{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "104", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כג פרק ד", "hebrewTitle": "שער כג פרק ד", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/104/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/104/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כג פרק ד\nפרק רביעי: \nדבור הוא השכינה מלכות ונקראת כן מטעם כי הת\"ת נקרא קול והמלכות דבור. כמו שהדבור \nהוא חילוק הקולות תנועות ההברה, כן המלכות גילוי התפארת ומראה בתנועותיו. ונקראת כן \nמצד הגבורה כי כל דיבור לשון קושי. ולא מפני זה נשלול שלא ימצא בשאר המדרגות כדפי' \nבזוהר פ' לך (דף פ\"ו ע\"ב) וז\"ל אמר רבי אלעזר הא אתערנא ויגד וידבר ויאמר כלהו \nלטעמייהו אתפרשן. וידבר איהו באתגליא דרגא דלבר דלאו איהו דרגא פנימאה כאינון דרגין \nעלאין ודא איהו דובר צדק. ויגד איהו רמז לדרגא פנימאה עלאה דשלטא על דבור ודא איהו \nמגיד משרים. מאן משרים דא דרגא עילאה דיעקב שארי ביה הה\"ד אתה כוננת מישרים ובג\"כ \nמגיד כתיב ולא דובר. אמר רבי יצחק והא כתיב ויגד לכם את בריתו א\"ל הכי הוא ודאי \nאיהו דרגא דשלטא על תתאה דאיהו דובר צדק וכלא בה לאסתכלא איכא. ת\"ח דאע\"ג דדבור \nאיהו תתאה לא תימא דלאו איהו עלאה אלא ודאי מלייא איהו מכלא ודרגא עלאה איהו וסימנך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כי לא דבר רק הוא מכם עכ\"ל והכונה כי ר' אלעזר פי' כי מלת ויגד וידבר ויאמר הם \nמדרגות חלוקות. כי ויגד הוא מצד החכמה וכאשר יתבאר בערך הגדה. ויאמר מלכות מצד הת\"ת \nכדפי' בערכו. וידבר במלכות בעצמה. ומפני כך לא אמר הכתוב דובר צדק ומשרים מגיד צדק \nומשרים, אלא דובר צדק מגיד מישרים כי צדק שהיא המלכות נקט לישנא דדיבור שהיא צודק \nבה ובמישרים שהוא הת\"ת נקט לישנא דהגדה שהוא לשון צודק במאציל המישרים ובזה נתבאר \nדברי רבי אלעזר. ומפני שרבי אלעזר אמר כי מגיד לא ימצא אלא לגבי מישרים ולא היה \nאפשר לומר מגיד צדק ומישרים שאינו צודק לשון הגדה במלכות לכן הקשה עליו מפסוק ויגד \nלכם את בריתו. ואין ספק שלא נעלם ממנו שברית אפשר היותו ביסוד כדפי' בערכו ועכ\"ז \nהוקשה שהרי אין הגדה במקום שיחס לנו רבי אלעזר ותירץ ר\"א כי מאחר שהוא למעלה ממלכות \nאפשר שיתייחס ביסוד. וברית זה הוא מדרגה עליונה מצדק ולכן יצדק עליו מגיד, אבל בצדק \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לא ימצא בשום אופן ולכן לא אמר מגיד צדק ומישרים. וכדי להשמר מקושיא אמר כי עם היות \nשנייחס להם המקומות האלה לא מפני זה נכחיש על דרך הרחוק שימצא בזולת מקומתם. וז\"ש \nוכלא בהו לאסתכלא איכא, פירוש צריך העיון בהם כי פעמים ימצא חוץ למקומותם לסבות \nידועות בענין הבחינות והמציאיות. וז\"ש ת\"ח אע\"ג דדבור איהו תתאה לא תימא וגו', כי \nגם פעמים ימצא מתייחס במדרגות עליונות. והטעם שירצה לעולם במלכות אבל [לפעמים \nהכונה] במדרגה עליונה המתגלה במלכות. וזהו שאמר אלא ודאי מליא איהו מכלא, כי המדה \nהזאת המתייחס אל הדבור היא מדה שבה מתראות כל המדות ולכן על ידה יתייחס גם להמדות \nהעליונות וסמניך כי לא דבר רק הוא. פי' אין מלת הדבו\"ר רק ממדת הו\"א שהוא הת\"ת. ע\"כ \nפי' המאמר ומתוכו מתבאר כי עקר הדבור במלכות ויתיחס גם אל המדות העליונות בריחוק \nועל ידי המלכות: \nדבר היא המלכות וזהו גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ) ופירוש בזהר (בלק דף קצ\"א) \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דמתקנין ליה להאי דבר וכו'. וכן על דברתי מלכי צדק (שם קי ד) שהיא השכינה [יח] \nוקראה דברתי כי היא היתה מדתו של דוד. ורבי משה פי' כי גם כן נקראת דבר כמו לפניו \nילך דבר וכו' (חבקוק ג ה) כי היא יד ה' הויה (שמות ט ג) ודאי. ואמר כי יש אומרים \nשהדבר בא מיסוד כי הדבר ערוב האויר וכן היסוד אינו פשוט ברחמיו, כי הוא קיבוץ כל \nהספי' כנודע (וח\"ו לומר כן. כן כ' בס' קה\"י ערך דבר): \nדברים פירש בזוהר (וירא דקמ\"ט) כי המלכות נקראת ג\"כ דברים [יט] ואפשר שנקרא כן \nבהצטרפות אליה שבעה נערותיה כי כל אחד מהם נקרא דבר ויחודם דברים. ולראיה משם כי \nקרא לקליפ' אחר הדברים שהוא אחר לדברים [ס] והיינו ודאי אחור לכל [כא] הנערות \nכמבואר בשערי היכלי התמורות ושער התמורות: \nדבש היא מצד שמאל בכח הגבורה ולכן גוונו אדום. ואם הוא מתוק על כל זה עליו נאמר \n(משלי כה טז) דבש מצאת אכול דיך. וכן נתבאר בתיקונים (תקונא י\"ט דף ל\"ט ע\"ב) וז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וטעמו כצפיחת בדבש מסטרא דשמאלא עכ\"ל ועל כן נאמר (שמות טז לא) כי כל שאור וכל דבש \nכי הדבש קרוב לשאור היא אלא ששאור הוא בשמאל מכל וכל בסוד הקליפ' והדבש בסוד תוקף \nהדין. ובזוהר פרשת ויחי (דר\"מ) פי' שהמלכות תורה שבעל פה נקרא דבש והכל ענין אחד כי \nהיא מצד שמאל נקרא דבש: \nד\"ו פרצופין הם בת\"ת ומלכות כי שניהם נאצלים כאחד כענין אדם וחוה שהיו ד\"ו פרצופין. \nוענין זה כתבתי בארוכה בשער מיעוט הירח. אמנם נקראים כך בהיותה באותו המציאיות \nהנעלם שהיו קודם נסירה כאשר יתבאר שם: \nדוד נאמן פירש בזוהר (בלק דף קפ\"ט) כי צדיק נקרא דוד נאמן וכן פירש שם בתיבת הולך \nלדוד\"י למישרים (שה\"ש ז י). ואפשר שנקרא כן מטעם כי הוא דוד המלכות כי הוא סוד \nסמיכות גאולה לתפלה. ובזוהר פרשת ויקרא (דף ד') אמר כי הת\"ת והמלכות נקראים דודים \nובארנו בארוכה בשער מהות וההנהגה ולפי זה יקרא היסוד דוד שהוא המיחד שני דודים שעל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ידו יחוד הת\"ת והמלכות כנודע. ובפ' שמיני (דף ל\"ט ע\"ב) פי' כי דוד סתם הוא הגבורה \nוכן פי' בשיר השירים. ואפשר הטעם כי החבה והאהבה מתעוררות ע\"י אש הגבורה ומטעם זה \nנקרא הגבורה דוד. ונמצא לפי זה כי הם ג' ענינים דוד נאמן ביסוד, ודודים ת\"ת ומלכות, \nודוד הגבורה. ואפשר היותו ביסוד מצד הגבורה: \nדוד נקראת המלכות מטעם כי דוד מצד המלכות נעשה מרכבה למדה הזאת וכן נמצא שתקן אותה \nבהיותו משחר אותה בשירותיו וזמירותיו כי בה תלוים כל הלוליו כנודע. ואמנם היא היתה \nמדתו מצד ההוד ולכן [דוד עה\"כ] עולה כמנין הוד וכן נתבאר בר\"מ (ויקרא דף ד'.) כי \nמדתו של דוד מדת הוד. ושם מצוקות הקליפות ולכן היה מתגרה במתקוממים. ומצד ההוד נקרא \nדוד: \nדור פירוש הת\"ת והיסוד. מצד היסוד הם שש קצוות ובת\"ת שהוא נכלל יותר מפני רוב אורו \nעולים לששים. וזהו כל הנפש הבאה ליעקב [וגו'] ששים ושש (בראשית מו כו), כי ששים מצד \nהתפארת ושש מצד היסוד. ובעלותו אל הא [כב] יהיה ס' אלף. ובעלותו יותר אל כתר עליון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "[כג] יהיה ששים רבוא. כ\"פ הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא ס\"ט דף דף ל\"ז.). וכל הדורות \nהללו מתגלגלים במלכות כי היא גלגול הכל. וזהו דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת \n(קהלת א). נמצאת למד כי התפארת והיסוד כל אחד מהם נקרא דור. וזהו דור לדור ישבח \nמעשיך (תהלים קמה) כי מעשה הוא המלכות ומדור לדור משפיעים בה כי זה כוונת שבח בכל \nמקום כאשר יתבאר בעזרת השם. אמנם יש מי שפירש דור הבינה בסוד היובל שהוא דרור לכל \nיושביה כי היא מקום החירות, ודור שני היא המלכות בסוד שני ההי\"ן כי שתיהן שוות: \nדיו היא הבינה ופירוש כמו שהדיו שחור ונעלם כך עולם הבא בינה נעלם ואין עולם הבא \nמושג אלא על ידי שמשחיר אדם עצמו בעולם הזה. והוא אחד מצרופי היו\"ד שהיא בחכמה \nוהדברים האלה פי' הרשב\"י עליו השלום בספר ר\"מ [בפ' תרומה דף קנ\"ט]: \nדיין כל המפרשים פי' כי דיין הוא כנוי לגבורה. אבל בר\"מ במקומות שונים פי' כי הת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מצד המלכות נקרא דיין וזהו דיין אמת כי הוא נקרא אמת ומי לנו בקי בכנויים כרשב\"י \nע\"ה. והטעם כי המלכות דין כאמרם ז\"ל דינא דמלכותא דינא. וכן צרוף אדני דינ\"א ומאותו \nהצד נק' הת\"ת דיין: \nדין תורה ודין אמת היא השכינה והיא נקראת דין מן הטעם שפירשנו. ונק' אמת ותורה מצד \nהת\"ת שבו אמת ותורה כמו שנתבאר. ויתבאר כאו\"א בערכו. וענין זה נתבאר בר\"מ (משפטים \nדף קי\"ז): \nדך פי' בתקונים (בהקדמה דף י\"ג) כי היסוד נקרא דך שהוא כולל כ\"ד אותיות דבשכמל\"ו. \nוכאשר יש בו שפע ומי ברכה נקרא כד שהוא כד מלא מים. וכאשר נהר יחרב ויבש נקרא דך \nועליו נאמר (תהלים עד כא) אל ישוב דך נכלם. והמלכות נקרא דכ\"ה בסוד החסרון כמו \nשנקרא כד\"ה בסוד המלוי כמו שנבאר בערכו: \nדכים פי' בתיקונים (תקונא כ\"א דף מ\"ו) כי המלכות מצד היסוד נקראת דכים ופי' ד\"ך י\"ם \nשלה שאין לה שפע והטעם שהוא למטה ממנה ואין בידו להשפיע שובע ברכות. ועוד מפני שהיא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כלולה מכ\"ד אותיות דבשכמל\"ו שהם ביסוד. והרמז שלהם פירשתי בשער נ' שערים: \nדל נקרא הצדיק. והטעם כי הוא עני בערך אל תפארת שהוא עשיר. עוד נקרא דל מטעם דלית \nליה מגרמיה כלום. וכן נתבאר בספר ר\"מ (תשא דף קפ\"ח). ואז המלכות נקרא דלה כנודע \nויתבאר שם בה\"ו: \nדם זה נתבאר בז\"ח שה\"ש (דף פ\"ו ע\"ב) כי ם' רמז על הבינה בהיותה סתומה במ\"ם סתומה \nשלא להשפיע ואז המלכות בצורת ד' ומטעם זה דם מורה דין כי שתים אלה סבות הדין כנודע \nע\"ש: \nדמדומי חמה פי' במלכות והטעם שלוקחה מן החמה שהוא תפארת. ואפשר לפרש טעמים אחרים \nששם נעלם ודומם החמה ואינו נשמע. או אפשר שהוא זווג החמה דהיינו ביאה בחשאי: \nדמיון הוא המלכות ונקראת כן כאשר היא יושבת בכסא הכבוד כאשר נתבאר בשער אבי\"ע. ואז \nכאשר היא כלולה מכל מראות ופרצופי הנביאים נקראת דמיון. וכן פירש הרשב\"י ע\"ה \nבתיקונים (תקונא י\"ח דף ל.) וז\"ל ע\"ש דכל פרצופין דנביאים בה אינון רשימין אתקרי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דמיון. והכוונה שמתגלים בה כל העניינים המתדמים בנביאי האמת נצח והוד. ור' משה פי' \nמלה זו בנצח. והענין כדפי': \nדמות אדם היא המלכות. כך פי' (בתקונא י' דף כ\"ד.) וז\"ל ה' זעירא דמות אדם בה אשתלים \nיהו\"ה [כד]: \nדמעות פירש בזוהר פ' שמות (דף י\"ט.) על הענין שהקב\"ה מוריד שתי דמעות לתוך הים \nהגדול וכו'. וז\"ל תנן בעשרה כתרי מלכא יש שתי דמעות להקב\"ה והם שתי מדות דין שהדין \nבא משתיהן כד\"א שתים הנה קוראותיך. וכשהב\"ה זוכר את בניו מוריד אותם לים הגדול שהוא \nים החכמה להמתיקם והופך מדת הדין למדת הרחמים ומרחם עליהם. אמר רבי יהודא שתי דמעות \nשמהם בא הדין שמהם באים הדמעות עכ\"ל. ופי' מבואר כי שתי מדות של דין יש בעשר \nספירות. ואפשר היותם גבורה הוד ששתיהם דין כדפירשנו בשערים הקודמים. או גבורה \nומלכות וראשון עקר. ובהיותם מתלבשות בדין הקב\"ה זוכר את בניו פי' הצער שסובלים \nישראל על התורה בגלות. מורידן לים החכמה, פירוש מעלה אותם כמו פלוני ירד למרכבה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "(המובא בשם דף ט\"ו ע\"ב) שמתוך דקותן לעומקן יקרא העליה אליהם ירידה. וכן היורד לפני \nהתיבה וכן פלוני ירד לסוף דעת וכו' שהכוונה עליה וכמוהם רבים. לים הגדול ים החכמה, \nים החכמה פי' נקראת בינה כנודע. ונקראת ים הגדול בהיות' שופעת בגדולה. ונקראת ים \nהחכמה בהיותה מתייחדת עם החכמה והחכמה משפעת בה רחמים גדולים. ואז היא מתמלאת מחלב \nבסוד הלובן העליון משפעת ומניקה לשתי מדות אלו מאותם הרחמים. ואז עיינין מלהטן \nרוחצות בחלב כדפירשנו בשער מהות וההנהגה בפרק עשירי. ובהיות עיני הגבורה רוחצות \nבחלב האם, נהפכת אל הרחמים והדין יתבטל כדפירשנו שם: \nדעת סתם, הוא התפארת. ונקרא גם כן הצדיק דעת וזהו כי אל דעות ה' (ש\"א ב ג) דעות \nשנים. ובצירוף עדות ואין עדות פחות משנים. [כה] ונקרא דעת מלשון והאדם ידע את חוה \nאשתו (בראשית ד א), יודעי תרועה (תהלים פט טז) שפירושם לשון חיבור. וזהו ג\"כ הטעם \nכי התפארת מייחד החכמה והבינה בסוד הדעת כמבואר בשער אם האין סוף הוא הכתר. וכן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "היסוד מיחד ומזווג התפארת והמלכות. וכבר הארכנו בזה בשערים הקודמים. אמנם נקרא כל \nאחד מהם דעת איש לפי מלאכתו אשר המה עושים. וקרוב לזה דברי רבי משה ודברי בעל שערי \nצדק: \nדר כל המפרשים הסכימו שהיא המלכות. ובספר שערי צדק פירש הטעם שהיא דירה לשם בן ד' \nשהוא הת\"ת כנודע. ועוד שהיא דרה בינינו כד\"א (ויקרא טז טז) השוכן אתם בתוך טומאותם. \nורבי משה פירש כי דר הוא שם לאבן טובה. [כו] וגם מלשון קוץ ודרדר וכן המדה הזאת כי \nממנה טוב ורע. ואמר כי כל דר לשון דרור ור' משה עצמו פי' דר בבינה. ויהיה גם במלכות \nמצדה: \nדרום הוא החסד וכן ארז\"ל (ב\"ב דף כ\"ה) הרוצה שיחכים ידרים ופירוש ידרים יכוין אל \nהדרום שהוא החסד ששם המשכת החכמה לחסד כנודע. ואחרים פירשו דרום בת\"ת והכריחו הסברא \nהזאת וכן פי' ר' משה שני פי' האלה. ועיקרו בחסד אמנם למה הדרום נגוב ויבש והיה ראוי \nשיהיה להפך נבאר בערך נגבה בעזה\"ו: \nדרור פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא ו' דף י\"ט ע\"ב) בפסוק ודרור קן לה (תהלים פד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד) כי הבינה נקראת דרור בסוד היובל שהיא נקראת דרור: \nדרכים פי' בזהר פרשת מקץ (דף קצ\"ז ע\"ב) כי דרכים הם צנורות שבהם משפיעים הגדולה \nוהגבורה והת\"ת אל המלכות כשמקבלים מהבינה והם נקראים דרכים בערך שהם נגלים ומושגים \nלכל כדרך הזה שהוא מבוא לכל. מה שאין כן בנתיבות שהם נעלמות כמבואר במקומו. \nובתקונים פי' כי סתם דרך הוא התפארת והכריח הענין מהכתוב (במדבר כד יז) דרך כוכב \nמיעקב וכן דרך הנשר בשמים (משלי ל יט). ועם היות שיש פעמים רבות שדרך הוא נקבה כמו \nדרך נשים לי (בראשית לא לה) וכן הני שפי' ריש מסכת קדושין כי יש דרך שהוא לשון \nנקבה. הכוונה שהוא נמשך מן הזכרים אל הנקבות והיינו דרך גבר בעלמה (משלי ל יט). עד \nהנה הגיע עניות דעתנו בביאור ערך הזה והננו נכנסים בביאור ערך אות ה' בעזרת העוזר \nדלים ואביונים בתורה: \n \nשער כג פרק ה\n", "en": ""}]}
