{"bookId": "kabala-b34e2671e842", "part": "1", "torah": "7", "title": "פירוש הראבד לספר יצירה — פרק א משנה א", "hebrewTitle": "פרק א משנה א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-b34e2671e842/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-b34e2671e842/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק א משנה א \nמ\"א בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה. צריך אתה לדעת שכל מה שברא הקב\"ה בעולמו \nכנגדו ברא באדם שנאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכל זה כדי שיתבונן מתוך הנגלה את \nסתרי החכמה, שנאמר ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה, פירוש האיברים אשר נסדרו \nאחר עורי ונחקקו זאת ר\"ל העטרה עד שכל פרטיה וכלליה נחקקו באדם, ולכן ומבשרי אחזה \nאלוה. וכבר ביארנו לעיל שהיו\"ד היא גולם בלי צורה והיא החכמה, גל\"ם בגימטריא חכמה. \nולכך כשם שהחכמה העליונה היא ראשית כל הנמצאים ואחרית הכל והיא בכל ונעלמת מכל ואי \nאפשר שימצא בלעדיה דבר מן הדברים, כן היו\"ד היא ראשית כל האותיות ואחריתן ונעלמת \nבהן וא\"א להמצא בלעדיה אות מאותיות הקודש, ודמיונה באדם הראש שנאמר דמות כמראה אדם \nעליו מלמנולה. וכשם שהגולם הוא מקבל כל מיני צורות כך היו\"ד הגולם האטום מקבל כל \nמיני חקיקות, וכשם שהגולם ראשית קבולו הם ד' מקומות לד' איכיות כן היו\"ד הזה קבלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד' מקומות כנגד ד' איכיות, וכשם שהגולם הזה מקיף לו מחוץ לרקיע כעין הקרח הנורא כן \nהיו\"ד הזה מקיף לו שמלה דקה למאד והוא לבוש וחשמל לכל הנמצאים, וכן באדם מקיף לד' \nאיכיות אשר במוחו בד' חדרי מרכבתו שמלה דקה למאד ובה מונח המוח, וזהו סוד שני \nקרומים יש למוח שבראש, העליון שבהם דבוק לעצם הגלגולת, והב' סמוך למוח, וכנגדו \nביו\"ד העליון רקיע נעלם. וכשם שהגולם אשר מלמטה לרקיע של מטה לא יהיה לו קיום זולת \nהרקיע הדבק בו, כך אין קיום לאדם ולא לכל כוחות המוח זולת הדוק והשמלה אשר מקפת \nדבקה למוח, לפיכך אם ניקב התחתון טריפה. וכשם שיש ממעל לרקיע אשר על ראשי החיות \nכמראה אבן ספי\"ר דמות כסא, כן בין אלו שני קרומים יש שם ליחה זכה ודקה מאוד עד שהיא \nממוצעת בין אויר למים, כי אינה אויר ממש ולא ליחה ממש, והיא דוגמא לרוח אלהים \n(בינה) מרחפת על פני המים (חסד שבעטרה), והיא ספירית ר\"ל שהיא כוללת כל המראות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ובעצמה אין לה צורה והיא ראויה לקבל כל צורה. והוא כעין כסא לסוד החיה אשר שוכנת על \nהכסא ההוא שנאמר וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ודמות כמראה אדם \nעליו מלמעלה והוא החיה (בעטרה) הנזכרת:\nודע שאותה החיה היושבת על הכסא היא החכמה וכעין חשמל (מלבוש) מקיף אותה החיה. \nוהחשמל ההוא הוא כמראה אש. פירוש הזכיר הדק שביסודי אמ\"ש, כי האש כולל גוונים הרבה \nדקים. והנה אותה החיה ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה היא כמראה אש, ומן האש \nההיא מתפשט זוהר ונוגה ומראה הנוגה כדמות הקשת הוא מראה דמות כבוד ה' (עטרה). ודע \nאהב\"ז כי מן הרקיע העליון (תפארת ושמים) אשר ממעל לחיה מתפשטים ממנו נתיבות רבות \nאשר בהם ישולח כח ההרגש והשכל לכל אבר הראוי לו, ודע כי לא ימצא שום הרגש ורצון \nזולת הנתיבות ההם. ואם תדקדק במה שכתבתי הנה בפירושי תמצא בו סוד ג' אמות אמ\"ש, ר\"ל \nאויר, מים, אש. ולפיכך מוכרח הוא שיתפשט מהם ר\"ל שיהיו הנתיבות נמשכות אחר השלש \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אמות לסוד כפולות. ולכן יתפשטו מהן ז' נתיבות ר\"ל צינורות, הצינור האחד הוא המתפשט \nמצד פני המצח לעמת ראש החוטם, כי יש חקיקה ופיתוח בעצם ההוא ר\"ל ביו\"ד אשר משם יצא \nהצינור עד האף, הנה החיה משלחת צינור להביא בו ריח ניחוח לי\"י, כי הריח מתערב באויר \nוהחיות מכח החיה רצוא ושוב ומתערב בחיות כח הקטרת ונקשר ברוח אלהים חיים המרחף על \nפני המים ולכן נקרא זה השם צי\"ת ית\"ץ, תרגום של האזינו אציתו, זכה לקיים והאזנת \nלמצותיו צי\"ת, ואם לא ית\"ץ מלשון ונתץ את הבית שפירושו חרבן. וזהו סוד חרש הרי הוא \nכשוטה לכל דבריו, ואם ירח מוטב ואם לאו יח\"ר לי\"י, לפיכך הקטורת מבטלת האף. וכאשר \nיצא אותו נתיב מנקב העצם ויגיע לתחלת החוטם אזי יתחלק הנתיב לב' דרכים. הא' מהם אל \nהעין הימני, והב' אל העין השמאלי כזה. וכאשר יגיע מן החיה הצינור אל העין השמאלי \nלצד שמאל ואל העין הימני לצד ימין אזי הצינורות הן מקיפין סביב אבן הספיר אשר הוא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דמות כסא לשבת עליו כח שכלי הרגש של הראות אל העין ונקרא ראה, וסוד זה כי בכח האבן \nהספיר אשר בעין אשר הוא דמות כסא לשבת כח ההרגש באותה ספירה יתראה כל הצורות \nבהתלוות אליהן אחד מהמאורות כערך אשר נראה הצורות בעין המים. והנה דמות כבוד ה' \nעינו אל האבן הספיר אשר מכח החיה וע\"י הנתיב יחזיר את הנראה אל החיה העליונה. וזהו \nסוד שהסומא אינו נחשב כשוטה (אבל החרש נחשב כשוטה) אמנם נחשב כמת כי החיה סרה \nמעליו. וצריך אתה לדעת כי כשם שכל תנועה תיוחס אל הנמצא הראשון כן כל התנועות שבאדם \nכולן ייחוסן אל הכח ההוא אשר בין שני הרקיעים. ודע שהמוקדם שבמוח הוא בתכלית הדקות, \nואמצעי ממנו הוא יותר עב ואחריתו הוא נוטה אל כח הדמיון. וכן הצינורות הנמשכות \nמאחרי המוח הם יותר חזקים ולכן ראויים הם להניע תנועות ולפיכך יוצא נתיב שני מאחרי \nהמוח אל שתי העינים כדי להניעם כפי הרצון. והנתיב השלישי נמשך מאחרי המוח ומאחרי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הנתיב השני ובא קצת הנתיב השלישי אל הלשון לתת בו חוש הטעם וקצתו יבא אל השינים לתת \nבהם חוש המשוש. וצריך אתה לדעת כי ברוח הזך אשר בלשון יקובל בו הטעם על ידי הלחות \nשבלחות יתבלע טעם מן הנטעם בלשון או מתוק או מר או חמוץ או מלוח, והשמנונית \nוהחריפות והקביצות והעפיצות והתפל, כי הלשון הוא דבר רך ולכך הוא מזומן לקבל הטבע, \nוכח ההרגש בא אליו מן הנתיב הג'. והנה נתן בזה הנתיב בבואו אל השינים חוש המשוש הוא \nלהבחין בין חם וקר ולח ויבש ובין הרך והקשה. והנתיב הד' יוצא ג\"כ מאחורי הנתיב הג' \nוהוא בא אל החך העליון ונותן בו כח הטעם. והנתיב הה' מגיע ממנו קצת חוש השמע לאוזן \nומקצתו יגיע ממנו קצת תנועה לפנים. והנתיב הו' יגיע קצתו אל הלשון ואל הגרון ונותן \nללשון חוש הטעם ולגרון חוש המשוש וקצתו מתפשט אל הכתף וקצתו ילך אל הצואר ויתפשט \nממנו אל הגרגרת ויתפשט ממנו אל הריאה ולושט ויתפשט לטרפש הכבד והיא הפרוכת המבדלת \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בין הקדש ובין קדש הקדשים ר\"ל בין כלי המאכל לכלי הנשימה ויתפשט מן הטרפש הכבד \nויתדבק בפי האצטומכא ויתפשט משם בקרום הכבד והטחול וקצת הקרבים ויתדבק שם קצת חלקי \nהזוג הג'. ודע כי הקנה נתיב לרוח אלהים חיים, והושט נתיב למאכל לפרנס בו איברי \nהגוף, והאצטומכא הוא כלי בשול להמזון המשתלח אל הספירות, והכבד הוא כלי שבו יתבשל \nהמאכל שיפסד צורת הנאכל וישיבהו לדם בכח חום הירוקה שבו מכח הגבורה והאש החזקה, \nוהטחול הוא כלי מוכן לקבל השמרים מן הנאכל, והקרבים הם נתיבות לשלח הרעי לפעור. \nוהנתיב הז' הוא צומח מאחרי המוח ובא אל הלשון והגרגרת ונותן כח התנועה להם. הנה \nנתבאר כי באלו שבע נתיבות באים ההרגשות בכל האיברים. ודע כי מחוט השדרה הנמשכת מן \nהמוח מתפשט מהן ל\"א נתיבות וכולם כפולים חוץ מן הנתיב הא' שאין לו זוג והם ל\"ב \nנתיבות הנמשכות מחוט השדרה. והנתיב הא' נמשך מן הנקב שהוא בין החוליא אשר מחולית \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הצואר ויעלה עד שיתחלק סביב הראש (בעטרת). והנתיב הב' נמשך מהנקב שהוא בין החוליא \nהא' והב' ויעלה עד שיתדבק בעור הראש ויתן לו חוש המשוש ויגיע גם כן לעצלים אשר \nבעינים ולפנים והוא ממשיך להם התנועה. הנתיב הג' נובע מהנקב אשר בין החוליא הב' \nוהג' ויעלה לעין ולפנים שמצד אחד ויתן להם החוש והתנועה. הנתיב הד' נובע מהנקב אשר \nבין החוליא הג' והד' עד שיתדבק בהמצח ולמעלה ממנו. הנתיב הה' נובע מהנקב אשר בין \nהחוליא הד' והה' ויגיע ממנו אל המחיצה וקצתו הוא סבה לתנועת הראש וקצתו אל הכתף. \nהנתיב הו' נובע מהנקב אשר בין החוליא הה' והו'. והנתיב הז' נובע מהנקב אשר בין \nהחוליא הו' והז' ועולים קצתם אל הראש וקצתם אל השדרה והמחיצה. הנתיב הח' נובע מהנקב \nאשר בין החוליא הז' והח' ויעלו קצתם אל הזרוע העליון והתחתון וקצתם אל הכתף. הנתיב \nהט' נובע מבין החוליא הח' והט' ומתחבר עם נתיב הו' בכתף והם מביאים החוש לזרוע \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "העליון והנתיב הו' ילך אל הזרוע ובו תנועות הזרוע וקצתו מביא החוש לעור הזרוע וקצת \nמהנתיב הח' יתן החוש ויניע הכתף. הנתיב הי' נובע מבין החוליא הט' והי' וקצת הנתיב \nהזה יתפשט בדרך אשר בין הצלעות וקצתו בדרכי השדרה וקצתו יורד אל הכתף ויגיע בו החוש \nוהתנועה. נתיב י\"א נובע מבין החוליא הי' והי\"א ומתפשט לעור ויתן לו החוש וקצתו יכנס \nלפנים בגוף ויחלק בין הצלעות והעצל דרך המלובש בחזה ויתפשט לשדרה ולכתף ויתפשט עד \nהנתיב הי\"ט והנה יש לו ז' נתיבות. הנתיב הכ' הוא הנתיב האחרון היוצא מהשדרה בין \nהחוליא הי\"ט והכ' עד אשר יתחלקו לה' נתיבות ויכנסו מבפנים ויתדבקו בעצלי הבטן וקצתם \nבדרכי המתנים ויתחברו עמהם ג' נתיבות מהמוח וירדו אל השוקים ב' נתיבות אשר תחת אלו \nהג' ויתפשטו מן השוק אל הרגל. ומתחלת עצם העגבות יצאו ג' נתיבות מכל עגב לנתיב אחד \nוכולם יורדים אל הרגלים וג' נתיבות נמשכים אל האמה שהיא אמת המים. הנה תמו ונשלמו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ל\"ב נתיבות אשר בהם ישולחו הכחות הנפשיות לכל האיברים. והנה גם כן ל\"ב נתיבות ר\"ל \nל\"ב שינים בפה של האדם כנגד ל\"ב נתיבות למוצא האותיות, וכן ל\"ב פרקים באצבעות \nהידים, וכן באצבעות הרגלים וכנגדן ל\"א מלכי כנען שהרג יהושע. וכנגדן ל\"ב כוכבים \nמהכוכבים הסובבים את הגלגל תמיד. וכנגדן ל' מלכי בית דוד ומלכות המשיח ומלכות ה' \nית', וכל אלו נרמזים בל\"ב. כן כל חי מתנהג בל\"ב נתיבות. ואלו הן, המסס, והדקין, \nוהקנה, ובית הכוסות, והלב, ומזרקי הלב, ותרבץ הושט, והושט, והקיבה, והכרס, והמרה, \nוהכבד, והטחול, וטרפש הכבד, והריאה, וקרום של מוח, ובני מעים, והמעי האחרון, והזפק, \nוגגו של זפק, והמוח, והכבד, ושומן הלב, והכליות, והביצים, והאמה של שתן, והטבור, \nובית הרעי, וסמפון של כבד. וב' עורות יש לושט רומז לשני וילונין המבדילין בין הקדש \nובין קדש הקדשים. ומחיצה המבדלת בין נתיב ראשון לנתיב אחרון. הרי ל\"ב נתיבות. יש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מהם עצבים ומהם עורקים וגידין דופקין וגידין שאינן דופקין, ויש מהן איברים ויש מהן \nנתיבות לדחות מהן המותרות כמ\"ש בעלי הטבע הטוב שבמאכל יחזור שומן והטוב שבשומן \nיחזור דם והטוב שבדם יחזור שכבת זרע והשאר יודח בכח הדוחה אל בית הרעי. וכעין דוגמת \nזה בעולם הי\"ס הטוב שבשפע יושלח אל הספירות והעיכול יודח אל התמורות ודי למבין. \nואותן הנתיבות נאצלו מן המקור הנסתר והנעלם אשר אין כל בריה יכולה לעמוד על אמתתו \nואין רעיון יכול לעמוד על מציאותו ונלאו מהשיגו, ויהיה פליאות מלשון כי יפלא ממך \nדבר ותרגומו ארי יתכסי, ועל זה נקרא אל\"ף והפכו פל\"א לפי שהוא נעלם בהשגה. ויש \nהפרשה והבדלה לפי שיש הבדל בין מדת האין ובין מדת היש, כי האין הוא ההעדר בהשגה, \nוהיש יש בו קצת השגה והוא בכור להשגה והסוד בזה הבכור (חכמה) להכהן (חסד) והוא \nהאחדות השוה שהוא השוה ביחוד האמיתי בין צדיק לרשע במחילתו והסוד וחנותי את אשר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אחון וגו' אע\"פ שאינו הגון ועל זה נקרא שכל נבדל. וכל הנבדלים והנמצאים מכ\"ע והחכמה \nכולם נרשמים ונחקקים בחכמה תתאה (בעטרת) לפי שהיא כוללת כל המראות והחקיקות. ואחר \nשכל פרטי החקיקות היו רשומות בחכמה והמציאה החכמה בכח כ\"ע הויה אחת ושמה י\"ה ובה כח \nכל ההויות הנקראים יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א אמר שגם מאותם כללי ההויות נמצאת מעלת כנסת \nישראל הנקראת צבאות ופי' צבאות אות הוא בצבא שלו כי בה יראו כל המראות הצובאות וכל \nהאספקלריאות וכל הנמצאות כדרך שנראים הצורות באספקלריא. וכאשר הגיע אל העטרה שהיא \nמראות הצובאות אמר בג' ספרים התחיל לבאר מתוכה כל מראות העליונות וכללם בג' ספרים, \nיש לך לדעת שהספירות יקראו ספרים מלשון ספיר גזרתם ואמר כי על ידי ג' ספרים שהם ג' \nשמות והם אדי\"ד ידו\"ד אדנ\"י המציא כל הנמצאות בספר וספר וספור, פי' בג' אותיות של \nשם המפורש שהן יו\"ד ה\"א וא\"ו ובכללם הה\"א אחרונה כי היא עלולה לידו\"ד כמו שרמזנו. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והנה הזכיר במשנה זו שלשה מינים, נתיבות ושמות וספרים שהם ספר וספר וספור. וצא\"ל כי \nתחלת כל הנמצאות נמשך מהש\"י (מכ\"ע) משך השפע והיה נמשך והולך עד קצה ידוע ומתוך \nהתנועה נתחדש לשפע חום ומן החום התלהבות ומן התלהבות ניצוץ ומן הניצוץ אש. והנה האש \nהיה נמשך ומתגלגל עד שנתעגל בעיגולו ומתוך העיגול נתקשה ונהיה לשמים (תפארת) אשר \nהקב\"ה נקרא על שמם שנאמר ואתה תשמע השמים. ואמרו רז\"ל לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, \nוכל מעשיך יהיו לשם שמים, ועליהם נאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. והנה חקק \nבספירות של השמים נתיבות וחקיקות ושבילים לכל צבאם הנבראים והם נקראים ספרים. \nוהשמים ההם הם רקיע כעין הקרח הנורא והם אטומים כדמות יו\"ד אטומה והיא גולם בלי \nצורה. והנה רוח ה' מפרק הרים ומשבר סלעים וברוח ההוא שהוא רוח כ\"ע ועילת העילות \nבצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו. כי כאשר נחקקה החכמה בגולם היו\"ד המקיף לכל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הנמצאים חקיקות צורות האותיות שהן האותיות של התורה הנה גשמי החלקים אשר נחצבו מן \nהחלמיש צור שהיא הסלע (כ\"ע) הם הם האותיות וחללי נתיבות חקיקתן יקראו נתיבות, והנה \nל\"ב חלקי האותיות כמו שפירשתי לך מפה אל פה, והנה כל אות ואות נחקקו בה כל האותיות \nולפיכך אמר אל\"ף עם כולם וכולם עם אל\"ף. ואזי מן הנתיבות ההם נבעו שלש מאות ושבעים \nושמונה מיני אורות שנאמר בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו ומספר המאורות כמספר \nחשמ\"ל. ופי' יאורים י' אורים, והנה האורים ההם היו רצים ושבים כדמות מרוצת הכסף \n(חי) באש לפי שלא הוקבע להם מקום לישיבתן שנאמר מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור. \nוהנה נהרות מלבון ונהורא עמיה שרא, ומתוך שעצרן וחבשן כל התעלומות הוציאם לאור, פי' \nסתרי כ\"ע וחכמה, והחכמה מאי\"ן תמצא, פי' מכ\"ע שאינו מושג מהותו משם היא נמצאת והיא \nמציאות י\"ש מאי\"ן. אמנם אין זה העדר גמור כי לא יתהוה איזה דבר שיזדמן מאי זה דבר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שיזדמן כל שכן שלא יתהוה יש מאין אבל נקרא אין לפי שאינו מושג לא מצד עילתו ולא מצד \nעצמו שעילתו הוא עילת העילות ונקרא האי\"ן קדמון לפי שקדם לעולם ואין זה דבר גשמי. \nוא\"י זה מקו\"ם בינה, פי' כ\"ע וחכמה הם סיבת מציאות הבינ\"ה כי אל\"ף רומז לכ\"ע ויו\"ד \nלחכמה. לא ידע אנוש ערכה, פי' אם בא אנוש פני אדם לחקור ולידע מהות החכמה איך הוא \nערכה בכ\"ע הנקרא אין לא ידע לשום לה ערך, לפי שבאי\"ן לא יתפש בו שום הבדל ולא שום \nהויה, וגם אם באה שום בריה לחקור על מציאות החכמה איך היא בארץ החיים המיוחדת לכ\"ע \nלא יוכל להגיע לאמתות מציאותו כי החיה (נפש) היא מיוחסת לכ\"ע בסוד נפש רוח נשמה \nיחידה וחיה. ולפיכך ארץ של כ\"ע נקרא ארץ החיים, ואפילו החיה שהוא שם ובאה לדרוש \nהחכמה מארץ החיים לא יגיע לאמתת מציאותה. תהום אמר לא בי היא, פי' אם בא לחקור על \nמהות החכמה איך ערכה בכ\"ע מתוך תהום של כ\"ע לא נוכל להגיע כי התהום מעיד על עצמו כי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אין השגתה בו ר\"ל כי אין השגת ערכה בכ\"ע אם כן איך יוכל המשיג להשיגה מתוך התהום, \nוהתהום דומה לג' ראשי השור במעשה בראשית, פי' פני אדם פני אריה פני נשר. והנה \nבנתיבות ביארתי סוד התהום ומהותו ואם נבוא לחקור מה שנמשך מכ\"ע לידע איך ערך החכמה \nבכ\"ע עדיין לא נוכל להגיע למציאותה כי הנה ים החכמה הוא ים שאין לו סוף אע\"פ כן \nמעיד על עצמו שאין עמו ערכה א\"כ איך נוכל להגיע לתכלית חקירתה. לא יותן סגור תחתיה, \nפי' הזהב הנקי והטהור, פי' אם באנו ליקח ערכה בכ\"ע מצד הגבורה שבכ\"ע ולפי שבא מכ\"ע \nנקרא סגור פי' נעלם. ולא ישקל כסף מחירה, פי' חסד הבא מכ\"ע, פי' גם מצד החסד ההוא, \nלא תסולה בכתם אופיר. ואם נחקור על ערך החכמה מתוך התפארת הנדמית בכתם אופיר דומה \nלצד מקור הדין שעתיד להמשך אליה מכ\"ע. לשוהם יקר וספיר, ולפי שיש בתפארת שתי סבות \nלעצמותה ולעטרה הדביקה בבריאה הראשונה ולפיכך הרבה בדמיונות בזה המקום. לא יערכנה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זהב מהוד הבא מכ\"ע, וזכוכית מנצח הבא מכ\"ע. ותמורתה כלי פז מצד יסוד הבא מכ\"ע, בכל \nאלו המדות לא יודע סבת החכמה וערכה בכ\"ע איך היא. ראמות וגביש של החכמה היש להן ערך \nבכ\"ע, לא יזכר, כי בזאת המעלה אסור לחקור כדתנן לקמן אם רץ לבך שוב למקום. אמנם משך \nהחכמה מפנינים מסבת הסבות אשר הושכל בכ\"ע, וכשם שהוא אינו מושג לזולתו כך החכמה \nאינה מושגת לזולתה, ויהיה ראמות מלשון רום ידיהו נשא, שפירוש רוממותו של כ\"ע אין \nדורש ומבקש רשאי לחשוב שם, אמנם גבי\"ש, פי' ג\"ב י\"ש, עליונו של י\"ש כיצד יתחדש י\"ש \nמאי\"ן. לא יערכנה פטדת כוש, פי' האבן הירוקה הנקראת קו ירוק, אמר אם תבא לחקור על \nערך החכמה בכ\"ע מתוך קו ירוק, ר\"ל בינה המתפשטת מן החכמה, לא תוכל, ואמר כוש כי \nהאבן היקרה ההיא משם מוצאה. ועד\"ה כי כוש הנזכר כאן הוא מסוד ישת חושך סתרו וכינה \nהחושך לכוש להיות החושך נראה שחור, ואמר כי מאותו החשך הטהור והזך והנקי כאשר יאצל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ממנו הפטדה עדיין לא יוכל ליקח ערך החכמה מן הצד איך היא בכ\"ע לפיכך חזר ואמר ובכתם \nטהור לא תסולה, פי' לא תערך, וע\"כ תרגם לא יותן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה, לא \nיתיהב דהב סנין חילופה ולא יתקל סימא פירוגה. לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר, \nלא תשתלחף בפטלוון דמן אופיר בבירולין יקר ושבזיזא. לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה \nכלי פז, לא יעלינה דהבא אספקלרא ופירוגה מאני אובריזין. תרגום אחר לא יסדרינה גבר \nעתיר בדהב וזכוכיתא לא יהב חלופה מאני דדהבא סנינא, לית אפשר דתשתכח בזילותא אלהין \nביוקרא היך דהבא ומאן דלא ינטרונה אזלא ומתברא היך זגוגיתא ופרוג אגרה לעלמא דאתי \nמאני פזוזיא. ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים, סנדלכין ובירולין לא ידכר \nונגדא דחוכמתא מן מרגלין. לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסולה, לא יעלינה מרגלא \nירקא דאתי מן כוש בפיטלוון דכי לא תשתלחף. אחר שביאר לך המנע החכמה והשגתה ר\"ל ערכה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בכ\"ע חזר ופירש לך שגם אחרי מי שירצה לחקור אחר ישותה בעצמה איך מקבל אצילות ושפע \nמכ\"ע אמר כי גם זה הוא נמנע מהשיגה וזש\"ה והחכמה מאין תבא פירוש מכ\"ע, ואי זה מקום \nפי' כי רוח אלהים בחכמה. ונעלמה מעיני כל חי, פירוש אפילו מן הספירות שלמטה הימנה. \nומעוף השמים אלו כל המרכבות הטהורות כי אין דבר טמא יורד מן השמים (תפארת). אבדון \nומות הם ראשי התמורות כי האבדון תמורות ההויה כי הויה נותנת הצורות והאבדון מפשיט \nהצורות ומות תמורת החיים. אמרו באזנינו, פי' בבינתם, שמענו שמעה של החכמה, אמנם \nאלהים שהוא הבינה הנכתב בידו\"ד ונקרא בשם אלהים הבין דרכה, פי' הנתיב שהוא בא לעולם \nלכל אחד ואחד מהפרטים. והוא כ\"ע (תפ') ידע את מקומה מקום הליכות נתיבותיה. כי הוא \nשכ\"ע לקצות הארץ (עט') יביט תחת כל השמים (יסוד) יראה, ומתוך שמביט לארץ החיים ותחת \nכל השמים ששם מעשה כל היצורים בפרטים בסוד ידו\"ד באדני אז לא יעלם ממנו דבר וזהו \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "סוד החכמה. לעשות לרוח של המשתלחים משקל שיצא במדה במשקל ובמשורה, ומים, פי' חסד, \nתכן במדה שנאמר מי מדד בשעלו מים וגו'. בעשותו למטר חק כמה ימטיר ויחיה וכמה יפסיד \nוישחית בדין בני חלוף מן המטר. ודרך לחזיז מצד הגבורה קולות, אז ראה ויספרה, פי' \nיסדר מהם הספירה. הכינה לחכמה. וגם חקרה במעשה. ויאמר לאדם (תפארת) הן יראת (עטרת) \nידו\"ד היא חכמה וסור מרע בינה, והקבלה שאין לנו צד להשיגה רק מיראת ה' שהיא עט' \nשבכ\"ע כדתנן נעוץ סופן (עטרת) בתחלתן ותחלתן בסופן, וביאר עוד שגם הבינה אין צד \nלהשיגה אלא מצד שהיא למעלה מהתמורות שנאמר וסור מרע בינה והיא הגולם של כל הספירות \nשהיא היו\"ד שבתוך הבינה כאשר נחקקו בה נתיבות האותיות בתמונת כל פרטי הפרטים \nוהכללים אזי היו תבנית האותיות זו לפנים מזו אלף אחר אלף עד אלף אלפים והם נמשכין \nונחקקין זה לפנים מזה עד רבו רבבן וכל שאר האותיות וכן תבנית כל כללי הנמצאות \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ופרטיהן ופרטי פרטיהן, וכן תבנית כל עשב ועשב, וארז\"ל שמנין פרטי העשבים כמספר אר\"ץ \nשהן אלפים ומאה כי אל\"ף היא אלף וצד\"י פשוטה תשע מאות ורי\"ש מאתים הכל אלפים ומאה. \nוכן פרטי הדומם וכן פרטי הצומח רוצה לומר אילנות ודשאים, וכן פרטי חיות ועופות \nובהמות ושקצים ורמשים ודגי הים וכן כל חי וכן מין המלאכים ועשר כתותיהם ומשכנותם. \nוכן הגלגלים והכוכבים ומסלותם וכן פרטי פרטיהם. וכן הימים והנהרות והמורכבין מן \nהפרטים ומן המינין בדין בני חלוף כל אלו הנתיבות כולם נכללו בג' ספרים שהם ג' שמות \nר\"ל אהי\"ה הוי\"ה אדנ\"י, וכולם ר\"ל הנתיבות של התבניות ההם נכללו בספר וספר וספור \nר\"ל בג' אותיות של הש\"י שהם יו\"ד ה\"א וא\"ו והם כנגד השכל והמשכיל והמושכל והדעת \nוהיודע והידוע שנאמר אני ה' עושה כל מלמד שכל היצורים כולם נחקקו בשמו. לפיכך \nנצטוינו שלא להשחית דבר ושופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "וזהו סוד היצירה להיות כל הנבראים משותפים באדם והאדם בהן ולכן יתפעל האדם במעשיהם, \nבסוד הכשפים וההשבעות, והבן זה:\nואחרי הגיעך לזאת המדרגה מעתה תוכל להבין מי יספר שחקים בחכמה ממה שרמזנו בו לעיל. \nוהנה יספר מלשון ספירות וספרים וספר וספר וספור ואמר כי השחקים וכל פרטיהם נכתבו \nונחקקו בחכמה, ונבלי שמים מלשון נבל וכנור כי בדרך הנתיבות ימשך רוח אלהים חיים \nבנגינות ידועות שהן ל\"ב נגינות שהתורה מתגלגלת בהן, ואמר אותם הנגינות של המוסיק\"א \nר\"ל טעמי התורה מי יסדרם. ועוד נוכל ללמוד מלשון מי יספר שעשאן צלולים כספיר ופתח \nעיניך והבן אמרו זה ספר תולדות אדם וטבעו, ונאמר עתיק יומין יתיב וספרין פתיחו, \nונאמר מחני נא מספרך, ונאמר ימחו מספר חיים, ונאמר וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו \nליראי ה' ולחושבי שמו. ויש לך להבין כי הזכיר כאן ל\"ב נתיבות פליאות חכמה הוא כלל \nכל הנמצאים ואמר כי הם נמשכו מכ\"ע הנקרא פל\"א אל\"ף אל החכמה אשר היא יו\"ד וכללם א\"י \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "זה מקום בינה. ואחרי כן אמר חקק י\"ה הוי\"ה צבאות, הרי עוד ג' מעלות ובכללם הל\"ב וכל \nהנמצאים ואחרי כן אמר בשלשה ספרים וכלל כאן הל\"ב נתיבות וגם י\"ה הוי\"ה צבאות ואחר \nכן אמר בספר וספר וספור שכלול בו כל הנזכר לעיל. וכן שם של ד' אותיות יש בו ד' \nאותיות והן עשר אבג\"ד עולין למספר עשר ויו\"ד בראשו שהוא עשר בחכמה, ואחריו ה\"א \nלבינה, ואחריו וא\"ו לתפארת ולששה קצוות, ואחריו ה\"א אחרונה שהיא כוללת כל המציאות \nכדרך שנראים בה ולא בדרך חקיקה. והנה לך ראשי פרקים במדרגות. נתיבות א', ושמות ב', \nואותיות ג', וספרים ד', מה שבמעלה הראשונה נקרא נתיבות נקרא במעלה שאחריה שמות. \nובמעלה שאחריה אותיות, ובמעלה שאחריה ספרים, וכולם לפרש שם של ד' אותיות המפורש ית' \nשמו:\nולפי שהזכיר נתיבות וג' שמות וג' ספרים וספר וספר וספור חזר וכללן במספר עשר ספירות \nמלשון ספיר גזרתם:\n \n", "en": ""}]}
