{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "35", "title": "ספר עץ חיים — שער יא פרק ג", "hebrewTitle": "שער יא פרק ג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/35/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/35/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער יא פרק ג\nועתה נבאר מציאת הא\"א כי הנה פנימית שלו הם מאותן הז' נקודים ראשונים כי כבר ביארנו \nשבכל נקודה מאלו יש בה כללות העתיק ואריך אנפין ואו\"א וזו\"נ בכללות אלא שהג\"ר כולם \nהם בחי' עתיק לבדו כי אור הקטן בהיותו נכלל בעליון מתבטל ואינו עולה בשם משא\"כ \nהעליון בתחתונים והנה הכחות שיש מן בחי' א\"א בבחי' הז' נקודות הראשונים מהם נתקבצו \nונתבררו (נ\"א ונתחברו) ומהם נעשה סוד א\"א והנה אינם רק ז' כתות דא\"א בז' נקודות \nומהם נעשו י' דא\"א באופן זה כי כבר כתבנו כי יש חילוק בין א\"א לכל שאר הפרצופים \nוהוא כי ב' מוחין דחו\"ב שיש לכל פרצוף ופרצוף שניהם בראש זה אצל זה זה מימין וזה \nמשמאל אבל חו\"ב דא\"א הם זה למטה מזה כי הבינה שלו לא היה בה כח להיותה למעלה אצל \nחכמה לקבל אור דע\"י שבא אליה בלתי לבוש ולכן החכמה בלבד נשארה סתומה בראש והבינה \nבגרון דא\"א כי שם תוכל לקבל אור העתיק בהיותה רחוקה למטה. גם יש חילוק אחר והוא כי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בשאר הפרצופים יש בהם בחי' ג' מוחין חב\"ד אבל הא\"א אין בו רק חכמה לבד ובינה בגרון \nוהדעת מתפשט מחסד עד הוד שלו ואין לו מקום קיבוץ בפ\"ע כמו בשאר פרצופים וא\"כ נמצא \nכי רישא דאריך אנפין אין הכח\"ב שלו כעין סגולתא כשאר פרצופים רק זה ע\"ג זה בקו ארוך \nוהנה אור דא\"א שיש בז' נקודות כנ\"ל. הנה מן האור שבח\"ג שהם נקודה ד' וה' הנה בכל \nחלק מהם יש ג' שלישים הנה הם ו' שלישים ונחלקו לג' חלקים נמצא כי מב' שלישים חסד \nנעשה כתר דא\"א ומן השליש האחרון של החסד ושליש עליון דגבורה נעשה חכמה דא\"א ומן ב' \nשלישי התחתונים דגבורה נעשה בינה דא\"א אח\"כ מאור הנצח שהוא נקודה ז' נחלק לג' \nשלישים וב\"ש עליונים נעשה מהם חסד דא\"א נשאר שליש אחרון לנצח דא\"א ואח\"כ מאור הת\"ת \nשהוא נקודה הו' נחלק לג' חלקים ומב\"ש עליונים נעשה ת\"ת דא\"א ושליש האחרון נצטרף \nבנצח דא\"א עם השליש האחר שיש בו ומהם נעשה נצח דא\"א וז\"ס הנצח שירד מת\"ת. אח\"כ מאור \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ההוד שהיא נקודה הח' נחלקה לג' חלקים ומב\"ש העליונים נעשה מהם גבורה דא\"א ושליש \nאחרון נשאר להוד דא\"א אח\"כ מן האור היסוד שהוא נקודה הט' נחלק לג' חלקים ב' שלישים \nהעליונים מהם נעשה יסוד דא\"א ושליש הג' מצטרף בהוד דא\"א עם השליש האחד שהיה בו כנ\"ל \nוז\"ס היסוד שנמשך מההוד והאור של המלכות שהיה נקודה י' ממנה נעשית המלכות דא\"א. \nוטעם הדבר הוא לפי שאח\"כ מנקודת המלכות נעשה פרצוף שלם לכך צריך שיכלול בה מדה א' \nשלימה. ודע כי בע\"י ובא\"א לא נמצא בו מציאת נוקבא בפ\"ע כמו אמא לאבא ונוקבא לז\"א אך \nהמלכות דע\"י ומלכות דא\"א הם בחי' העטרה שבהם לבד וסוד הדבר הוא שמתחלה יצא פרצוף א' \nלבדו והוא סוד אח\"כ העתיק לא הוציא רק א' לבדו כמוהו והוא א\"א אך אח\"כ שכבר הם ב' \nפרצופים שהם ע\"י וא\"א ואז יצאו אח\"כ דו\"נ שהם או\"א דהיינו אבא מצד עתיק ואמא מצד \nא\"א וכן ז\"א מצד אבא ונוקבא מצד אמא והנה בדוגמא שביארנו בפנימית הא\"א כן היו בכלים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שלו כי לקחו מכח הז' כחות דא\"א שיש באותן הז' כלים הם ז' מלכים שמתו ומהם נעשו י' \nכלים לא\"א ואמנם ענין עליית עתה אלו המלכים הוא כי מה שירדו תחלה היה לפי שלא היו \nיכולין לקבל האור ולכן ירדו למטה אבל עתה שנתקן הע\"י אז היה בהם יכולת לקבל האור \nואז עלו למעלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שער יא פרק ד\nועתה נדבר איך מתלבש הע\"י בא\"א כי הלא רישא דע\"י נשאר מגולה ואין הא\"א מלבישו רק \nמז\"ת דעתיק ולמטה ואמנם חג\"ת דע\"י מתלבשין בכח\"ב דא\"א לפי שהם סוד רישא וצריכין כ\"א \nמהם מדה בפ\"ע אך גופא דא\"א אין הע\"י מתלבש בו כסדר הזה אך הנצח דעתיק נחלק לג' \nפרקין פרק א' בחסד דא\"א פרק ב' בנצח דא\"א ונשאר פרק ג' למה שנבאר וההוד דעתיק נחלק \nלג\"פ פ\"א בגבורה דא\"א פ\"ב בהוד דא\"א ופ\"ג נשאר למה שנבאר ויסוד דעתיק נחלק לב' \nכמבואר אצלינו שאין בו רק ב\"פ יסוד ועטרה ואז היסוד נתלבש בת\"ת דא\"א ועטרה ביסוד \nדא\"א ומלכות דעתיק נתלבש במלכות דא\"א לפי שאח\"כ צריך להוציא ממנו פרצוף שלם של \nהנוקבא לכן לקחה מדה שלימה כנ\"ל ועתה נשארו ב\"פ תתאין דנ\"ה דעתיק ואלו נתחברו יחד \nבמלכות דעתיק ושם נתלבשו ונעשה מהם בחי' ב' דדין של בחינת המלכות דא\"א בב' צדדין \nשהם עתה (נעשו) בחי' דדי בהמה שהם למטה ואז היו מניקים לז' נקודות הראשונים שהם ז' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כלים הנקרא ז' מלכים שמתו שהם למטה בבריאה כנ\"ל ומשם היו יונקים להחיות עצמן לבדן \nוז\"ס עתיקי משדים כי הם השדים דע\"י וזהו המלך הח' הנקרא הדד בן בדד שהם אותיות ב' \nד\"ד ואח\"כ נעשה שמו הדר שהוא בחי' יסוד ואמנם דע כי אלו המלכים דנחתו לתתא ומיתו \nהנה ירד עמה כח חיות להחיות רפ\"ח ניצוצין לעת התחייה והוא בערך דורמיטא שיש באדם \nולא יותר מזה אבל לא מתו לגמרי: \nוהנה כסדר התלבשות ע\"י בא\"א וכיוצא בזה התלבשות אריך אנפין באו\"א כך עניינם ואל \nתתמה אם פנימיות א\"א היה מלבוש לכלים דעתיק עם היותו גדול מערכם כי הלא סדרן הוא \nכסדר איברי אדם עצמו כי האדם יש לו איברים פנימים ואיברים חיצונים והמשל בזה הלב \nוהגוף האדם ואין ספק כי ערך כלי הלב עם ערך כלי הגוף עצמו יותר גדול כלי של הלב וזך \nומעולה מאד כנודע לחכמי הטבע והרפואה גם אין ספק כי עד\"ז גם חיות הלב גדול מחיות \nהגוף לאין קץ אבל לא נאמר כי כלי הלב יותר פנימי ומעולה מחיות המתפשט בגוף האדם כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זה לא יעלה על הדעת אבל יהיה עד\"ז כי הם ב' כלים זה לפנים מזה וכ\"א מהם מתפשט החיות \nהראוי לו אבל לא נאמר כי כלי הפנימי יותר גדול מחיות החיצון וכן כאן ב' כלים עתיק \nוא\"א הם זה בתוך זה ובכל כלי מאלו נתפשט בכל א' וא' בתוכו החיות הנוגע לפי ערכו: \nמהחברים הנה תחלת האצילות יצאו י' נקודות עצמות וכלים כהדין קמצא דלבושא דיליה \nמגופיה (נ\"א דלבושא מניה וביה לבושיה מגופיה) וכבר נת\"ל. והנה הבינה לא יכלה לקבל \nאור החכמה אלא פנים באחור וכאשר הבינה הוציאה ז' מלכים תתאין לא הוציאתן אחד לאחד \nרק כולם ביחד ששה משמותן על אבן אחד שהם ו\"ק עם המלכות השביעית הנקרא אבן ולא היה \nבדרך ג\"ר כי כ\"א יצא בפ\"ע ולא יכלו לסבול בשביל זה לקבל האור ואז נתבטל החסד תחלה \nואח\"כ הגבורה וכן כולם עד המלכות אח\"כ נתקנו כולם ע\"י שנעשה פרצוף ונתמעט המשכת \nהאורות בכתר ונעשה בו א\"א ובו ג' רישין עוד י\"ג ת\"ד ואח\"כ פרצוף אבא ובו ח' ת\"ד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וז\"ס זקן אהרן ר\"ת ז\"א והם ח' ת\"ד דאבא ואמא אין לה ת\"ד כי היא נוקבא ועתה ע\"י \nהתיקון הזה דאו\"א פב\"פ אח\"כ נתקן ז\"א ואמנם בזמן הגדלתו כנודע אז נזדווגו או\"א ואבא \nהוציא טפת המוחין שלו ובעברה הטפה בו דרך הו\"ק דאבא מחסד שבו עד יסוד שבו נתערבה שם \nעם חסדים המתפשטין שם ולקחה ה' חסדים וכשירדה הטפה זו עד יסוד דאבא נעשו כל ה\"ח \nחיבור חסד א' וכעד\"ז באמא עטרה דגבורה ואח\"כ כשנתלבשו המוחין תוך נה\"י דאו\"א לכנוס \nברישא דז\"א אז נתלבשו נה\"י בנה\"י ואז יסוד אבא נתלבש ביסוד אמא ונתערבו שם יחד \nהחו\"ג כנודע לכן נקרא היסוד מערב כי שם הוא עירוב החו\"ג יחד ע\"כ: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שער יא פרק ה מ\"ת\nהקדמה כוללת ענין אלו המלכים כולם הכוללים כל עולם אצילות ונתחיל מן המאוחר אל \nהמוקדם ונאמר כי נודע הוא שעולם אצילות הנזכר בכל ס\"ה הנה הוא נעשה מבחי' אותם הי' \nנקודות היוצאין מנקבי עינים של א\"ק הנזכר בדף הנ\"ל באורך ותחלה יצאו בלתי תיקון \nואח\"כ נתקנו באופן זה שנבאר בקיצור. והוא כי הנקודה א' שנקרא כתר נתקנה עתה והיתה \nבג' בחי' שהם ג' רישין דא לעילא מן דא הנזכר בתחלת אדר\"ז והם כתר נחלק לב' רישין \nוהם ע\"י וא\"א תחתיו אשר גם הוא מכלל כתר וא\"א זה הנקרא כתר יש בו בתוכו רישא תליתאי \nשהוא מוחא סתימאה שבו הנקרא חכמה כמבואר ענינם באורך בדרוש עתיק לקמן וג' אלו \nנתלבשו זה תוך זה. ואח\"כ מן הנקודה הב' והג' חו\"ב נעשו עתה ב' פרצופים הנקרא או\"א \nוגם הם מלבישים עתה את חג\"ת דא\"א כנזכר שם ואח\"כ מן הו' נקודות שהם ד' ה' ו' ז' ח' \nט' הנקרא חג\"ת נה\"י נעשה עתה פרצוף א' הנקרא ז\"א ואח\"כ מן הנקו' עשירית הנקרא מלכות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נעשה פרצוף אחד הנקרא נוקבא דז\"א והנה גם זו\"נ הם מלבישים את א\"א בחי' נה\"י שלו \nכנזכר באורך לקמן. ועתה נבאר תחלתן איך היו בעת יציאתן הראשונים בהיותן בלי תיקון \nדע כי כאשר יצאו אלו הי' נקודות יצאו בבחי' אורות וכלים ואמנם יצאו בלתי תיקון \nולסבה זו לא יכלו הכלים לסבול האורות שלהם שהם עצמות שבתוכם ונשברו ומתו כמש\"ל בע\"ה \nוהנה הטעם לזה שלא יצאו ע\"ד התיקון ולא יצטרכו לשביר' ואח\"כ יהי' התיקון. הסבה לזה \nכי תכלי' הכוונ' הי' להוציא ולעשות בחי' קליפות החיצונים כי הם צריכות בעולם לתת \nשכר טוב לצדיקים ולהעניש לרשעים שהיה עתיד לברוא אח\"כ וע\"כ יצאו הנקודות הנ\"ל בלתי \nתיקון כדי שהכלים שלהם לא יוכלו לסבול את האור וישברו ושבירתן זו היא טהרתן כי אז \nנתבררו הזוהמא והסיגים שבהם ונעשו קליפות הם הטומאות כאשר היה בדעתו יתברך ואח\"כ \nחזר לתקנם והקדושה שבאותן כלים נתעלו למעלה ע\"י התיקון אך לא הובררה הקדושה לגמרי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כמ\"ש בע\"ה. וטרם שנבאר מהו ענין היות הנקודות הנ\"ל בלתי תיקון ומה הפי' של תיקון \nצריך שנעורר קצת שאלות והם כי אחר שנת\"ל כי כל הי' נקודות נכללו כולם בעת התיקון \nונעשו בחי' ה' פרצופים שהם א\"א ואו\"א וזו\"נ מלבד עתיק כי הוא נכלל בא\"א כמ\"ש בע\"ה. \nא\"כ מה נשתנה השינוי הזה שתחלה יהיו י' נקודות ואח\"כ נעשו ה' פרצופים לבד ולמה לא \nהיו בתחלה ה' נקודות לבד או יהיה באחרונה י' פרצופים גם בכלל השאלה מה נשתנה הז\"א \nמכל השאר כי כ\"א מהד' פרצופים היא נקודה א' בלבד מן הי' נקודות הראשונים וז\"א נעשה \nמו' נקודות ביחד ולמה לא היה תחלה גם הוא מנקודה א' לבד כמו האחרים או יהיו כל \nהאחרים כ\"א מהם ו' נקודות כמוהו. ועוד בכלל זה כי נודע שלעולם אנו מוציאים שכל אחד \nמנקודה כלול מי' נקודות ממש וא\"כ כיון שכל פרצוף ופרצוף כלול מי\"ס כנודע א\"כ (נ\"א \nאנו מוציאין שנזכר או נקודה אחד מי' או יו\"ד נקודות ממש וא\"כ) למה זה יצא ז\"א בתחלה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בסוד ו\"נ ולא יצא אז בסוד י' נקודות או בסוד נקודה א' כמו האחרים גם יש לשאול למה \nלא מצינו בשאר הד' פרצופים בחי' עיבור ויניקה ועיבור דמוחין לצורך תיקונם כמו \nשמצינו בז\"א לבדו ואין כך לא בג\"ר ולא בנוקבא. והתשובה בזה כי ודאי שמאותן י' \nנקודות הראשונים לא היו רק ה' נקודות לבד זו גדולה מעלתה על זו והם בחי' ה' פרצופים \nהנ\"ל שנעשו אחר התיקון. והנה כל נקודה ונקודה מהם צריך שתהיה כלולה מי' נקודות \nפרטיות שבה כדי שיעשו אח\"כ כ\"א מהם בחי' פרצוף א' כלול מי\"ס ואמנם לא היה כך מתחלה \nוהיה חילוק באלו הנקודות באופן זה כי הנקודה א' ב' ג' כולם היו שלימות בכל חלקיהם \nפירוש שבכל נקודה מהם היה בחי' י' נקודות פרטיות וכ\"א מאלו הג\"ר היתה כלולה מי' \nנקודות. אמנם הנקודה הראשונה כתר היתה גדולה מכל הי' נקודות [נ\"א מכל הנקודות] אשר \nלמטה ממנו וכן הב' נקודות שהם הב' וג' חו\"ב היו גדולים מכל מה שלמטה מהם אבל הנקודה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הד' אשר היא בחי' ז\"א לא יצאה כלולה מי' נקודות פרטיות שבה רק יצאתה כלולה מו' \nנקודות שהם ו' נקודות התחתונים הנקודה ההוא וחסרו ממנו ג' נקודות הראשונים הפרטיות \nבה. באופן שאע\"פ שאמרנו שז\"א כלול מו' נקודות אינם אפילו נקודה אחת שלימה רק ו' \nנקודות פרטיות שבנקודה אחת וחסרו ממנו שלשה ראשונים והרי יצא ז\"א חסר משאר הפרצופי \nהג' העליונים ואמנם הנקודה הה' שממנה נעשה הנוקבא דז\"א אין לומר בה שיצאה כלולה מי' \nעל דרך ג' ראשונות שא\"כ נמצאת מעלתה גדולה מז\"א. אמנם נקודה זו היא נקודה פרטית מן \nי' נקודות שהיו צריכין להיות בנקודה שלה והיא בחי' הכתר שלה בלבד באופן שג' נקודות \nהראשונים יצאו כ\"א מהם כלולה מי' נקודות ונקודה רביעית יצאה כלולה מו' נקודות \nתחתונים שבה לבד ונקודה הה' לא יצאה רק החלק העליון שבה שהיא כתר שבה לבד וכדי לידע \nחשבון מה שיצא מן הז\"א אנו אומרים שיש לו ו' נקודו' אמנם ודאי שאינם רק ו' חלקים של \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נקודה א' לבד והרי נתבאר איך הם י' נקודות וכפי\nהאמת אינם רק ה' נקודות והרי נתבאר שינוי א' שיש בין הג' נקודות ראשונים אל הז' \nנקודות התחתונים. עוד שינוי אחר היה בהם אשר בו יתבאר מלת בלתי תיקון מה עניינו \nוהוא כי ג' נקודות הראשונים מלבד מה שיצאו כ\"א מהם כלולה מי' עוד זאת היתה בהם שהיו \nי' שבו מחוברות יחד ולא נפרדות זו מזו אמנם ו' נקודות דז\"א מלבד היותן ו' חלקי \nנקודה א' וחסרו מהם הג\"ר שבהם עוד שינוי אחר בהם שהיו נפרדות זה מזה ולא מחוברות \nבאופן שב' שינוים נמצאו בז\"ת מן הג\"ר שהם א\"א או\"א וזה סדרן בתחלה כאשר היה בלתי \nתיקון כי אלו הי' נקודות כאשר יצאו בראשונה היו כל הי' דומין כאלו ביחד היו פרצוף \nא' לבדו ולא שהיה ממש כך בציור אלא בדמיון פי' כי הנקודה העליונה היתה אז בחי' כתר \nוהשניים הם הב' והג' היו בחי' חו\"ב והו' היו בבחי' גוף בעל ו\"ק אמנם לא היו ממש \nמצוירות כמו שהוא עתה אחר התיקון אמנם בנקודה א' היו בה כללות י' בחי' אלא שהיתה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "קטנה וגם כי לא היו היו\"ד שלה (נ\"א לא היה שלם) בסוד פרצוף ממש רק בסוד כללות פי' \nכי אז היתה בסוד ג' בחי' שהם עתיק וא\"א וחכמה שבו ששם ג' רישין הנ\"ל ואלו הג' בחי' \nהיו מתפשטין בבחי' קוין בתוך ט' נקודות האחרות כמו שהוא עתה והם היו לבושין אליו \nומלבישין אותו גם הי' נקודות שבה היו קשורים כולם זב\"ז בסוד קוין מתפשטין זו בזו \nופי' ענין הקוין האלו נתבאר למעלה וכן ע\"ד זה גם ב' הנקודות של חו\"ב היה כך שכ\"א \nהיתה כלולה מי' וכולן קשורין זב\"ז דרך קוין אבל אלו הו' חלקים נקודות של ז\"א יצאו \nנפרדות זו מזו שלא כדרך קוין רק זעג\"ז נפרדות ולא מקושרות יחד ואז היו נקראים אלו \nהו' רה\"ר כי לא היה בהם יחוד והתקשרות ואחדות רק כדמיון אנשים נפרדין איש לדרכו פנה \nולא היה ביניהם אהבה וחבה ולכן לא יוכלו לסבול אלו הכלים שלהם בחי' האורות ומתו כמו \nשכתוב חבור עצבים אפרים הנח לו כי החבור גורם קיום והעמדה ומשל הדיוט אומר אם תקח \nי' קנים כל אחת לבדו ישתברו ואם תקח ג' לבד ביחד יתקיימו ולא ישתברו: \n \n", "en": ""}]}
