{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "37", "title": "ספר עץ חיים — שער יא פרק ח מ\"ת", "hebrewTitle": "שער יא פרק ח מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער יא פרק ח מ\"ת\nואחר שנתבאר בחי' התיקון בדרך קצרה נחזור לבאר כסדר המדרגות הנ\"ל שהם אב\"א ואחור \nבפנים ופנים באחור ופב\"פ. הנה טרם שהיה שום תיקון כלל בכל האצילות אפי' בעתיק יומין \nהנה בצאת האורות של או\"א ונכנסו בתוך הכלים שלהם בהיותן עדיין בסוד נקודים כנ\"ל היו \nאב\"א לפי שהנה נודע כי או\"א עומדין בב' צדדי א\"א זה בחסד שלו וזה בגבורה ובהיות \nאו\"א פב\"פ אז אור הפנים של א\"א יורד ונמשך ביושר באמצע בין פני אבא לפני אמא ומאיר \nבפני שניהם. והנה בהיותם עדיין בסוד נקודה בלתי תיקון כבר נתבאר אצלינו זה גרם \nשבירת כלים לפי שכאשר לא היה עדיין שום תיקון היה האור בא בלתי מסכים והנה הם אורות \nגדולים ובלתי מסכים ואז אין הכלים יכולים לקבלו ומתבטלים ואחר התיקון בא האור ממועט \nדרך מסכים ויכולין הכלים תחתונים לסבל ג\"כ והנה כאשר עדיין לא היה שום תיקון אפילו \nבע\"י היה אור גדול ורב בלתי מסכים ועי\"כ אם היו או\"א פב\"פ הנה בהמשך אור פני א\"א \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ביניהן כנ\"ל דרך החזה שלו לא היו יכולין לקבלו כלל לפי שבחי' הפנים הם יותר זכים \nובהירים ודקים מהאחוריים והיה האור מובלע ונכנס בהם מאד והיה בלתי אפשר להיותן \nיכולין לקבלו והיו נשברים ונופלים גם הם למטה כמקרה זו\"נ והיתה בהם מיתה ממש ח\"ו \nוע\"כ נשארו אב\"א אז בהמשך אור פני א\"א דרך החזה שלו ונמשך ונכנס בין ב' האחוריים \nדאו\"א אשר הם עבים וגסים מאד יותר מבחי' הפנים ואז אין האור ההוא נבלע ונכנס בהם \nמאד כי הוא רוחניות בתכלית והם חשוכים וגסים לכן אינו נכנס בהם רק אור מועט ויכולין \nלקבלו ולכן עמדו בתחלה או\"א אב\"א ובזה לא מתו כשאר מלכים שמתו ממש וירדו לעולם \nהבריאה אמנם האחוריים שלהם אותן אשר לא יכלו לקבלאור עליון אפי' בהיותן בסוד אב\"א \nנתבטלו והכלים שלהם של בחי' האחוריים ההם ירדו למטה ונשארו בעולם אצילות במקום \nשהיתה נוקבא דז\"א בחי' הכלי של הנקודה שלה כנודע וכמבואר שכל הי' כלים יצאו קודם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שיצאו האורות ועי' לעיל אימתי נשתברו האחוריים דאו\"א כי שם נתבאר באורך והנה כאשר \nירדו אלו האחוריים ירדו אחורי אבא כלולים מי\"ס ואחורי אמא כלולים מי\"ס ג\"כ ואחורי \nאבא ירדו ונפלו ועמדו נגד הפנים של נוקבא דז\"א ואחורי אמא ירדו גם הם ונפלו ועמדו \nנגד האחוריים של נוקבא דז\"א והיא נשארת עומדת באמצעיתא אלו באחור ואלו בפנים ונשארו \nאו\"א אב\"א ונמצא כי הכלים של מלכים דזו\"ן כאשר נשברו מתו ממש ונפלו לעולם הבריאה \nבמקום הקליפות אשר היא בחי' המות כנודע בסוד בלע המות לנצח וגו' שהם הקליפ' אבל \nאחוריים דאו\"א נקרא ירידה מגדולתם לבד כי נפלו ממדרגתן העליונה שהיו באחורי או\"א \nוהיה למטה במקום נוקבא דז\"א באצילות באופן כי מתחלה היו האחוריים האלו נקרא מלכים \nממש וברדתן למטה נעשו שרים וזה סוד הפסוק כי יאמר הלא שרי יחדיו (כולם) מלכים כי \nהשרים האלו שהם נקראו שרים בהיותם למטה במקום נוקבא דז\"א הנה בתחלה בהיותן למעלה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "היו מלכים כמ\"ש בע\"ה כי מאלו האחוריים נתקנו ונעשו בחי' יעקב ולאה ונוקבא דז\"א נקרא \nרחל והוא נקרא ישראל והנה שרה היא רחל ושרי אשת אברם היא בלאה וז\"ס הלא שרי כי \nאותיות הל\"א אותיות לאה כי מן השרים האלה נעשית לאה כמ\"ש למטה בע\"ה ענין מציאותן \nהיטב. והנה כאשר התחיל ע\"י להתתקן תחלת כולם כי הוא הראש העליון שבג' רישין הנזכר \nבריש אדר\"ז אשר שלשתן אלו כלולין בנקודה א' של אלו י' נקודות כנ\"ל ונודע כי כשנתקן \nנעשה פרצוף גמור בי\"ס והנה כשהתחיל להתתקן עתיק יומין ונעשה לו בחי' ראש שבו הנה \nהג\"ר שבו נתקנו תחלה ביחד שהם כח\"ב שבו שהן כללות רישא דעתיק אשר לבחי' זו הראש \nקראוהו באדר\"ז רישא עלאה דלא אתיידע פי' כי הנה בחי' פרצוף עתיק הג\"ר דיליה אינן \nמתלבשין ומתעלמים כלל תוך א\"א ונשארו בגלוי כי אינינו יכול להשיגו ולהלבישו ולכן זה \nהראש נקרא רדל\"א אמנם ז\"ת שבו שהם סוד ז' ימים אלו הם מתלבשים תוך א\"א כנודע כי יש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לו בהם קצת השגה ולבחי' אלו הז\"ת שלו הם הנקרא עתיק יומין ר\"ל עתיק של בחי' ז\"ת \nהנקרא ז' ימי קדם כנודע ובהם יש קצת השגה וידיעה. והנה אחר שנתקן רישא דע\"י כנ\"ל \nנתמעט האור קצת ע\"י רישא דעתיק שנתקן ונעשה פרצוף ועובר אור העליון דרך המסכים ההם \nועתה יש באבא כח לקבל אור העליון אפי' דרך הפנים שלו לפי שהוא זכר והוא רחמים אבל \nאמא שהיא נוקבא דינין עדיין אין בה כח לקבל אור עליון דרך הפנים שלה אלא באחור ולכן \nהחזיר אז אבא פניו במקום חזה דא\"א והיה מקבל האור עליון דרך פנים ואמא נשארה כמו \nשהיתה תחלה ונמצא עתה עומדים או\"א פנים ואחור שהיא מדרגה הג' וחסר מהם מדרגת ב' של \nאחור בפנים ותכף עלו במדרגת מעלת הג' שהיא פנים באחור. וטעם הדבר הוא לפי שכיון \nשהחו\"ב שבראש עתיק יומין שניהם נתקנו יחד כנ\"ל ולא הקדים זה לזה לכן גם או\"א שהם \nבחי' חו\"ב כנודע היה בהם ב' תיקונים ביחד כי היו בתחלה במדרגה ראשונה אב\"א ותכף עלו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ב' מדרגות יחד והיו פ\nנים באחור שהיא מעלה ג' כנ\"ל. ואמנם פשוט הוא כי האור הנמשך מן אבא אל אמא בין אם \nיהיה בבחי' פב\"פ או בחי' פנים ואחור לעולם הוא בא מן י\"ס שבו בשווי אחד לפי שלעולם \nאבא הוא עומד בבחי' פנים בב' המדרגות כנ\"ל אבל השינוי הוא באמא כי בהיותן פב\"פ גם \nהיא עם אבא אז הארה הבאה מן י\"ס דאבא אליה מקבלת הארתה בפנים שלה בתחלה ושם הם \nמאירין עיקר הארה ואח\"כ מהאורות שנשארו הם הולכים אל האחוריים שלה ומאירין בה ואינם \nחלק אחד ממאה חלקי האור כי כולם ניתנין (בהם) אל בחי' הפנים שלה אבל בהיותה אחוריה \nנגד פני אבא אע\"פ שהארה עצמה אינה משתנית כנ\"ל כי גם עתה באה דרך פנים שלו עכ\"ז \nהאורות האלו עיקרן מאירין באחוריים שלה ואע\"פ שהם גסים ועבים עכ\"ז ההארה שלוקחים אם \nמעט ואם הרבה הנה עיקרו ניתן באחוריים שלה ושיורין מאירין בפנים שלה נמצא כי בהיות \nאמא פב\"פ עם אבא הפנים שלה מרווחים יותר מן האחוריים ובהיות אחורי אמא נגד פני אבא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "האחוריים מרווחים הרבה כי האחוריים שלה עתה מאירין בהם פני אבא ממש ומתמתקין מאד \nיותר מכאשר היתה פב\"פ שלה אבל הפנים עתה הם גרועין נמצא עתה כי האחוריים דאמא נמתקו \nונתקנו תיקון נוסף על אחורי אבא כי אחורי אבא אין אור פנים העליונים מהם מאירין בהם \nכמו שיש אל אחוריים דאמא אך בבחי' הפנים יש יתרון לאבא על אמא כי פני אבא היה בהם \nכח כדי לקבל אור העליון ופני אמא לא היה לה כח לקבלו ונשארה בסוד פנים באחור. ואמנם \nשינוי ב' בחי' אלו שיש באו\"א שבבחי' א' יש יתרון ומעלה לאבא ובבחי' אחרת יש יתרון \nלאמא על אבא זה גרם שינוי אחר בענין ב' אחוריים הראשונים שנפלו תחלה למטה שנעשה מהם \nיעקב ולאה כמ\"ש למטה בע\"ה והנה עדיין א\"א בסוד נקודה בלתי תיקון ומכ\"ש השאר אשר \nתחתיו ואח\"כ נתקנו החו\"ג דעתיק יומין ואז נתקן ג\"כ כתר חכמה דא\"א שהם התרין רישין \nתתאין מג' רישין הנזכר באדר\"ז והטעם הוא במה שנתבאר אצלינו כי חסד וגבורה דע\"י \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מתלבשין תוך כתר חכמה דא\"א ואמנם הבינה דא\"א עדיין לא נתקנה עמהם והרי בזה שינוי א' \nשיש בין עתיק לא\"א כי עתיק נתקנו ג\"ר שלו ביחד וא\"א לא נתקנו ביחד אלא ב' ראשונות \nשבו לבד והטעם הוא כמ\"ש עתה הקדמה א' והוא כי יש שינוי אחד בין פרצוף א\"א לכל שאר \nפרצופים דאצילות: \nוהנה הענין הוא כי בכל פרצוף של ע\"י ואו\"א וזו\"ן יש בכל ראש מהם ג\"ר שהם כח\"ב של \nבחי' פרצוף ההוא אבל בחי' פרצוף של א\"א אין בראש שלו רק כתר וחכמה בלבד וכתר נקרא \nגלגלתא דא\"א והחכמה נקרא מוחא סתימא שבו. ובזה תבין למה באדר\"ז מזכיר ג' רישין שהם \nא' רישא דעתיק וב' רישין דא\"א שהם כתר וחכמה עלאה ולמה לא הוזכר בינה דא\"א ויהיו ד' \nרישין אבל הטעם הוא כי רישא דעתיק יומין אע\"פ שיש בה ג\"ר עכ\"ז לרוב העלמן נקרא רישא \nחדא לחוד. וגם שנקרא רדל\"א כלל וכתר חכמה שבראש א\"א נחשבין לב' לרוב גילויין בערך \nרישא עילאה והרי הם ג' רישין כי כולם בחי' רישין באדר\"ז. ואמנם בינה דא\"א לא יכלה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לעלות ולהיות בראשו ונשארה למטה בגרון דא\"א ולכן אינה נקרא רישא וטעם ירידתה שם \nבגרון משא\"כ בשאר פרצופים כנ\"ל הוא לפי שא\"א מלביש לעתיק לז\"ת שבו כנודע ואור עתיק \nיומין גדול מאד מאד ואין כח בבינה דא\"א לקבל אור דע\"י בהיותה קרובה ברישא דא\"א \nוכאשר ירדה למטה בגרון דא\"א ונתרחקה מעט יכלה לקבל אור עתיק יומין שם אבל בשאר \nפרצופים שאור עתיק יומין מרוחק הרבה מאד מהם כי א\"א מלבישו וסותם הארתו לכן יש \nיכולת וכח אפילו בבינה שבכל פרצוף ופרצוף להיות ביחד עם חברתה שהיא החכמה של הפרצוף \nיחד שניהן למעלה בראש הפרצוף ההוא. ואחר שבארנו מה שנתקן בא\"א נבאר מה שנתקן באו\"א \nוהוא כי עלו במדרגה ד' והוא שחזרו יחד פב\"פ אמנם עדיין הם בבחי' נקודות בלתי תיקון \nואח\"כ נתקנו נה\"י דע\"י וגם אז נתקנו חג\"ת דא\"א וגם התחילו לתקן ב' רישין דאו\"א אשר \nכל אחד מהם כוללת ג' רישין הנ\"ל. והענין הוא כנודע כי נה\"י דעתיק מתלבשין תוך חג\"ת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דא\"א וחג\"ת דא\"א תוך כח\"ב דאו\"א ולכן כל אלו הבחי' נתקנו יחד זא\"ז. והנה נתבאר ענין \nאו\"א שלא היתה בהם רק ג' מדרגות וחסר מהם מדרגה ב' שהוא אחור בפנים לסבה הנ\"ל. \nונבאר ענין זו\"ן שבהם היו כל המדרגות הנ\"ל וזהו סדרן הנה נודע כי זו\"ן הם מבחי' \nנה\"י דא\"א כי שם מקומם כנ\"ל ולכן לא קבלו שום תיקון והארה כאשר התחיל תיקון רישא \nעלאה דע\"י כנ\"ל על דרך או\"א שחזרו אז פנים באחור כנ\"ל אבל זו\"נ לא התחילו (להתתקן) \nהתיקון והארה בהם עד שהתחיל התיקון דרישא דא\"א וכבר נתבאר לעיל כי רישא דעתיק נתקנו \nכח\"ב שלו יחד למעלה במקום הראש משא\"כ בא\"א שתחלה נתקן כתר חכמה שלו בראשו ואח\"כ \nנתקן הבינה שלו למטה בגרון ולכן נתוספה בזו\"ן מדרגה הב' משא\"כ באו\"א והוא כי כאשר \nנתקנו כתר וחכמה דא\"א בראשו אז חזרו להיות אחור בפנים פי' אחור דז\"א נגד פנים \nדנוקבא וכאשר נתקנה בינה דא\"א חזרו בסוד פנים באחור ר\"ל פני דז\"א נגד אחור דנוקבא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וכאשר נתקן נה\"י דעתיק שאז נתקנו (בו) חג\"ת דא\"א ואז נתקנו כח\"ב דאו\"א שהם הראש \nשלהם אז חזרו זו\"נ פב\"פ ועדיין הם בבחי' נקודות בלתי תיקון כלל ואחר שנתקנו או\"א אז \nהיה מציאות לתקן זו\"נ ואז ז' המלכים שהם הכלים שלה שנפלו למטה בעולם הבריאה העלם \nהמאציל באצילות תוך בטן אמא עלאה ושם היו בסוד העיבור וכו' כמ\"ש בע\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער יא פרק ט\nז\"א היה בו תחלה בימי המלכים ו\"ק ובתוכם מוחין דנפש דנה\"י דאמא החיצונות כשנולד \nקודם התיקון ואח\"כ נשברו ונפרדו והאורות דנה\"י עלו למעלה וו\"ק הכלים ירדו למטה \nבבריאה ובתיקון נתעברו עיבור ראשון והיו מתבררין מעט מעט הכלים דו\"ק שהיו כולם בתוך \nאמא וכל בחי' הכלים מתבררין לטובה והיו (סכ\"י המתבררים לטובה והיו נכנסין וכו' שהוא \nהולד) נכנסין בהם המוחין שהם הולד עצמו ומה שלא נתברר מן הכלים ונשארו מעורבין טו\"ר \nנשארו בבטן אמא ואז כשנולד הולד הזה לפי שנגמר בחי' הכלים הצריכין לבחינת כלי הנפש \nואז נעשו מוחין דיניקה בנה\"י האמצעים בעת הלידה כנודע כי מן הלידה מתחלת זמן היניקה \nואז מתבררין כלים שהם בחי' הרוח ויונקים בסוד החלב ובתוכם הרוחניות של הרוח שהם \nהמוחין דיניקה ונגמרין עד הגדלות ואז חוזר הגדלות שהוא הנשמה נה\"י דאבא ונה\"י דאמא \nוצריך [נ\"א ואז צריך] בירור' אחר אל האורות לבדם למוחין דיניקה העולין למעלה בסוד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מ\"ן ויוצאין המוחין דגדלות בנה\"י הפנימים והם נכנסין בז' שנים שהם משנת י\"ג עד כ' \nוהרי כי למוחין הראשונים כבר הקדים להם עיבור א' של קודם התיקון הנ\"ל ואלו הם עצמם \nשנשארו בה בעיבור ראשון של אחר התיקון והבן זה מאד ואז בזמן העיבור ראשון בסופו בעת \nהלידה יוצאין מוחין שניים דרוח ויען דאינם נכנסין אלא על ידי היניקה לכן נקרא מוחין \nדיניקה אבל ודאי שקדם להם עיבור ואח\"כ למוחין שלשיים דגדלות היה עיבור ג' אך בערך \nהיניקה אינו אלא עיבור ב' והבן מאד: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שער יא פרק י\nענין י\"א סמני הקטרת וענין י\"א יריעות עזים וי\"א ארורים בפ' כי תבא הם י' קליפות \nדנוגה ויש בהם חיות דקדושה להחיותן והנה בי\"ס של הקדושה החיות שלהם נבלע אז בתוכם \nונחשבין לי' בלבד אבל בקליפה אין החיות נבלע בתוכם כי אין קודש מתערב בחול אך עומד \nעל ראשם ומשם מאיר להם ואז הם נחשבין לי\"א וזהו כל המוסיף גורע. וי\"א ארורים של פ' \nכי תבא הראשון הוא ארור אשר יעשה פסל ומסכה והוא כנגד א\"א וזהו ושם בסתר וארז\"ל \nבסתרו של עולם והוא א\"א המסתתר ומתלבש תוך האצילות כנודע. ולכן יש עד תיבת בסתר י\"ג \nתיבין נגד י\"ג ת\"ד. ואח\"כ ארור מקלה אביו ואמו נגד או\"א ואח\"כ ה' ארורים נגד ה' \nראשונות דז\"א חב\"ד ח\"ג ואח\"כ ארור שוכב עם אחותו נגד ת\"ת דז\"א ששם רישא דנוקבא נגד \nהחזה כי שם הוא הת\"ת עם אחותו ביחד משא\"כ בה' ראשונים והנה שרשן ועצמותן נעשה בסוד \nהמלכים שמתו והם ז' וד' אחוריים דאו\"א הרי י\"א סמני הקטורת וכנגדן י\"א יריעות עזים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בסוד ע\"ז בחצונים כנודע בזוהר אחרי מות יעו\"ש: \n \nשער יב פרק א מ\"ת\nהיכל שלישי היכל זה נקרא היכל הכתרים ובו שני שערים: \nהשער הראשון שער עתיק ובו ה' פרקים: \nועתה נתחיל ונבאר איך נתקן כל עולם האצילות הנעשה מב' בחי' הנ\"ל שהם מ\"ה וב\"ן שהם \nהמלכים שמתו והם בחי' הנקודות דס\"ג ושם מ\"ה החדש וצריך לבאר מה הוא החלק שלוקח עתיק \nמשם מ\"ה ומה שלוקח משם ב\"ן כי כבר נתבאר לעיל שיש בעתיק זכר ונקבה וכעד\"ז בא\"א \nובאו\"א ובזו\"ן וכבר ידעת כי שם מ\"ה יש לו בחי' טנת\"א וכעד\"ז בשם ב\"ן שהם הנקודות של \nס\"ג נחלק לד' בחי' הנ\"ל שהם טנת\"א. גם דע כי כמו ששם ב\"ן שהוא הנקודות דס\"ג יש בו \nי' נקודות שהם י\"ס וכנ\"ל כך שם מ\"ה יש בו י\"ס וכאשר מתחברים אלו ב' שמות מ\"ה וב\"ן \nבחיבור זכר ונקבה כנ\"ל הם מתחברים י\"ס בי\"ס וצריך לבאר תחלה ענין הטעמים (נ\"א \nטנת\"א) והתחלקות לי\"ס. ודע כי בזוהר אמרו שהטעמים בכתר ונקודות בחכמה ותגין בבינה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואותיות בז\"ת דאצילות שהם נקראו זו\"נ אבל דע כי זה ההתחלקות הוא בענין י\"ס עצמן של \nמ\"ה שהם מתחלקים בסדר הזה אמנם כאשר בחי' אלו מתחלקים בעתיק וא\"א וכו' אין סדרם כך \nאלא באופן אחר וזכור הקדמה זו וזה פרטן הנה עתיק וא\"א שניהן נכללין בכתר דאצילות \nכמ\"ש בע\"ה: \nהגה\"ה ודע כי עתיק בירר משם ב\"ן ה' ראשונות דכתר דב\"ן וג\"ר דחכמה דב\"ן וד\"ר דבינה \nדב\"ן וז' כתרים מז\"ת דב\"ן ומכל זה נעשה נוקבא דעתיק אמנם דכורא נעשה מכתר כולו \nדמ\"ה. אמנם מצבן ומעמדן הוא כן כי בכל א' משניהן יש פנים ואחור. והנה הנקבה והזכר \nנדבקו אב\"א ואז נשארו פני הזכר מגולים מצד א' ופני הנקבה מגולים מצד א' וב' אחוריים \nדבוקים יחד ואז הפנים דנוקבא נעשה אחור נגד פני הזכר שנקרא פנים בערכה ואמנם כל זה \nבחיבור פרצוף א' לבד פנים ואחור הם זו\"ן: \nוהנה העתיק לקח משם מ\"ה בחי' כתר כולו שהם הטעמים ומב\"ן לקח ה\"ר של כתר שלו שהם גם \nכן בחי' הטעמים (כי כבר ידעת כי כל א' מהי\"ס כלול מי') ועוד לקח ג\"ר דחכמה דב\"ן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וד\"ר דבינה דב\"ן וז' כתרים דז\"ת דב\"ן כנ\"ל וא\"א לקח משם מ\"ה בחי' חכמה שהם הנקודות \nומשם ב\"ן לקח ה' תחתונות דכתר של ב\"ן שהוא מן הת\"ת שלו ולמטה. והנה גם מבחי' האחרות \nשהם ח\"ב של ס\"ג הובררו מהם קצתם לעשות מהם עתיק כי מבחי' הכתר לא לקח רק חציו כנ\"ל. \nוהנה מה שלוקח מחכמה הם ג\"ר נמצא כי נשארו לחכמה עצמה ז\"ת ומהם נעשה אבא וזה שאמר \nבזוהר אבא אחיד ותליא בחסד כי מחסד ולמטה של חכמה משם מתחיל אבא ומבינה לקח ד\"ר \nבאופן כי אמא אין לה רק מגבורה ולמטה של הבינה. וזה סוד אמא אחיד ותליא בגבורה הרי \nביארנו בחי' עתיק שיש לו כל הכתר דמ\"ה וממנו סוד הדכורא וגם לקח ה\"ר דכתר דב\"ן [נ\"א \nדס\"ג] וג\"ר דחכמה דס\"ג וד\"ר דבינה דס\"ג ומאלו ג' בחי' של ס\"ג נעשים נוקבא דעתיק \nוא\"א לקח חכמה ממ\"ה כולו וה\"ת דכתר דב\"ן כי ה\"ר דב\"ן לקח עתיק. ואבא הוא חכמה \nדאצילות ולוקח משם מ\"ה חצי בינה שהם תגין ומשם ב\"ן לוקח ז\"ת של חכמה דב\"ן כי הג\"ר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לקחם עתיק כנ\"ל ואמא היא בינה שבאצילות ולוקחת משם מ\"ה חצי בינה שהם תגין ומשם ב\"ן \nלוקחת ו\"ת של בינה דב\"ן כי ד\"ר לקחם עתיק וזו\"ן לקחו אותיות משם מ\"ה שהם הז\"ת דמ\"ה \nומשם ב\"ן לקחו ז\"ת שבו חוץ מן הכתרים של אלו הז\"ת דב\"ן שגם הם לוקחם עתיק לעצמן. \nואל תטעה בדברינו לומר שהם בחי' א' ומה שלוקחים הם דבר אחר אבל כוונתינו הוא כי \nעתיק יומין דאצילות כל עצמותו נעשה מב' בחי' אלו שהם מ\"ה וב\"ן ובחי' המ\"ה שבו הוא \nהנקרא עתיק דכורא ובחי' הב\"ן שבו הוא הנקרא נוקבא דעתיק וזכור ואל תשכח. כלל העולה \nכי בעולם אצילות יש בו י\"ס והכתר הוא עתיק וא\"א וחכמה הוא אבא ובינה היא אמא. וו\"ק \nהם חג\"ת נה\"י הוא ז\"א ומלכות הוא נוקבא דז\"א וכל בחי' אלו נעשה עצמותן מב' בחי' מ\"ה \nוב\"ן וכל בחי' הדכורים הם ממ\"ה והנוקבא מב\"ן כנ\"ל עוד יתבאר כל זה לקמן בע\"ה: \nונלעד\"ח שאינו מחציתו ממש בצמצום רק הוא על דרך שאר פרצופים כי עתיק לוקח עד שליש \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ת\"ת כנודע משאר הציורים כי עד שליש ת\"ת בכ\"מ הוא ציור פרצוף אחד ומשם ולמטה פרצוף \nב': \nונבארם עתה דרך פרט ונאמר ונתחיל לבאר ענין עתיק יומין ותחלה נבאר מי הוא הנקרא \nע\"י. הנה בתחלת אדר\"ז דרפ\"ח ע\"א וז\"ל האי ע\"ק טמיר וגניז וכו' ג' רישין אתגלפין דא \nלגו מן דא ודא לעילא מן דא וכו' והביאור הוא דע כי זה הע\"ק הנזכר כאן אינו מדבר על \nהזכר הנעשה משם מ\"ה אלא על נוקבא דעתיק ודא\"א הנעשים מבחי' ספי' הכתר דב\"ן של \nנקודות של המלכים שמתו וזכור הקדמה זו כי היא צריכה לך בכל האדרא לכל הדרושים דעתיק \nודא\"א כנ\"ל והנה כתר הזה בכללות כולו נקרא ע\"ק והבן זה מאד. והנה הכתר שהוא כללות \nע\"ק מתחלק לב' חלוקות שהם ג'. פירוש כי הנה נחלק לע\"י ולא\"א ואח\"כ גם הא\"א נחלק גם \nהוא לב' רישין והם כתר שלו של א\"א עצמו והחכמה דא\"א עצמו שהוא מוחא סתימאה שבו בא\"א \nבאופן כי ע\"ק הנ\"ל כאן הוא כולל ג' רישין רישא א' הוא הנקרא ע\"י והוא החלק של ראש \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "העליון אשר בע\"ק וב' רישין תתאין אשר בע\"ק הם הנקרא א\"א הנחלק לכתר ולחכמה שבו עצמו \nכי ע\"ק הוא שם כולל לע\"י ולא\"א בבחי' שם ב\"ן שבו והבן זה מאד. ולכן נקרא ע\"ק כי הוא \nמבחי' נקודות כתר הזקן שבכל י\"ס אשר ממנו נעשה עתיק וא\"א משא\"כ בשם מ\"ה הזכר כי \nעתיק לבדו נעשה מן הכתר דמ\"ה אבל א\"א לא נעשה אלא מחכמה דמ\"ה. והנה מה שלוקח משם \nמ\"ה שנעשה ממנו בחי' עתיק דכורא כבר נתבאר עניינו שהוא הכתר שהם הטעמים דמ\"ה אבל \nנוקבא דע\"י אשר הוא הראש העליון שבג\"ר שהם נקרא דרך כללות ע\"ק כנ\"ל. הנה יש בה \nספיקות גדולות מה הם הבחי' שלוקח משם ב\"ן כדי להעשות ממנו הנוקבא דעתיק. וז\"ש \nבאדר\"ז ג' רישין מתגלפין וכו' וביאר ענינם ואמר כי ראש התחתון שבהם הוא מוחא סתימאה \nדא\"א שהוא בחינת החכמה שבו. וז\"ש רישא חדא חכמתא סתימאה דאתכסיא ולא אתגלייא ולא \nמתפתחא וכו' ולמעלה ממנו הוא רישא עלאה ע\"ק סתימאה דכל סתימין והוא בחי' הכתר עצמו \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "דא\"א אשר גם הוא נקרא ע\"ק להיותו בחי' כתר. ולמעלה ממנו הוא רישא דכל רישין רישא \nדלאו רישא דלא ידעי ודלא אתיידע כלל מה דהוי בההוא רישא וכו'. והנה זה הראש הג' \nממטה למעלה שהוא עליון שבכולם הוא בחי' נוקבא דע\"י ולכן אמר דלא אתיידע מה דהוי \nבההוא רישא לפי שבעתיק דכורא כבר ביארנו דאתיידע מה דהוי ביה שהוא הכתר משם מ\"ה אבל \nמה שלוקח משם ב\"ן להאי רישא תליתאה יש בו כמה ספיקות כמ\"ש בע\"ה וז\"ש דלא אתיידע מה \nדהוי בההוא רישא. ולכאורה צריך לדייק למה לא אמר ולא אתיידע מה הוי האי רישא א\"כ \nמשמע שכבר אנו יודעין מציאת הרישא בעצמה מה ענינה שהוא הע\"י כנ\"ל אבל מה שיש בתוכה \nהוא שאין אנו יודעין מה הוא וביאורו הוא על בחי' שם ב\"ן אשר שם כי הוא מברר מן \nהבירורין (נ\"א מן הכתרים) שיש בשם ב\"ן ומתחברים עמו ונעשים נוקבא אליו זהו שאין אנו \nיודעין כמה בירר ממנו וחיברו אליו: \n \n", "en": ""}]}
