{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "140", "title": "ספר פרדס רמונים — פרק שלישי:", "hebrewTitle": "פרק שלישי:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/140/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/140/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק שלישי: \nבהיכל ג' והוא נקרא היכל אופייל והוא יותר חושך ואופל מן הראשונים והוא נקרא דומה. \nכי אעפ\"י שאמרנו שהוא יורד בהיכל א' עיקרו בהיכל זה וכנגד זה נקרא יצה\"ר שונא. \nבהיכל הזה ד' פתחים ועליהם ד' ממונים כאשר נבאר. בפתח א' ממונה א' ושמו (קטריט\"יא) \n(נ\"א סקפורטי\"א] והוא עומד בכח הרוגז כאשר הדין מתוח בעולם והוא כשלון הרשעים על זה \nנאמר (משלי ד יט) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. הממונה הזה עומד על פרשת \nדרכים להכשיל במגפתו אותם ההולכים יחידים בדרכים ובשווקים ויכול להזיקם אם יפגע בהם \nוזה כאשר הוא שולט בעולם בתוקף הדין המתוח ח\"ו. בפתח ב' ממונה א' נגדיא\"ל (נ\"א \nסנגדיא\"ל] שמו ותחת ידו כמה אלפים ורבואות מלאכי חבלה וכלם עומדים לקבל פתקי הדין \nמחוץ להיכל ג' היכל [נ\"א מהיכלי] הקדושה וכאשר הוא מקבל פתקי הדינים יורד לשתי \nהיכלות הקודמים שהם שחת ובור ושם יש לו כמה אלפים ורבואות מלאכי חבלה וכלם משוטטים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בעולם להשלים הדין ההוא. בפתח ג' ממונה א' ושמו אנגיריהו\"ן (נ\"א אנגריו\"ן] והוא \nממונה על הקדחת השורפות בתוך העצמות וכל מיני חלאים רעים המקדחין והשורפין הגוף \nוממנו יוצאים כמה אלפים וריבואות הממונים על הענין הזה כמותו. בפתח ד' ממונה אחד \nושמו אסכ\"רה וזה ממונה על הריגת ומיתת התינוקות (עד בן י\"ג שנה) ומתראה כאשה המגדלת \nומניקת אותן ומשחקת עמהם ומחנק' אותן ונשמתן [נמסרת] ביד עזריא\"ל המלאך שבהיכל ג' \nשבקדושה כדפי' שם. באמצע ההיכל הזה עומד רוח א' ונקרא אגירוסי\"ון [אגיריסו\"ן] וזה \nממונה על מיתת הבחורים מבן י\"ג שנה ועד בן כ' שנה שעליהם נאמר (משלי יג כג) ויש \nנספה בלא משפט כי לפי שאינם נשמרים מן החטא כשהם קטנים מפני רוע מוסרם ורואה בהם \nסימן שיחטאו ויפסדו והורג אותם קודם שיבאו לידי חטא וע\"ז נאמר והנה טוב מאד זה מלאך \nהמות. מהיכל זה מתפשטים שני רוחות ושמם אף וחימה את אלו ראה מרע\"ה ברדתו מן ההר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואמר (דברים ט יט) כי יגורתי מפני האף והחימה ותחת ידם כמה אלפים ורבואות מלאכי \nחבלה וכלם ממונים על כל אותם השומעים חרם או שמתא מפי בעל תורה ואינם שמים על לב \nוכן על כל אותם המתלוצצים בדברי תורה או בדברי חכמים. וכן כלם חונים והולכים לקנטר \nעל כל אותם העוסקים בתורה וכן במעשה מצוה כדי שלא ישמחו בה ויעצבו עמה. תחת הרוחות \nהאלה יש רוח א' ושמו סכסיכ\"א וכאשר האדם מלשין את חבירו או מסכסך עליו זה מתעורר עם \nהמלשינות ההיא לרשום הענין ולהרוג במלשינות ההיא. בא וראה אע\"פ שהקב\"ה קבע לכל חיות \nונחשים זמן לפשיטת עורם עכ\"ז [הכל] תלוי בלשון הרע ובמלשינות כשהאדם מלשין את חבירו \nנחשים תחתונות מתפשטות מעורם ונותנים קולות ואותם קולות עולים למעלה בהיכל הנקרא \nבור ששם כמה נחשים ועקרבים כדפי' לעיל וכלם מלמדים קטיגוריא לעורר הנחש הקדמוני \nהנחש הגדול והוא פושט את עורו, וכל קשקשותיו ר\"ל מחנותיו וחייליו מתפרד מהם ומורידם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "למטה בהיכלות והוא עולה ללמד קנטורייא במלשינות ההיא ואלמלא הפשט עורו אין אדם יכול \nלעמוד מפניו הרחמן יצילנו. וכל זה מפני תוקף המלשינות ולשון הרע ולא לחנם ארז\"ל \n(ערכין דף ט\"ו) שהיא עבירה ביותר וחמורה כע\"ז וג\"ע וש\"ד: \n \nשער כו פרק ד\nפרק רביעי: \nבהיכל ד' והוא נקרא חוב\"ה ונקרא טי\"ט היו\"ן ונקרא כנגד זה יצה\"ר אב\"ן מכשול. היכל \nזה נקרא חובה מטעם שהוא כנגד היכל זכות. וכל חובות בני אדם ועונותיו ישנם בהיכל זה \nוכמה מלאכי חבלה שמקבצים אותם ומכניסים אותם בהיכל זה. וביום הדין בר\"ה כששוקלים \nחובה וזכות אם כף הזכות (מכריע מכחות צד הקדושה אוחזין בו) [של צד הקדושה מכריע הוא \nקדוש] ודנין אותו לחיים, ואם כף חובה מכרעת כמה מבעלי חובה אוחזים בו ואומרים שלנו \nהוא שלנו הוא ושמחים בו ודנין אותו למיתה. בא וראה כמו שהאדם מתנהג בעולם הזה כן \nנמשך ונשפע עליו מלמעלה אם רודף אחר היצר הטמא והעבירות רוח הטומאה רודף אחריו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומסייעו ליטמא יותר וגורם לו לבא לידי עבירות יות חמורות וטומאות רצוצות יותר מן \nהראשונות ואם האדם מטהר עצמו ורודף אחר הקדושה ומקדש עצמו רוח הקדושה נמשך אחריו \nונשפע עליו ומטהרתו ומקדשתו ומלבשתו ענוה ויראה ומביאתו לידי טהרה יותר גדולה כמו \nשארז\"ל במסכת ע\"ז (דף כ') זהירות מביא לידי זריזות וגו'. בהיכל זה הוא מקום כל אותם \nהנקראים אלהים אחרים והם אותם המפתים לב\"א בתענוגי עה\"ז ובניאופים ובזנות. ועל כל \nאלו [הנקראים] אלהים אחרים יש רוח שולט על כלם והוא נקרא א\"ל נכ\"ר והוא המפתחה \nהלומדים בתורה בבית המדרש במחשבות רעות זרות ובטינופים ואומרים לו מה אתה עומד כאן \nומפסיד ימי בחרותך בעסק הלימוד ומתיש כחך הלא יותר טוב לך לשמוח בילדותך בנאופים \nובזנות. וכאשר האדם נפתה אחריו הולכים אחריו כמה בעלי טומאה לטמא אותו בעולם הזה \nוכל אלו נקראים צוא\"ה רותחת שעומדים לטנף האדם כדפי'. באמצע ההיכל הזה יש רוח א' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ושמו נגע וממנו מתפשט רוח א' ונקרא נגע צרעת והם עומדים לטמא לכל אותם בעלי לשון \nהרע יותר על כל אותם המטמאים אותו. והנגע העליון אשר אמר הוא ממונה לקלל לכל אותן \nשלחנות שלא נסדרו בשבת כראוי וכלם ערוכים לפניו והוא מקלל אותם קללות נמרצות שאין \nלהאריך בהם הרחמן יצילנו. וכדרך הקדושה לטוב כך דרך הטומאה לרע. בהיכל הזה תלויים \nלרעה כל הדברים חוץ מבני חיי ומזוני [א] שהם תלוים למעלה בשאר ההיכלות ויורדין \nלהיכל זה ומשם יוצאין מקטרגים לרעה אם למעט בניו של האדם (או) להמיתם או למעט \nמזונותם הרחמן יצילנו. מהיכל זה יוצא רוח א' טמא ונקרא ארי\"ריא ותחת ידו כמה אלפים \nורבואות מלאכי חבלה וכלם נקראים אוררי יום והם ממונים על המקלל עצמו בכעס ועל \nשבועות האלה (והקללות) ולוקחים הקללה ההיא ומעלים אותה למעלה ומעוררים עמה נחש \nהקדמוני הלויתן נחש עקלתון שיעלה ומעורר קללות נמרצות ח\"ו וזהו שהיה מכוין איוב (ג \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ח) באמרו יקבוהו אוררי יום שהם אלו העתידים לעורר לויתן שהוא נחש עקלתון הרחמן \nיצילנו: \n \nשער כו פרק ה\nפרק חמישי: \nבהיכל הה' והוא נקרא שאול כנגד זה נקרא יצר הרע ער\"ל וזהו עיקר הערלה. בהיכל זה יש \nפתח א' ועליו ממונה א' ושמו איבה והוא מעורר מדנים ואיבות בעולם ועל שמו נקרא ההיכל \nהזה איבה. בהיכל זה יש רוח א' טמא שהוא שולט על הכל ושמו שוד\"ד והוא מעורר שוד ושבר \nוהוא רובץ בהרים הרמים בין סלעים וצורים ויערות. מהיכל זה יונקים כל אותם שודדים \nומשם יוצאים כל אותם הרצחנים וההורגים והולכים אחר לה\"ט החרב המתהפכת להרוג הכל \n[משם יוצא רוח א' ונקרא שו\"ד] וכאשר יש רעב בעולם ח\"ו הרוח הזה הנקרא שו\"ד מזדווג \nעם רוח אחר הנקרא כפן. זה לשודד בני העולם ולהמיתם וזהו הנקרא שוד, וזהו לקלל המזון \nשבמעיהם שלא ישבעו והוא הנקרא כפ\"ן. וכאשר יש בישראל גומלי חסדים בזמן הרעב גורמים \nלאלו שלא ישלטו בעולם על ישראל ושולטים על אומות העולם ונכנעת צד הטומאה וישראל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מתברכים. וכאשר ח\"ו אין בישראל מי שיגמול חסד ואומות העולם גומלי חסדים אז ח\"ו \nמתגבר הקליפה, וא' מאלו משפיע לאומות ויונק כל שפע הקדוש. וע\"ז נאמר (שה\"ש א) שמוני \nנוטרה את הכרמים, [אלו אוה\"ע]. כרמי שלי לא נטרתי, אלו ישראל. שכל השפע יורד מקדושה \nאל צד אחר ח\"ו. תחת אלו שאמרנו יש רוחות טמאים ונקראים ערלה והם זמורי ערלה וענפי \nערלה ועל כלם ממונה א' ונקרא גז\"ר דיני\"א והוא ממונה על כל אותם שאינם שומרים שני \nערלה ועל אותם המעכבים את המילה וזה טעם חתן דמים למולות (שמות ד כו) שאמרה צפורה. \nוהוא ממונה על האדם כאשר מטמא בריתו להכניסו בשאול ואבדון לדונו שם. באמצע היכל הזה \nיש רוח א' שהוא אורב על הדרכים ועל המקומות לראות אותם שעוברים על התורה להלשינם \nלמעלה להכניס איבה בין העליונים והתחתונים וכן כלם עומדים לפתות את האדם מדרך טובה \nלדרך רעה ואח\"כ עולה ומקטרג עליו והורגו ונמצא מוציאים אותו מהעוה\"ז ומן העה\"ב. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ואין לך אי\"בה גדולה מזו, וע\"כ נקרא היכ\"ל איב\"ה. והרוח הזה נקרא אפריר\"א והכונה \nעפרא דקטמא שאינו עושה פירות ואינו מגדל צמחים הפך מעפר הקדוש (שהיא המלכות) שהוא \nעושה פירות. והטעם כי כבר נתבאר כי כל רוח הטומאה מסורסים הם. וזהו מעפר שריפת \nהחטאת כי הוא אחוז בחטא שהוא נחש עקלתון ועוד כי כשאדם חוטא העפר הזה מתגבר ע\"י \nהנחש וזהו כלול במי המרים המאררים וזהו עפר המשכן שהיה משקה ממנו הכהן לסוטה מפני \nשזנתה ונטתה אחרי הנחש הזונה לזה משקים אותה מעפר קרקע המשכן שהוא העפר [ב] במי \nהמרים ושולט בה הרוח הזה ומכלה אותה ואלו הם מים אחרונים חובה. השם יצילנו: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער כו פרק ו\nפרק ששי: \nבהיכל ששי ההיכל הזה עליון על כל ההיכלות כמו צד הקדושה כי גם את לעומת זה עשה \nהאלהים כדפי'. בהיכל הזה ד' פתחים ובה ד' כחות טמאים א' מות וא' רע וא' צלמות וא' \nאופל. אלו עומדים לעולם להרע ולהשטין. וארבעתם מתיחדים כא' כמו הד' של צד הקדושה \nועל היחוד הנז' נקראת בי\"ת חב\"ר כדכתיב (משלי כא ט. כה כד) מאש\"ת מדיני\"ם ובי\"ת \nחב\"ר. וזהו וחובר חבר (דברים יח יא). על ההיכל הזה נאמר (משלי כז ו) ונעתרות נשיקות \nשונא. כאן עומדים כל אותם נשיקות ופתויים ותאות גופניות דזנותא וניאוף שעל ידם \nמתגרש האדם מהעה\"ז והעה\"ב. וכל אותם הכתובים במשלי (פרק ז) בפרשת כי בחלון ביתי בעד \nאשנבי וגו' (ו)כל אותם הפתויים הם מצד רוח ההיכל הזה. ועליו נאמר בביתה לא ישכנו \nרגליה שהיא הולכת לפתות בני אדם ואחר שפיתה אותו תטעימהו מרורות פתנים אכזר. \nומוציאה נשמתו בחרבה ובה ג' טיפות. בא' נשמתו מתבלבלת ואינה מוצאה מקום לשבת, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ובשנית נפשו מתעקרת ויוצאה, בג' פניו מוריקות ויצאה נשמתו כפיטורי וכו'. כל זה תחת \nאשר נמשך אחריה וזהו שאמר הכתוב (שם ה ד) ואחריתה מרה כלענה וכו'. בהיכל הזה עומדים \nכל אותם המקטרגים המפתים לאדם במלבושיו ובבגדיו ועושים שיסלסל וימשמש בשערו וירחוץ \nגופו וייטיב גהה כדי שיסתכלו בו הנשים. ועל הענין הזה ממונה אחד סקטופ\"א שמו. בתוך \nההיכל (נ\"א ותחת הממונה] הזה עומד ממונה אחר (ושמו מראה) אשר בו וע\"י רואה האדם א\"ע \nומתייפה ומסתלסל ואח\"כ רואה במראה ומתלבש בו גאה וגאון וגסות הרוח. ואז מתעורר כח \nאחר אשר בהיכל ושמו עסירט\"א אשר הוא ממונה על כל החלומות להראות לאדם דמות אשר ימשך \nאחריו לאבד נשמתו. והממונה הזה מעורר ממונה אחר אשר תחת ידיו ויורד ומעורר בהיכל \nהתחתון שבו אסכר\"ה ושם מעורר לנקבה [אחת] והיא לילית אמם של שדים. וכאשר מעורר האדם \nבגסותו הממונה עסירט\"א אז מתקשרת עמו לילית ואז בכל ראש חדש וראש חדש מתעורר המראה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אשר אמרנו עמה דלילית ולפעמים ניזוק האדם מהם והוא נופל ארצה ונכפה וניזוק. וכל זה \nגרם לו המראה וכפי רוב גאותו שנתגאה כן רוב רעתו ונזקו וטומאתו עד יפלח חץ כבדו \nוכו' (משלי ז) הרחמן יצילנו: \n \nשער כו פרק ז\nפרק שביעי: \nבהיכל שביעי בהיכל הזה הוא היכל שמרי היין להשתכר ממנו כדכתיב (בראשית ט כא) וישכר \nויתגל בתוך אהלה והם הענבים שסחטה חוה שבהם גרמה מיתה לבעלה ולכל אותם הבאים אחריו \nענבימו ענבי רוש וכו'. בהיכל הזה עומדות כל אותם הנשמות הטמאות להשפיעם לכל אותם \nהמטמאים עצמם בנדה ואשת איש ולבן היוצא מהם שהוא ממזר ונקרא ממזר מפני שהוא מאל זר \nולפי היות העבירה וענין יצה\"ר כן מושך עליו הנשמה מההיכל הזה וכל רואיהם יכירום כי \nהם זרע פסול ממזר מאל זר וכל מעשיו מעידים עליו שהוא פסול כאשר קרא לאלה\"י נכר \nוהכירוהו שהוא מאל זר. מהיכל זה יוצא רוח אחד שהוא ממונה על כל אותם הנשמות ושמו \nצפוני וסימן ואת הצפוני ארחיק מעליכם (יואל ב כ) וכנגד ההיכל הזה הגיהנם נקרא ארץ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תחתי\"ת. בהיכל הזה נקודה דקה קרובה אל ספירות הקליפות וממנו יוצאים (כאותם) (נ\"א כל \nאותם] רוחות הדקים המשוטטים בעולם שהם רואים ואינם נראים ואלה עומדות לעשות נסים \nלבני אדם כי אלה אינם עומדות בקליפות הטנופות כ\"כ כאחרים. ועל אלו ממונה א' נסיר\"א \nשמו והיא מלה ארמית ופי' חתוכה שהכונה שהוא מובדל מהקליפות הטמאות ביותר וביארנו \nענין זה בארוכה למעלה בשער הקודם. ואלו פורחים באויר ומזקיקין לצד (נ\"א ומזיקין \nמצד] טומאתן למעשה (נ\"א מלעשות] נסים בעולם לאותן העומדים בצד הקדושה. מן ההיכל הזה \nיוצאים אש חזק ושלג ורוח מתחזק לדון את הרשעים וזשה\"כ (תהלים סח טו) תשלג בצלמון. \nבהיכל זה עומדים ד' פתחים פתוחים לד' רוחות ואלו אוחזים בצד הקדושה ושם מאיר אור \nהקדושה והוא מקום מתוק לחסידי אומות העולם שלא הרעו לישראל. בפתח ההיכל באמצעיות \nמבחוץ ששה פתחים והם מכוונים כנגד הקדושה ושם מקומות מתוקנים למלכי אומות העולם שלא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הרעו לישראל ולא דחקו אותם והגינו עליהם, ויש להם שם כבוד על כך ומאיר להם אור \nהקדושה בתוך האפילה ההיא, ועל זה נאמר (ישעיה יד יח) מלכי גוים כלם שכבו בכבוד. ואם \nדחקו לישראל כמה מלאכי חבלה אוחזים בהם ודנים אותם ג' פעמים בכל יום בכמה דינים \nמשונים ובכל יום ויום מעידים על ישראל ועל אמונתם הטובה. ע\"כ בכלל ענין ההיכלות \nהאלה אמנם העתקתיו מדברי הרשב\"י ע\"ה בפרשת פקודי דרס\"ג. ולכאורה היה נראה כי הם \nהיכלות לספירות הקליפות אשר אמרנו בשער הקודם אמנם המסתבר כי הספיר' הם נכללות \nבהיכלות וההיכלות והקליפות הוא הכל דבר אחד וענין אחד. וכנגד אלו הז' הם ז' מיני \nיצר הרע שהוא מקבל כח מאלו השבעה ולכן נקרא יצה\"ר ז' שמות ואלו הן ר\"ע טמ\"א שק\"ץ \nשונ\"א אב\"ן מכשו\"ל צפו\"ני וכנגד אלו ז' מדורות בגיהנם שבהם נדון החוטא בז' מינין \nאלה ואלו הם בו\"ר שח\"ת דו\"מה טיט היו\"ן שאו\"ל צלמו\"ת אר\"ץ תחתי\"ת. והם זה כנגד זה. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נגד טהרה טומאה, נגד כשרות פסול, נגד מותר אסור, נגד זכות חובה. כי גם את זה לעומת \nזה עשה האלהים כדפי' בפ' הקודם: \n \nשער כו פרק ח\nפרק שמיני: \nכתבו המפרשים בשם הגאונים כי מכח הטומאה נמשכים ג' חלקים: \nחלק א' הוא אשמדא\"י מלכא רבא דשידאי ואין לו רשות לקטרג ולא לחבל אלא ביום שני \nמהשבוע. ונ\"ל כי הטעם שבו לקו המאורות [ג] ובסיבה זו גברה הקליפה מצד המיעוט כמבואר \nבדברי הרשב\"י ע\"ה מקומות רבים ואשמדאי הוא תחת ממשלת סמאל. ודע כי סמא\"ל משתמש \nבלילית סבתא כלתו כדפי' בשער הקודם ואשמדאי משתמש בלילית זעירתא ושני הכוחות האלה \nעם בת זוגם כל אחד מהם נולד עם בת זוגו ד\"ו פרצופין כאדם וחוה. ולילית עולמיתא \nכלתיה דאשמדא\"י היא ברתא דמלכא דשמיה קפצפו\"ני שנבאר לפנים ואמרו החכמים הקדמונים \nכי סמאל השר הגדול נולד קנאה בינו ובין אשמדא\"י מלך השדים על לילית שקוראין אותה \nלילית עולימתא שהיא בצורת אשה יפה מראשה ועד טיבורה ומהטיבור ולמטה אש לוהט כי כאמה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בתה שהיא בת מהיטבא\"ל אשת קפצפונ\"י אם לילית עולימתא ושתיהן בת ואם טרודות במלחמתם \nעם לילית רבתא סבתא אשת סמא\"ל ומתולדות אשמדאי ולילית אשתו נוצר שר גדול בשמים מושל \nעל פ' אלף משחיתים ומחבלים וקוראים אותו חרב\"א דאשמדא\"י מלכא ושמיה אלפפוניא\"וש \nופניו מלהטים כאש להבה. ועוד קוראים גו\"ר יהודה ופי' מקטרג ומתגרה עם שרי יהודה שהם \nג' שרים המלמדים זכות על יהודה מלכיא\"ל עטוריא\"ל נשריא\"ל וביארנום למעלה בשער אבי\"ע \nבפ\"ג ובשעה שנולד אותו המשחית נולד ג\"כ בשמים שר שורש המלכות הנקרא חרבא דמלכא \nמשיחא ויש לו ב' שמות ואלו הם משיחיא\"ל כוכביא\"ל וכשיבא ויגיע הרצון אז תצא החרב \nמתערה ויתקיימו פסוקי הנבואות כי רוותה בשמים חרבי (ישעיה לד ה), דרך כוכב מיעקב \n(במדבר כד יז): \nהחלק הב' קפקפוני ואשתו צרעיתא שמשו בה חצי השנה וחצי השנה שמשו באשה אחרת ושמה \nסגרי\"ת והתולדות היוצאות מהם צורות משונות זו מזו יש להם גופות והכרת פניהם בשני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דמיונות בני צרעיתא כדמות מצורעים ויש אומרים כי המצורעים בני נדה שמצטרעים לי' לכ' \nלל' למ' לנ' לס' לע' כדפי' במדרש תנחומא פרשת מצורע [ד] הם נולדים מכח זה התולדה \nהמגונה. ובני סגרית אין להם הכרת פנים אלא כדמיון מנוגעים ומלחמה ארוכה ביניהם \nרוחות רעות מתפשטות באויר וכל הזיקים והזועות יוצאות מכח אלו התערובות וממשלת \nאשמדאי ואימתו מוטלת עליהם וממה שנתחדש להם הם מודיעים אל שלמטה מהם: \nהחלק הג' הם המזיקים נבראים ומלובשים בכמה מיני צורות משונות זו מזו יש מהם שצורתם \nצורת כלבים ואם עון האדם גורם הכלב המצוייר מזו התולדה רעה יקרה באדם ונושך אותו \nורפואתו קשה עד מאד להרפא. ולפעמים שמשתנה צורתו בעונו לצורת הכלב ומתחלף באותה \nהצורה ונובח וצועק ונושך וחוזר ונושך הכלב ההוא ואין לו רפואה עולמית עד שימות \nוחוזר ומתלבש בערוב האויר ההוא בכח אותה הצורה וזהו עונשו ואפיסתו ועל זה הסוד \nהתפלל נעים זמירות ישראל ואמר (תהלים כב כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. ויש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מהם שצורתם צורת שעירים צורת עזים ומאלה היה רכב עז\"א ועזא\"ל ושניהם לבדם צורתם \nדמות אדם ממש וכשנפלו ממקום הקודש נתלבשו בכח זה האויר אשר הוא עלינו ונתגשמו \nבגשמות בני אדם ונחלש הכח העליוני וקבלו כח תחתוני. אבל תולדות שיצאו מהם היו \nגבוהים בקומה יתירה ובגבורה חזקה מכל בני אדם. ויש מהם צורת נשים נראים לבני אדם \nואין ביניהם רק השקר והכזב ויש להם קנאה מבני אדם וכוונתם לרמותם ולהכשילם וכמעט \nהיו מכלין ומשחיתין כל מה שנראה להם לולי מדת המלכות המשילה מאצילותה שר ידיד וחביב \nלפני השכינה שמו יופיא\"ל שר הפנים ולולי השגחתו ואימתו עליהם לא היו מניחים בריה \nבעולם. והשר הזה מכניעם ומשפילם כאשר ביארנו בשער היכלות הקדושה בהיכל ג' פ\"ג. והשר \nעל החלק הג' הזה שמו קפצפונ\"י ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד והתולדות היוצאות משניהם \nקופצים בקפיצה אחת מקצה האויר ועד קצה האויר וניתן להם רשות לפעמים להטיב ולהבריח \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "הנזקים מבני אדם ומודיעים העתידות לבני האדם כשנראים להם בצורות בני אדם ואין להם \nממשלת בשקרים ולא בכזבים והשואל מהם ימצא שאלתו כרצונו אם השואל ראוי לענות אותו \nואם לאו משיבין לו בכח ההשבעה שלא ניתן להם רשות לענות על שאלתו. ולפעמים כפי הכח \nוהממשלה הנתון לשר הזה קפצפונ\"י מתחבר ומתדבק עם בת אחת אשר לו ושמה לילית היא אשת \nאשמדאי כדפי' לעיל וסיבתו היא דבוקו בלילית הזה. ע\"כ דברי הגאוני' ע\"ה. שוב מצאנו \nבדברי המפרשים שלשה כתות של מלאכי חבלה נבראו בעולם ואלו הן. כת אחת מהם נבראת כשבא \nנחש על חוה בע\"ש. והכת השנית נבראו מנגעי בני אדם מהקרי שראה אדה\"ר כל אותן ק\"ל שנה \nשפי' מחוה וכן הם מתהוים מקרי שאר בני אדם. והכת השלישית נבראות מהם שהם פרים ורבים \nכדפי' רז\"ל (במס' חגיגה דף ט\"ז) ששה דברים נאמרו בשדים שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני \nאדם ואחת מהם פרים ורבים כבני אדם עכ\"ל. ובזוהר (ע' בהקדמת הזהר דף י\"ז) במקומות \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "חלוקים (ע' זהר בראשית דף מ\"ח) נראה שהשדים הם כחות הטומאות והקליפה שנתפשטה בע\"ש \nוהיתה רוצה להתחזק בגוף והשפיעה והוציאה אותם הכחות שהם השדים וע\"י שקדש היום נשארו \nנשמות טמאות בלא גוף כלל כנדרש בפסוק אשר ברא אלדים לעשות. והם עמדו ונתלבשו \nונתגלמו ע\"י קין קינא דמסאבותא ולא נתגלמו להם אלא לפי שעה. ועליהם אמר הכתוב \n(בראשית לו כד) הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר וכו', והנה ענה היה רודף אחר \nהטומאות האלה ומצאם במדבר כי שם מקום מושבם כראוי להם בארץ ציה וצלמות מקום שאין בו \nישוב כלל ונקרא ימם חסר והטעם לפי שאינם לא מיום ששי ולא מיום שבת כי בין השמשות \nנבראו ולכן כתוב ימם שאינם לא לא מיום א' ולא מב' ימים. וענה בהיותו רודף אחריהם \nמצאם. והטעם כי צבעון בא על אמו והוליד בן ממזר כזה שהוא ענה ומפני טומאתו היה רודף \nאחר הממזרות ואנה לידו מציאה כזו פגע בו כיוצא בו ולמדוהו להוציא ממזרים שכמותו \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "והיו מלמדים לו כמה מיני ניחושים וכשפים להמציא טומאות וקליפות בעולם. והרי בארקא \nהם בני בניו של קין ועליהם בארקא שני ממונים שרי טומאה ומענין השדים ההם ומעשיהם \nנדרש שם בארוכה. ע\"כ הגיע העתק הדברים האלה להואיל להבנת התורה והשכלת סודותיה \nומהאל נשאל עזר להושיענו מכל טומאה וטינוף למען נדבק בקדושתו לעבדו בלב שלם אכי\"ר. \nוהנה נשלם הפרק זה ונכלל השער הזה: \n \n", "en": ""}]}
