{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "128", "title": "ספר פרדס רמונים — קטע 128", "hebrewTitle": "קטע 128", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/128/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/128/", "segments": [{"index": 1, "he": "שנה סתם שנה היא י\"ב חדש ופי' הרשב\"י ע\"ה בפקודין בר\"מ (תצא דף רע\"ז ע\"ב) כי המלכות \nנקרא שנה מטעם שיש י\"ב ירחים והם י\"ב עולמתין פי' י\"ב אבנים אשר הבית נכון עליהם \nכדכתיב (מ\"א ז כה) עומד על י\"ב בקר. ובמ\"א (בר\"מ פנחס רמ\"ח. לפי נסחתו שם) פי' כי \nהת\"ת נקרא שנה מצד הבינה שכולל שס\"ה יום מצדה שהם שס\"ה מצות לא תעשה [קג] ואפשר כי \nמשם ג\"כ נקראת המלכות שנה כי במלכות עיקר שס\"ה מצות לא תעשה. וכן ביאר ג\"כ במקום \nאחר כי כלם מצד הת\"ת נקראת שנים. ופי' כי השנה העיקרית הוא הת\"ת שהוא כולל י\"ב \nגבולים ומצדו דהיינו מצד בחי' בן י\"ה נקראים כלם שנים קדמוניות כי שלש ראשונות הם \nהקודמות. ובזהר פ' קדושים (דף פ\"ז ע\"ב) פי' כי המלכות בהיותה מיוחדת עם התפארת \nנקראת שנה רביעית כי היא רגל רביעי לכסא ולמרכבה. ובתקונים פי' שהבינה נקראת שנת \nהחמשים: \nשנוי מקום שם ומעשה. ביאר הרשב\"י ע\"ה (בתקונא כ\"א דף נ\"ה ע\"ב) ובמקומות רבים [קנא] \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שאין שנוי אלא במלכות שהיא עה\"ז ודוקא בהיות המלכות נטמנת ונתעלמת במטטרו\"ן כמ\"ש \nבשער אבי\"ע ושם הוא שנוי מקום שאין שם מקום אלא במלכות. ושנוי השם מבואר כי מצדו הם \nהתמורות פי' אלפא ביתו\"ת וענין צרוף ותמורה כמ\"ש בשער הצרוף בעז\"ה. ושנוי מעשה שם \nמבואר כי עיקר מעשה המלכות שם במעשים במקומה: \nשעור קומה כפי הנראה מתוך דברי הרשב\"י ע\"ה כי הנשמה המתאחדת בתוך הספי' נקרא שעור \nמפני שהיא נותנת שעור לכל הקומה והיא האומרת לספי' די או שמגדילן כדפי' בשער עצמות \nוכלים. ורבי משה פי' בת\"ת ואיננו נכון [קנב]: \nשעורה המלכות נקראת שעורה בבחי' שיש בה מאכל לבהמות וחיות. ולבני אדם המסתפקים מזון \nממנה נקראת חטה. ויש צד שמסתפקין ממנה מזון פני החיות שהם אריה שור נשר. והפן הזה \nנק' שעורה מאכל בהמות וחיות הקודש. ונקרא שעורה בצד החצון שבה המתקרב אל מצולות ים. \nונקראת שעורה לפי שיש שעור למקום ההוא עד הקליפה ושם מצמצמת ומשערת השכינה א\"ע: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "(ע' בס' שפת אמת): \nשועלים פי' אחזו לנו שועלים (שה\"ש ב טו) הכונה בכחות הקליפות האוחזים בכנפי המשכן \nוזהו מחבלים כרמים: \nשער פי' בתקונים המלכות נק' שער שהוא בהפוך אותיות עשר להורות שהיא כלולה מעשר ועוד \nתרגום שער תרע\"א ומלוי שם אדנ\"י אל\"ף דל\"ת נו\"ן יו\"ד עולה במספר תרע\"א וע\"ז נאמר \n(תהלים קיח) זה השער לה': \nשערים סתם שערים הם במלכות כי היא שער לכל העליון. אמנם שערים סתם פי' בזהר פרשת \nויצא (דף ק\"ס ע\"ב) כי שית סטרין נקראים שערים פי' השש ספירות נקראים שערים. ולפי זה \nנמצא כי יש שערים במלכות ושערים למעלה ממנה. ובקליפה יש שערי מות ושערי צלמות \nכדפירשנו בערכם [קנג]. ויש שערי דמעה והם בה מצד החסד שבה הדמעה בסוד נסוך המים \nשאין לך נסוך המים גדול מזה. ובתקונים (תקונא י\"א דף כ\"ה.) פי' הרשב\"י ע\"ה כי הדמעה \nהוא מבת עין שהיא בת (של) עין שהוא מציאות המלכות כנסת ישראל כדפירשנו בשער \nהמציאיות. ושערי צדק הם בהיותם השערים שבהם נשפע הצדק והיושר בתוקף הדין כמבואר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בערך צדק. ושערי תפלה הם בה מצד עצמה הנקרא תפלה והוא לשון יחוד כי בשערים ההם \nמתיחד התפארת עם המלכות. ועם כל זאת נקיש לכל השערים לפי כנוייהם. ונקרא עוד שער בת \nרבים וכ\"פ בזהר פ' פנחס (דף ר\"כ ע\"ב) וכבר פי' ענין בת רבים שנקראת במקום התחתון \nשהוא בית שער למלכות עצמה וזהו שער בת רבים שער לבת רבים. או אפשר לפרש שער שהשער \nעצמו בת רבים ודוחק הוא: \nשער השמים.לפום ריהטא נראה שהוא המלכות ובזהר פרשת ויצא (דף ק\"ן ע\"ב) פירש שיסוד \nהוא שער לשמים שהוא תפארת שכל השפע הנשפע משמים ת\"ת בא על ידי היסוד. וכמו שיש \nבקדושה שערי חיים והם כחות בקדושה כן יש בקליפות כחות הטומאה הנקראת שערי מות וכן \nשערי צלמות כנזכר למעלה. וחלוק צלמות ומות בארנו בערכם: \nשעטנז היא שפחה בישא כלילא משור וחמור רצועה לאלקאה והיא הקליפה כן בארו הרשב\"י \nע\"ה: \nשפה בר\"מ (עקב דף ער\"ב) פי' הרשב\"י שהיא המלכות וכ\"פ בתקונים (תקונא כ\"א דף ס' ע\"ב) \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שנקראת שפ\"ה. ופי' שכן עולה במספר שכינה. ושפה היינו פתיחת הפה סביב סביב דהיינו \nפה. כי השפתים עצמם הם הם נצח והוד והארכנו בעניינם בערך פה. ובתקונים פירש עוד \nשהמלכות נקרא שפת היאור דהיינו מפני שהיא שפה לתפארת הנקרא יאור כדפרישנו בערכו: \nשפת שקר פירש בזהר פרשת תולדות (דף קמ\"ג.) שהנחש נקרא שפת שקר כי כן מנהגו הרע \nוראיה מאדם הראשון שהביא הנחש בשקריו קללות על כל העולם: \nשק הוא הקליפה ועליה נאמר (אסתר ד ב) כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק נטריקון של \nשק ש'נא ק'דושים ונאריך בענין זה בשער התמורות פ\"ו: \nשקד פי' בזהר פ' שמות (דף ט\"ו ע\"ב) שכל לשון שקידה הוא דין וכן לשון שקידים. וראיה \nוישקוד יי' וגו' (ירמיה א יב), כי שוקד אני וגו' (דניאל ט יד): \nשקל הקדש פי' הרשב\"י ע\"ה שהת\"ת נק' שקל הקדש: \nשקתות המים הם נצח והוד כ\"פ הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא י\"ט דף ל\"ח ע\"ב). והתעלה שבה \nמתמלאים השקתות האלה הוא התפארת ומתמלאים מים מצד החסד ונקראים כן בהיותם משקים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "למלכות למטה. ובמ\"א בתקונים (תקוני ז\"ח דף קכ\"ט.) פירש כי השקתות הם גדולה גבורה \nמצד מימי הבינה שמשם עיקר קבלתם: \nשר פי' ר' משה שהמלכות נקרא שר העולם. ואעפ\"י שהאמת כן, אינו נק' כן אלא מטטרון \nהמלאך ועליו אמרו בגמר' (יבמות דף ט\"ז) נער הייתי גם זקנתי פסוק זה שר העולם אמרו. \nוכן נקרא שר הפנים מפני שיש לו ב' פנים שהם ב' שמות מיוחדים יאהדונה\"י כדפירשנו \nבשער אבי\"ע בפרק ו': \nשרה המלכות נקראת שרה. ונק' כן בצד המתייחדת עם בעלה בחסד. וכבר נודע ענין אברהם \nבעלה של שרה ופי' שר\"ה ש\"ר ה' כדפי' בערך שיר: \nשרון נקראת הבינה כן פי' בזהר פרשת אמור (דף קז). והטעם כי השרון הוא מקום היובל \nהמתהפך לאגם מים כמו הבינה שהוא מקור כל השפע המשקה את הגן: \nשרים פירש בזוהר פרשת בהעלותך (דף ק\"ן) בפסוק (במדבר כא יח) באר חפרוה שרים אילין \nאבא ואימא. כי החכמה והבינה נקראים שרים, והטעם אפשר מפני שהם שרי כל האצילות: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שרף פי' בתקונים שהמלכות נקרא שרף בהיותה פועלת ע\"י השרפים התחתונים כמו שנק' גם כן \nעד\"ז מלאך כדפירשנו בערכו: \nשרפים הם נצח והוד בהיותם יונקים מצד אש הגבורה שש כנפים בהיותם נכללים הא' בחבירו \nכענין עמודי שש כדפירשנו בערך נצח ובערך הוד כן פירש הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פנחס דף \nרל\"ו): \nשררך פירש הרשב\"י ע\"ה כי שררך הוא הטבור נקודת ציון והוא היו\"ד שבה כמ\"ש בערך טבור \nובערך ציון: \nשש משזר פירש בתקונים (בהקדמה דף י\"ב.) ז\"ל שש משזר דאינון שית יומי דבראשית כלילן \nמי' אמירן ול\"ב נתיבות דאינון ל\"ב זמנין אלדים בעובדא דבראשית עכ\"ל ואפשר לומר שפי' \nכי כמו המטוה השזור שהוא כפול ומכופל כן שש משזר פירושו ששה הספיר' כלולות כל אחד \nמז' שהם מ\"ב והיינו משזר כפול ומכופל ושזור. עוד פירש בתקונים שם שהמלכות נקרא שש \nמשזר בהיותה כלולה משש קצוות עליונות: \nששון פי' בזהר פרשת בלק (דף רי\"ב ע\"ב) כי צדיק ששון אקרי ויש מי שפי' שם כי התפארת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ששון אקרי. אבל המוסכם יותר שם שהצדיק נק' ששון והטעם כי ששונה של המלכות תלויה בו. \nונקרא ששון בהיותו יונק השפע מהבינה דהיינו שמחה כדפי' בערך שמחה ובערך מעייני \nהישועה. והמפרשים פי' כי הוא נקרא ששון בערך שהוא יונק משש. ונמצא לפי זה שלא יקרא \nששון אלא בהיותו נכלל מהששה: \nששת ימים נקרא הת\"ת והטעם כי הוא כלול ששת ימים שהם ו' קצוות. ובר\"מ (פנחס דף \nרנ\"ז.) פי' הרשב\"י כי הת\"ת נקרא ששת ימים מפני שעליו ו' ימים שמכתר ועד התפארת, \nודוחק הוא קצת ומי יבא אחרי המלך. אמנם בזהר (בלק דף קצ\"א.) פי' שהחסד נקרא ו' ימים \nשכל הבנין הוא בתוכו כדפירשנו בערך יומם ע\"ש ואפשר שנקרא כן בהיות הת\"ת בתוכו. עד \nהנה נשלם אות השי\"ן בס\"ד. ועתה נכנס בביאור אות תי\"ו בה\"ו: \n \nשער כג פרק כב\n", "en": ""}]}
