{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "125", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כג פרק כ", "hebrewTitle": "שער כג פרק כ", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/125/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/125/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כג פרק כ\nפרק כ': \nראייה פירש הרשב\"י ע\"ה בזהר [קלב] כי הראייה היא תלויה בבינה וסימן הלב רואה. וכן \nנראה מקצת המקומות כי הראייה עקרו תלוי בבינה וגבורה. וכל מקום שתמצא לשון ראיה \nעקרו תלוי בשמאל. ובמקומות אחרים ברעיא מהימנא (פנחס דף רל.) ובתקונים (תקוני ז\"ח \nדף קט\"ז.) פי' הרשב\"י ע\"ה כי ריאיה היא פני אריה והוא בחסד. וכן ראובן או\"ר ב\"ן \nוהוא ראייה ואור שהוא בחסד וחכמה וכן פירוש ראייה אריה כי הוסיף בראייה י' על תיבת \nאריה והרמז אל החכמה שהיא יו\"ד. וזה הפי' עיקר ויותר מוכרח. ואמרם הל\"ב רואה היינו \nשבבינה יש גם כן כח הראייה עכ\"ז עקרה בחכמה וחסד וימצא בבינה על ידי החכמה. ויש \nראיה לטוב, וראיה לרע. והכריח הענין מן הפסוקים בזהר פרשת וירא (דף ק\"ה ע\"ב). והטעם \nכי לפעמים החסד נוטה לדין ולכן ראייה לדין: \nראש פירש הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא ל\"ט דף ע\"ז: \nע\"ש) כי כ\"ע מצד החכמה נקרא ראש. כי החכמה גם כן ראש וכדפי' בערך מצוה והכתר על \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "החכמה נקרא ראש האמתי כי הוא ראש לכל ראשים. ורבי משה פירש כי לפעמים היא נקרא גם \nכן ראש הלבן מפני שבו הלבנינות האמתי. ונקרא כן כשהוא מלבין עונותיהם של ישראל: \nוהחסד נקרא ראש הרים מפני שהוא ראש לג' הרים שהם האבות. שמעו הרים את ריב ה' (מיכה \nו ב) ומאן הרים היינו ג' אבות כן פי' בזהר (תשא דף קפ\"ט ע\"ב). ובתיקונים בפסוק \n(בראשית ח ה) נראו ראשי ההרים פי' שהם ג' אבות הנקראים ראשי ההרים. ואפשר הטעם מפני \nשהם ראשים לכל שאר הקצוות שכולם נקראים הרים כדפי': \nוראש צדיק פירוש הרשב\"י ע\"ה בזהר פרשת ויצא [קלג] שני פי'. הא' שהת\"ת נקרא ראש צדיק \nמטעם כי הוא שורה על ראשו. וכן פי' בתקונים (תקונא ז' דף פ\"ב ע\"א) מאן ראש צדיק דא \nעמודא דאמצעיתא. והפי' השני, מקום מוצא הברכות של צדיק למלכות. פי' מקום שפך הברכות \nשדרך האשד ההוא הברכות נשפעות אל המלכות הוא נקרא ראש צדיק ודאי שהיא בחינ' תחתונה \nשל היסוד בערך המתייחד עם המלכות: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ראש דבר יש שפי' בחסד ויש שפי' בת\"ת. וזה נראה לי עיקר כי הוא ראש למלכות הנקראת \nדבר. ואפשר כי מטעם זה נאמר (תהלים קיט קס) ראש דברך אמת כדכתיב (מיכה ז כ) תתן אמת \nליעקב ועכ\"ז יצדק קצת ביסוד: \nראשי החיה פירש הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא ה' דף ח\"י ע\"ב) כי החיה מלכות וראשיה הם \nנצח והוד ועליהם כתיב (יחזקאל א) ודמות על ראשי החיה רקיע. וראשי חיה עליונה יש בה \nפי' הרבה בתקונים: \nראשית החכמה נקראת ראשית מפני שהיא ראשית לגלוי כמו שהארכנו בשער אם אין סוף הוא \nהכתר. ומלכות במציאות היו\"ד אשר לה המשתוה אליה, נקראת ג\"כ ראשית. ואמר בתקונים \nשהיא ג\"כ ראשית לכל הנבראים כמו חכמה עליונה ראשית לכל המתגלה באצילות. ורבי משה \nאמר כי החכמה נקראת ראשית תרומה מפני שהיא ראשית וכו' ע\"כ. ומפני כך חטה אחת פוטרת \nכל הכרי ואין לה שיעור למיעוט ההשגה בה. וכן היא נקראת ג\"כ ראשית שמני\"ם מפני שהיא \nראשית לשפע הכתר: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "רב פירש בתקונים (תקוני ז\"ח דף קכט ע\"א) בפסוק (בראשית מח) וידגו לרוב חכמה דאתמר \nבה (מ\"א ה י) ותרב חכמת שלמה כו'. נראה שלשון רב הוא מצד החכמה ויש קצת סמך לדבר כי \nתרגום שמן המשחה שהוא בחכמה משח רבות קודשא: \nרב חסד פירש רבי משה כי החסד נקרא רב חסד. ולא דקדק יפה כי ת\"ת נקרא רב חסד מפני \nשרובו חסד, ואף על פי שיש בו דין. וכן פירשו רז\"ל (ר\"ה דף י\"ז ע\"א) רב חסד מטה כלפי \nחסד והיינו התפארת שהוא מטה עצמו וגבורה עמו כלפי החסד. ונקרא כן בהכרעתו לצד ימין. \nויש רב טוב ופירש בזהר פ' בראשית (דף ז' ע\"ב) כי הוא ענוגא דחיין דנגדין מעלמא דאתי \nלגבי חי עלמין עכ\"ל. והכונה כי השפע הנשפע מבינה המגדל היסוד נקרא רב טוב. ופירושו \nשפע המרבה ומגדל היסוד. עוד פי' שם פ\"א כי רב סתם הוא התפארת ונקרא רב מפני שהוא \nאילנא ר\"ב ותקיף בגין דאית אילנא זוטא מניה. ובתקונים (תקונא כ\"א דף נ\"ב ע\"ב) פי' \nכי בקליפה הזכר נקרא רב החובל כדפי' בערך חבלה: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "רבוע נראה מלשון הזהר כי הרבוע והמרובע הכל בבינה ולא תקרא הבינה מרובעת אלא בהיותה \nרובעת על הבנים ובפרט בהיותה רובצת על ד' סטרי עלמא ויש לזה גלוי מהזהר (תרומה דף \nקכ\"ז.): \nרבים מוסכם בזהר ובר\"מ (משפטים דף קי\"ז.) ובמקומות רבים, כי רבים הם ג' אבות גדולה \nגבורה ת\"ת ונקראים יחד רבים וכן אין רבים פחות משלשה (בת\"ז דף א'). וכן מוכרח מכמה \nמקומות. ונקראים רבים מפני שהם רבים לפי שקודם היחוד וההסכמה בסוד ההכרעה נקראים \nרבים. ר\"ל שלשה מחולקים כי לא יקרא רבים אלא בהיותם חלוקים זה על זה. אמנם בייחודם \nיקראו אגודה לשון יחוד. ורבים לוחמים לי (תהלים נו ג) פי' רבים מלשון ריב או כמו \nויהי רובה קשת (בראשית כא כ): \nרובע הוא היסוד שנקרא כן מלשון רביע שעל ידו שוכב אלוף עם אשת נעוריו. ופי' בזהר \n(בלק דף ר\"ד.) שנקרא רובע מפני דשיעורא דגופא ארבע בריתות והיינו שנקרא רובע ישראל \n(במדבר כג י). ובזהר (שם דף ר\"י ע\"ב) פי' במלכות מפני שני טעמים אם מפני שהיא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "רביעית למרכבה ואם מפני שהיא מטתו שלשלמה דהיינו לשון רביע: \nרביעית המלכות נקראת רביעית ההין. ופירש הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פנחס דף רמ\"ז ע\"ב) הטעם \nכי היא רביעית ליה\"ו שהם ג' אותיות וה' רביעאה והיינו רביעית ההין. ופי' עוד פ\"א \nרביעית ההין רגל רביעי לכסא של ד' רגלים גדולה גבורה תפארת ומלכות רביעית להם. ולכל \nהפירושים לא תקרא רביעית ההין אלא בהיותה מתייחדת עם הג' אבות או עם הג' אותיות: \nרבקה המלכות נקראת כן. אמנם לא תקרא כן אלא בבחינתה מצד תוקף הדין ומתייחדת עם בעלה \nמצד הגבורה (ע' בזהר תולדות דף קל\"ז ע\"א): \nרגלים וכן רגלים הכל הוא במלכות והיא נקראת רגלים בסוד הבחינה התחתונה המתלבשת תוך \nהקליפה. בסוד רחצתי את רגלי איככה אטנפם (שה\"ש ה ג) והיא פשיטת הנצוצות המתלבשת \nבקליפות. ובזהר פ' לך (דף פ\"ו.) פי' כי המלאכים נקאים רגלים וז\"ל מאן רגליו אלין \nמלאכין דאינון תחותוי דקב\"ה כד\"א ועמדו רגליו ביום ההוא וכו' עכ\"ל. וקצת צודק עם מה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שפי' לעיל דהיינו רגלי השכינה בחינתה עם הכחות [שלה]. אמנם רגלים הוא המתלבשת \nבנעלים וסנדלים הנעימים, כדפירשנו בערכם. וזה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב (שם ז \nב). כך נ\"ל מהקדמת הזהר (וע' בתקונא ח\"י דל\"ד.): \nרהטים לפי הנראה מתוך לשון התיקונים (תקונא י\"ט דף ל\"ז ע\"ב) ירצה כי הנצח וההוד \nנקראים רהטים בשקתות המים. ובמ\"א (בתקונא שתיתאה דף קלח) פי' כי רהטים הוא בינה \nדקאמר בד' רהיטי מוחא: \nרוב בזהר פ' תולדות (דף קמ\"ג) משמע קצת כי רוב ביסוד, בהיותו בין התפארת והמלכות. \nוז\"ל ורוב דגן ותירוש הא אוקמוה כו' ולא ראיתי צדיק נעזב וגו' ת\"ח נער הייתי וגו' \nואוקמוה האי קרא שר העולם אמרו וכו' ובג\"כ אמר ורוב דגן ותירוש עכ\"ל. ופי' כי הוא \nנקרא רוב דגן ותירוש מפני שלעולם לא חסר ממנו רבוי השפע בהיותו משפיע לשכינה ומקבל \nממעלה. דהיינו ולא ראיתי צדיק נעזב מלמעלה מהת\"ת. וזרעו מבקש לחם פי' מבקש במי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "להשפיע כי אין לחם אלא אשה. ולכן ביותר מחייב רבוי השפע וזה טעם רוב דגן ותירוש. \nובתקונים רוב אונים דא כ\"ע ופירשנו בערך איש (ע' בס' קה\"י): \nרוח רוח סתם הוא התפארת וכן הוא יסוד האויר כנודע. ונקרא רוח בסוד הבחינה המכרעת \nבין הגדולה והגבורה. ולפעמים נקרא רוח צפונית שהוא יונק מהגבורה ששם הצפון. וזהו \nרוח צפונית שהיה מנשב בכנור של דוד. וכשיונק מחסד נקרא רוח דרומית ששם הדרום ונקרא \nרוח חם בסוד חמימות הגבורה ורוח קר בסוד מימי החסד הקרים. והמלכות נקראת רוח הקודש \nכשהיא יונקת מסטרא דהוד שמשם יניקת המדברים ברוח הקדש שהם למטה מן הנביאים שהם \nמנצח. כ\"פ בזהר [קלד] במ\"א. ובפ' אחרי (דף ס\"א.) פי' כי המלכות נקראת רוח הקדש כאשר \nהיא מקבלת מחכמה שהיא נק' קדש. ואפשר דהא והא איתנהו כי החכמה משפיע להוד והוד אל \nהמלכות [קלה] ונקראת המלכות רוח גדולה כשיונקת מרוח דרומית. ונקראת רוח חזק כשיונקת \nמרוח צפונית. גדולה מצד החסד, וחזק מצד הגבורה. ונקראת רוח יום ומסטרא דהתפארת. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וטעמי הכנויים האלו ומבוארים. ובמלת רוח אלדים בו (בראשית מא לח) שפי' [המפרשים] \nבחכמה אפשר הטעם שהוא רוח ונשמה לבינה הנקרא אלדים. וגם בענין זה יצדק בת\"ת שהוא \nרוח למלכות הנקרא אלדים. וגם שהוא יוצא מתוך פה עלאה הנקראת בינה: \nרוחב נראה מתוך לשון הזהר בר\"מ (תרומה קנ\"ח.) כי הרוחב הוא מסטרא דמלכות. וכן ביאר \nשם, חמש אמות אורך מסטרא דה' עלאה וה' רוחב מסטרא דה' תתאה. נראה שהרוחב מצד \nהמלכות: \nרוכב שמים פי' ר' משה כי הבינה נקרא רוכב שמים והטעם כי היא רוכבת על שמים שהם אש \nומים וכללם שהם גדולה גבורה ת\"ת. ונ\"ל כי הבינה נקראת רוכב שמים בבחינת הה\"א דהיא \nג' ווי\"ן שהם ג' אבות: \nרוכל פי' בתקונים שהוא היסוד כדפירשתי בערך אבקת. והטעם שבו מתערבין כל מיני השפע \nוהוא רוכל שלהם: \nרום או רום פירשו המפרשים כי בחולם הוא בכתר ובשורק [בת\"ת]. רום שמים פי' בתקונים \n(תקונא כ\"ב דף ס\"ו) כי החכמה נקרא רום שמים ועליה נאמר למי נושאים כפים לרום שמים: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "רומח פי' בתקונים (בהקדמה ד\"י.) כי בעת נטות הת\"ת אל החסד שהוא אברהם רמ\"ח מצות עשה \nועם ו' של ת\"ת הוא רומח ויד האוחז בה היא המלכות בסוד היחוד: \nרועה בשושנים פי' הרשב\"י ע\"ה (בתקונא כה ד\"סט) שהוא הת\"ת שהוא רועה בשני שושנים שהם \nשני ההי\"ן כענין מבריח מן הקצה אל הקצה (שמות לו לח): \nרחובות בינה נקראת רחובות מטעם שבה היא רוחב הכל שהיא נחלה בלי מצרים כדפי' בערכו. \nול\"נ רחובות בצד המתפשט למטה על הבנים. וזהו ברחובות פלגי מים (משלי ה טז), דהיינו \nהתפשטות הספי'. ויש לזה הכרח מהזהר פ' תולדות (דף קמא ע\"ב ע\"ש): \nרחום פי' ר' משה כי החסד נקרא רחום מפני שהוא מרחם על הבריות אע\"פ שאינם ראוים \nמעצמם. והת\"ת יקרא רחמן. ולנו נראה כי הת\"ת נקרא רחמן בכח הרחמים שבו. ונקרא רחום \nהחסד בכח רחמי התפארת. שהתפארת הוא בעל הרחמים, והחסד בעל החסדים. ונמצא רחום רומז \nרמ\"ח ו' שהוא התפארת אל צד החסד. כדרך שפי' בערך רומח: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "רחוק הרוחק לעולם הוא בחכמה ומפני מיעוט ההשגה בו נקרא רחוק. והתפארת נקרא א\"ח רחוק \nאל המלכות כדפי' בערך קרוב. והטעם מפני שמתעלה אל החכמה. ועל זה נאמר (תהלים י א) \nלמה ה' תעמוד ברחוק. פי' הת\"ת שמתעלה אל החכמה ונשארה המלכות גלמודה ח\"ו. וכן משמע \nבזהר פ' ויקרא (ד\"ך ע\"ב) בפסוק (ירמיה ל י. מו כז) הנני מושיעך מרחוק. וקצת משמע \nהתם כי גם הבינה נקראת רחוק: \nרחל נקראת המלכות בסוד הבחינה המתייחדת בכח רחמי הת\"ת יעקב. ובכח הרחמים שבה, עליה \nנאמר (ירמיה לא) רחל מבכה על בניה: \nרחמים נקרא הת\"ת מפני היותו קו הרחמים כדפי' בשערים הקודמים. והכתר מפני היותו שרש \nהקו האמצעי נקרא רחמים גמורים כי אין בו תפיסת דין [קלו]: \nריב ה' נקרא השכינה מפני שהיא מתרעמת ומריבה עם בעלה על חרבן בית מקדשה וגלותה \nוגלות בניה עד ישקיף וירא ה'. וכן הבינה נמי עושה ריב על היסוד החרב שנאמר (ישעיה \nיט ה. איוב יד יא) ונהר יחרב ויבש. ושתיהם נקראים ריבות שכינתא עלאה ותתאה כדפי' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "(בתקונא כ\"א דף מ\"ב ע\"ב ע\"ש). ריח עניינו כי המלכות בהיותה עולה למעלה לרצון בסוד \nעשן [קלז] המערכה שפי' בערכו. כי עלייתה הוא ע\"י הת\"ת. ובעלותם מיוחדים אל מקורם \nהנעלם שבחכמה אז נקראת מלכות העולה עד אין סוף [ריח] וברדתם יורדת דרך ניחוח שבארנו \nבערכו. וענין ריח הוא כי בהיות האש וכח הגבורה שהוא היוצא מן החוטם מתפשט לשרוף \nהעולם ונשפע אל המלכות. אז בעלות [קלח] דרך הדין המלכות ומתדבקת בעשן שהוא כחות \nהגבורה הנשפעים מהגבורה העליונה ומתדבקים בשרשם שהוא הסתלקות העשן של האש ועולה דרך \nהחוטם שהוא הגבורה ומתדבקת בבינה ששם המקור של אש הגבורה כנודע אז מתעורר אהבה \nביחוד הת\"ת והמלכות ומתדבקים ביחוד הבינה והחכמה בסוד הדעת כמבואר לעיל. אז מתעורר \nשפע החכמה במקורות הרחמים שבבינה ונפתחים המקורות ההם (ונשפע) ומתלבש הבינה בסוד \nרחמים ואז העולם בנחת וזהו ריח ניחוח. זהו העולה אלינו בהסכמה אחר העיון בס' הזהר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בדרוש. ובארנו בזה בשער מהות והנהגת בפ' י\"ב. ושם העתקנו קצת מלשון הזהר. ובזה יצדק \nגם דברי המפרשים ריח סתם בחכמה וכן דברי הרשב\"י בתקונים: \nריקם במקומות מהזהר נראה כי כל לשון רק הוא בקליפה כמו והבור רק אין בו מים (בראשית \nלז כד) ופי' (רז\"ל שבת דף כ\"ב.) מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. וכן מוכח לשון \nשלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. ובתקונים פי' כי ריקם הוא בשם אלהים כשהיא ריק מן ה\"י \nישאר אל\"ם. והענין כי אלם הוא בחינת הת\"ת כאשר אין המלכות שהיא ה\"י עמו והיינו שהוא \nריקם מן השכינה. והת\"ת [כביכול נשאר] אלם כשאין הדבור שהוא השכינה עמו [קלט] (ע' \nבס' קה\"י בע' ריקם): \nרם יש שפי' בכתר ויש שפירש בת\"ת. והיותר נראה אצלינו שהוא בבינה כדפי' בערך ירום \nע\"ש. ומ\"ש הכתוב (ישעיה ו א) יושב על כסא רם ונשא הכונה על המלכות העולה על חסד \nוגבורה. כי רם ירצה שהוא ירום מאברהם ונשא מיצחק. ולכן כל נשא ורם סתם הוא נאמר על \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הבינה מצד החסד או מצד גבורה. אמנם בהתייחס אל ענין אחר יתבאר בדרך זה שפירשנו. \nועיין בערך ירום ובערך נשא: \nרמונים פי' בתיקונים (תקונא כ\"ו דף ס\"ט ע\"ב) כי נצח והוד נק' שני רימונים: \nרנה הרנה היא מצד הצדיק דכתיב רננו צדיקים וכו'. ונקרא כן הצדיק בהיותו יונק מצד \nהשמאל כפי מנהגו. כן פי' בתיקונים (תקונא יג דף כח ע\"א ע\"ש): \nרעה היא בקליפה שעליה רוכב הנגע כדפירשנו בערכו: \nריעים פי' הרשב\"י בתיקונים כי הנצח וההוד נקראים שני רעים. והטעם כי הם ריעים \nבפעולתם ולכן נמצא רוב כנוייהם באדם על שניהם יחד. וכן פירש הרשב\"י ע\"ה במ\"א נצח \nוהוד תרי פלגי דגופא הוי. ובזהר פ' ויקרא (ד\"ד.) אמר כי החכמה והבינה נקראים ריעים. \nואפ\"ל שכאשר נצח והוד יונקים מחכמה ובינה דרך חסד וגבורה [ג\"כ] נקראים ריעים כדרך \nששרשי השרשי' נקראי' ריעים: \nרעמים הם מצד הגבורה כדכתיב (איוב כו יד) ורעם גבורותיו כו'. וכן פירוש בתיקונים. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ואפשר שלכן מברכין עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם: \nרעש יש רעש ויש רעש. יש רעש דקדושה והוא שבו עתיד הקב\"ה להחיות את המתים ועליו נאמר \n(יחזקאל א) ואשמע אחרי קול רעש גדול. והמלכות נקרא רעש ובהפוך האותיות עשר [קם] כי \nהיא כלולה מעשר ומתלבשת בתוקף הגבורה ומרעשת מלכות הרשעה מלכות זדון ומאבדת אותה \n(מן העולם). ובחינה זו נקרא רעש. ויש רעש אחר והיא בהיפך אותיות רשע המרשעת והמרעשת \nפני תבל לאבד צדיקים ברגע ח\"ו רח\"ל: \nרצון השפע היורד מכ\"ע הוא מרצה ונותן חפץ ורצון טוב לכל הספירות. ולפיכך נקראו רצון \nכאדם המתלבש ברצון בעת אכילתו כן הספי' מתרצות ברצון עליון בעת יניקתם ממנו ולכן \nעיקר הרצון בכתר. ולשון נפעל שימצא בזה, הוא הספירה הנזכר בפסוק לפי הענין המתרצה \nמהרצון העליון. והמשל בזה רצית ה' ארצך (תהלים פה ב) והכוונה [ספי' מלכות הנקרא \nארץ] הנשפע עליה שפע הרצון. ומזה נקיש לכל כיוצא בו: \nרקיע הרקיעים הם הרבה. ראשונה כל הספירות נקראים יחד רקיעים כדפירשנו בשערים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הקודמים. עוד נקרא החמש ספי' רקיעים מצד הגבורה. והיינו ה' רקיעים הנזכר ביום ב' \nכדפי' בפרקים הקודמים בשער זה. ונקראו רקיעים מפני היותם מתפשטים ונמתחים בפעולתם \nודמיונם מעלה לעלול ברקיעים כמו שפי' בשער סדר עמידתן. ועיקר הרקיע ת\"ת ועל ידו הם \nה' ספי' ה' רקיעים. והיסוד ג\"כ נקרא רקיע שעל ראשי החיות שבמלכות. והמלכות לפעמים \nנקרא רקיע שהוא הרקיע שעל ראשי החיות תחתונות. והבינה נק' רקיע מפני שהיא רקיע על \nראשי החיות עליונות גדולה גבורה ת\"ת ומלכות שהם ד' חיות אצילות שבאצילות כל אלו \nביארו בזהר (ויגש דף רי\"א ע\"א ויקהל דף רי\"ב י\"ג ע\"א): \nרשות המלכות בהיותה מתייחדת לבעלה נקראת רשות היחיד שהיא רשות ליחידו של עולם ת\"ת. \nוכן שם בן ד' רחבו ד' שהיא יהו\"ה וגבהו עשרה שהוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. ולכן מלכות \nהמתייחדת עם הת\"ת בעלה נקראת רשות היחיד וכאשר אין האיש בביתו נקראת רשות בפני \nעצמה. פי' רשות לבדה שאינה עם היחוד. ע\"כ דברי הרשב\"י ע\"ה בתקונים (בהקדמה דף י\"א. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ובתקונא ה' דף י\"ח). ועוד פי' במ\"א (בתקונא כ\"ד דף סז) כי רשות הרבים הוא נחש אשת \nזנונים סמא\"ל. ונקרא רשות הרבים מפני שהם רבים ע' אומות ועל ידו יונקים כלם. אמנם \nיחידו של עולם הוא אחד יחיד ומיוחד. ע\"כ הגיע ביאור ערך אות רי\"ש, בעזר אלהי השופע \nעלינו. ועתה נבא בביאור ערך אות שי\"ן: \n \nשער כג פרק כא\n", "en": ""}]}
