# ספר עץ חיים — שער י פרק ד מ"ב

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/34/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער י פרק ד מ&quot;ב
אח&quot;כ יצא שם מ&quot;ה מהמצח דא&quot;ק והוא סוד טעמים ונקודות הראשונות מס&quot;ג נקרא עתה ב&quot;ן 
ונתחברו עתה מ&quot;ה וב&quot;ן ומהם נתקנו כל הנקודות שהם המלכים שמתו ושאר המלכים שלא מתו 
שבין כולם נקרא אצילות ועתה אחר התיקון נקרא ברודים והוא שבא אחר הנקודים וזש&quot;ה 
עקודים נקודים ברודים שם של מ&quot;ה היוצא עתה ממצח החדש יש בו טנת&quot;א כמו ע&quot;ב וס&quot;ג 
טעמים של מ&quot;ה דכורא דעתיק והטעמים דב&quot;ן נוקבא דעתיק ונקודה של מ&quot;ה דכורא דא&quot;א. 
ונקודות דב&quot;ן נוקבא דא&quot;א תגין דמ&quot;ה או&quot;א אותיות דמ&quot;ה זו&quot;נ. אך למטה כתבתי שכל בחי&#x27; 
דמ&quot;ה הוא דכורא וכל בחי&#x27; ב&quot;ן הוא נוקבא וא&quot;כ קשיא הא קאמר הכא דתגין דמ&quot;ה או&quot;א 
ואותיות דמ&quot;ה הם זו&quot;נ ואפשר לומר דלא דק אלא שאמת הוא כמ&quot;ש למטה ואם תסתכל תראה כי 
כל אחד מה&#x27; פרצופים נחלק לב&#x27; ג&quot;כ. הכתר של ע&quot;ס ממנו נעשה עתיק וא&quot;א, דהיינו עתיק עד 
ת&quot;ת שבכתר, וא&quot;א משם ולמטה. וכעד&quot;ז חכמה ויש&quot;ס, בינה ותבונה וז&quot;א ויעקב ורחל ולאה. 


ואם תסתכל תראה כי שם מ&quot;ה הוא כללות כל השם שהוא טנת&quot;א של כל כללותו ואמנם שם ב&quot;ן 
אינו רק הנקודות דס&quot;ג לבד, אלא שהנקודות אלו דס&quot;ג נחלקים לטנת&quot;א ג&quot;כ. דכ&quot;מ שנזכר 
טנת&quot;א בשם ב&quot;ן שהוא ס&quot;ג כנודע אינו רק בנקודות לבדו של ס&quot;ג הכלולים בהם טעמים 
ונקודות ושמור כלל זה. נמצא שכל אחד מהשמות הד&#x27; שהוא (טנת&quot;א) ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן הם 
הא&#x27; טעמים והב&#x27; נקודות והג&#x27; תגין והד&#x27; אותיות וכ&quot;א מאלו הד&#x27; כולל כל הד&#x27; בחי&#x27; שהם 
טנת&quot;א אמנם בשם ס&quot;ג מצינו תוספת א&#x27; כי גם בחלק הנקודה שבו גם הוא כלול מד&#x27; בחי&#x27; 
טנת&quot;א נמצינו למדין מהם כי שם ב&quot;ן הוא חלק הנקודה לבד דס&quot;ג וזהו השם של ב&quot;ן נחלק 
לד&#x27; בחינות ושאר בחי&#x27; של ס&quot;ג שהם תגין ואותיות אפשר שהם בבי&quot;ע כנלע&quot;ד חיים להבין 
כפי הנ&quot;ל. גם נלע&quot;ד כי שרשם אינם זולת ב&#x27; בחינות שהם ע&quot;ב וס&quot;ג והם שורש החסד ודין 
ואמנם הע&quot;ב כולל טנת&quot;א וכן הס&quot;ג ג&quot;כ והטעמים דע&quot;ב הם ברישא כנודע והנקודות שלהם 


ממצחא ולמטה שהוא שם מ&quot;ה ושם זה כולל ג&quot;כ טעמים ונקודות וכו&#x27; נמצא הטעמים דע&quot;ב הם 
נגד הטעמים דס&quot;ג ונקודות דע&quot;ב הוא שם מ&quot;ה במצחא והם כנגד הנקודות של ס&quot;ג שהם בעינים 
וזה נקרא שם ב&quot;ן. אמנם קשה לפ&quot;ז כי הרי נקודות הם ס&quot;ג ולא מ&quot;ה א&quot;כ היה ראוי שיצא 
ס&quot;ג דע&quot;ב שהם נקודה דע&quot;ב ולא מ&quot;ה שהם תגין. ונשארו עתה תגין ואותיות דע&quot;ב ותגין 
ואותיות דס&quot;ג ואינו יודע מה נעשה בהם ואולי מהן נעשה בי&quot;ע ושמור כלל זה שאפשר שהוא 
אמיתי ויובן בו כמה דברים או אפשר שמתגין ואותיות דע&quot;ב ס&quot;ג נעשה מהם כלים של אצילות 
חדשים: 
וזה מ&quot;ש כתוב מכת&quot;י הרח&quot;ו ז&quot;ל מקונטרס הקיצור: 
נסתפק לי ג&#x27; ספיקו&#x27; באחר התיקון או דשם ס&quot;ג נשאר עגולי&#x27; וממ&quot;ה לבדו נעשה יושר לבדו 
דכל אצי&#x27; או שתחלה יצא ס&quot;ג דעגולים ואח&quot;כ בעת התיקון אז יצא גם היושר דס&quot;ג ויושר 
דמ&quot;ה שהוא מהיטבאל מלך הח&#x27; הדר כלול זו&quot;ן דמ&quot;ה ונשארו עגולים מס&quot;ג לבד ויושר ממ&quot;ה 
ומס&quot;ג וע&quot;כ הס&quot;ג דיושר נקרא ב&quot;ן כי הס&quot;ג דעגולים לא נשתנה שמו והוא ס&quot;ג כבראשונה אך 


היושר דס&quot;ג נקרא ב&quot;ן או שתחלה יצאו עגולים דס&quot;ג ובתיקון יצאו יושר דס&quot;ג הנקרא ב&quot;ן 
וגם עגולים ויושר דמ&quot;ה ונתחברו עגולים דמ&quot;ה ועגולים דס&quot;ג וכן יושר דמ&quot;ה עם יושר 
דס&quot;ג הנקרא ב&quot;ן ומהקונטריס הגדול דא&quot;ק משמע בהדיא כי העגולים והיושר דס&quot;ג שניהן 
יצאו תחלה אך שהיו בחי&#x27; נפש ואח&quot;כ יצאו בתיקון רוח שהוא עגולים דמ&quot;ה ויושר דמ&quot;ה 
והוא פי&#x27; ד&#x27; קרוב לפי&#x27; ג&#x27; שנסתפקתי והראיה כי במיתת המלכים נכתב שם שהיו בדרך קוין 
שנפלו אחוריים דאו&quot;א שהג&quot;ר לבדו היו בדרך קוין וע&quot;כ לא מיתו אלא הז&quot;ת. ונודע כי אין 
קוין אלא ביושר וכן אין פנים ואחור אלא ביושר ואמנם לפי שנכתב בראש הקונטריס שלא 
היה רצונינו לדבר כלל בעגולים אלא ביושר לכן לא נתבאר שם ענין מיתת המלכים העגולים 
אלא דיושר לבד ולכן לא נזכר בתיקונים אלא דיושר וכן נראה מקונטריס הקיצור שכתב כי 
באח&quot;פ לא יש רק יושר אך בע(נ)ין ומצח שהם הנקודים יש יושר ועיגולים והנה נראה כי 


בעין לבדו שהוא ס&quot;ג וכן במצח לבד שהוא מ&quot;ה יש יושר ועגולים בכ&quot;א מהם: 
 
שער י פרק ה
תחילה היו הי&quot;ס כוללים כל עולם אצילות עצמות וכלים אלא שהעצמות היה שלם והכלים 
קטנים ולכן מתו פי&#x27; כי כלי נקודת עתיק היה חצי כתר דעתיק עד הטבור שלו וכלי נקודת 
א&quot;א היה חצי התחתון של הכתר ובו נכללין כל הי&quot;ס שלו וכן בעתיק וכלי אבא היה חכמה 
לבד ובו כלולים כל הי&quot;ס וכלי אמא היה בינה לבד ובו כלולים כל הי&quot;ס שלה וכלי זו&quot;ן 
היו (נ&quot;א ז&quot;א היה) ז&#x27; כלים הא&#x27; מחסד לבד וב&#x27; מגבורה ג&#x27; מת&quot;ת ד&#x27; מנצח ה&#x27; מהוד לבד ו&#x27; 
מיסוד לבד הז&#x27; ממלכות לבד וכל י&quot;ס שלו כלולים בהם וכלי המלכות היה של מלכות ממש שבה 
לבד וכל הי&quot;ס שבה כלולים בה. ועוד שינוי אחר היה בהם קודם התיקון כי כל אחד היה זה 
למעלה מזה ואין זו מתלבשת בזו כלל ואז נמצא שהכל נקרא פרצוף אחד וגם בלתי התלבשות 
שום ספי&#x27; בחברתה והיתה שיעור קומתה כמו שהוא עתה ממש כל אורך האצילות ואחר כל 


התיקון אז נתוספו ט&#x27; כלים וחצי תחתון בכתר דעתיק וגם שנתלבשו ונתפשטו אלו באלו ובזה 
נתרחבו הכלים לאין קץ ויוכלו לסבול כל האורות עד שנשארו בקומתן שוה ונתוספו ט&#x27; כלים 
וחצי התחתון דכתר בא&quot;א וגם שנתלבשו אלו תוך אלו וגם נתלבשו כל הכלים דעתיק בתוך 
כלים דא&quot;א ונתוספו ט&#x27; כלים באבא זולת כלי החכמה שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו 
אלו באלו וגם נתלבשו כל הכלים דא&quot;א ועתיק תוך כלים דאבא ונתוספו ט&#x27; כלים באמא זולת 
כלי הבינה שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו כל כלים דעתיק ודא&quot;א ודאבא בתוכה 
ונתוספו בז&quot;א ג&#x27; כלים הראשונים דכח&quot;ב וכלי האחרון דמלכות זולת ו&#x27; כלים דו&quot;ק שכבר 
היה בו ולא עוד אלא שכל כלי שבו כלול מכל הי&#x27; כלים כנודע וכן בכל שאר הפרצופים והבן 
זה ונתלבשו אלו באלו וגם נתלבשו כל הכלים דעתיק ודא&quot;א ודאו&quot;א בתוך ז&quot;א ונתוספו ט&#x27; 
כלים הראשונים בנוקבא זולת כלי מלכות שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו אלו באלו 


וגם נתלבשו כל כלים דעתיק ודא&quot;א ודאו&quot;א וז&quot;א בתוך כלים שלה. וכבר ידעת שמלבד שהם י&#x27; 
כלים גמורים בכל פרצוף וגם כל כלי מהם כולל י&#x27; כלים וכו&#x27; ונמצא כי י&#x27; כלים נתרחבו 
לאין תכלית ושיעור קומתן לא נשתנה כי הרי נתלבשו זה תוך זה והבן זה מאד מאד ובזה 
יוכלו לסבול האורות. והרי נתבאר מה שהיה קודם התיקון ומה שהיה אחר תכלית כל התיקון 
אבל באמצע היו שינוים רבים כי התחילו לתקן מעט מעט כי כשנתקן עתיק נתקן כל בחי&#x27; 
עתיק שיש בכל הי&quot;ס [שממנו ולמטה] וכשנתקן א&quot;א ניתקנו כל בחי&#x27; כתרים שיש בכל הכלים 
ממנו ולמטה ונעשה הכלים דכתרים בהם וכשנתקנו או&quot;א נתקנו כל בחי&#x27; כלים של חו&quot;ב שיש 
מהם ולמטה וכשנתקן ז&quot;א נתקנו כל הכלים של ו&quot;ק שיש מהם ולמטה בכל כלי מהם וכשנתקן 
הנוקבא שהיא מלכות נתקנו כלים של מלכות בכל כלי מהם ואז נתקנה הנוקבא הרי ביארנו 
דרך כלל עוד שורש א&#x27; בתיקון ז&quot;א וממנו נלמד לכל השאר כי אינו דומה עת תיקון ג&#x27; 


תחתונים לעת תיקון ג&#x27; אמצעים ולעת תיקון ג&quot;ר והנה הז&quot;א הז&#x27; כלים שבו היה באופן זה 
כי תחלה היו ז&#x27; כלים וכל כלי מהם היה א&#x27; לבד חסד מחסד וגבורה מגבורה ת&quot;ת מת&quot;ת נצח 
מנצח הוד מהוד יסוד מיסוד מלכות ממלכות ובעיבור נתוספו נה&quot;י בכל א&#x27; שבכל כלי וכלי 
שבהם שבז&#x27; כלים אח&quot;כ ביניקה נתוספו חג&quot;ת בכל כלי מהם מן הז&#x27; כלים הראשונים ואח&quot;כ 
במוחין נתוספו ג&quot;ר בכל א&#x27; מז&quot;ת ועוד נתוסף גידול אחר והם ג&#x27; כלים ראשונים כל א&#x27; 
כלול מי&#x27; וכל זה נעשה בגדלות האמיתי. והנה ג&#x27; כלים הראשונים יש בהם אחור ואמצע 
ופנים ובג&#x27; כלים האצעים ג&quot;כ ג&#x27; לבושים וכן ג&#x27; כלים התחתונים ג&quot;כ ג&#x27; לבושים ונמצא כי 
בעיבור נעשה כלים דאחוריים לבד בג&#x27; תחתונים דנה&quot;י כל כלי כלול מנה&quot;י ומלכות שבו כי 
קודם העיבור לא היו רק ג&#x27; כלים דאחור זה מנצח לבד וזה מהוד לבד וזה מיסוד לבד 
ובחג&quot;ת ניתוסף (נ&quot;אא וכן בחג&quot;ת ונתוספו) ע&quot;י עיבור ג&#x27; כלים בכל כלי מהם כי תחלה היו 


ג&#x27; כלים דאחור זה מחסד לבד וזה מגבורה לבד וזה מת&quot;ת לבד (וכן בהנה&quot;י) כנ&quot;ל וע&quot;י 
העיבור נעשה ג&#x27; (נ&quot;א ה&#x27;) כלים דאחור בכלי החסד הם חסד ונהי&quot;ם שבו וה&#x27; כלים (נ&quot;א וג&#x27; 
כלים) דאחור בכלי דגבורה והם גבורה ונהי&quot;ם שבו וג&#x27; כלים דאחור בכלי הת&quot;ת והם ת&quot;ת 
ונהי&quot;ם שבו (וכן בנה&quot;י דכלים) אך בג&quot;ר לא היה עדיין שום כלי כלל ועיקר וביניקה 
נתוסף כלי דגבורה ות&quot;ת בכלי חסד וכלי גבורה נתוספו כלי חסד ות&quot;ת ובכלי ת&quot;ת נתוספו 
כלי ח&quot;ג ובכלי הנה&quot;י חג&quot;ת בכל א&#x27; מהם הרי הם ו&#x27; כלים כל א&#x27; כלול מז&quot;ת ובגדלות 
נתוספו ג&quot;ר בכל כלי וכלי מז&#x27; כלים תחתונים ונתוספו לגמרי עוד ג&#x27; כלים ראשונים כל 
אחד כלול מי&#x27; כלים גמורים: 
השער הרביעי שער המלכים ויתחלק לאחד עשר פרקים: 
 


שער יא פרק א מ&quot;ק
ביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. 
דע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י&#x27; נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א&#x27; 
והוא מציאת הכתר באופן שכל י&#x27; היו בסוד הכתר נכללין בה וז&quot;ס עקודים נקודים וברודים 
כי תחילת הכל היו עקודים מקושרים זב&quot;ז והכל בסוד הכתר אח&quot;כ יצאו כולם יחד מהנקודה 
ראשונה ואז נתהוו י&#x27; נקודות כל א&#x27; נקודה בפ&quot;ע וז&quot;ס נקודים באופן שלא היו מחוברים 
הי&#x27; נקודות רק בהיותן בכתר אך אח&quot;כ יצאו כולם כא&#x27; ונתהוו אלו י&#x27; נקודות כל א&#x27; בפ&quot;ע 
וכאשר נתקן רישא דעתיק אז נקרא ברודים כאשר נבאר בע&quot;ה. ואמנם י&#x27; נקודות אלו היו 
זעג&quot;ז ואורך שיעור קומתן היה כמו עתה אורך אצילות ושיעור קומתו כי עד מקום אשר 
הגיעו אותן הנקודות עד שם היה בחי&#x27; [נ&quot;א הוא עתה] עולם האצילות ומשם ולמטה עולם 
הבריאה. ודע כי י&#x27; נקודות אלו יצאו בסוד עצמות וכלים וסוד הכלי שלהם הם סוד שכ&quot;ה 


ניצוצין כנזכר פ&#x27; פנחס רנ&quot;ח שהם שרשי הדינין ואמנם אין שכ&quot;ה ניצוצין אלו כלים רק אל 
ז&#x27; נקודות האחרונים והם סוד ז&quot;פ אדם שהם גימטריא שט&quot;ו ועם ה&quot;ג הרי ש&quot;ך ונודע שה&quot;ג 
הם כפולים לכן הם שכ&quot;ה אך הג&#x27; כלים הראשונים אינם מאלו הש&quot;ך ניצוצין ואמנם אור אלו 
י&#x27; נקודים היה רב מאד וגם נתוסף בהם אור העליון ולא היה בהם כח לקבל ואז אותן הכלים 
מתו פי&#x27; ירדו למטה במקום שהוא עתה בריאה וירידה זו היתה מיתתן ואמנם אין זה רק בז&#x27; 
נקודות תתאין כי ג&quot;ר היה כח בכלים שלהם לקבל אור שלהם ולא מתו אך הז&#x27; כלים של ז&#x27; 
תתאין הם אשר מתו וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן ואמנם זמן מיתתן היה כאשר 
יצאו בסוד נקודים כי כאשר יצאו מסוד עקודים שהוא היותן יחד בכתר נכללין ומשם יצאו 
ונחלקו לי&#x27; נקודין אז היה יציאתן ומתים תכף כמ&quot;ש באדרא כהני זיקין דאכתש אומנא 
בפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והנה הז&#x27; אורות אלו של הז&#x27; נקודות תתאין נשארו שם 


במקומן בלי לבוש והג&#x27; נקודות עלאין נשארו האורות בתוך כליהם ולא מתו ועתה נבאר 
מציאת תיקון האצילות איך נתהוה הנה הג&#x27; ראשונות כבר נתבאר שכליהם לא ירדו והנה מסוד 
הכלים של הג&#x27; נקודות אלו נעשה מהם רישא חדא ובתוכו ג&#x27; מוחין וזהו נקרא רישא דל&quot;א 
ונקרא רישא דעתיק יומין הרי שג&#x27; נקודות הראשונים מן הי&#x27; נקודות הם סוד רישא דל&quot;א 
והנה ג&#x27; אורות שבתוך אלו הנקודות הראשונים הם מתפשטין ומוציאין עד חשבון י&#x27; והם 
בחי&#x27; י&quot;ס דעתיק והנה הז&#x27; נקודות הנשארים מן הי&#x27; נקודות הראשונים הם סוד א&quot;א או&quot;א 
זו&quot;נ כמ&quot;ש בע&quot;ה והענין כי בג&quot;ר אין בהם רק בחי&#x27; ע&quot;י לבד אך מהז&#x27; ולמטה שם יש כח א&quot;א 
ואו&quot;א וזו&quot;נ הכל מעורבין יחד וכולל ביחד בכל נקודה מהז&#x27; וגם כח הע&quot;י מעורב בהם כי 
כל דבר תחתון יש בו כח עליון בהכרח המתפשט בו ואמנם עתיק יורד בכולם ומתפשט ומתערב 
בהם אך כח התחתונים אינו מוכרח שיהיה בעליונים לכן הג&quot;ר אין בהם רק סוד עתיק לבד 


והנה עד&quot;ז הוא בז&#x27; כלים תחתונים כי יש בהם בחי&#x27; כלים דעתיק א&quot;א או&quot;א זו&quot;נ והכל 
מעורב ביחד. ועתה נבין דרושינו כי הכלים ירדו למטה בעולם הבריאה אך האורות נשארו 
למעלה במקומם בלתי לבוש והנה כאשר הגדילו הג&#x27; נקודות ראשונות ונעשו בסוד י&#x27; הנה הג&#x27; 
מהם כבר היו תחלה במקומן אך הז&#x27; לבד הם באים בסוד תוס&#x27; ואז כאשר באו אלו ז&quot;ת דעתיק 
בסוד תוס&#x27; אח&quot;כ אז ברדתן היו דוחין את הז&#x27; נקודות הראשונות העומדין בלתי לבוש 
ונשארו במקומם ונמצא שהז&quot;ת דעתיק לקחו מקום של אותן הז&#x27; נקודות הראשונות ובזה תבין 
כי שיעור קומת ע&quot;י הוא כל האצילות כולו ואמנם כאשר היו דוחין אותן הז&#x27; נקודות ודאי 
שלא דחו אותן למטה שהרי ביארנו לעיל שאין מיתה רק בכלים והוא סוד הירידה א&quot;כ האורות 
שלא מתו לא ירדו רק מה שאמרנו שדחאום פי&#x27; לצדדין פי&#x27; שהיה נכנס הנקודה דעתיק בתוך 
נקודה א&#x27; של אותן הז&#x27; נקודות בסוד פנימותן ואז היתה נשארת אותה הנקודה הא&#x27; בסוד 


לבוש אליה וכן היה בכל ז&#x27; הנקודות כי ירדו הז&quot;ת דעתיק ונתלבשו בז&#x27; נקודות הראשונות 
ואורות הז&#x27; הנקודות הראשונות נשארו מקיפים וסובבים אותן בסוד מלבושים כמ&quot;ש וזהו 
הדחיי&#x27; שהיו דוחין אותן הרי ביארנו פנימית ועצמות העתיק איך נעשו הי&#x27; שלו: 
 
שער יא פרק ב
ועתה נבאר הכלים שלהם כי הנה הג&#x27; כלים הראשונים שלא מתו נשארין בסוד רישא אך כלים 
של הז&quot;ת דע&quot;י היו מצד אותה בחי&#x27; דע&quot;י שיש בז&#x27; כלים תתאין שמתו כנ&quot;ל ואז אותן הז&#x27; 
כחות דעתיק שיש באותן הז&#x27; כלים עלו למעלה ונתחברו עם תוספת אור שהוסיפו ג&#x27; כלים 
עליונים שנשארו שלא מתו וכולן נתחברו יחד ונעשין כלים אל ז&quot;ת של ע&quot;י. והטעם שהיה 
עתה בהם כח לעלות הוא מפני שבתחלה היו כלים אל הז&#x27; אורות ולא היו יכולים לסבול גודל 
האור אבל עתה אינן כלים רק אל ג&#x27; אורות לבד כנ&quot;ל כי הג&#x27; אורות עליונים נתפשטו והיו 
י&#x27; אורות וא&quot;כ עתה יש בהם כח לסבול ולקבל אותו אור ואז עלו למעלה ונתהוו שם בסוד 


כלים וביאור מה שאמר למעלה כי הג&#x27; אורות נתפשטו ונעשו י&#x27; אורות וכן בכל מקום שנזכר 
מציאת התפשטות אין הכוונה שנמשך להם אור עליון מא&quot;ס ואז נתפשט דא&quot;כ הקושיא [נ&quot;א 
הקדושה] במקומה עומדת שהרי גם עתה היו י&#x27; אורות אך הכוונה כי מה שהיה תחלה ג&#x27; אורות 
נתחלק אורם כל א&#x27; לג&#x27; חלקים ונעשו י&#x27; ואז נתפשטו עד סוף האצילות כנ&quot;ל ובזה היה כח 
בכלים לקבל אותו אור. ואמנם יש חילוק א&#x27; בג&#x27; נקודות העליונים בין האורות עצמן ובין 
הכלים שלהם והוא כי סוד כלים שלהם פשיטא הוא שנשארו כל הג&#x27; כלים למעלה בסוד רישא 
דעתיק ואחר כך הגדילו ונעשו מהם (כלים למטה בז&#x27; כלים שמתו סכ&quot;י) ולמטה עד תשלום י&#x27; 
כלים דעתיק עם אותם הבחי&#x27; שיש למטה בז&#x27; הכלים שמתו כנ&quot;ל ונמצא כי הג&#x27; כלים נתהוו 
מהם כלי לכתר וכלי לבינה וכלי לחכמה ואח&quot;כ מהאור שלהם נתפשטו ז&#x27; כלים תתאין אל 
העתיק רק שרשם הוא למעלה בכח&quot;ב דע&quot;י אבל בג&#x27; אורות שבג&#x27; כלים הראשונים יש ספק בהם 


אם נאמר שג&#x27; אורות אלו נעשו כח&quot;ב דע&quot;י ואח&quot;כ מנקודת כתר נתפשט קו אמצעי ומנקודת 
חכמה נתפשט קו ימין ומנקודת בינה נתפשט קו השמאלי אך שורש שלשתם הוא למעלה בראש 
עצמו כמ&quot;ש בבחי&#x27; הכלים או אם נאמר כי מנקודה א&#x27; מהם נעשה ג&quot;ר ומנקודה הב&#x27; ג&#x27; אמצעית 
ומנקודה ג&#x27; ג&quot;ת. באופן כי הנקודה הראשונה היא לבדה בתוך רישא עלאה דעתיק וב&#x27; נקודות 
האחרות הם גוף אל העתיק או אם נאמר כי שלשתן הם ברישא דעתיק ואח&quot;כ נתפשטו אל הגוף 
בסוד ג&#x27; קוין וז&quot;ס מ&quot;ש באדר&quot;ז רפ&quot;ח דהאי רישא אקרי רישא דל&quot;א מה דאית בהאי רישא כי 
הספק מה דלא אתיידע הוא בפנימית האור שבתוך האי רישא כי אין אנו יודעין אם יש שם כל 
הג&#x27; נקודות עליונים רק שאחר כך נתפשטו בשאר הגוף או אם נאמר שאין שם רק נקודה א&#x27; 
הנחלקת (נ&quot;א אור אחד הנחלקים) לג&#x27; והב&#x27; נקודות האחרות נתפשטו למטה בסוד הגוף וזהו 
הספק לכן נקרא רישא דלא אתיידע מה דאית בגו האי רישא אבל ברישא עצמה כבר אנו יודעין 


מציאותו שנעשה מג&#x27; הכלים של הג&#x27; נקודות כנ&quot;ל. וטעם הדבר למה הוא יותר פשוט לנו 
בכלים עצמן ששלשתן הם למעלה ברישא ואין ספק אצלינו אם הכלי א&#x27; תועיל לג&#x27; ראשונות 
וב&#x27; כלים האחרים נשארו למטה בסוד (נ&quot;א בסוף) הגוף דע&quot;י הטעם הוא מפני שיש לנו הקדמה 
ושורש כי סוד השערות בין דאריך נפין בין דזעיר אנפין כולם הם מן סוד אותן מלכים 
שמתו ולכן צריך שימשך אור אליהן דרך השערות כדי שיוכלו לקבלו גם כי השערות עצמן 
בסוד המלכים דמתו בסוד הן עשו אחי איש שעיר והנה שערות אלו ישנם בראש דאריך אנפין 
ורישא דאריך אנפין הוא בחסד גבורה דעתיק יומין כמ&quot;ש בע&quot;ה. והנה אם ח&quot;ג דע&quot;י היו 
כלים שלהם מסוד הכלים דג&quot;ר א&quot;כ למה נתהוו שערות כנגדן ברישא דא&quot;א אבל עתה שג&#x27; כלים 
ראשונים דלא מתו נתהוו לעילא ברישא דעתיק א&quot;כ נמצא כי הכלים של ח&quot;ג דע&quot;י הם מסוד 
המלכים שמתו כנ&quot;ל ולכן יצאו כנגדן שערות ברישא דא&quot;א שהוא כנגד ח&quot;ג אלו דע&quot;י. הרי 


בארנו מציאת העתיק יומין איך נתהוה כל פרצוף שלו בסוד עצמות וכלים ועדיין נשאר שם 
מקום שאלה והוא אחר שביארנו שבז&#x27; נקודות מן הי&#x27; נקודות יש בה בחי&#x27; ע&quot;י בין בבחי&#x27; 
הכלים בין בבחי&#x27; אורות אם כן כמו שלעשות כלים לז&quot;ת הוצרך ליקח אותן ז&#x27; כלים שמתו 
מבחי&#x27; עתיק שבהם א&quot;כ גם אורות הז&quot;ת דעתיק יומין למה היו מסוד התפשטות הג&#x27; ראשונות 
דע&quot;י כנ&quot;ל למה לא יהיו מן אותן הכחות שלו שיש בז&#x27; אורות הז&#x27; נקודות הראשונים. 
התשובה בזה כי אותן ז&#x27; כוחות שיש לע&quot;י באותן הז&#x27; אורות של הז&#x27; נקודות הראשונים מהם 
נעשה אח&quot;כ סוד אור מקיף לאצילות. ורצוני לגלות אזניך מעט מזעיר בענין אור המקיף מה 
ענינו דע כי אור פנימי הוא אור גדול מאור המקיף וזהו בבחי&#x27; ע&quot;י דוקא ולא בשאר 
האצילות ולכן מאור ג&quot;ר נתפשט אל ז&quot;ת בסוד או&quot;פ ומז&#x27; כחות של אורות התחתונים נעשה 
מהם או&quot;מ וסוד או&quot;מ מה הוא כבר ידעת כי ע&quot;י הוי ארכו שיעור כל האצילות ואח&quot;כ יש לו 


מלבוש א&#x27; והוא הא&quot;א רק שאינו מלביש אותו כולו אלא לז&quot;ת שלו ולמטה ואח&quot;כ אבא ואמא 
והם מלבוש ב&#x27; עליו ואח&quot;כ ז&quot;א ונוקבא הם לבושים החיצונים עליו והעתיק באמצע כולם 
ובפנימיותו ואמנם בסוד אור מקיף הוא להיפך כי או&quot;מ דנוקבא הוא פנימי מכולם והוא 
חופף על נוקבא דז&quot;א ואח&quot;כ או&quot;מ דז&quot;א חיצוני והוא מקיף על מקיף נוק
בא דז&quot;א ומקיף דאו&quot;א הוא מקיף למקיף דז&quot;א והמקיף דא&quot;א מקיף על מקיף דאו&quot;א ומקיף 
דע&quot;י מקיף על כל המקיפים כולם נמצא כי בבחינת או&quot;פ העתיק הוא פנימי מכולם ובבחי&#x27; 
או&quot;מ הוא יותר חיצוני לכולן והענין הוא שבהיותו פנימי מכולם וחיצוני מכולם בוקע 
האור שלו ונוקב בכל מה שבנתיים בין אור פנימי שלו ואור מקיף שלו ומאיר לכל מה 
שבנתיים כי כל האצילות שהוא מא&quot;א עד נוקבא דז&quot;א עם כל המקיפים כולם נתונים בין או&quot;פ 
דעתיק יומין ובין אור המקיף שלו וכולם מאירין ממנו: 
 


</div>
