# ספר עץ חיים — שער לד פרק ו מ"ב

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/93/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער לד פרק ו מ&quot;ב
ונבאר ענין כל הנ&quot;ל עד עתה איך נמשך בהמשך י&quot;ב שנה ויום א&#x27; אשר כל זמן זה נקראת 
קטנה כנ&quot;ל והנה כניסת חצי שליש אור החסד ת&quot;ת דז&quot;א בכתר שלה כנ&quot;ל הוא שנה א&#x27;. ואח&quot;כ 
תחלה נכנס פרק תחתון דנצח ז&quot;א בראשה בחכמה שבה הרי שנה ב&#x27;. ואח&quot;כ נכנס פ&quot;ת דהוד ז&quot;א 
בבינה שבה הרי שנה ג&#x27;. ואח&quot;כ אלו הב&quot;פ תתאין יורדין עד ח&quot;ג שבה ונכנסים במקומן פרק 
אמצעי דנצח בחכמה ופרק אמצעי דהוד בבינה והרי ה&#x27; שנים. ואח&quot;כ הב&quot;פ תתאין יורדין 
לנצח הוד שבה וב&#x27; אמצעים בח&quot;ג שבה ונכנסים במקומן פ&quot;ע דנצח בחכמה ופ&quot;ע דהוד בבינה 
הרי ז&#x27; שנים והרי נגמרו הכתר וכל הב&#x27; קוין וכ&quot;ז ע&quot;י אורות של החסדים וכבר נת&quot;ל 
שהגבורות אינן נכנסים בה עד שיגמרו כל החסדים לכנוס בה לכן עתה בשנה ח&#x27; יצאו הה&quot;ג 
מן היסוד ז&quot;א ונכנסו בדעת שלה מכוון נגד היסוד כנ&quot;ל. ואחר כך בשנה ט&#x27; נשאר שורש 
הגבורות בדעת שלה והאורות שלהם נתפשטו דרך קו האמצעי עד הת&quot;ת שבה. ואח&quot;כ ירדו ירידה 


אחרת עד היסוד שבה דרך קו האמצעי וירידה זו עד היסוד שבה וירידה זו היא במקום גילוי 
שאין שם מחיצות היסוד דז&quot;א מגעת כי כבר נסתיים בסיום הת&quot;ת וכיון שכן הוא א&quot;צ זמן כי 
תכף ומיד יורדות שאין שם מחיצות לעכב ירידתן ועכ&quot;ז זמן מועט הזה נבאר אותו באחרונה 
כמה הוא ואח&quot;כ חזרו ועלו הגבורות להגדיל הכתר כנ&quot;ל ונסעו ג&#x27; מסעות והם א&#x27; מן היסוד 
לת&quot;ת ב&#x27; מן ת&quot;ת אל הדעת ג&#x27; מן הדעת אל כתר והרי הם ג&#x27; שנים ועם ט&#x27; הראשונים הרי י&quot;ב 
שנים ועדיין חסר עתה יום א&#x27; יותר על י&quot;ב שנים כדי שתהיה נערה. ונבאר עניינו דע כי 
אע&quot;פ שלמעלה ביארנו כי חצי שליש אור של חסד דת&quot;ת דז&quot;א הניתן בכתר של הנוקבא הצרך 
שנה א&#x27; לכנוס עכ&quot;ז לא נכנס כולו ביחד בשנה ראשונה אלא בכמה פעמים והוא כי נחלק חצי 
שליש ההוא בד&#x27; חלקים וכאשר נכנסו ב&quot;פ תחתונים דנ&quot;ה דז&quot;א בתוכה אז נכנס חלק א&#x27; מן 
חסד בכתר שבה וכשנכנסו ב&quot;פ אמצעים נכנס חלק ב&#x27; וכשנכנסו ב&quot;פ ראשונים אז נכנס חלק ג&#x27; 


וכניסת ג&#x27; חלקים אלו היה שנה א&#x27; כנ&quot;ל. והנה נת&quot;ל כי א&quot;א להגבורות לכנוס בה עד 
שיכנסו כל החסדים לכן נכנסו תחלה כל החסדים ונתפשטו בכל קו ימין ובכל קו שמאל ובכתר 
שבה כנ&quot;ל ואח&quot;כ נכנסו הגבורות בדעת וירדו וחזרו ועלו עד הכתר כנ&quot;ל ולהיות כי א&quot;א 
לעולם שיתוקן הכתר עד שיתוקן כל פרצוף לכן נתאחר חלק הד&#x27; מן החסד הנכנס בכתר שלה 
לכנוס כנ&quot;ל עד שיעלה שם הגבורות בכתר שלה והרי נשלם תיקונה ואז נכנס חלק הד&#x27; ההוא 
באחרונה ואז נגמר כל תיקונה. באופן שנתקיימו ב&#x27; דברים כי לא נכנסו כל הגבורות עד 
שיכנסו כל החסדים וגם שלא נגמר הכתר ליתקן עד באחרונה ע&quot;י חלק הד&#x27; מחסד בלבד שנכנס 
באחרונה. ועכ&quot;ז צריך לתת טעם בענין איך נתפשטו הגבורות בה כיון שעדיין נשאר חלק ד&#x27; 
של חסד לכנוס בכתר. אבל הענין כי לא היה אותו החלק עדיין בתוך גוף ז&quot;א אמנם כבר 
יצאו ממנו והיה על ראש הנוקבא בסוד או&quot;מ כבתחלה ולכן יוכלו הגבורות להתפשט בה ואר 


שנגמרו אח&quot;כ נכנס בה גם חלק הד&#x27; הנ&quot;ל בכתר שלה. ועתה נבאר יום א&#x27; היותר על י&quot;ב שנים 
מה עניינו כי הנה נת&quot;ל כי שם בז&quot;א היה זמן ירידת החסדים אל היסוד שבגילוי שיעור יום 
א&#x27; כי אע&quot;פ שהם בגלוי עכ,ז המקום גבוה ב&quot;ש הת&quot;ת מן החזה שמשם התחלת ירידתם בגלוי 
אבל כאן בנוקבא תכף כשיוצאין מן היסוד דז&quot;א הנשלם בסיום ת&quot;ת שלה הם נכנסים ביסוד 
שבה ומקום התחלת ירידתן בגלוי הוא שיעור מועט מאד לכן אין צריך יום א&#x27; לירידתו בלבד 
אבל בהצטרפות ירידה זו הקטנה עם ירידת חלק ד&#x27; שהיה מקיף אל הכתר ושם ג&quot;כ לא היה 
צריך זמן לכניסתו בכתר והצטרפו&#x27; שניהן יהיה יום א&#x27; והרי נתבאר ענין י&quot;ב שנים ויום 
א&#x27;. נמצא כי ביום א&#x27; של שנת הי&quot;ג היותר על י&quot;ב שנים נגמרת תיקונה כולה ונגמרת כניסת 
החסד בכתר שלה לגמרי ועתה כבר יכולה להתתקן ולהקראת נער חסר ה&#x27; כמ&quot;ש למטה אבל עדיין 
בכל הי&quot;ב שנים ויום א&#x27; לא היתה נקרא אלא קטנה גם עתה נקרא באלו י&quot;ב שנים ויום אחד 


חוה אשת אדם והענין איני זוכר מה ששמעתי בזה ואכתוב ב&#x27; פירושים שאני מסופ&#x27; איזה מהם 
שמעתי. והענין כי הנה נתבאר שחצי שליש חסד שבת&quot;ת דז&quot;א נחלק לד&#x27; ונכנסו בד&#x27; זמנים 
בכתר שלה. והנה חצי שליש הזה נקרא שתות החסד דת&quot;ת דז&quot;א שהוא חלק א&#x27; מו&#x27; חלקים שבו 
וזהו ענין ו&#x27; של חוה והמל&#x27; המקבלת האורות האלו היא ה&#x27; תתאה כנודע וזהו אות ה&#x27; של 
חוה ומה שנשאר עתה אות ח&#x27; של חוה הוא הספק אצלי. ונלע&quot;ד ששמעתי כי הענין הוא כי אם 
לא נעריך מה שלוקחת מן החסד שבת&quot;ת דז&quot;א לצורך הכתר בכל החסד אלא נעריך אותו בב&quot;ש 
המגולין לבדם כי שם שיעור קומת הכתר שלה כנודע נמצא כי חצי שליש שלוקחת הוא רביע א&#x27; 
של הב&quot;ש המגולין וגם זה הרביע לא נכנס בפעם א&#x27; אלא נחלקה לד&#x27; חלקים ונכנס בד&quot;פ והרי 
הם בפ ד&#x27; שהוא ח&#x27; ובכל פעם אינו נכנס רק חלק א&#x27; מן הח&#x27; הרי זו ח&#x27; של חוה. ונלע&quot;ד 
יותר אמיתי ששמעתי והוא זה הפירוש הב&#x27; שנבאר והוא כי שם נתבאר בענין גדלות החסדים 


דז&quot;א שלסיבת גילוין ה
גדילו ונכפלו כפליים ממה שהיו בעת היותן מכוסין נמצא כי אותן ב&quot;ש חסד דת&quot;ת הז&quot;א 
מגולין נכפלו ונעשו ד&#x27; שלישים ועכ&quot;ז כשלוקחת הנוקבא חלקה מן החסד ההוא בתחלה אינו 
רק חצי שליש אלא שאח&quot;כ נגדל ונעשה שליש א&#x27; שלם לכן אם נעריך חצי שליש בד&#x27; שלישים 
שנגדלו ונכפלו כנ&quot;ל יהיה חלק א&#x27; מח&#x27; וזהו ח&#x27; של חוה והרי נתבאר שם חוה שהוא קודם 
שתזדווג עם אדם ועכ&quot;ז גם אח&quot;כ נשאר בה בחי&#x27; זו אשר לסבתה נקרא חוה לכן נקרא חוה 
לעולם. והנה נתבאר כי מקום עמידתה הוא מסיום שליש עליון דת&quot;ת ז&quot;א והוא מהחזה ולמטה 
נמצא כי שיעור מקום הנוקבא הוא בב&quot;ש תחתונים דת&quot;ת ונהי&quot;ם דז&quot;א. והנה כתר שלה נעשה 
מב&quot;ש תחתונים דת&quot;ת וב&#x27; מוחין חו&quot;ב שלה מב&quot;פ קדמאין דנ&quot;ה וחו&quot;ג דילה מב&quot;פ אמצעים 
דנ&quot;ה ונ&quot;ה שלה מב&quot;פ תתאין דנ&quot;ה שלו. ואמנם לכל קו אמצעי שלה שהם דתי&quot;ם אין לה רק 
בחי&#x27; היסוד שלו לבד וכמ&quot;ש בע&quot;ה בענין אטב&quot;ח. ועתה נבאר ענין אורות היוצאין מתוך ז&quot;א 


אל הנוקבא הנה נודע כי ה&quot;ח מתפשטין בגופא דז&quot;א מחסד שבו עד הוד שבו וכל חסד וחסד 
שבו נחלק לג&#x27; שליששים כי חסד דחסד מתפשט בזרוע ימין שיש בו ג&quot;פ וכן חסד שבגבורה 
בג&quot;פ דזרוע שמאל וכן חסד שבנצח בג&quot;פ שבשוק ימין וכן חסד שבהוד בג&quot;פ שבשוק שמאל וחסד 
שבת&quot;ת נחלק ג&quot;כ לג&quot;ש והם שליש אחד עד החזה ושליש אחד עד הטבור ושליש א&#x27; עד סיום 
הת&quot;ת ואחר שנתפשטו בו ה&quot;ח אח&quot;כ יוצא ה&quot;ג מדעת שבו ולא היה מקום להתפשט כי כבר 
נתפשטו שם החסדים לכן ירדו עד היסוד שבו ונתעכבו שם עד זמן תיקון הנוקבא. והנה ב&#x27; 
מיני אורות לוקחת הנוקבא לתיקון גופה אור א&#x27; הוא וז&quot;ש אור החסד מהחזה דת&quot;ת דז&quot;א 
ולמטה ועוד ב&#x27; חסדים שלימים דנ&quot;ה כי שם מקום עמידתה כנ&quot;ל ואלו ב&quot;ח וב&quot;ש הם מגולין 
תוך ז&quot;א כי יוצאין מן היסוד דאמא הנגמר ונשלם בחזה דז&quot;א. אור הב&#x27; הוא ה&quot;ג שבו ביסוד 
דז&quot;א כנ&quot;ל. והנה אור החסדים הם ניתנין בכל קו ימין ובכל קו שמאל שבה וכתר לבד אשר 


בקו האמצעי שלה אמנם הגבורות הם בקו האמצעי שלה בדעת שלה ואח&quot;כ מתפשטים בכל ו&quot;ק שבה 
אמנם בדת&quot;י ובמלכות שבה אין בה חסדים כלל. גם דע כי תחלה נכנסים בה החסדים ואח&quot;כ 
יוצאין הגבורות מז&quot;א ונכנסין בה נמצא כי בתחלה נעשה ב&#x27; קוין ימין ושמאל שלה אחר כך 
נעשה קו האמצעי שלה. ודע כי חסדים המתפשטים בז&quot;א היה בהם ירידה ועלייה כי תחלה ירדו 
מן הדעת עד היסוד שבו ואח&quot;כ חזרו ועלו להגדילו עד כתר שבו כמבואר במקומו אבל הנוקבא 
אין לה הארת החסדים שלוקחת מן ז&quot;א כנ&quot;ל אלא בדרך עלייה אור חוזר ממטה למעלה הנקרא 
אור נוקבא וז&quot;ס עלי באר ענו לה והם ע&quot;ד הנ&quot;ל שעולין מן היסוד עד החזה ושם נוקבין 
ויוצאין. והנה הגבורות הם באופן אחר כי הנה הם ירדו ביסוד שלו והנה דעת שבה מכוון 
באחור היסוד שלו כנ&quot;ל כי כתר שלה נגד ב&quot;ש ת&quot;ת שבו ודעת שלה נגד היסוד שלו ואחר 
שנתפששטו החסדים הנ&quot;ל בכתר ובב&#x27; קוין שלה כולם ימין ושמאל אז יוצאין ה&quot;ג מן יסוד 


שלו וניתנין בדעת שלה המכוון כנגדו ושם נשארין כולם ואח&quot;כ מתפשטין בגופא כמ&quot;ש בע&quot;ה. 
ועתה נבאר סדר התחלקות החו&quot;ג הנ&quot;ל. והנה כמו שהיא לוקחת מחיצוניות עצמו דגופא דז&quot;א 
לתיקון פרצופה כן היא לוקחת מאו&quot;פ שהם החסדים הנ&quot;ל. ונתחיל מכתר שבה ונאמר כי הנה 
מת&quot;ת דז&quot;א מן הגוף והכלי עצמו נעשה הגוף והכלי של כתר רחל עצמה ממש ושיעור המקום 
מהחזה עד סיום ת&quot;ת הם ב&quot;ש הגוף. אמנם ודאי שגובה הכתר שלה הוא כשיעור המקום מן החזה 
הנ&quot;ל אבל אינה לוקחת כל אותן הב&quot;ש כי ז&quot;א צריך להשאיר לעצמו חצי שליש והם לבחי&#x27; גוף 
של הת&quot;ת עצמו ושליש וחצי נותן לנוקבא לגוף הכתר שלה. וטעם הדבר כי הז&quot;א כיון שמתחלה 
היה בו כל הג&quot;ש ועוד יש בו שם הארות רבות ששם הוא בגלוי יסוד דאמא שבתוכו ויש שם 
אורות רבים לכן יספיקו לו החצי שליש להשתלם גוף הת&quot;ת שלו ושליש וחצי לקחה נוקבא 
לכתר שלה בבחי&#x27; גוף וכך סדר התחלקותן כי חצי שליש לוקחתה לגוף הכתר שלה וחצי שליש 


לגוף הדעת שלה וחצי שליש לגוף הת&quot;ת שלה אמנם ענין האורות התחלקותן בענין אחר. כי 
הנה אור החסד שבת&quot;ת דז&quot;א נחלק גם הוא לג&quot;ש ע&quot;ד הגוף של הת&quot;ת הנ&quot;ל ושם בענין ז&quot;א 
נתבאר מה נעשה בב&quot;ש עליונים דחסד ההוא. ואמנם מן שליש תחתון שבו נחלק לב&#x27; חצאים 
וחצי עלה עד הכתר דז&quot;א וחציו ניתן דרך האחור כנ&quot;ל בכתר דנוקבא. נמצא כי מן אור 
שבחסד ששבת&quot;ת לקחה חצי שליש האור לצורך אור כתר שבה ומגוף הת&quot;ת לקחה שליש א&#x27; וחצי 
לצורף גוף הכתר והדעת והת&quot;ת שבה. ובזה תבין ענין ב&#x27; מלכים שמשתמשין בכתר א&#x27; כי האור 
שליש א&#x27; תחתון שבת&quot;ת דז&quot;א נחלק לב&#x27; חציו עלה לכתר דז&quot;א כנ&quot;ל וחציו ניתן בכתר דנוקבא 
ומן הגוף של ת&quot;ת דז&quot;א נעשה ממנו גוף הת&quot;ת דנוקבא ומתפששט ת&quot;ת שלו עד הת&quot;ת שלה. וסבת 
כל זה היה כדי להשוותן יחד ובפרט בקו האמצעי שהוא עיקר הגוף כדי שיהיו ב&#x27; מלכים 
שוין בכל מציאותן ומן אור החסד המתפשט בנצח דז&quot;א הנחלק שם לג&quot;פ של הנצח שליש עליון 


ניתן בחכמה שבה ו
שליש אמצעי בחסד שבה ושליש תחתון בנצח שבה וכעד&quot;ז נחלק לג&quot;ש אור החסד שבהוד דז&quot;א 
בקו ששמאלי שבה שהם בג&quot;ה שבה ואחר שנגרו הב&quot;ח וב&#x27; השלישים להתפשט בה וכסדר הנ&quot;ל אחר 
כך יצאו הה&quot;ג שהיו ביסוד דז&quot;א וניתנו משם אל הדעת שבה ונשאר שם שרשם. ואח&quot;כ יורדין 
הארות הה&quot;ג אחר שנשאר שרשם שם בדעת שבה ומתפשטין הארות אותן הה&quot;ג מחסד עד הוד שבה. 
ואחר כך יצאו הארת אלו הה&quot;ג שנתפשטו בה&quot;ק והארתן לבד נכללת ביסוד שלה. ואח&quot;כ הארה 
דהארה הה&quot;ג שביסוד יוצאה ונכללת במלכות שבה ובסוד חותם בתוך חותם כי חותם הוא הארתה 
שנתקבצה ביסוד והארת החותם ההוא נתקבצו במלכות שבה וכ&quot;ז הוא ממש ע&quot;ד התפשטות החסדים 
בגופא דז&quot;א (וכן) בדרך שבארנו שם כי חסדים נקרא מים המגדילין האילן. וכן הענין 
בגבורות שהם מגדילין הנוקבא כי גם אע&quot;פ] שנקרא אשש בערך החסדים הנקרא מים עכ&quot;ז בערך 
הנקבה הם מים ממש המגדילין אותה אלא שהם מ&quot;נ ונק&#x27; גבורות גשמים כנודע כי מים ממש 


הן. אח&quot;כ חוזרין הגבורות המגולין ועולין עד הכתר כמ&quot;ש בע&quot;ה הרי נשלם בנין הנוק&#x27;. 
ועדיין יש פרטו&#x27; רבים ובפרט בענין היסוד והמל&#x27; שבה מהיכן נעשו לה ולמטה בא&quot;ב דאטב&quot;ח 
נתבאר היטב: 
 
שער לד פרק ז מ&quot;ת
ועתה צריך לבאר דרך פרט סדר ירידת אלו הגבורות וסדר התפשטות שלהן בגוף הנקבה ואח&quot;כ 
סדר עלייתן למעלה עד הכתר שבה. ונבאר דרוש זה על מצות העלאת המנורה כמ&quot;ש פ&#x27; בהעלותך 
את הנרות מה ענין מצוה זו הגדולה ומה ענין שבחו של אהרן שלא שינה וכמארז&quot;ל. והנה 
הענין כי המנורה היא רחל נוקבא דז&quot;א העומדת באחור ז&quot;א וז&#x27; נרותיה הם שבעה קצוותיה 
מחסד עד המלכות שבה וכמו שהחסדים המתפשטין בו&quot;ק דז&quot;א הם נקראים ה&#x27; אורות מאירין שהם 
ה&#x27; אור דיום א&#x27; דפ&#x27; בראשית כן הה&quot;ג המתפשטין בנוקבא בז&quot;ק שלה הם ג&quot;כ אורות שבה 
המאירין בז&#x27; נרות המנורה שהם ז&quot;ת כי הם בחי&#x27; ששלהבת הנר המאירה אלא שהאורות של ז&quot;א 
נקרא מאורי יום ושל נוקבא נקראת מאורי לילה. וקודם שנבאר ענין העלאתן שהוא חזרת 


הגבורות ממטה למעלה עד הכתר כנ&quot;ל נבאר ענין הדלקתם שהוא ירידת אורות הגבורות מלמעלה 
מן הדעת שבה עד היסוד שבה כמ&quot;ש יאירו שבעת הנרות אך החזרה נזכר במש&quot;ה בהעלותך וכמ&quot;ש 
בע&quot;ה. והנה בסדר ירידתן אני מסופק בב&#x27; אופנים אלו איזה מהם הוא. ונלע&quot;ד ששמעתי 
ממורי זלה&quot;ה שניהם אלא שאין בידי לישבן יחד כמו שהקדמתי בהקדמת הספר שאיני רוצה 
להוסיף ולגרוע נקודה אחת מכל מה ששמעתי ממורי זלה&quot;ה א&#x27; כי בעת צאת הגבורות מן הדעת 
שלה יוצאות ב&#x27; גבורות ביחד א&#x27; אל החסד שבה וא&#x27; בגבורה שבה לכן אין החסד צריך אל 
הגבורה שבה ואין הגבורה צריך אל החסד שבה וגם ת&quot;ת א&quot;צ לא לחסד ולא לגבורה כי אור 
גבורה שלו מתפשט מן הדעת ויורד אליו דרך קו האמצעי. והנה נ&quot;ה א&quot;צ זה לזה וגם אין 
צריך אל ח&quot;ג אשר למעלה מהם אמנם נ&quot;ה הם צריכין אל הת&quot;ת כי ב&#x27; אורות הגבורות שלהם 
יוצאין מן הת&quot;ת ונחלקים זה לימין וזה לשמאל בנ&quot;ה אח&quot;כ כולם הם מתקבצין הארתן ביסוד 


כנ&quot;ל. ואופן אחר נ&quot;ל ששמעתי בודאי כי החסדים של ז&quot;א וגבורות של נוקבא יורדין מדרגה 
אחר מדרגה מן החסד עד הוד כי מתחלה כולן יורדין בחסד ביחד ואח&quot;כ נשארה גבורה שלו שם 
ויורדין הד&#x27; גבורות אל גבורה ונשארה גבורתה שם ויורדין ג&#x27; גבורות בת&quot;ת ונשאר שם 
גבורתו ויורדין ב&#x27; גבורות בנצח שלה ונשאר שם גבורתו ויורדת גבורה אחרונה בהוד ואח&quot;כ 
הארת כל אחד יורדין ביסוד ואח&quot;כ הארת הארתן במל&#x27; שבה אלו הב&#x27; אפנים נלע&quot;ד ששמעתי גם 
שניהם כנ&quot;ל: 
 


</div>
