{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "54", "title": "ספר עץ חיים — שער השלישי שער אורות ניצוצין וכלים ובו י' פרקים:", "hebrewTitle": "שער השלישי שער אורות ניצוצין וכלים ובו י' פרקים:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/54/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/54/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער השלישי שער אורות ניצוצין וכלים ובו י' פרקים: \nונחזור עתה לענין ראשון כי ג' בחי' יש בז\"א והם אורות ניצוצין וכלים וכל ג' בחי' \nאלו נכנסין תוך מעוי דאמא בינה להתקשר ולהתחבר ולהתתקן שם בבחי' עיבור לכן נבאר עתה \nג' בחינות מקומות שיש בבינה אשר בהם נכנסו ג' בחי' הז\"א הנ\"ל בסוד העיבור והוא כי \nהלא נתבאר שבינה ותבונה נכללו ונעשו פרצוף א' בלבד. והנה הג' מקומות שבבינה הם אלו. \nא' הוא המקום אשר היה בתחלה בחי' יסוד דבינה העליונה בהיותה נפרדת מן התבונה. ב' \nהוא המקום אשר היה בתחלה יסוד תבונה. ג' הוא מקום החתך שבין רגלי הבינה לראש \nהתבונה. והנה אע\"פ שעתה נתחברו בינה ותבונה בפרצוף א' עכ\"ז הרושם של מקום הנ\"ל נשאר \nשם כנודע אצלינו בהקדמה שאין לך שום אור שאינו מניח רשימו במקומו אף אחר הסתלקותו \nמשם. והנה במקום שהיה יסוד דבינה שם נכנסו האורות ובמקום החתך שם נכנסו הניצוצין \nובמקום יסוד דתבונה שם נכנסו הכלים ובהיות ג' מקומות אלו ובהם ג' בחי' אלו הנ\"ל זה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נקרא בחי' עיבור דז\"א במעוי דבינה והנה פשוט הוא שג' בחי' אלו אין זמן תקונם שוה כי \nהכלים צריכין זמן רב להתתקן והניצוצין פחות מהם והאורות זמן מועט מכולם וזה פרטם כי \nהאורות אינן עומדים בסוד העיבור רק ז' חדשים ואח\"כ נגמרו להתתקן והניצוצין נגמרים \nאחר ט' חדשים והכלים נגמרים אחר י\"ב חדשים ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם זמן ז' \nוט' וי\"ב כנזכר בגמרא בהאי עובדא דאשתהי תריסר ירחי שתא ואכשריה רבה תוספאה והענין \nכי האמת שאין האורות נגמרים להתתקן עד גמר זמן ז' חדשים אבל הם מתחילין להתתקן \nמתחלה הז' קצת עד שנגמרים בסוף הז' כי בחודש ראשון נתקן קצתם ואז נכנס מה שנתתקן \nבתוך הכלים ובחדש שני שנתקנו בחי' אורות יותר ונכנסו בכלים עד שבכללות ז' חדשים \nנגמרו כל האורות להתתקן ולכנוס תוך הכלים ועד\"ז בניצוצים נתקנו מעט מעט ונכנסים \nבכלים עד גמר ט' חדשים שאז נגמרו להתתקן ולהכנס בתוך הכלים ואח\"כ נשארים שם עם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הכלים עד גמר יב\"ח שנגמרו גם בחי' הכלים ואז נולד הולד ויצא לחוץ לאויר העולם במקום \nהראוי לו. ונבאר עתה איך מתחילין להתתקן כל הג' בחי' ונאמר כי פשוט הוא כי בג' ימים \nהראשונים הנק' ימי קליטה אז מתחילין לכנוס קצת אורות וקצת ניצוצין בכלים כי כבר \nנתבאר לעיל שכל הג' בחי' נתקנו מעט מעט והנה נת\"ל כי אורות וכלים וניצוצין כולם \nנכללו ונעשו ג' כלילין בג' והלבישו את נה\"י א\"א ואבא מכסה ומלביש מצד ימין א\"א ואמא \nמצד שמאל א\"א ונמצא כי מחצית אלו ג' בחי' עומדין בתוך אבא ומחציתן תוך אמא והנה אבא \nנותנן כולם אל אמא בסוד ג' ימי קליטה כמ\"ש בע\"ה. והנה הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל \nכי כל הפגם והשבירה והמיתה שאירע לאלו המלכים היתה לסבת הפירוד אשר ביניהן שיצאו \nזעג\"ז שלא כדרך קוין ולמעלה בענין תיקון עתיק נתבאר פי' דרך קוים מה ענינו ע\"ש \nבדרוש הספיקות שיש ברדל\"א אז היה רה\"ר בסוד הפירוד ונמצא כי בחי' התיקון הוא כדי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לחברם עד שיהיו בבחי' קוין מאירין זה בזה ועי\"ז יהיה להם תיקון והבן מאד ענין קוין \nמה ענינם ואיך זה עיקר התיקון וזכור זה שתצטרך אליו בהרבה מקומות. והנה כאשר עלו \nהז' מלכים בג' בחי' להתתקן בסוד עיבור בתוך או\"א כנ\"ל נמצאו החסד והנצח וחצי ת\"ת \nוחצי היסוד וחצי המל' הימיני עומדין תוך אבא ומחציתן האחרת בתוך אמא והנה ביום א' \nשל הקליטה נתחברו יחד אותן החצאין שהיו בתוך אבא והיו לאחדים ונכלל חסד בנצח ויסוד \nבת\"ת ומל' ביסוד ונתקשרו בבחי' קוין זה בזה ונתאחזו ביחד ואח\"כ ביום ב' של הקליטה \nנתאחזו ונתקשרו החצאין אשר בתוך אמא יחד זה בזה בבחי' קוין כנ\"ל ואח\"כ ביום ג' \nנתקשרו יחד אותן שבתוך אבא עם אותן שבתוך אמא ואז נותן אבא לאמא המחצית אשר היו בו \nונמצא כי כל הז\"א נתון תוך אמא בסוף שלשה ימי הקליטה. ואמנם כל זה הוא בבחי' הכלים. \nודע כי בחי' התקשרות הכלים ואחיזתן כנ\"ל היה ע\"י זווג שנזדווגו אבא עם אמא ואבא נתן \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "טפה דדכורא ואמא נתנה טפה דנוקבא ועי\"ז נתקשרו הכלים הנ\"ל אשר כבר היו בעולם בתחלה \nונתקנו על ידם ואחר כך נגמרים להתתקן הכלים ביב\"ח העיבור כנ\"ל. והנה הם ז' כלים \nנמצא שבכל נ\"א יום וחצי נתקן כלי ספי' אחת ואמנם בחי' אורות הם ז' אורות בז' חדשים \nנמצא כי בכל חודש נתקן אור א' ואם תשכיל תבין כי בג' חדשים הראשונים שהוא זמן היכר \nעובר כמארז\"ל וכמ\"ש לקמן הנה בהם נתקנו אורות חסד ת\"ת ויסוד לפי שת\"ת ויסוד הם בקו \nהאמצעי שהוא רחמים ולכן הם נתקנו תחלה עם החסד שהוא קו ימין. ואמנם נצח אע\"פ שהוא \nקו ימין אינו נתקן תחלה לפי שהוא בחי' הרגלים וגם לפי שהוא קשור בהוד וכמ\"ש בדרוש \nבהדי הוצא לקי כרבא הנאמר על נ\"ה שאינן מתבררים לגמרי עד זמן היניקה שמן היותם דם \nחוזרים לחלב ויונק הז\"א ואז נגמרים להתתקן וע\"ש. ובחי' הניצוצין צריך בהם ביאור רחב \nוהוא תלוי בדרוש רפ\"ח ניצוצין שנתבאר לעיל ושם נתבאר כי הרפ\"ח הם ד' שמות ע\"ב ס\"ג \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מ\"ה ב\"ן ע\"ב ניצוצין מכל\nא' והנה ג\"ר שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה הם בז\"א לבדו כנ\"ל כי הם בחי' חסד ע\"ב וגבורה ס\"ג ת\"ת \nעם נה\"י מ\"ה אבל ב\"ן הוא בנוקבא דז\"א והבן הקדמה זו היטב ונמצא כי ג' שמות אלו של \nע\"ב ס\"ג מ\"ה הם ניצוצין שנכנסו באלו הכלים דז\"א להחיותו ואחר כך נבאר ענין הנוקבא \nבעזרת האל: \nנלעד\"ח כי טיפות אלו דאו\"א הם משם מ\"ה החדש אשר על ידו נתקן הב\"ן כנ\"ל: \nמ\"ק סוד הטפה שמזריע אבא באמא הוא אות י' והנה אות י' יש בה ג' קוצין והם נחלקין \nבבטן לג' יודי\"ן בבחי' ג' כליל בג' שהם חג\"ת לבד ולפי שהם סוד יודי\"ן נמצא שהם ג' \nשמות ע\"ב דיודי\"ן שהם רי\"ו והם ע\"ב גשרים של מימי החסד והד' של אות ה' מקפת עליהם \nורי\"ו הנ\"ל עם ל\"ב נתיבות גימט' רמ\"ח איברים המתפשטין בו: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער יט פרק ב מ\"ת\nוהנה מה שנכנס תחלה באלו הכלים להחיותן אינם הג' שמות בעצמן רק המילוי שלהן נכנסין \nתחלה שהם מדרגות השפלות מן השמות עצמן כמ\"ש בדרוש רפ\"ח ניצוצין והנה מספר המלויין \nלבדם של אלו השמות אחר שנסיר מהם שמות הפשוטין הם אלו מילוי ע\"ב כשתסיר הפשוט שהוא \nגימ' כ\"ו נשאר מ\"ו ומילוי ס\"ג ע\"ד הנ\"ל הוא ל\"ז ומילוי מ\"ה ע\"ד הנ\"ל הוא י\"ט וגם \nצריך שתדע כי תחלה נכנס המילוי התחתון שבמדרגה שהוא י\"ט ממילוי מ\"ה אם לסיבת שהוא \nקטן שבכולם במדרגה ואם לסבה אחרת והוא כי ענין היות בז\"א ג' שמות אלו ע\"ב ס\"ג מ\"ה \nהוא כי תחלה לוקח בחי' חיות עצמו שהוא מילוי מ\"ה ואח\"כ לוקח חיות יותר גדול והוא \nמילוי ס\"ג ולוקחו מן אמא ואח\"כ לוקח מן אבא חיות יותר גדול מכולם שהוא מילוי ע\"ב \nוא\"כ מוכרח הוא שתחלה יהיה מילוי י\"ט שהוא חיות עצמותו ואח\"כ של ל\"ז ואח\"כ של מ\"ו \nכי כך הוא מעלות המדרגות. ועתה נבאר סדרם דע כי הנה נתבאר בגמרא במעשה דרבי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ואנטונינוס דא\"א לבשר חי לעמוד בלי מלח יותר מג' ימים שיסריח יותר מזמן זה וא\"כ \nמוכרח הוא שבג' ימי קליטה נכנס איזה בחי' חיות ורוחניות בולד והנה אז בג' ימים אלו \nנכנסין בחי' הי\"ט ניצוצין דמילוי מ\"ה הנ\"ל אשר הם בחי' ח\"י לרמוז היות בהם כבר חיות \nועם כולל הרי י\"ט כי בפחות ממילוי האחרון זה דמ\"ה התחתון שבג' שמות הנ\"ל אין לו \nחיות בלעדו והם מתחלקים בג' ימים כי ביום א' של הקליטה נכנס בו ו' ניצוצין לפי שאז \nנתקשרו יחד זה בזה כל אותו המחצה הנתון תוך אבא כנ\"ל אשר מצד ימין ואז נמשך להם ו' \nניצוצין של חיות כי בחי' ו' הוא קו א' והוא קו ימין שע\"י נתקשרו ונתחברו יחד וביום \nב' נקשרים ומתחברים יחד זה בזה כל המחצה של קו שמאל הנתון תוך אמא ואז נמשכין לו ו' \nניצוצין אחרים של חיות לקשרם ולחברם והוא ו' ניצוצין בקו שמאל שהוא צורת ו' ג\"כ \nוביום ג' אשר כולם מתקבצים יחד מחצית דאבא עם מחצית דאמא (נ\"א דאבא) ונתחברו ונמצא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כי חצאי קו האמצעי לא נתחבר עד היום הזה וכנגד זה נכנסין לו ו' ניצוצין אחרים כנגד \nקו אמצעי הרי נשלמו בג' ימי הקליטה לכנוס כולם תוך אמא ולהתקשר יחד כולם בסוד (ג') \nקוין ולכנוס בהם י\"ט ניצוצין של חיות שהם מילוי מ\"ה שהוא חיות של ז\"א עצמו כנ\"ל. \nוהנה מציאות של ג' ווין אלו הם בחי' ג' אלפין שיש במילוי מ\"ה והנה כבר נתבאר לעיל \nכי הניצוצין נגמרין להכנס ולהתתקן בזמן ט' חדשי עיבור וכאשר תמנה כל חדש מהם ל' יום \nיהיו כולם ר\"ע ימים והולד נולד ברע\"א יום וכמ\"ש בגמרא ע\"פ ויתן לה ה' הריון כי המשך \nימי העיבור הם גי' הריו\"ן שהם בגימטריא רע\"א והענין הוא כי בג' ימי קליטה נתקנו \nהי\"ח ניצוצין והשאר ר\"ע ימים נתקנים ר\"ע ניצוצין ניצוץ אחד בכל יום שבין כולם הם \nרפ\"ח ניצוצין הנ\"ל ונודע כי הר\"ע יום הם זולת ימי הקליטה כי לכן אמרו בגמ' אין האשה \nיולדת או לרע\"א או לרע\"ב או לרע\"ג יום לפי שהר\"ע ימים הם ימי הריון המוכרח שהם ט' \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "חדשים וג' ימי הקליטה שיש בהם ספק אם נקלט ביום א' או ביום ב' או ביום ג' ונחלקים \nעתה בחי' ר\"ע ימי הריון בר\"ע ניצוצין הנשארין מרפ\"ח ניצוצין. והנה נודע כי ארז\"ל \nשביום ארבעים נגמר צורת הולד והענין הוא כי אחר ג' ימי הקליטה שבהם נכנסו י\"ט \nניצוצין דמילוי מ\"ה שהוא בחי' חיות דז\"א אח\"כ נכנס מילוי ס\"ג דאמא הם ל\"ז ניצוצין \nואם תוסיף על ג' ימי קליטה יהיה מ' יום שאז נגמר מילוי ל\"ז דס\"ג דאמא אשר היא נותנת \nציור הולד כנודע מפ' וייצר ה' אלהים את האדם וגם לסיבה זאת נקודת הצירי היא באמא \nהנודע והרי כי במ' יום נגמר צורת הולד שהוא כניסת ל\"ז ניצוצין אחרים דמילוי ס\"ג \nוהרי כי במ' יום שנגמר צורת הולד יש בו בחי' מילוי מ\"ה וס\"ג גם אם תמנה בחי' \nניצוצין עצמן י\"ט ל\"ז יהיה נ\"ו והם גימטריא א\"ל יהו\"ה ע\"ה כי כבר נתבאר אצלינו כי \nשם הוי\"ה הוא בז\"א וגם נתבאר אצלינו (בחיבור) [כי בחי'] ב' שמות א\"ל יהו\"ה הוא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בעולם היצירה כי עתה נגמר ונשלם לקרא בב' שמות אלו ואח\"כ יש זמן ג' שארז\"ל ענין ג' \nחדשים הראשונים שאז ניכר עובר כמארז\"ל במשנה היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיה לה \nג' חדשים שאז ניכר העובר והענין הוא כי אחר מ' יום של יצירת הולד שנכנס שם מילוי \nדס\"ג שהוא המצייר צורת הולד עוד נכנסין בו מ\"ו ניצוצין של מילוי ע\"ב במ\"ו ימים \nאחרים והנה בין כולם הם פ\"ו ימים אשר נכנסו בהם ג' מלואים דע\"ב ס\"ג מ\"ה וכבר נשלם \nטפת דכורא שהוא ע\"ב להצטייר ואז נקרא היכר העובר לגמרי ואף על פי שאינן ג' חדשים \nלגמרי אין חשש כי מ\"ש בגמרא ג' חדשים לאו דוקא בצמצום ובפרט אם תמנה החדשים החסרים \nיהיו פ\"ז ימים והם פ\"ו הנ\"ל עם הכולל: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער יט פרק ג מ\"ת\nאמנם אם תמנה בחי' הניצוצין עצמן יהיה ק\"ב ניצוצין והוא מ\"ש בגמרא רוצה אשה בקב \nותיפלות מט' קבין ופרישות גם ז\"ס חנינא בני די לו בקב חרובין מע\"ש לע\"ש פי' כי \nבהיות ג' מלויין אלו חסרים מז\"א היה נקרא קב חרובין שהם בחי' מלכים דאתחרבו עלמין \nקדמאין כנזכר באדרא ובספ\"ד וכאשר נכנס בו זה הקב שהוא ג' מלויין הנ\"ל אז הוא מתוקן \nושלם ואז חייב בחלה כמ\"ש במשנה במס' עדיות ב\"ש אומרים מקב לחלה וב\"ה אומרים מקביים \nכו' כי אז חייב בחלה וז\"ס אדה\"ר חלקו של עולם היה. ואמנם ביאור משנה זו הענין הוא \nכי הנה ב' קבין הם א' טוב והוא סוד ג' מלויין דע\"ב ס\"ג מ\"ה הנ\"ל שהם י\"ט ל\"ז מ\"ו \nגימטריא ק\"ב והוא מבחי' פנים שמקבלת בעת הזווג פב\"פ וזהו הקב שהאשה רוצה בה מט' \nופרישות כי האשה היא השם ד' שהוא ב\"ן שהוא במלכות הנקרא חלה כנ\"ל ומקבלת ג' מלויין \nהנ\"ל הנקרא קב טהור ויש קב אחר הנקרא חרובין אשר זה היה מיתה וחרבן של מלכים הנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וזה אינו כ\"כ טהור כמו הראשון לפי שהוא מבחי' אחוריים אשר הקליפות נאחזין בו שהם \nגרמו חרבן המלכים כמ\"ש בע\"ה והם בחי' ד' אחוריים שיש בד' שמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שהם \nמדרגה הו' שיש בכל שם מהם כנ\"ל אשר יש באחוריים המילויים של כל שם מהם יש בו כ\"ו \nאותיות מילוי חוץ מן שם ב\"ן שאין במילוי האחוריים שלו רק כ\"ד אותיות סך כל \nאותיותיהן הם ק\"ב וכנגד ב' בחי' אלו שהם ב' קבין פסקו ב\"ה שאז חייב בחלה כיון שכבר \nיש בהם ק\"ב ראשון של חרובין ונוסף עליו קב הב' הטהור הרי נתחייב בחלה אבל ב\"ש סברי \nכיון שיש קב א' כבר יש בו רמז אל הקב הטהור ודי בזה. גם ז\"ס משנה מס' חלה קב ישן \nוקב חדש שנשכו זה בזה כו' והם ב' קבים א' ישן בימי חרובין וא' חדש במלואם עתה בימי \nעיבור. גם ז\"ס מס' שבת הקיטע יוצא בקב שלו דר\"מ כו' וביאור הדברים כי הנה המלכים \nשמלכו בארץ אדום ומתו שהוא שבירתן וירידתן בעולם הבריאה ושם נתגלו בחי' הקליפות \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואלו המלכים נתאחזו בקליפות ונעשו בחי' נשמה אליהם וכבר נת\"ל כי אלו המלכים הם בחי' \nז\"ת של י' נקודות שיצאו מנקבי עינים כנ\"ל באורך ואלו הז\"ת הם בחי' ז\"א שהוא כולל \nו\"ק והז' היא נוקבא ואלו כולם יצא נפרדין זה מזה שלא בדרך קוין כנ\"ל ולא היו \nמקושרים זה בזה אלא כ\"א ואחד בפ\"ע זו תחת זו כנ\"ל ואז נקרא רה\"ר כי אין רבים אלא \nאבהן כנ\"ל דאינון חג\"ת כנזכר בזוהר ובתקונים ואח\"כ כאשר נכנסו במעי אמם בינה בסוד \nעיבור כנ\"ל נתקנו ונעשו רה\"י אשר גבהו י' ורחבו ד' והענין כי נתחברו ונתקשרו ונאחזו \nזו תוך זו ומלובשים זו תוך זו כמבואר היטב לעיל בדרוש א\"ק ועתיק ע\"ש ואז נקרא כל \nהו\"ק פרצוף א' ומיוחד הנקרא ז\"א אשר רחבו ד' שהם ד' אותיות הוי\"ה וגבוה י' שהם י' \nאותיות במילוי אלפי\"ן שהם בז\"א כנודע. והנה אלו המלכים עדיין לא נגמרו להתברר עד \nימות המשיח כי אז יובררו לגמרי והסיגים יתבטלו בסוד בלע המות לנצח והטוב שבהם יתברר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ויתחבר עם הקדושה אשר בהמשך זמן זה מתברר מעט מעט בכל יום ובביאת המשיח יושלמו \nלהתברר. והנה אלו המלכים אשר עדיין שם בסוד נשמה אל הקליפות נקרא רה\"ר וכל מזונם \nוהשפעתן אינם רק בסוד קב שהוא בחי' מילוי הנעלם בשם ע\"ב ס\"ג מ\"ה מ\"ו ל\"ז י\"ט וכנ\"ל. \nודע כי לעולם כשהשם לבדו בלתי מילוי אז הוא יותר גרוע מהמילוי עצמו שהוא לבדו אמנם \nבהיות שניהן יחד השם והמילוי אז השם בעצמו בפשוטו הוא יותר חשוב ומעולה מן מילוי \nשבו וצ\"ע. ואמנם אלו המלכים הנ\"ל הנשארים למטה בסוד רה\"ר אינן נזונין ומתפרנסים אלא \nמזה הק\"ב הנ\"ל והוא סוד הקב חרובין שהמלכים נשארו חרובין ויבשים בסוד ומלכין קדמאין \nמיתו הנזכר בספ\"ד פ\"ק אבל מן השם עצמו אינן יכולין להתפרנס. והנה מילוי גימטריא \nאלהים לרמז על המלכים הנ\"ל הנקרא אלהים בסוד דינין ולכן אינן מתפרנסין אלא מהמילוי \nשהוא גימטריא אלהים והוא עולה גימטריא ק\"ב כנ\"ל. והנה ביום השבת אסור לטלטל ברה\"ר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שהוא רשות אלו המלכים הנ\"ל והנה הוא מוכרח שיתפרנסו ויוציאו להם מזון מרה\"י שהוא \nז\"א אחר התיקון ור\"מ סבר שהז\"א בהיותו בבחי' קטוע לבד אז יוצא בקב שלו שם ברה\"ר \nלפרנסן ולהיות שאינו יוצא רק בחי' הק\"ב הנ\"ל לבדו לכן נקרא ג\"כ קיטע כי השם עצמו \nנקטע ועלה למעלה אבל הק\"ב שלו בלבד שהוא מלואו הוא היוצא לפרנס ברה\"ר. וכבר הודעתיך \nלעיל כי הג' שמות של ע\"ב ס\"ג מ\"ה אשר מלואם הוא הק\"ב הנ\"ל הנה שלשתן הם בז\"א לבדו \nבבחינת חג\"ת שלו הנ\"ל ולסבה זו נקרא הז\"א קיטע על שמם קטע גימטריא ע\"ב ס\"ג מ\"ה ע\"ה \nכי הם עולין למעלה ומלואן שהוא הק\"ב יוצא לחוץ. גם דע כי הנה נתבאר בענין שבת כי כל \nאחיזת הקליפות ביום השבת הם בנה\"י שהם רגלין דז\"א בלבד אשר הם מתעלין ביום השבת \nלמעלה ממקומם ואז נשאר מקום פנוי וחלל בסוד מחלליה מות יומת ולכן נקרא הז\"א קיטע \nבסוד אלו רגלים שנקטעו ועלו למעלה למקומן כנ\"ל ולא ירד אלא הק\"ב הנ\"ל. גם בזה תבין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מ\"ש בתקונים דק\"ג שמענא דעוב\nדא הוה בחד ב\"נ בעלי קבין כו' ופי' כמ\"ש לעיל כי הז\"א יש בו קב הזה ממילוי ג' שמות \nע\"ב ס\"ג מ\"ה אשר בו כנ\"ל וגם קב זה גימטריא אלהינו ולהיותו מבחינת מלואין הוא דינין \nכי מילוי גימטריא אלהים כנ\"ל ואלו הם הז' מלכים שמלכו בארץ אדום ומתו כולם וירדו \nלמטה והובררו שם והם עומדים שם בבחי' רוחניות ונשמה אל הקליפות. והנה יש בג\"ע תחתון \nמקום אשר שם הוא נקודת בינה ושם קרוב אליה עומדין אותן המלכים אשר מלכו בארץ אדום \nואותן נשמות הצדיקים אשר שם כולם הם מבחי' בעלי קבין כי הם מזה סוד הק\"ב הנ\"ל לכן \nצריכין להתלבש באותן קבין ודי בזה. גם בזה תבין מ\"ש בתיקונים בהקדמה כל רבי מא\"י \nורב מבבל וכל רבא משאר ארעאין פי' כי בצאת הז\"א להשפיע באותן המלכים העומדים בחו\"ל \nאינו יוצא רק בבחי' המלואים לבד כנ\"ל והנה האחוריים של מ\"ה דאלפין פשוטים הם ע\"ב \nומלואם הם ק\"ל ושניהן גימטריא רב וזהו כל רב מבבל. וזה סוד הנה ה' רוכב על ע\"ב ק\"ל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ובא מצרים כי בצאתו למצרים שהוא חו\"ל יוצא בסוד ע\"ב ק\"ל שהוא גימטריא ר\"ב וגם רב\"א \nהוא ע\"ב ק\"ל עם הכללות אבל בא\"י הוא בסוד רבי בתוס' י' שהם י' אותיות של מילוי השם \nבעצמו בבחי' פנים המתייחדים עם ע\"ב ק\"ל ונעשין רב\"י והנה ע\"ב ק\"ל עם ד' אותיות \nהפשוטים עצמו של שם הוי\"ה שהוא גי' כ\"ו הרי רוכב ר\"ל כ\"ו ור\"ב כי שם הוי\"ה רוכב על \nע\"ב ק\"ל ובהתחברותן נעשה רוכב כנ\"ל והבן זה: \n \n", "en": ""}]}
