{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "59", "title": "ספר עץ חיים — שער כ פרק יא", "hebrewTitle": "שער כ פרק יא", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/59/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/59/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כ פרק יא\nונחזור לענין פנים ואחור הנה כבר ידעת סדר המדרגות ומעלת השמות כי יש אחוריים \nגדולים מהפנים דלמטה כי הפנים דכתר גדולים מאחוריים דכתר שלהם. אך האחוריים שלהם \nגדולים מהפנים דחכמה וכעד\"ז בכל הי\"ס וא\"כ כשאנו אומרים שעולין פנימיות ג' תחתוניות \nבמקום ג' אמצעיות הוא עד\"ז כי הנה פנימיות דנצח עלה דרך קו ימין והוא חיצוניות דחסד \nוחיצוניות דחסד הוא פנימיות אליו אע\"פ שהוא אחוריים והבן זה. ואמנם פנימיות דחסד \nעולה דרך קו ימין ונעשה חיצוניות לחכמה וחיצוניות דחכמה הוא פנימית אליו ועד\"ז עלו \nממדרגה למדרגה עד אין קץ וכעד\"ז בקו אמצעי וכן בקו שמאלי כי א\"א לעלות אלא כל א' \nבקו שלו וזכור גם זה. ובזה תבין שתמצא שמות הרבה שהיותר פנימיות הם בסוד אחוריים \nורבוע והחיצוניות הוא בסוד פנים בלי רבוע אלא כפשוטו כמו שתמצא מזה הרבה בשמות הג' \nכלים שיש לז\"א ולנוקבא. והענין כי אותו הפנימיות הם אחוריים עליונים ובכאן עם שהם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אחורים מספיקין להיות פה בחי' פנים אך הפנים של פה הם אחוריים בערכם אמנם \nכשהאחוריים הם מאותן הפנים עצמם שלהם שבשם א' ובחי' א' אז ודאי שאחוריים גרועים \nמהפנים והפנים הם פנימיות ואחוריים הם חיצוניות. ובזה תבין איך יש\"ס ותבונה הפנים \nעצמן שלהם הם בחי' אחוריים דאו\"א כי הם רבוע קפ\"ד ותקמ\"ד והם אל יש\"ס ותבונה בחי' \nפנים ממש ואחוריים שלהם אפשר שיהיו שמות פשוטים בלי רבוע והטעם כי אע\"פ שאינם רבוע \nנקרא אחוריים בערך אחוריים העליונים שמפסיקין להם לבחי' פנים: \nתחלה היה ז\"א ו' מלכיותך או ו' כתרים של ו\"ק ולכן היה רה\"ר כי כל א' בחינה בפ\"ע \nואין זו כלולה בזו וע\"י העיבור נכלל זה בזה (בהם) ונתגלו חג\"ת בכל ו' תחתונות מו' \nנקודותיהן ונעשו ו\"ק כל א' כוללת בחי' ז\"א ו\"ק דו\"ק. ובמוחין דו\"ק דגדלות נשלמו ו\"ק \nכל א' כלול מי', ואח\"כ במוחין דג\"ר באו לו כל הג\"ר שבו כל א' כלול מי' אז באו לו \nבסוד מקיף דל\"מ דצלם כי צ' היו ג\"ת של ג\"ר ול' דצלם הם ג' אמצעיות של ג\"ר ום' דצלם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הם ד\"ר של ג\"ר ובזה תבין שלכן יש זווג של ו\"ק. והנה הז\"א יש בו כלים והוא גוף והוא \nחיצוניות ונחלק לג' בחי' חיצון תיכון ופנימי והחיצון נעשה בעיבור ראשון וב' ביניקה \nשהוא התיכון והפנימי בעיבור ב' דגדלות ובכל אבר מרמ\"ח איברים יש בעוביו ג' בחי' אלו \nראש תוך סוף בין בעור לבדו בין בבשר לבדו ובין בגידין לבדן בין בעצמות לבדן בכל א' \nמהם יש בו ג' כלים זה לפנים מזה והתחברות שלשתן הוא עובי א' דעור או של הבשר וכיוצא \nבהם. אמנם בכל כלי מאלו צריך שישרה בתוכם אור פנימי המחיה אותן ודרך כללות נקראו \nאלו האורות נשמת כלים אמנם דרך פרטים נחלקים גם הם ג' בחי' אחרות דוגמתן נפש כנגד \nכלי החיצון ורוח נגד התיכון ונשמה כנגד הפנימי אמנם בהיותן מתלבשין בהם הם מתלבשין \nבתוכם ע\"י אמצעי ולבושים אחרים והם בחי' החלק שנותנין או\"א עצמן מבחי' גופם בבנים \nהנולדים מהם והנה אותן הלבושין הנמשכים בז\"א מצד גופא דאו\"א עצמן ודאי שגם הם ג' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בחי' הנ\"ל כי גם גופא דאבא או דאמא נחלק לג' כלים הנ\"ל. אמנם ודאי שהכלי דאבא או \nדאמא יהיו יותר זכים מן הכלים דז\"א עצמו ויהיו הכלים דז\"א בבחי' חיצוניות אל \nהפנימית שהם הכלים דאבא או דאמא נמצא כי הכלים דאו\"א מתלבשין תוך הכלים דז\"א ג' בג' \nכיצד לבוש וכלי החיצון דאמא יתלבש תוך כלי החיצון דז\"א וכלי אמצעי דאמא יתלבש תוך \nכלי אמצעי דז\"א וכלי הפנימי דאמא מתלבש תוך כלי פנימי דז\"א ואח\"כ יתלבשו ג' כלים \nדאבא ג\"כ תוך ג' כלים דאמא ע\"ד הנ\"ל. ודע כי כלים אלו יש בהם בחי' חיצוניות \nופנימיות וכל א' מהם נחלק ג' כלים כי החיצונים הם ג' כלים החיצוניות כנ\"ל גם פנימית \nהכלים נחלק לג' כלים פנימיות והם הנקרא מוחין דז\"א כנודע. ונודע כי כל מוח אינו רק \nמחו\"ב שהם או\"א וא\"כ מוחין אלו נמשכין מן מוחין עצמן דאו\"א ולכך לא נמשכו מוחין אלו \nבז\"א אלא בהיותן מלובשים תוך ג' כלים דאו\"א עצמן א\"כ נמצא כי גם הלבושים של נר\"ן יש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בהם פנימיות וחיצוניות וכל א' נחלק לב' בחי' והם בחי' המוחין וקרומות המוחין שהם \nהכלים דאו\"א עצמן נמצא עתה כי בכל בחי' הכלים כולם אפי' הקרומות ואפילו המוחין נקרא \nחיצוניות והאורות כולם שהם נר\"ן נקראו פנימיות. ואחר כך הכלים עצמן שכולם נקראו \nחיצוניות גם הם נחלקים כי ג' הכלים עצמן דז\"א נקרא חיצוניות הכלים והכלים דאמא שהם \nהקרומות וכן המוחין שבתוכם נקרא פנימיות הכלים ואח\"כ פנימיות הכלים גם הוא נחלק לב' \nכי כלים דאימא שהם קרומות נקרא חיצוניות והמוחין נקרא פנימיות. אמנם דרך כלל היא כך \nכי ג' כלים עצמן דז\"א נקרא חיצוניות ומהם נעשו העולמות והמלאכים ומהאורות דז\"א שהם \nנר\"ן נעשו הנשמות ונקרא פנימיות ומהג' כלים דאמא ומהג' מיני מוחין שבתוכם נעשו \nהלבושין דנר\"ן של הנשמה הפנימית. והענין כי ודאי שהנשמות דז\"א גדולים מכלים דאמא אך \nכלים דאמא הם יותר גדולים מכלים דז\"א: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער כ פרק יב\nכלל העולה כי בזמן העיבור נעשה כלי החיצון דז\"א כלול מרמ\"ח איברים וזה מן הבירורים \nאשר ביררו או\"א מז' מלכים שמתו ובתוך כלי זה נתלבש כלי חיצון דאו\"א שהם סוד הטפות \nדכורא ונוקבא אשר על ידם מצטייר צורת הלבוש כל הנפש וזה כלי החיצון דאמא הוא בחי' \nקרומות ג' מוחין דעיבור ובתוך הקרומות האלו מתלבשין ג' מוחין דעיבור מצד אמא ובתוך \nהמוחין האלו מתלבשין לבוש החיצון דאבא והוא גם כן בחי' קרומות ובתוכו המוחין מצד \nאבא ובתוך בחי' אלו מתלבשין בתוכם כלי החיצון דנה\"י דא\"א גם הם ג' קרומות ובתוכם \nמוחין מצד א\"א ובתוך כל בחי' אלו מתלבש נפש דז\"א. ואמנם נודע כי ה' מינים הם נרנח\"י \nוכל א' כלול מכולם ונמצא כי אין הנפש נגמרת לו עד היות בה ה' חלקים הנ\"ל והוא עד \nשנגמרו המוחין דמצד א\"א, אמנם קודם שנעשה כלי החיצון דז\"א אז כבר היה בו קודם \nהעיבור בחי' נפש דנפש שהוא הבל דגרמי. ובעיבור כשנעשה כלי החיצון דז\"א אז נכנס בו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "רוח דנפש וכשנתלבש בו כלי החיצון דאמא שהם המוחין נכנס בו נשמת נפש וכשנתלבש בו כלי \nהחיצון מוח דאבא נכנס בו חיה דנפש, וכשנתלבש בו כלי מוחין דא\"א נכנס יחידה דנפש. \nאח\"כ ביניקה נכנס בו הרוח וגם הוא בה' מדרגות כי תכף כשנולד נכנס בו נפש דרוח אח\"כ \nכשנגמר בשני היניקה כלי אמצעי דז\"א נכנס בו רוח דרוח. וכשנכנס בו לבוש אמצעי דאמא \nעם המוחין דיניקה שמצד אמא אז נכנס בו נשמת רוח וכשנכנס בו לבוש אמצעי דאבא שהם \nהקרומות עם המוחין שמצד אבא אז נכנס בו חיה שברוח וכשנכנס בו כלי לבוש אמצעי דנה\"י \nדא\"א שהוא הקרומות ובו המוחין שמצד א\"א אז נכנס בו יחידה דרוח. והרי נשלם הרוח \nלגמרי. אח\"כ בעיבור ב' דגדלות אז נכנסת בו הנשמה דז\"א גם הוא ע\"י מדרגות כי תכף \nנכנס בו נפש שבנשמה ואח\"כ כשנגמר בעיבור זה כלי הפנימי דז\"א נכנס בו הרוח דנשמה. \nוכשנכנס בו הכלי הפנימי דאמא שהוא הקרומות עם המוחין דאמא דגדלות נכנס בו נשמה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דנשמה. וכשנכנס בו כלי פנימי דאבא שהוא הקרומות עם המוחין דאבא דגדלות נכנס בו חיה \nדנשמה וכשנכנס בו כלי פנימי דנה\"י דא\"א שהוא הקרומות ומוחין דא\"א נכנס בו יחידה \nדנשמה. והרי נשלם בו נשמת ז\"א כולה. ודע כי עד עתה לא לקח ז\"א רק ג' כלים דיש\"ס \nותבונה אשר שניהן נקראו בינה לבד בסוד וחכם בבינה שהיא ה' ראשונה שבשם כנודע \nאצלינו, לכן אינו רק נשמה שהוא נגד בינה. אך אח\"כ חוזר ז\"א לקחת ג' כלים אחרים \nדאו\"א עלאין ששניהם בסוד חכמה לבד בסוד הבן בחכמה והוא י' ראשונה שבשם והם סוד \nעיבור ויניקה וגדלות שניים הנזכר בכוונת ליל פסח. ואז נקרא חג\"ת כנזכר שם וטעם הדבר \nכי או\"א שרשם הם חג\"ת נה\"י לבד כי חב\"ד דאו\"א לקחם עתיק והבן זה נמצא כי כל יש\"ס \nותבונה נקרא נה\"י וכל או\"א נקרא חג\"ת. והנה עתה לוקח ז\"א כלים שלהם ולכן לקח גם \nבחי' חיה דז\"א, והוא כי דע כלל א' כי א\"א להיות בז\"א רק ג' כלים לבד נגד נר\"ן. אך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כנגד חיה ויחידה לא יש כלים כי נשארים מגולין בסוד מקיף ולכן לעולם לא יש רק ג' \nכלים בז\"א אלא שבתוך הלבושים וכלים הראשונים מתלבשים אלו זה תוך זה. כי כלי הפנימי \nדז\"א אשר בו הנשמה כנ\"ל שם מתלבש גם חיה וכן היחידה כמ\"ש. והענין כי כלי החיצון \nדאמא עלאה עם המוחין מתלבשין בכלי הפנימי דמוחין דתבונה ושם מתלבש נפש דחיה וכלי \nהאמצעי דאמא עם המוחין ושם בתוכם רוח דחיה וכלי הפנימי דאמא עם המוחין ושם בתוכם \nנשמה דחיה וכלי הפנימי עם המוחין דאבא ושם בתוכה חיה דחיה, וכן כלים דחג\"ת דא\"א אשר \nשם או\"א עלאין. גם בהם ג' כלים ובתוכם יחידה דחיה, אחר כך עולה בא\"א עצמו ושם קונה \nיחידה עצמה האמתית אז נשלם ז\"א לגמרי, והסוד כמ\"ש כי העולמות נפלו ממקומם ומקום ז\"א \nבראשון הוא במקום שעתה א\"א והבן זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער כא פרק א מ\"ת\nשער החמישי שער לידת המוחין ויתחלק לג' פרקים: \nונבאר עתה ענין התלבשות המוחין דז\"א בתוך הכלים נה\"י דאמא שנשארו ריקנים בעת הלידה \nכנ\"ל כדי שאח\"כ יהיו מתפשטין בתוך ז\"א ונבאר תחילה בחי' אמא בעצמה שא\"א שתשאר חסירה \nמבלי נה\"י לה לעצמה כי אם נאמר שנשארת כך באופן זה שיהיה ג\"ת שהם נה\"י שלה מתפשטין \nומתלבשין תוך ז\"א תמיד זה א\"א לפי שבהיותה כך א\"א לה להזדווג עם אבא והרי נודע כי \nזווג או\"א תדיר ולא פסיק לעלמין ולסיבה זו הוא מוכרח שיתהוו לה נה\"י אחרים חדשים \nלצורך עצמה בבחי' הכלים כי האורות שלהם כבר ביארנו שנתעלו בה בעצמה ולא נתלבשו בז\"א \nואז תהיה אמא שלימה בכל י\"ס ותהיה למעלה מז\"א כולה ותוכל להזדווג עם אבא אמנם \nההתחדשות להיות לה נה\"י אחרים חדשים הוא באופן זה כי הנה נת\"ל כי בחי' הכלים של \nנה\"י דאמא בלבד הם אשר נתלבשו בהם בתוכם רוחניות ונשמת המוחין דז\"א ואח\"כ נתפשטו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הכל ביחד תוך ז\"א כנ\"ל אבל רוחניות ונשמת נה\"י דאמא שהם האורות שבתוכם לא נשארו שם \nאמנם נסתלקו למעלה ועמדו בחצי ת\"ת תחתון של אמא כנ\"ל ואז הרוחניות והאורות הם מהוים \nומוציאין כלים אחרים דנה\"י לצורך עצמן ואז נשלמת אמא בי\"ס גמורות מלבד הנה\"י \nשנתלבשו תוך ז\"א. ופשוט הוא שאין כח באורות ההם להמציא ולהוות כלים אחרים חדשים \nלגמרי אמנם הוא על דרך הגדלת הקטן שהולך וגדל כן בכאן הלבוש דאמא ר\"ל בחי' כלי ת\"ת \nשבה שנשאר חציו קיים למטה (נ\"א למעלה) ולא נכנס בז\"א הוא נגדל ונתארך עד שהולך \nומכסה ומלביש את [אורות] עצמו' ורוחניו' נה\"י דאמא וא\"כ צריך שיגדל כפליים ממה שהי' \nכדי שיספיק לזה. והנה זהו סדר כפילתן הנה ז\"א אינו לוקח מן הכלים של אמא רק מן תחלת \nשליש ת\"ת תחתון דאמא ולמטה עם נהי\"ם שבה כמ\"ש בע\"ה נמצא כי מה שנכנס בז\"א הם ד' \nמדות ושליש שהיא שליש תחתון של ת\"ת ונהי\"ם של בינה. והנה צריך שד' מדות ושליש אחרים \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "עליונים יכפלו כיצד נתחיל מן תחלת ב\"ש אחרונים שיש בבינה דאמא ונמנה ויהיה ד' מדות \nושליש שהם ג' מדות שלימות דעת חו\"ג וב\"ש תחתונים של בינה דאמא וב\"ש עליונים של ת\"ת \nשבה הרי ד' מדות ושליש ואלו נגדלו ונכפלו כפליים ונעשו ח' מדות וב\"ש שהם ב\"ש \nתחתונים דבינה דאמא ודעת וחג\"ת ונה\"י ומלכות שבאמא והרי נשלמה בי\"ס שלימות זולת מה \nשנכנס ממנה בז\"א כנ\"ל. וא\"ת למה לא נכנס תחלה בז\"א בחי' ב\"ש תחתונים דת\"ת דאמא \nולמטה ואז נמצא ד' מדות וב\"ש ואז היתה כל בחי' בינה דאמא נכפלת ונגדלת כי מתחלת \nהבינה עד סיום שליש ראשון דת\"ת דאמא הם ד' מדות בינה דעת חסד גבורה ועוד שליש עליון \nדת\"ת והיו נכפלין ומספיקין אבל עתה שאין כתר של ז\"א עולה למעלה רק בשליש ת\"ת תחתון \nדאמא נמצא שלא נכפלה כל הבינה דאמא אלא ב\"ש תחתונים שלה ולמה היה כך. התשובה הוא כי \nדע הקדמה א' והוא כמו שנתבאר כי זווג דאו\"א שהם בחי' ב' פרצופים שנעשו מן בחי' חו\"ב \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "של כללות עולם האצילות בהיותו נחשב כולו פרצוף א' כנזכר בהרבה מקומות. והנה זווגם \nתדיר ולא פסיק לעלמין וגם דכחדא אינון נפקין וכחדא שריין ואין הפרש בהם כי אמא \nגדולה כאבא אשר זה הטעם דזווגם תדיר משא\"כ בזו\"נ שאין זווגם תדיר לפי שהנוקבא \nלפעמים גרועה וחסירה ממנו ואין שוין ואז אינה יכולה להזדווג עמו. והנה כן הענין בכל \nבחי' חו\"ב פרטיות שיש בכל פרצוף ופרצוף ששניהן שוין במציאותן וזווגם תדיר וא\"כ נמצא \nשחו\"ב פרטיות שבי\"ס דאמא צריכין שיהיו שוין במציאותן וזווגם תדיר ולכן אם ז\"א היה \nלוקח מאמא ב\"ש תחתונים דת\"ת דאמא היתה צריכה כל הבינה דאמא להגדיל ולכפול כולה ובזה \nודאי יש בה תשות כח משא\"כ בחכמה שנשאר כל כחה בה ולא הוכפלה להשלים בחי' חסרון \nאחרים שתחתיה משא\"כ בבינה שחצי כחה נתון אל התחתונים ולכן הוצרך שז\"א לא יקח מת\"ת \nשבאמא רק שליש תחתון לבד ועי\"ז לא תצטרך הבינה דאמא לכפול רק ב\"ש תחתונים וישאר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שליש העליון שלה קיים בכל כחו ובבחי' שליש הזה תהיה שוה עם החכמה. וביאור הענין כי \nהנה הבינה צורת ה' ראשונה שבשם כנודע וצורת ה' הוא ג' קוין שכוללים י\"ס שבה כי קו \nימין כולל חח\"ן שבה וקו שמאלי בג\"ה שבה וקו אמצעי כולל דת\"י ומלכות שבה. והנה שליש \nהעליון שבה הם חב\"ד שבה שהם ג' ראשין של ג' קוין שבה וכיון שאלו קיימים בכל כחם \nושלימותן מספיק בזה כי כבר ג\"ר שבה שלימות וגם שכיון שג' ראשי הקוין ניכרים בשלימות \nא\"צ לתשלומין ובפרט במקום ההכרח שיוכפלו לטעם הנ\"ל. ועוד ט\"א קרוב אל הנ\"ל והוא כי \nג' ראשונות לעולם הם חשובים כאחד ואם כל הבינה דאמא היתה נכפלת ותשש כחה נמצא שאין \nלה השוואה עם הב' ראשונים ולכך הוצרך להניח ממנה שליש א' שלא יותש כחו ובערך זה \nיהיה חשובה כאחת מן הראשונים: \n \n", "en": ""}]}
