# ספר עץ חיים — שער כ פרק יא

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/59/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער כ פרק יא
ונחזור לענין פנים ואחור הנה כבר ידעת סדר המדרגות ומעלת השמות כי יש אחוריים 
גדולים מהפנים דלמטה כי הפנים דכתר גדולים מאחוריים דכתר שלהם. אך האחוריים שלהם 
גדולים מהפנים דחכמה וכעד&quot;ז בכל הי&quot;ס וא&quot;כ כשאנו אומרים שעולין פנימיות ג&#x27; תחתוניות 
במקום ג&#x27; אמצעיות הוא עד&quot;ז כי הנה פנימיות דנצח עלה דרך קו ימין והוא חיצוניות דחסד 
וחיצוניות דחסד הוא פנימיות אליו אע&quot;פ שהוא אחוריים והבן זה. ואמנם פנימיות דחסד 
עולה דרך קו ימין ונעשה חיצוניות לחכמה וחיצוניות דחכמה הוא פנימית אליו ועד&quot;ז עלו 
ממדרגה למדרגה עד אין קץ וכעד&quot;ז בקו אמצעי וכן בקו שמאלי כי א&quot;א לעלות אלא כל א&#x27; 
בקו שלו וזכור גם זה. ובזה תבין שתמצא שמות הרבה שהיותר פנימיות הם בסוד אחוריים 
ורבוע והחיצוניות הוא בסוד פנים בלי רבוע אלא כפשוטו כמו שתמצא מזה הרבה בשמות הג&#x27; 
כלים שיש לז&quot;א ולנוקבא. והענין כי אותו הפנימיות הם אחוריים עליונים ובכאן עם שהם 


אחורים מספיקין להיות פה בחי&#x27; פנים אך הפנים של פה הם אחוריים בערכם אמנם 
כשהאחוריים הם מאותן הפנים עצמם שלהם שבשם א&#x27; ובחי&#x27; א&#x27; אז ודאי שאחוריים גרועים 
מהפנים והפנים הם פנימיות ואחוריים הם חיצוניות. ובזה תבין איך יש&quot;ס ותבונה הפנים 
עצמן שלהם הם בחי&#x27; אחוריים דאו&quot;א כי הם רבוע קפ&quot;ד ותקמ&quot;ד והם אל יש&quot;ס ותבונה בחי&#x27; 
פנים ממש ואחוריים שלהם אפשר שיהיו שמות פשוטים בלי רבוע והטעם כי אע&quot;פ שאינם רבוע 
נקרא אחוריים בערך אחוריים העליונים שמפסיקין להם לבחי&#x27; פנים: 
תחלה היה ז&quot;א ו&#x27; מלכיותך או ו&#x27; כתרים של ו&quot;ק ולכן היה רה&quot;ר כי כל א&#x27; בחינה בפ&quot;ע 
ואין זו כלולה בזו וע&quot;י העיבור נכלל זה בזה (בהם) ונתגלו חג&quot;ת בכל ו&#x27; תחתונות מו&#x27; 
נקודותיהן ונעשו ו&quot;ק כל א&#x27; כוללת בחי&#x27; ז&quot;א ו&quot;ק דו&quot;ק. ובמוחין דו&quot;ק דגדלות נשלמו ו&quot;ק 
כל א&#x27; כלול מי&#x27;, ואח&quot;כ במוחין דג&quot;ר באו לו כל הג&quot;ר שבו כל א&#x27; כלול מי&#x27; אז באו לו 
בסוד מקיף דל&quot;מ דצלם כי צ&#x27; היו ג&quot;ת של ג&quot;ר ול&#x27; דצלם הם ג&#x27; אמצעיות של ג&quot;ר ום&#x27; דצלם 


הם ד&quot;ר של ג&quot;ר ובזה תבין שלכן יש זווג של ו&quot;ק. והנה הז&quot;א יש בו כלים והוא גוף והוא 
חיצוניות ונחלק לג&#x27; בחי&#x27; חיצון תיכון ופנימי והחיצון נעשה בעיבור ראשון וב&#x27; ביניקה 
שהוא התיכון והפנימי בעיבור ב&#x27; דגדלות ובכל אבר מרמ&quot;ח איברים יש בעוביו ג&#x27; בחי&#x27; אלו 
ראש תוך סוף בין בעור לבדו בין בבשר לבדו ובין בגידין לבדן בין בעצמות לבדן בכל א&#x27; 
מהם יש בו ג&#x27; כלים זה לפנים מזה והתחברות שלשתן הוא עובי א&#x27; דעור או של הבשר וכיוצא 
בהם. אמנם בכל כלי מאלו צריך שישרה בתוכם אור פנימי המחיה אותן ודרך כללות נקראו 
אלו האורות נשמת כלים אמנם דרך פרטים נחלקים גם הם ג&#x27; בחי&#x27; אחרות דוגמתן נפש כנגד 
כלי החיצון ורוח נגד התיכון ונשמה כנגד הפנימי אמנם בהיותן מתלבשין בהם הם מתלבשין 
בתוכם ע&quot;י אמצעי ולבושים אחרים והם בחי&#x27; החלק שנותנין או&quot;א עצמן מבחי&#x27; גופם בבנים 
הנולדים מהם והנה אותן הלבושין הנמשכים בז&quot;א מצד גופא דאו&quot;א עצמן ודאי שגם הם ג&#x27; 


בחי&#x27; הנ&quot;ל כי גם גופא דאבא או דאמא נחלק לג&#x27; כלים הנ&quot;ל. אמנם ודאי שהכלי דאבא או 
דאמא יהיו יותר זכים מן הכלים דז&quot;א עצמו ויהיו הכלים דז&quot;א בבחי&#x27; חיצוניות אל 
הפנימית שהם הכלים דאבא או דאמא נמצא כי הכלים דאו&quot;א מתלבשין תוך הכלים דז&quot;א ג&#x27; בג&#x27; 
כיצד לבוש וכלי החיצון דאמא יתלבש תוך כלי החיצון דז&quot;א וכלי אמצעי דאמא יתלבש תוך 
כלי אמצעי דז&quot;א וכלי הפנימי דאמא מתלבש תוך כלי פנימי דז&quot;א ואח&quot;כ יתלבשו ג&#x27; כלים 
דאבא ג&quot;כ תוך ג&#x27; כלים דאמא ע&quot;ד הנ&quot;ל. ודע כי כלים אלו יש בהם בחי&#x27; חיצוניות 
ופנימיות וכל א&#x27; מהם נחלק ג&#x27; כלים כי החיצונים הם ג&#x27; כלים החיצוניות כנ&quot;ל גם פנימית 
הכלים נחלק לג&#x27; כלים פנימיות והם הנקרא מוחין דז&quot;א כנודע. ונודע כי כל מוח אינו רק 
מחו&quot;ב שהם או&quot;א וא&quot;כ מוחין אלו נמשכין מן מוחין עצמן דאו&quot;א ולכך לא נמשכו מוחין אלו 
בז&quot;א אלא בהיותן מלובשים תוך ג&#x27; כלים דאו&quot;א עצמן א&quot;כ נמצא כי גם הלבושים של נר&quot;ן יש 


בהם פנימיות וחיצוניות וכל א&#x27; נחלק לב&#x27; בחי&#x27; והם בחי&#x27; המוחין וקרומות המוחין שהם 
הכלים דאו&quot;א עצמן נמצא עתה כי בכל בחי&#x27; הכלים כולם אפי&#x27; הקרומות ואפילו המוחין נקרא 
חיצוניות והאורות כולם שהם נר&quot;ן נקראו פנימיות. ואחר כך הכלים עצמן שכולם נקראו 
חיצוניות גם הם נחלקים כי ג&#x27; הכלים עצמן דז&quot;א נקרא חיצוניות הכלים והכלים דאמא שהם 
הקרומות וכן המוחין שבתוכם נקרא פנימיות הכלים ואח&quot;כ פנימיות הכלים גם הוא נחלק לב&#x27; 
כי כלים דאימא שהם קרומות נקרא חיצוניות והמוחין נקרא פנימיות. אמנם דרך כלל היא כך 
כי ג&#x27; כלים עצמן דז&quot;א נקרא חיצוניות ומהם נעשו העולמות והמלאכים ומהאורות דז&quot;א שהם 
נר&quot;ן נעשו הנשמות ונקרא פנימיות ומהג&#x27; כלים דאמא ומהג&#x27; מיני מוחין שבתוכם נעשו 
הלבושין דנר&quot;ן של הנשמה הפנימית. והענין כי ודאי שהנשמות דז&quot;א גדולים מכלים דאמא אך 
כלים דאמא הם יותר גדולים מכלים דז&quot;א: 
 


שער כ פרק יב
כלל העולה כי בזמן העיבור נעשה כלי החיצון דז&quot;א כלול מרמ&quot;ח איברים וזה מן הבירורים 
אשר ביררו או&quot;א מז&#x27; מלכים שמתו ובתוך כלי זה נתלבש כלי חיצון דאו&quot;א שהם סוד הטפות 
דכורא ונוקבא אשר על ידם מצטייר צורת הלבוש כל הנפש וזה כלי החיצון דאמא הוא בחי&#x27; 
קרומות ג&#x27; מוחין דעיבור ובתוך הקרומות האלו מתלבשין ג&#x27; מוחין דעיבור מצד אמא ובתוך 
המוחין האלו מתלבשין לבוש החיצון דאבא והוא גם כן בחי&#x27; קרומות ובתוכו המוחין מצד 
אבא ובתוך בחי&#x27; אלו מתלבשין בתוכם כלי החיצון דנה&quot;י דא&quot;א גם הם ג&#x27; קרומות ובתוכם 
מוחין מצד א&quot;א ובתוך כל בחי&#x27; אלו מתלבש נפש דז&quot;א. ואמנם נודע כי ה&#x27; מינים הם נרנח&quot;י 
וכל א&#x27; כלול מכולם ונמצא כי אין הנפש נגמרת לו עד היות בה ה&#x27; חלקים הנ&quot;ל והוא עד 
שנגמרו המוחין דמצד א&quot;א, אמנם קודם שנעשה כלי החיצון דז&quot;א אז כבר היה בו קודם 
העיבור בחי&#x27; נפש דנפש שהוא הבל דגרמי. ובעיבור כשנעשה כלי החיצון דז&quot;א אז נכנס בו 


רוח דנפש וכשנתלבש בו כלי החיצון דאמא שהם המוחין נכנס בו נשמת נפש וכשנתלבש בו כלי 
החיצון מוח דאבא נכנס בו חיה דנפש, וכשנתלבש בו כלי מוחין דא&quot;א נכנס יחידה דנפש. 
אח&quot;כ ביניקה נכנס בו הרוח וגם הוא בה&#x27; מדרגות כי תכף כשנולד נכנס בו נפש דרוח אח&quot;כ 
כשנגמר בשני היניקה כלי אמצעי דז&quot;א נכנס בו רוח דרוח. וכשנכנס בו לבוש אמצעי דאמא 
עם המוחין דיניקה שמצד אמא אז נכנס בו נשמת רוח וכשנכנס בו לבוש אמצעי דאבא שהם 
הקרומות עם המוחין שמצד אבא אז נכנס בו חיה שברוח וכשנכנס בו כלי לבוש אמצעי דנה&quot;י 
דא&quot;א שהוא הקרומות ובו המוחין שמצד א&quot;א אז נכנס בו יחידה דרוח. והרי נשלם הרוח 
לגמרי. אח&quot;כ בעיבור ב&#x27; דגדלות אז נכנסת בו הנשמה דז&quot;א גם הוא ע&quot;י מדרגות כי תכף 
נכנס בו נפש שבנשמה ואח&quot;כ כשנגמר בעיבור זה כלי הפנימי דז&quot;א נכנס בו הרוח דנשמה. 
וכשנכנס בו הכלי הפנימי דאמא שהוא הקרומות עם המוחין דאמא דגדלות נכנס בו נשמה 


דנשמה. וכשנכנס בו כלי פנימי דאבא שהוא הקרומות עם המוחין דאבא דגדלות נכנס בו חיה 
דנשמה וכשנכנס בו כלי פנימי דנה&quot;י דא&quot;א שהוא הקרומות ומוחין דא&quot;א נכנס בו יחידה 
דנשמה. והרי נשלם בו נשמת ז&quot;א כולה. ודע כי עד עתה לא לקח ז&quot;א רק ג&#x27; כלים דיש&quot;ס 
ותבונה אשר שניהן נקראו בינה לבד בסוד וחכם בבינה שהיא ה&#x27; ראשונה שבשם כנודע 
אצלינו, לכן אינו רק נשמה שהוא נגד בינה. אך אח&quot;כ חוזר ז&quot;א לקחת ג&#x27; כלים אחרים 
דאו&quot;א עלאין ששניהם בסוד חכמה לבד בסוד הבן בחכמה והוא י&#x27; ראשונה שבשם והם סוד 
עיבור ויניקה וגדלות שניים הנזכר בכוונת ליל פסח. ואז נקרא חג&quot;ת כנזכר שם וטעם הדבר 
כי או&quot;א שרשם הם חג&quot;ת נה&quot;י לבד כי חב&quot;ד דאו&quot;א לקחם עתיק והבן זה נמצא כי כל יש&quot;ס 
ותבונה נקרא נה&quot;י וכל או&quot;א נקרא חג&quot;ת. והנה עתה לוקח ז&quot;א כלים שלהם ולכן לקח גם 
בחי&#x27; חיה דז&quot;א, והוא כי דע כלל א&#x27; כי א&quot;א להיות בז&quot;א רק ג&#x27; כלים לבד נגד נר&quot;ן. אך 


כנגד חיה ויחידה לא יש כלים כי נשארים מגולין בסוד מקיף ולכן לעולם לא יש רק ג&#x27; 
כלים בז&quot;א אלא שבתוך הלבושים וכלים הראשונים מתלבשים אלו זה תוך זה. כי כלי הפנימי 
דז&quot;א אשר בו הנשמה כנ&quot;ל שם מתלבש גם חיה וכן היחידה כמ&quot;ש. והענין כי כלי החיצון 
דאמא עלאה עם המוחין מתלבשין בכלי הפנימי דמוחין דתבונה ושם מתלבש נפש דחיה וכלי 
האמצעי דאמא עם המוחין ושם בתוכם רוח דחיה וכלי הפנימי דאמא עם המוחין ושם בתוכם 
נשמה דחיה וכלי הפנימי עם המוחין דאבא ושם בתוכה חיה דחיה, וכן כלים דחג&quot;ת דא&quot;א אשר 
שם או&quot;א עלאין. גם בהם ג&#x27; כלים ובתוכם יחידה דחיה, אחר כך עולה בא&quot;א עצמו ושם קונה 
יחידה עצמה האמתית אז נשלם ז&quot;א לגמרי, והסוד כמ&quot;ש כי העולמות נפלו ממקומם ומקום ז&quot;א 
בראשון הוא במקום שעתה א&quot;א והבן זה: 
 


שער כא פרק א מ&quot;ת
שער החמישי שער לידת המוחין ויתחלק לג&#x27; פרקים: 
ונבאר עתה ענין התלבשות המוחין דז&quot;א בתוך הכלים נה&quot;י דאמא שנשארו ריקנים בעת הלידה 
כנ&quot;ל כדי שאח&quot;כ יהיו מתפשטין בתוך ז&quot;א ונבאר תחילה בחי&#x27; אמא בעצמה שא&quot;א שתשאר חסירה 
מבלי נה&quot;י לה לעצמה כי אם נאמר שנשארת כך באופן זה שיהיה ג&quot;ת שהם נה&quot;י שלה מתפשטין 
ומתלבשין תוך ז&quot;א תמיד זה א&quot;א לפי שבהיותה כך א&quot;א לה להזדווג עם אבא והרי נודע כי 
זווג או&quot;א תדיר ולא פסיק לעלמין ולסיבה זו הוא מוכרח שיתהוו לה נה&quot;י אחרים חדשים 
לצורך עצמה בבחי&#x27; הכלים כי האורות שלהם כבר ביארנו שנתעלו בה בעצמה ולא נתלבשו בז&quot;א 
ואז תהיה אמא שלימה בכל י&quot;ס ותהיה למעלה מז&quot;א כולה ותוכל להזדווג עם אבא אמנם 
ההתחדשות להיות לה נה&quot;י אחרים חדשים הוא באופן זה כי הנה נת&quot;ל כי בחי&#x27; הכלים של 
נה&quot;י דאמא בלבד הם אשר נתלבשו בהם בתוכם רוחניות ונשמת המוחין דז&quot;א ואח&quot;כ נתפשטו 


הכל ביחד תוך ז&quot;א כנ&quot;ל אבל רוחניות ונשמת נה&quot;י דאמא שהם האורות שבתוכם לא נשארו שם 
אמנם נסתלקו למעלה ועמדו בחצי ת&quot;ת תחתון של אמא כנ&quot;ל ואז הרוחניות והאורות הם מהוים 
ומוציאין כלים אחרים דנה&quot;י לצורך עצמן ואז נשלמת אמא בי&quot;ס גמורות מלבד הנה&quot;י 
שנתלבשו תוך ז&quot;א. ופשוט הוא שאין כח באורות ההם להמציא ולהוות כלים אחרים חדשים 
לגמרי אמנם הוא על דרך הגדלת הקטן שהולך וגדל כן בכאן הלבוש דאמא ר&quot;ל בחי&#x27; כלי ת&quot;ת 
שבה שנשאר חציו קיים למטה (נ&quot;א למעלה) ולא נכנס בז&quot;א הוא נגדל ונתארך עד שהולך 
ומכסה ומלביש את [אורות] עצמו&#x27; ורוחניו&#x27; נה&quot;י דאמא וא&quot;כ צריך שיגדל כפליים ממה שהי&#x27; 
כדי שיספיק לזה. והנה זהו סדר כפילתן הנה ז&quot;א אינו לוקח מן הכלים של אמא רק מן תחלת 
שליש ת&quot;ת תחתון דאמא ולמטה עם נהי&quot;ם שבה כמ&quot;ש בע&quot;ה נמצא כי מה שנכנס בז&quot;א הם ד&#x27; 
מדות ושליש שהיא שליש תחתון של ת&quot;ת ונהי&quot;ם של בינה. והנה צריך שד&#x27; מדות ושליש אחרים 


עליונים יכפלו כיצד נתחיל מן תחלת ב&quot;ש אחרונים שיש בבינה דאמא ונמנה ויהיה ד&#x27; מדות 
ושליש שהם ג&#x27; מדות שלימות דעת חו&quot;ג וב&quot;ש תחתונים של בינה דאמא וב&quot;ש עליונים של ת&quot;ת 
שבה הרי ד&#x27; מדות ושליש ואלו נגדלו ונכפלו כפליים ונעשו ח&#x27; מדות וב&quot;ש שהם ב&quot;ש 
תחתונים דבינה דאמא ודעת וחג&quot;ת ונה&quot;י ומלכות שבאמא והרי נשלמה בי&quot;ס שלימות זולת מה 
שנכנס ממנה בז&quot;א כנ&quot;ל. וא&quot;ת למה לא נכנס תחלה בז&quot;א בחי&#x27; ב&quot;ש תחתונים דת&quot;ת דאמא 
ולמטה ואז נמצא ד&#x27; מדות וב&quot;ש ואז היתה כל בחי&#x27; בינה דאמא נכפלת ונגדלת כי מתחלת 
הבינה עד סיום שליש ראשון דת&quot;ת דאמא הם ד&#x27; מדות בינה דעת חסד גבורה ועוד שליש עליון 
דת&quot;ת והיו נכפלין ומספיקין אבל עתה שאין כתר של ז&quot;א עולה למעלה רק בשליש ת&quot;ת תחתון 
דאמא נמצא שלא נכפלה כל הבינה דאמא אלא ב&quot;ש תחתונים שלה ולמה היה כך. התשובה הוא כי 
דע הקדמה א&#x27; והוא כמו שנתבאר כי זווג דאו&quot;א שהם בחי&#x27; ב&#x27; פרצופים שנעשו מן בחי&#x27; חו&quot;ב 


של כללות עולם האצילות בהיותו נחשב כולו פרצוף א&#x27; כנזכר בהרבה מקומות. והנה זווגם 
תדיר ולא פסיק לעלמין וגם דכחדא אינון נפקין וכחדא שריין ואין הפרש בהם כי אמא 
גדולה כאבא אשר זה הטעם דזווגם תדיר משא&quot;כ בזו&quot;נ שאין זווגם תדיר לפי שהנוקבא 
לפעמים גרועה וחסירה ממנו ואין שוין ואז אינה יכולה להזדווג עמו. והנה כן הענין בכל 
בחי&#x27; חו&quot;ב פרטיות שיש בכל פרצוף ופרצוף ששניהן שוין במציאותן וזווגם תדיר וא&quot;כ נמצא 
שחו&quot;ב פרטיות שבי&quot;ס דאמא צריכין שיהיו שוין במציאותן וזווגם תדיר ולכן אם ז&quot;א היה 
לוקח מאמא ב&quot;ש תחתונים דת&quot;ת דאמא היתה צריכה כל הבינה דאמא להגדיל ולכפול כולה ובזה 
ודאי יש בה תשות כח משא&quot;כ בחכמה שנשאר כל כחה בה ולא הוכפלה להשלים בחי&#x27; חסרון 
אחרים שתחתיה משא&quot;כ בבינה שחצי כחה נתון אל התחתונים ולכן הוצרך שז&quot;א לא יקח מת&quot;ת 
שבאמא רק שליש תחתון לבד ועי&quot;ז לא תצטרך הבינה דאמא לכפול רק ב&quot;ש תחתונים וישאר 


שליש העליון שלה קיים בכל כחו ובבחי&#x27; שליש הזה תהיה שוה עם החכמה. וביאור הענין כי 
הנה הבינה צורת ה&#x27; ראשונה שבשם כנודע וצורת ה&#x27; הוא ג&#x27; קוין שכוללים י&quot;ס שבה כי קו 
ימין כולל חח&quot;ן שבה וקו שמאלי בג&quot;ה שבה וקו אמצעי כולל דת&quot;י ומלכות שבה. והנה שליש 
העליון שבה הם חב&quot;ד שבה שהם ג&#x27; ראשין של ג&#x27; קוין שבה וכיון שאלו קיימים בכל כחם 
ושלימותן מספיק בזה כי כבר ג&quot;ר שבה שלימות וגם שכיון שג&#x27; ראשי הקוין ניכרים בשלימות 
א&quot;צ לתשלומין ובפרט במקום ההכרח שיוכפלו לטעם הנ&quot;ל. ועוד ט&quot;א קרוב אל הנ&quot;ל והוא כי 
ג&#x27; ראשונות לעולם הם חשובים כאחד ואם כל הבינה דאמא היתה נכפלת ותשש כחה נמצא שאין 
לה השוואה עם הב&#x27; ראשונים ולכך הוצרך להניח ממנה שליש א&#x27; שלא יותש כחו ובערך זה 
יהיה חשובה כאחת מן הראשונים: 
 


</div>
