{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "85", "title": "ספר עץ חיים — שער לב פרק ב מ\"ת", "hebrewTitle": "שער לב פרק ב מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/85/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/85/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לב פרק ב מ\"ת\nוהנה אחר שנתבאר דור המדבר נבאר ב' האורות אחרות היוצאות מיסוד אבא חוץ לז\"א והוא \nב' המטות מטה האלקים ומטה משה כנזכר בזוהר כי גם אורות אל נמצאו בזמן דור המדבר. גם \nענין ערב רב שהיו בדור המדבר מה ענינם ואגב גררא נבאר ג\"כ ענין עשו איך הוא אחיו \nממש של יעקב. והנה נודע הוא כי היסוד דאבא אשר נגלה עתה מחזה ולמטה הנה בודאי פשוט \nהוא שיאיר מכל צדדין כי בשלמא מצד אחור אינו מאיר שם מחוץ לז\"א שום הארה כיון ששם \nעומדת רחל נוקבא דז\"א שהוא מבחי' אורות דאמא אבל משאר הצדדים שהם ימין ושמאל ופנים \nודאי שאורותן יוצאין שם וא\"כ צריך לידע מה הם כי כבר אורותהיוצאין דרך פנים בארנו \nלעיל שהם דור המדבר ויעקב אבל אורות הצדדין מה הם. והנה אחר דרוש של מטות וערב רב \nועשו נבאר מה הם אלו האורות אשר בצדדין ושם נבאר בחי' מן באר ענני כבוד.אמנם נבאר \nתחלה דרוש הנ\"ל והוא כי גם צריך לחקור כי מלבד האורות שמאירין דרך יסוד אבא אל ב' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הצדדין דז\"א דימין ושמאל עוד יש הארה אחרת כי מצד פנים ממש ז\"א יש ב' שורות של \nהארות א' היא שורה הפנימי הקרובה אל ז\"א והוא הנקרא דור המדבר כנ\"ל. ושורה הב' \nהיותר חיצונה הוא יעקב בעלה אבל שתים אלו הם ביושר ממש דרך פנים אל ז\"א אמנם גם \nבאלכסון מאיר והכל דרך פנים לז\"א בלבד והוא שהאור הוצא נוטה באלכסון ועושה הארה אחד \nלימין דור המדבר גם נוטה באלכסון לשמאל של דור המדבר ועושה שם הארה אחרת וכעד\"ז הוא \nעושה בימין ושמאל יעקב העומד בשורה חיצונה ב' הארות א' לימינו ואחד לשמאלו באופן כי \nדרך פנים ממש דז\"א יש ב' שורות אורות וכל שורה יש בה ג' הארות והארה אמצעית שבכל \nשורה מהם היא מכוונת ממש ביושר כנגד הז\"א וב' האורות שבימינם ובשמאלם נוטים אל \nאלכסון אמנם כולם הם בצד הפנים של ז\"א. ונבאר עתה בפרטות הנה השורה הפנימית הסמוכה \nאל ז\"א מצד פנים יש בה ג' אורות האמצעים היא דור המדבר אשר כבר נת\"ל וב' המטות הם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בימין ושמאל והנה בזוהר אמרו כי המטות הם הא' נקרא מטה סתם הנקרא מטה ה' והב' נקרא \nמטה האלקים ומטה סתם שהוא כנגד מטה ה' הוא בימין דור המדבר ומטה אלקים הוא בשמאלו \nכי שם אלקים הוא דינין דגבורות. וענין קריאתן מטות הוא לב' סבות הא' להיות הארתן \nדרך נטייה באלכסון כי אינם לא נגד צדדי ז\"א בימינו ובשמאלו ולא ביושר דרך פנים אלא \nנוטין אל האלכסון בקרן זויות. והב' היא כי נודע שהיסוד נקרא ו' זעירא כי צורתו כעין \nו' ארוכה ואלו האורות יוצאין מיסוד דאבא והם הארות ארוכות כעין ווי\"ן ולכך קראן \nמטות כי המטות הם צורת ווי\"ן ממש. והנה להיות כי עיקר הארה היא היוצאת ביושר לכן \nעיק הארה שבשורה ראשונה היא האמצעית הנקרא דור המדבר אך ב' הארות העומדין באלכסון \nטפלין אליה כי הארתם מועטת. והנה מטות אלו שניהן ניתנו ביד משה וג\"כ נקרא על שמו \nמטה משה והוא לסבה הנ\"ל כי שניהם יצאו מיסוד אבא אשר שם הוא בחי' משה ע\"ה בהיותו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מתעלם תוך ז\"א כנודע שבו ניתן דעת דז\"א מצד אבא. וכמו שכל מה שברצון של יסוד אבא \nלעשות עושה כל פעולותיו ע\"י אלו המטות שבחוץ כן משה ע\"ה כל פעולותיו היה ע\"י המטות \nאלו ופשוט הוא. והרי נתבאר ב' אלכסונים שבב' צדדי דור המדבר שבשורה א' הסמוכה אל \nהז\"א ואמנם ב' האלכסונים שבב' צדדי יעקב עצמו אשר בשורה היצונה הם ערב רב מצד ימין \nולפי שנשמתן באה משם שהוא צד ימין לכן נתגיירו וז\"ש כי ערב רב הם ניצוצין של משה \nבסוד לך רד כי שחת עמך והבן זה אשר ע\"כ טרח בעבורם כ\"כ ומת במדבר בעבורם כי רצה \nלתקנם כנזכר במ\"א. ואמנם ההארה שמשמאל יעקב הוא בחי' עשו אחיו ולהיותו עשו משמאל לא \nנתגייר וכבר בארנו כי עיקר ההארה היא באמצע שהוא יעקב אך ב' צדדיו הארתן מועטת גם \nהאורות של צד שמאל מועטין מהימין שע\"כ נתגיירו הערב רב ועשו לא נתגייר גם אותן \nשבשורה פנימית הקרוב אל הז\"א אין החיצונים נוגעין ונאחזין בהם כ\"כ אבל בעשו וערב רב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שהם רחוקים מן הז\"א שבשורה החצונה שלטו בהם יותר החצונים ובשמאל שהוא עשו שלטו יותר \nמבערב רב להיותו מן השמאל כנ\"ל. ובזה תבין ענין ערב רב שטרח משה לגיירם כי היו \nניצוציו וכמ\"ש לך רד כי שחת עמך וכמש\"ל כי דור המדבר היו מבחי' הדעת דמצד אבא שבז\"א \nהנקרא דעת עליון גם הערב נמשכים משם כנזכר לכן גם ערב רב גימטריא דעת. גם בלעם הי' \nמבחי' קליפה הנאחזת בדעת הזה וכמ\"ש ויודע דעת עליון ממש ולכן היה מקטרג בהם בדור \nהמדבר לפי כי בו היה דבוק ואח\"כ נפרד מהם ולכן היה שונא אותם מחמת קנאה. גם תבין \nענין עשו שכ\"כ טרח יצחק אבינו לקרבו תחת השכינה ולברכו כמ\"ש ויאהב יצחק את עשו כי \nציד בפיו לפי שיצחק הוא צד שמאל שהוא גבורה גם עשו הוא מצד שמאל של יעקב והיה נמשך \nמתוך יסוד עליון דאבא. גם תראה כי עשו נאחז ביסוד אבא מבחי' אחוריים שלו שהם יו\"ד \nיו\"ד ה\"י כו' שהם גימטריא קפ\"ד ועם י' אותיות גמטריא צד\"ק ורוצה להתאחז ביעקב \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שהארתו מרובה כנ\"ל ורוצה להתקרב\nאליו ואז בהתקרב אליו ובהתחבר צד\"ק עם יעקב נעשה עש\"ו שהם שוין בגימטריא ועיין במ\"ש \nלעיל בשמו של יעקב שהוא גימטריא ב' שמות אלקים עם י' אותיות שבהם. גם נתבאר בפסוק \nכי שרית עם אלקים ועם אנשים וגו' ומן ב' שמות אלהי\"ם אלו היה רוצה עשו להתאחז בהן \nלהיותן בחי' דינין וז\"ס פסוק אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו \nוכבר נת\"ל ענין ב' יציאות אלו שיש ביעקב. ועם זה יובן תשלום הפסוק כי כוונתו לספר \nכי אחר שיצא יצא יעקב ב' יציאות ונעשה יעקב יעקב עד מחוץ לז\"א בשורה החצונה אז שם \nעשו בא מצידו ג\"כ ועומד בצד השמאלי של יעקב ועי\"ז נעשו שניהם אחים ממש תאומים זה עם \nזה. ואמנם קשה לפ\"ז כי הנה כפי זה הביאור מדבר זה בעת לידתן ויציאתן לאויר העולם \nוכפי פשט המשך הפסוק נראה שמדבר אחר זמן הרבה בעת נטילת הברכות. אמנם ביאור הענין \nהוא כך והוא סוד גדול ונעלם בענין זווג זו\"ן כי יש תימה גדולה כפי הנ\"ל כי הרי יעקב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עומד בפני ז\"א כנ\"ל וא\"כ כאשר מזדווגים זו\"ן פב\"פ היכן יש מקום לנוקבא דז\"א לעמוד \nשם. והנה תשובת שאלה זו רמוזה בפסוק ועשו אחיו בא מצידו והענין כי בזוהר שיר השירים \nבענין אלפ\"א ביתא דא\"ת ב\"ש בארוה שם בענין הזווג של זו\"ן ואיך הקליפות מתרחקים משם \nבעת ההיא ונמצא כי כאשר רחל נוקבא דז\"א באה להזדווג עם ז\"א אז עשו שהוא בחי' קליפה \nאע\"פ ששורשו הוא בקדושה כנ\"ל הנה יוצא והולך אל השדה ההוא של החיצונים כנודע בסוד \nכי בשדה מצאה שהוא מקום מדור כל הקליפות הנקרא סטרא דחרובא כנזכר בזוהר ולפי שעשו \nנוטה אל הקליפה לכך הולך אל השדה שהוא לצוד ציד ואז יעקב יורש מקומו ולוקח ברכתו \nשהיא בחי' אותו הארה שהיתה נמשכת לו מן היסוד דאבא בהיותו עשו בצדו של יעקב ועתה \nלוקחם יעקב כל אותן הברכות. ואמנם לקיחת הברכות במרמה יובן כמ\"ש בזוהר שיר השירים \nכי אין סט\"א הולך משם רק ע\"י מרמה ותחבולה שעושין לו שמכריזין שיבואו כל פמליא של \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מעלה לראות בכבוד המלך. והנה הקליפה הנקרא מלך זקו וכסיל לא יחפוץ בתבונה לראות \nבכבודו של מלך ואדרבא הולך מדעתו ומתרחק משם ובין כך ובין כך מזדווג המלך במלכה \nויעקב לוקח ברכותיו נמצא כי אלמלא ידע שכונתן הוא להזדווג לא היה הולך משם כדי לקחת \nחלק מן השפע ההוא הנשפע אז וזהו המרמה שמרמין אותו ואז עי\"ז לוקח יעקב העליון \nברכותיו של עשו כי הנה אז יעקב הולך במקום עשו ושם מקבל הארותיושהוא סוד הברכות ואז \nנשאר מקום יעקב פנוי ושם באה רחל אשר היתה עומדת אב\"א וחוזרת עם ז\"א פנים בפנים \nבהיותה עומדת שם במקום יעקב ואז מזדווגים יחד באופן שאין מקום לרחל לעמוד פב\"פ עם \nז\"א להזדווג עמו עד אשר ילך עשו אל השדה של חורבה כנודע ואז יעקב יורש מקומו \nוברכותיו והארותיו ואז רחל עומדת במקום יעקב והבן הקדמה זאת. ואמנם אין ענין זה רק \nאחר שמתו כל דור המדבר כי אז נתבטל הארת דור המדבר הנקרא ג\"כ לאה אשת יעקב כנ\"ל. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ובזה אין הפסק בין רחל העומדת במקום יעקב אל הז\"א כדי להזדווג עמו שאין שם בחי' דור \nהמדבר כדלקמן בע\"ה. אבל כל זמן שהיו דור המדבר קיימים היה אותו הבחי' של לאה אשת \nיעקב הנקרא דור המדבר ששם במקומה ולא היה זווג לרחל עם ז\"א הנקרא ישראל אבל הזווג \nהיה מן יעקב עם בחי' לאה הזאת הנקרא דור המדבר כנ\"ל. והנה אחר שנזדווגו רחל עם ז\"א \nאז עשו חוזר ובא מצידו מן השדה ונכנס במקומו כי לא הלך משם רק ע\"י מרמה שרימו אותו \nכנ\"ל כדי שלא יקבל את הברכות הניתנין בעת הזווג וכאשר חוזר ורואה ומרגיש בדבר כי \nהכל היה במרמה כדי שיקבל יעקב הארותיו וברכותיו ויהי אך יצא יעקב כו' ועשיו אחיו בא \nמן השדה וישב בצדו של יעקב כבראשונה ששם הוא מקומו ואז מרגיש איך יעקב לקח ברכותיו \nבמרמה ואז צועק בקול מר על מה שרימוהו כי הוא לא חשב שיזדווגו אז שאלולי כך לא היה \nהולך כנ\"ל: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער לב פרק ג מ\"ת\nועתה נבאר ענין המרגלים וענין ג' מתנות טובות שנתן הקב\"ה לישראל באר מן ענני כבוד \nעל ידי משה אהרן ומרים ואח\"כ חזרו שלשתם ע\"י משה. וגם יתבאר מה שכתבתי לעיל כי בזמן \nדור המדבר היה הזווג מן יעקב ולאה הנקרא דור המדבר ואחר שמתו נתבטלה לאה זו ונכנסת \nרחל במקומה והיה הזווג מן ז\"א עם רחל פב\"פ. והענין כי כאשר מתו כל דור המדבר ואת \nבניהם הקים תחתם ליכנס לא\"י אז נתבטלה אותה הארה הנקרא דור המדבר אשת יעקב כי ע\"י \nהחטאים שעשו דור המדבר נתבטלה ונעלמה הארה זו ונכנסה לפנים תוך שורשה שהוא יסוד \nדאבא שבתוך הז\"א היא וגם הב' המטות אשר בב' הצדדין כנ\"ל שהוא כללות כל השורה הפנימי \nאשר קרובה לז\"א נתבטלה כולה כי הנה המטות ההם לא נשתמש בהם יהושע אח\"כ כי נגנזו \nכמארז\"ל ולא נשתמש יהושע אלא בכידון אשר בידו כנזכר בספר יהושע גבי מלחמוס העי אבל \nלא במטה של משה לפי שג' אורות אלו יוצאין מיסוד אבא שהוא בחי' משה לכן במות משה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נסתלקו אלו האורות. ובזה תבין טעם גדול למיתת משה ודור המדבר ולא נכנסו לארץ כנען \nובניהם דרא אחרא נכנסו וזה תימא גדול. והנה בזוהר פרשת בראשית דכ\"א ביארו דבניהם \nהיו מסטרא דיהושע דאיהו סיהרא שהוא רומז ברחל נוקבא דז\"א והיא הנקראת ארץ ישראל לכן \nנכנסו שם אבל משה ודורו שהיו מבחי' ג' האורות הנ\"ל שיש להם מעלה יתירה לכן \nבהסתלקותן נסתלקו גם הם משם שרשם כי בעודם קיימים לא היו זו\"ן מזדווגים רק אלו יעקב \nולאה הנקרא דור המדבר אשר משם יצאו נשמות דור המדבר מן הזווג הנ\"ל וכשנסתלקו נסתלקו \nגם הם ובניהם שהיו מזווג רחל וישראל שזכו ליכנס לא\"י כי ארץ היא נקבה כנודע וישראל \nהוא בעלה ז\"א וזהו א\"י. וזהו ענין אמר משה לישראל לאותן שזכו לא\"י ואתם הדבקים בה' \nאלהיכם פי' כי ה' אלהיכם הוא הז\"א ורחל והנה דור המדבר לא היתה דבוקה בז\"א אבל רחל \nהיא אב\"א בהתדבקות גמור עם ז\"א עד שצריך נסירה להפרידן כנודע ואמר להם ואתם הדבקים \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ממש בה' אלהיכם לפי שאתם מבחי' רחל הדבוקה עמו לכן חיים כולם היום לכנוס לא\"י שהוא \nכנגד רחל אבל דור המדבר אבותיכם תמו כולם ומתו כי אין להם אותו התדבקות ולכן אינם \nנכנסים לא\"י שאינם מבחי' זו וזהו ואתם הדבקים למעוטי אבותיכם: \n \nשער לב פרק ד מ\"ת\nונבאר ענין המרגלים מה היתה כונתן לכנוס לא\"י אחר שאינם מבחי' זו כנ\"ל וגם משה ע\"ה \nמה עלה בדעתו וגם למה הש\"י לא נתרצה בשליחות ההוא וכמארז\"ל שלח לך לדעתך אני איני \nמצוה לך וגם לידע מה הם בחי' מרגלים בעצמם והשליחות והפעולה בעצמה מה עניינה ומי הם \nיהושע וכלב שהיו בכלל המרגלים ויצאו אח\"כ מכללם. אבל הענין הוא כי הנה נתבאר שמשה \nהוא בחי' יסוד אבא שבתוך ז\"א מהחזה ולמטה ואע\"פ שהארותיו הם ב' מטות ודור המדבר \nכנ\"ל עכ\"ז היתה כוונתו לתקן גם את רחל אע\"פ שהיא מהארת אמא אף בזמן שהארת דור המדבר \nקיימת ויהיו שתיהן מאירות ותזדווג רחל עם ז\"א בסוד ה' בחכמה יסד ארץ כי אבא הנקרא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חכמה בטבעו לאהוב את בתו היחידה בין ז' הבנים כנזכר בספר הבהיר ולסבת תקון זה שלח \nמרגלים ההם אל א\"י שהיא רחל כנ\"ל והנה המרגלים האלו הם ניצוצי הארת משה יסוד אבא \nאשר בהאירם ברחל הנקרא א\"י נקרא מרגלים שהולכין לרגל ארץ לא להם כי שרשם אינם משם \nרק מהארת דור המדבר כנ\"ל והנה בחי' אלו הניצוצין הנקרא מרגלים המשולחים מיסוד אבא \nאל רחל ארץ כנען הוא באופן זה. כי הנה נודע כי יסוד אבא הוא מוקף ומסובב מן האורות \nדאמא המגולים מהחזה ולמטה ונודע כי אורות דאבא יוצאין דרך פני ז\"א ולחוץ ואורות \nדאמא יוצאין דרך אחורי ז\"א ולחוץ אל רחל. והנה כמש\"ל כי ביציאת אורות דאבא דרך פני \nז\"א ולחוץ להאיר ביעקב פוגע באורות אמא מה שכנגד פנים ומוציאן עמו לחוץ ביעקב ודור \nהמדבר באופן כי גם ביעקב יש קצת אורות דאמא הנה כך בהיות אורות דאמא העומדין מצד \nהפנים ביסוד דאבא רוצין לחזור אל האחור ללכת להאיר ברחל פוגעים ביסוד דאבא ובוקעין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אותו ועוברין בתוכו ווצאין לחוץ אל הנוקבא רחל וזהו ענין ניצוצין של אבא הנקרא \nמרגלים ששלח משה לתור את הארץ שהוא מבחי' יסוד דאבא כנ\"ל. והנה בכח אלו הניצוצין \nוהארות של משה הנקרא מרגלים חשב משה שבכחם ועל ידו יתוקן רחל ותחזור עם ז\"א פב\"פ \nאפילו בזמן שדור המדבר קיים כי גם האורות האלו משם הם. וז\"ס הפסוק שאמר שלח לך \nאנשים כלומר משלך כי אנשים אלו שלך ומניצוצית שלך הם כנ\"ל והנה לא עלה בידו תיקון \nזה כי לא היה אפשר לרחל להתתקן אז ע\"י אלו המרגלים בלבד בזמן דור המדבר לכך מתו \nכולם ולא נכנסו לארץ זולת יהושע וכלב לסבה שנבאר בע\"ה: \n \n", "en": ""}]}
