{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "86", "title": "ספר עץ חיים — שער לב פרק ה מ\"ת", "hebrewTitle": "שער לב פרק ה מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/86/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/86/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לב פרק ה מ\"ת\nוקודם שנבאר אותן נבאר מאמר א' הובא בזוהר פרשה תצוה קפ\"ד עמוד ב' בתרין נקודין \nאתפרשת מלכו דשמיא סטרא דקדושא חד דילה וחד דעלמא דאתי כו' אשתכחו תלת נקודין \nבעלמא. קיצור הדברים הוא כי ג' נקודות הם א' נקודה עלאה טמירא בג\"ע וא' נקודה \nבירושלים אצעית דישובא לחוד ולא לכולי עלמא כמו נקודת ג\"ע ג' נקודה דסטרא אחרא \nדחרובא וזהו ביאור המאמר זה והוא דרוש נעלם וראוי להעלימו כי כבוד אלקים הסתר דבר. \nדע כי הנה בראש יש כמה מיני נקבים וחלונות באותן הכלים לצאת מתוכן הבלים להאיר בחוץ \nוהם אזנים עינים נחירים ופה ז' חלונות אבל הגוף הוא סתום ומוכרח הוא שיהיה בו \nחלונות לצאת לחוץ האור הגנוז תוך הכלים ולהאיר אל העומדין שם הם הנבראין כולם. והנה \nמצינו ראינו ג' נקבים בגוף ב' מהם דרך פנים והם נקודת פי הטבור ונקודת פי האמה ונקב \nא' באחור שדרך בו יוצאין השרים אל החצונים ואלו הם ג' נקודות הנזכר כאן ואע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שנקודת הטבור סתומה בהכרח הוא שמשם יוצא קצת הבל כי היותו התינוק בסוד העיבור טבורו \nפתוח כנודע. והנה תחלה צריך שתדע כי לא יצדק לשון נקודה רק אל בחי' היסוד בין שיהיה \nיסוד דכורא בין שיהיה יסוד נוקבא אבל עיקרו הוא ביסוד נוקבא. וזכור כלל זה להבין \nלשון הזוהר בענין הנקודה ההיא והיא הנקרא נקודה אמצעית כי בחי' נקודת היסוד הוא \nבאמצעית הגוף וא\"כ צריך עתה להודיע איך ג' נקבים הנ\"ל כולם הם בחי' נקודת היסוד \nדכורא או נוקבא. ואמנם ב' נקודות בדרך הפנים שהם הטבור והיסוד והנה הטבור הוא גם כן \nנקודת היסוד כנודע שיסוד דאמא המתלבש תוך ז\"א מסתיים בחזה דז\"א ותכף תחתיו הוא \nהטבור שהוא ענין יציאת האורות מיסוד דאמא המסתיים בחזה ומרוב הארתן בוקעים ויוצאין \nלחוץ במקום הטבור לכ פי הטבור סתום בסוד אמא עלאה הנקרא עלמא דאתכסיא וזה הוא נקודה \nדנטלה מאמא עלאה טמירא כו' כי היא נקודת היסוד דאמא אשר בטבורא דז\"א ונקודה תתאה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "(זו) היא פי היסוד דז\"א ממש ואע\"פ שעיקר פי הנקודה אינו אלא יסוד דנוקבא. כי הנה \nנתבאר אצלינו בענין שיעור קומת פרצוף רחל מהחזה ולמטה באחור ז\"א איך ת\"ת דרחל שהיא \nגופא דילה מכוון נגד יסוד דז\"א ושניהן מסתיימין כאחד נמצא כי פי היסוד של הזכר הארה \nהיוצאת משם הוא ממש כנגד יסוד רחל שבאחוריו נמצא כי זו הנקודה תתאה שהוא ביסוד דרחל \nאינה באתכסייא כמו היסוד דאמא שהיא מלובשת תוך ת\"ת ז\"א ממש אר זהו סבת קריאתה עלמא \nדאתכסייא כי ז\"א מכסה ומלבישה כמבואר אצלינו ע\"פ ס\"ד סוף פ\"ק באומר אתא מפתחא דכליל \nבשית ומכסה פתחהא והבן זה. ואמנם נקודה תתאה זו שהוא פי היסוד דז\"א אשר ג\"ה שם הוא \nיסוד דרחל מכוון כנגדו כנ\"ל הנה כנגדן יש נקודה ג' באחור דז\"א שדרך בו יוצאין \nהשמרים אל החצונים כנ\"ל. ונלע\"ד ששמעתי ממורי זלה\"ה כי גם בזה שייך בחי' היסוד כי \nשם בחי' יסוד של הנוקבא של הקליפות המכוון ממש נגד נקודת האחור הזה שבקדושה והוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "נקרא נקודה דחורבא כמ\"ש. ועתה נבאר מאמר הנ\"ל בתרין נקודין אתפרשת מלכו דשמיא הנה \nנתבאר אצלינו כי בחי' עולם הוא ז\"א כמ\"ש אמרתי עולם חסד יבנה שהוא הראשון מן הו\"ק \nדז\"א ונודע כי הז\"א הוא עץ חיים מהלך ת\"ק שנה בסוד ה\"ח המתפשטין בו וכל א' כלול עד \nק' הרי ת\"ק וכן העולם כולו מהלך ת\"ק שנה נמצא כי כל העולם כולו הוא בחי' ז\"א ואמנם \nצד פנים שלו הוא קדושה גמורה וצד האחוריים שלו יש שם אחיזה של החצונים כמ\"ש. והנה \nצד הפנים מתחלק לב' בחי' כי מחציו ולמטה אשר שם האורות של החסדים דאמא גולים שם הוא \nבחי' הישוב שבו שוכנים ועומדים שם בני אדם וכנגד המקום הזה עצמו מן האחור הוא מקום \nעמידת רחל נוקבא דז\"א וזה סוד שנקרא רחל ארץ כנ\"ל בסוד א\"י ארץ ז\"א הנקרא ישראל לפי \nשבשיעורה יש שיעור הישוב הנקרא ארץ ע\"ש שהיא מריצה את פירותיה כמארז\"ל אע\"פ שהיא \nעומדת באחור שהוא מקום חורבה סופה לחזור בפנים בעת הזווג ושם לא יש אחיזה אל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "החיצונים כנודע לכן נקרא רחל ישובא לא חורבא ח\"ו כי חוזרת פב\"פ בעת הזווג. אמנם \nמחציו של ז\"א ולמעלה מצד הפנים שהוא מהחזה ולמעלה אין כנגדו ישוב כי הארותיו הם \nסתומים ואי האורות נמשכין לחוץ כדי שישבו בו בני אדם לכן נקרא עלמא דאתכסייא סתימא \nושם מקום לאה כנגד האחור אשר איננה נקרא ארץ ואינה בחי' ישוב כי גם היא נקראת עלמא \nסתימאה כמ\"ש אצלינו. אמנם שם מחציו ולמעלה מצד הפנים הוא מדור אל הנשמות העליונות \nהנקרא ג\"ע הארץ אשר עליה נאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו עלמה סתימאה \nוהנה כאשר נעריך כל אורך גופא דז\"א יהיה (כל) נקודת מחציתו פי הטבור אשר כנגדו ג\"ע \nהארץ שהיא נקודה טמירא אמצעיתא דכל סטרין בין בבחי' ישוב בין בבחי' חציו העליון \nשאין בו ישוב כנ\"ל ושם באמצעיתו יש ההוא עמודא דנעיץ באמצעיתא כנז' בזוהר וכאשר \nנחלק הישוב לבדו שהוא מחציו דז\"א ולמטה עד סיום הרגלים יהיה הנקודה האמצעית בפי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היסוד דז\"א אשר נקודה זו נקרא ירושלים שהיא באמצע הישו\nב כנודע והיא נקודה דאתגלייא. ואמנם מצד האחור דז\"א מחציו ולמעלה אין בו דבר כלל \nומחציו ולמטה יש בו נקודה ג' באחור אשר משם יוצא פסו ושמרי המאכל ומכאן יוצא הארה \nאל החצונים וז\"ס שהקליפה וע\"ז נקרא צואה בלי מקום וכמ\"ש צא תאמר לו כי משם הם \nנזונים ומצד הפנים אי אפשר לחיצונים להתאחז לכן הושם הצינור זה באחוריים כי שם הם \nנאחזים וניזונים וז\"ס שיש ע\"ז הנקרא פעור אשר עבודתה בכך לפעור עצמו ולהוציא הזוהמא \nאליה כי זהו מזונה ממש ואין שפע נמשך לה כי אם עד\"ז והנה יסוד דאבא הוא מן החזה \nדז\"א ולמטה והוא ממש מכוון מבפנים נגד נקב וצינור האחור הנקרא פעור. וזשארז\"ל ע\"פ \nויקבור אותו בגי מול בית פעור כי כל זמן שפעור עולה ומקטרג רואה את משה קבור ששם \nשהוא יסוד אבא ונטמן שם ונרתע ושב לאאחוריו ואינו מקטרג על ישראל והדבר מבואר. \nובענין פרעה מלך מצרים בארנו ענין זה של פעור איך הוא קשור עם העורף שהוא פרעה וע\"ש \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "היטב ושם נתבאר. והנה נקודה זו נקרא נקודה דאמצעיתא דחורבא דעלמא שהוא מקום אחיזת \nהקליפות המחריבין את העולם ולהיות שהם בחי' חורבן ושממון לכן לא הושמה נקודה אחרת \nשנית (פי' בחצי העליון דז\"א באחוריו) ואינו דומה לצד פנים שיש בו ב' נקודות כנ\"ל. \nוטעם הדבר לפי שבאחור הוא מקום סטרא דחורבא לכן נגד חצי התחתון שהוא ישוב עולם הזה \nהתחתון יש כנגדו אחיזה אל החצונים שהם בחי' נקודת האחור כנ\"ל שהוא הנקרא נקודה \nדחורבא אבל בחציו העליון שהיא בחי' ג\"ע הארץ הנקרא אימא עלאה סתימאה אין שם כנגדו \nאחיזה אל החצונים מצד האחור כי אין החצונים נכחזין באמא כנודע לכן אין באחור רק \nנקודה א' לבד בחצי התחתון אבל מצד הפנים הם ב' נקודות. והנה ז\"ש לשון המאמר בתרין \nנקודין אתפרשת מלכו דשמיא כו' סטרא דקדושה כו' פירש ב' נקודין אלו שניה הם בצד \nהפנים של ז\"א הקדוש אשר אין שם רק סטרא דקדשה לבד פירוש שאין אחיזה אל החצונים בהם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "רק בנקודת האחור לבד וקרא לבחי' צד הפנים סטרא דקדושה לסבה הנ\"ל וביאר עניינם ואמר \nכי הנקודה א' תתאה הלא היא ירושלים כי היא למטה ארץ השפלה לכן איננה נקרא סתימאה כי \nהרי היא גלויה לעין כל בריה וז\"ס מציון מכלל יופי אלהים הופיע ירצה כי מציון הוא \nיסוד דז\"א אשר היסוד הזה נקרא מכלל יופי בסוד ויהי יוסף יפה תואר ובסוד והדרת פני \nזקן כנודע. הנה מבחי' ציון הנזכר אלקים שהיא מלכות הנקראת רחל הופיע וקבלה הארתה \nמשם ע\"י ציון שהוא היסוד דז\"א כמבואר אצלינו ענין הארה זו והוא ענין הה\"ג שבז\"א \nשיורדין עד היסוד ומשם ניתנים אל הנוקבא העומדת באחור (נ\"א דרך אחור) בדעת שלה ולא \nעוד אלא שאפי' הב' חסדים המגולין הניתנין ג\"כ לרחל אינן ניתנין אליה עד שירדו תחלה \nביסוד דז\"א ואח\"כ עולין מש בסוד אור חוזר ואז ניתנין אל רחל כנודע נמצא כי כל הארות \nרחל הנקראת אלקים הוא מציון מכלל יופי שהוא יסוד דז\"א וכבר נודע כי הוי\"ה אלקים הוא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חיבור ז\"א ורחל לכ ירושלים שהיא בחי' רחל היא כנגד פי היסוד של ז\"א הנקרא נקודה \nתתתה. אמנם נקודה העליונה הנה היא נקוד' עלאה סתימאה והיא נקודת טבור שהוא סתום \nוזהו נקודה עלאה למעלה ממקום נקודה תתאה שביסוד כנ\"ל שהיא תתאה ופתוחה אבל נקודת \nהטבור עליונה וסתומה והיא בחי' ג\"ע הארץ בחי' אמא עלאה הסתום מעין כל בריה בסוד עין \nלא ראתה וגו' גם היא עלאה בסוד מי יעלה בהר ה'. והנה נקודה עליונה היא אמצעית לכל \nג' נקודות כאשר אנו משערין כל אורך העולם ישוב וחורבה שהוא כל בחי' ז\"א נמצא שנקודת \nהטבור מחצית הגוף ממש כנ\"ל אבל נקודה תתאה היא מחצית בחי' ישוב שהיא רחל כנ\"ל והנה \nכנגד נקודה זו תתאה אשר בצד פנים יש מכוונת נגדה ממש בצד האחור נקודה אחרת השלישית \nונקרא נקודה דחורבא כי שם נאחזין החצונים כנ\"ל. ונחזור לענין יהושע וכלב כי אלו \nלבדם נמלטו ונתקיימו ונכנסו לארץ לפי שאינם מבחי' מרגלים כנ\"ל רק הם בחי' ב' הבלים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואורות הנ\"ל שהם מפי הטבור ופי היסוד ומשם יוצאין יהושע וכלב. ובזה תבין איך הם \nמכלל דור המדבר ועם כ\"ז נתקיימו ונכנסו לארץ והענין הוא כי להיות האורות אלו יוצאין \nמצד הפנים של ז\"א מקום שדור המדבר עומד שם לכן הם מתערבין עם דור המדבר ונכלין \nעמהם. ועוד ט\"א והוא כי דור המדבר יוצאין מחצי ת\"ת תחתון של ז\"א שהוא מהחזה ולמטה \nוגם ב' האורות הנ\"ל הם יוצאין למטה מן החזה ולכן מתערבין יחד אבל להיות כי האורות \nאלו הם יוצאין מן גופא דז\"א בעצמו וסבת האורות האלו הם מחמת רבוי אורות של אמא \nהמתפשטין תוך גופא דז\"א לכן הם בוקעין גוף ז\"א וכיון שמוצא פתח פתוח שהם פי הטבור \nופי היסוד דז\"א יוצאין דרך שם לחוץ נמצא כי האורות האלו עיקרם מן אורות דאמא ולכן \nאין להם שייכות לדור המדבר שהם אורות דאבא לכן נכנסין אלו לא\"י שהיא רחל שהיא מצד \nאורות אמא ובפרט כי אלו הב' הם אורות גדולים מאד כי יהושע וכלב לבדם\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לקחו כל הב' אורות אלו לכן היה בהם כח לכנוס לא\"י. וז\"ש ויהושע בן נון וכלב בן \nיפונה חיו מן האנשים ההולכים תור את הארץ פירוש כי גם הם הלכו בחבורת אנשים מרגלים \nההם אע\"פ שאינם מכללם לכן נתקיימו וחיו ולא מתו. ושכחתי מה ששמעתי ממורי זלה\"ה בזה \nאיזה מהם ביסוד ואיזה מהם בטבור יהושע או כלב. ואני מסופק אם שמעתי כי כל\"ב גימטריא \nב\"ן שהוא הוי\"ה במילוי ההי\"ן היוצאת מן יסוד ז\"א אל הנוקבא רחל אבל יהושע הוא יותר \nעליון ממנו והוא מהטבור. אבל הותר נלע\"ד שהוא בהיפך כי יהושע הוא הבל היוצא מיסוד \nדאתגלייא הבל רב וגדול וכלב הוא הארת הטבור שהוא הארה מועטת לפי שפתחה סתום כנ\"ל \nלכן היה יהושע מלך על ישראל משא\"כ כלב וגם כי הרי יהושע מיוסף אתי והוא יסוד א\"כ \nהבל היבוד הוא יהושע: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער לב פרק ו מ\"ת\nוהנה כאשר מתו דור המדבר ויקומו בניהם תחתיהם אשר נכנסו לא\"י אז נתבטלה השורה \nהראשונה אשר היתה סמוכה אל הז\"א והם דור המדבר וב' המטות הנ\"ל. והנה כנגד ג' אבידות \nאלו ניתן להם ג' מתנות טובות באר מן וענני כבוד לכן נקרא מתנות כי הם מתנות חדשות \nואמנם לא חזרו ג' מתנות אלו במקום ג' הארות הראשונים שנתבטלו רק בחי' הבאר לבדה \nעומדת במקום דור המדבר אבל המן וענני כבוד לא האירו במקום שהיו תחלה ב' המטות כמ\"ש \nבע\"ה. וטעם הדבר לפי שהבאר הוא בחי' הסלע שהיא רחל נוקבא דז\"א וכאשר קם דור ב' אשר \nעליהם נאמר ויבואו כל העדה מדבר צין בחדש הראשון ויצמא שם העם למים והוא כי תחלה \nהיתה נמשך השפע מהארה הנקרא דור המדבר וכאשר נתעלמה ונתבטלה בשרשה ביסוד אבא שביסוד \nז\"א אז צמאו למים כי לא היה להם מאותה הארה רק מבחי' רחל שהיא א\"י והיא הבאר כנ\"ל \nלכן הצריך לתקן את רחל נוקבא דז\"א ולהחזירה פב\"פ עמו בבחי' זווג ממש ומשם ימשך להם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "השפע הצורך להם ואז שתו מי השפע מן הבאר ההוא ותשת העדה ובעירם ואז נאמר שירת הבאר \nאז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה וכמ\"ש בסיום הדרוש הזה ענין פסוקים אלו \nלכן נבאר תחלה ענין ג' האורות אלו איך עומדים והם באר מן ענני כבוד. הנה כבר נת\"ל \nאיך יסוד של אבא מלובש תוך יסוד אמא בהיותן שניהן תוך גופא דז\"א והחסדים המגולין \nהיוצאין מיסוד דאמא במקום החזה דז\"א ומשם ולמטה והנה הם מקיפים וסובבים היסוד דאבא. \nגם נת\"ל כי הארות של אבא יוצאין מחוץ לז\"א ומאירין ליעקב ודור המדבר דרך פנים של \nז\"א ב' שורות זו לפנים מזו וכל שורה כלול מג' כנ\"ל. והנה גם נת\"ל כי גם מב' צדדי \nז\"א מצד ימיני של נצח דז\"א ומצד שמאל של הוד דז\"א יוצאין האורות לחוץ אשר הם בחי' \nמן וענני כבוד כמ\"ש בע\"ה. והענין כי הנה לכאורה היה נראה כי כאשר נחלק או\"פ לחצאין \nיצאו חצי האורות העומדים בצד ימין דז\"א ויבקעו שם בדופן כלי של יסוד אבא שבתוך ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מצד ימין שבו ומשם יצאו לחוץ וכעד\"ז מהארות העומדים בצד שמאל יבקעו צד שמאלי ויצאו \nמשם לחוץ כי כל א' וא' יוצא במקום הקרוב אליו. האמנם לא היה הדבר כן לפי שאם היו \nיוצאין עד\"ז היה נמצא שהאורות יתחלקו ויצאו לחוץ חציים מצד ימין וחציים מצד שמאל \nוישאר יסוד דאבא ריק ופנוי מבלי שום הארה בתוכו ועי\"כ ישאר ז\"א בלתי אורות יסוד אבא \nוגם דור המדבר ויעקב ישארו בלתי אורות כי כל האורות יצאו דרך צדדים. לכן המאציל \nהעליון הניח בטבע האורות אלו טבע אחר להיפך שלא יצאו כל א' וא' בדרך הקרוב אליו אל \nצדו רק להיפך ויצאו למפרע כי אורות הימינים יצאו דרך צד שמאל ואורות השמאלים יצאו \nדרך צד ימין. ופירוש הענין כי האורות העומדין תוך יסוד דאבא מצד ימין הם עוברים תוך \nיסוד אבא עצמו עד הגיעם שם לצד שמאלי שבו בדופן השמאלי של כלי יסוד דאבא ובוקעין \nאותו ויוצאין מחוץ להוד דז\"א. וכעד\"ז האורות השמאלים הם עוברין בתוך יסוד עצמו דאבא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עד הגיעם שם לצד ימיני שבו ובוקעין דופן ימיני של יסוד אבא ויוצאין לחוץ מנצח דז\"א \nולחוץ ובהיותן האורות יוצאין בזה האופן אין חשש שיצאו האורות כולם מתוך היסוד דאבא \nוישאר ריקם לפי שהאורות השמאלים בהליכתן לצד ימין הם מעכבין את האורות הימינית שלא \nיצאו לגמרי דרך שמאל וכן האורות ימינים בהליכתן לצד השמאלים מעכבין האורות השמאלים \nשלא יצאו לגמרי דרך ימין ואלו מעכבין את אלו ואלו מעכבין את אלו ואינו יוצא רק הארה \nמועטת הצריכה לצאת לבד. והנה מוכרח שכשיצאו האורות אלו לחוץ מתוך יסוד דאבא ודאי \nשהם פוגעין באורות אמא ומתערבין עמהן ומוציאין אותם ג\"כ לחוץ עמהם נמצא לפ\"ז כי \nהאורות הימינים דאבא מוציאין אורות השמאלים דאמא בצד שמאל דז\"א שהם מחוץ להוד דז\"א \nוהאורות השמאלים דאבא מוציאין האורות הימינים דאמא בצד ימין דז\"א שהוא מחוץ לנצח \n(ימין) דז\"א נמצא כי האורות דאבא מחליפין מקומם אבל האורות דאמא יוצאין כל אחד כפי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מקומו וכבר כתבנו טעם התחלפות אורות דאבא בצאתן לחוץ. ועוד יש בזה ט\"א והוא כי \nבהיות אורות דאבא מחולפים והימינים יוצאין דרך שמאלי והשמאלי דרך ימין נמצא שכולם \nמתחלפין ומתערבין יחד ונכללין ימין בשמאל ושמאל בימין וכללות כולם יוצאין דרך ימין \nוכן כללות כולם יוצאין דרך שמאל והנה אלו הב' אורות שיוצאין זו מחוץ לנצח דז\"א וזו \nמחוץ להוד דז\"א הם בחי' המן וענני כבוד שניתנו לישראל במדבר ואינן עומדין בחי' \nאלכסונם ע\"ד שנתבאר בענין ב' המטות (אלא) שיוצאים בב' צדדי דוה\"מ בבחי' אלכסונם והם \nבצד הפנים דז\"א אבל אלו הב' שהם המן וענני כבוד הם מב' צדדים ימין ושמאל שהוא מחוץ \nלנצח ומחוץ להוד. וראייה לזה שהרי אף בזמן שהיו קיימים ב' מטות היו ג\"כ בחי' המן \nוענני כבוד שביציאתן ממצרים (משה ואהרן) זכו להם כנודע וא\"כ א\"א שיהיו באלכסונם \nבמקום ב' המטות רק בב' צדדים דז\"א ימין ושמאל ממש ושם נשארו תמיד אף אחר שנתבטל ב' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "המטות. אמנם הבאר הוא ממש בצד הפני\nם דז\"א כנ\"ל במקום שהיה תחילה הארת דור המדבר ממש וכבר נת\"ל כי הבאר הוא בחי' רחל \nנוקבא דז\"א שהיתה תחילה עומדת באחור ובחזרתה פב\"פ עמו נעשה בחינת באר. אמנם צריך \nלידע כי עתה בחזרתה פב\"פ נתוספו בה הארות אחרות מה שלא היו בה בהיותה באחור. והענין \nכי בהיותה אב\"א היתה לוקחת אורות דיסוד אמא העומדת מצד אחור דז\"א ועתה בחזרתה פב\"פ \nלוקחת גם האורות היוצאים מיסוד דאמא דרך פנים דז\"א פי' כי הנה האורות היוצאות מיסוד \nאבא דרך פנים דז\"א הם פוגעין עם האורות דאמא העומדין בצד פנים דז\"א ומוציאין אותן \nמחוץ לז\"א וניתנין לרחל ואז נעשית בחי' באר. והנה כאשר גם האורות של אמא שהיו \nניתנין לרחל בהיותה אב\"א חוזרין ומסבבין עתה לצאת דרך פנים הנה הם מסבבין סביבות \nיסוד אבא עד שמגיעין דרך פנים דז\"א ושם מתערבין עם אורות דאמא העומדין בצד פנים וגך \nבדרך סיבובם מתערבין בכל האורות העומדין בב' צדדי ז\"א נמצא כי בעת צאת האורות דרך \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פנים דז\"א הם כלולים ומעורבים מכל ד' בחינת האורות שבפנים ושבאחור ושבב' צדדים ומכל \nד' רוחות אלו יוצאין דרך פנים ונעשה בחי' באר. ונודע כי האורות האלו הם בת\"ת דז\"א \nמהחזה ולמטה וכאשר מתקבצין יחד מכל ד' רוחותיו כנ\"ל ומתערבין יחד הנה אח\"כ הם \nיורדין ביסוד דז\"א ומשם בוקעין ויוצאין לחוץ ונכנסין בדעת של רחל המכוון ממש נגד \nיסוד דז\"א ושם נכנסים כל אלו האורות בדעת שלה ואז נקרא באר. והנה נתבאר ג' הארות \nאלו שהם באר מן וענני כבוד איך הם מתיחסים אל דור הב' אשר נכנסו לא\"י לפי שהנה הם \nכולן אורות של אמא אשר נעשו ג' בחי' הנ\"ל אלא שהם יוצאין ע\"י האורות של אבא שגורמין \nלהם לצאת לחוץ כנ\"ל. ועתה צריך לבאר איך תחילה יוצאין ע\"י משה ואהרן ומרים ואח\"כ \nחזרו שלשתן בזכות משה לבדו כמארז\"ל והענין כי נתבאר אצלינו איך משה ואהרן שניהם הם \nמבחינת יסוד אבא כי משה גימטריא קפ\"ד קס\"א שהם אחוריים דיסוד אבא ממולאים הוי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דיודי\"ן ואהי\"ה דיודי\"ן בבחי' פנים דיסוד אמא אבל אהרן הוא ע\"ב וקפ\"ד שהם אחוריים \nפשוטין ואחוריים מלאים ביודי\"ן דיסוד אבא. והנה אנו מוצאין קושיא אחת בדברי רז\"ל כי \nפ\"א מצינו בדבריהם כי משה בנצח ואהרן בהוד וכמו שסידר בעל ההושענות של יום הושענה \nרבה והרי אנו רואין שמשה הוא לוי שהוא בשמאל שהוא קו ההוד ואהרן שהוא כהן בימין \nשהוא קו הנצח. אבל ספר זה נת\"ל כי אורות הימינים דיסוד אבא וצאין לצד שמאלי ואורות \nהשמאל יוצאין לצד ימין נמצא כי משה כלול בימין ובשמאל וכן אהרן כלול משניהן. וז\"ס \nשאמרו בזוהר פרשת וארא הוא משה ואהרן הוא אהרן ומשה לומר ששניהם שקולים לאכללא אשא \nבמיא ומיא באשא והבן זה. אמנם אני מסופק איך שמעתי ממורי זלה\"ה איזה משניהם הוא \nעיקרו בימין ואיזה מב' עיקרו בשמאל. ונלע\"ד ששמעתי ממנו כי הנה משה גדול מאהרן \nועיקרו הוא בימין היסוד ממש לכן הוא חתום במדת הנצח העומד בימין היסוד אבא שבתוך \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הז\"א ומצד הימין הזה נמשך המן שהיה בזכות משה כנודע אבל יצא וניתן בצד שמאל כנודע \nכי המזונות בצד שמאל בסוד קשין מזונותיו של אדם כקי\"ס שהם מצד הדין והגבורה. אמנם \nאהרן הוא בששמאל היסוד דאבא ולכן חתום במדת ההוד העומד בשמאל דאבא וממנו נמשך ענני \nכבוד שהיו בזכות אהרן כנודע אבל יצאו וניתנו בצד ימין כנודע שז' ענני כבוד הם בחסד \nכמבואר בזוהר פרשת אמור. אמנם הבאר היה בזכות מרים כי מרים היא רחל נוקבא דז\"א והיא \nגורמת שכל אותן אורות שהיה לוקחת מן האחור יחזרו עתה דרך פנים וימשכו עמהם ב' אורות \nהצדדין וגם אורות הפנים וכולם כא' יוצאין דרך הפנים ונעשין באר כנ\"ל כי אורות הבאר \nהם אורות רחל ממש וכשוזרת פב\"פ עם ז\"א גם האורות הנ\"ל חוזרין דרך פנים וזשארז\"ל כי \nהבאר היה ע\"י מרים. והנה נתבאר איך ג' מתנות אלו שהם באר מן ענני כבוד שלשתן אורות \nדאמא אלא שיוצאין ע\"י יסוד אבא שהוא משה וכ\"ז הם ע\"י ג' אחים משה אהרן מרים אבל \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "הג\"ר שהם דור המדבר וב' המטות היו ע\"י משה לבדו ואחר שמתו אהרן ומרים חזרו שלשתן \nע\"י משה לבדו שהוא יסוד דאבא כנודע: \nמ\"ק ונבאר הענין שבס\"ה קרא לאהרן כהן ופ\"א קורא אותו לוי שהוא בשמאל ולמשה קרא אותו \nלוי ופ\"א אומר שהוא בימין ונראה דבריו סותרין זה את זה. אך הענין כשיסוד האבא נכנס \nתוך זעיר אנפין עד ת\"ת שבו כנודע ובהגיע לחזה שהוא מקום מגולה כי נפסק יסוד אמא אז \nהארה שבו מכה אל צד ימין דז\"א ואח\"כ חוזרת ההכאה של האור אל צד שמאל דז\"א ואח\"כ משם \nחזרה ההכאה לאמצע וירדה דרך יסוד. והנה המן היה מצד משה בהכאה ראשונה וענני כבוד \nמצד אהרן בהכאה ב' ובאר מצד מרים באמצע בהכאה ג' ולא תבין זה אלא כמ\"ש אצלינו בסוד \nג' מתנות הנ\"ל שניתנו לישראל במדבר ע\"ש: \n \n", "en": ""}]}
