{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "33", "title": "ספר עץ חיים — שער ט פרק ח", "hebrewTitle": "שער ט פרק ח", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ט פרק ח\nודע כי באצילות המלכים לא יצאו בזו\"ן רק הז' מלכיות שבב' בחינות החיצונה והתיכונה \nוהם המלכות דנה\"י חג\"ת ולכן נקרא המלכים נקודות כי נקודה היא מלכות כנ\"ל (ולכן) ולא \nדי בזה אלא שאפילו אלו לא היו מלובשים זה תוך זה ומקושרים יחד גם לא היו נחלקים \nלקוין כל הרחמים לקו ימין וכל הגבורות לקו שמאל והמכריעים לקו אמצעי אמנם היו כל א' \nוא' נחלקין בפ\"ע לכן מתו אך עתה שנתלבשו זה בתוך זה וכן היה ע\"ד קוין לכן נתקיימו \nושים מעייני דעתך בזה. ודע שהמלכים יצאו תחלה בחי' העגולים שבהם לבדם שהיא בחי' ז' \nמלכיות שבהם ולכן נקרא מלכים שהם בחי' ב\"ן של מלכות והם בחי' נפש לבד ויצאו הו' \nנקודות שבז\"א (נ\"א שבזו\"ן) שהם הז' מלכיות שיש בזו\"ן כי השש מלכות הם בז\"א והז' הם \nמלכות שבמלכות ולכן לא נתקיימו ואח\"כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד \nכנודע באד\"ר והוא גבוה מהז' מלכים שכולם בחי' מלכות שיש בזו\"ן ולכן יצאו המלכות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בסוד העגולים בסוד נקבה תסובב גבר ואח\"כ יצא הדר שהוא בחי' יסוד שבכל א' מז\"ת והיה \nכלול מהו\"ק כולם שהם חג\"ת נה\"י שבהם והרי הם עתה ז' מלכים ראשונים שמתו וז' שניים \nדהדר וכולם כלולים בו שהוא התחתון שבהם והם סוד ב' שבתות ז' וז' והבן ככתוב אצלינו \nוזהו הדר הכולל ו\"ק נקרא שם מ\"ה והוא רוח והוא יושר והוא זכר ונקבה שגם בחי' חג\"ת \nנה\"י שבמלכות יצאה עמו עתה כי המלכות שבמלכות היא שיצאת תחלה והיתה מלך האחרון שמת \nונמצא שבחי' ז' מלכיות שיש בו\"ק דז\"א ובספי' מלכות דנוקבא דז\"א אלו הם הז' מלכים \nשיצאו תחלה ומתו ואח\"כ יצאו בחי' חג\"ת נה\"י שבז\"א נקרא הדר ויצאו בחינת חג\"ת דנה\"י \nדנוקבא ונקרא מהיטבאל אשתו ואלו יצאו בתיקון אדם כנזכר באדרא דקל\"ה ע\"ב והבן זה \nמאוד. וב' בחי' אלו הם ביושר דרך קוין ולכן נקרא אדם כנודע ושניהם נקרא שם מ\"ה \nהכללי ועכ\"ז נחלקין לב' שגם בשם מ\"ה יש בחי' ב\"ן כנודע ומ\"ה הם ו\"ק דז\"א וב\"ן הם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ו\"ק נוקבא ואמנם שבעה מלכיות דזו\"נ שהם בחי' ז' מלכים קדמאין הם מ\"ה וב\"ן דב\"ן \nהכללי שגם בשם ב\"ן יש מ\"ה וב' בחי' אלו נקרא ב\"ן ונעשה מהם עגולים. כלל עולה ששם \nב\"ן הכללי הוא הנפש והוא ז' מלכיות שיש בזו\"ן ואלו יצאו בבחי' עגולים והם מ\"ה וב\"ן \nשבשם ב\"ן הכללי ואח\"כ יצאו הדר ומהיטבא\"ל והם מ\"ה וב\"ן שבשם מ\"ה הכללי והם ו\"ק זו\"ן \nואלו נעשה פרצוף אדם ביושר ובסיבתם נתקיימו גם העגולים כי הם בחי' רוח המקיים הנפש. \nוהנה בעת העיבור שהוא התיקון אז אותן המלכים נתבררו ונתקנו בסוד העיבור תוך העגולים \nדאו\"א והבן זה ואח\"כ נעשו עגולים ג\"כ ולא נשברו פעם ב' וגם בחי' הדר מהיטבאל היו \nבחי' ו\"ק ונכנסו בעיבור בתוך או\"א ביושר (שלהם) ויצאו זו\"ן דיושר בבחי' ו\"ק לבד \nשהוא ענין הרוח לבד לקיום הנפש שהם העגולים ואח\"כ בהגדלת ז\"א נגדלו גם ג\"ר ז\"א וג\"ר \nדנוק' שהם בחי' יחידה חיה נשמה ואז נשלמה בכל הפרטיה. ובזה תבין למה הז\"א אין בו רק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ט' ספי' שהמלכות שבו הוא בחי' עגולים ויושר אין בו רק ט' ספירות וכן בנוקבא: \n \nשער י פרק א מ\"ת\nשער השלישי שער התיקון ויתחלק לחמשה פרקים: \nוהנה כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים ולתקן את המלכים האלו הנשברים והנפולים \nבעולם הבריאה גזר והעלה מ\"ן מתתא לעילא וע\"י כך היה זווג עליון דחו\"ב דא\"ק פנימי' \nוהוציא שם מ\"ה החדש ונתקנו המלכים וכבר נתבאר לעיל כי ז' אורות של מלכים דב\"ן נתעלו \nונתכללו ונתלבשו בג' קוי חו\"ב וכתר שנתפשטו עד סוף המקום הנ\"ל שהם חג\"ת והנה עתה \nחזר התפשטות הנ\"ל להאסף למעלה וחזר להיות כבראשונה שלא היו רק ג\"ר במקומן למעלה \nוהעלה עמהן למעלה במקומן את הז' אורות התחתונים ונמצא עתה כל הז' אורות התחתונים \nלמעלה במקום הבינה כי היא אם הבינה ושם הוא מציאת מקום הריון ועיבור וכאשר עלו הז' \nאורות למעלה עלו גם הכלים שירדו בבריאה למעלה באצילות אך לא נתחברו יחד וכמו שהז' \nאורות היו בבחי' עיבור וג' כלילין בג' ונקודה מלכות היתה שביעית אליהם בסוד פסיעה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לבר כמ\"ש למטה בע\"ה גם הכלים היה באופן זה ג' כלילין בג' והמלכות עמהן והיה באופן \nזה כי הכלים של נצח וחסד עלו דרך קו ימין באצילות ושניהן עמדו וישבו במקום ספי' נצח \nדאצילות וכלים של הוד וגבורה עלו באצילות דרך קו שמאל ועמדו בספי' הוד דאצילות \nוהכלים של הדעת ות\"ת עלו מן הבריאה אל אצילות דרך קו האמצעי ועמדו במקום היסוד \nדאצילות והכלים של היסוד והמלכות עלו מבריאה לאצילות ועמדו במקום מלכות דאצילות \nונמצא שגם הכלים היו כלולים ג' בג' והמלכות עמהם ולא היה מרחק בין האורות והכלים \nיותר מג' ספי' ריקנית שהם חג\"ת כי האורות כולם בבינה הן עומדים כנזכר ואמנם הכלים \nהז' אלו לא עלו יחד כולם בפעם א' רק כשיעור מ' ימים של יצירת הולד באופן זה כי בכל \nי' יום היו עולין ב' ספי' כי בי' ימים הראשונים עלו חסד ונצח ובי' שניים עלו הדעת \nות\"ת ובי' השלישים עלו גבורה והוד בי' הרביעים עלו יסוד ומלכות. אמנם בחי' המ\"נ \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שאמרנו לעיל שעלו לצורך הזווג העליון הוא עצמו ענין עליית ז' אורות למעלה בבינה \nוזכור הקדמה זו מה הוא ענין העלאת מ\"נ והנה בזווג זה צריך שיתוקנו כל הי\"ס מכתר עד \nמלכות כי אפי' ג\"ר אינן מתוקנים ולכן בחי' העלאת מ\"נ אלו היה למעלה בע\"ב ס\"ג דא\"ק \nכמ\"ש בע\"ה וע\"י זווג ועיבור זה נתקן כל עולם האצילות כולו מעתיק יומין עד מלכות \nובתחלה נתקן ע\"י. ואח\"כ היה הזווג בעתיק יומין והיה תיקון לא\"א. ואח\"כ היה הזווג \nבא\"א והיה תיקון לאו\"א. ואח\"כ זווג לאו\"א והיה התיקון לזו\"נ. ואח\"כ זווג לזו\"נ \nדאצילות והיה תיקון לכל העולמות האחרים. ולכן הוצרך בחי' עיבור זה להשתהות ולהתאחר \nשיעור י\"ב חודש כנזכר בתיקונים במאמר הנקרא קו המדה והטעם הוא כדי להתתקן כל אצילות \nשהם י\"ב בחי'. עתיק ונוקבא. א\"א ונוקבא. ואו\"א עלאין. ויש\"ס ותבונה. וזו\"נ. ויעקב \nולאה. אלו הם י\"ב פרצופים שלימים לכן הוצרך זמן העיבור זה להשתהו' יב\"ח ושכחתי מה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שנאמר מפי מורי זלה\"ה אם היב\"ח העיבור היה בזווג ראשון העליון (נ\"א הראשון של \nהעליון) שהוא לצורך עתיק לבדו כנ\"ל או אם נאמר כי עתיק נגמר בחודש א' ונוקבא בחודש \nב' וא\"א בחודש ג' כו' אמנם פי' הראשון נראה עיקר שהיב\"ח הם לצורך עתיק לבד כי הרי \nנתבאר אצלינו כי בזווג או\"א לצורך תיקון זו\"נ היו ג' עיבורים או די\"ב חדשים וא' דט' \nחדשים וא' דז' חדשים: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שער י פרק ב מ\"ת\nוהנה ע\"י עליית מ\"נ הנ\"ל שהם (נ\"א ששם) האורות הנ\"ל נזדווגו בחי' הוי\"ה דע\"ב \nדיודי\"ן אשר הם כללות בחי' המוחין דא\"ק עם בחינת הטעמים דס\"ג שהם אח\"פ כנ\"ל כי אלו \nהטעמים דס\"ג לא היה בהם שום שבירה ולכן הם נזדווגו יחד עם בחי' הע\"ב דא\"ק ואין \nהכוונה על האורות היוצאין מן הבל אח\"פ רק על בחי' עצמן ופנימותן ממש וכאשר נזדוגו \nיחד נולד מהם אור חדש ע\"י הזווג הזה וזה אור חדש הוא בחי' מ\"ה דאלפין וגם הוא נחלק \nלד' בחי' טנת\"א הכוללי' כל האצי' והוא כזה כי הטעמים דמ\"ה הוא בחי' ע\"י והנקודו' \nדמ\"ה הוא א\"א והתגין דמ\"ה הם בחי' או\"א ואותיות דמ\"ה הם זו\"נ וכמ\"ש היטב כ\"ז לקמן \nוזה מציאות שם מ\"ה דאלפין הזה יוצא מן המצח דא\"ק וכבר ביארנו לעיל כי הדברי' הולכין \nבמדרג' כי הבל האזן אינו נרגש ומועט מן הבל היוצא מן החוטם והבל החוטם מועט מהבל \nהפה אמנם בזה נשתוו שלשתן שמעלין הבל אך העין אין לו הבל אלא הסתכלות בלבד וטעם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "השינוי זה לפי שהג' הם בחי' טעמים אך העין הוא בחי' נקודות ס\"ג שהוא למטה ממדרגות \nהטעמים והנה אור שם מ\"ה החדש הזה היוצא מן המצח דא\"ק הוא אחרון מכולם לכן אין בו לא \nבחי' הבל כמו הג' ולא בחי' הסתכלות כמו נקודת העין ואין בו רק בחי' הארה לבד וזו \nשנזכר תמיד בזוהר באדר\"ז במצחי אתגלי כו' כי אין בה רק גילוי הארה לחוד גם זה מ\"ש \nבזוהר במקומות רבים כד סליק ברעותיה למברי עלמא דאצילות פי' כי מצח הרצון דא\"ק סליק \nברעותיה למברי עולם האצי' ע\"י אור מ\"ה חדש היוצא ממנו אשר ע\"י נתקן כל האצי' כמ\"ש \nבע\"ה ונמצא כי פי' רעותא הוא סוד מצח הרצון הנז' כי תרגום רצון רעותא והנה לפי \nשבחי' ע\"ב הוא בראש א\"ק שהם בחי' המוחין ומקומם הנז' הוא מבפנים כנגד מקום המצח ושם \nנזדווגו המוחין שהם בחי' ע\"ב עם בחי' ס\"ג שהם אח\"פ הטעמים דס\"ג שהם למטה מהמוחין \nבסוף הראש ולכן מרוב האור שיש שם בזה המצח ע\"י הזווג הנ\"ל יצא אור חדש ממנו ולמטה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שהוא שם מ\"ה החדש. והנה כאשר יצא זה האור החדש שם מ\"ה דאלפין בירר מהנקודות דס\"ג \nשבהם היתה השבירה מה שיוכל לברר מהם ונשתתפו ונתחברו עמו ואז נעשה המ\"ה בחי' דכורא \nוס\"ג נעשה בחי' נוקבא אלא שלהיות שהס\"ג זה נעשה נוקבא אל המ\"ה לכן קנה לו עתה שם \nאחר והוא שם ב\"ן דההי\"ן כזה יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה ואינו נקרא עתה בשם ס\"ג אלא בשם ב\"ן. \nוהענין הוא כי שם ס\"ג הוא כללות טנת\"א אמנם אלו שהם נקודה דס\"ג בלבד אינו נקרא ס\"ג \nכמו הכלל כי אינם אלא פרט א' שבשם ס\"ג ולכן כאשר זה הפרט שהם הנקודה נתחבר עם שם \nמ\"ה ונעשה אליו בחי' נוקבא ולכן נקרא עתה בשם ב\"ן כנ\"ל. ואמנם אעפ\"כ בהכרח הוא \nשאפי' שהם בחי' הנקודות לבד בהכרח הוא שיש בהם בחי' המתחברת עם הטעמים דמ\"ה ובחי' \nהמתחברת עם הנקודה דמ\"ה וכן בשאר חלוקות עם היות כולם יחד בחי' נקודות לבד דס\"ג \nוע\"י חיבור שם מ\"ה עמו נתקנו עתה אלו הנקודות ונעשו נוקבין אליהם ולכן נקרא בשם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מ\"ה דאלפין (נ\"א כי הם בחי' נקודות \nנעשה נוקבא בשם מ\"ה) נמצא כי כאשר עלו אורות הנקודות דס\"ג למעלה העלו מ\"נ ואז יצא \nאור מ\"ה החדש ונתחבר עם הז' אורות האלו ובירר מהם מה שיוכל לברר ובהם נעשה תיקון אל \nכל האצילות ולכך לעשות תיקון זה הוצרך עיבור כנ\"ל וכבר ביארנו כי מן הטעמים דמ\"ה \nנעשה עתיק יומין בחי' הדכורא ואמנם מבחי' הטעמים דב\"ן שנעשה משם ס\"ג זה כאשר אמרנו \nשאע\"פ שבכללות הם נקודות עכ\"ז נחלקים גם הם בעצמם לד' בחי' טנת\"א של ב\"ן הזה וטעמים \nאלו שיש בשם ב\"ן נעשה נוקבא דעתיק יומין וכן מנקודה דמ\"ה נעשה צד הדכורא דא\"א \nומנקודת של ב\"ן נעשה צד נוקבא של א\"א וכעד\"ז בשאר חלוקים האצילות כמ\"ש בע\"ה במקומו \nכל פרט ופרט: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער י פרק ג מ\"ת\nוהנה מציאת מקום התפשטות כל אלו פרצופי הזכרים והנקבות הנעשין מהתחברו' מ\"ה וב\"ן \nכנ\"ל הנה מקומם במקום שהיו תחלה הנקודות שיצאו דרך נקבי העינים והוא מטבורא דא\"ק עד \nסוף רגליו ואור המצח הנקרא שם מ\"ה אע\"פ שיצא מלמעלה מן המצח הנה מתפשט משם ולמטה \nומתחיל מציאותו מן הטבור עד סוף סיום רגליו כנ\"ל אבל מה שנשתנה עתה מבראשונה בעת \nיציאת נקודות העינים הוא זה כי אז היתה נקודת הכתר במקומה לבד בפ\"ע ואחריה נקודת \nהחכמה לבדה בפ\"ע וכעד\"ז היו כל הי\"ס אבל עתה נתוסף תיקון גדול והוא כי נקודת הכתר \nנמשכה ונתפשטה ממקומה עד למטה קרוב אל סיום רגלי א\"ק כמ\"ש בע\"ה וזה ההתפשטות הוא כל \nשיעור הנקרא בשם עולם אצילות ונקודה זו היא נקראת נוקבא (נ\"א נקודת) דע\"י וכעד\"ז \nעתיק יומין דדכורא הנעשה מטעמים דמ\"ה כנ\"ל גם הוא מתפשט לשיעור הנ\"ל וכן עשו כל \nהשאר א\"א ונוקבא ואו\"א וזו\"ן והלבישו זה את זה עד בחי' זו\"ן באופן שכל רגלי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הפרצופים דאצילות בין דעתיק בין דא\"א בין דאו\"א בין דזו\"ן כולן שוין בסיומ' והם \nמסתיימים יחד מעט למעלה מסיום רגלי א\"ק ושם הוא סיום האצילות כולו ועי\"כ נעשה נשמה \nזה לזה וזה מלביש לזה. וגם כי עי\"ז יוכלו הנבראים לקבל אורות העליונים שהם עתה \nמכוסים ומתלבשים זה תוך זה וגם כי הכלים שלהם הגדילו ע\"י שנתפשטו עד למטה ובזה יש \nבהם כח לקבל האורות שלהם בהיותן כלים גדולים. והנה האור הזה דמ\"ה החדש היוצא מן \nהמצח כנ\"ל הוא סוד המלך הח' הנזכר בפ' וישלח הנקרא הדר אשר לא נזכר בו מיתה בתורה \nכי לא מת כמו האחרים אדרבא הוא מתקן ומקיים הז' מלכין קדמאין שמתו הקודמין אליו \nכנ\"ל כי כבר הודעתיך כי אלו המלכים כולם הם מלכים הנזכר בפ' וישלח ואלה המלכים אשר \nמלכו בארץ אדום ולפי שכאשר יצא התחיל תיכף לברר בחי' אלו המלכים לעשות בחי' נוקבא \nאליו שהם נקרא עתה ב\"ן דההי\"ן כנ\"ל לכן נאמר בו וימלוך תחתיו הדר ושם אשתו מהיטבאל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כמ\"ש בזוהר דעד השתא לא אידכר דכר ונוקבא כלל בר השתא ובג\"כ אתקיים כלא דהשתא הוי \nדכר ונוקבא כדחזי ונזכר באד\"ר. והענין כי הם בחי' מ\"ה וב\"ן הנ\"ל והשתא נקרא אדם לפי \nשאדם כולל זו\"ן ולכן תמצא כי שם מ\"ה בגימטריא אדם. וא\"ת והלא בשם מ\"ה לא נעשה רק \nהדכורין שבאצילות ובחי' הנוקבא נעשה משם ב\"ן ואיך נקרא אדם והענין הוא כמ\"ש כי שם \nמ\"ה בצאתו היה מברר משם ב\"ן ומחברו אליו ונתקן עמו ונמצא כי אז היה אור הנוקבא טפל \nאליו והיה יונק ממנו כדמיון הבן עם הבת שהכל נקרא ע\"ש הבן והוא יורש הכל ואינו נותן \nלבת אלא מה שיוטב בעיניו כרצונו וא\"כ נמצא כי הבת טפלה וכלולה בבן ולכן שם בן שהיא \nהבת נוקבא וטפלה לשם מ\"ה שהוא הבן הזכר והיא כלולה בו כי שם מ\"ה הוא המבררו עמו \nוהוא נתקן ע\"י המ\"ה ולכן כאשר מברר הוא לוקח תחלה מה שמברר לעצמו כנודע בסוד תרין \nעטרין דירית ברא ב' חסדים וגבורה דמ\"ה ודב\"ן ולבתר יהיב ברא לברתא בשעתא דמזדווג \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עמה עטרה דגבורה וכאלו ניתן לה משלו דמי ולכן הוא לבדו נקרא אדם כלול תרוייהו והרי \nעתה כי ב' בחי' יש לנוקבא דז\"א א' בהיותה כלולה בתחלה עם הזכר הב' כשנפרדת ממנו \nוהוא נותן לה עטרה דגבורה וזה סוד הכתוב ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד כי הנה בשם זה יש \nכללות מ\"ה (ובן) וי\"ט שהוא המלוי של ד' אותיות הראשונים שבו כי אדם הוא שם מ\"ה \nוהנקבה י\"ט בהיותה כלולה עמו כי אז נוקבא נקרא מילוי שם מ\"ה גימטריא י\"ט כמו ענין \nאדם וחוה כי אדם שם מ\"ה וכאשר היתה הנוקבא עמו היתה נקרא חו\"ה שהוא גימטריא י\"ט שהם \nבחי' מילוי דשם מ\"ה כי כל בחי' מילוי הוא גימטריא (נ\"א בחי') אלהים שהיא בחי' \nהנוקבא שהוא דינין ובזה תבין למה בחי' הנוקבא היא תמיד דינין והוא לפי ששרשה הוא \nבחי' המלכים שמתו שעי\"כ נקרא מלכים מלשון מלכות. ואמנם כאשר נפרדת מעליו ונעשה בחי' \nלעצמה ואז שניהן בסוד בעל ואשתו דכורא לחוד ונוקבא לחודה אז נקרא מהיטבאל כי שם זה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נחלק למ\"ה יטבאל כי מ\"ה הוא דכורא כנודע ויטבא\"ל גי' ב\"ן שהוא נוקבא בהיותה לעצמ' \nהוי\"ה דההי\"ן המתבסם עמו זה עם זה דכורא ונוקבא ולכן נקרא בשם טוב להורות שיצא מהם \nהרע והוברר מהם הטוב וז\"ש ואתבסמו דא בדא כו'. ואמנם צריך לתת טעם אל הנ\"ל כי הרי \nאלו הנקודות הנ\"ל הם בחי' ס\"ג ואיך יהיו גרועים וטפלים לשם מ\"ה החדש ויהיה מ\"ה זכר \nונקודות ס\"ג נקבה ונודע בכמה מקומות כי בחי' שם ס\"ג גדול משם מ\"ה. והתשובה היא כי \nשם מ\"ה החדש הנ\"ל יצא מבחינת הזווג דע\"ב וס\"ג כנ\"ל לכן כיון שהוא נמשך מכח ע\"ב עצמו \nלכן הוא גדול מס\"ג. ועוד טעם אחר כי בשם מ\"ה לא היה בו מיתה ושבירה כמו שהיה בשם \nס\"ג עצמו ועוד טעם ג' והוא כי אלו בחי' נקודות לבד של ס\"ג אבל המ\"ה החדש הוא כולל \nטנת\"א כנ\"ל וכיון שיש בחי' טעמים ודאי שהוא מעולה על הנקודות דס\"ג אבל לא על הטעמים \nדס\"ג. ועוד טעם ד' כי ס\"ג יש בו גרעון גדול עתה והוא כי עדיין לא הושלם להתברר \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כנודע ולכן עתה מ\"ה גדול ומעול\nה ממנו אבל לע\"ל אשר יתוקן כל בחי' ס\"ג ויחיו כל המלכים ויתבררו לגמרי בסוד בלע \nהמות לנצח אז יחזור שם ס\"ג לקדמותו ולתועלתו (נ\"א ולמעלתו) ושם ס\"ג ישלוט ויאיר \nבעולם ואז יתבטל שם מ\"ה אשר זהו ענין חזרת העולם לתהו ובהו כנזכר בדרז\"ל לימות \nהמשיח ואז יתבטל מ\"ה ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע\"ב וס\"ג ודי בזה: \n \n", "en": ""}]}
