{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "95", "title": "ספר עץ חיים — שער לה פרק ג", "hebrewTitle": "שער לה פרק ג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/95/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/95/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לה פרק ג\nאמנם ענין נערה מ\"כ אצל מורי זלה\"ה בלשון זה משננסרה והיא לוקחת המוחין לבדה חוץ \nמג\"ר נתוספה בה ה' דנערה. וביאור אומרו חוץ מג\"ר לא יכולתי להבין אך ביאור של שאר \nהלשון הוא זה. וצריך אני לבאר עה ב' הנקודות הנמצאין בנוקבא שהם ציון וירושלם מה \nענינם ומצינו שציון הוא ביסוד וירושלים הוא במל' וכן הוא הדבר כי נקודת היסוד \nבנוקבא הוא נקודה הנקרא ציון ונקודת ירושלים היא נקודת מל' שבנוקבא. וכן אמרו \nבאדר\"ז כי ציון כסותא דנוק' כבית רחם לאתתא ואמנם במקום ערותה יש בשר תפוח והיא \nנקראת עטרה והוא בשר תפוח בולט בין הירכיים והבשר זה הוא סוד מלכות שבנוקבא ולפנים \nמזה הבשר שם סוד בית הרחם שהוא חדר אחד לפנים מזאת המלכות וזה נקרא יסוד שבנוקבא. \nוסוד הענין כמארז\"ל כי הנוקבא נקרא מלכות וא\"כ א\"צ להיות בה בעצמה בחי' מלכות כי כל \nעצמה היא מלכות לכן לא נמצא מהנוקבא רק ט\"ס שהם מכתר שלה עד היסוד שבה ממש כדמיון \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הזכר בחי' גמורות אך המלכות שבה אינה רק דרך רמז קצת באותו עובי הבולט מן היסוד \nלחוץ ואע\"פ שלא היה צריך עכ\"ז. שז\"ס שאמרז\"ל כדי לשמור החבית של יין צריך חותם בתוך \nחותם וזהו ר\"צ חבי\"ת שהוא הסימנים שצריכין חב\"ח והם, חתכת בשר יין תכלת. והענין כי \nהיסוד חותם א' והמל' חותם ב' כנ\"ל. וביאור הדברים כי יין משומר הוא סוד הגבורות \nהניתנין אל המלכות וצריך להיותן שמורים מן החצונים שלא יתאחזו בהם כי יניקתן \nמגבורות ולכן היין צריך לשומרו שהם הגבורות לא כן החסדים שהם המים. ואמנם החצונים \nהם יושבין תחת המלכות וקרובים אליה בסוד רגליה יורדת מות ואינן נאחזין בה אלא בסופה \nבתחתיה כנודע ובמה שיוצא מן היסוד שלה משם יונקים ולפעמים אותן גבורות נעשין דם שהם \nדינין גמורים ואז הוא דם נדות שיונקים החצונים אך בהיותן שמורים הם יין כי יין מורה \nעל גבורה המתמתקת בסוד ויין ישמח. והנה אלו הה\"ג הם נשמרות ע\"י אלו הב' חותמות א' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הוא היסוד שבו ניתנים הה\"ג והב' הוא המלכות והוא אותו הבשר המקיף מבחוץ. וז\"ס מלת \nחותם לפי שהיסוד דנוקבא כל עצמו לא נעשה אלא מהארת הגבורות שנחתם ונגלף בו דרך \nירידה והכאה כנ\"ל כי היסוד בעצמו אין לו מקום להסמך בזכר כנ\"ל וע\"ש ולכן נקרא חותם \nוכן המלכות במכ\"ש שאפי' הארת המלכות אינה אלא מהארת היסוד הרי כי הוא חותם נמשך \nמחותם אחר לכן חותם הוא אותיות חומ\"ת ואלו הם סוד הנזכר בפסוק חומת בת ציון חומת \nירושלים פי' לציון חומה א' ולירושלים חומה אחרת שהם סוד החומות. השומרות את היין מן \nהחיצונים. גם אותיות חותם הוא תחום לומר ע\"כ תחום של הקדושה ומשם ולהלאה הקליפות \nולכן אסור לצאת חוץ לתחום בשבת כי התחום הוא מלכות אחרונה גם חותם אותיות חמו\"ת. \nופי' הענין שכל עיקר חותמות אלו נמצאו מן חמות העליונה שהיא ביה (כי מל' היא בת \nהבינה וז\"א תתן בינה ובינה היא חמותו). ואמנם למטה נבאר איך חותם זה נמשך מבינה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שנקרא חמות: \nמ\"ב חותם הוא בדדים ואשר הצרופים תחו\"ם חומ\"ת הוא ביסוד וחותם הוא בדדים שלו שהוא \nבת\"ת שלו הנקרא אמת וחותמו של הקב\"ה אמת מפני שהוא מכריע בין ח\"ב ובין ח\"ג ובין נ\"ה \nלכן נקרא חותם שבו נחתמין כל שאר מדות: \nוזהו אמת שמבריח מן הקצה אל הקצה א' ראשונה לאותיות ת' אחרונה מ' אמצעי כי הם חותם \nכולם הרי חותם בדדים שלו דהיינו שליש ת\"ת ואמא נקרא חמות כנזכר בזוהר שממנה יוצאים \nהה\"ג שהם מנוקדים פתוחי חותם ולעולם נקרא חותם (ות\"ח העוסקים בתורה הם שומרי העיר \nבכ\"ב אתוון) ועתה נבאר מציאת אלו החותמות והענין כי הלא אמרו בגמרא שיש דתות ברחם \nהאשה כמ\"ש כי לא סגר דלתי בטני ויש צירים לאשה כמ\"ש כי נהפכו עליה ציריה. והענין כי \nכמו שבחומת העיר יש דלתות וצירים כן בחומת המלכות הנקרא חותם יש שם צירין ודלתות \nוהענין הוא כמ\"ש ביחוד ה' ע\"ש. והענין כי האדם מזריע טפת לובן בנוקבא והנוקבא מקבלת \nבבית רחם שלה ושם נעשית צורת הולד. ואמנם מנין יש כח באשה לקבל אותה טפה ברחם שלה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ושתתעכבת שם ולא תפול ותצא לחוץ והיאך תוכל לצייר שם הולד. אך הענין הוא כי הלא כל \nהאברים כולם השאור שבעיסתן הם כ\"ב אתוון שהם סוד האבנים שמהם נבנית הבית וכבר ידעת \nששיש בתורה כ\"ז אותיות שהם כ\"ב אותיות וחמשה כפולות. ואמנם כשנצטיירה המלכות ונתן \nבה הכ\"ב אותיות הנה האירו ונחתמו הכ\"ב אותיות ביסוד שלה ושם נשאר רשומן ועל דרך זה \nכ\"ב אתוון דדכורא נרשמים ביסוד שלו כמו שכתב וישכב במקום ההוא וי\"ש כ\"ב אותיות \nכנזכר בזוהר ומשם הטפה יוצאה כלולה מכ\"ב אתוון גם ביסוד דנוקבא נרשמין כ\"ב אתוון \nדידה וע\"כ יש כח ביסוד שלה לקבל שם הטפה ולציירה שם. ואמנם מן הכ\"ב אתוון נעשין \nדלתות שבאשה של בית הרחם והוא כי צורת ד' צורתה י' וב' ווי\"ן כזה כי הי' הוא באמצע \nהב' ווי\"ן ומחברם ואות י' הוא עוקץ שאחורי הד'. ואמנם הדלתות שברחם האשה הוא סד זאת \nהדל\"ת שבארנו ואות י' שבין ס' ווי\"ן הוא סוד ציר הדל\"ת שכל הדל\"ת סובבת עליו כי אין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "קיום לב' ווי\"ן אלא באות י' שהוא הציר שעליו סובבין ב' ווי\"ן וצי\"ר גימטריא ש' שהוא \nג' קוין שיש באותו ש' כי ברחם הנוקבא נרשמו כל הג' קוין שהם חג\"ת כנודע וזה נמשך \nאליה מהאבות עליונים שהם חג\"ת צורת ש' וז\"ס באר חפרוה שרים וכמבואר שם והוא סוד \nהיסוד שבה המעלה מ\"נ הנקרא באר ולא בור והוא עשוי כחפירה ולא בולטת כעין יסוד הזכר \nרק כחפירה שקוע כדי שיקבל טפת הזרע בתוכו. ואמנם המ\"ן נעשה ע\"י שרים והנדיבים שהם \nהאבות שחקקו בה חותמם שהוא צורת ש'. וזהו והיה שדי בצריך אל תקרא בצריך אלא בצירך \nכי היסוד נקרא שדי שהוא שד\"י ונעשה ע\"י הצירים שב ועל שמו נקרא שד\"י כי ציר נקרא ש' \nדשדי וד\"י אותיות י\"ד פי' מן הידים עליונים שהם יד חזקה יד הגדולה יד הרמה שהם חג\"ת \nמהם נעשה שם שדי שהוא ש' י\"ד. וז\"ס מקדש אדני כוננו ידך כי הכוננות של אדנ\"י שהוא \nהמלכות הנה בנין יסוד שלה שהוא עיקר כוננותה נעשה ע\"י הידים העליונים והוא סוד יצחק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מיעך באצבע ואין להאריך בזה: \n[הגהה - ונלעד\"ח שאפשר שזהו כוונת הפסוק אף ידי יסדה ארץ ר\"ל ידי שהם ג' ידים \nהעליונים כנ\"ל והם ג' אבות הם עשו לנוקבא הנקרא ארץ בסוד באר חפרוה שרים אינון \nאבות]: \nוז\"ס שמרני מידי פח יקשו לי שכבר הודעתיך שמ\"ד הם מ\"ב א' דהוי\"ה ומ\"ן הם ב' שמות \nמ\"ב כי אין טפה יורד מלמעלה שאין טפיים עולה כנגדן וב' טפין הם ב' מ\"ב שהם גימטריא \nפ\"ד שהם סוד המ\"ן ועם ד' שברחם הרי פ\"ח. וז\"ס שמרני מיד\"י פ\"ח כי אלו הידים \nהעליונים הם שהמשיכו המ\"נ למטה וכשאוחזין בהם החצונים נקרא יד\"י פ\"ח. ונחזור לענין \nכי ב' צירין וב' דלתות יש באשה כמ\"ש כי לא סגר דלתי בטני וכן כי נפהכו עליה ציריה \nוסוד הענין הוא שאלו כ\"ב אתוון הנ\"ל הם נעשין דל\"ת וציר א'. והנה אלו האתוון הם \nכפולין כמ\"ש בע\"ה ולכן יש ב' צירים וב' דלתות וכשתחברם יחד יהיו צורתם ס' סתומה כזה \nם' של לםרבה המשרה ואלו הם סוד מ' יום של יצירת הולד וכאשר נקודת היסוד שלה היא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "סתומה והולד הוא בתוכה אז הוא צורת מ' סתומה וכשיולדדת נפתח רחמה ואותן הב' דלתות \nשהיו דבוקות זו בזו ונעשו צורת ם' סתומה נפתחין ואז הולד יוצא משם ובהיותה ם' סתומה \nאז נקרא גן נעול מעיין חתום והמ\"נ של המעיין חתומים שם וסתומים. הרי בארנו סוד \nדלתות שברחם שהם סוד הכלי המקבל בתוכו אל הולד ובתוך כלי זה נתונין המ\"נ כי המ\"נ \nאינו הכלי עצמו אבל הם סוד ה' אותיות מנצפ\"ך הכפולות. באופן כי הכ\"ב אותיות הם \nדלתות וה' אותיות מנצפ\"ך הם המ\"נ ולכן יש הפרש בין כ\"ב אותיות לאלו ה' מנצפ\"ך \nהכפולים וכאשר מעלה מ\"נ הם אלו ה' דמנצפ\"ך ואח\"כ בציור הולד נצטייר ע\"י כל הכ\"ב \nאתוון לכן אין ציור הולד עד מ' יום כנגד מ' סתומה הנ\"ל ואלו ה' אותיות מנצפ\"ך הם \nסוד ה\"ג שבה שיורדין ביסוד שלה ונרשמות שם וידוע שהגבורות נמשכין לה מבינה הנקרא \nחמות דז\"א וזהו חותם כנ\"ל. ועתה נבאר איך הם ב' דלתות והענין כי מתחלה נמשכו המוחין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בה ונתנו בה הה\"ג וכ\"ז ע\"י ז\"א כי היו עוברים מאחורי ז\"א ולחוץ אליה ואז נרשמו \nביסוד שלה דל\"ת א' וציר א' והמ\"נ שהם המנצפ\"ך כי כל אלו הדל\"ת והציר והמ\"ן הם סוד \nהכ\"ב אתוון וה' של מנצפ\"ך שקבלה המלכות ע\"י ז\"א. עוד יש לה בחי' אחרת והיא כשננסרה \nהמלכות מאחורי ז\"א וכבר כתבתי בתפלת ר\"ה ענין הנסירה ושם בארנו שהוא סוד הסתלקות \nהמוחין מז\"א ויוצאין לחוץ על ראשו ונכנסין הנה\"י של אמא עם מוחין בראש הנוקבא \nמאחוריו ואז ננסרת הנוקבא דז\"א מאחוריו כי מתחלה כשהיתה מקבלת על ידו היתה דבוקה \nעמו אב\"א אבל עתה כשלוקחת המוחין מאמא עצמה היא ננסרת ונפרדת מן הז\"א. ואמנם אז בעת \nהנסירה לוקחת המוחין פעם ב' בהארה יותר גדולה מבתחלה עד אין קץ כי מתחלה היה תמצית \nהאור ע\"י מחיצות ועתה לוקחת המוחין עצמן ואז נגמרת לתקן וחוזרת לקחת פ\"ב אותן כ\"ז \nאותיות התורה. ואז יש לה ב' דלתות וב' צירין וב' מנצפ\"ך. וענין ב' צירין ושתי דלתות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כבר בארנו למעלה שהם צורות ם' סתומה אבל ענין ב' מנצפ\"ך הם סוד י' דמים שבאשה ה' \nטמאים וה' טהורים ואלו המנצפ\"ך שלוקחת עתה ע\"י אמא הבינה הם ה' טהורים שהם הגבורות \nממותקות אבל אותן שלקחה מתחלה ע\"י ז\"א הם דינין גמורים. ואלו הב' בחי' הם ציון \nוירושלים כי ציון הם השניים שלוקחם ע\"י בינה ולכ ציון הוא רחמים וירושלים הוא די \nוהם הראשונים שקבלה ע\"י ז\"א. וכבר ידעת כי הבינה הנה\"י שלה שבהם ניתנין המוחין של \nז\"א הם ג' אהי\"ה אחר דיודי\"ן קס\"א והוא בנצח וא' דאלפי\"ן קמ\"ג והוא בהוד וא' דההי\"ן \nקנ\"א ביסוד ושלשתן הם תנ\"ה והוא גימטריא חותם ע\"ה ולפעמים נעשה נד\"ת דותה ואין \nלהאריך. אמנם עתה שקבלה פ\"ב המוחין ע\"י בינה אז קבלה הארה ג\"כ מן לבושים שלה שהם ג' \nאהי\"ה הנ\"ל שהם גימטריא חותם. וז\"ס מלכות שבנוקבא שהוא סוד החותם החיצון כי כל \nעיקרה מן הלבושים של נה\"י דאמא וכשאדם מזדוג עם אשתו אז נקרא חתן וכלה כי ג' אהי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "במלואן עם ג' שמות עצמן הם גימטריא חת\"ן כי עתה נכנס בהם וכן היא נקרא כלה שהם ה' \nאותיות מנצפ\"ך שהוא אות ה' מכלה וכל א' כלול מי' הרי נ' וזהו כ\"ל מכלה: \nונחזור לענין כי כבר בארנו כי תחלה מקבלת מנצפ\"ך א' ודל\"ת א' ע\"י ז\"א ואח\"כ כשננסרה \nלוקחת מנצפ\"ך ב' ודל\"ת ב' וז\"ס האשה בהיותה נערה אמנם לפעמים נקרא נער חסר ה'. \nוהענין כי תחלה כשלוקחת מנצפ\"ך א' סוד דנין נ\"ל אז נקרא נער כמ\"ש כי נער שהוא \nגימטריא ש\"ך דינין וכשלוקחת המנצפ\"ך הב' נתוספו בה ה' ונקרא נערה שהם ה' אותיות \nמנצפ\"ך הב' וזהו ההפרש שבין נער לנערה. וכבר ידעת כי זמן הנערה ו' חדשים שיש בין \nנערות לבגרות והם סוד אלו הה' אותיות מנצפ\"ך ועוד הדל\"ת שלוקחת עמה מחדש הרי הם ו' \nחדשים של זמן הנערות. אמנם מ\"ש למעלה שמ\"כ אצלי זה הלשון כשננסרה והיא לוקחת המוחין \nלבדם חוץ מג\"ר נתוסף ה' דנערה והם ו' חדשים דנערות כו' אפשר לפרש כי הכוונה היא כי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המלכות כשננסרת ולוקחת המוחין היא לבדה אז ודאי כשהיא גדלה באחורי ז\"א דוגמת הז\"א \nכי היא נוגעת בבינה. ואמנם אינה עולה עד ראשה ממש רק נגד המלכות (נ\"א ה\"א) דבינה \nשהוא נגד הדעת דז\"א נמצא כי נדלת הנוקבא ויש לה עתה גדלות ו' מידות כי ז\"א ט\"ס חוץ \nמן המלכות שהיא הנוקבא והיא נגדלת עד ו' ספירות התחתונים חוץ מג\"ר ואלו הם סוד ו' \nחדשים נערות כך אפשר לפרש לשון הנ\"ל אמנם כשחוזרת פב\"פ נקרא אז בוגרת. והענין כי \nבוגרת גימטריא תורה כי אז מלכות פנים בפנים עם זעיר אנפין ואז נקרא תורה שבעל פה \nהמתחברת עם תורה שבכתב: \nנ\"ל כי אותיות בוגרת בו' גר\"ת עתה נגדלת גם עד ג\"ר חב\"ד ות' זו מורה על נוקבא א\"נ \nהם חילוק תיבות ב\"ת ג\"ר ו' ו' תחתונה ואז ראוי לזווג גמור: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שער לה פרק ד\nדרוש אטב\"ח והוא לבאר מציאות אלפא ביתא דאטב\"ח על תיקון הנוקבא מלכות דע כי הנוקבא \nשהיא שיעור שלה מדה א' מן המדות של ז\"א ונמצא שהיא עשירית כי אין בה רק מדה א' מי' \nמדות דז\"א אמנם כשנגדלת ונעשית פרצוף גמור מי\"ס אז נחלקה אותו מדה לי' חלקים נגד \nי\"ס וכל נקודה מהם גדלה ונעשית מדה א' שלימה וזה סדרה א\"ט הוא כתר דמלכות ב\"ח הוא \nחכמה ג\"ז בינה ד\"ו דעת י\"ל חסד כ\"ף גבורה ל\"ע ת\"ת מ\"ס נצח ק\"ץ הוד ר\"ף יסוד ש\"ן \nמלכות. ופי' הענין כשהנוקבא נבנית ונתקנית פרצופה מב' חסדים ומב' שלישים שיש בתנ\"ה \nדז\"א ומהה\"ג שיש ביסוד דז\"א כמבואר בדרוש הקודם לזה ע\"ש. ונתחיל עתה מן הכתר כי כתר \nנקודה א' מי' נקודות שנתחלקה מדת מלכות אמנם זאת הנקודה של כתר צריכה לקבל עוד ט' \nנקודות אחרות כמותה ואז יושלם הכתר שלה ויהיה בה מדה שלימה בי' נקודות כי מה שהיתה \nהמלכות עד עתה בחינת מדה א' בת י' נקודות הנה עתה אחר ההגדלה צריכה שכל נקודה מהם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יעשה מדה א' בת י' נקדות ולהיות שמתחלה לא היתה בכתר שלה רק נקודה אחת מן המדה ועתה \nנתוסף בה עוד ט' נקודות כמותה ונעשית מדה גמורה כמו שהיתה מתחלה כל המלכות בכללותיה \nנמצא כי תחלה היתה בחלקה נקודה א' ועתה בהגדלה נתוסף בה ט' נקודות וזהו א\"ט שחלקה \nהיא א' ונתנו לה ט' אחרות כדי להשלימה. ואמנם לבאר זה יותר צריך לומר כי הלא מי \nשמגדל את הכתר שבנוקבא אינו אלא אותו החסד שבת\"ת דז\"א כי בקו האמצעי אין שם שום מוח \nרק החסדים לבד אך בב' קוין דז\"א ימין ושמאל שם מתפשטת אמא ב' ירכותיה עם ב' מוחין \nשבה חו\"ב כנודע אבל בקו האמצעי לא יש מוח כי כבר נשלם יסוד דאמא בחזה נמצא כי בקו \nימין ושמאל יש מוחין גמורים עד סיום רגליה דז\"א אך בקו אמצעי אין בו בחי' מוח רק עד \nהחזה ומשם ולמטה לא יש רק חסדים מגולין וכפי מה שיש בז\"א כך יניקת המלכות משם כי \nכשתינק מן קו האמצעי לא תינק אלא מהחסדים כי לא יש דבר אחר לינק משם אבל כשתינק מקו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הנצח אז יונקת ממוח חכמה המתפשט בו וגם מן החסד הא' מן הה\"ח המתפשט שם וכעד\"ז בהוד. \nועתה נבאר הענין יותר ודע ג\"כ כי לעולרם המגדיל המלכות הם החסדים (המתפשטים שם) שהם \nסוד המים המגדילין האילן ואת הנטיעות והוא סוד והוכן בחסד כסא. והנה כשהמים הולכין \nבשרשי האילן ומגדילין אותו אין המים חוזרין להיות גוף האילן עצמו כי המים גורמין \nההגדלה אבל המים עצמן אינן גוף ההגדלה וזה מבואר למבין וכן הענין בחסדים אלו אינו \nנעשה גוף ההגדלה רק שגורם להגדיל לכן בככל הא\"ב לא הזכיר את החסד עצמו רק ההגדלה \nלבדה והנה החסד שבת\"ת ז\"א גורם הגדלה בט' נקודות בכתר דנוקבא דז\"א שלא היה בה רק \nנקודה א' ונעשית י' וזהו א\"ט. ב\"ח בחכמה פי' מה שאנו רואין ומוצאין בפי' מה שיש אל \nהמלכות בחכמה שבה הם ב' נקודות והגדילו ח' אחרות ונעשו י' וזהו ב\"ח. והענין שכבר \nידעת שכבר יש בה נקודה א' ממה שלקחה ממלכות עצמה כנ\"ל הרי נקודה א' ועוד נקודה אחרת \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לוקחת ממוח חכמה המתפשט בנצח דז\"א כנודע. והנה נודע כי חכמה שבנוקבא נגד פ\"ק דנצח \nז\"א ויונקת ממוח חכמה שבו משא\"כ בכתר שלה שאינה לוקחת מוח בקו אמצעי רק מן החסד \nוכבר בארנו שהחסד אינו נכנס בגדלות רק שהוא גורם הגדלה כי כן עתה בנצח אע\"פ שיש בו \nחסד א' אין אנו חושבין רק למוח חכמה שבו כי החסד הוא המדיל ושמור כלל זה בידך שלא \nאצטרך לבארו תמיד שלעולם אי החסד נחשב ונכנס במספר ונמצא שישש בכאן שתי נקודות אחד \nמנקודת החכמה עצמה של המלכות עצמה וא' מוח החכמה שבנצח דז\"א ואחר כך חסד שבנצח גרם \nגדלות ח' נקודות אחרות ונשלמו לי' כי ב' נקודות הנ\"ל אינן בכלל ההגדלה רק ח' הבאים \nמחדש וזהו ב\"ח. ג\"ז בבינה פי' כי בבינה שבמלכות יש בה ג' נקודות. א' מחלקה שלקחה מן \nהמלכות עצמה כנ,ל. עוד יש נקודה אחרת ממוח בינה שבתוך הוד ז\"א כנ\"ל בנצח. עוד לוקחת \nנקודה א' מן הוד אמא עצמה שבתוכה ניתן המוח כנ\"ל הרי ג' נקודות ואז החסד שמתפשט \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בהוד ז\"א הוא מגדיל ז' אחרים וזהו ג\"ז. וא\"ת גם בחכמה דמלכות נאמר שהם ג\"ז כי ג\"כ \nלוקחת המלכות מנצח אמא שבו נתון המוח. והתשובה כי אלו נה\"י דאמא שהם מתפשטין בז\"א \nכל עצמן במקומ אינן רק בבחי' הרגלים נ\"ה ולא בבחי' ראש פירוש כי נה\"י דאמא נעשו כל \nאחד מהם ג\"פ ואע\"פ שכל עיקרם אינן אלא נ\"ה עכ\"ז בבואם לז\"א משתנים כי ב\"פ עלאין \nנעשין בז\"א חו\"ב וב\"פ אמצעים ח\"ג וב\"פ תתאין נעשין בז\"א נ\"ה ממש. אמנם כשנוקבא \nלוקחת עתה הארה מהם אין הארה זו מועלת לה כלום כי אין המלכות שיעור קומת שלה רק \nשיעור ב\"פ תתאין אלו הנ\"ל וכשלוקחת הארה מהם נקרא ההארה (ג\"כ) נ\"ה וא\"כ לחו\"ב שלה \nלא תועיל הארה זו כי הארה זו לשימוש רגלים שהם נ\"ה והיא צריכה הארה לערך חו\"ב שלה \nא\"כ אין הארה זו מועילה לה כלום. וכן הענין בח\"ג שלה אינה יכולה לקבל הארה מנ\"ה \nדאמא כי הארת נ\"ה אינה שוה לחו\"ג שלה ואע\"פ שלוקחתו עכ\"ז אינה עולה בשם ואינה נחשבת\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כלל. אמנם הארת נ\"ה דאמא בנ\"ה דנוקבא זה תעלה בששם ותכנס בחשבון ודא כמ\"ש בע\"ה. \nואמנם טעם זה עצמו שאמרנו בנ\"ה דאמא שייך ג\"כ בנ\"ה דז\"א שאע\"פ שודאי הוא כי כשלוקחת \nהנוקבא הארה מהמוחין שבנ\"ה דז\"א בודאי שאין האור ההוא יוצא אלא דרך מלבוש שהוא דרך \nמסך לבושי נה\"י אמא ואח\"כ דרך מסך נה\"י דז\"א וא\"כ כשיוצאין האורות ועוברין שם \nבוודאי שהם לוקחין מהם ויוצאין האורות של המוחין מלובשין באותן הלבושים ג\"כ וזה \nפשוט ואין להאריך בו. אמנם כמו שאותן אורות שלוקחת מנ\"ה של אחמא אינם נכנסין במנין \nכן נ\"ה דז\"א אינן נכנסין במנין כי במקומם הם נחשבין לרגלים ולא למוחין לכן אין \nעולין בחשבון רק בנ\"ה דנוקבא כי שם הם שוין הארות נ\"ה בנ\"ה באופן שאין למנות ולחשוב \nרק המוחין ולא הלבושין. וא\"ת כמו שבנצח לא מנית רק המוח גם בהוד לא תמנה רק המוח \nואיך הם ג\"ז ומנית הוד דבינה. התשובה הוא כי אמת הוא שהטעם שאמרנו הוא מספיק לנ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דז\"א גם בשניהן כי אינן ראוין למנות רק עד הסוף דנ\"ה דנוקבא אמנם באמת אין טעם זה \nמספיק רק לקו ימין נצח שלה ולא בהוד. והענין כי הנוקבא נאחזת בשמאל תמיד ואמא דינין \nמתערין מינה ובפרט בקו שמאל שהם דינין ולכן בבא הארת הוד במלכות ראוי לחשבה כי כל \nמציאותה הם גבורות שהם בנין של המלכות וגם הבינה עד הוד אתפשטת וזה נראה היותה \nגבורות ולכ ההוד שלה כולה קו שמאל נכנס במנין. וכלל הדברים כי החסדים אינן נמנין \nלעולם והמוחין נמנין בב' מוחין דחו\"ב ולבושין דנ\"ה דזעיר אנפין אינן נמנין לעולם עד \nלמטה בנ\"ה דנוקבא כי שם הם שוין בהארתן ולבושי דנצח אמא הוא שוה לנ\"ה דזעיר אנפין \nואינו נמנה ג\"כ עד נצח דנוקבא ולבושי דהוד אמא נמעין עם כלם שכל הקו שלה: \n \n", "en": ""}]}
