{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "149", "title": "ספר פרדס רמונים — שער ל פרק ג", "hebrewTitle": "שער ל פרק ג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/149/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/149/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ל פרק ג\nפרק שלישי: \nכבר נתבאר בשער האותיות ענין רוחניות האותיות ומציאותם ולכן כאשר נבא לצרף ג' \nאותיות אחר שהאותיות האלה הם רוחניות צורות פשוטות בהכרח תהיינה מורכבות ונכללות כל \nאחד מחברתה כי כן דרך הרוחניות. כי לא לבד קרה הענין הזה לספי' אבל קרה ענין זה גם \nלענפים ואצילות המסתעפות מהם מאחר שהם צורות נאצלות. וראייה לזה ממה שאמרנו בשער \nהיכלות פ\"ד מענין ע' סנהדרין היושבים באגן הסהר שהם כוללים כלם יחד בכל א' מהם. \nואחר היות הענין הזה כך, נאמר אותיות אי\"ן שהם רומזות בכתר חכמה בינה כמבואר בשער \nערכי הכנויים הנה ודאי הכתר כלול מחכמה ובינה והחכמה מכתר ובינה והבינה מכתר וחכמה \nאבל יוכלל בהם בשני פנים אם שיקבל החכמה מהכתר וישפיע בבינה. ולזה חוייב סדר \nהאותיות כך יוד של אין שהיא חכמה גוברת מפני שכל האותיות השלשה הם בעצם החכמה ולכן \nבחינתה יגבר לעולם והרי לכן י' בראש הצירוף. ואח\"כ א' מפני שהרמז בו הכתר והוא מקבל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מהכתר ומשפיע בבינה ולכן א' יגבר על ן' והיינו יא\"ן והוא צרוף א'. עוד יצטרף דרך \nאחרת שיגביר הבינה על החכמה בסוד אור החוזר ולכן יקבל אור מהבינה וישפיע בכתר ולכן \nיגביר נון של הבינה על א' שבכתר וזהו צרוף שני שהיא ינ\"א אל החכמה כי לעולם החכמה \nגוברת. וכן אל הכתר שתים לסבות אלו כיצד אות הכתר הוא א' ולכן לעולם גוברת ולפי \nשלפעמים יושפע מחכמה אל הבינה כסדר האור לכן צרופו אי\"ן ומפני שגם לפעמים בסוד האור \nהחוזר יגביר הבינה על החכמה ולכן צרופו אנ\"י והם שני צרופים אל הכתר. וכן שתים אל \nהבינה לסבות אלו כיצד אות הבינה נון ולכן לעולם גוברת ולפי שלפעמים מקבל מהכתר ע\"י \nהחכמה בסדר האור לכן יגביר או א' על י' ויהיה צרופו נא\"י ולפי שלפעמים יגביר החכמה \nעל הכתר בסוד אור החוזר לכן יגביר אות י' על א' ויהיה צירופו ני\"א. הנה במלת אנ\"י \nיש ו' צירופים מבוארים שהם אנ\"י אין בסוד הא', יא\"ן ינ\"א בסוד היו\"ד, נא\"י ני\"א \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בסוד הנון. וזה יהיה סוד הצירוף לד' אותיות או לחמשה. ואולם כשיוכפלו האותיות עם \nהיות שבצרוף הגשמי לא יצטרפו כבר אפשר להם להצטרף בצרוף הרוחני שאין רוחניותן שוה \nכדפי' בשער פרטי השמות בענין כ\"ד צרופים שבשם בן ד' שפי' בספר הבהיר יעוין שם. \nואולם יהיו כפולים אלו זכרים ואלו נקבות כמבואר שם. והקצור יפה. ומפני ענין כללות \nהאורות והארתם אלו באלו נמצא שפי' קצת מהקדמונים כי בצרוף וגלגול שם בן ע\"ב או שאר \nהשמות אחר התבודדות גדול יתגלה לצדיק הזכאי המשכיל בעניינם קצת מחלק הבת קול ר\"ל \nרוח ה' ידבר בו ומלתו על לשונו מטעם שהוא מחבר הכחות ומיחדם ומחשקם איש אל אחיו \nכמער איש ולויות עד שיושפע עליו רוב השפע ובתנאי שיהיה העוסק בכך כלי המוכן לקבל \nהרוחניות וראוי לכך שאם לא כן יהפך לאכזר ונהפכו לו סורי הגפן נכריה והקריב אש זרה \nאשר לא צוה ה'. ואחר שבפרקים הקודמים נתעסקנו בהשכלת צרוף האותיות נבא עתה לבאר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ענין צרוף הנקודות: \n \nשער ל פרק ד\nפרק רביעי: \nבצרוף הניקוד. ואולם הנקודות בדרך הצרוף רוב המפרשים הסכימו שלא לצרף אלא בחמש \nנקודות לפי שסימנם פתוחי חותם. ויש שכתבו שהם עם השבא. וכל זה נראה לנו דוחק כי \nהנקודות הם י\"ב וכחותיהם וצורתם משונה זו מזו כדפירשנו בשער הניקוד א\"כ ראוי לצרף \nולגלגל התיבות ע\"י כלם ואולם שלא לפרוץ גדר וגבול אשר גבלו ראשונים קדמונינו לא \nנכתוב כ\"א צרוף החמשה שהם נוטריקון ומזה יקיש המעיין אל השאר ואם לא יספיק למעיין \nיעויין בשער פרטי השמות כי שם הארכנו בחלוקים אלה שבין המפרשים ובינינו. וראשונה \nיתעלה המספר אל התיבות והצירופים האלה בדרך שיתרבה ויתעלה מספר הצירוף באותיות \nכמבואר בפ\"ק. כיצד אות א' יבנה ה' בתים ואלו הם א א א א הרי חמשה ואם ששה יעלו ששה \nואם י\"ב י\"ב וכאשר נוסיף אות שנייה יעלו אל חמשה פעמים חמשה וכן כשהם שש נקודות \nיעלו ששה פעמים ששה שהם ל\"ו וכן אם יהיו י\"ב יעלו י\"ב פעמים י\"ב שהם קמ\"ד כמו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שצרפנו בשער הנזכר. וזהו צרוף שתי אותיות בה' נקודות: \nאב אב אבב אב אב אב אב אב אאב אב אבב אב אב אב אב אב אב אב אב אב אב אבג אבג אבג \nאבג אבג אבג אבג אבג אבג אבגג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג: \nהנה הצבנו דרך כיצד שני אבנים בונים ה' פעמים ה' שהם כ\"ה וכאשר נצטרף בת ג' אותיות \nיעלה ה' פעמים כ\"ה שהם קכ\"ה כיצד כל אות הם ה' ונופל על הכ\"ה ה' פעמים נמצאו קכ\"ה \nוזו צורתו. הנה סדרנו חמשה צורות של חמשה ועשרין תיבות כל א' ואחד כי בהמלכת הקמץ \nכ\"ה והעניינים ישכיל האדם מעצמו בהשכלתו בצורות יותר ממה שישכיל בעיונו בעניינים \nבעל פה. והנה אם יהיו האותיות ארבע יעלה הצרוף ו' מאות וחמשה ועשרים ואם יהיו \nהאותיות ה' יעלה הצירוף שלשת אלפים ומאה ועשרים וחמשה כי באותיות שלש הם מאה ועשרים \nוחמשה שבכפל האות יגבר ה' פעמים קכ\"ה שהם שש מאות עשרים וחמשה ואם נוסיף אות אחרת \nיעשה ה' פעמים שש מאות וכ\"ה וע\"ד זה יעלה מספרו כי מה שהיה כלל הצירוף יעשה נתח אחד \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מחמשה נתחי הצירוף כמצוייר לפניך ודי בזה הערה לענין צרוף הנקוד בס\"ד והנה נגמר מה \nשעלה בדעתינו לחבר בענין חלק הצרוף ועתה נבא בחלק התמורה בס\"ד: \n \nשער ל פרק ה\nפרק חמישי: \nענין התמורה להאיר אות באות ברל\"א שערים כאשר נבאר. ויש חלוק בין צרוף לתמורה כגבוה \nשמים על הארץ. והטעם כי הצירוף תשתפכנה אבני קדש ולא תתהפכנה מאותיות אלו לאותיות \nאלו זולת שהם בראש הצירוף ואותם שהם בראש הצירוף הם אותם שבסוף הצרוף אלא שהוא כמו \nגלגל המתגלגל מראשו לסופו ומסופו לראשו ונעשה ראש סוף וסוף ראש, ראש תוך ותוך ראש, \nסוף תוך ותוך סוף. והאותיות לעולם לא ישתנו ואף אם ישתנו בסדרם אבל התמורה הוא \nחילוף האותיות בכ\"ב אלפא ביתות כאשר נבאר כמו המשל שם ידו\"ד אלד\"ינו ידו\"ד המתחלף \nבאבג\"ד כוז\"ו במוכס\"ו כו\"זו. ובאתב\"ש מצפ\"ץ תכצ\"מטפ מצפ\"ץ וכן בשאר אלפ\"א ביתו\"ת עד \nכ\"ב. ודרך זה משובחת מהגימטריא כאשר נבאר כי בגימטריא יתחלפו האותיות ואף שאין מספר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אלו כמספר א' כי לפעמים משלש יעשו ארבע ומארבע שלש כאשר נבאר: \nאלו הם כ\"ב אלפ\"א שבהם יתחלפו האותיות כאשר באו בספר יצירה וקראם רל\"א שערים מפני \nשהם רל\"א זוגות: \nאל בת גש דר הק וץ זף חע טס ין כמ: \nאב גת דש הר וק זץ חף חע יס כן למ: \nאג דת הש ור זק חץ טף יע כס לן במ: \nאד בג הת וש זר חק טץ יף כע לס מן: \nאה בר ות זש חר טק ין כף לע מס גן: \nאו בה גד זת חש טג יק כץ לף מע נס: \nאז בו גה חת טש יד כק לץ חף נע דס: \nאח בז גו דה טת יש כר לק מץ נף סע: \nאט בח גז דו ית כש לר מק נץ סף הע: \nאי בט גח דז הו כת לש מר נק סץ עף: \nאב בי גט דח הז לת מש נר סק עץ יף: \nאל בך גי דט הח וז מת נש סר עק פץ: \nאמ בל גס די הט זה צת סש ער פק זן: \nאג בם גך דק הי וט זח סת עש פר צק: \nאס בג גמ דל הס וי זט עת פש צר חק: \nאע בס גנ דמ הל וכ זי חט פת צש קר: \nאף בע גס דנ המ ול זכ חי צת קש טר: \nאץ בף גע דס הג ומ זל חס טי קת רש: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אק בץ גף דע הס וג זם חל טב רת יש: \nאר בק גץ דף הע וס זג חמ טל יב שת: \nאש בר גק דן הף וע זס חג טמ יל כת: \nאת בש גר דק הץ וף זע חס טן ימ כל: \nע\"כ נשלמו רל\"א שערים שבספר יצירה ובהם מתחלפות האותיות כל אשר יצטרף אל החילוף \nהשמות והכחות: \nעוד יש אלפא ביתות אחרות מצאנו מפוזרות בין דברי הספרים הישנים ואלו הם הראשונה \nהאלפא ביתא הישר והיא זאת: \nאב גד הו זח טי כל מג סע פצ קר שת מנצפך: \nאחס בטע גיף דכץ הלק ומר זנשת: \nאיק בנר גלש דמת הנך וסס זען חפף טצץ: \nאל בם גן דס הע וף זץ חק טר יש כת: \nאט בח גז דו הג סס על פך צי קת רש: \nתשרק צפעם נמלך יטחז והדגבא שער ל' שער הצירוף ומלבד הרל\"א האלה מצאנו עוד בפי בעלי \nהחכמה רל\"א שערים כתובים פנים ואחור ואלו הן: \nרל\"א שערים פנים: \nאט אב בג גד דה הו וז זח חט טי יב כל לם מג נס סע עפ פץ צק קר רש שת: \nאג בד גה דו הז וח זט חי טב יל כמ לן מס נע ספ עץ פק צר קש רת: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אד בה גי דז הט וט זי חב טל ימ כן לס מע נף חץ עק פר ש קת: \nאה בו גז דח הט וי זב חל טמ יג כס לע מף נץ סק ער פש צת: \nאו בז גח דט הי וס זל חמ טן יס כע לף מץ נק סר עש פת: \nאז בח גט די הב ול זמ חן טס יע כף לץ מק נר סש עת: \nאח בט גי דב הל ומ זן חס טע יף כץ לק מר נש סת: \nאט בי גס דל המ ון זס חע טפ יץ כק צר מש נת: \nאי בס גל דמ הן וס זע חף טץ יק כר לש מת: \nאס בל גמ דן הס וע זף חץ טק יר כש לת: \nאל במ גן דס הע וף זץ חק טר יש כת: \nאמ בן גס דע הף וץ זק חר טש ית אן בס גע דף הץ וק זר חש טת אס בע גף דץ הק ור זש \nחת: \nאע בף גץ דק הר וש זת אף בץ גק דר הש ות אץ בק גר דש הת: \nאק בר גש דת אר בש גת אש בת: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער ל פרק ו\nפרק שישי: \nונמצא השערים האלה והאלפא ביתות הם ע\"ד זה כשנכתוב אלפא ביתא א' בהפך והא' ביושר אז \nיצא את ב\"ש. ובגלגול העגולים עוד יצא אלפא ביתא שניה שהיא א\"ש ב\"ר וכו' וכן כלם \nקצתה מצד פנים וקצתה מצד אחור. וכדי שיובן הענין הזה על מתכונתו ציירנו הנה העגולים \nכפי המצטרך. הנה הצבנו ד' עגולים אלו בתוך אלו הג' אלפא ביתות ביושר אבג\"ד והרביעית \nתשרק. מהשנים הראשונים נוכל להמציא רל\"א שערים פנים ואחור כמו שהם כתובים בפ' הקודם \nובשלשת העגולים שהם ביושר נוכל להמציא אלפא ביתות מהם של אח\"ס בט\"ע וכיוצא בהם \nמורכבות מג' אותיות ובשנים האחרונים שהם הא' ביושר והשנית תשרק נוכל להמציא כ\"ב \nאלפא ביתות שבספר יצירה שהעתקנום ג\"כ בפרק הקודם. ואחר שנתבארו מציאות האלפא ביתות \nוגלגול' רצוננו לבאר ענין התמורה וסבתה. והענין הוא כי האותיות בתפארת כי שם עיקר \nהוויות' בעצם ההויה שהיא רקיע כדפי' בשער האותיות. בתפארת הם סדר האלפא ביתא ביושר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אבג\"ד וכו' ובמלכות הם להפך תשר\"ק והטעם מפני שהם זכר ונקבה זכר באמ\"ש נקב\"ה באש\"ם. \nכי כן דרך החותם כי הצורה החקוקה בחותם ממעלה למטה מתהפך [בנחתם מלמטה למעלה] וכן \nזכר יהו\"ה ביושר נוקבא הוה\"י להפך כמו שבארנו בשער ממטה למעלה. וגלה הענין הזה \nהרשב\"י ע\"ה בשיר השירים (בז\"ח דף ע\"ט) וז\"ל אתוון עילאין רברבין הוו בארח מישר לגבי \nדכר, אתוון תתאין זעירין הוו בהיפוכא למפרע לגבי נוקבא. אתוון עילאין רברבין הוו \nבארח מישר לגבי דכר אבג\"ד וכן כלהו כמה דאתחזין למהך אתוון בארח מישר לגבי דכורא. \nאתוון זעירין תתאין הוו בהיפוכא למפרע גו נוקבא תשרק וכן כלהו כמה דאתחזי גבי נוקבא \nדהוה מאחורא קשר של תפילין דאקרי אחור כמה דאת אמר אחור וקדם צרתני אחור לגבי נוקבא \nוקדם לגבי דכורא ודא איהו דכתיב וראית את אחורי דא נוקבא דהוות מאחורא עכ\"ל. \nובתיקונים פירש הרשב\"י ע\"ה כי אותיות אבג\"ד ביושר הם בחסד ואותיות תשר\"ק הם בגבורה. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ולא פליגי כי ידוע הוא כי ענין תשר\"ק הוא בשם הוה\"י שהוא מצד הנקבה ומצד הגבורה מצד \nתגבורת צד שמאל על הימין כדפירשנו בשער ממעלה למטה ונבארהו הנה עוד. ואותיות אבג\"ד \nהם בענין שם יהו\"ה ביושר מצד הזכר מצד החסד ומצד תגבורת הימין על השמאל. והענין כי \nדרך הזכר לנטות אל הימין ודרך הנקבה לנטות אל השמאל. וכאשר יגבר כח הזכר על הנקבה \nהיינו שיגבר כח הרחמים על הדין. וכאשר יגבר כח הנקבה על הזכר היינו שיגבר כח הדין \nעל הרחמים והכל ענין א' ודרך א'. הנה נמצא עתה אותיות אבג\"ד בת\"ת ואותיות תשר\"ק \nבמלכות. והנה אותיות שבזכר הם ג' אלפא ביתות שהם אור מים רקיע שהם ג' מדרגות חסד \nוגבורה תפארת כמבואר בשער האותיות וכלם ביושר שאין אלפא ביתא דתשר\"ק אלא מצד הנקבה \nבהצטרפות הדין אבל מצד הגבורה בעצמה יהיה ביושר ולפי שהם ג' מדרגות ביושר לפיכך \nיתהוה מהם אלפא ביתא של אח\"ס בט\"ע וכדומה להם כלם בעלי ג' אותיות מפני שהם גלגלים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מתגלגלים ונשפעים אלו בתוך אלו כאשר נבאר והתפארת שהוא הרקיע תחתיו תתגלגל המלכות. \nוכבר נודע כי תהלוכות הלבנה יותר מהירות מתהלוכות החמה ולפיכך כשיתגלגל המלכות \nותקבל מהת\"ת לפעמים תקבל התי\"ו שבמלכות מהאלף שבתפארת ועד\"ז כל האלפא ביתא של א\"ת \nב\"ש. וכאשר ימהר הלבנה גלגולה ועדין החמה בעמידתה תקבל ש' שבמלכות מהא' שבת\"ת וכן \nכל האלפא ביתא של א\"ש ב\"ר וע\"ד זה כלם. ואין לתמוה היות אות מקבלת מחברתה עם שאינה \nבן זוגה מפני שכל האותיות הם כלולות מי\"ס כי כל הדברים הנשפעים ומתאצלים מעצם \nהספירות הם בעלי עשר מפני שלא היה בו פירוד. וא\"כ כאשר האות של מעלה יאיר עבר פניה \nלהשפיע, האות התחתונה עומדת לקבל כפי מדתה של עליונה והעליונה כפי מדתה של תחתונה. \nוהמשל בזה כאשר העליונה תהיה בחינת התפארת יזמין ויאיר התחתונה צד אשר לה ממלכות \nלקבל וכאשר התחתונה ת\"ת יזמין העליונה צד אשר לה מכתר להשפיע וע\"ד זה כל האותיות \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "באופן שהוא מקבילות הלולאות ומקבלין דין מדין ואין אחת שיהיה ח\"ו עינו רעה בשל \nחבירו: \nואחר שאנו בהקדמה זו בין האולם ולמזבח עוד נכנס עמה מן האולם ולפנים כי לפי דרך זה \nיהיו האותיות כל א' כלולה מהכ\"ב כי כן דרך הדברים הרוחניים כל א' כלולה מחברתה \nכדפי' לעיל בשער פרטי השמות בענין תל\"י גלג\"ל ל\"ב וכן בשער היכלות בפ\"ד בענין ע' \nמאורות שנכללים וכו'. ודבר מבואר הוא כי אחר שכל א' כלול מי' מפני שלא יהיה פירוד \nח\"ו, כן ג\"כ כל הענפים הפרטיים כלולים. וכמו שנאמר בספי' כלם ג\"כ נאמר בכל ספירה \nוספירה ובכל ענף. והחילוק שביניהם הוא על דרך חילוק הספירות שפי' בשער מהות והנהגה \nשהעיקר הוא הגובר כן בענפים כל ענף וענף כלול מחבירו אלא שכאן מתגלה ענף זה יותר \nמחבירו וכו'. ונחזור לענייננו שאחר שכל א' מהאותיות כלולה מהכ\"ב א\"כ לא יפלא שיתחלף \nכל א' מהם באיזו שתהיה כיון שבה גם כן חלק מאותו האות המתחלף בה אלא שעכ\"ז העקר הוא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "האות הכתובה בעקר השם ואותה המתחלפת הוא ענף ממנה. והמשל בזה שם יה\"ו יתחלף בא\"ת \nב\"ש מצ\"ף. והנה האותיות האלה הם ענפים ממנו לא שיהי' כל עצם השם שביה\"ו במצ\"ף ומפני \nזה כח התמורה לא ישובח כצירוף כי הצרוף כל עצמות האותיות הוא השם שנצטרף ולא חסר \nדבר אלא שנהפך בערך הבחינות כדפי' בפ\"ג. אבל התמורה יתמעט כח השם הנזכר ע\"ד שפי'. \nוע\"ד זה נקיש לכל התמורות ולכל השמות. ובתיקונים (תקונא כ\"א דף נ\"ט ודף ע') מוכח כי \nענין התמורות האלה הם מצד מטטרו\"ן ומתפשט קב\"ה מכל כנויין ומכל מרכבות דמטטרו\"ן \nדאינון כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו מצפ\"ץ וכו' ואמר כי תמורות יהו\"ה אלהינ\"ו יהו\"ה בכוז\"ו \nבמוכס\"ז כוז\"ו וכן יהו\"ה במצפ\"ץ הם מרכבו' ה' במטטרו\"ן והם לבושי השם שהם בזמן \nהגלות. ונדרש שם כי בזמן הגאולה מתפשט הקב\"ה מכל הכנויין וכו' כדמסיק. המשל בזה \nכאשר שם בן ד' מתלבש באותיות מצפ\"ץ מורה על שנתלבש השם במטטרו\"ן בלבוש המכונה כן \nוכן לשאר כל השמות ולכל התמורות: \n \nשער ל פרק ז\n", "en": ""}]}
