{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "98", "title": "ספר עץ חיים — שער לו פרק ג מ\"ק", "hebrewTitle": "שער לו פרק ג מ\"ק", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/98/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/98/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לו פרק ג מ\"ק\nונדבר בבריאה ג\"כ כי אדה\"ר חטא בבריאה הקדושה ג\"כ וגרם חשך חסרון גם באבא לכן אין \nניכר בבריאה רק אמא לבד וז\"ס אמא מקננא בבריאה בג' ספירא עלאין דכורסיי' כי או\"א \nישת חשך סתרם וכנגדן בבריאה הטומאה נעשה תיקון או\"א הטמאים אשר שם ונמשך להם אור \nמאו\"א כמ\"ש בע\"ה וגם ביצירה גרם אדה\"ר להסיר אור אמא ולא נשאר רק אור ז\"א וז\"ס ז\"א \nמקננא במט\"ט וג\"ר שלו היו שם מכוסים בחשך ואינם מאירין וכנגדן ביצירה הטומאה נתקן \nז\"א שבה ונמשך לו אור. גם בעשייה גרם חטאו להסיר אור הז\"א ולא נשאר רק נוקבא וז\"ס \nמל' מקנינא באופן וכנגדו נתוסף בעשייה הטמא תקון על מציאות א\"א והוא סוד גדול אסור \nלגלותו והוא במקום רדל\"א. והרי בזה ידעת איך האור הולך ומתמעט בסידורו ובטומאה הולך \nומתרבה בסידורו וזהו אמלאה החרבה כנ\"ל. ודע מה שאמרנו למעלה כי יצירה ועשייה הם \nטו\"ר מעורבים הכוונה בהם עצמן ולא בי\"ס המקננים בהם ח\"ו כמ\"ש. גם ידעת כי אדה\"ר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וישראל חטאו חטא א' רק שאדה\"ר תיקן מתחלה מציאות תקוני הקלי' ואח\"כ הלביש בהם \nהקדושה אבל ישראל מצאו כבר מתוקנת הקלי' ולא גרמו רק להחזיר ולהלביש בהם הקדושה ע\"ד \nהנ\"ל וזה אומר משחת מאיש מראהו והמה כאדם עברו ברית והבן. והנה אותן הט\"ס של המלכות \nשניתנו לחצונים נרמז במס' חגיגה בפסיק ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה \nמפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאו\"ה כי הוא דרוש הנ\"ל ממש. וז\"ס ומלכותו \nבכל משלה והוא באדם דעשייה שנתלבש ע\"י הקלי' פי' המלכות דאילות הנקרא אדם דעשייה. \nוהבן בסוד לבישת שק בענין עשו כולו כאדרת שער הוא ת' איש ואחיזתו מד' עולמות שלהן \nשיובן מזה שאין תיקון באצילות הטומאה רק בזו\"נ סמא\"ל ולילית שהוא ביצירת הטומאה נגד \nיעקב שמקנן ביצירה והוא מקבל י\"ג ת\"ד דא\"א לכן עשו נקרא כולו כאדרת שער והנה נמצא \nכשנתלבשו ט\"ס אלו דנוקבא בקליפה נמצא כי עיקר אבידה הוא לז\"א כי משם יצאו למלכות. \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ובזה תבין שאמרו רז\"ל ירמיהו לא אמר והנורא לפי שגוים מרקדים בהילכו איה נוראותיו \nדניאל לא אמר הגבור כו'. והענין שכבר ידעת שבחורבן בית ראשון אותה הארה שהיתה מגעת \nאליה פב\"פ מה\"ר שבת\"ת נסתלקו והלכה או הקליפות אך היה עדיין פרצוף שלם בת י\"ס. אמנם \nזה היה אחר החורבן אבל בעת החורבן לא היתה יכולת אל הגוים ואל הקליפות לשלוט בבהמ\"ק \nאם לא שבאותו רגע חזרה המלכות בסוד נקודה א' ונהרס כל בנינה לגמרי ואחר גמר החרבן \nחזרו הי\"ס אב\"א וכראות ירמיהו ע\"ה ענין זה לא רצה לומר והנורא כי נורא הוא סוד ת\"ת \nדז\"א כמ\"ש. והנה מחצי ת\"ת הזה משם היה מתחלת גולגלת דנוקבא ותחלת בנינה ולהיות שעתה \nנחרב כל בנינה א\"כ אין ראוי להזכיר נורא. ודע כי נורא אותיות ארו\"ן לרמז אל המלכות \nהנקרא ארון לפי ששם התחלת בנינה וכן ארו\"ן גימטריא נז\"ר כי מן נורא זהו סוד נזר \nוכתר שלה. גם דע כי לב' חצאין נחלק ת\"ת זה באופן שהם ב' נוראות וז\"ס נוראות בצדק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תענינו ולכך אמר ירמיהו גוים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו גם אמר לשון איה לרמז כי \nמסוד נורא זה נעשה לה ג\"ר שהם כח\"ב הנקרא איה וזהו איה נוראותיו. ואמנם דניאל היה \nבסוף החרבן אחר שנשלמו ע' שנה של הגלות וראה שאפילו אם יחזור הבית למקומה ראה את \nחורבנה וכבר ידעת כי בחורבן בית שנה נחרבה כל המלכות ונשארה בסוד נקודה לבד ואז לא \nהיה כמו חורבן ראשון כי סוד ה\"ר ירדו אל החצונים אך שאר ט\"ס שבמלכות חזרו למעלה אל \nשרשם כמו שהיה בתחלה בסוד לכי ומעטי א\"ע שט\"ס נשארו למעלה. אבל בחורבן בית שני אפי' \nט\"ס שלה ירדו וגלו אל הקליפות לכן לא אמר הגבור כי כל מציאת המלכות הוא מצד הגבורה \nומשם נבנית בט\"ס עליונים בסוד עטרה דגניז באו\"א. והנה גבורות הרבה מתפשטין ממנה אל \nהמלכות והם סוד ההוד של ת\"ת שנעשית בינה במלכות ויסוד גבורה והוד שבמלכות כל אלו \nנקראו גבורות לכן אמר גוים משתעבדין בבניו שהם סוד הגבורות אלו שהם הבנים של אמא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "גבורה עלאה אם כן איה גבורותיו לכן לא הזכיר הגבור שהוא יותר למעלה מציאותו כי \nאפילו הט\"ס שלהם גלו בין הקליפות: \nמ\"ק והנה כל זה הוא בימי החול שתמיד היא עומדת בבחי' נקודה שבמלכות שבה בלבד תחת \nהיסוד דז\"א אמנם ע\"י תפלות ישראל ומקיימי מצות התפלה יש בנו כח להעלותה בסוד פרצוף \nשלם אב\"א מהחזה דז\"א ולמטה ואח\"כ חוזרת פב\"פ ואז הוא יורד בנצח שלו והיא עולה בהוד \nשלו כי אע\"פ שהיא מהחזה דז\"א ולמטה שהוא למעלה מנ\"ה עכ\"ז כדי לבא פב\"פ צריך לחזור \nנקודה א' תחת היסוד ואז עולה בהוד דז\"א שהוא בינה דיעקב שבו בחי' שם בוכ\"ו כנודע \nואז הוא צריך לכפוף (עד הנצח לכוף קומתו) להזדווג עמה ואחר התפלה חוזרת בסוד נקודה \nאב\"א ביסוד שלו. ואמנם בשבת יש לה ממילא ע\"י קדושת שבת בעצמו מה שהיה לה בחול ע\"י \nתפלה כנ\"ל. ואח\"כ ע\"י תפלת שבת היא חוזרת פב\"פ בחי' ו' ואין זה אלא ע\"י תפלתינו שאז \nעולה כמה מיני מדרגות בעת קבלתינו את השבת גם בכל התפלות מתפלת שחרית עד מוסף שאז \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נעשה בחי' ו' דפב\"פ. אמנם ממילא ביום השבת היא פב\"פ בנה\"י דז\"א והוא מה שאנו עושין \nע\"י תפלתינו בחול ומה שהוא ממילא בימי החול הוא מבחי' א' דאב\"א שעמדה בבחי' נקודה \nתחת היסוד והט\"ס ראשונים יורדות אל הקליפה דמלכות הנקרא לילית דאצילות הטמא וזה \nיתבאר עוד באבי\"ע דקליפות ע\"ש בדרוש: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער לו פרק ד\nונבאר עתה בדרך כללות ענין ג' זווגים שיש בזו\"נ. א' הוא בחי' זווג דאב\"א והוא בהיות \nהנוקבא אב\"א מהחזה דז\"א ולמטה. ב' הוא בהיות שניהן שוין בכל שיעור קומתן פב\"פ. ג' \nהוא בהיותה פב\"פ בבחי' היותה קצר הקומה מהחזה ולמטה כנ\"ל. ודע כי בעת בריאת עולם לא \nהיה רק ב' זווגים ראשונים בלבד אך זווג הג' לא היה אז וכנ\"ל בדרוש כי ענין זווג זה \nג' לא נתחדש רק מזמן בית ב' ואילך. ונבאר ענין ב' זווגים ראשונים הנה קודם שנברא \nהעולם וקודם שנברא אדה\"ר היו כל העולמות בבחי' אב\"א שהוא בחי' עשיה שהוא אחור והבן \nזה היטב. וע\"כ ענין אלו הט\"ל מלאכות הם בימי החול כי הם בסוד עשיה כי שם הוא המעשה \nשהוא בחי' אב\"א וענין זה נוהג בכל העולמות ואז בששת ימי בראשית שהם ימי החול אז היו \nאותן הט\"ל מלאכות נעשין בבחי' עשייה שהיא בחי' אב\"א. והנה טעם היותן אב\"א היה מפני \nשכאשר עדיין לא נתקנו הג\"ר כאשר ירד האור בז\"ת לא היו יכולין לסובלו ומפני כך מתו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בסוד ואלה המלכים כנודע ואחר שנתנו ג\"ר דהיינו ג' נקודות הראשונים דהינו א\"א \nדאצילות הוא כתר דאצילות וחו\"ב הם או\"א ונעשו בחי' פרצוף ונתמעט האור ע\"י תיקון \nהתפשטות הפרצוף כמבואר במקומו ואז ע\"י (המעטת) התפשטות האור יש תיקון לשיוכלו \nהתחתונים לקבל האור ואז היה יכולת בזו\"ן לקבל האור. וכאשר נתקנו או\"א ונעשו פרצוף \nהנה פסולת בירורים שנשתיירו מהם והדינין הקשים שבהם כולם ירדו למטה בזו\"ן ואז נתקן \nזו\"ן תחלה בבחי' אב\"א והיו כל הדינין וכל הקליפות שם כנ\"ל. וכשראה המאציל העלין שאם \nאז היה מתקן את זו\"ן פב\"פ יהיו הקלי' והדינין מתאחזין באחוריים שלהם כי אחוריים הם \nבחי' דין כנודע ובפרט שהם למטה בבחי' זו\"ן לכן הניחם בחי' אב\"א ועי\"ז לא יוכלו \nהקלי' להתאחז שם אבל לא היה צריך שמירה כדי שלא יתאחזו בפנים שלהם כי אין שם אחיזה \nאל הקלי'. והנה כל העולמות היו אז בבחי' אב\"א לסבה הנ\"ל. וכבר נתבאר בדרוש מדרגות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "העולמות איך היו קודם שנברא אדה\"ר מעלות העולמות העליונים מאד ובהיות זו\"ן שם למעלה \nבמקום או\"א היה גם שם בבחי' אב\"א ואז נזדווג והולידו לאדה\"ר מבחי' אב\"א בהיותן \nלמעלה והבן היטב. והנה אחר שנברא אדה\"ר לעבוד את האדמה ולשמרה כמ\"ש בפסוק אז ע\"י \nתפלתו ביום ההוא קיצץ הקוצים מן הכרם וסילק הקלי' אשר שם ועי\"כ חזרו זו\"ן פב\"פ שוין \nבכל קומתן בבחי' (ב') [ו') הנ\"ל. והנה כמו שתיקן בעולם אצילות כן גרם תיקון בכל \nהעולמות של בריאה יצירה והחזירם פב\"פ אבל עולם עשיה לא תיקן לפי ששם הרע מרובה על \nהטוב כמ\"ש בע\"ה בדרוש אבי\"ע ופסולת מרובה על האוכל ויש שם קליפות רבים מאד לכן נשאר \nעולם העשיה בבחי' אחור ושם באותן אחוריים נאחזים הקלי' אשר שם בעשיה הנקרא אלקים \nאחרים. ואמנם בג' עולמות העליונים תיקן והחזירן פב\"פ ותחלה ננסרו האחוריים כנודע \nואח\"כ החזירו זו\"ן פב\"פ באצילות ואז היתה יום השבת וזהו הטעם שנאסרו ט\"ל מלאכות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בשבת לפי שהם בחי' אב\"א שהם בחי' המעשה הנקרא עשיה והעושה כן גורם להחזיר העולמות \nלבחי' אב\"א כמתחלה. ואמנם הזווג הג' הנ\"ל שהוא זווג פב\"פ מהחזה ולמטה זה לא היה בעת \nבריאת העולם כן רק בזמן בית שני כנ\"ל והוא אשר אנו עושין עתה ע\"י תפלתינו בימי החול \nאחר החורבן כנ\"ל: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שער לז פרק א מ\"ת\nהשער הרביעי שער יעקב ולאה ויתחלק לה' פרקים: \nונבאר עתה ענין יעקב ולאה דרך כללות הנה לעיל בארנו כי אלו הם בחי' אחוריים של או\"א \nשנפלו בעת מיתת המלכים ולא ירדו לעולם הבריאה אלא נשארו באצילות במקום רחל שהיא \nנוקבא דז\"א לכן אין מיתה נזכר בהם רק נפילה וביטול בעלמא וכיון שכן לכן בעת התיקון \nשל הזו\"ן שהם ישראל ורחל אחר שיתוקנו זו\"ן יתוקנו אלו האחוריים הנ\"ל ואין להם יכולת \nלהתתקן כלל עד שיתוקנו זו\"ן ואע\"פ שהם אחור דאו\"א שהם יותר גבוהים מזו\"ן והיה ראוי \nשיתוקנו מקודם עכ\"ז כיון שהם אחוריים גמורים חיצונים שבאו\"א שהם דינין לכן צריך \nשיתוקנו תחלה זו\"נ בבחי' הגדלות כי יש בהם בחי' פנים ג\"כ ואח\"כ יתוקנו אחוריים של \nאו\"א כי כיון שירדו במקום הנוקבא א\"כ בתיקונה יתוקנו גם הם כנ\"ל. וכבר נת\"ל שבאלו \nהאחוריים לא נזכר בהם מיתה כי נשארו בעולם אצילות משא\"כ הזו\"נ וזה שארז\"ל (ג') \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נובלות (הן) נובלות חכמה של מעלה תורה גם במסכת דמאי אמרו נובלות תמרה פי' הענין כי \nהנה אבא הוא נקרא חכמה סתם דאצילות ומן אבא נפלו אחוריים שלו למטה במקום הנוקבא של \nאצילות כנ\"ל והנה יעקב הוא תורה שבכתב הנעשה מן אחוריים הנובלות מן החכמה העליונה \nשהוא אבא כמ\"ש בע\"ה ולהיות שהם דינין קשים ומרים כי הם אחוריים החצונים שבכולם \nבאו\"א ולכן נקרא נובלת התמרה לשון מרירות ודינין קשין. או ירצה פי' אחר יובן בפסוק \nתורה צוה לנו משה מורשה כי חכמה זאת הוא בחי' כלי יסוד דאבא המלובש תוך ת\"ת דז\"א \nומכח האורות שיוצאין ונופלין ממנו מחוץ אל ז\"א שם הוא עושה בחינת יעקב הנקרא תורה \nוז\"ס תורה צוה לנו משה הוא בחי' יסוד אבא המתפשט תוך ז\"א כמבואר אצלנו והוא אשר \nהוציא לחוץ את התורה שהוא בחי' קהלת יעקב שבו מתקבצין ונקהלין האורות היוצאין מיסוד \nאבא לחוץ ונעשין בחי' פרצוף יעקב: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שער לז פרק ב מ\"ת\nונבאר אופן ירידת אלו האחוריים למטה במקום נוקבא דז\"א כי הנה יעקב שהוא אחוריים \nדאבא נפל למטה ועמד לפני הנוקבא דז\"א בהיות הנקבא עומדת שם שעדיין לא ירדה היא והיו \nאחוריים דיעקב נגד פני רחל כמ\"ש אח\"כ ואחוריים דאמא שהיא לאה גם הם ירדו למטה \nבאצילות ועמדו באחורי רחל נוקבא דז\"א והיו פני לאה כנגד אחורי רחל ופני רחל נגד \nאחורי יעקב ונמצאת רחל באמצע כי עדיין לא הגדיל ז\"א כדי שיתפשטו רגליו למטה בבחי' \nישירון כנ\"ל. וכאשר יצאו המלכים של ז\"א ונפלו גם הם ומתו ממש וירדו לעולם הבריאה \nויורדת הנוקבא למטה בבריאה נשאר מקומה ריק ופנוי באמצע יעקב ולאה ואז כל זמן היות \nז\"א בלתי תיקון למטה בבריאה היו שם יעקב ולאה בחי' פני ואחור ר\"ל פני לאה באחורי \nיעקב שהוא מדרגה הב' הנז' עד שיתוקנו זו\"ן אבל או\"א למעלה בשער המלכים פ\"ח נתבאר שם \nכי היתה בהם בחי' פנים ואחור ר\"ל פנים דאבא באחור של אמא והוא בהיפך יעקב ולאה. \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וטעם שינוי זה לפי שהנה נודע שפני אבא ופני זעיר אנפין ופני אמה בהיותן מלבישין את \nא\"א כנודע הנה כולם פניהם הם עומדין כסדר עמידת פני א\"א כדי לקבל הארת פני א\"א \nהכופף קומתו ומאיר בפניהם ומסתכל בפניהם ועד\"ז צריך גם ז\"א שיסתכל ויאיר גם הוא \nבפני יעקב הנמוך וקצר ממנו שראשו מתחיל נגד החזה שלו כנ\"ל ובהיות פני יעקב מכוונים \nונוטים לצד שנוטים פני ז\"א נמצא שכאשר ז\"א כופף קומתו יכול להסתכל בפני יעקב ולהאיר \nפניו כדוגמא זה ה' אמנם אם יהיה פב\"פ ז\"א ויעקב הנה יעקב עומד נמוך ושפל למטה מאד \nמאד. והנה כאשר יכפוף ז\"א קומתו וראשו למטה להסתכל בו לא יסתכל אלא באחורי דיעקב. \nלכן הוכרח שיהיה אחוריו לצד פני ז\"א כדי לקבל הארת פני ז\"א, ע\"ד אבא שהוא שרשו של \nיעקב כנ\"ל שגם הוא מקבל הארת פני א\"א. והנה כיון שהוכרח יעקב לעמוד כך חזרה לאה \nלהפוך פניה נגד אחור יעקב להסתכל בו ולקבל הארתו מבחי' אחור ויש בה יכולת לקבלם אבל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "למעלה באמא עלאה ששאבא הפך פניו אליה אחר שנתקן רישא דעתיק יומין אז הוכרח אמא \nלישאר בבחי' אחור כי אין בה יכולת להפוך פניה נגד פני אבא שהפך פניו נגד צד נטיית \nפני א\"א ועתיק כנ\"ל לכן נשארו לאה ויעקב פנים שלה באחור שלו. והנה כאשר נתקנו זו\"ן \nועלו למעלה במומם באצילות הנה ז\"א שהוא ישראל נגדל בזמן העיבור הב' ואז מתארכין \nרגליו ומתפשטין עד למטה בבחי' ישורון כנ\"ל. ואז גם נוקבא רחל עומדת עמו אב\"א מהחזה \nולמטה נמצא זו\"ן מפסיקין בין לאה ליעקב ובתחלה שהיה ז\"א קטן קודם התיקון ולא היו \nמתפשטין רגליו עד למטה היה שם מקום לסבול ג' פרצופים לאה יעקב רחל זה בצד זה כנ\"ל. \nועתה שנתפשטו רגלי ז\"א למטה אין מקום לסבול ד' פרצופים ביחד ואז עלתה לאה למעלה \nועמדה באחורי ז\"א פנים באחור עד החזה ורחל לבדה נשארה אב\"א למטה עם ז\"א והיה מחזיר \nיעקב אחוריו נגד פני ז\"א ונמצאו ג' בחי' לבד עומדות שם ואז נקרא ז\"א ישורון מלשון \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שורה בסוד שורה של ג' בני אדם ומפני חסרון המקום עלתה לאה למעלה ונשארה רחל במקומה \nהאמיתית שהוא נגד חזה דז\"א וגם מפני שהיא נקבה ובחי' נוקבא היא אחור. וגם מפני \nשעדיין אין בה כח לעמוד עם ז\"א פב\"פ עד אחר הנסירה כנודע. אמנם צריך לתת טעם למה \nעלתה לאה ולא יעקב אבל הענין מכמה טעמים שנבאר והוא כי הנה נת\"ל כי ב' בחי' הם אשר \nבבחי' הא' היה לאבא יתרון על אמא בהיותו קודם התיקון ובבחי' ב' היה לאמא יתרון על \nאבא ואלו הן הנה כאשר נתקן רישא דעתיק חזרו או\"א במדרגה הג' שהוא פנים ואחור שהוא \nפני אבא נגד אחורי אמא. נמצא כי בבחי' א' יש יתרון לאבא שהיה בו כח לקבל אור פני \nעליון בפנים שלו ממש אבל אמא לא היה בה כח לקבל האור אלא דרך אחור ובבחי' אחרת יש \nלאמר יתרון כי אחוריה קבלו אור פנים גדול ונמתקו יותר מאחוריים של אבא שלא קבלו \nהארה עליונה לכן היה כאן ביעקב ולאה ב' שינוין ביניהן, והם אלו אשר נבאר כי הנה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "להיות שיש יתרון לאבא על אמא כנ\"ל שהיה בו כח לקבל הארה דרך פנים ממש ונודע הוא כי \nגם יעקב מקבל הארה מן אבא שהוא שרשו ולכן היה כח באחורי אבא ששהם כלולים מי\"ס כנ\"ל \nלהתתקן כולם בעת התיקון ונעשה מהם יעקב פרצוף שלם מי\"ס שלאחורים דאבא וגם לסבת \nהיותו בבחי' דכורא שהם יותר מובחרים ומעולים משל הנוקבא אבל לאה הנעשית מאחור של \nאמא שלא היה אז בה כח לקבל הארה דרך פנים שלה לכן גם עתה לא היה בה כח באחור דאמא \nלהתתקן כל י\"ס שלה רק המלכות שבה עשירית לבד וממנה לבדה נעשית פרצוף לאה כנ\"ל \nובהיות בחי' אחרת שבה יתרון לאמא על אבא והוא שאחוריים דאמא קבלו הארה יתירה ונמתקו \nיותר מאחוריים דאבא אין ספק שהאחוריים של אמא שירדו למטה קבלו עתה בהיות או\"א פנים \nבאחור כשנתקן רישא דעתיק כנ\"ל קבלו הארה גדולה מן אמא מה שלא קבלו האחוריים של אבא \nשירדו ולסבה זו היתה יתרון ללאה מיעקב והיה שהיה בה כח לעלות למעלה מהחזה דז\"א \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ויעקב נשאר למטה מהחזה אלא שלהיותו זכר\nעומד בפני ז\"א ולאה שהיא נקבה עמדה באחור. ועוד יש טעם אחר למה לאה עלתה למעלה ולא \nכן יעקב והוא מפני שעיקר מקומה ויניקתה ממלכות דתבונה המתלבשת תוך ז\"א גם היא כמ\"ש \nוהנה היא למעלה בראש הז\"א ולכן צריכה לאה לעלות שמה למעלה לקבל ההארה ממנה. אמנם \nיעקב כל יניקתו הוא למטה שהוא מן היסוד דאבא המתגלה מהחזה דז\"א ולמטה כנ\"ל ולכן \nנשאר למטה וכבר נת\"ל ג\"כ למה יעקב הפך אחוריו נגד פני ז\"א. אמנם לאה אע\"פ שביארנו \nלעיל טעם הדבר למה בתחלה קודם תיקון של ז\"א היה פניה באחור דיעקב עכ\"ז צריך לתרץ \nלמה אחר התיקון נשארה כך ולא אב\"א עם ז\"א המפסיק בינה ובין יעקב ע\"ד רחל שגם היא \nעומדת אב\"א עם ז\"א. והטעם לפי שכבר נת\"ל כי כל טעם היות רחל אב\"א עם ז\"א מפני כי \nהנה היא נקבה אשר היא דינין קשים ובפרט שהיא אחרונה שבאצילות וקרובה אל החצונים \nורגליה יורדת מות ואנו יראים מן החצונים שלא יתאחזו באחוריים וע\"כ היא באחור עם ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כנ\"ל אבל לאה שהיא עומדת למעלה באחורי ג\"ר דז\"א אין החיצונים יכולין להתאחז בה כמו \nברחל העומדת במקום ד' תחתונים (נ\"א ז\"ת דז\"א. ועוד כי איננה כרחל נוקבא דז\"א \nהעיקרית ועוד כי איננה מכלל הי\"ס הכוללים כל האצילות אמנם היא אחוריים של הספירה \nהג' ואין קפידה כ\"כ אם יתאחזו בה החיצונים כמו ברחל ועוד כי הנה הוא אחוריים של אמא \nאשר נודע כי אמא היא הדוחה את הקלי' ובורחין ממנה ולכן אין בה אחיזת החצונים כמו \nברחל. וא\"ת והרי אם לא יועיל לא יזיק והלא טוב יותר הוא שתהיה אב\"א. והתשובה הוא כי \nנתבאר לעיל כי הקליפה צורך גבוה כדי שיהיה שכר ועונש בעוה\"ז וכמארז\"ל טוב מאד זה \nמלאך המות ומוכרח שגם הקליפות יקחו חלקם חיותם וראה המאציל כי הבחי' היותר מועט שיש \nבכולן שהיא אחורי לאה כי אין שם כל כך אחיזה כמו באחורי המלכות רחל כנ\"ל ולכן הניח \nאחורי לאה נוטין לחוץ בגילוי כדי שיתאחזו שם החיצונים וינקו משם כדי חיותן בלבד \nמשא\"כ אם היו נאחזין ברחל שהיא אחיזה גדולה: \n \n", "en": ""}]}
