{"bookId": "kabala-b34e2671e842", "part": "1", "torah": "10", "title": "פירוש הראבד לספר יצירה — פרק א משנה ד", "hebrewTitle": "פרק א משנה ד", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-b34e2671e842/1/10/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-b34e2671e842/1/10/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק א משנה ד \nמ\"ד יס\"ב עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה. פירוש אחר שפירש לך יס\"ב בעולם וכן בשנה \nוכן בנפש, חזר ופירש לך שעליהם אין להוסיף וממנו אין לגרוע אע\"פ שיש בנבראים פחות \nמיו\"ד אצבעות או יתר על יו\"ד אצבעות אמר לך שאין עיקרן אלא יו\"ד. ובא להזהירך על \nכ\"ע אע\"פ שאינו מושג לפיכך נקרא אין מ\"מ מציאות יש בו לעצמו ולפיכך אמר עשר ולא תשע \nשלא תאמר אחר שכ\"ע אונו מושג כמו עילת העילות שמא חס ושלום לא יהיה כ\"ע [במספר] לכך \nאמר עשר ולא תשע שלא להוציא כ\"ע מן הספירות. וכן בא להזהירך אחר שכל הספירות נשלמו \nביסוד ואין בעטרת דבר מחודש אם כן שמא ח\"ו תאמר תשע ספירות הן ולא עשר לפיכך אמר \nעשר ולא תשע שאין להפריד כ\"ע מן הספירות ולא עטרה מן הספירות אע\"פ שאין בה רק צורת \nתבנית תשע ספירות שעליה כי כל המספרים נכללים בעשר:\nעשר ולא אחת עשרה. בא להזהירך שלא תעלה על דעתך לומר כמו שכ\"ע אע\"פ שאינו מושג הוא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בכלל הספירות כן ג\"כ עילת העילות אע\"פ שאינו מושג יהיה בכלל הספירות ולכן אמר עשר \nולא י\"א שלא תמנה עילת העילות בכלל הספירות:\nואמר הבן בחכמה, אמר כשתסתכל ביו\"ד (חכמה) וקוצו (כ\"ע) צריך אתה לחקור מכח היו\"ד אל \nתכלית איך הבינה שהיא ה\"א עליונה נחקקת בכח היו\"ד (החכמה) ואיך היא וכל אצילותיה \nנפעלות מכח החכמה. ולכן לא אמר חכם בחכמה אלא הבן בחכמה פירוש המשך משך הבינה מן \nהחכמה כי רוח אלהים (בינה):\nוחכם בבינה. פירוש וכאשר [הגעת לדעת] בכח ה\"א העליונה שרשה שאתה חייב להודות שכל \nכחות אשר בבינה המצואים בעיניך בבינה שכולם באו לבינה מן החכמה ולכן לא אמר הבן \nבבינה אלא וחכם בבינה, וסוד הבן בחכמה שנאמר להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבונה, \nפירוש בהסתכלך בחכמה מתוכה בעצמך תטה לבך לתבונה לידע מאי זה מקור שבחכמה הבינה \nנובעת. ואומר אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה, פירוש מוציא תבונה מתוך החכמה, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואומר ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. וחכם בבינה שנאמר בשפתי נבון תמצא \nחכמה ושבט לגו חסר לב:\nבחון בהם. פירוש כאשר אתה מתעסק בחכמה ובבינה, בחון, כלומר יש לך לבחון ולזקק \nולעמוד על תכלית ושרש של גדולה וגבורה כיצד היה שרשם בחכמה ובבינה כי הבחינה \nוהצירוף משמעות אחד להם והוא לזקק ולברר שנאמר וצרפתים כצרוף את הכסף (חסד) ובחנתים \nכבחון את הזהב. ולפיכך אמר בחון בהם, פירוש באצילות הנמשך לחכמה ובינה, והן הגדולה \nוהגבורה איך היה שרשם בחכמה ובינה:\nוחקור מהם. פירוש כאשר הגעת לדעת שרשי הגדולה והגבורה בחכמה ובינה עוד חייב אתה \nלחקור מן הגדולה והגבורה אשר השגת בחכמה איך היו הנצח וההוד בכח החכמה והבינה עד \nשהיו ראויים לצאת מכח גדולה וגבורה שבהם, ולכן אמר וחקור מהם ולא אמר וחקור בהם כמו \nשאמר בחון בהם:\nהעמד דבר על בוריו. פי' דבר שנאמר לפניו ילך דבר ונאמר נכבדות מדובר בך שהוא מלשון \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כבוד (עטרת) שנאמר אז דברת בחזון לחסידך וצוה אותך כשתגיע לכל אלו המעלות אזי יש לך \nלהסתכל בעטרת שבחכמה ולידע מקורה ולהעמידה על משענתו ר\"ל יסוד כי תרגום של משענתו \nבוריו:\nוהשב יוצר על מכונו. פירוש תן לרחמים (ת\"ת) הנקרא יוצר כח תשובה (בינה) מכונו אלו \nנו\"ה, וכל אלו המעלות בכחות החכמה והבינה. ועל הנפש אמר יס\"ב עשר ולא תשע פי' שלא \nתוציא הגודל מכלל האצבעות כיון שאינו עומד בשורת שאר האצבעות הרי חסרו ממספר עשר בא \nלהזהירך שעשר אצבעות הן ואין חסר במספר עשר בנפש. עשר ולא י\"א שלא תאמר ששני \nהמכריעין יעלו במספר י\"א בעליונים עם הלשון וי\"א בתחתונים פירוש עם המעור לכן \nהזהירך ואמר עשר ולא אחד עשר. וי\"מ עשר ולא תשע ידענו כי גודל היד אינו עומד בכלל \nשורת האצבעות וגודל של הרגלים הוא עומד בכלל שורת האצבעות שמא תאמר שגודל של יד \nשאינו עומד בסדר האצבעות שאין במספר אצבעות היד והרגל רק תשע בא להזהירך עשר ולא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תשע בצד ימין ר\"ל ביד ימין וברגל ימין, עשר ולא תשע ביד שמאל וברגל שמאל. עשר ולא \nי\"א שלא תאמר שהלשון מצטרף עם האצבעות ויהיו י\"א או שהמעור מצטרף עם האצבעות ויהיו \nי\"א לכך נאמר עשר ולא י\"א. יס\"ב כמספר עשר אצבעות עשר ולא י\"א. וצא\"ל כי מספר י\"ס \nכמו שהם בעולם וכמו שהם בנפש כך בשנה. וי\"ס של עולם הם י' גלגלי המרכבה וי\"ס שבנפש \nהם י' איברים פשוטים או י' אצבעות. וי\"ס שבשנה לא נתפרש בכל ס\"י מהותם וענינם. \nוצא\"ל שהשנה היא הזמן והזמן הוא עיון בתנועה סבובית בקדימה ואיחור ומספרה. והמספר \nישוער לפי תנועת הגלגלים עשרה וכל אחד מהם יש לו תנועה מיוחדת לפיכך תשוער השנה \nוהזמן בכל גלגל וספירת תנועתה. והמשל בזה הנה הלבנה שנה שלה הוא בשנותה להקיף הגלגל \nוזמן הקפתה בכל הגלגל כ\"ז ימים כ\"א שעות רל\"ד חלקים ושנת החמה שס\"ה ימים ו' שעות, \nוכן בכל גלגל וגלגל וכן בכל גלגלי המרכבה לפיכך נמצא ג\"כ יס\"ב בשנה. י' ולא ט' שלא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תאמר כיון שהתנועה לכ\"ע אינה מובנת ולא נודע אם שייך בה תנועה אם לאו שמא תאמר ח\"ו \nשאין שייך בו מספר כל עיקר ויהיו ט' ספירות בשנה לבד לפיכך אמר עשר ולא תשע, ושמא \nתאמר כמו שכ\"ע שאינו מושג בכלל מספר כן ג\"כ עילת העילות יהיה בכלל מספר ויהיו י\"א \nח\"ו ולפיכך אמר י' ולא י\"א. הבן בחכמה לא אמר חכם בכ\"ע לפי שהמחשבה אסורה להרהר שם \nהן בעולם הן בשנה הן בנפש שנאמר במופלא ממך אל תדרוש. וארז\"ל מקצה השמים ועד קצה \nהשמים אתה שואל ואי אתה שואל מה למעלה (כ\"ע) מה למטה (שבעט') מה לפנים מה לאחור:\nוהבן בחכמה. בענין סוד הנפש. כבר ידענו כי המוח נחלק לג' חלקים המוקדם שקרוב למצח \nהוא בתכלית הרכות ובו יתדמו כל הדברים ובו יראו החלומות. והמוח אשר כנגד אמצעות בו \nיהיה כח השכלי ובו ישכיל ויקנה חכמות ובו יקנה כל המלאכות ובו כח המחשבי. והמוח \nשבאחורי הראש בו יהיה כח הזכרון והשמירה. והרוח הנפשיי אשר בין קרומי המוח הוא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הנותן הדמיון והמחשבה. ודע כי הכח הזה הוא סבה לכל המציאות אשר בגוף בערך שכתר \nעליון סבת מציאות כל המציאות ובו החכמה והתבונה והדעת והראיה והשמיעה והריח והטעם \nוהמשוש והרצון, שמא תאמר מתוך שאינו מושג שהן תשע ח\"ו לכך נאמר עשר ולא תשע. ושמא \nתאמר שהשכל גם כן נכלל בכללם לכן נאמר י' ולא י\"א:\nהבן בחכמה. ולא אמר חכם בשכל לפי שהשכל מובדל ולא יצוייר בו שום כח מכחות הגשם אמנם \nכל כחות הגשמיים הנמצאים בנפש כולם יצויירו טרם עשייחן בחכמה. חכם בבינה וכל אלו \nהתשעה כחות כלן נמצאות בכח הבינה אשר היא אמצעית בהן במוח:\nבחון בהם. פירוש יש לך לבחון כי הראיה והשמיעה והריח והטעם והמישוש והרצון אע\"פ שהן \nפעולות שונות זו מזו כולן יוצאות ונובעות מכח החכמה והבינה שבאדם והם עצמם מכח \nעליון שהוא כח אחד ולפיכך כולם מכח אחד. ולפיכך יתדמו כל אלו המלאכות בחלום בחזיון \nלילה מבלי האיברים הנושאים להם:\nוחקור מהם. פירוש אע\"פ שיתפשטו כל אחד מהם לכלי המיוחד לו כמו הראיה לעינים והשמיעה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לאזנים ואע\"פ שאין ראיה לאזנים ואין שמיעה לעינים יש לך לחקור ולדעת שאלו החלוקים \nאינן מצד הכח הפשוט אלא מצד הכלים ולפיכך נאמר בכמה מקומות תמורות שמותיהן זה במקום \nזה כמו שנאמר ראה ריח בני. וכל העם רואים את הקולות:\nוהעמד דבר על בוריו. פירוש כל פעולה ופעולה מפעולות הנפש צריך אתה להעמידה על שרש \nמציאותה בכח העליון אשר בנפש:\nוהשב יוצר על מכונו. פירוש מתוך הנפש תוכל להבחין איך יוצר הכל (תפארת) פועל בכל \nהמכונות ומשלח לכל אחד מהם כחותיו:\nעשר ספירות בלימה עשר ולא תשע. פירוש הנה אם נסדר חלקי צד הימין של [בעל] הנפש \nוחלקי שמאל של בעל הנפש הנה בזרוע הימנית והרגל הימנית יש בהם עשר אצבעות ולא תשע \nשלא תוציא גודל היד שאינו עומד בסדר האצבעות מן המספר ויש בהם ששה פרקים ועם הגוף \nשל צד ימין ז' וברית מילה מכרעת יסוד מכריע בין שלשה עליונים לשלשה תחתונים ובין \nחמשה אצבעות עליונות לחמשה שלמטה ונקרא גם כן אצבע כמו שאמרו רז\"ל לא כל האצבעות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שוות. ולפיכך י' ולא י\"א ולא ז' ולא ו' ולא ג' ולא ב' והם יד ורגל והברית י\"ב ולא \nי\"ג והם ששה פרקים של יד ורגל ימין ששה פרקים של יד ורגל שמאל:\nהבן בחכמה. כי הבינה מכרעת בין כתר עליון וחכמה כי היא מקבלת משתיהן, וחכם בבינה כי \nהחכמה מקבלת מצד מכתר עליון ומשפעת מצד לבינה כן גם כן בנפש יש חלקים שמקבלים ויש \nמהן שמשפיעים ויש מהן שיחשבו למספר אמ\"ש ר\"ל שלש ונחשבו ג\"כ למספר בג\"ד כפר\"ת ר\"ל \nלמספר ז' ויחשבו גם כן למספר הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק וכל אלו להעמיד דבר על בוריו \nולהושיב יוצר על מכונו:\n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פרק א משנה ה \nמ\"ה עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף. בא לומר אע\"פ שנתן בהם שיעור במספר \nעשר אותו שיעור שנתן להם אין לו סוף ולא תכלית לפי שמספר עשר הוא כולל כל המספרים \nובלי ספק כן ההווים והנפסדים אשר אין להם סוף כולם מתגלגלים באלו המספרים ולפי שיש \nענפים לכל אחד מי\"ס וענפים לענפים שנאמר היש מספר לגדודיו וכולם נכללו בכלל עשר \nולפיכך אמר עשר שאין להם סוף, ולפי שהמוטבע (עטרת) מן המורגש (תפארת) והמורגש מן \nהמושכל (בינה) והמושכל מן הנעלם והנעלם אין לו סוף ולפיכך אמר עשר שאין להם סוף כי \nאין סוף שהוא עילת העילות מתיחד בכולם וממנו הם משתלשלים כי כל מה שיתעלה העיון \nממדרגה למדרגה תהיה המדרגה העליונה יותר דקה ממדרגה שלמטה הימנה כך עולה ומתדקדק עד \nאין סוף. ולפי שעילת העילות לא יקרב ולא ירחק לדבר מן הדברים אך הוא שוה בכל י\"ס \nולפיכך אמר עשר שאין להם סוף:\nעומק ראשית. פירוש ראשית היא החכמה שנאמר ראשית חכמה יראת ה' כי היא ראשית כל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הנמצאים והיא (כביכול) כעין החומר לצורה וכעין הנקודה שהיא אות יו\"ד שהיא ראשית כל \nהאותיות וזהו סוד אני ראשון וראוי שיקרא ראשון כי הוא יש מאין ובישות יהיה ראשית \nמספר כי לא יתפש מספר בסוד אין ולפי שראשית ואחרית יפלו בגדר השיעור הוצרך לומר לך \nשלא תאמר עליו שיעור ממש ולפיכך אמר עומק. פירוש העומק של ראשית אין לו שיעור. וכן \nלכל אחד ואחד מאלו י' עומקים כל אחד מהם אין דבק בהם, כי כל העומקים נמשכו מהמחשבה \nהעליונה שנאמר מאד עמקו מחשבותיך והמחשבה אין לה סוף לכן כל העמקים אין להם סוף, \nולפי שהזכיר עשרה שאין להם סוף שהוא רמז לעשרה גלגלי המרכבה אשר בחכמה הזכיר כנגדם \nי' עמקים לכל ארץ וארץ אשר בכל גלגל וגלגל שנאמר שמים (תפא') לרום וארץ (עט') \nלעומק. וידוע שהעיגול אין לו ראשית ואחרית מצד עיגולו אמנם מצד תכלית גשמו, וכן \nהשכלים הנפרדים והי\"ס לא יאמר בהם ראשית ואחרית כי הראשית והאחרית בסוג הכמה ומה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שאין לו כמה לא יאמר עליו ראשית ואחרית וזהו סוד עומק ראשית, אמנם היותו ית' ראשית \nוסבה לכל הנמצאים כדרך שהצורה סבה לכל הנמצאים כן החכמה ראשית לכל הנמצאים שנאמר מה \nרבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך. ועומק אחרית שנאמר ואני אחרון רומז \nאל סוד היובלים (הבינה) ולפיכך וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים ולפיכך \nהשביעי קדש בימים כמו יום שבת (בינה) ובחדשים ניסן ותשרי ובשנים שמטה ויובלות \nובאלפים שיתא אלפי שנין הוו עלמא וחד חרוב, וי\"א ותרי חרוב. וברקיעים ערבות, \nובארצות ארץ ישראל, ובשנות האדם ששים שנה, הרי שש עשרות ועשר השביעי קדש לה'. \nובכוכבים שבתי (בינה). וסוד חמשים יום לעומר וחמשים שבועות בשנה י\"ס הבינה אחרית \nהכל בכל השמטות והיובלים ולפיכך בן ארבעים לבינה כי היא בסוף השמטה הששית וכן בן \nחמשים לעצה (בינה) כי היא בסוף השמטה השביעית וכללו של דבר שם הוא ראשית ותכלית כל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הנמצאים וכל המחודשים ממנה באו ואליה ישובו. ועומק כבר פירשנו בו לעיל:\nעומק טוב (חסד) כי טוב ה' לכל ומטיב בחסדו אפילו לרשעים לבלתי ידח ממנו נדח ע\"ד \nהויה והפסד ואחרי שנברא יש מאין שוב לא יתהוה דבר מלא דבר ולא יפסד דבר אל לא דבר \nולא יתהוה איזה דבר שיזדמן מאי זה דבר שיזדמן אלא א\"כ יהיה קצת ייחוס ביניהם. ולפי \nשמין האדם ואישו משותף מכל הנמצאות לפיכך יתחלף לכל מיני ואישי הנמצאות שנאמר נעשה \nאדם בצלמנו כדמותנו, ועיין בפ' בראשית ושם פירשתיו, ולא אדם בלבד אלא כל נפש וצומח \nוכל דומם וכל מיני הנמצאות המחודשות, והזכיר עומק וכבר פירשתי לעיל מהות העומק:\nועומק רע. פירוש תמורת הטוב כי אין טוב ניכר אלא מן הפכו לפי שהמדה ההיא נוקמת \nמהרשעים נקרא רע (גבורה) כי על ידו יהיו טובים. ורע שם מונח לגבורה שנאמר יריע אף \nיצריח על אויביו יתגבר והסוד למה הרעות לעם זה למה זה שלחתני ונאמר וירע בעיני ה' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אשר עשה והסוד ובעיני משה רע. כי היו הצורות אליו כדמות דם שנאמר ברעה הוציאם להרוג \nאותם בהרים ארז\"ל בפסוק ראו כי רעה נגד פניכם כוכב ששמו רעה והוא כוכב מאדים המקבל \nמצד הדין ולו החרב והאש והסוד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. וצא\"ל שכשם שהאש \nהוא מכלה וסבה להפסיד כן הוא סבה להויה כי על ידי האש יתבשלו ויתמזגו היסודות והוא \nאחד מיסודות אמ\"ש, וכן הטוב אשר הוא מקול ה' על המים כשם שהוא סבה להויה כן הוא סבה \nלהפסיד והסוד ענין המבול מים לשחת כל בשר. ורוח ה' בכח בינתו מכרעת מלמעלה. עומק \nרום עד אין סוף רומז לכ\"ע. והנה בלימה רום לא יגיע לו תואר כלל, כי איך יתואר האין \nיתברך:\nועומק תחת. רומז אל העטרה לפי שהיא למטה מכל הספירות הט'. והסוד התחת אלהים אנכי \nובזה העומק יתרקמו כל היצורים שנאמר רקמתי בתחתיות ארץ (עטרת):\nעומק מזרח. (תפארת) צא\"ל כי מעגולי גלגלי המרכבה יש מרכבות מרובעות כדאיתא בספר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הבהיר עיגולא בגו ריבועא רהיט ריבועא בגו עיגולא לא רהיט. ולפיכך יצויירו ויסומנו \nד' רוחות העולם כמו שאמרנו. ודע כי כל צלע וצלע מן המרובע יש בו ג' הויות משם של \nי\"ב ובהם מתגלגל שמש ומגן יהוה צבאות בכל י\"ב הויה בי\"ב חדשים על פי יהוה יחנו ועל \nפי יהוה יסעו וכנגדם ד' דגלים לד' רוחות וד' חיות הקדש וכל הולך על ארבע וכל אלו \nנמשכו מעומק עליוני הנקרא עומק מזרח (תפארת) וזהו סוד לא יהיה לך עוד השמש לאור \nיומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור (כ\"ע) עולם. והנה עומק מזרח הוא תפארת \nי\"י, עומק מערב פירוש יסוד כדאמרו רז\"ל במסכת חגיגה בפ' בתרא שכינה במערב כי ביסוד \nמתערבים כל הכחות. עומק צפון כח הוד שנאמר מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד. עומק \nדרום זה נצח שנאמר נעימות בימינך נצח, והזכיר כאן עשר עמקים לומר לך שכולם שוים \nבעומק אחדות השוה וזהו סוד ממעמקים קראתיך ה' וכל לשון עומק הנזכר בתורה בנביאים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ובכתובים:\nאדון א' יחיד ב' אל ג' מלך ד' נאמן ה' מושל ו' בכולן, הזכיר ו' שמות כנגד ו' קצוות \nהמקבלות מו' עומקים והם הגדולה (אדון) והגבורה (יחיד) תפארת (אל) נצח (מלך) הוד \n(נאמן) ויסוד (מושל). מושל בכלן, פי' בכל העומקים הנשפעים:\nממעון קדשו, פירוש מבינה (ממעון) וחכמה (קדשו), ובוא\"ו של קדשו שהוא לנסתר ונעלם \nרומז אל כ\"ע ונקרא מעון כי הוא מעונו של עולם שנאמר מעונה אלהי קדם ואומר ה' מעון \nאתה היית לנו:\nעד ועדי עד. פירוש עד הבינה שוכן עד. ועדי עד, ועדי, פירוש תפארת עם ו' ספירות \nשבכללה עד, פירוש עטרת כד\"א שוכן עד:\n \n", "en": ""}]}
