{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "32", "title": "ספר עץ חיים — שער ט פרק ד מ\"ת", "hebrewTitle": "שער ט פרק ד מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/32/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/32/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ט פרק ד מ\"ת\nועתה צריך שנבאר מה היה ענין התפשטות הנ\"ל שנתפשט חו\"ב דרך ב' קוין ימין ושמאל עד \nמקום החו\"ג כנ\"ל והענין הוא כי היה ע\"י (אותן) כח האחוריים דאו\"א שנפלו עד מקום \nחו\"ג ואלו הם הבחי' שנתפשטו דרך הקוין והלבישו את החסד וגבורה ואת הנ\"ה ואמנם הטעם \nלמה נתפשטו עד מקום החו\"ג ולא נתפשטו עד מקום נ\"ה. הענין הוא כי הנה קודם שנתפשט \nהכתר דרך קו האמצעי היו החו\"ב מאירין זה בזה שלא ע\"י הפסק ביניהן כלל עם היות שהיו \nבבחינת אב\"א אבל אחר שנתפשט כלי הכתר עד ת\"ת כנ\"ל אז הפסיק ביניהן ואז פשוט הוא שבא \nקצת הפסד אל או\"א שהיו מתחלה מאירין זה בזה משא\"כ עתה ולכן לא היה בהם כח להתפשט \nבכל אורך הקוין עד נ\"ה אבל עכ\"ז היו מקבלים קצת אור מן הכתר שנתפשט ביניהן באופן \nשבבחי' אחד נמשך להם תועלת בהתפשטות הכתר ובבחי' אחרת נמשך להם הפסד ולכך היה להם \nכח להתפשט אך לא בשלימות והטעם למה נתפשט הכתר עד הטבור אמצע הת\"ת ולא יותר הנה זה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "צריך ביאור רחב אמנם בקיצור נמרץ הענין הוא כי הנה מקום כל התפשטות הלא הוא כנגד \nרגלי הא\"ק הנ\"ל מטבורו עד רגליו והנה כאשר יבא אח\"כ התיקון האמיתי של האצילות הנה \nהכל הוא עומד במקום הזה כנודע ושם הוא מקום האצילות בלבד ומשם ולמטה הוא עולם \nהבריאה והנה כאשר נעריך כל אלו הפרצופים מתלבשים זה תוך זה עד שנמצא הכל פרצוף א' \nלבד ופרצוף א' דא\"א שהוא כתר הוא הכולל כל האצילות מלמטה למעלה ונמצא כי הכתר כולל \nכל המקום הזה ונעשו פרצוף א' והנה כאשר הוא עתה מתפשט עד הת\"ת הוא בעצמו מה שיהי' \nאח\"כ בעת התיקון מקום הת\"ת שלו ממש והנה או\"א היו מלבישין ב' זרועותיו ימין ושמאל \nעד מקום הטבור שלו ולכן איך יתפשט הכתר עתה יותר ממקום אשר א\"א להתפשט לאו\"א אפי' \nאחר התיקון ואיך יהיה כתר קטן ושפל למטה מהם כי הלא מקום התפשטות האמיתי של או\"א \nאפי' אחר התיקון אינו רק עד טבור ת\"ת דא\"א ואיך עתה מתפשט כתר יותר תחתון למטה מהם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ולכן זו היתה הסבה שלא נתפשט הכתר עתה רק עד הטבור ת\"ת לבד. ועתה ראה והבן איך \nהאצילות לא נתקן בפ\"א רק לאט לאט באו תקונם זה אחר זה ובכל פעם היה נוסף בו קצת \nתיקון כי הרי בתחלה לא נעשה בחי' כלי בשום אופן. והנה נודע כי כל תיקון אינו אלא \nהיות האור מתלבש בכלי כדי שיוכלו לקבל התחתונים אור העליון והנה לא התחיל בחי' \nהויות הכלי רק בעולם העקודים אמנם לא נתהווה רק כלי א' מכל הי\"ס שלו ואח\"כ בעולם \nהנקודים קודם שנשברו נתוסף בהם קצת תיקון והוא כי נתהוו י' כלים לי' ספירות שבו גם \nתיקון ב' כי הג\"ר יצאו ונתקנו דרך קוים משא\"כ בז\"ת שיצאו זע\"ז ולא נתקשרו ואח\"כ \nשנשברו הנקודים נתוסף בהם תיקון אחר והוא כי גם ז\"ת האורות שלהם נתלבשו דרך קוי \nכח\"ב כנ\"ל ואח\"כ כאשר רצה המאציל לתקנם העלה גם את הכלים באצילות בסדר קוין כמ\"ש \nבע\"ה ואח\"כ שנעשו בבחי' קוין בא עיבור א' של זו\"ן ונתוסף תקון ב' שנכנסו האורות תוך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הכלים אמנם עדיין לא היה רק בבחי' ג' קוין בלבד אשר זה נקרא אצלינו ג' כלילין בג' \nואח\"כ נתפשטו בסוד ו\"ק בזמן היניקה ואח\"כ בזמן המוחין נשלמו כל הי' כלים. עוד היה \nשינוי אחר כי בתחלה קודם שהיה שום עיבור אפילו הראשון דזו\"נ לא היה רק אור בכלי \nמצומצם ואח\"כ נגדל הכלי ונתרחב בסוד פרצוף גמור כדי להמעיט האור כי זה עיקר כוונת \nהתיקון כמ\"ש: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שער ט פרק ה מ\"ק\nכאשר היו הי' ניקודים קודם התיקון הנה הג\"ר יכולין היו לקבל אור העליון אך הז\"ת לא \nהיו יכולין לקבל אור העליון כי אותו האור היורד מלמעלה היו בו פרצוף שלם וע\"כ הוצרך \nהתיקון כי אחר שיתוקן ויעשו פרצוף יוכלו לקבלו ואחר שנתקנו ג\"ר א\"א ואו\"א אז א\"א \nאסף אליו נה\"י שלו והעלם למעלה בג' אמצעית שבו ושם נתלבשו בתוכם של חג\"ת שלו והטעם \nכי מתחלה כל הקלקול שהיה בז\"ת היה מפני שנה\"י הם דינין כנודע והיו רוצין הם להתגבר \nעל הרחמים שהם חג\"ת והיו רוצין לעלות עד מקום האמצעי' כדי להלבישם ולכללם בתוכם \nובזה יתבטלו הרחמים בהיותן נתונין תוך הדינין ולכן יתבטלו ואני חיים שמעתי כי להיות \nהנה\"י יותר מגולים (נ\"א דינים גדולים) לכן היו מתגברין על האמצעים כי האמצעים היו \nקצת מתוקנים בסוד פרצוף או\"א משא\"כ בנה\"י ולפי שאורם מגולין היו מתגברין על האמצעים \nוכמבואר אצלינו זה קצת בסוד אמרפל וחביריו יע\"ש ולכן עתה אספם א\"א עצמו לנה\"י \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והכניסם לתוך חג\"ת שלו ואז נמתקו הדינין תוך הרחמים ולכן אז יצא ז\"א ג\"כ בסוד עיבור \nבבחי' ג' כלילין בג' ואחר שיצאו נה\"י דא\"א לחוץ יצאו מתוקנים ונתגלו אז כל הו\"ק \nולכן יצא גם ז\"א בבחי' ו\"ק מתפשטין וממותקין והנה א\"א אסף אליו הניצוצין של חלקו \nשהיו בסוד אותן ז' מלכים שמתו וכן עשו באו\"א וזו\"נ וכן בשאר עולמות בי\"ע והנשאר שלא \nהיה יכול להתברר ירדו בעמקי הקליפות סוף עשיה ונשארו שם קצת ניצוצי קדושה ולכן היו \nסוד י' הרוגי מלוכה כדי שיעלו אותם משם: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער ט פרק ו מ\"ב\nא\"ק כולל ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן בעצמותו וכל א' מאלו הד' נכללו מארבעתן ויוצאין ממנו ג\"כ \nאורות לחוץ שהם ענפיו והע\"ב הוא במוחין דיליה נגד א\"א ואבא דאצילות ולעילא מגלגלתא \nדיליה יש בו דוגמא בחינת עתיק דאצילות וס\"ג דיליה מאוזן ולמטה עד טבורו והוא כנגד \nבינה דאצילות ומ\"ה וב\"ן דיליה מטבורא ולמטה כנגד זו\"ן דאצילות והנה עד\"ז שבפנימותו \nכן הוא באורות שיוצאין ממנו שהם ענפיו כנז' כי שערות ראשו כנגד ענפי ע\"ב ושערות \nדיקנא הם מאח\"פ כנגד ענפי ס\"ג שבהם כלולים או\"א שבין שניהם לקחו בינה דמ\"ה אחר \nהתיקון שהוא שם ס\"ג הכולל שניהן והם נכללות במזלא דדיקנא דא\"א והבן זה מאוד כי הן \nהוא כאן ואז עדיין היה מתפשט ס\"ג עד רגלי א\"ק ואח\"כ כשרצה להוציא מ\"ה וב\"ן שהם ענפי \nזו\"ן אז נזדווגו ע\"ב ס\"ג הפנימיים שהם חו\"ב ממש ואז נברא העולם במדה\"ד ויצאה בת \nמתחלה שהיא שם ב\"ן בפנים דא\"ק ואח\"כ יצאו ענפיו לחוץ דרך העין מטבורו דא\"ק ולמטה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ולא נתקיימו הענפים שבחוץ עד שחזרו להזדווג והולידו בן שהוא שם מ\"ה בפנים ובחוץ \nוהוא מדה\"ר ונתקיים העולם כמשארז\"ל ע\"פ ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים והבן אמרם \nהעולם כי מציאת העולם הם הז\"ת לבד שהם זו\"ן אלא בראשונה היו זו\"ן נקבות מצד דין \nשהוא שם ב\"ן ואח\"כ היו זו\"ן זכרים משם מ\"ה כי כל מ\"ה וב\"ן נקרא בשם עולם. והנה בצאת \nב\"ן שהיא הנקבה וכולה דינין הנה נודע כי בכל אחד מהד' הנ\"ל יש בו כללות ארבעתן. \nוהנה בשם ס\"ג כבר נת\"ל היות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שהם טנת\"א וכולם נכללין בי\"ס דעקודים \nע\"ש ותמצאנו והנה גם בשם ב\"ן כלולים מארבעתן וכבר ידעת כי ד' אלו כלולין מי\"ס ונמצא \nכי שם ב\"ן נחלק לי' נקודות ולד' בחי' אמנם כפי האמת הם ה' בחי' כי הכתר למעלה מהד' \nהוא ועמו הם ה' פרצופים הכוללים י\"ס כנודע והנה בכל א' מאלו הה' פרצופים יש בו י\"ס \nגמורות והנה בראשונה יצאה נקודה ראשונה דב\"ן והוא הכתר דב\"ן והיא כלולה מי\"ס ויצאו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כל הי\"ס שבה כלולים בכלי הכתר שבה שהיא הכתר דכתר ונשאר שם אור הכתר וחזרו וירדו \nהט' אורות בכלי חכמה דכתר ונשאר שם אור החכמה וחזרו וירדו ח' אור' בכלי הבינ' דכתר \nונשאר שם אור הבינ' ואח\"כ יצא אור הדעת בכלי הדעת ונשבר והאור שלו עלה למעלה והכלי \nנפל למטה. ואח\"כ יצא אור החסד ובו כלולין ז' אורות (נ\"א ששה) ונשבר והאור עלה למעלה \nוהכלי נפל למטה ואח\"כ יצא אור הגבורה בכלי הגבורה ובה כלולים ה' אורות ואירע בה \nכנ\"ל וכיוצא בזה עד התחתונה שהיא מלכות כתר דב\"ן גם היא נשברה ואירע בה כנ\"ל הרי כי \nאירע מיתת ז' המלכים בכתר דב\"ן שהם הז\"ת שבכתר זה. אח\"כ יצאה הנקודה הב' שהיא חכמה \nדב\"ן וגם היא כלולה מי\"ס ואירע לה כמקרה כתר כי ג\"ר שבה יצאו ולא נשברו ובצאת הדעת \nהתחילו להשבר (נ\"א לשבור) עד תשלום הז\"ת שהם ז' מלכים שבה. אח\"כ יצאה נקודה שלישית \nשהיא בינה דב\"ן וגם היא כלולה מי\"ס ואירע לה כמקרה ראשונה כי ג\"ר שבה נשארו שלימות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והז\"ת המתחילין מן הדעת שבה כולם נשברו. ואח\"כ יצאו ז' נקודות דב\"ן שהם כללות ב' \nנקודות לבד כנודע שהם זו\"ן דב\"ן אשר כל נקודה מב' בחי' האלו לבד כלולה מי\"ס וכל אלו \nנשברו ע\"ד הנ\"ל והרי שבין בכללות ובין בפרטות קרה להם מקרה א' זה כי בכללות הנה הז' \nנקודו' דב\"ן אשר בחינתם אינה אלא ב' נקודות לבד הנה כולם נשברו ואם בפרטות כי כל \nהז\"ת של כ\"א מן הג\"ר ג\"כ נשברו ואמנם יש הפרש א' ביניהן והוא כי ג' נקודות הראשונים \nכולם כל נקודה מהם יצאה בבחי' י' נקודות אלא שהג\"ר של כל י' וי' הנ\"ל נשארו שלימות \nוז\"ת שבכל י' וי' נשברו אמנם ב' נקודות תחתונים. שהם כללות ז\"ת דב\"ן כנודע לא יצאו \nכל אחד בבחי' י\"ס כמו הג' נקודות ראשונים אמנם הנקודה הד' שהוא כנגד ז\"א דב\"ן נשארו \nג\"ר שבו וכן העשירי' שבו בנקודה שלישית דב\"ן שהיא בחי' אימא דכללות דב\"ן והיא שורש \nהבנים ומנקודה הה' שהיא מלכות דב\"ן נשארו כל הט' אחרונות שבה למעלה כדרך ז\"א ולא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יצאתה רק כתר שבה לבד. ובזה יובן איך הם ז' והם ב' נקודות לבד נמצאו כי בין בג' \nנקודות הראשונים דכללות דב\"ן בין בב' נקודות אחרונים דכללות דב\"ן שהם בחי' ז\"ת \nדכללות דב\"ן בכולם היה השבירה שוה שלא נשברו רק הז' לבד ואמנם יש הפרש בג' נקודות \nהראשונים יצאו גם ג\"ר שבכל נקודה ונקודה ולא נשברו אך בב' נקודות התחתונים שהם \nכללות הז' לא יצאו הג' ראשונות שבכל נקודה מהם כלל ועיקר. ודע כי ע\"ד שביארנו \nבכללות הב\"ן כי ב' נקודות התחתונים שהם כללות ז' מלכים לא יצאו ג\"ר שבהם כן בכל ז' \nמלכים דכל אחד מהג' נקודות הראשונות דב\"ן דכללות לא יצאו הג\"ר דז' מלכים עצמו \nבפרטות ונשארו בבינה שלהם שבאותו הנקודה עצמה. ואל תתמה איך יצאו התחתונים אחר \nשבירת העליונים וגם איך כל הג\"ר שבכל נקודה ונקודה של הה' נקודות לא נשברו והז\"ת \nדנקודים ראשונים נשברו. התשובה הוא כי בכל נקודה ונקודה יש מין אור א' שוה לערך \nהנקודה ההוא ואז האור ההוא שלהם הג\"ר יכ\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ולים לקבלו והז\"ת שבו לא יכלו לקבלו וכעד\"ז בכל נקודה ונקודה מהה' נקודות אירע כך. \nאח\"כ חזרו להזדווג ע\"ב ס\"ג דא\"ק שהם חו\"ב שבו והולידו הבן זכר שהוא שם מ\"ה בפנים \nממש ואז יצאו ענפי המ\"ה דרך המצח חוץ [נ\"א ולחוץ] טבור דא\"ק ולמטה ועתה נשלמו ד' \nבחי' ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן דא\"ק השרשים שבפנים ובחוץ שהם הענפים הנ\"ל ואז התחיל התיקון \nמעתיק וא\"א ונניח תיקון העתיק ונדבר בא\"א כי הנה מהז\"ת שבו התחיל השבירה. והנה כיון \nשג\"ר שבו נשארו שם התחיל להתתקן שהוא בחי' רישא ושערות ונקבים ואז נתמעט האור היוצא \nמהם ואז היה יכולת בז\"ת לתקן בבחי' כלים דגופא ומיעוטים ומסכים ג\"כ דומיא דרישא \nונעשה כ\"ז בחי' ב\"ן נוקבא דא\"א וזה היה בכח דכורא דא\"א שהוא מ\"ה החדש כי תחלה \nנזדווגו ג' ראשונות דמ\"ה דאריך אנפין עם ג\"ר דב\"ן דא\"א שלא נשברו והעלו ז\"ת דב\"ן \nדנוקבא דא\"א שנשברו ונתחברו עמהם ז\"ת דמ\"ה דדכורא דא\"א ונתקן הכל. אח\"כ נזדווגו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זו\"ן שהם ז\"ת דא\"א המ\"ה וב\"ן ותיקנו ג\"ר דחכמה דב\"ן עם מ\"ה אז הג\"ר תקנו הז\"ת שלהם \nדמ\"ה וב\"ן וכעד\"ז עד תשלום הי\"ס שהם ה' פרצופים דאצילות ואז נקרא ברודים כי נקודים \nהוא ב\"ן וברודים הוא מ\"ה וב\"ן יחד. ואמנם לא יכלו להתתקן לגמרי עד ביאת המשיח כי \nאלו נתקנין לגמרי היו מתתקנים י\"ס דמ\"ה עם י\"ס דב\"ן ואמנם לא הי' [כן] כ\"א ע\"ד \nהאמור בקונטריס זה כי עתיק לקח כל הכתר דמ\"ה וה' ראשונות לבד מכתר דב\"ן וא\"א לקח כל \nהחכמה דמ\"ה וה' אחרונות דכתר דב\"ן וכן אבא לקח חכמה דב\"ן וחצי בינה דמ\"ה וכעד\"ז \nכולם כי לא יכלו בחי' ב\"ן להתברר לגמרי כל חלוקותיהן שבכל בחי' ובחי' מהם ע\"כ לא \nנשתוו י\"ס דב\"ן עם י\"ס דמ\"ה כנ\"ל וזה יושלם לעתיד לבא בב\"א: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שער ט פרק ז\nביאור המלכים וענין מ\"ה וב\"ן החדש והישן וענין הרפ\"ח ניצוצין וש\"ך ניצוצין. דע כי \nאין לך ספי' וספי' אפי' בי\"ס הפרטיות שבכל פרצוף ופרצוף שאין בו בחי' זכר ונקבה והם \nב\"ן דנקודו' ומ\"ה החדש ואמנם אין ענין ב\"ן הזה והנקבה זו בחי' מלכות העשירית שיש \nבכל ספי' וספי' שהיא בחי' עשירית שבכל ספי' וספי' אלא שיש בכל ספירה י' בחי' וכולם \nדמ\"ה וי' בחי' וכולם דב\"ן והט' ראשונות דמ\"ה וב\"ן הם נקרא ט' בחי' הראשונות של \nספירה ההוא והבחי' עשירית שהוא מלכות שבאותו ספירה עצמה היא כלולה ממ\"ה וב\"ן. כלל \nהדברים בקיצור נמרץ כי אין לך שום ניצוץ קטן בכל האצילות שאין בו מ\"ה וב\"ן נמצא \nשהזכרים שבאצילות שהם כתר חכמה ת\"ת יש להם בחי' מ\"ה וב\"ן והנקבות שבאצילות שהם בינה \nומלכות יש בהם מ\"ה וב\"ן ועד\"ז בכל הי\"ס שבכל פרצוף ועד\"ז כל הה' פרצופים שבהם \nכלולים ממ\"ה וב\"ן ובעת אצילות עולם הנקודים יצאו כל הה' פרצופים כל אחד כלול מי\"ס \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וכולם משם ב\"ן. ונודע כי שם ב\"ן הכולל כל האצילות הוא מלכות דא\"ק ושם מ\"ה החדש \nהכולל כל האצילות הוא ז\"א דא\"ק וע\"כ כל הנקודות נקראו מלכים כי כולם בחי' ב\"ן שהיא \nמלכות הכוללת אבל אה\"נ שיש בשם מ\"ה הכולל בחינת מלכות בפרטות ובחי' בינה פרטיות \nאע\"פ שהם נקבות ומ\"ה הוא זכר וכן יש בשם ב\"ן אע\"פ שהיא נקבה יש בו כתר וחכמה וז\"א \nזכרים על דרך הנ\"ל שמ\"ה וב\"ן כוללים כל האצילות בכל פרטיו. והנה כאשר יצאו כל \nהאצילות מבחי' ב\"ן לבד והיה כולל עתיק וא\"א ואו\"א וזו\"ן ואז יצאו תחלה כל הכלים \nשלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות ואח\"כ יצאו אורות דב\"ן כל פרטי אצילות ויצא \nתחלה כתר דעתיק דאצילות שבו נכללין כל האורות ונתקיים ואח\"כ יצאה חכמה דעתיק בכלי \nשלו ובו היו כלולים כל שאר האורות ונתקיים ואח\"כ יצאה בינה דעתיק ובו כלולין כל שאר \nהאורות ונתקיים ואח\"כ יצאו ז\"ת דעתיק (נ\"א דדעת) הדעת למטה כ\"א כלול בכלי שלו ובו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כלולים כל שאר האורות והיה נשבר וירד פנימיות הכלי לבריאה וחיצוניות הכלי ירד \nביצירה וחיצוניות של חיצוניות בעשייה ואח\"כ האור ההוא נשאר בלי כלי ושאר האורו' \nירדו בכלי הב' של הז\"ת וגם הוא נשבר ע\"ד הנ\"ל (נ\"א נשאר ע\"ד הנ\"ל) והאור שלו נשאר \nבלי לבוש ושאר האורות ירדו לכלי שלמט' ממנו וכעד\"ז עד שנגמרו ז\"ת שלו ואח\"כ נכנס \nהכתר דאריך אנפין בכלי שלו ובו כלולין שאר האורו' ע\"ד הנז' בעתיק ואח\"כ נכנס הכתר \nדאבא בכלי שלו ובו כלולים שאר האורות ונתקיים וירדו שאר האורו' בכלי החכמה שלו \nונתקיים ושאר האורות ירדו בכלי בינה דאבא ונתקיים אח\"כ ירדו האורות של ז\"ת בכלי אחד \nשלהם ונשברו וירדו בבי\"ע ושאר האורו' נכנסו לכלי ב' דז\"ת ונשברו וירדו לבי\"ע וכו' \nע\"ד הנ\"ל עד תום כל הז'. ודע כי למעלה בעתיק וא\"א לא הרשינו לדבר אבל נדבר כאן מאבא \nולמטה ונאמר כי אחר שירדו כל הז\"ת שבו פנים ואחור בבי\"ע גם האחוריים לבד דחו\"ב שבו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ולא הפנים ירדו באצילות עצמו בסופו אבל לא בבריאה ולכן אין בהם מיתה רק ירידה ואז \nירדו גם נה\"י דאחור דכתר אבא המתלבשים בחו\"ב דאבא ירדו באצילות גם הם ואין בהם מיתה \nועד\"ז היה בי\"ס דאמא ככל הנזכר באבא ממש אח\"כ בז\"א לא יצאו הג\"ר שבו אלא נשארו \nכלולים תוך אמא ויצאו ז\"ת מדעת ולמטה בלבד וכולם יצאו מן בינה דז\"א הכלולה תוך אמר \nעלאה כנ\"ל שלא יצאה ואז כל הז' מתו פנים ואחור וירדו בבי\"ע ואח\"כ יצאה הנוקבא דז\"א \nהמלכות עשירית לבד שבה ונשברה ומתה ואח\"כ יצאה שם מ\"ה ונתחבר עם ב\"ן בכל ספי' וספי' \nכנ\"ל בכל הפרטים נמצא כי יש באבא ויש\"ס מ\"ה וב\"ן בכל אחד מהם וכן באמא ותבונה וכן \nבזו\"נ רחל עלאה (שהיא לאה) ויעקב ונוקבא רחל תתאה מהחזה ולמטה יש מ\"ה וב\"ן בכ\"א \nמהד' פרצופים אמנם בא\"א לא היה כן יען אין לו נוקבא נפרדת לכן כל צד ימין היה מ\"ה \nלבד וכל צד שמאל היה ב\"ן. או אפשר שצד ימין כלול מ\"ה וב\"ן ושניהם זכרים וצד שמאל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מ\"ה וב\"ן ושניהם נוקבא וצ\"ע וכעד\"ז בעתיק דו\"נ בבחי' פנים ואחור כנודע במקומו ונמצא \nכי כל הז\"ת שבכל פרצוף ופרצוף דה' פרצופים שבשם ב\"ן הם ז' מלכים באופן שהם ה\"פ ז' \nמלכים וכל בחי' מאלו יש פנים ואחור בכלים וכן באור והכל מבחי' ב\"ן וכל מלך מאלו \nכלול מי\"ס ונכללות בד' בחי' שהם הוי\"ה של הספי' ההוא שהם חבת\"ם שבאותו הספי' וכ\"א \nמאלו הד' פרטיות כלול י' בחי' וכל בחי' נקרא שם אלהים א' פנים ואחור כי כ\"א מאלו \nהז' מלכים הוא ספי' א' כלולה מד' ספי' ראשונות (נ\"א ראשיות ר\"ל חבת\"ם) כנ\"ל וכ\"א \nמהם כלול מי' כנ\"ל הרי יש בו מ' שמות אלהים בכל מלך ומלך מן הז' וז' פעמים מ' \nגימטריא מנצפ\"ך כי שרשם ה\"ג שהם ה' אותיות אלקים שהוא שורש לכל אלו הפ\"ר אלקים נמצא \nכי פ\"ר אלקים יש בז' מלכים דנוקבא ופ\"ר אלקים בז\"מ דז\"א ופ\"ר בז' דאמא ופ\"ר בז' \nדאבא ופ\"ר בז' דעתיק וה' אותיות אלהים השורש אל כל הז\"מ דנוקבא או דז\"א כו' הרי \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "נעשה פר\"ה כו' ואם תחבר ם אלקים שבמלך הח' הנק' הדר הרי זה שכ\"ה ניצוצי הד\nין אבל הרפ\"ה הם דב\"ן והמ' הם מהדר מ\"ה החדש: \n \n", "en": ""}]}
