{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "44", "title": "ספר עץ חיים — שער יד פרק ב מ\"ת", "hebrewTitle": "שער יד פרק ב מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/44/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/44/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער יד פרק ב מ\"ת\nועתה צריך לידע שא\"כ במה יתחלקו הד' פרצופים אחר שהכל בגלוי אבל הענין הוא כי אינם \nכן רק בחו\"ג ראשונים שבאו בעת שנתקנו או\"א וגם להגדיל את א\"א ועד\"ז היתה הגדלתו \nותיקונו בפעם ראשונה כשנתקן עולם אצילות אמנם משם ואילך שכבר נתקנו א\"א ואו\"א \nעילאין אלו החו\"ג הראשונים הנה כאשר מזדווג א\"א בנוקבא ומוריד חו\"ג חדשים או לצורך \nאו\"א או לצורך זו\"ן אז אותן חו\"ג אינן עומדין כסדר הנ\"ל שעולין למעלה כנ\"ל אמנם הם \nיורדין במרוצה למטה ממקומם רק שאלו החו\"ג הראשונים שהם למעלה תמיד הם מקבלים הארה \nמן החדשים הבאים אח\"כ כי זווג א\"א ואו\"א לא פסיק ובפרט מה שהוא צריך לחיות העולמות \nותמיד נמשכין חו\"ג חדשים אז חו\"ג ראשונים שהם למעלה הם מקבלין הארה מן החדשים דרך \nמסך היסוד בסיתום גמור והגבורות והחסדים אשר הם למטה מקבלין הארה מן החדשות בגילוי \nגמור וסיבה זו הוא מה שגורם אל התחלקות ד' פרצופין להיות שינוי הבדל בין התחתונים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אל עליונים נמצא עתה כי או\"א מתחילין להלביש את א\"א מן הגרון שבו עד סיום היסוד \nדעתיק שבתוכו שהוא עד סיום שליש עליון דת\"ת דא\"א והוא עד החזה שלו ואבא מלביש הימין \nואמא מלביש השמאל ואח\"כ באים יש\"ס ותבונה גם הם מלבישין את א\"א מהחזה הנ\"ל עד טבור \nשל א\"א שהוא יותר למטה מעט מן חצי ת\"ת שלו יש\"ס בימין ותבונה משמאל ואלו הד' \nפרצופין הן מלבישין לא\"א מן הגרון עד הטבור כנ\"ל מכל צדדיו וסביבותיו ימין ושמאל \nאחור ופנים וכבר נודע מ\"ש בענין לאה ורחל בהיותן עומדין באחורי ז\"א שאז העקביים של \nלאה נכנסין תוך ראש רחל העומדת תחתיה. וכן הענין בכאן שעקביים של רגלי הבינה נכנסין \nתוך ראש תבונה משא\"כ באבא ויש\"ס העומד תחתיו. וטעם הדבר הוא לפי שהגבורות יצאו תחלה \nמהיסוד ונתגלו ואח\"כ יצאו החסדים ואז הוא הגילוי בשוה לכל הגבורות ולכן נתקשרו \nהגבורות קשר אמיץ העליונים עם התחתונים ולכן אע\"פ שאח\"כ נחלקו לב' פרצופים נשאר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ביניהן קשר אמיץ וחזק ע\"י עקביים הנ\"ל. אשר על ידם מתקשרים הבינה עם תבונה וזהו מ\"ש \nבגמ' לא נצרכה אלא למקום החתך והוא בחי' מקום ההפסק וההבדל והחיתוך שיש בין רגלי \nבינה אל ראש תבונה כאשר נחתכו הגבורות לחצאין כנ\"ל ואותו אור שהיה במקום החתך הנ\"ל \nנכנס בסוד בחי' העקביים בתוך ראש תבונה ובחי' אור הזה לקחה הבינה לחלקה יותר על חלק \nהתבונה. והנה תבין עתה למה הבינה נקראת אשת חיל עטרת בעלה והטעם הוא כי היא נעשית \nמבחי' גבורות אשר הם מגולות כולם בגלוי יותר מן החסדים כנ\"ל אבל אבא שהוא מן החסדים \nשאינם כ\"כ בגלוי אמרו עליו בזוהר וע\"ד אבא טמיר וגניז יתיר והבן זה. עוד סבה אחרת \nכי הגבורות יצאו ונתגלו תחלה טרם החסדים ואז קבלו הארה גדולה בתחלה בהיותן מגולים \nאשר ז\"ס הפסוק טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת כי יותר טובים ומאירין הגבורות \nהנקראים תוכחת להיותן מגולים יותר מהחסדים הנקראים אהבה לסבת היותן נסתרים ומכוסים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ולכן נקראת בינה עטרת בעלה כנ\"ל כי משרז\"ל לע\"ל צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם \nהיא הבינה הנקרא לע\"ל ועלמא דאתי לכן בזמן ממשלתם שהוא עה\"ב (לת\"ל) אז החסדים \nהזכרים הנקראו צדיקים יושבין ועטרותיהם שהם הגבורות בחי' הנקבה בסוד עטרת בעלה \nעטרות בראשיהם גדולים מהם. גם בזה תבין מ\"ש בזוהר על פסוק מי ימלל גבורות ה' כי \nבינה נקרא גבורות בסוד ואם בגבורות שמונים שנה וכן אמרו בזוהר כי הבינה דינין \nמתערין מינה כנזכר פ' אחרי מות ופ' ויקרא וכן בהרבה מקומות והטעם הוא לפי שכולה \nאינה נעשית ונבנית אלא מגבורות לבדם משא\"כ ברחל ולאה שאע\"פ שהם נקראים נקבות יש בהם \nג\"כ חסדים וזכור הקדמה זו. גם ז\"ס הפסוק אני בינה לי גבורה כי היא לוקחת הגבורה \nדב\"ן דא\"א ומשם נבנית. והנה עתה יש מקום שאלה והוא כי אם הטעם של מעלת הבינה על \nהחכמה הוא גילוי הגבורות ואם כן היה מהראוי שיהיו יש\"ס ותבונה עם היותן תחתונים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "גדולים במעלה על או\"א לפי שהתחתונים הם בגלוי והעליונים הם במקום הסתום אבל הענין \nכך הוא כי הנה אם כאשר יצאו הגבורות תחילה היו מתפשטין ויורדין תכף למטה במקום \nהגלוי אז ודאי שהיו מאירין למטה במקום הגלוי והיו יותר גדולים תחתונים מן העליונים \nאמנם אפילו הגבורות התחתונים עלו למעלה במקום בינה עליונים והאירו שם עיקר הארתן \nונצטרף עם האור העליון ואז היו העליונים יותר מעולים וגבוהים מהתחתונים של מטה. גם \nט\"א כי המחצית של הגבורות והחסדים העליונים כל בחי' נתינתן לאו\"א אבל מחצית \nהתחתונים שמהם נעשו יש\"ס ותבונה אין כל הארתן ניתנת להם לבדם כי גם הם צריכות \nלהתפשט ולתת הארה לשאר התפשטות הגוף מטבורו ולמטה והירכיים והיסוד דא\"א וגם הם \nצריכין להאיר אל זו\"ן המלבישים את א\"א מהטבור ולמטה ונמצא שלא נשאר מהארתן אל יש\"ס \nותבונה רק הארה מועטת ובזה נמצא שאו\"א גדולים ומעולים מהם: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער יד פרק ג מ\"ת\nונבאר עתה קצת חילוקים שיש בין א\"א אל ז\"א עם שכבר ביארנו לעיל קצת שנויים אחרים כי \nהנה הז\"א החסדים מתפשטים בכל גופו וגבורות ניתנו כולם לנוקבא משא\"כ כאן והטעם הוא \nלפי ששם הזכר והנקבה הם פרצופים נפרדין לכן הזכר לוקח החסדים והנוקבא לוקחת הגבורות \nאמנם בא\"א שהזכר ונקבה שבו פרצוף א' אלא שזה עומד בצד ימין וזה בשמאל לכן ג\"כ \nמתפשטין עד\"ז החסדים בקו ימין אשר שם הזכר והגבורות בשמאל אשר שם הנקבה. עוד יש \nחילוק אחר כי בא\"א יוצאין ד' פרצופין מבחי' יסוד אחד בלבד שבתוכו שהוא היסוד דעתיק \nכנ\"ל. ושם בז\"א מב' יסודות שיש בתוכו שהם יסוד דאבא ויסוד דאמא כנודע אין יוצאין רק \nד' פרצופים לבד שהם יעקב ודור המדבר ולאה ורחל כמבואר במקומו. והענין הוא כי גם \nבא\"א (בעתיק) יש ב' בחי' שהם זכר ונקבה כנודע אצלינו אלא שהם מחוברים יחד כנ\"ל \nולסבת התחברותם גרם שינוי אחר מכאן אל הז\"א כי בכאן אפי' הנקבות שהם בינה ותבונה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יוצאין דרך הפנים דא\"א אבל לא באחור משא\"כ בז\"א שלאה ורחל הם באחור ז\"א כנ\"ל. עוד \nיש חילוק אחר והוא כי בז\"א יצאו ב' נקבות שהם לאה ורחל אחת נגד מקום המגולה למטה \nמיסוד ואחת כנגד מקום המכוסה כמו שהם כאן בינה ותבונה אבל ביעקב ודור המדבר אינם \nיוצאין שניהם אלא למטה במקום הגלוי והטעם הוא לפי ששם בז\"א יש למעלה במקום המכוסה \nב' מסכים שהם מחיצות יסוד דאבא ויסוד דאמא המלביש ליסוד אבא כנודע והנה יעקב ודור \nהמדבר שתיהן יוצאין מן יסוד דאבא שמתעלם תוך יסוד דאמא ואין להם כח לצאת לחוץ שם \nלמעלה אבל למטה במקום המגולה שאין שם מסך דיסוד דאמא רך מסך דאבא לבד יכולין לצאת \nשם משא\"כ בלאה שהוא מיסוד אמא ואפילו למעלה אין לה אלא מסך אחד לכן יצאתה אפילו \nבמקום עליון המכוסה אבל כאן בא\"א אין בו רק יסוד אחד לבד דעתיק ואפילו למעלה לא יש \nרק מסך א' בלבד ולכן יכול לצאת פרצוף אחד שם למעלה במקום הסתום ופרצוף אחד למטה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "במקום גלוי. וצריך שתדע ענין אחד והוא כולל בכל בחי' הפרצופים והענין כי בא\"א באמצע \nגופו יש חד פרסא ומסך מבדיל בין חצי העליונה לחצי התחתונה כנראה בחוש הראות ומבשרי \nאחזה אלוה איך יש קרום א' מחיצה המפסקת בין איברי הנשמה (הנשימה) שהם הריאה והלב \nובין איברים התחתונים שהם כבד ובני מעיים כנודע והנה זה הפרסא אינו ביושר רק כי \nכאשר מתחלת מצד הפנים היא מתחלת מתחת החזה ממש וכשמתרחבת ומתפשטת עד האחור היא \nעומדת (נמוכה עד) כנגד מקום הטבור כנראה בחוש הראות בחוש הטבע וזהו נקרא יותרת הכבד \nקרומא דפסיק גו מעוי דב\"נ כנזכר בזוהר פ' בראשית ע\"פ יהי רקיע בתוך המים והנה או\"א \nעומדין בב' הצדדין דא\"א זה בימין וזה בשמאל ועומדין פניהם איש אל אחיו פב\"פ והנה \nבחוש הראות אנו רואין שמקום חיבור ב' בחי' הבטן והכרס של שניהן בולט ויוצא לחוץ \nמשאר הגוף ושם במקום סיום הכרס שלהם של או\"א שם כנגד מקום זה בא\"א מתחיל הקרום הנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "להתפשט עד אחוריו וכאשר הולך ומתפשט ונמשך זה לאחורי א\"א שם הוא הירכיים של או\"א \nשהם יותר ארוכים מן הכרס שלהם ויורדין ונמשכין למטה עד מקום הטבור של א\"א ושם \nמסתיימין אורך התפשטות ירכין דאו\"א וגם הקרום עד שם מתפשטת באחור והולך ונשפע ויורד \nעד שנמצא גמר התפשטותו באחור נמוך מכנגד מקום הטבור ודבר זה ניכר בחוש הראות ואין \nלהאריך: \nמ\"ב אבא אין לו אלא דעת חסדים דמ\"ה לבד ונחלקים לחו\"ג וכן יש\"ס וכן בינה ותבונה כל \nאחד מהם יש לו דעת וגבורה דב\"ן לבד ונחלקים לחסדים וגבורות ואחר הזווג מתערבין \nונכנסין הגבורות דמ\"ה וב\"ן ביסוד דאמא והחסדים דמ\"ה וב\"ן ביסוד אבא נמצא כי או\"א \nלקח כל א' או חסדים דמ\"ה ודב\"ן או גבורות דמ\"ה ודב\"ן קודם הזווג אבל זו\"נ כל א' מהם \nנוטל חסדים דמ\"ה וגבורות דב\"ן יען כי נתערבו ביסוד דאו\"א כנ\"ל ובזה יובן איך זעיר \nאנפין לקח בירורים דב\"ן ג\"כ עמו עם שהוא דכורא ועיין איך ז\"א לוקח ג\"כ בירורים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דב\"ן: \nמ\"ב אבא ואמר זה מחסד ולמטה וזה מגבורה ולמטה נמצא כי חג\"ת דבינה ונצח הוד יסוד \nדתבונה כנזכר בסוד ליל פסח אך ג\"ר הם א\"א ואבא בירר משם ב\"ן ז\"ת דחכמה דב\"ן ואמא \nביררה ו\"ת דבינה דב\"ן ושניהן או\"א לקחו בינה דמ\"ה ואו\"א נחלקו לד' פרצופים כי אבא \nנחלק לאבא ויש\"ס ואמא לבינה ותבונה והנה המוחין שלהם נעשו ע\"י חג\"ת דא\"א אשר בתוכם \nנה\"י דעתיק שהם מוחין דאו\"א ואז אבא ויש\"ס עומדין זה תחת זה בקו ימין דא\"א כי שם \nהחסדים דמ\"ה תוך זכר דא\"א ובינה ותבונה זה תחת זה בקו שמאלי דא\"א כי שם נוקבא דא\"א \nשבתוכה גבורות דב\"ן והמוחין נעשין ע\"י זווג מזל הח' דדיקנא דא\"א עם מזל הי\"ג זה זכר \nוזה נקבה ונעשין מוחין לאו\"א כנ\"ל וכן בקונטרס החברים ששמעו הם. ומזל הח' נותן לבדו \nה\"ח לאבא ומזל הי\"ג נותן לבדו ה\"ג לאמא והנה מ\"ה דאבא הוא לאבא וב\"ן דאבא לנוקבא \nדאבא הנקרא בינה בסוד הבן בחכמה והוא י' שבשם (נ\"א ו\"ד שביו\"ד) ומ\"ה דאמא ליש\"ס \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וב\"ן דאמא לתבונה בסוד וחכם בבינה והוא ה' שבשם כזה ה' נמצא כי אבא ויש\"ס כולו מ\"ה \nובינה ותבונה כולו ב\"ן יען כי ב' אלו בימין דא\"א כי שם החסדים דמ\"ה וב' אלו בשמאל \nדא\"א ששם הגבורה דב\"ן ועיין במ\"א איך בינה דאבא מזדווג עם אמא וכפי הנראה כי בינה \nדאבא הוא יש\"ס או אפשר שהוא ב\"ן דאבא עצמו: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער יד פרק ד מ\"ק\nנסתפק לי ענין או\"א שכל אחד מהם לוקח מ\"ה וב\"ן ואח\"כ נתחלקו לד' פרצופים ספק אם אבא \nויש\"ס הם זה מ\"ה וזה ב\"ן דאבא ובינה ותבונה הם מ\"ה וב\"ן דאמא ובזה ניחא שמזדווג אבא \nעם בינה שהם מ\"ה ומ\"ה ויש\"ס ותבונה שהם ב\"ן וב\"ן גם בזה ניחא כי אבא עצמו נחלק לב' \nאבא ויש\"ס ואמא עצמה נתחלקת לב' בינה ותבונה או אם נאמר כי מ\"ה וב\"ן דמ\"ה הם או\"א \nומ\"ה וב\"ן דב\"ן הם יש\"ס ותבונה שהם סוד הבן בחכמה וחכם בתבונה ובזה ניחא כי לעולם \nהזכרים ממ\"ה לבד והנקבות מב\"ן לבד כי לא מצינו זווג דמ\"ה עם מ\"ה כי הזווג הוא לתקן \nהמלכים דמתו שהם ב\"ן ע\"י מ\"ה וצ\"ע: \nוהנה מקונטרס דא\"ק משמע בהדיא כי או\"א לקחו בין שניהם בינה דמ\"ה אמנם מב\"ן לקח אבא \nז\"ת דחכמה דב\"ן ואמא לקחה ו\"ת בינה דב\"ן וכן ז\"א לקח ו\"ס דמ\"ה וו\"ס דב\"ן חוץ \nמהכתרים דב\"ן ונוקבא לקחה מלכות דמ\"ה ומלכות דב\"ן חוץ מהכתר דב\"ן וע\"כ היו דכר \nונוקבא נפרדים זה מזה כי כ\"א מהם יש בו מ\"ה וב\"ן בין באבא בין באימא בין בז\"א \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בנוקבא אמנם בעתיק וא\"א הזכר והנוקבא שבכ\"א משניהם אינם נפרדין רק זכר ונקבה בפרצוף \nא' והטעם כי זכר דעתיק לקח כתר דמ\"ה לבד ונוקבא לקחה ה\"ר דכתר דב\"ן וג\"ר דחכמה דב\"ן \nוד\"ר דבינה דב\"ן וז' כתרים דז\"ת דב\"ן וכיון שהזכר דעתיק אין בו רק מ\"ה לבד ונוקבא \nרק ב\"ן לבד ע\"כ אינו יכול להפרד שאין קיום ותיקין לב\"ן אלא ע\"י מ\"ה החדש אך אמא \nונוקבא דז\"א יש בהם מ\"ה וב\"ן ויכולין להפרד מהזכרים וכן לסבה זו עצמה נקראים אמא \nונוקבא דז\"א נוקבין ממש בפרצופים גמורים כי אינו נקרא פרצוף אלא בשתוף מ\"ה וב\"ן \nואמנם בעתיק וא\"א אינו ניכר פרצוף נוקבא כי אין בהם רק ב\"ן הוא כי א\"א הזכר לוקח \nחכמה דמ\"ה לבד וצד הנוקבא שבו לקחה ה\"ת דכתר דב\"ן בלבד. ודע כי ג' ראשונות דחכמה \nדב\"ן וד' ראשונות דבינה דב\"ן שלקחם עתיק כנ\"ל יש בהם ספיקות א' אם לקח הפנים והאחור \nב' אם לקח האחור לבד והפנים נשארו לאבא ואמא: \nמ\"ק כבר בארנו כי מן יסוד דעתיק (נ\"א א\"א) יוצא הבל ונחלק ב' ראשים לאו\"א והנה ראשם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דאו\"א מגיעין עד דיקנא דא\"א דבמזלא אתכלילין ולכן אין האורות שלהם צריכין לחזור \nבסוד אור חוזר ממטה למעלה דרך השערות כמו ג\"ר דא\"א ואמנם כוונתם לתת מוחין אל בניהם \nזו\"ן מחמת חשקם ואהבתם אל בניהם בסוד ושמים לא זכו בעיניו כי ז\"א נקרא שמים לא זכו \nבעיניהם של או\"א ותמיד נראה להם שעדיין צריך תיקון יותר ולכן מתקנים אותם תמיד \nומנחילין להם עטרות שז\"ס בורא שמים ונוטיהם והאור שהיה ראוי לעלות וליצא דרך השערות \nיורדין למטה להיות מוחין לזו\"ן לכן או\"א הם חלקים בלא שערות לא כמו א\"א וז\"א כי \nהשערות הם תכליתן לאור המקיף כנודע וכיון דאתכלילין במזלא המקיף אותן אין להם צורך \nלשערות שלהם לכן יורדין האורות ההם להיות מוחין לזו\"ן ונשארים הם חלקים בלי שערות \nוסוד השערות שהם לבחי' או\"מ הוא סוד ואחר עורי נקפו זאת פי' כי השערות היוצאין \nמאחורי העור מבחוץ הם בחי' המקיפים וזהו נקפו: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שער יד פרק ה מ\"ב\nהנה תבין היטב כי אבא הוא כללות או\"א והם הוי\"ה ע\"ב ואהי\"ה דיודין בפנים וכן \nבאחוריים ואמא כוללת יש\"ס ותבונה והם הוי\"ה דס\"ג ואהי\"ה דיודין בפנים שלהם וכן \nבאחוריים ותראה במ\"א שאין כל זה רק בז\"ת של כ\"א מהן אך בג\"ר של כ\"א מהם הוא מ\"ב \nאתוון שהם ד' י' כ\"ח ומספרם וחשבונם הם מ\"ב במלכות של כ\"א מהם וכן במ\"ה וכן בב\"ן \nוכן בזו\"ן ד' פרצופים וענינם (הוא) כך בשם ע\"ב וממנו תבין לכל השאר. כתר דאבא הפנים \nשלו הם ד' אותיות הוי\"ה פשוטה בט' ראשונות שלו שהם קוצו של י' בכתר י' בחכמה ה' \nבבינה ו' ו\"ק ה' עטרת יסוד וכל ט' בחי' אלו הם בחי' הפנים הזכר. ואחוריים שלו הוא \nי' י\"ה יה\"ו יהו\"ה שהוא נקרא רבוע פשוט כנודע. ומלכות הכתר דאבא פניה הם חשבון \nהפנים הראשונים שהוא הוי\"ה שמספרה כ\"ו ואחוריים הוא רבוע הנ\"ל בבחי' מספר שהוא ע\"ב \nהרי ד' מדריגות נזכרים שהם בכתר לבדו דאבא וזהו סדרן. פנים דט' ראשונות בכתר דאבא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואחריהן אחוריים דט' הנ\"ל ואחריהן פנים דמלכות דכתר אבא ואחריהן אחוריים דמלכות הרי \nד' מדרגות בכתר הנ\"ל דאבא. ואח\"כ חכמה דאבא פנים דט' ראשונות שבה הוא י' אותיות \nדמילוי דע\"ב דיודין בבחי' אותיות לבד ואחר כך אחוריים לבד שהוא רבוע שלהן כ\"ו \nאותיות ואח\"כ פנים דמלכות חכמה דאבא שהוא מספר הוי\"ה דע\"ב דיודין בבחי' מספר דע\"ב \nואח\"כ אחוריים דמלכות שהוא מספר רבוע דע\"ב דיודין שהוא גימטריא קפ\"ד. אח\"כ ד' \nמדרגות אחרות בבינה דאבא פנים דט' ראשונות שבה והם כ\"ח אותיות דמילוי המילוי דהוי\"ה \nדיודין ואחריהן רבוע דכ\"ח אותיו' דמילוי המילוי שהם קנ\"ו אותיות ואח\"כ פנים דמל' \nדבינה דאבא שהוא מספר כ\"ח אותיות מילוי המילוי שהוא גימטריא תר\"י. ואח\"כ אחוריים \nדמלכות הנ\"ל שהם מספר אותיות רבוע דאחוריים דמילוי המילוי שהוא גימטריא של (קנ\"ו) \nע\"ד אותיות וחשבונם ב' אלפים קע\"ב נמצא כי כל מה שהוי\"ה הולכת ומתמלאת הוא יותר דין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ועצמותם בפשיטותם הוא תכלית הרחמים. והנה ג\"ר אלו דאבא הפנים שלהם הם מ\"ב אותיות של \nהט' ראשונות שבכל א' וא' מן הג' שהם זכרים וז\"ס שם מ\"ב דאיהי ברישא כנזכר בתיקונים \nקל\"ב וגם בג' מלכיות שבהם יש מ\"ב אתוון עצמן אלא שהם בסוד מספר וז\"ס עיניך בריכות \nבחשבון כנזכר בזוהר פנחס דכל חשבון וגימטריא אינון במלכות ר\"ל במלכיות של כל ספי' \nוספי' כי היא בחי' מספר של הזכר שלה. והנה הז\"ת של אבא כל הז' אין להם אלא הוי\"ה א' \nדע\"ב דיודין והטעם כי כולם הם פרצוף א' לבד שהוא ז\"א דאבא משא\"כ בג\"ר שכל א' הוא \nפרצוף א' ונ\"ל שכיון שגם שם הם דו\"נ א\"כ ו\"ת לבד יהיה שם ע\"ב דיודין בבחי' אותיות \nונוקבא השביעית יהיה בחינת מספר ע\"ב ע\"ד הנ\"ל והענין כי ז\"א וחכמה הכל א' וכמו \nשהחכמה י' אותיות דע\"ב כן הז\"א. או אפשר שגם הנוקבא תהיה בחי' כ\"ח אותיות המילוי \nדמיון הבינה. אמנם המלכות של זו\"ן הם יהיה מספר ע\"ד הנ\"ל בחו\"ב וצ\"ע. והנה כל (שם) \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זה באבא דאבא. אמנם באמא דאבא הוא שם אהי\"ה דיודין ע\"ד הנ\"ל ואח\"כ ביש\"ס שם ס\"ג \nובתבונה שם אהי\"ה דיודין על דרך הנ\"ל. ואח\"כ בז\"א שם מ\"ה דאלפין על דרך הנ\"ל \nובנוקבא שם ב\"ן דההין על דרך הנ\"ל או אפשר כי הז\"א הוא שם מ\"ה דאלפין ובנוקבא לאה \nאהי\"ה דאלפין ע\"ד הנ\"ל וביעקב שם ב\"ן דההי\"ן על דרך הנ\"ל וברחל שם אהי\"ה דההי\"ן ע\"ד \nהנ\"ל וצ\"ע. ונחזור לעיל כי או\"א הם הוי\"ה דע\"ב ואהי\"ה דיודי\"ן ויש\"ס ותבונה הם שם \nס\"ג ואהי\"ה דיודין כנ\"ל עכ\"מ: \nנל\"ח שצ\"ל ע\"ד וכן איתא לקמן בפ\"ז: \n \n", "en": ""}]}
