{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "89", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כא פרק ז", "hebrewTitle": "שער כא פרק ז", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/89/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/89/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כא פרק ז\nפרק שביעי: \nכל דבר גשמי שיהיה לו שש קצוות יחוייב היות לו י\"ב גבולים באלכסון. הא כיצד, נצייר \nבדעתינו בית אחד בד' כתלים וקרקעית ותקרה שהם שש קצות. הנה יחוייב י\"ב גבולים \nבאלכסון שהם י\"ב הוויות. הא כיצד, גבול שבו יתדבק כותל מזרח עם התקרה שהוא גבול \nמזרחית רומית. וכן לד' כתלים, גבול צפונית רומית, גבול מערבית רומית, גבול דרומית \nרומית. הם ד' גבולים. וד' גבולים אחרים למטה. גבול מזרחית תחתית, גבול צפונית \nתחתית, גבול מערבית תחתית, גבול דרומית תחתית. הם ד' גבולים אחרים למטה. והם ח'. \nוד' זוויות מקום דבוק הכתלים זו בזו. כיצד, גבול מזרחית צפונית והיינו צפונית \nמזרחית הרי א', וכן גבול מזרחית דרומית והיינו דרומית מזרחית הם ב', וכן גבול \nמערבית דרומית והיינו דרומית מערבית הם ג', וכן גבול מערבית צפונית והיינו צפונית \nמערבית הם ד'. ונקראים גבולי אלכסון מפני שהם באלכסון. ואינם כסדר הו' קצוות שהם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ביושר מזרח נגד מערב צפון נגד דרום מעלה נגד מטה. אבל אלה הם נגדיים זה לזה \nבאלכסון. גבול מזרחית רומית נגד מערבית תחתית, וגבול מערבית רומית נגד מזרחית \nתחתית, וגבול צפונית רומית נגד דרומית תחתית, וגבול דרומית רומית נגד צפונית תחתית, \nוגבול מזרחית צפונית נגד מערבית דרומית, וגבול מזרחית דרומית נגד מערבית צפונית. \nוכלם נגדיים באלכסון. ובישוב דברים האלה הם קרובים אל השכל בציור נקל מאד כדפי'. \nוכענין הזה אל הספירות להבדיל כמה הבדלות. כי הכל ע\"ד משל ולשכך את האזן. כיצד ת\"ת \nשהוא המזרח יתיחד עם הצפון שהוא הגבורה ועם הדרום שהוא החסד ועם הנצח שהוא המעלה \nועם ההוד שהוא המטה. וכמו שלא ישתוה הדרום עם הצפון דהיינו החסד עם הגבורה, שהרי הם \nשתי ספירות, לכל אחד מהם פעולה בפני עצמה. כן לא ישתוה יחוד הת\"ת עם החסד עם יחודו \nעם הגבורה. וכן לא ישתוה בחינת יחודו עם הנצח עם בחינת יחודו עם ההוד. נמצא לפי זה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "יתהוה בחינה אחת מיחוד התפארת עם החסד והיא תקרא גבול מזרחית דרומית. ובודאי שהיה \nמתהווה מיחוד שתי מדות בחינה של רחמים. הרי גבול אחד. ונגד הגבול זה שהוא מזרחית \nדרומית היא גבול מערבית צפונית. והיינו יחוד יסוד עם הגבורה. והנה היחוד הזה הוא \nדין, כי היסוד בעצמו דין והגבורה דין, ויחודם יתהוה ממנו דין. והיינו גבול ב'. עוד \nיתייחד הת\"ת עם הגבורה, וזה יהיה בהכרח נוטה אל הדין כי הגבורה דין, וזה נקרא גבול \nמזרחית צפונית. הרי גבול ג'. ונגד הגבול הזה שהוא מזרחית צפונית הוא גבול מערבית \nדרומית, והיינו יחוד היסוד עם החסד. וזהו ודאי רחמים הפך הגבול הקודם. הרי גבול ד'. \nוהם שנים נגד שנים תפארת נגד היסוד. עוד יתייחד הדרום עם המעלה. והיינו יחוד החסד \nעם הנצח. ואז ודאי היא בחינת רחמים, שכן שניהם רחמים. והיינו גבול דרומית רומית. \nהרי גבול ה'. ונגד זה הגבול גבול צפונית תחתית והיינו יחוד הגבורה בהוד, וזה ודאי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דין גמור, שכן שניהם דין, וזהו יחוד הצפון עם התחת. והרי גבול ששי. עוד יתיחד הדרום \nעם התחת, והיינו יחוד החסד עם ההוד, והיא בחינת רחמים, והיינו גבול דרומית תחתית. \nהרי גבול ז'. ונגד הגבול הזה הוא גבול צפונית רומית, והיינו יחוד הנצח עם הגבורה, \nוהוא הפך הגבול הקודם. הרי גבול ח', הם שנים נגד שנים. עוד יתייחד הרום עם המזרח, \nוהיינו יחוד הנצח בת\"ת, והיא בחינת רחמים, והיינו גבול מזרחית רומית. הרי גבול ט'. \nונגד גבול זה גבול מערבית תחתית, והיינו יחוד הוד ביסוד, והיא בחינת דין. הרי גבול \nי'. עוד יתיחד הנצח עם היסוד, והיינו גבול מערבית רומית, והיא בחינת רחמים. והיינו \nגבול אחד עשר. ונגד גבול זה גבול מזרחית תחתית, והיינו יחוד התפארת עם ההוד, והיא \nבחינת דין. והיינו גבול י\"ב. הרי שנים נגד שנים נצח נגד הוד. נמצא כלל הגבולים האלה \nששה לדין וששה לרחמים ולכן בחינתם י\"ב כדפי'. וכאשר נבחינם בערך ד' קצוות שהם מזרח \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומערב צפון ודרום שהם עיקר ועולים ג\"כ ברוחניות אל ד' רגלי המרכבה ואין מעלה ומטה \nנחשבים לעצמם אלא נטפלים אל הד' הנזכר כנודע ומפורסם בדברי הרשב\"י ע\"ה בענין ד' \nרגלי המרכבה אברהם יצחק יעקב דוד כי יסוד ומלכות הכל אחד לענין מערב כמפורסם הם י\"ב \nנחלקים אל ד'. כיצד, ג' לכל אחד מהד' רוחות והם ד' פעמים ג' יעלו י\"ב. הנה גבול \nמזרחית צפונית משוך כל פני המזרח וגבול מזרחית רומית וגבול מזרחית תחתית הם ג' \nגבולים למזרח ומתמתח והולך עד גבול דרומית מזרחית ומשם תחלת גבולי דרום. כיצד גבול \nדרומית מזרחית וגבול דרומית רומית וגבול דרומית תחתית הרי ג' גבולים לדרום ומתמתח \nוהולך עד גבול מערבית דרומית ומשם תחלת גבולי המערב כיצד גבול מערבית דרומית וגבול \nמערבית רומית וגבול מערבית תחתית. הרי ג' גבולים למערב ומתמתח והולך עד גבול מערבית \nצפונית ומשם תחלת גבולי הצפון כיצד גבול מערבית צפונית וגבול צפונית רומית וגבול \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "צפונית תחתית הרי ג' גבולים לצפון ומתמתח והולך עד גבול צפונית מזרחית שהוא מכלל \nגבולי המזרח כדפי'. נמצאו לפ\"ז שלשה גבולים למזרח שלשה גבולים למערב שלשה גבולים \nלדרום שלשה גבולים לצפון וכלם גבולים לאילן האמצעי שהוא הת\"ת כדפירשנו בפ' הקודם. \nוזהו אילן אחד יש לו להקב\"ה ובו י\"ב גבולים והאילן באמצע. וראוי עתה ליחד פרק בפ\"ע \nלענין תלי גלגל ול\"ב כדי ליתן ריוח בין הדבקים לתת מקום אל השכל להבין: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער כא פרק ח\nפרק שמיני: \nוהנה בעל ספר יצירה כלל ענין הבריאה בעול\"ם שנ\"ה נפ\"ש. וז\"ל בפ\"ו תלי בעולם כמלך על \nכסאו. גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה עכ\"ל לעניינו. ועם היות דבריו אל \nהפשט באמרו תלי בעולם כמלך על כסאו ופי' מלך על הכוכבים ומזלות. ותל\"י הוא גשם מאש \nואויר ומים ואינו נראה לעין. ולפי האמת הוא הקו הישר שעליו תסובנה הגלגלים כי אותה \nהנקודה לא תזוז לעולם ממקומה כאלו נאמר שהוא היה גשם מאש אויר וכו'. ע\"ד משל הקו \nשמצפון לדרום עובר בין האש הסובב העולם ובין המים והאויר ויסוד הארץ שעל אותה נקודה \nסיבוב כל הגלגלים ולא יחטיאו השערה לא יעלה ולא ירד זה יקרא תל\"י, ולקצת התוכניים \nנקרא תנין. והוא כמלך על כסאו ע\"י הנהגת הגלגלים כדפי'. גלגל בשנה פי' גלגל השמש \nשבו יתסדרו ענייני השנה בתקופות וכל העניינים והוא מלך בענייני השנה. לב בנפש \nהכוונה כי בחלל הלב עקר משכן הנפש החיונית ומשם מתפשטת בשאר איברי הגוף, נמצא עיקר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הנפש בלב והוא מולך על שאר הכוחות המתפשטים ממנו והוא מנהיג הגוף ומתקוטט עם אויבי \nהחיות כנודע לבעלי הרפואה והיינו כמלך במלחמה. זהו דרך פשוטו. ועם היות פשוטן של \nדברים אמת רמיזתן במרומי ערץ. שכן דרך הספר מדבר בעולם הזה ודבריו עומדים ברומו של \nעולם. והענין הוא כי עולם ר\"ל בינה הנקרא עולם ע\"ש ימי ההקף שהיא העולם באמיתות. \nונקרא עולם על שם שהם נעלמים בה, כאשר יתבאר בשער ערכי הכנויים ב\"ה. והאריכות עתה \nבהכרח שששת ימי ההקף הם בתוכה אין צריך, כי נודע היותה מערכה שניה אל האצילות כדפי' \nבשערים הקודמי'. ואמר תל\"י בעול\"ם מלשון (שה\"ש ה יא) קווצותיו תלתלים דהיינו מציאות \nהת\"ת הגנוז בבינה בסוד הדעת. והיינו התל המקבץ השש קצוות הנעלמות בבינה כנודע. והוא \nכמלך על כסאו. שבמקום הבינה נקרא מלך. וכסאו הוא פארותיו שהם ששת קצוותיו. הנעלמים \nומפני שבהיותן שם אינו חסר שפע וברכה לכן נקרא מלך על כסאו בהשקט ובבטחה. והוא על \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כסאו מיוחד במלכות מלך תפארת על כסא מלכות כי במציאותה הנעלם אין מיעוט כדפי' בשער \nהמיעוט בפ\"ד. גלג\"ל בשנ\"ה. שנה היינו תקופות הששה ימים במקומם בתפארת. ר\"ל מקום \nאצילותם וקיבוצם ומציאותם שם יקרא שנה והתפארת בתקפו עמהם יקרא גלגל. ומפני שאין שם \nשקט ובטחון הדין, לכן אמר כמלך במדינה לשון דין, דדין ודאי איכא, אבל מולך עליו, \nוהיינו שהוא מלך במדינה. והיינו יחודו נמי עם בת זוגו שהיא עיר ומדינה. ונקראת כן \nכשהיא מתלבשת בדין מפני היניקה מהגבורה והמיעוט. ל\"ב בנפ\"ש שני כנויים אלה הם \nבמלכות. אמנם ירצה בלב בתוכיות מציאות עצמות הנקודה האמצעית. ונפש היא בחינת עצמה \nאל בחינות הו' קצוות שבה והיא נקודה באמצע מציאות נקודת ציון נגד הת\"ת. ואחר שקודם \nאלינו מציאות ששה קצות בשלשה מערכות אלה והם נקראים עולם שנה נפש. והנקודה האמצעית \nהיינו האילן האמצעי הנזכר במאמר נקרא תלי גלגל ולב וסי' עש\"ן תג\"ל. הנה ע\"י תהיה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ההנהגה בגלגול הקצוות במערכות שהם מערכה מול מערכה זו שואבת מזו וזו משפעת לזו \nומכחה נברא עולם שנה נפש הגשמיות דרך המערכות שהם אצילות בריאה יצירה עשיה. ובכולם \nעולם שנה נפש כסדר אצילות כן סדר הבריאה כן סדר היצירה כן סדר העשייה. ואחר שנודע \nכי י\"ב גבולים הם מכח ו' קצוות הנה נמצא היות י\"ב גבולים בבינה וי\"ב בת\"ת וי\"ב \nבמלכות. וביארנום כי הם נחלקים לד' ג' גבולים לכל רוח כזה: \nההי\"ו ההו\"י הוי\"ה צפון: \nויה\"ה והה\"י והי\"ה מזרח: \nהיו\"ה היה\"ו הוה\"י מערב: \nהרי י\"ב לבינה וי\"ב לתפארת. [עתה נכתב כ\"ד צירופים למלכות: \nאדני אדיג אניד אנדי אינד אידג דרום: \nדאני דאיג דינא דיאג דנאי דניא צפון: \nנאדי נאיד ניאד נידא נדיא נדאי מזרח: \nיאדג יאנד ינדא ינאד ידאג ידנא מערב: \nוהנה שלשה פעמים לדרום שהוא הי' בחכמה שהוא בחסד דרום והיינו ג\"כ א' של אהי\"ה וא' \nשל אדנ\"י כי הכל א' כמבואר בהרשב\"י ע\"ה באמרו ענין יחוד ג' שמות אלו כזה יאהדונה\"י \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יאההויה\"ה והם ג' פעמים לצפון שהוא הה\"א שהיא בבינה שהיא בגבורה צפון והם ג\"פ למזרח \nשהוא הוא\"ו שהוא בת\"ת (והם ג\"פ למערב כו' כנודע) אמנם ביחס ההויות וכן השמות אל \nהגבולים זה אין בנו כח עד יבא מורה צדק. והנה תל\"י הוא שם אהי\"ה, וגלג\"ל הוא שם \nיהו\"ה, ול\"ב הוא שם אדנ\"י. והד' רוחות הם ד' אותיות השם, אות אחת לכל רוח. והגבול \nהוא צרוף שם אחד כמו שציירנו. והנה לכל שם מהי\"ב ששה שמות מהע\"ב שמות והיינו דקאמר \nששה משמותם על האבן האחת. והטעם כי כל גבול יהיה כלול מששה קצוות. כי כח כלם בכל \nאחד. ע\"ד שבארנו בענין כללות הספירות בשערים הקודמים. וכל שם הוא מג' אותיות שהם \nנגד חסד דין רחמים. שבזה נכלל כל האצילות כדפי' בשער מהות וההנהגה פכ\"ה בס\"ד. וכן \nהם ג' אותיות אות א' בכל פסוק שהרמז בהם אל ג' קוים כדפי' לעיל. והנה כל אחד כלול \nמחבירו והכל להורות על היחוד ועל ההנהגה. כי כשם שטבע המזלות מתחלפים כן הדבר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בהויות ובצירופים איש על עבודתו ועל משאו, ואיש במלאכתו אשר המה עושים. וכבר נתבאר \nכי הג' מדות האלה הוא הנהגת העולם עליונים ותחתונים והם נכללים בסוד יהו\"ה כנודע \nומהם נתפשטו ההויות כלם בכל העולמות בעולם שנ\"ה נפ\"ש (ע\"ד הפשט) שהם י\"ב י\"ב בסוד \nי\"ב גבולים כאשר נתבאר בספר יצירה. ונתפשטו הצורות העליונות עד היותם במלכות כ\"ד. \nלסבה כי המלכות היא י' והת\"ת ו' ושיעור ו' שני יודי\"ן כדפי' הרשב\"י ע\"ה והעתקנוה \nלעיל בשער השמות בפ\"ו בע\"ה וכן שיעור המלכות זרת כמו שנבאר בערכי הכנויים ושיעור \nהת\"ת אמה כאשר יתבאר שם ושיעור האמה ב' זרתות כנודע. וכן הת\"ת החוצה השקל עשר הוא. \nומלכות היא ה' מחצית העשר כדפירשנו בשער א' פ\"ב בס\"ד (כצ\"ל ע\"פ הפלח) וכן המלכות ה' \nוהיינו שהיא ג' ווי\"ם שהם נצח הוד יסוד כדפי' בשער המציאיות. ושיעור הת\"ת כפלים \nשהוא ו' קצוות. הוכרח מכל זה ששיעור הת\"ת כפל לשיעור המלכות, א\"כ הוכרח לזה שמה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שנכללו ו' שמות של הע\"ב בצרוף הא' של אהי\"ה או הי' של יהו\"ה צריך שנים בשם אדנ\"י \nמפני שאינה כוללת מהקצוות כ\"א ג' כדפי' ולכן באו צרופי אדנ\"י כ\"ד שהם ג\"פ כ\"ד הם \nע\"ב, וכן פי' בספר הבהיר במ\"א. ועוד פירש שם כי אפי' בשם בן ד' הם כ\"ד צורות כ\"ד \nצירופים. ואין לתמוה על זה, כי אם היותו שישתוו ההוויות באותיותיהם לא ישתוו \nברמיזתם. וראייה מאותיות ה\"ה שבשם ששוים בצורתם ומשונות ברמיזתם כמו שביארנו בשער \nהשמות בפ\"א בס\"ד. ולכן נחשוב כאלו ה' שניה הי' צורתה משונה מחברתה, ויצא לנו כ\"ד \nצירופים כ\"ד צורות. ועם היות שידמו הי\"ב אל הי\"ב הם כדמות זכר ונקבה מקבל ומשפיע \nוכן הם י\"ב שעות ביום וי\"ב שעות בלילה, של הלילה מקבלות מהיום ושל יום משפיעות \nבלילה בסוד מדת יום ומדת לילה. ועוד ראוי שנקדים כי תפארת ומלכות מתייחדים ומתדבקים \nבכל הספירות ובכל האברים העליונים פעמים כלם יחד ופעמים במקום מיוחד כאשר מתבאר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מסוד התפילות. כי תפלת השחר מכונה לאברהם ושם מתרפקת על דודה ע\"י החסד, ותפלת המנחה \nיצחק ושם יחודה עמו ע\"י גבורה, ותפלת ערבית יעקב וכו'. וכסדר התפלות כן סדר המועדים \nכי פסח הוא חסד ושבועות ת\"ת ור\"ה גבורה וסוכות יסוד וש\"ע מלכות וחנוכה ופורים נצח \nוהוד כי כן ביאר הרשב\"י בתיקונים (תקוני ז\"ח דף קי\"א). והכונה על יחודה עם בעלה, \nבעוד הענפים האלה ואין זה מקום הדרוש הזה כי נבאר אותו בס' אור יקר בס\"ד. אמנם \nתשתנה הבחינה לפי השתנות המקום ויתגלה הדבר הזה בסוד צרוף הניקוד כי יעלה המספר \nלאין תכלית כאשר נבאר בשער הצירוף פ\"ד בס\"ד. הנה נמצא עתה היות אמת שהם כ\"ד צורות \nכ\"ד צירופים והם הם י\"ב צורות י\"ב צרופים שהכל א' והכל עולה אל מקום א'. ובזה יתוקן \nדברי ספר הבהיר במקום אחר, כי כן ביאר הוא בפי' כאשר נבאר כי י\"ב זכרים וי\"ב נקבות \nדומים אלו לאלו והם עולים כ\"ד. והנה נודע היות הזכר הפך הנקבה כמו שנתבאר בספר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "יצירה זכר באמ\"ש נקבה באש\"ם. ולנו בזה שני דרכים. או אם נאמר שיהיו תיקון הזכרים \nוהנקבות כמו אמ\"ש ואש\"ם ונמליך לעולם אות אחת בראש הזכר והנקבה דהיינו אות מהרוח \nשבו הזכר ובו הנקבה. כגון אם אנו ברוח מזרחי שהוא י' משם אהיה כמבואר לעיל הנה יהיה \nהזכר יאה\"ה ונקבתו יהה\"א. וכן אם יהיה הזכר יהא\"ה יהיה הנקבה כמוהו יהא\"ה אלא שהוא \nהמליך אות ה\"א ראשונה והנקבה הפכה והמליכה אות ה' השניה. וכן באדנ\"י המשל אות רוח \nדרומי הוא א' ויהיה הזכר אדנ\"י והנקבה אינ\"ד, ואם יהיה הזכר אדי\"נ יהיה הנקבה \nאני\"ד, ואם יהיה הזכר אנד\"י יהיה הנקבה איד\"נ. זהו דרך א'. או אם נאמר י\"ב צרופים \nממש נקבות כי\"ב הזכרים ולעולם הזכר והנקבה שוים כזה הזכר יהו\"ה והנקבה יהו\"ה, הזכר \nהוה\"י והנקבה הוה\"י, זה משפיע וזה מקבל. והב' דרכים שקולים אצלנו עד יבא מורה צדק. \nוראינו לחלק העניין הזה עוד לפרק בפ\"ע לתת ריוח בין פרשה לפרשה: \n \nשער כא פרק ט\n", "en": ""}]}
