{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "78", "title": "ספר עץ חיים — שער כח פרק ה", "hebrewTitle": "שער כח פרק ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/78/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/78/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כח פרק ה\nעיבור ב' של ז\"א אחר היניקה לצורך המוחין כבר ידעת ענין היניקה מה הועילה אל \nהתפשטות ו\"ק ממה שהיו תחלה ג' כליל בג'. ואמנם עתה נדבר בבחי' ג\"ר הנקרא ראש שבודאי \nשהקטן בהיותו תוך בטן אמא יש לו ראש וגם אח\"כ בעת יניקה א\"כ צריך לדעת מה נתחדש \nאח\"כ בעיבור המוחין והנה דע כי כבר הודעתיך איך הז\"א שיעורו בנה\"י וחצי ת\"ת דא\"א \nאמנם אותו התלבשות הנעשה אל נה\"י דא\"א ע\"י זווג או\"א הוא סוד (נ\"א על דרך) הז\"א \nעצמו והנה מאותו חצי ת\"ת דא\"א נעשה ראש שהם ג\"ר דז\"א בהיותו במעי אמא ואמנם מוחין \nשלו הם אל\"ם דאלהי\"ם לכן אין בו כח הדיבור בהיותו בבטן אמא והנה אל\"ם גימטריא ע\"א \nשהם שם (הוי\"ה) מלוי דאלפין עולה מ\"ה והשם עצמו כ\"ו הרי ע\"א ואז הוא אל\"ם. והנה \nמילוי אותיות אלם גימטריא צדק ל\"ף מד\"ם והוא סוד המוחין שבמל' הנקרא צדק שהיו \nכלולין שם וז\"ס האמנם אלם צדק תדברון ולהיות כי ג' מוחין היו נעשין סוד ת\"ת דא\"א \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לכן לא היה עדיין היכר לל\"ב נתיבות חכמה ונ' שערי בינה וגם הדעת לא היה נחלק לאדרין \nואכסדראין רק היה כל זה בבחי' כללות לבד וכאשר נולד ויונק משדי אמו אז ע\"י היניקה \nנתגלו המוחין האלו בסוד ל\"ב נתיבות חכמה וכן הבינה בסוד נ' שערים וכן הדעת ואז ניכר \nהכל ולכן הולד כשיונק אז יוצאין לו השיניים שהם ל\"ב נגד ל\"ב נתיבות חכמה שנתגלו עתה \nוז\"ס ולבן שינים מחלב פי' הל\"ב של ולבן הוא ל\"ב נתיבות חכמה ונ' ה\"א נ' שערי בינה \nוהוא\"ו של ולבן הוא סוד הדעת סוד ו' וכל זה הוא לסבת [מסבת] החלב וזו ולבן שיניים \nמחלב ואז המוחין האלו נקרא אלקים והם ג' אלקים בג' מוחין שהוא סוד מלא י\"ה שיתמלאו \nהמוחין הנקרא י\"ה והוא צירוף מלא י\"ה ואלהים גימטריא פ\"ה עם כולל וז\"ס הפה הניתן \nלאדם שהוא סוד המוחין שהיו נקרא' אל\"ם שהוא שם מ\"ה כנ\"ל כי מ\"ה גימטריא אלהים כזה \nמ\"ם ה\"א גם אלם מאלהים הוא מ\"ה וכ\"ו לכן עתה מתחיל התינוק לדבר וז\"ש מי שם פה לאדם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "או מי ישום אלם או חרש מי הוא בינה וע\"י החלב שמניקה שם פה לאדם ואלו הם ל\"ב אלקים \nדעובדא דבראשית דמוח החכמה. ואחר היניקה נגדלו המוחין האלו עד י\"ג שנים באופן זה כי \nהמוחין ג' שהם ג' אלקים יורדין למטה ונעשית מהן סוד הגרון כי גרון גימטריא ג' אלקים \nומוחין אלו שבשם אלקים מהתבונה כנודע וכולן נכללין בגרון ולכן הגרון הוא בבינה ולפי \nששורש הגרון הזה נעשה ע\"י המוחין האלו גם בינה נקרא מוח גרון כנודע בזוהר במקומות \nרבים לכן הבינה נקרא אלקים. וז\"ס ואברם בן ע\"ה שנה בצאתו מחרן כי אברהם סוד זרוע \nימין של החסד יצא מן הבינה הנקרא גרון גימטריא חרן וזהו בצאתו מחרן כי כל אלקים \nדינא קשיא סוד חרון אף וזהו נח\"ר גרונ\"י. ובזה תבין איך הגרון אינו רחב אלא אדרבה \nהוא יותר קטן מרוחב הראש וכ\"ש מרוחב הגוף והטעם כי אותן מוחין הקטנים שבתוך הראש הם \nסוד הגרון ולכן אינו רחב כ\"כ וגם כי כל אלקים הוא דינין ולכן אין הדברים ברוחב אלא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בקיצור גדול. והנה הראש להיותו בסוד מוחין אלו של אלקים נקרא ראש והוא סוד אלקים \nבמילוי ורבוע גימטריא ש\"ר וא' כללות השם הרי ראש אמנם אברם בצאתו מחרן סוד ג' אלקים \nנתחלף שם אלקים בחילוף אכדט\"ם גימטריא ע\"ה וזהו ואברם בן ע\"ה שנה בצאתו מחרן. \nונחזור לעיל כי נשארו למעלה סוד ג' חללי דגלגלתא שהוא אותו התלבשות הנעשה בת\"ת דא\"א \n(נ\"א דז\"א) בלתי מוחין בפנים ואז נשארו כל אלו החללים בסוד הקרומות דמוחין והיו \nשבילי החכמה ושערי הבינה ניכרין בהם בסוד קרומות וצינורות ואח\"כ נתעלו חג\"ת ז\"א \nונעשה מהם סוד עצמות של גלגלתא על הקרומות הנ\"ל ואח\"כ נכנסו בהם המוחין העיקרין והם \nסוד ד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן מלובשים בנה\"י דתבונה כנודע. וכבר ידעת כי המוחין \nהאלו מתפשטין בכל ט\"ס דז\"א מוח חכמה בחח\"ן ומוח בינה בבג\"ה ומוח דעת בדת\"י וא\"כ הוא \nמוכרח כי ברדת אלו ג' מוחין להתפשט בגוף שיעברו דרך הגרון דרך ג' אלקים אשר שם ואז \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נעשין שם הוי\"ה אלקים ג\"פ והם ג\"פ יב\"ק בגרון וז\"ס ויעבר את מעבר יב\"ק שהוא גרון \nוהוא סוד ויעבור די\"ג מדות שאנו אומרים בתפלה תחלה כדי ליקח מכאן את אור הגרון (נ\"א \nהמוחין) הנ\"ל היורדין מכאן. וכבר ידעת כי עתה אחר חרבן אנו צריכין לחדש מוחין בכל \nתפלה והנה באמצע היום אין שם מוחין והם בסוד הדינין ונקרא חרן כנ\"ל שהם סוד ג' \nאלקים וזהו אין אדם חוטא אא\"כ נכנס בו רוח שטות שמתמלאין המוחין בסוד רוח אחרת של \nדין קשה. וז\"ס שנאמר בדוד ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים כי בראש הזה \nהוא סוד אלקים ברבוע במילוי כנ\"ל שהוא גימטריא ראש ושם הם ג' מוחין של אלקים וזהו \nאשר ישתחוה שם לאלקים ורצה להחריב את העולם להחזיר אלו למקומם כמשארז\"ל בקש דוד \nלעבוד ע\"ז: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער כט פרק א מ\"ב\nשער הנסירה ויתחלק לט' פרקים: \nדרוש כולל כל בחי' ז\"א כסדר וגם ענין נסירה באורך: \nענין הנסירה הנה תחלה ע\"י מוחין דקטנות היו דבוקים אב\"א לפי שעדיין אחוריים שלהם הם \nדינין של אלקים ואח\"כ הפיל שינה לז\"א וחוזרין המוחין להסתלק ממנו ונשאר בבחי' יניקה \nשזהו השינה והבן זה מאד. ואז חכמה וחסדים הוסרו מתוך הלבושים של נה\"י דאמא כנודע \nונשארו עומדין ערומים בסוד או\"מ על רישא דז\"א וגם חצי דעת תחתון המחבר את ב' עטרין \nכנודע וכן חצי דעת העליון גם הוא נשאר עמהן חציו דמצד החסדים ואמנם בינה וגבורות \nוחצי דעת תחתון וחצי דעת עליון אלו נשארים מלובשים תוך נה\"י דתבונה (נ\"א דאימא) וכן \nהם נסתלקו מז\"א אמנם לא נשארו בסוד או\"מ כמו האחרים כדי להאיר משם מן בחי' הרשימו \nשעולה ג\"כ סוד שינה כנזכר אצלינו בענין תפילין (נ\"א התפילות) ואמנם אלו נתלבשו תוך \nנוקבא וכמ\"ש אח\"כ ואח\"כ חוזרין להסתלק מן הנוקבא וחוזרין תחלה להתחבר עם חכמה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וחסדים בסוד או\"מ ג\"כ עמהם. ולעשות זה צריך זווג אחר באו\"א ונמשכין מזווג ההוא \n(נמשך מן אבא) ב' מנצפ\"ך א' ביסוד אמא וא' בסוד דמלכות וא' נמשך לחכמה וא' נמשך \nלעטרא דגבורה וע\"י (אותה העטרא) נמשך אותו המנצפ\"ך הב' אל יסוד דמלכות ואלו המנצפ\"ך \nכפולים הם יותר (המוחין) נמתקים כי החכמה היא גבורה בשרשה כי לכן חכמה דא\"א נתלבש \nבה גבורה דעתיק והנה אחר שירדו שם ונעשו כולם מקיף אז מתחילין לכנוס תחלה בינה \nוגבורה בפנימית דז\"א ושניהן בסוד דאמא לבד ואז מתפשטין ג' פרקין הוד בכל קו שמאלי \nדז\"א ומפרק אחרון נעשה מוח בינה אל המלכות. והנה כשנסתלקו בינה וגבורה מז\"א כנזכר \nבסוד השינה אז היו מאירין בנוקבא לאה בסוד או\"מ ומשם נמשך אל המלכות רחל ואינם \nישינות כמו הז\"א. ועיין בענין חת\"ך שהם ב' אחוריים דזו\"ן ג' בחי' שיש א' בהוי\"ה וא' \nבמצפ\"ך ויש א' באלקים כי הנוקבא בעת האצילות הראשון לא היתה רק נקודה א' לבד כנודע \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וזה הנקודה נקרא אישון בת עין וזכור זה ומנקודה זו מתחיל בנין כל מציאותה והיא לבדה \nיכולה להיות פב\"פ עמו וזהו שורש כל בחי' הנוקבא וזהו ראשית ואחרית כל דרושיה. דע כי \nהנקודה שנאצלה תחלה היא כתר שבה והיא נקודה א' לבד ותחל' קודם העיבור היתה בסוף \nהיסוד למטה ממנו ובזמן העיבור עלתה על היסוד והלבישתו והגדילה ונעשה כמדת היסוד \nוכשיעורו וביניקה עלתה עד ת\"ת מאחוריו ונגדלה כמדת הת\"ת ממש. והנה בלילה שהוא כמו \nבזמן היניקה לז\"א אף הנוקבא היא באצילות הראשון והנה ט' נקודות שלה אחר חצות \nמתחברין עם לאה כנזכר במ\"א ע\"ש ונקודת הכתר (שהיתה) מתחלת אצילות ירדה (בבי\"ע ס\"א) \nבבריאה להאיר שם וע\"י עסק התורה עולה גם היא מעט מעט עד שבאור הבוקר נגמרה לעלות \nפב\"פ בזרוע שמאל דז\"א ואז נכנס בה רשימו של המוחין שלה בסוד תפלה ש\"י וט' הנקודות \nיורדין אז בבי\"ע (ס\"א בבריאה). אך היא יש בה רשימו מבחי' פנים בפנים ויכולה לעמוד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עמו פנים בפנים אז בסוד תפילין ושאר הט' הנ\"ל אנו מעלין אותם מעט מעט מבי\"ע עד ברכת \nאבות ואז בקריאת שמע נכנסו ו\"ק דגדלות בז\"א וט' אלו שלה גם הם מתחילין לעלות עד ז\"א \nדאצילות ואז עולה המלכות ואותו הנקודה חוזרת אל האחור ומתחלת לתקן כמו בזמן העיבור \nועולה עד תחת היסוד ושם בחי' שורש א' שלה כנודע שהיא העטרה הנשאר שם תמיד וגם בחי' \nשירדה בבריאה עולה משם ואז אותו הבחי' שעלתה מבריאה נגדלת שנית כמדת היסוד כולו \nועיין במ\"א. ומשם עולה עלייה ג' בנצח והוד ולא ביסוד ונגדלת כמותם ומשם עולה עלייה \nד' בת\"ת והרי עלתה גם אל שרשה אשר שם שלא נסתלק משם לעולם ואז נגדלת כמדת הת\"ת עצמו \nמאחוריו ואח\"כ עולה בחו\"ג עלייה ה' לכן יורדין בה ב' הארות תחתונות בברוך וג' הארות \nעליונות באתה אך אינה עולה בה עד הזקיפות של הוי\"ה כנזכר במקומו והירידות הם הוי\"ה \nאדנ\"י והזקיפות הם הוי\"ה אהי\"ה ועולה בסוד נקודה לבד אורך כל הז\"א עד הכתר שבו אב\"א \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "גם בסוד נקודה ולא בבחי' פרצוף עדיין. ועיין במקומו כי יש זווג ב' אל או\"א וגם יש \nאז מ\"ן דחו\"ב ואז נתוסף בה הארה שתעלה היא כל בחי' האחור עד הכתר לבחי' מדה או \nנקודה א' לבד. ואח\"כ נכנסין בז\"א ג\"ר דגדלות וגם מקיפי דאמא לבד כפי הנזכר במ\"א \nועדיין לא נכנסו רק הפנימית ואז נתקנים ונעשים בבחי' פרצוף מהחזה שלו ולמטה וזה \nבחול שלא היתה גם בהיותה באחור רק מן החזה. אך בר\"ה בהיותה באחור עלתה עד הכתר גם \nעתה הגדיל פרצופה גם עד הכתר ועיין במקומו איך היא ברחל ובלאה אך רחל היא מהחזה \nולמטה לבד וגם כל זה הוא ע\"י העלאת המ\"ן לזווג או\"א וצ\"ע מאד במ\"א. ואח\"כ נעשית \nהנסירה כנ\"ל והנה אחר שנגלה (נ\"א שנתגדלה) אב\"א מן החזה שלו ולמטה והיתה אז מקבלת \nהארותיה ע\"י מחיצותיו וטפילה אליו וגרועה ממנו וכדי שתתתקן יותר לגמרי שלא על ידו \nצריך שיסתלקו המוחין ממנו וסילוק זה נקרא שינה והב זה כי קודם לכן היו אחוריים של \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שניהן כולם דינים ולהיותן דינים היו דבוקים יחד כי כולם כותל אחד להם ולכן הפיל \nעליו דורמיטא ונסתלקו מ\nמנו המוחין כנ\"ל הנקרא שינה ואז נשמתו שהם המוחין שנסתלקו ממנו היו מושכין לו חסד \nוחיות אל ההוא קיסטח דחיותא שנשאר בתוכו בגוף בעת השינה מן חסד דבינה והיה מתפשט בו \nבתוכו ואז הדינין ואחוריים היו מסתלקין ונאחזין באחור דנוקבא ונפרדין זה מזה וזהו \nאתי חסד ופריש לון. וז\"ס ובאתרה' שקיע רחמי וחסד ואז אלו המוחין הנקרא נשמת ז\"א היו \nבבחי' מ\"ן אל בינה ונזדווגו או\"א ותיקנו את המלכות שלא ע\"י ז\"א. והענין (נ\"א והנה \nהגם) כי כבר נתקנה לאה אב\"א טרם רחל כי תחלה יוצאין הארת לאה ואח\"כ הארת רחל ועדיין \n(נ\"א אך עדיין) שתיהן נפרדות עם שמקבלות שתיהן הארתן ע\"י ז\"א ואח\"כ בנסירה מתחברות \nשתיהן יחד פרצוף אחד ע\"י שנכנסו נה\"י דאמא בתוכם ונמצאת גם רחל עצמה עולה אב\"א עד \nכתר דז\"א ע\"י התחברות עם לאה ואפשר שיתלבש רחל בלאה וצ\"ע. ודע כי אותן הב' מוחין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בינה וגבורה דז\"א שנסתלקו בנה\"י דבינה הם שנכנסו ברישא דנוקבא ממש כי החכמה והחסדים \nנשארו בסוד מקיף לז\"א ואלו הם הגבורות אשר לקחה הנוקבא בעת הנסירה ע\"י אמא לחודה \nכנזכר במ\"א וע\"ש היטב: \nמ\"ק ענין ג' מציאות בזו\"ן שהם עיבור ויניקה ומוחין ואע\"פ שכבר ביארנו באורך אצלינו \nבתחילה היו ג' כלולין בג' והם מציאות חג\"ת דז\"א שהיו מתגלין לבד והוא ו' שבתוך הה' \nבאהי\"ה דתפילין שהוא כמנין כ\"א אזכרות שבהם מפני שאין מתגלין רק חג\"ת וכ\"א מהם כלול \nמז\"ק שהם זו\"ן הרי כ\"א כמנין אהי\"ה כי שם אהי\"ה מורה עיבור דהיינו אנא זמין למהוי \nכנזכר בזוהר. אח\"כ זמן היניקה ואז יצא ז\"א למקומו כולל ו\"ק באורך והוא ו' דהי\"ה \nוהיא גדולה כי בהיותו תוך ה' דבינה היה ו' זעירא ועתה ו' זו ראשה עב כי שם המל' עמו \nואחר הראש מתפשט הוא\"ו בדקות והטעם שהאשה עולה עמו ואינה יורדת עו הנה אע\"פ שהוא \nעתה בסוד הו\"ק עכ\"ז יש לו י\"ס רק שהמוחין של הקטן אינם בסוד חב\"ד רק מחג\"ת לבד כי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מחג\"ת נעשין לו ג\"ר וג' אמצעית ומנה\"י נעשין לו ג\"ת וכשנגדל שהוא אחר ט' שנים ויום \nאחד אז יש לו ג\"ר מחב\"ד ולא מחג\"ת כבתחילה ובאים לו נה\"י מבינה ואז יש בו כח להוליד \nאך עדיין אינו חייב במצות אבל כשהוא בן י\"ג שנים ויום אחד שאז מושפעין בו חו\"ב חו\"ג \nשהם ד' מקיפין מלובשין בבינה ואח\"כ נכנסין בראשו ואז חייב במצות ומניח תפילין כמ\"ש \nבע\"ה. אח\"כ בעיבור הב' כדי לעשות מוחין אז נעשה ראש אל ו' והם חו\"ב ותרין עטרין \nומתלבשין בנה\"י דתבונ' ונעשין ג' לבד ואח\"כ נכנסין בז\"א בחג\"ת שלו מן הו\"ק שבו (של) \nו' ראשונה של זמן היניקה וחוזרין חג\"ת להיות חב\"ד ובהם נכנסין ד' מוחין עם נה\"י \nדבינה בתוכן. וז\"ס בזוהר פרשת אחרי מות דס\"ה כי שם אלהים שירותא חד מז\"א ופי' כי \nהגבורה הנקרא אלהים חזרה להיות בינה שהוא המוח הב' דרישא דז\"א ומנה\"י הראשונים של \nזמן היניקה נעשה לו ג' אמצעית ועתה חסרים לו נה\"י דז\"א וצריך שיבאו מחדש וז\"ס בזוהר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בראשית כי הנטיעות היו כרני חגבים ושתלם. והביאור כי נה\"י דאמא אשר הלבישו לד' \nמוחין ונכנסו בגו חב\"ד דז\"א משם ירדו אותן הנה\"י דבינה עד נה\"י של ז\"א שנעשו חג\"ת \nכנ\"ל ומשם האירו והוציאו נה\"י חדשים לצורך ז\"א. וז\"ש בזהר כי ירכין לבר מגופא כי \nגוף הז\"א לא היה רק ו\"ק ונסתיימו בג\"ר והג' אמצעית אמנם ג\"ת הם לבר מגופא שהם ו\"ק \nהת\"ת כי לא יצאו רק מנה\"י דאמא. וביאור הענין כי הנה (נה\"י דאי') בג\"ר דז\"א יש ג' \nבחי' בכל אחד מהם כיצד קו ימין נכנס מוח חכמה ונתלבש בנצח דבינה ושניהן נתלבשו בחסד \nדז\"א של ו\"ק דז\"א, ואז משלשתן נעשה מוח ימין דז\"א הנקרא חכמה, והנה המוח הפנימי \nהנקרא חכמה האיר בחסד דז\"א וחסד דז\"א מאיר בנצח הבינה ואז ירד הנצח דבינה בכח אותה \nהארה שקבלה כנ\"ל וירד בנצח דז\"א אשר חזר להיות חסד כנ\"ל, ואז משם האיר נצח דבינה \nוהוציא נצח חדש לצורך ז\"א וכן כנגדו עד\"ז בקו השמאלי ונעשה הוד לצורך ז\"א. וז\"ס \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הנזכר בתיקונים ומבינה נביאים כי נ\"ה דז\"א הנקרא נביאים נעשו מבינה עצמה חדשים ממש \nוכן עד\"ז בקו האמצעי ונעשה יסוד נמצא כי בנה\"י אלו החדשים יש שם ט' בחינת שהם ג' \nבחינת בכל אחד משלשתן כי בנצח ירדה שם הארת מוח דחכמה והארת חסד ז\"א שחזר להיות \nחכמה כנודע והארת נצח דבינה עצמה וכעד\"ז ג' בחינת בהוד וכן ביסוד. ואמנם דע כי כאן \nבזה היסוד שנעשה מחדש יש בו בחי' ו\"ק ו' זעירא, והטעם לפי שהאיר בו ת\"ת דז\"א שהוא \nכולל ו\"ק כנודע. וזהו מ\"ש בזוהר דיסוד חד קרטיפא כלול שי\"ת ומכח שית אלו שביסוד \nנעשה שיעור קומת המלכות ולכן נקרא אספקלריא דלית לה מגרמה כלום כי היא היתה תחלה \nנקודה נעלמת בת\"ת ואחר כך ממציאות ת\"ת ובחינת שלו נתק שיעור קומתה: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שער כט פרק ב מ\"ב\nודע כי ב' מיני זווגים הם באו\"א זווג חיות וזווג מוחין פנימים שהם נשמות זו\"ן \nפנימית העולמות, ואחד תדיר והב' נפסק לפעמים, ולזווג אחד שהוא חיות וחיצוניות \nהעולמות די שברוחא שבגוה יעלה מ\"ן ולכן נעשה שלא על ידינו ולזווג הפנימי הב' צריך \nשזו\"ן עצמן יעלו מ\"נ ובחי' הוחין שלהם הם המעלים מ\"נ הנ\"ל דפנימית וזה אינו נעשה \nאלא על ידינו. והנה קודם ק\"ש של שחרית היה לז\"א גם מוחין פנימים דאבא דיניקה והיו \nחסרים לו מקיפי דאבא דיניקה והם חיצוניות העולמות שהם שמות אלהים ולהמשיך אלו צריך \nזווג דחיצוניות דאו\"א והם יש\"ס ותבונה המזדוגים הנעשין בבחינת חיצוניות לבד מעצמם \nע\"י האי רוחא דשביק בגוו' אשר הוא אז מעלה מ\"ן שלא על ידינו אלא ממילא. והענין כי \nהנה ג' בחי' יש בזווג החיצון, הא' הוא תבונה עצמה הנקרא ז\"ת דאמא, ב' הוא רוחא \nדבגוה המעלה מ\"ן. ג' הם המ\"ן עצמן, ויש שם ס\"ג בתבונה ועם י' אותיותיו הרי ע\"ג \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ופנימיותו הוא שם א\"ל שבשם ס\"ג. וחיצוניותו הוא שארית הס\"ג כשתסיר כללות ג' יודי\"ן \nואלף שהוא ד' אותיות גימטריא א\"ל נשאר ס\"ט ועם הכולל הרי ע' משם תקבל הנוקבא ב' \n(נ\"א בחי') מוחין דאלהים שבה ביניקה וזה הארת נה\"י דתבונה לתוך נוקבא דז\"א. ומקבלת \n(נ\"א ועוד מקבל') המוחין משם ב\"ן דחיצוניות ומהמ\"נ דחיצוניות. והענין כי שם ב\"ן הזה \nהוא עצמו שם ב\"ן ואח\"כ תעשהו ציורין ותקח ג' ווי\"ן שבו עם הב\"ן הנ\"ל הרי ע' וזהו \nרוחא דשדי בגווה והוא בחי' מ\"ן (נ\"א והוא המוחין) כי נמשך אליה בביאה ראשונה מהזכר \nעצמו ע\"י הזווג אע\"פ שהוא ב\"ן כבר נתבאר שהגבורה הניתנין בסוד זווג הם זכרים ולא \nנקבות לכן נקרא בן ולא בת ונקרא רוחא קדמאה דשדי בגווה כי הוא מהברור שנברר מן \nהמלכים לצורך עצמה של המלכות ביסוד שלה בבחי' זווג כנ\"ל ונקרא נפשה עצמה וכיון \nשנמשך מהבירור והוא שורש המובחר מכל חלקי הבירורים של המלכים של בחי' מלכות עצמה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהוא המלך הז' כל שארית הבירורין מחלק המלך הז' הם שעדיין לא הובררו יען אינם חלקי \nהמל' דאצילות עצמה אלא שהם בחי' נשמות ומלאכים וכל הנבראים כי לא הובררו רק בחי' \nי\"ס שבכל עולם מאבי\"ע אך כל שאר הנבראים עדיין לא הובררו והם נבררים מדרגה אחר \nמדרגה עד שיושלמו ואז יבא משיח ב\"ב. ולהיות כי שם ב\"ן ששבמל' הוא נקרא נפש שבה עצמה \nודאי שהוא גדול מכולם כי הוא אצילות עצמה מלך ז' לכן כל המ\"נ של המלך הז' אינן \nנתקנים אלא ע\"י שם ב\"ן הזה שהוברר מהם. והרי הבנת מה הוא ב\"ן ומה הוא מ\"נ נמצא כי \nשם ב\"ן קיים לעולם שם כי הוא עצמות המל' נפש שלה אך מ\"ן מתחדשים בכל זווג וזווג \nומתבררין ואין מ\"ן של זווג זו הוא עצמו של זווג ב' והבן זה מאד. אמנם כיון שאותו \nהב\"ן הוא הנפש של המל' הוא שורש לכולם ואם לכולם לכן נתקנו ע\"י כנ\"ל לכן הוא נותן \nחלק ממנה בכל נפש ונפש לשמרה בסוד כיבוד או\"א ואח הגדול ועכ\"ז (נ\"א ועד\"ז) יש בז\"א \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ב\"ן אחר שהוא מה שבירר מששה מלכים לעצמו ונקרא נפש שלו והוא אב לכל שארית ו' מלכים \nשלא הובררו וע\"י מתבררין ונקרא מ\"ד וגם הוא נותן חלק מההיא רוחא דיליה לכל הרוחות \nואמנם בירורי מלכים שלו הם ע\"ב ס\"ג מ\"ה זכרים אלא שהם כולם שם ב\"ן הכולל ונמצאו \nכולם בחי' ב\"ן אלו גבורות ב\"ן זכרים ונקרא חסדים ואלו גבורות ב\"ן נקבות ונקרא \nגבורות וכל אלו נתקנו ע\"י טפת ה\"ח וה\"ג משם מ\"ה החדש ואלו יורדין מלמעלה מהמוחין \nדזו\"ן עד יסודותיהן וה\"ח וה\"ג של ב\"ן הם העולין לקבלם וכל ד' בחי' אלו מתחברות \nבנוקבא ומצטייר בסוד זכר ונקבה כל א' מ\"ה וב\"ן. ונחזור לענין כי עוד יש מ\"ן עצמם \nשהם בחיצונית וזה שם ב\"ן בציור כל ה' מהם צורת י\"ד והם ה' ידות זולת ג' ווין הנ\"ל \nוהם ה' ידות ה' אותיות מנצפ\"ך כי הם ה' אצבעות וכל אצבע כלול מכל הי\"ד הרי הם ה' \nידות אך שרשם יד א' שמאל לבד כנודע והבן זה מאד כי כל מ\"ן חיצונית שמתבררין בכל פעם \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "כולם הם בחי' ב\"ן זה דציור ובחינותיו הם מתבררין תמיד ובחי' שם ב\"ן פשוט עם הג' \nווין הם רוחא אשר הוא המעלה תמיד אותן ומאלו נמשכין אל המלכות בעת היניקה לצורך \nהמוחין דאלקים: \n \n", "en": ""}]}
