{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "81", "title": "ספר עץ חיים — שער ל פרק א מ\"ב", "hebrewTitle": "שער ל פרק א מ\"ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/81/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/81/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ל פרק א מ\"ב\nשער הפרצופים ויתחלק לז' דרושים: \nדרוש אחור ופנים. דרוש ג' בחי' שיש בכל העולמות והם כלים ואחור ואמצעי ופנימי.: \nדרוש עיבור יניקה ומוחין. דרוש חיצוניות ופנימיות של כל העולמות. וד' דרושים קשורים \nביחד: \n(וזה ענינם בקצרה): \nדרוש א מ\"ב: \nדע כי ז\"א יש לו ג' פרצופים וכל א' כלול מי\"ס והם זה תוך י' תוך י' וי' אחרים \nבפנימיות כולם ואלו הג' פרצופים הם כולם בחי' כלים והם ל' כלים וכולם הם ביחד גוף \nא' וכלי א' ובתוכו יש האורות שהם נר\"ן וכו'ובהיות שלשתן יחד זה תוך זה הם שוים \nבקומתן אבל לפעמים אין לז\"א רק פרצוף החיצון מהם בלבד ולפעמים שניהן ולפעמים שלשתן. \nובתחלה מתחיל הז\"א להיות בו פרצוף החיצון ואז הוא שיעור קומתו הוא שליש גדלותו לבד \nוהוא כשיעור קומת נה\"י אחר הגדלות האחרון. ואח\"כ נכנס בו פרצוף אמצעי ומתלבש בתוך \nהחיצון ואז נגדל ז\"א ב' שלישי קומתו שהם נה\"י וחג\"ת בין בחי' פרצוף החיצון ובין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פרצוף האמצעי כי אמצעי גורם אל החיצון שיגדל כמוהו. ואח\"כ נכנס בו הפרצוף הפנימי \nומתלבש בתוך האמצעי ואז גם ב' הפרצופים היצון ואמצעי נגדלים כאורך הפרצוף הפנימי \nואז נשלם ז\"א כשיעור קומתו לג' הפרצופים והוא כאלו נמשיל משל כי החיצון שיעור קומתו \nכשיעור נה\"י דז\"א בגדלות והאמצעי כשיעור נה\"י וחג\"ת דגדלות והפנימי כשיעור נה\"י \nחג\"ת חב\"ד בגדלותו ולכן בבא האמצעי מגדיל את החיצון כמוהו ובבא הפנימי מגדיל שניהן \nכמוהו. ואמנם אפי' בהיות כל פרצוף מהם קצר הקומה הוא כלול מי\"ס ויש בו נה\"י חג\"ת \nחב\"ד שהם המוחין של הפרצוף ההוא ובהיות בו פרצוף החיצון אין בו רק נפש ובהיות [בו] \nג\"כ האמצעי יש בו ג\"כ רוח ובהיות בו גם הפנימי יש לו ג\"כ נשמה ולסבה זו הנ\"ל שכל \nפרצוף מהם קצר הקומה מחבירו אע\"פ שהוא כלול מי' נחלקו לג' זמנים עיבור א' אז יש לו \nפרצוף ראשון וביניקה אז יש לו פרצוף ב' ובגדלות מוחין אז יהיה לו גם פרצוף הג' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנקרא פרצוף המוחין לסבה הנ\"ל כי הוא גורם לב' האחרים שיגדלו עד חב\"ד דזעיר אנפין \nוהבן זה היטב. [הגה\"ה וצ\"ע ענין אחור ופנים מה עניינם ופירושם. וכן ענין פנימית \nוחיצוניות מה עניינו בכלים ובואורות וגם צ\"ע כי אמרינן כי עיבור יניקה ומוחין הם ג' \nכלים שיש בכל ספירה וספירה והרי אמרנו כי בחול אין לז\"א רק ב' כלים לדעת אחור ופנים \nלבד שהם ב\"ן וס\"ג ובשבת ע\"ב ס\"ג והם הם אותן הנזכר בג' כלים בספירת דעת והרי אף \nבחול יש מוחין והיה לו להיות ג' (נ\"א ב') דעות בחול ג\"כ ע\"כ]. ודע כי כשנאצל ז\"א \nנאצל בב' הפרצופים חיצון וגם האמצעי הנקרא בחי' ו\"ק נה\"י וחג\"ת. אמנם בעיבור א' \nשבעת התיקון כנודע אז לא נתקן רק פרצוף החיצון כשיעור קומתו לבד שהוא שיעור נה\"י \nואז גם פרצוף הב' היה מלובש בתוכו והיה שוה כקומת החיצון כי א\"א לז\"א שיהיה פחות \nמו\"ק אלא שעדיין לא נתקן. וז\"ס ג' כליל בג' ואח\"כ ע\"י היניקה נתקן גם פרצוף הב' ואז \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הראה כחו ועצמותו ואז נגדל הז\"א כשיעור קומתו של פרצוף הב' שהוא קומת ו\"ק נה\"י חג\"ת \nונתגדלו ב' הפרצופים ואח\"כ בגדלות המוחין נכנס בו הפנימי ואז הגדילו שלשתם כשיעור \nקומתו הראוי לו. ודע כי באחוריים של הפרצוף החיצון מכולם שם נאחזין כל הדינין \nוהקליפות יונקים משם מבחי' (נ\"א ובהיות) ז\"א בפרצוף זה החיצון ואף בהיותו גם בפרצוף \nהאמצעי הוא מוכרח להיות דבוק אב\"א עם נוקבא כדי שלא יתאחזו שם הקליפות וכאשר נגדל \nוהיה בו שלשה פרצופים ונכנס הפרצוף הפנימי שהוא רחמים אז אין אחיזה לקליפות אפילו \nבפרצוף החיצון ואז חוזרין זו\"ן פב\"פ ויען שעומדים ז\"א ונוקבא אב\"א בהיות להם פרצוף \nהחיצון [לבד] לכן אותו פרצוף החיצון כולו נקרא פרצוף אחוריים עם היות בו פנים ואחור \nבודאי וכן הענין בפרצוף האמצעי אבל הפרצוף הפנימי נקרא כולו פרצוף הפנים עם היות בו \nפנים ואחור כיון שבהיות שנכנס הוא בז\"א אינו עומד רק פב\"פ עם נוקבא. והבן זה היטב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואל תטעה אם תמצא במ\"א שקורא בחי' אחור אל כל פרצוף החיצון או אמצעי כולו בין לבחי' \nאחוריים שבו ובין לבחי' פנים שבו אבל עיקר האחוריים אינם אלא כפשוטן שהוא אחוריים \nשל כל פרצוף ופרצוף. והנה ב' בחי' יש בקדושה א' נקרא פנימית וא' נק' חיצוניות \nוהענין כי כמו שבעוה\"ז התחתון יש בחי' אדם בפרצוף הגוף והנפש ועומד תוך הארצות של \nעוה\"ז כך יש למעלה בעולם אצילות בחי' אדם עליון דקדושה כלול מכלים ואורות כנ\"ל כי \nיש בו ג' פרצופים של כלים הנקרא עיבור יניקה ומוחין ובתוכם האורות הנקרא נר\"ן ובחי' \nזו היא עיקרית ונקרא פנימיות העולמות כי הוא דוגמת האדם בעוה\"ז. עוד שי בחי' ב' \nוהוא עולם אצילות עצמו הנחלק בז' היכלות אשר בתוכו עומד אדם העליון ההוא והעולמות \nוהיכלות נקרא חיצוניות העולמות ואע\"פ שהם בחי' עולם והיכלות בערך הפנימי הנקרא אדם \nאבל עכ\"ז גם הם בעצמם ההיכלות ההם מצוירים בציור אדם וכנזכר זוהר פ' תולדות דלית \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בריה ושום שייפא ושייפא דלא אתברי בצורת אדם וזה נקרא אדם חיצון בערך אדם הפנימי. \nוגם אדם חיצון הזה יש בו כל בחי' הנ\"ל כאדם הפנימי שיש בו עיבור ויניקה ומוחין \nופרצוף של גוף וכלים ובתוכו האורות שהם נשמתם וכל זה בקדושה וכן דוגמתן בקליפות אדם \nפנימי ואדם החיצון שהם ההיכלות הט\nמאים שלהם וכל זה באצילות ועד\"ז בבי\"ע ונשלמו הד' דרושים בקצרה (הבן מאד ענין פנים \nואחור). ואמנם בענין נוקבא דז\"א כיון שתחלתה לא יצאת בו\"ק כמו הז\"א אלא הנקודה י' \nשלה בלבד לכן יש בה עוד מדרגות אחרות תחלת הכל נקודה קטנה ואז אינה נקראת פרצוף כלל \nרק רביעית ההין או מדה זעירא ואח\"כ כשיש לה פרצוף החיצון שלם גבוה כשיעור נה\"י \nדדכורא אז נקראת עיבור שלה ואח\"כ יש לה פרצוף הב' ואח\"כ גם הג' ע\"ד הנ\"ל ממש בז\"א \nואז נשלמת כאורך ז\"א ממש. גם מזה תבין מה שנמצא כתוב בספרינו כי לפעמים אין ז\"א \nנוטל שפע אף אם הוא שלם בג' פרצופים אלא מן הפרצוף החיצון של עתיק או א\"א הנקרא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אחור שלו כי היותר חיצון של העליון הוא מעולה יותר מפנימי שבתחתון. גם תבין כי \nפרצוף האמצעי אף כי נקרא אחור בערך הג' הפנימי מכולם אמנם לפעמים נקרא פנימי בערך \nהחיצון שבכולם. ובזה תבין מה שנתבאר אצלינו כי בעת מיתת המלכים של ז\"א היה בו אחור \nופנים והוא לסבת היות בו תמיד נה\"י חג\"ת ו\"ק שהם פרצוף החיצון ואמצעי כנ\"ל ואז \nהחיצון נקרא אחור ואמצעי פנימי בערך החיצון והבן זה: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שער ל דרוש ב מ\"ב\nפרצוף של המלכות אין פחות משיעור זה בסוד וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן \nרובצים עליה שהם נה\"י כנזכר בזוהר ופחות מג\"ס אין נקרא פרצוף ופרצוף ז\"א מתחיל מן \nהדעת דא\"א עד סיום רגלי דאריך אנפין לפי שז\"א שורשו מן הדעת והו\"ק כנ\"ל ומכ\"ש שכולל \nגם את המלכות ופרצוף אמא מתחיל מבינה דא\"א ולמטה ופרצוף אבא מתחיל מחכמה דא\"א נמצא \nכי כתר דא\"א גבוה מכולם ולכן נקרא א\"א כתר כי זהו התוספת אשר לו על כל הפרצופים \nכולם. ואחר זה צריך שתדע כי כל פרצוף מאלו הה' יש לו עצמות וכלים הנקרא גוף ונשמה \nאמנם האור שלו הנקרא נשמה גם הוא נחלק לה' מיני אורות כמספר ה' פרצופים והם נרנח\"י \nוהם הם ענין כח\"ב ודעת וו' קצוותיו ומל'. האמנם בענין הגוף וכלים אשר לו לא היה רק \nג' חלקים דכלים לבד כי כנגד חיה ויחידה אין כלי יכול לסובלו ואין נולד באמציעתו כלי \nבאופן כי יש לכל פרצוף י\"ס הנקרא כלים ונחלקים לג' חלקים והם י' כלים חיצוניות מדור \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אל הנפש. י' כלים אמצעים מלובשים תוך חיצוניות והם מדור אל הרוח וי' כלים פנימים \nמלובשים תוך הכלים אמצעים והוא מדור אל הנשמה והם הם ל' כלים אבל גובה קומתן אינם \nאלא י' לפי שהם י' תוך י', וי' תוך י', אלא צריך שתדע כי בזכר אין בו רק ט\"ס כי \nהמלכות נוקבא משלימתו לי\"ס, וא\"כ אין בזכר רק ט' כלים בתוך ט', וט' בתוך ט' והם \nכולם כ\"ז כלים כמנין כ\"ז אותיות התורה וכל ספירה נבנית מג' כלים והם ג' אותיות בכל \nספירה ומתחלק בסדר אי\"ק בכ\"ר כו'. הט' אחדים הם ט' כלים פנימים. והט' עשיריות הם \nכלים האמצעים. והט' מאות הם טו' כלים דחיצוניות. וגובה קומת י' כלים החיצונים \nואמצעים ופנימים כולן שוין בקומה א' ממש והבן זה מאד. ועתה נבאר מה שיעדנו לבאר \nלמעלה והוא כי בהיות בכל פרצוף כל אלו הל' כלים כנ\"ל אז הם שלמים כפי הראוי להם ואז \nמקום מצבם ומעמדם הם ע\"ד הנ\"ל האמנם כאשר מתו המלכים דאדום ואח\"כ נתקנו היה כל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פרצוף ופרצוף נתקן לאט לאט ולא בפעם א'. ותחלה נתקן בחי' החיצונים מכולם והם י' \nכלים החיצונים מכולם והיה לו נפש לבד. אח\"כ נתקנו עשרה כלים האמצעים ונתלבשו תוך \nהחיצוניים ונתוסף בו הרוח. ואח\"כ נתקנו גם י' כלים פנימים ונתלבשו תוך האמצעים \nונתוסף בו נשמה וכיון שהדבר כן נמצא בהיות לו כלים חיצוניות אורותיו מועטים [צמח - \nוק' שהרי הם אותיות דמאות אם לא כל הוסיף גורע] והיה קצר הקומה מאד ולא היתה אז \nגבוה רק כשיעור שיש בפרצופו אחר תשלום תיקונו בל' כלים הנ\"ל מן הטיבור שלו אז עד \nרגליו זהו שיעור כל גובה קומתו עתה, וכשנגדל יותר ויש בו י' כלים אמצעים נתוסף בו \nגם האמצעי בחיצונית ואז כולם יחד הם גדלים עוד ושיעורם כמן הדעת שלו אחר תשלום \nתיקון פרצופו עד סיום רגליו, וכשיגדל יותר ויש בו י' כלים פנימים ג\"כ אז נגדל כל \nצרכו. האמנם עדיין אין לו אלא גדלות הראוי לו כפי שיעור היות ארכו מבינה שלו ולמטה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ועדיין צריך להגדיל כל בחי' חכמה שבו, וגדלות ב' אחריו בחי' הכתר, אבל לפי שאין עוד \nכלים אחרים כנגדן חדשים כנ\"ל לכן לא נזכר רק ג' מיני גדלות לבד. ובחי' ג' מיני \nגדלות אלו הם הנזכר אצלינו בשם עיבור יניקה ומוחין כי בזמן העיבור לא היה רק כשיעור \nשיש לו בגדלותו מן הטבור ולמטה עד רגליו ובזמן היניקה גדול כמן הדעת עד למטה ובזמן \nהמוחין גדול כמו המוחין שלו שהוא מחכמה שבו עד רגליו. [נלע\"ד מבינה כנ\"ל שהרי אינו \nמונה כתר כנ\"ל צמח]. ובענין חיבוק ונישוק וזווג, הם ג' זווגים. ג' פרצופים, דעיבור, \nיניקה ומוחין, כי בהתחברם הכל יחד בפרצוף א' לכן הזווג דפרצוף עיבור הוא ביסוד \nהאמיתי תחתון, וזווג פרצוף היניקה שהוא נקרא חג\"ת נקרא חיבוק, וזווג עליון דפרצוף \nעליון דמוחין לבדו נקרא נשיקין, והבן כל זה מאד: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער ל דרוש ג מ\"ב\nכבר נודע כי הז\"א אין בו רק ט\"ס והמלכות משלמת לי' אמנם המלכות נוקבא דז\"א יש בה \nי\"ס כי יש בה מלכות שבמלכות. והנה גוף של ז\"א צריך שיהיה בו ט\"ס גמורות והוא נחלק \nלג' בחי' חיצון אמצעי פנימי והנה כל אחד מאלו ג' כולל י\"ס וכל בחי' א' מאלו הבחי' \nהיא כוללת ג\"ס. כיצד בחי' אחור הוא הנקרא נה\"י דז\"א והענין הוא כי אין פרצוף אא\"כ \nיש בו ג' קוין. והנה הנצח כלול מי\"ס אלא שאלו י\"ס אשר כלולין בו אינם שלמים רק בכ\"א \nמהם יש בחי' נה\"י לבד נמצא שספירת נצח של ז\"א כלולה מי\"ס שהם חב,ד חג\"ת נה\"י וכל \nספירה מהם אין בה רק נה\"י שבכל א' וא' לבד וכן בספירת הוד של ז\"א היא כוללת י\"ס \nשבכל ספירה מהם אינו רק בבחיק נה\"י שבה לבד ועד\"ז ספירת היסוד היא כוללת י\"ס שבכ\"א \nמהם אין בה רק בחי' כללות נה\"י שבה לבד. וא\"כ נמצא כי ג' אחרונות דז\"א הם ג\"ס שכ\"א \nמהם כולל י\"ס דבחי' נה\"י בלבד. ובזה תבין למה אין נקרא רק נה\"י שאם יש בהם כללות כל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ט\"ס גמורות א\"כ במה ישתנו אלו מזולתן ולמה לא יקראו גם הם חב\"ד או חג\"ת. והנה אע\"פ \nשכ\"א מהם יש בה כללות כל י\"ס דבחי' נה\"י כנ\"ל עכ\"ז נחלקים כ\"א מאלו ג' לג' פרקין כי \nג\"ר שבנצח נקרא פ\"א וג' אמצעית נקרא פ\"ב וג\"ת נקרא פ\"ג וכנגדן יש י\"ס בהוד דז\"א וכל \nא' כלולה מנה\"י לבד ונתחלקו לג\"פ ע\"ד הנ\"ל בנצח וכנגדן יש י\"ס ביסוד ז\"א כ\"א כלולה \nמנה\"י ונחלקים לג\"פ ע\"ד הנ\"ל בנצח. והנה נמצא עתה אלו הנה\"י דז\"א שאין בהם רק בחי' \nנה\"י לבד אפי' בפרטות ונחלקין שלשתן לט\"פ נמצא עתה פרצוף שלם ואין בכולו רק בחי' \nנה\"י לבד והם ג\"פ ראשונים דנה\"י הם חב\"ד של זה הפרצוף וג\"פ אמצעים הם חג\"ת של זה \nהפרצוף וג\"פ אחרונים הם נה\"י של זה הפרצוף והרי נשלם פרצוף אחד מט\"ס וכולם בחי' \nנה\"י לבד לכן הוא פרצוף קטן בקומה מאד כי הרי ל' ספירות פרטיות שיש בפרצוף הזה אין \nבהם רק כללות נה\"י לבד לפי שהוא שליש גובה קומה. ועתה נחזור לפרט זה הפרצוף אל ג' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פרטים כי הנה (הם) הג\"ת שבו נקרא נה\"י וג' אמצעים חג\"ת וג\"פ ראשונים הם הנקרא מוין \nשל זה הפרצוף. והענין כי הנפש של ז\"א היא נכללת תוך הפרצוף הזה הנקרא נה\"י ונקרא \nפרצוף דאחור. והנה הנפש הזו בהכרח שהיא נחלקת לג' בחי' שהם נר\"ן וכולם בחי' נפש. \nוהנה נפש שבנפש הוא תוך נה\"י של זה הפרצוף ורוח דנפש הוא בחסד גבורה תפארת של זה \nהפרצוף ונשמה שבנפש הוא בג\"ר של זה הפרצוף ונמצא כי כאשר נעשה נה\"י של זה הפרצוף \nבודאי שבא לו תכף עמהם נפש שבנפש כי א\"א להיות זולתו. וכאשר נעשה בו חג\"ת אז נכנס \nבו רוח דנפש. וכאשר נעשה בו חב\"ד של זה הפרצוף אז נכנסו בו מוחין פנימים בתוך חב\"ד \nשהוא נשמת הנפש ובאו מלובשים תוך נה\"י של פרצוף בינה אשר כל כללותו אינו אלא פרצוף \nאחור דבינה בסוד נה\"י שלה לבד ע\"ד הנזכר כאן בז\"א. אלא שהנה\"י שבפרצוף דנה\"י דאחור \nדבינה הם כ\"כ גדולות כמו כל הפרצוף דאחור שהם נה\"י דז\"א שלימות. והבן זה שהרי כל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פרצוף דאחור דבינה שהם נה\"י שלה הם נעשו צלם א' אל הז\"א ושלישיתו תחתון שהוא נה\"י \nשבה והם צ' דצלם נכנסין ומתלבשין הם בלבד בכל קומה שלימה של פרצוף דאחור דזעיר \nאנפין שהם נצח הוד יסוד שבו וחסד גבורה תפארת דפרצוף דאחור דבינה נעשה מקיף ל' דצלם \nוחב\"ד נעשה מקיף עליון ם' דצלם והרי ידעת ענין המוחין על עיבור מה ענינם כי הם אלו \nשבארנו עתה. גם תדע פי' כל מקום שנזכר מוחין מה ענינם כי עיקר המוחין הוא בחי' נשמה \nפנימית שבתוך הג\"ר ממש אלא שנקרא הג\"ר מוחין לפי שכאשר נתקנו ג\"ר בגוף אז בהכרח בא \nעמהם חלק נשמה הנקרא מוחין שבתוך הג\"ר והיא מלובשת תוך לבוש נה\"י דבינה ולבושים אלו \nמלובשים תוך ג\"ר דפרצוף זה אמנם חצי ת\"ת תחתון של זה הפרצוף נה\"י דבינה הנקרא אחור \nזה נעשה בחי' כתר אל זה הפרצוף דנה\"י דז\"א הנקרא אחור דז\"א. ועתה נבאר ענין יניקה \nדז\"א כי אחר שנולד אז נעשה פרצוף אחר יותר פנימי ויותר גבוה מזה הראשון והוא כי יש \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בו ג\"ס חג\"ת דז\"א וכל אחד מהם כלולה מי\"ס אשר כל א' מהם כלולה מו\"ק שלמים ולא יותר \nבאופן שהם ל' ספירות וכל ספירה מהם כלולה מו\"ק לבד ונעשה מהם פרצוף אחד שלם ע\"ד \nהנ\"ל בנה\"י דז\"א כי ג\"ר דחסד אשר כל אחת כלולה מו\"ק לבד נקרא פ\"ע דחסד וג' אמצעים \nשבו הם פ\"ב וג\"ת שבו הם פ\"ת דחסד. וכעד\"ז בספי' גבורה ג\"פ ובספי' ת\"ת ג\"פ ואז נעשים \nפרצוף ז\"א שלם מג' קוין וט\"ס כי ג\"ר דחג\"ת הם חב\"ד של זה הפרצוף וג\"א הם חג\"ת של זה \nהפרצוף וג\"ת הם נה\"י של זה הפרצוף הנקרא פרצוף אמצעי חג\"ת. והענין כי כמו שפרצוף \nהא' דאחור נקרא פרצוף דנה\"י אע\"פ שיש בו י\"ס והטעם הוא מפני שכל ל' ספירות שבפרטות \nפרצוף זה לא היה כל ספירה מהם כולל רק בחי' נה\"י שבה לכן נקרא כל הפרצוף פרצוף \nדנה\"י. ואמנם הל' ספירות שבפרטות פרצוף האמצעי כל א' מהם כלולה מו\"ק והרי התוס' שיש \nלזה הפרצוף האמצעי הוא ענין זה שבכל הפרטים שבו נכללוו גם מבחי' חג\"ת. משא\"כ בפרצוף \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דאחור וע\"כ נקרא זה\nהפרצוף פרצוף חג\"ת. גם ט\"א כי הנה ודאי שזה הפרצוף הוא גבוה קומה יותר מפרצוף ראשון \nכפליים כי כל הספירות הפרטות של פרצוף ראשון אין בהם רק בחי' נה\"י והספירות הפרטות \nשל זה הפרצוף האמצעי כלול מנה\"י ומחג\"ת א\"כ הוא גובה קומתו כפליים. והנה להיות כי \nהוא נעשה מג\"ס חג\"ת דז\"א אשר כל ספי' כוללת ו\"ק לכן הוא מעולה מן הפרצוף הא' שאינו \nרק בחי' נה\"י דזז\"א לכן זה פרצוף השני נכנס ומתלבש תוך פרצוף הא' ואז הפרצוף א' \nנקרא פרצוף דאחור שזה הוא יותר פנימי ממנו וזהו נקרא פרצוף האמצעי כמ\"ש בע\"ה. והנה \nנמצא כי שיעור קומת כל הפרצוף הא' עם כתר שלו הנעשה מת\"ת דנה\"י דבינה כנ\"ל הוא \nמתחיל להלביש את הפרצוף זה האמצעי מחצי ת\"ת תחתון שבו ולמטה כי הרי הוא שיעור גובה \nכפליים ממנו ונמצא כי מה שנשאר מלובש ממנו הוא מחצי ת\"ת ולמטה ומגולה ממנו מחג\"ת \nולמעלה ממנו וע\"כ נקרא פרצוף דחג\"ת מלבד הטעם הראשון שאמרנו שכל ספי' פרטיות שבו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "נכללין מו\"ק. והנה זה הפרצוף דחג\"ת דזעיר אנפין הפרצוף האמצעי הוא נקרא פרצוף \nדיניקה וגם הוא נחלק ע\"ד פרצוף הא'. והענין כי כמו שזה הפרצוף גבוה קומתו כפליים מן \nהפרצוף דאחור הנה גם פרצוף אמצעי דחג\"ת דבינה הוא יותר גבוה מפרצוף נה\"י דבינה עצמה \nוכל הפרצוף הזה דחג\"ת דבינה נעשה צלם לזה פרצוף האמצעי דז\"א ע\"ד הנ\"ל בפרצוף ראשון. \nוהנה כל צלם זה נקרא צלם דרוח דז\"א ום' דצלם הוא חב\"ד בפרצוף חג\"ת דבינה הוא מקיף \nעליון דפרצוף אמצעי ול' דצלם שהוא חג\"ת דבינה הוא מקיף ב' של פרצוף אמצעי דז\"א וחצי \nת\"ת התחתון דפרצוף חג\"ת דבינה נעשה כתר אל זאת הפרצוף האמצעי דז\"א וצ' דצלם שהם \nנה\"י דפרצוף חג\"ת דבינה הם נעשין מוחין פנימים דפרצוף אמצעי דז\"א וכל זה הוא רח \nדז\"א וגם הוא מתחלק אל ג' חלקים שהם נר\"ן כולם מבחי' רוח. וכשנתקנו ג' אחרונות \nדפרצוף האמצעי זה אז בא נפש דרוח ונתלבש תוך כל חלקי הנפש שבפרצוף אמצעי (הא'). \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וכשנתקנו הג' אמצעית דפרצוף זה האמצעי אז נכנס רוח דרוח בחג\"ת של זה הפרצוף האמצעי. \nוכשנתקנו ג\"ר אז נכנס נשמה של הרוח הנקרא מוחין ונתלבש תוך נצח הוד יסוד של הפרצוף \nחג\"ת דאמא כנ\"ל ואותם הנה\"י נתלבשו תוך ג' ראשונות של פרצוף האמצעי ונשלם כל חלקי \nהרוח: \n \n", "en": ""}]}
