# ספר עץ חיים — שער יג פרק ג מ"ת

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/40/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער יג פרק ג מ&quot;ת
ונחזור עתה לבאר ע&quot;פ סדר ששמעתי ממורי זלה&quot;ה כי ענין זה הוא ששמעתי ממורי זלה&quot;ה 
בפרטות יותר והרחבת דרושים כמ&quot;ש בע&quot;ה וזה החלי בע&quot;ה. תחלה צריך לדעת כי אין האורות 
הנ&quot;ל יכולין התחתונים לקבל אורם אם לא אחר התיקון שנתקנו בבחי&#x27; פרצוף כנ&quot;ל וכמבואר 
אצלי באורך כי מתחלה היה אור שלהם רב ועצום ואין כח בתחתונים לסובלו וכאשר נתקנו 
שהוא בחי&#x27; פרצוף שלם שאז נמשך האור דרך מסכים והתלבשות בתוך הלבושים הנה נתעבה האור 
מעט וגם נתמעט ויצא ונמשך דרך נקבים וצינורות וחלונות דקים ושערות דקים מאד בסו&#x27; 
הפרצוף (נ&quot;א כצ&quot;ל ונתקן הפרצוף) ע&quot;י ב&#x27; דברים אלו שהם התעבות האור וגם מיעוטו אז 
היה כח בתחתונים לקבל אור העליון והרי נתבאר לך ענין התיקון הנזכר בב&#x27; אדרות מה 
ענינו. ונתחיל לבאר סדר תיקונם הנה אותו ראש העליון דל&quot;א הנקרא עתיק יומין הנה הוא 
הראשון שבכל י&quot;ס הנ&quot;ל הנקרא מקוריות ושרשיות לכל האצילות אמנם בראש זה אין בו תפיסה 


כלל ולא נוכל להרחיב בו הדיבור והביאור הצריך לו אבל דע שהנה הוא כלול מי&quot;ס שבו שהם 
כחב&quot;ד חג&quot;ת נה&quot;י והענין כי הנה כל אחד מהי&quot;ס המקוריות והשרשיות הנ&quot;ל כל א&#x27; וא&#x27; מהם 
כולל יו&quot;ד כי כל דבר שנקרא ראש הוא כלול מי&#x27; והנה רישא עלאה כבר נתבאר שנקרא עתיק 
יומין וכלול מי&#x27; אמנם הט&#x27; ספי&#x27; אחרות חלוקים הם באופן זה כי כח&quot;ב שבהם הם ג&#x27; רישין 
דעתיק שהוא א&quot;א וחג&quot;ת שבהם הם ג&#x27; רישין דז&quot;א ונה&quot;י שבהם הם ג&#x27; רישין דנוקבא דז&quot;א 
אשר ענין זה תבין במה שהודעתיך כי ג&#x27; מוחין דנוקבא דז&quot;א הם בחי&#x27; נה&quot;י והבן זה מאד. 
והנה ההוא רדל&quot;א הנה הוא מתלבש בא&quot;א שהוא בחי&#x27; כללות אותן ב&#x27; רישין תתאין מאותן הג&#x27; 
רישין הנזכר באדר&quot;ז כי נודע הוא שכל עליון וגבוה מחבירו הוא מלובש בתחתון כדי להאיר 
בו ולהחיותו וכבר הודעתיך לעיל כי אלו ב&#x27; רישין תתאין שבג&#x27; רישין הנ&quot;ל הנה הם (סוד) 
כתר חכמה דא&quot;א שהם ב&#x27; ספי&#x27; הראשונות מן הט&quot;ס מקוריות ושרשיות כנ&quot;ל ואלו התרין ראשין 


שהם כתר חכמה דא&quot;א הנה הם בחי&#x27; גולגלתא ומוחא סתימאה דא&quot;א הנזכר באדר&quot;ז הנ&quot;ל. ואמנם 
תרין רישין אלו מתחלקין ונעשין תלת רישין מלבד הרישא עילאה דל&quot;א אמנם השנים לבדם 
נחלקים ונעשין ג&#x27; רישין וג&#x27; רישין אלו נקרא גולגלתא ומוחא ואוירא והם למטה מהאי 
רדל&quot;א כנ&quot;ל. לכן נבאר עתה המאמר הנ&quot;ל שבתחלת אדר&quot;ז דרפ&quot;ח מאמר תלת רישין אתגלפין דא 
לגו מן דא ודא לעילא מן דא וכו&#x27; וכבר נת&quot;ל כי הם מתבארות שם ממטה למעלה והם רישא 
חדא הוא חכמה סתימאה שבא&quot;א שבתוך הכתר שלו ולמעלה ממנו הוא ע&quot;ק לכן אמר בה רישא 
עלאה לפי שהיא יותר עליונה מן האחרות הנ&quot;ל והוא כתר דא&quot;א הנקרא גולגלתא דיליה 
ולמעלה מכולם רישא דכל רישין וכו&#x27; והנה ביאור ג&#x27; רישין אלו הוא כי הנה בכל ראש וראש 
מאלו ג&#x27; צריך שיהיה בו בחי&#x27; כלים ובחי&#x27; עצמות ורוחניות שבו וכפי זה יהיה ו&#x27; בחי&#x27; 
וכל א&#x27; מאלו הו&#x27; בחי&#x27; מתחלק לג&#x27; אחרות ונמצא כללותן עולה ח&quot;י אשר הוא סוד חי 


העולמים כי מאלו הח&quot;י בחי&#x27; מתפשט החיות בכל העולמות כולם וגם בעולם אצילות. ועתה 
נבאר ח&quot;י בחי&#x27; אלו בע&quot;ה הנה רדל&quot;א שהיא עליונה שבג&#x27; רישין אינו בכלל ג&#x27; רישין הנ&quot;ל 
שהזכרנו עתה שנעשין ח&quot;י בחי&#x27; כי רדל&quot;א היא עליונה מאד ואין בנו רשות לבאר ענינה לפי 
שבתוך האי רישא מתלבש א&quot;ס ואינו דומה אל ב&#x27; רישין תתאין מיניה לפי שאלו הב&#x27; רישין 
כל א&#x27; מהם יש בו בחי&#x27; כלי ובתוך הכלי יש בחי&#x27; הרוחניות והעצמות שבה ואח&quot;כ הראש הב&#x27; 
בב&#x27; בחי&#x27; מתלבשות תוך הראש הג&#x27; בב&#x27; בחי&#x27; אמנם רדל&quot;א שהוא בחי&#x27; מלבוש לא&quot;ס אינה 
מתלבשת תוך הראש הב&#x27; דוגמת הראש הב&#x27; המתלבש תוך הראש הג&#x27; כנ&quot;ל כי ראש הא&#x27; אינו כך 
לגו מן הראש הב&#x27; רק למעלה ממנו כי לרוב רוחניותו כנ&quot;ל אין ראש הב&#x27; יכול להלבישו 
וז&quot;ש תלת רישין אתגלפין כו&#x27; וביאר כי הם בחי&#x27; דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא פי&#x27; כי 
ראש הב&#x27; הוא לגו מן הג&#x27; ומתלבש בתוכה כנודע אבל ראש העליונה עם הב&#x27; אינו בבחי&#x27; דא 


לגו מן דא רק בבחי&#x27; דא לעילא מן דא כי הראש העליונה נקרא רדל&quot;א והוא לעילא מן ב&#x27; 
רישין הנקרא א&quot;א ואינה מתלבשת כלל רק ז&#x27; התחתונים כנודע המתלבשין בא&quot;א. והנה אריך 
אנפין הוא שם כולל ב&#x27; רישין דהיינו כתרא ומ&quot;ס שאלו הם ב&#x27; רישין שתחת רדל&quot;א והנה כל 
ראש צריך שיהיה כלול מי&#x27; ולכן מתחלקין לב&#x27; בחי&#x27; והוא כי כל א&#x27; מב&#x27; יש בו בחי&#x27; י&quot;ס 
כי בכתר יש י&quot;ס וכן בחכמה סתימאה הנקרא רישא ממש והענין הוא כי הראש הראשונה שבהם 
הוא בחי&#x27; כתר ויש בה י&quot;ס כנ&quot;ל והנה הוא מסבב את מ&quot;ס ונקראת גולגלתא באדרא וכן מלת 
כתר מלשון כותרת ר&quot;ל מקיף כי גולגלת מקיף המוח ובתוך הגולגלת הזה יש בתוכו בחי&#x27; מוח 
סתום מאד מלבד מ&quot;ס דא&quot;א שהוא תחת י&#x27; דכתר לכן המוח הזה עליון מאד וסתום ונקרא בשם 
אוירא עלאה כנזכר בב&#x27; אדרות ובספ&quot;ד והאי אוירא הוא בין גלגתא לקרומא דחפיא עליה 
דחכמה דמ&quot;ס ואתקרי בספ&quot;ד בפ&quot;ק קרומא דאוירא דאזדכך כו&#x27; ולמטה ממנו יש בחי&#x27; חכמה 


דא&quot;א נקרא באדרא מ&quot;ס דעתיק והנה המוח
העליון ההוא שבכתר א&quot;א הנקרא בשם אוירא אע&quot;פ שבערך כתר עצמו הוא נקרא בשם מוח שבו 
עכ&quot;ז הוא נעשה גלגלתא ממש בערך חכמה דא&quot;א שהוא מ&quot;ס דא&quot;א וע&quot;כ גם המוח העליון ההוא 
הנק&#x27; אוירא נק&#x27; גם הוא רישא ממש בערך החכמה מ&quot;ס דא&quot;א והרי נתבאר איך הב&#x27; רישין שהם 
כ&quot;ח שבו נכללין בג&#x27; רישין ממש והם כתר רישא עלאה ואוירא רישא תניינא ומ&quot;ס רישא 
תליתאי מלבד רישא דל&quot;א הנק&#x27; ע&quot;י שאע&quot;פ שבאדרא נקרא הכתר וחכמה דא&quot;א בבחי&#x27; ב&#x27; רישין 
בלחוד עכ&quot;ז הם ג&#x27; רישין ממש אשר אין מכללם רדל&quot;א: 
 


שער יג פרק ד מ&quot;ת
ועתה נבאר ג&#x27; רישין אלו אשר נקראו באדרא ב&#x27; בחי&#x27; ב&#x27; רישין לבד כנ&quot;ל הנה לעיל ביארנו 
כי כל ראש וראש מאלו הג&#x27; רישין אשר כללותן ב&#x27; רישין בלחוד הנה כל אחד מהם יש בו 
עצמות וכלים והם ו&#x27; בחי&#x27; וכל בחי&#x27; מהם כוללת ג&#x27; הרי הם כולם ח&quot;י בחי&#x27; כנ&quot;ל אשר אין 
הרדל&quot;א נכלל בכללותן כלל ועיקר. ואמנם למטה בסדר התלבשות רדל&quot;א הנקרא ע&quot;י בתוך (נ&quot;א 
בערך) רישא דא&quot;א יתבאר איך האי רישא תניינא הנקרא אוירא דיתבא על האי מ&quot;ס שהיא רישא 
ג&#x27; דא&quot;א הנה היא נמשכת מבחי&#x27; האי רדל&quot;א דעתיק יומין שלא יכלה להתלבש באריך אנפין 
ואחזי נהוריה בהאי רישא כו&#x27; הנקרא אוירא והבן זה ועיין למטה מה ענין האי אוירא 
ונבאר תחלה בחי&#x27; העצמות אשר בג&#x27; רישין אלו שהוא הרוחניות שבתוך כל אחד ואחד מהם 
מתחלק כ&quot;א וא&#x27; מהם לג&#x27; בחי&#x27; נמצא שהם ג&#x27; בחי&#x27; כ&quot;א וא&#x27; מהם ג&#x27; ג&#x27; ובין כולם ט&#x27; בחי&#x27; 
של עצמות וכנגדן ט&#x27; בחי&#x27; אחרות בסוד הכלים שלהם ובין כולם הם ח&quot;י בחי&#x27;. ונתחיל 


בענין ט&#x27; בחי&#x27; העצמות שהם ג&#x27; ג&#x27; והנה סבת היותן בחי&#x27; ג&#x27; הוא לפי שכבר נתבאר אצלינו 
שכל בחי&#x27; אורות עליונים יש בהם ג&#x27; בחי&#x27; א&#x27; הוא או&quot;פ ועליו יש אור עליון ממנו הנקרא 
או&quot;מ עליו ועליהן אור עליון וגדול משניהן והוא מקיף לשניהן והנה ג&#x27; בחי&#x27; אלו הם ג&#x27; 
רישין הנ&quot;ל כי רישא עלאה דעתיקא שהוא כתר הנקרא גולגלתא דא&quot;א הוא מקיף עליון הגדול 
מכולם ותחתיו יש רישא תניינא הנקרא אוירא והוא מוחא בערך הגולגלתא הנ&quot;ל וגם הוא 
נעשה גולגלתא בערך רישא תליתאי הנקרא חכמה כנ&quot;ל וזו הרישא תניינא הנקרא אוירא הוא 
מקיף קטן שהוא מקיף לאו&quot;פ ותחתיו יש רישא תליתאי הנקרא מ&quot;ס דא&quot;א הנקרא חכמה דא&quot;א 
והוא סוד או&quot;פ והנה אלו הג&#x27; רישין הם בחי&#x27; נר&quot;ן שבא&quot;א כי גולגלתא הוא נשמה ואוירא 
הוא רוח וחכמה סתימאה היא נפש. ואחר שנתבאר ג&#x27; רישין אלו בכללות נבאר כ&quot;א מהם 
בפרטות והוא כמ&quot;ש בסוד הכללות שהם ג&#x27; בחי&#x27; וגם כ&quot;א וא&#x27; מאלו הג&#x27; כלול מג&#x27; בחי&#x27; אלו 


ג&quot;כ וזהו פרטן. הנה ברישא עלאה הנקרא נשמה ונקרא כתר דא&quot;א ונקרא גולגתא דיליה ונקרא 
או&quot;מ הגדול הנה יש בו ג&quot;כ ג&#x27; בחי&#x27; אלו עצמן והם או&quot;פ שבו ואו&quot;מ שעליו ואו&quot;מ עליון 
משניהן ושלשתן נקרא נשמה בערך כללות ונקרא או&quot;מ הגדול ונקרא כתר א&quot;א ונקרא גולגתא 
דיליה והנה ג&#x27; בחי&#x27; אלו הנקרא נשמה הנה הם ג&#x27; שמות הוי&quot;ה וכ&quot;א מהם הוא במילוי יודין 
כי גם כלל זה יהיה בידך שכל בחי&#x27; הנשמה הוא הוי&quot;ה דיודין. אמנם ההפרש שיש בג&#x27; הויות 
האלו דיודין הוא בענין הנקודות שבהם והענין הוא כי גם כלל זה יהיה ביד שבא&quot;א כל 
הויות שבו הם בסוד מילוין וגם בסוד נקודות כי כולם מלאים ומנוקדים אבל ההפרש שבהם 
הוא בענין סדר הניקוד איך הוא כי הנה בחי&#x27; רישא קדמאה אור הפנימי הוא שם כזה יוד הי 
ויו הי ואינו מנוקד רק בד&#x27; אותיות הפשוטות בלבד שבו כזה שהם חולם ביו&quot;ד וצירי בה&quot;י 
וקמ&quot;ץ בוי&quot;ו וציר&quot;י בה&quot;י וניקוד זה הוא כפי תנועת האותיות כנודע בספרי המקובלים. 


והנה יש אור ב&#x27; המקיף עליו והוא הוי&quot;ה במילוי יודין ג&quot;כ כזה יוד הי ויו הי אמנם 
מנוקדת בכל י&#x27; אותיותיה בניקוד הנ&quot;ל כי ג&#x27; אותיות יוד יש בו ג&#x27; נקודות חולם ובב&#x27; 
אותיות ה&quot;י יש בכ&quot;א מהם צירי ובג&#x27; אותיות וי&quot;ו ג&#x27; קמצין תחת כ&quot;א מהם נקוד קמץ ובב&#x27; 
אותיות ה&quot;י יש תחת כ&quot;א מהם צירי. עוד יש אור ג&#x27; המקיף על שניהן והוא ג&quot;כ הויה 
במילוי יודין יוד הי ויו הי אמנם אופן הניקוד הוא כי בד&#x27; אותיות הפשוטות הם מנוקדים 
ע&quot;ד התנועות האותיות חולם צירי קמץ צירי וששה אותיות אחרות של המילוי כולם מנוקדים 
בקמץ תחת כל אות מהם והרי נתבאר ג&#x27; הויות שיש ברישא עלאה הנקרא כתר גלגלתא דא&quot;א והם 
בסוד או&quot;פ ומקיף ועוד מקיף אחר על שניהן אמנם בערך הכללות של שאר רישין כל ג&#x27; בחי&#x27; 
אלו אינם רק בחי&#x27; אור המקיף העליון שבכולם והוא נשמה. רישא תניינא והוא הנקרא אוירא 
יש בו ג&quot;כ ג&#x27; הויות של שם ס&quot;ג גם כן על דרך הנ&quot;ל ממש ובנקודים הנ&quot;ל כזה יוד הי ואו 


הי יוד הי ואו הי יוד הי ואו הי אלא שבמקום כל נקודת ציר&quot;י יש נקודת סגול תמורתן 
ושלשתן או&quot;פ ומקיף ומקיף לשניהן בבחינת הפרטות אבל בערך הכללות כל ג&#x27; בחי&#x27; אלו אינם 
רק בחי&#x27; אוה&quot;מ הקטן שעל הפנימי והוא רוח. רישא תליתאי והוא הנקרא חכמה מ&quot;ס דא&quot;א ויש 
בה ג&quot;כ ג&#x27; הויות אחרות כזה יוד הא ואו הא יוד הא ואו הא יוד הא ואו הא במילוי מ&quot;ה 
דאלפי&quot;ן בנקודת הנ&quot;ל של רישא תנינא שהם סגול במקום ציר&quot;י ועוד נוסף באלו שינוי ב&#x27; 
והוא כי גם במקום ניקוד קמץ הם באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ ושלשתן או&quot;פ ומקיף ומקיף 
לשניהם בבחי&#x27; פרטיות אבל בבחי&#x27; הכללות כל ג&#x27; בחי&#x27; אלו אינם רק בחי&#x27; או&quot;פ בלבד שבג&#x27; 
רישין הנ&quot;ל וג&#x27; רישין הכלולין מן ט&#x27; בחי&#x27; הם בחי&#x27; נר&quot;ן שבא&quot;א כנ&quot;ל והויות הנשמה 
במילוי יודי&quot;ן שהוא ע&quot;ב והויות הרוח במילוי ס&quot;ג והויות הנפש במילוי אלפין ואמנם 
הפרש נקודתן כבר נתבאר לעיל וכל אלו הם ט&#x27; הויות של העצמות והרוחניות שבתוכן ועוד 


יש ט&#x27;
בחי&#x27; אחרות דאהי&quot;ה הנקרא כלים שלהם שבתוכם מתלבשים הט&#x27; הויות של העצמות והם ט&#x27; שמות 
של אהי&quot;ה והם ממש ע&quot;ד מילוי הט&#x27; הויות של העצמות הרי בין כולם ח&quot;י שמות שהם ח&quot;י 
העולמים כנ&quot;ל ג&#x27; כלים של רישא קדמאה כזה אלף הי יוד הי אלף הי יוד הי אלף הי יוד הי 
ג&#x27; כלים דרישא תנינא כזה אלף הי יוד הי אלף הי יוד הי אלף הי יוד הי ג&#x27; כלים דרישא 
תליתאי כזה אלף הא יוד הא אלף הא יוד הא אלף הא יוד הא: 
 


שער יג פרק ה מ&quot;ת
והנה בזה תבין מאמר באדרא דף קכ&quot;ח ע&quot;ב האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר 
גליפין דא בסטרא דא ודא בסטרא דא כו&#x27; ושם דקכ&quot;ט ע&quot;א אמר וז&quot;ל י&quot;ג נימין דשערי קיימי 
מהאי סטרא ומהאי סטרא וכאן באדר&quot;ז דרפ&quot;ח ע&quot;ב אמר בגין דהאי חכמה סתימאה ביה אתפרש 
ג&#x27; זימנין לד&#x27; ד&#x27; כו&#x27;. והרי בג&#x27; מקומות אלו מצינו בחי&#x27; י&quot;ג וצריך להבין מה ענינם 
אבל הביאור הוא במה שנת&quot;ל כי ג&#x27; מיני הויות של העצמות יש בג&#x27; רישין שכל ראש משלשתן 
יש בה ג&#x27; הויות משונות כי ג&#x27; הויות עליונים דרישא עלאה הנק&#x27; גולגלתא דא&quot;א הם במלוי 
יודי&quot;ן הנקרא ע&quot;ב ובהם י&quot;ב אותיות הפשוטות שבהן עם כללות שלשתן הרי י&quot;ג וכן ג&#x27; 
הויות אחרות ברישא תניינא הנקרא אוירא במלוי ס&quot;ג והם י&quot;ב אותיות ועם כללות השם 
בעצמו הרי י&quot;ג וכן ג&#x27; הויו&quot;ת אחרות במילוי מ&quot;ה דאלפי&quot;ן ברישא תליתאי הנקרא מ&quot;ס ובהם 
י&quot;ב אותיות ובכללות השם בעצמן הרי י&quot;ג והרי נתבאר ג&#x27; בחי&#x27; של י&quot;ג י&quot;ג י&quot;ג הנזכר בב&#x27; 


אדרות. ונבאר הענין הנה הראש עליון הנקרא גולגלתא רישא חוורא הוא סוד הכתר דא&quot;א ויש 
בו י&quot;ג תיקונים שהם י&quot;ג אותיות שבג&#x27; הויות שבו כנ&quot;ל עם כללותן והם י&quot;ג הנזכר באדרא 
נשא דקכ&quot;ח ע&quot;ב וז&quot;ל האי גולגלתא חוורא דיליה אנהיר לי&quot;ג עיבר גליפן הענין הוא כי 
האי רישא חוורא יש בה י&quot;ג תקונין דמתפשטין בה מהאי חוורתא דיליה והוא בחי&#x27; הלבנונית 
שיש בגולגלתא בין שער לשער כנזכר שם וסודו הוא כי השערות עצמן הם בחי&#x27; צורת אותיות 
הנכתבות בדיו והלבנונית הוא בחי&#x27; הנייר והקלף הלבן שעליו כותבין האותיות ויש בחינת 
שערות מעולין מן הלבנונית ויש בחי&#x27; אחרת שהלבנונית מעולה מן השערות כמ&quot;ש במ&quot;א בענין 
היחודין ביחוד ה&#x27;. וזהו טעם שמן החוורתא מנהורא דיליה ירתין צדיקייא ת&#x27; עלמין 
דכסופין ומן השערות יונק הז&quot;א עצמו ולמטה בע&quot;ה נבאר איך ע&quot;י מתלבשין ז&quot;ת דיליה 
ברישא דא&quot;א ונ&quot;ה שלו מתלבשין בב&#x27; בחי&#x27; של א&quot;א והם ב&#x27; אזנים וב&#x27; עינים שבו. והנה בב&#x27; 


בחי&#x27; אלו אין שער גדל בהם אמנם כאשר אורם חוזר מתתא לעילא דרך האי קרומא דאוירא 
דא&quot;א אשר שם מתלבש ת&quot;ת דע&quot;י שהוא בחי&#x27; ו&#x27; כנודע אז ההארות ההם יוצאין על הגלגלתא 
דא&quot;א ונעשין נימין ועשרות כדמיון צורת ווין כי השערות יוצאין מבחי&#x27; נ&quot;ה הנקרא ווי 
העמודים והבן זה ולכן מכח אלו בחי&#x27; נתהוו ב&#x27; בחי&#x27; ברישא עלאה דא&quot;א בגלגלתא והם 
החוורתא והשערות זה בבחי&#x27; כתיבת אותיות עצמן וזה בבחינת הקלף והנייר הלבן הסובל 
הכתב עליו. והנה זאת החוורתא מתחלקת לי&quot;ג ארחין כי כבר בארנו לעיל שיש בהאי רישא 
חוורתא ג&#x27; הויות ובהם י&quot;ב אותיות ועם הכולל הרי י&quot;ג והם מתחלקין באופן זה כי באחורי 
רישא יש הוי&quot;ה א&#x27; ובה ד&#x27; אותיות ובצד הפנים יש ב&#x27; הויות בב&#x27; הלחיים זו מצד זו וזו 
מצד זו והחוטם מפסיק ביניהן והרי הם ג&#x27; עיבר ובכל עיבר ד&#x27; אותיות הוי&quot;ה א&#x27; וכבר 
נת&quot;ל כי אין אנו מונין אלא אותיות הפשוטים אבל הם ממולאים במילוי יודין והנה בעיבר 


האחור יש שם ד&#x27; חוורתא כנ&quot;ל שהם ד&#x27; אותיות הוי&quot;ה א&#x27; שהם ממולאים ביודין והנה הם 
נמשכין מצד ב&#x27; בחי&#x27; נ&quot;ה דעתיק יומין המתלבשות בב&#x27; אזנים ובב&#x27; עינים דא&quot;א כנ&quot;ל והרי 
הם ד&#x27; שהוא ב&#x27; אזנים וב&#x27; עינים וכנגדן הם ד&#x27; חוורתא בצד אחורי רישא ולכן אמרו שם 
באדרא קכ&quot;ח ת&#x27; אלף עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישא ואין כל החוורתא נכללין בהם כי 
הרי הם י&quot;ג חוורתא כנזכר שם אח&quot;כ האי חוורתא גלגלתא חיוורא דיליה אנהיר לי&quot;ג עיבר 
כו&#x27; אמנם הת&#x27; אלף עלמין הם אותן ד&#x27; חוורתא שבאחור לבד שכ&quot;א מהן עולה לחשבון ק&#x27; אלף 
עלמין. והטעם הוא לפי שהנה הם הוי&quot;ה א&#x27; במילוי יודין ויש בה ד&#x27; יודין וכל י&#x27; כלול 
מי&#x27; הרי הם ד&#x27; מאות אמנם להיותם בסוד א&quot;א הם עולין לחשבון גדול בסוד ת&#x27; אלף כמבואר 
אצלינו שיש חשבונות בא&quot;א והוא בסוד אלפים ובאו&quot;א הם מאות ובזו&quot;ן הם בסוד עשרות 
ואחדות והנה אלו ד&#x27; חוורתא שבצד האחור יורדין דרך שם ונמשכין עד י&quot;ג נימין דשערי 


שנבאר למטה בע&quot;ה שהם נמשכין ג&quot;כ דרך אחורי הראש והוא סוד הלבנונית שבעורף א&quot;א דוגמת 
מה שכתוב בענין כתר דז&quot;א וע&quot;ש היטב וזה הלבנונית מתפשט שם באחוריים דא&quot;א ע&quot;ג כתפין 
דיליה עד מקום שמתחיל רישא דז&quot;א כמ&quot;ש בע&quot;ה לקמן ענין זה ודרך האי חוורא מתפשט השפע 
ונמשך לרישא דז&quot;א ומאיר בו אמנם דרך הצדדין אינם מתפשטים כנזכר שם דשערוי סליק מבתר 
אודנין בגין דלא לחפייא עלייהו ואינם מתפשטים רק דרך האחור ע&quot;ג ב&#x27; כתפין כנ&quot;ל. והנה 
נבאר תחילה ענין ט&#x27; חוורתא האחרים הנמשכין מצד הפנים דא&quot;א מה ענינו ואח&quot;כ נחזור 
לבאר ענין המשכות אלו הד&#x27; חוורתא דאחורי רישא (דשערי) דע כי אותן הט&#x27; חוורתא האחרים 
שמצד הפנים דא&quot;א הם נמשכין ויורדים ג&quot;כ דרך הפנים עד רישא דז&quot;א ושם מתחברים בדיקנא 
דז&quot;א ואז נעשים לו ט&#x27; תקוני דיקנא כנזכר שם בט&#x27; תיקונין אתתקן דיקנא דז&quot;א כו&#x27; וכאשר 
נמשכין גם אותן הד&#x27; חוורתא דרישא דאריך אנפין דרך אחור עד רישא דזעיר אנפין [אז 


נגמרין ונעשים בזו&quot;ן י
&quot;ג ת&quot;ד] כמו שיש בדיקנא דאריך אנפין כמבואר אצלינו בכוונת ויעבור שהם י&quot;ג כו&#x27; עוד 
יש מציאות אחר להעשות י&quot;ג תיקונים בדיקנא דז&quot;א והוא בזמן שמתעלה ועולה ז&quot;א אל מקום 
או&quot;א כי אז נכלל ז&quot;א בד&#x27; תיקונין בתראין דדיקנא דא&quot;א כי שם מקום מעמד או&quot;א ואז 
בעלות שם ז&quot;א יש לו ג&quot;כ ד&#x27; תיקונים אחרים ואז נשלמים בו י&quot;ג ת&quot;ד כמו א&quot;א. ובאדרא 
קכ&quot;ח אז מנהירו [דהאי חיוורתא] דילהון ירתין צדיקייא ת&#x27; עלמין כנז&#x27; שם ומנהירו דהאי 
חיוורא ירתי צדיקייא ת&#x27; עלמין דכסופין הה&quot;ד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר כי אע&quot;פ 
שבהיותם למעלה בא&quot;א הם בחשבון גדול של ד&#x27; מאות אלף הנה ברדתן למטה הם אז בחשבון 
מועט ואינן רק ד&#x27; מאות לבד ומהם נהרין צדיקייא בעלמא דאתי וז&quot;ס ארבע מאות שקל כסף 
כי הנה הוי&quot;ה זאת הוא במילוי יודין שהם גי&#x27; ע&quot;ב וגי&#x27; חסד שהוא כסף כנודע ולכן הם 
בחי&#x27; שקל כסף. ועוד כי הנה כסף הוא לבן והוא סוד חוורא דרישא שמשם נמשכים אלו הד&#x27; 


חוורתא והיותן חשבון ת&#x27; כבר בארנו שהוא להיות במילוי הוי&quot;ה זו ד&#x27; יודין וכ&quot;א מד&#x27; 
יודין כלול מי&#x27; הרי ת&#x27; והם ב&#x27; אותיות ש&quot;ק מן שקל והוי&quot;ה עצמם גי&#x27; כ&quot;ו ועם ד&#x27; אותיות 
הרי ל&#x27; מן שקל וזהו ענין ד&#x27; מאות שקל כסף עובר לסוחר הוא גלגולת הנקרא כתר הסובב 
הראש תרגום סביב סחור. וזהו עובר לסוחר הוא הכתר: 
מ&quot;ב ד&#x27; כללים כלל א: 
הנה א&quot;א יש לו שערות רישא שהם חוורתא והנימין הנמשכים מאחוריו ויש לו שערי דיקנא 
הנמשכין מלפניו. ומקום סיום ב&#x27; בחי&#x27; אלו הם עד טבורא דלבא כנזכר באדרא וביאור טבורא 
דלבא הוא שת&quot;ת דא&quot;א נקרא לב ונקודה מחציתו נקרא טבורא דלבא כי טבורא דגופא הוא בסוף 
ב&#x27; שלישים של ת&quot;ת והנה גופא דיליה מן הגרון עד חצי ת&quot;ת מתלבש א&quot;א ע&quot;י או&quot;א אך ב&#x27; 
בחי&#x27; שערות הנ&quot;ל מלבישין לאו&quot;א מבחוץ מאחוריהם ומלפניהם ונמצא שב&#x27; בחינת שערות 
מגיעין עד טבורא דלבא שהוא חצי ת&quot;ת ומסיים שם וגם שם מסתיימין או&quot;א ומשם ולמטה 


מלביש ז&quot;א את שארית א&quot;א (ואו&quot;א) ונמצאו ב&#x27; בחי&#x27; שערות אלו מגיעין עד רישא דז&quot;א פנים 
ואחור ואינם נכנסין בו כי אינם ארוכים ואין שיעורן אלא עד שם בשוה ומהם נמשכין חיות 
ושפע אל שערות דרישא דז&quot;א. שאע&quot;פ שהם שערות והם דינין עכ&quot;ז להיותן שערות דא&quot;א הם 
יותר רחמים גמורים מן הרחמים דז&quot;א ומשם ולמטה ז&quot;א אין לו שערות חופפין עליו לא 
מפנים ולא מאחור כמו או&quot;א. וז&quot;ס ואנכי איש חלק בלא שערות דא&quot;א להלבישו אמנם השערות 
מהם יונק ז&quot;א עצמו אך החוורתא מנהירו דילהון ירתין צדיקיא ת&#x27; עלמין דכסופין דעלמא 
דאתי וכבר נתבאר במ&quot;א שבבחי&#x27; א&#x27; השערות מעולים מן החוורתא ובבחי&#x27; אחרת הוא להיפך 
ודע שאין נמשך אל הז&quot;א משום א&#x27; מן החוורתא רק מחד ארחא דאזיל בפלגותא דשערי ומשם 
נמשך אל ארחא אחרא דרישא דז&quot;א בפלגותא דשערי ג&quot;כ ומד&#x27; חוורתא נשלם י&quot;ג תקונים כנודע 
וט&#x27; חוורתא דפנים נעשה בז&quot;א ט&#x27; תקונים ככתוב אצלינו במ&quot;א: 
כלל ב: 


דע כי ברישא דז&quot;א שם שורש הקליפות הנאחזין בשערות השחורות שלו אך רישא דנוקבא שורש 
הדינין לבד ואין נאחזין שם הקליפות והם אדומים והסברא נראה להיפך והטעם כי ראה 
מאציל שאם שורש הדינין היה ברישא דז&quot;א היו דינין קשים עד מאד כי דינין דדכורא קשין 
ותקיפין ברישא כי הם מוחין מבחי&#x27; נה&quot;י דתבונה נוקבא והיו הדינין קשים מתגברין 
ונאחזין שם מאד וכן אם היה שורש הקלי&#x27; למטה ברישא דנוקבא אשר כל הקלי&#x27; סובבים אותה 
בסוד כששונה בין החוחים היו נאחזין שם תמיד והיה העולם חרב ולכן ראה המאציל העליון 
בחכמתו לשנות הסברא והיו שורש הקלי&#x27; יונקים מרישא דדכורא אשר האור בא עליהם מרחוק 
ואין יכולין להתאחז שם כמו אם היו למטה ברישא דנוקבא וכן שורש הדינין למטה בראש 
הנוקבא אשר מוחין דילה מנה&quot;י דז&quot;א זכר אשר שם החסדים מגולין והם נייחין ברישא ובזה 
יהיו הדינין ממותקים: 
כלל ג: 
והנה השערות רישא דא&quot;א לבנות כעמר נקא ושל ז&quot;א שחורות כמ&quot;ש קווצותיו תלתלים שחורות 


כעורב ושל נוקבא אדומים כארגמן כמ&quot;ש ודלת ראשך וסימנו אש&quot;ל &quot;אדום &quot;שחור &quot;לבן מתתא 
לעילא וז&quot;ס ויטע אש&quot;ל בבאר שבע כי ע&quot;י המים מדת אברהם צומחין שערות הנקרא אש&quot;ל: 
כלל ד: 
שערות הראש מן הכתר שהוא אריך אנפין שנתלבש בו החסד דע&quot;י לעולם ואפי&#x27; בא&quot;א הוא חסד 
ושערות דדיקנא מצד החכמה שנתלבש בה הגבורה דעתיק לעולם אפי&#x27; בא&quot;א הוא גבורה ולכן 
שערי דרישא שעיעין ושל דיקנא קשים יותר: 
 


</div>
