{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "9", "title": "ספר עץ חיים — קטע 9", "hebrewTitle": "קטע 9", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "בחי' רוחא וזה נשאר תמיד בה ולכן בבואה בעוה\"ז האורח נמשך לה מזה וכל חיותה ממנו \nובזה יבוא הכל על נכון עכ\"ל: \nשער מ\"ן ומ\"ד דרוש י\"א בסוף סימן מ\"ז שם שהם עצמן מזדווגים עם המלכות כו' עיין \nביאור הדברים בספר מקדש מלך על פ' בראשית דף ו' ע\"א בדברי המתחיל לרחוק דא יעקב \nע\"ש: \nבשער השמות פ\"ד ד\"ה הכתב איתא שם נ\"א עיין בשעה\"מ וכן בטעמי מצות וכן בספר הליקוטים \nבפ' נח בפסוק שופך דם האדם ותראה שם שהעיקר הוא כנ\"א: \nבשער השמות פ\"ה. בציור הק\"כ צרופי אלהי\"ם. והנה כל האותיות דהק\"כ צירופים הם ת\"ר \nאותיות והם כנגד הפ\"ר דינין והש\"ך דינין שהם דינין דדבורין ודינין דנקודין (כמ\"ש \nבשער הכוונות דף צ' ע\"ב). והם בס\"ה ת\"ר כמספר האותיות דהק\"כ צירופים. והוא דבר \nנפלא. והערתי לזה הסידור הקדוש קול יעקב להמקובל בעל שעגה\"ע: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הודעה ואזהרה לפני לימוד חכמת הקבלה\nהודעה ואזהרה (מרב מקובל אחד): \nעל הרחקת הגשמיות הנראה במשלים שבאו בספרי הקבלה ובפרט בספרי האר\"י ז\"ל. (נדפס זאת \nבסוף ספר קל\"ח פתחי חכמה וכאן נסדר בסדר אחר ובהוספות): \n(א) הרב הגאון ר' חיים ויטאל ז\"ל כתב בהתחלת ספרו שער ההקדמות (שנדפס בירושלים) בזה \nהלשון. ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח בגוף חלילה וכל הדמיונות \nוהציורים אלו לא מפני שהם כך חס ושלום אמנם לשכך את האוזן לכשיוכל האדם להבין \nהדברים העליונים הרוחנים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי לכן ניתן רשות לדבר \nבבחינת ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוט כו' וכמו שאמר הכתוב כי לא ראיתם כל תמונה \nוכאלה רבות ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיל ולצייר בה הדברים העליונים והם בחינת \nכתיבת צורת האותיות כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון וגם תמונה זו דבר פשוט \nהוא כי אין למעלה לא אות ולא נקודה וגם זה דרך משל וציור לשכך את האוזן כנזכר עכ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הרח\"ו ז\"ל שם: \n(ב) ושם דף למ\"ד עמוד ד' כתב הרח\"ו ז\"ל בזה הלשון כבר ידעת כי אין לנו רשות לעסוק \nקודם האצילות עשר ספירות ושלא לדמות שום צורה ודמיון כלל חלילה וחס [פי' אפילו בדרך \nמשל אין לנו רשות] אבל מן עשר ספירות ולמטה אפשר לדבר בדרך משל ודמיון עכ\"ל הרח\"ו \nז\"ל שם. פי' שמשם ולמטה אפשר לדבר אך הוא הכל בדרך משל. וכ\"כ בספר שומר אמונים \nבוויכוח שני בשם האר\"י ז\"ל. וע\"ש עוד בשומר אמונים שם שהאריך להוכיח שענין הצמצום \nשכתב האר\"י ז\"ל הוא משל וכתב שבדברי האר\"י ז\"ל מפורש כן יעו\"ש. (ויעויין בעץ חיים \nהתחלת שער אח\"פ ע\"ש): \n(ג) והגאון מהר\"ח מוואלאזין זצ\"ל בספרו נפש החיים שער ג' פ\"ז כתב הלשון ומודעת שכל \nדברי האר\"י ז\"ל בנסתרות משל הם עכ\"ל [ובוודאי כן הי' מוסכם ג\"כ מרבו הגר\"א ז\"ל]: \n(ד) ויעויין בתיקוני זוהר תיקון ע' דף ק\"ל ע\"א לעילא לית גוף ולא גויה כו'. ובמגיד \nמישרים פ' מקץ כתב בזה\"ל ולאו דאיכא לעילא איבריא ח\"ו אלא הכל דוגמא כאשר ידעת. \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ויעויין בזוהר בא ברעי' מהימנא דף מ\"ב ע\"ב ופ' פנחס רנ\"ז ע\"ב ובס' עבודת הקודש חלק \nהיחוד פי\"ב ופי\"ג ע\"ש ויעויין בנפש החיים בשער ב' מן פרק שני והלאה ובספר קנאת ד' \nצבאות חלק א': \n(ה) ובספר כנפי יונה מהרמ\"ע מפאנו ז\"ל בתחלתו כתב בזה\"ל ניתן לנו רשות לעשות משל \nבאיברי גופינו כו' אבל אתה חכם טהר רעיונך ומחשבתויך ולידע שלמעלה אין שום אבר גשמי \nח\"ו הזהר בנפשך מאוד ואעפ\"י שאנו עושים משל כו' עכ\"ל: \n(ו) ובריש ספר מקדש מלך (ונדפס ג\"כ בספרי הזוהר החדשים באזהרה) כתב בשם הרא\"י ז\"ל \nבזה הלשון. אל יפתוך רעיונים לומר שיש במקום הנאצלים העליונים מראות וגוונים. כי \nהסוברים כן הם קרואי שאול ובה הם נידונים על כי יחפאו דברים על אדוני האדונים. כי \nאין שם שום גוון ולא מראה רואה ואינו נראה המתגאה על כל גאה כו' עכ\"ל: \n(ז) ובהקדמת הגאון הרמ\"ח לוצאטי ז\"ל לספרו קנאת ד' צבאות. התב שם על הכת הרעה \nהטועים בפי' דברי רשב\"י ז\"ל בזה הלשון. קנאת ד' צבאות תעשה זאת סמל הקנאה העגל הזה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יצא ראשונה לקחת משל לנמשל ולדון תוכו כברו. והרשות הנתונה לנביאים לדמות צורה \nליוצרה היתה להם למוקש לעוות אמרי יושר ולסלף דברי צדיקים. כי לא יחפוץ כסיל \nבתבונה. העמיקו שחתו לחשוב עליו מחשבות לומר התירו פרושים את הדבר אשר צוה ד' \nאלקינו אותנו לא תעשה לך פסל וכל תמונה כי נתן נתנו גוף ומקרי גוף אל יוצר האדם \nחלילה לנו כו' עכ\"ל. וכתב אח\"כ על הטעות הנ\"ל בזה הלשון. כי שקר המפורסם נקל להמלט \nממנה והכל יודעים כי אחד אלקינו ואין עוד אחר וצדיק באמונתו יחי' להסיר ממנו תבנית \nכל גוף וכל מקריו וכאשר לא ירעו דבריו אשר בפי נביאיו הזכיר שמו במקרי הגוף האלה כי \nידענום אשר המה למשל ומליצה כן לא ירעו ולא ישחיתו חכמת יושר אם מצאנום בפי חכמיו \nעכ\"ל: \n(ח) וזה לשון הרמ\"ח לוצאטו ז\"ל בספרו קל\"ח פתחי חכמה סי' ז'. זה ודאי שכל כך דברים \nשאנו מזכירין בספירות דברי צורה וגשמית א\"א להיותם כך בהם בשום פנים כי זה הי' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ככפירה ח\"ו ומקרא מלא הוא כי לא ראיתם כל תמונה כו' ואם היסוד זה אנו משימין כהוגן \nכו' וע\"ש באורך: \n(ט) ויעויין שם באורך הס' ז' ח' ט' יעו\"ש היטב ותמצא מבואר. שבאמת בעצם משל הם וגם \nהמשל קודש לד' ובו הי' השי\"ת מודיע ומראה להנביאים עניני הנמשל ועל דרך שכתב הרמב\"ם \nבהלכות יסודי התורה פ\"ז הלכה ג' (כמו הסולם שראה יעקב אבינו כו' והוא הי' משל כו' \nוכמו המקל שקד שראה ירמי' כו' ויעו\"ש הלכה ז' שרק אך במשה רבינו לא הי' משל בנבואתו \nע\"ש). וע\"ש בפ\"ח סי' ט' שהוא רק כראית הנשמה כו' ויעויין עוד מזה בספרו חוקר ומקובל \nבהתחלתו בד\"ה ואי זה וד\"ה הרי כבר תרצת בעצמך כו' ויעויין בזה באורך בספרו דעת \nתבונות דף ל\"ה ל\"ו ע\"ש: \n(י) ובביאור הגר\"א ז\"ל על ריש אדרא רבא (שנדפס אצל ביאורו על ת\"ז) על מ\"ש בא\"ר פתח \nר\"ש ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל כו' כתב הגר\"א ז\"ל בזה\"ל הי' ירא שלא יגשמו ח\"ו \nבמחשבתם עכ\"ל ע\"ש [ונראה לענ\"ד שלא למען אלה העומדים אז לפניו הוצרך לזה שבוודאי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המה לא היו טועים בזה רק באשר דבריו נכתבו וגם ידע שיגיעו דבריו לתלמידיהם ותלמידי \nתלמידיהם ועתיד להתגלות בסוף לכן הקדים זאת להסיר מכשול וע\"ד שאמרו חכמים הזהרו \nבדבריכם שמא כו' וישתו התלמידים כו']: \n(יא) ובליקוטי הגר\"א ז\"ל שנדפס סוף ספר מגן וצינה ונדפס ג\"כ בסוף ספרא דצניעותא \nהחדשים כתב הגר\"א ז\"ל בזה הלשון. דע כי אין סוף ב\"ה אין לחשוב בו כלל וכלל כו' וכ\"ש \nבא\"ס ב\"ה ית\"ש שאסור לחשוב בו כל לו אפילו א\"ס אסור לקרותו ומה שאנו מדברים בו \nובספירות הכל מרצונו והשגחתו שידוע מצד פעולותיו וזה הכלל לכל דרכי הקבלה. וידוע \nכשם שהוא בבלתי תכלית כן רצונו וזהו א\"ס לרצונו הפשוט ואף בזה אסור לחשוב כלל כו' \nעכ\"ל הגר\"א ז\"ל באורך. ויעויין בביאור הגר\"א על רעי' מהימנא בזוהר בא דף מ\"א ע\"ב \nבמ\"ת בד\"ה דכל חיוון כו' כי זהו כלל גדול שאסור לחשוב במהותו ורק מצד גבורותיו \nומעשיו כו' וכ\"כ בספר אדיר במרום להרמח\"ל ז\"ל דף נ\"ט ע\"א וז\"ל הנה מה שאנו מדברים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "במאציל ב\"ה הנה כבר פשוט הוא שאין אנו מדברים רק בבחינת פעולותיו ולא בבחינת מהותו \nועצמותו כלל ותדע שאפילו מה שאנו מזכירין אותו בשם אין סוף ב\"ה אין הכוונה על \nעצמותו כלל אלא על פעולותיו עכ\"ל וע\"ש. וע\"ע בנפש החיים שער ב' פ\"ב ופ\"ג באורך מזה. \nויעויין עוד בפי' הגר\"א ז\"ל על רע\"מ בהשמטות שבסוף ח\"א מהזוהר דף י\"ח ע\"ב במ\"ת בד\"ה \nויחלום כו' שידוע שעצמותו ית\"ש אין כל נברא בעולם הן למעלה ובכל העולמות ולא הי' \nולא יהי' שום נברא שיכול להשיג שום השגה כו'. יעו\"ש באורך ובביאור על כמה ענינים \nע\"ש: \n(יב) ואמנם מה שנתבאר שהוא רק משל זהו בעולם האצילות שנקרא ג\"כ עולם רק בדרך משל. \nאך בעולם הבריאה והיצירה והעשיה. והיינו בבחינת רוח ונפש שלהם שם יש הרבה דברים \nשאינם משל כי שם (בבחינות רוח ונפש דוקא) מדובר ג\"כ בנבראים ממש רוחין ונהורין הכל \nלפי הענין וכמבואר בארוכה בהיכלות שבזוהר דבראשית ופקודי ובביאור הגר\"א ז\"ל שם. ורק \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בבחינת הנשמה שלהם בזה מדובר ג\"כ בדרך משל ע' ביאורי הגר\"א ז\"ל על היכלות דבראשית \nדף מ\"א ע\"ב הכל ראשון בד\"ה כד אתכליל כו' בספר חוקר ומקובל בד\"ה דע שרצה העלין כו' \nובד\"ה דע שהדבר פשוט כו' ובד\"ה כבר ראית כו': \n(יג) וזה לשון הגר\"א בליקוטין שנדפס סוף ס' ספרא דצניעותא. והנביאים לא השיגו אלא \nביצירה ודניאל בראש עולם העשיה תחתית עולם היצירה כו' והולך ומתמעט עד שבדורותינו \nאין משיגים אלא בעקב עשיה כו' וכל מה שאנו מדברים בא\"ק ואבי\"ע הכל בעולמות התחתונים \nמאוד שבכל עולם יש אבי\"ע וכל הבחינות אלא כו' לכן מדברים דרך משל ואינם מבינים כלל \nכי יחזקאל אמר בדרך חידה שהי' בחו\"ל ובסוף הבית וזכרי' מראות סתומות ואין אתנו יודע \nעד מה עד אשר יערה רוח ממרום עלינו עכ\"ל הגר\"א ז\"ל שם: \nויעו\"ש עוד בליקוטי הגר\"א שבס\"ס ספרא דצניעותא ביאור על כמה ענינים ביאור העשרת \nספירות וענין הצמצום (הקו שבר\"ס עץ חיים. וענין עיגולים ויושר ועוד הרבה ענינים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ע\"ש): \nויעויין בחוקר ומקובל שנדפס מחדש בעשרה פרקים שלו שם נדפס על כמה דברים מראה מקומות \nלהמקומות שמבואר שם קצת מפנימיות הענינים וע' בספר פתחי שערים שנדפס מחדש. בנתיב \nהראשון: \nובסוף ספרא דצניעותא מסיים זכאה מאן דעאל וידע שבילוי ואורחוי ופי' הגר\"א ז\"ל \nשבילוי סתימוי. וארחו גילויו כמו משל ומליצה עכ\"ל הגר\"א ז\"ל פי' המשל של החכמה \nוהנמשל של החכמה וכלשון הכתוב להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. [וכבר האריכו \nבזה הרבה בס' המקובלים בהקדמותיהם וע' אזהרת המגיה בתיקון שבעין. ובהקדמת ס' מגן \nדוד להרדב\"ז ז\"ל]: \n(ע\"כ ההודעה והאזהרה): \nולדוגמא נציין קצת ענינים למקומות שמוזכר שם קצת מפנימיות הדברים או קצת הסבר ע\"ס \nאלף בית: \nאדם ואיברי האדם. המוזכר בספרים בכלל יעויין בס' קנאת ד' צבאות חלק א' בארוכה. \nוכעין דבריו בקיצור כתב הגר\"א בליקוטיו שבסוף ס' ספרא דצניעותא וז\"ל שם והנה כפרטי \nהנברא כך פרטי הרצון אף שיכול להברא ברצון א' וכו' ובדוגמת זה נברא האדם מספר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "האיברים והגידים ושאר הפרטים כמנין כללי העולמות וכל אבר מסודר לעולם א'. ובנשמה \nכ\"כ כחות ואיכיות כמנין האיברים ומתפשטין בהן כו' וזהו שמכנין לספירות בשם אדם עכ\"ל \nהגר\"א ז\"ל שם: \nויעויין עוד בנפש החיים שער א' פ\"ו ושער ב' פ\"ה באורך ויעויין קל\"ח פתחי חכמה סי' \nי\"ב וסי' י\"ז וסי' ע' וע' דעת תבונות דף י\"ד ט\"ו: \nאור והארה. וז\"ל הקל\"ח פ\"ח סי' ה' האלקות לא תוכל לקרותו בשום שם או מלה אמנם כאשר \nבלא שם לא תוכל לקרות ולדבר ע\"כ צריך לקרות אותו באיזה שם. אבל נבחור את שיוכל \nלהיות רחוק ממנו פחות מהאחרים כו' ותבין שאין זה הארה ממש כו' אלא מה שיקראוהו הארה \nלתת לי איזה שם עכ\"ל: \nאור פנימי ואור מקיף. ע' פתחי חכמה סי' כ\"ח כ\"ט. ובליקוטי הגר\"א שבס\"ס ספרא \nדצניעותא שם בד\"ה וכל א' מעיגולים אלה כו': \nאחור ופנים ע' דעת תבונות דף למ\"ד ע\"ב וקפ\"ח סי' ע\"ו וסי' קל\"ה ארך אנפין וזעיר \nאנפין. ספירת כתר הוא רחמים עד אין קץ שהוא לפי התכלית לו ית\"ב כו'. וששה ספירות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד הם סדר ההנהגה לפי מעשי ב\"א וכו' (הגר\"א ז\"ל) פי' \nשאפי' החסד הוא רק למי שמגיע לו בעד מעשיו. לכן נקרא כתר ארך אנפין לשון ארך אפים. \nוששה ספירות הנ\"ל נקרא זעיר אנפין פי' קוצר אפים ר\"ל. ונקרא ג\"כ משפט ע' קפ\"ח סי' \nצ\"ב: \nאדם קדמון. וממנו נשתלשל עולם שנקרא אוזן חוטם פה ומהם משתלשל העולם עקודים. ומלכות \nדא\"ק הנ\"ל נקרא רישא דלא אתיידע ומהנ\"ל משתלשל עולם הנקודים הנה אח\"פ הנ\"ל מפורש \nבע\"ח ריש שער אח\"פ שהוא רק לשבר את האוזן ע\"ש. וכתב בקפ\"ח. שא\"ק הוא הנהגה הנצחיות \nשאחר זמן המעשה. ואורות אח\"פ הם הנהגה של שלשת אלפים שיהיה אחר אלף השביעי. ועולם \nהעקודים הוא ההנהגה שיהי' באלף השביעי. ועולם הנקודים הוא ההנהגה של ששת אלפים שנה. \nולפי שסוף מעשה במחשבה תחלה וכל א' הוא הכנה לחבירו ולפי שרצה שיהי' בהנהגה האחרונה \nהוצרך להקדים לו ההנהגה שלפניו ולכן נחשב בסדר השתלשלות להיפך ממה שבסדר הזמן ורישא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דלא אתיידע הוא ההנהגה המעבר מן הנהגת הזמן להנהגה הנצחית כל זה מבואר בקפ\"ח. \nויעויין עוד בספר פתחי חכמה ודעת דף כ\"ד: \nהתלבשות לפעמים הנהגה אחת שהיא העיקר ומסתתרת ומתדמה כאילו הנהגה אחרת וזהו שנקרא \nע\"ד התלבשות שהנהגה אחת מתלבש באחרת וענין זה מבואר בפק\"ח סי' יוד ע\"ש. השתלשלות. \nפי' שהנהגה אחת גורמת לחברתה. בד\"מ אנו אומרים שהגבורה והדין משתלשל מהחסד. היינו \nשמה שעושה דין אינו לנקמה ורק הוא מצד החסד שזהו חסד להעולם שיהי' דין למען לא יהי' \nעולם הפקר או ע\"ד אשר יאהב ד' יוכיח וכאשר ייסר איש את בנו וכן הוא יתר עניני \nהשתלשלות שהנהגה אחת גורמת לחברתה ויעויין זאת בקפ\"ח שם סימן יוד. ובסי' צ\"ב ע\"ש: \nזיווגים כתב (בהנה) [בהגה] שבריש ס' נפש החיים דף ז' ע\"ב בזה\"ל. זיווגים מודעת שהוא \nרק משל על חיבור ענינים רוחנים כענין אדם המחבר תחלה בשכלו ב' סברות בשכל. ומחיבור \nשני הסברות נולד לו סברא חדשה על פי הקדמת שני הסברות הראשונות עכ\"ל וע\"ש מה שכתב \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בזה. ויש בזה בחינה על דרך שאמר חז\"ל מתחלה נברא העולם במדת הדין ראה שאין העולם \nמתקיים שיתף מדת הרחמים וידוע שהדין נקרא בדרך משל נקבה והחסד בדרך משל זכר: \nויש עוד ענין בזה שכל. העולמות כלל הנפרדים נקראו בלשון נקבה והשי\"ת נקרא בלשון זכר \nוכמורגל ג\"כ במקרא. ולפי שהכל תלוי בענין התחברותו ית\"ש עם העולמות הנבראים או ח\"ו \nהתרחקותו יעויין בנפש החיים שער ב' פרק ב' ג' ד' ה' באורך. ונקרא ענין הנ\"ל יחוד או \nפירוד ח\"ו. וכתב הגר\"א ז\"ל בס\"ד פ\"ד. (בד\"ה כד נחת) בזה\"ל ולמעלה נתפרדה הבריאה \nמאצילות וזהו הפירוד דמטרוניתא מבעלה בכ\"מ שמזוהר והתיקונים עכ\"ל ע\"ש באורך. (פי' \nדהבריאה הוא עולם הראשון מהנבראים והנפרדים כנודע) והכל לפי הענין. ויעויין בקל\"ח \nפתחי חכמה סי' ס\"ג ע\"ג ובדעת תבונות דף למ\"ד ע\"ב: \nימין ושמאל החסד נקרא ימין בדרך משל והדין נקרא שמאל בדרך משל. (כללי ח\"א להרמח\"ל) \nוהוא כמ\"ש חז\"ל על פסוק וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו לשמאלו וכי יש ימין ושמאל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "למעלה אלא אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה ע\"ש: \nישראל יעקב שני בחינות. יעוין בליקטי הגר\"א ז\"ל שבסוף ס' ספרא דצניעותא בד\"ה ענין \nלאה ורחל וכו' יובא למטה באות ל': \nכלי ואור ע' קפ\"ח סי' כ\"ח כ\"ט. וע' ביאור הגר\"א ז\"ל שבס\"ס ס\"ד שם וז\"ל והכלים \nוהפנימים הם היכולת והרצון וע\"ש באורך. וע\"ש עוד בד\"ה וכ\"א מהעיגולים כו': \nלאה ורחל. שנקרא מלכות. ע' בלקוטי הגר\"א ז\"ל שבס\"ס ס\"ד בד\"ה ענין לאה כו' וז\"ל שם \nענין לאה ורחל כי שתי בחינות במלכותו ית\"ש. א' מצד שאנו ממליכין אותו שזהו תכלית כל \nהעבודה וזהו בחינת נוקבא. [פי' ונקרא רחל] אבל בחינה שנית כשנתגלה מלכותו בעולם מצד \nאותות כמו במצרים ולע\"ל כו'. וכן בז\"א שתי בחינות. מציאותו שאנו דבוקים בו ומודים \nבמציאותו זהו [בחינת נוקבא] יעקב. וב' מצד הגלותו וכנ\"ל [ונקרא ישראל] עכ\"ל וע\"ש \nעוד וע' פ\"ח סי' קי\"ח: \nלידה עיבור יניקה. ע' דעת תבונות דף כ\"ד כ\"ה כ\"ז. וע' פתחי חכמה סי' ס\"ו קכ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ובכללי חכמת האמת (שנדפס בס\"ס מלחמות משה) להרמח\"ל ז\"ל בד\"ה ענין הזיווג כו': \nל\"ב נתיבות חכמה. כתב הגר\"א ז\"ל בפירושו לתיקוני זוהר חדש דף פ\"ט סוף ע\"ד ד\"ה כל. \nשנתיבות פי' דרכים פי' דרכי ד' ית\"ש (שמנהג בהם את עולמו) ועליהם אמר משה הודיעני \nנא את דרכיך ע\"ש: \nמעלה מטה. כתב בהג\"ה שבריש ס' נפש החיים דף ג' ע\"א בזה\"ל. ברוחניים אין לומר מעלה \nומטה כו' אמנם ענין מעלה ומטה נאמר גם לא על שינוי מקום כמו והייתי רק למעלה ולא \nתהי' למטה (דברים כ\"ח י\"ג) שפירושו שיהיו עליונים במעלת הרוחנית ולא ירדו למטה \nממדרגתם כענין מעלין בקודש ולא מורידין עכ\"ל: \nמקיף ענין אור מקיף. ע' פתחי חכמה סי' כ\"ח כ\"ט. ויעויין בדברי הגר\"א ז\"ל סוף ס' ס\"ד \nשם ד\"ה וכ\"א מעיגולים כו': \nנסירה ע' כללי חכמת אמת להרמח\"ל ז\"ל שבסוף ס' מלחמות משה בד\"ה ענין כו' והנסירה \nכו': \nעיגולים ויושר. ע' ביאור ע\"ז בקל\"ח פתחי חכמה סי' י\"ג. וז\"ל הגר\"א ז\"ל ס\"ס ס\"ד שם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ויש שני מיני הנהגות בכלל. ובפרט. והפרט הוא באדם בזה העולם, וכן בכל עולם. והשאר \nהן בכללות בהשקפת האדם. וזהו עיגולים ויושר עכ\"ל הגר\"א ז\"ל וע\"ש עוד בד\"ה והקו ההוא \nהמשיכו כו' ע\"ש: \nעשר ספירות. למה הם עשר יעויין בס' קנאת ד' צבאות חלק ראשון באורך. ויעויין בדברי \nהגר\"א ז\"ל שבס\"ס ס\"ד שם באורך. עקודים. ע' לעיל א\"ק. פרצוף. ע' באורך בס' קנאת ד' \nצבאות חלק ראשון ביאור ע\"ז. וע' קפ\"ח סי' י\"ז. צמצום וקו. שנזכר בריש ספר עץ חיים \nע' ביאור ע\"ז באורך בס\"ס ס\"ד שם ענין הצמצום והקו מבואר באורך כל הענין שם. וע\"ע \nבקפ\"ח מן סימן כ\"ד והלאה באורך. ויעויין עוד ביאור על צמצום וקו בנפש החיים שער ג' \nמן פ\"ז והלאה באורך ויעויין עוד בס' שומר אמונים מה שכתב בזה בחלק שני ע\"ש: \nשמות השמות שמוזכר על כל ספירה והנהגה שם בפ\"ע הוא ע\"ד שאמרו במדרש רבה פרשה שמות \nפרשה ג' וז\"ל אמר הקב\"ה למשה שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נקרא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "באל שדי בצבאות באלקים בהויה. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים וכשאני עושה מלחמה \nברשעים אני נקרא צבאות וכשאני תולה חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי וכשאני מרחם על \nעולי אני נקרא הוי' כו' הוי אקי\"ק אשר אקי\"ק אני נקרא לפי מעשי עכ\"ל המדרש. וזהו \nענין השמות היינו כשהוא מתנהג בהנהגה הזאת הוא נקרא בשם זה וכשהוא מתנהג בהנהגה \nהזאת הוא נקרא בשם זה. ועל דרך זה הם ג\"כ הכינויים (הרבה) [הרבים] שהוזכר בספרים \nהכל לפי פעולותיו יעויין בנפש החיים שער ב' פרק ג' באורך. וידוע שבהשי\"ת אין בו \nשינוי כמ\"ש אני ד' לא שניתי רק השינוי מצד המקבלים שכבר הוקבע ההנהגה שכשיהי' \nהמקבלים זכאים יהי' כך וכך ואם לא יהי' כך וכך ואח\"כ השינוי הוא רק מהם. ויעויין \nאדרא רבא דף קמ\"א כללא דכל מילין עתיק דעתיקין כו' כולא חד כו' לא שני ולא אשתני \nולא ישתני כו' ומסיטרא דילן כו' צריך הוא לעלם ולעלמי עלמין ע\"ש: \nתפלה לאמר קודם למוד הקבלה: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו ששאצים שאאצים שר החכמה שר השכל ושר הבינה \nשתשלח לי המלאך פתחיאל שיבאר לי משנה זו שאני לומר ומעיין בו אס\"ו. ויאמר ג\"פ. אח\"כ \nיאמר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שכל מה שאני לומר היום לא אשכח לעולם \nואהיה כבור סיד שאינו מאבד טיפה ולבי יהי פתוח כפתחו של אולם עשה למען שמך הגדול \nהיוצא מפסוק לישועתך קויתי ה'. ה' קויתי לישועתך. ה' לישועתך קויתי שהוא לק\"י יו\"ה \nשי\"ו ות\"ה עי\"ל תי\"י כה\"ש קו\"ו וה\"ע יל\"ת תי\"ך יש\"ק יו\"ו הע\"י ות\"ת הכ\"י ולמען שמך \nהגדול היוצא ג\"כ מפסוק הנ\"ל לק\"י יו\"ה שי\"ו ות\"ה עי\"ק תל\"ו כי\"י יש\"ת הו\"י וע\"ל \nהת\"י קכ\"ש וי\"ו יה\"ע תו\"ת יה\"ך ויפתחו עיני ולבי בענין זה ובכל לימוד התורה שאני \nמעיין למען שאוכל לעמוד בה כראוי שלא אשכח ותן בלבי ליראה את שמך ולעשות רצונך בלבב \nשלם מעתה ועד עולם אמן סלה: \nרבון העולמים עתיקא קדישא ואדוני האדונים א\"א אב הרחמים אבא עילאה והסליחות אימא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "עילאה מודים אנחנו לך ה' אלהינו מוחין מאו\"א ואלהי חב\"ד אבותינו חג\"ת בקידה \nובהשתחויה שקרבתנו לעבודתיך עבודת הקדש ונתת לנו חלק בתורתיך הקדושה והטהורה מה \nאנחנו ומה חיינו אשר עשית עמנו חסד גדול כזה ע\"כ אנחנו מפילים תחנונינו לפניך \nשתמחול ותסלח לכל חטאתינו ועונותינו ופשעינו ואל יהי' עונותינו מבדילים בינינו \nלבינך וכן יהרמ\"י או\"א שתכין לבנו ליראתך ואהבתך ותקשיב אזניך לדברינו ותפתח לבינו \nבסודות תורתיך ויהיה לימודינו זה נחת רוח לפני כסא כבודך כריח הניחוח ותאציל עלינו \nאור מקורות נשמתינו בכל נשמותיהם ובכל בחינותיהם ושיתנוצצו נצוצות עבדך הקדושים אשר \nעל ידם גילית דבריך אלה בעולם ובזכותם תאיר עינינו במה שאנו לומדים כמאמר נעים \nזמירות ישראל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' \nצורי וגואלי אכי\"ר: \nלשם יחוד קבה\"ו זו\"ן יאהדונה\"י בדחילו ורחימו יאההויה\"ה ורחימו ודחילו איה\"היוה\"ה \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ליחדא שם י\"ה או\"א בו\"ה זו\"ן (ע\"י שפע הא\"ס המשפיע בהם ומיחדם) ביחודא שלים בשם כל \nישראל. ולאקמא שכינתא מעפרא הרני לומד בספר קבלה פלוני שהוא כנגד ת\"ת דז\"א בעולם \nהאצילות שבו שם מ\"ה כזה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א לעשות מרכבה ויהרמ\"י אלהינו ואלהי \nאבותינו שתזכך רוחינו ונפשינו שיהי ראוים לעורר מיין תתאין ע\"י קריאת ספר הקבלה \nהזאת ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו \nבילאו\"א נצח סלה ועד: \n \n", "en": ""}]}
