{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "94", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כב פרק ג", "hebrewTitle": "שער כב פרק ג", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/94/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/94/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כב פרק ג\nפרק שלישי: \nהכונה בפ' זה לבאר ענייני האדם להמרכבה, מפני היותו ענין מתייחס אל הדרוש הזה. \nוקודם כל דבר נאמר כי כל אדם שיהיה מרכבה לאיזו ספירה שתהיה, צריך שני תנאים. \nראשונה טהרת אותו האבר ביותר משאר כל גופו עד שיהיה כזכוכית לבנה. ואין לחשוב כי \nבטהרת אותו האבר די אע\"פ שיחטא בשאר האברים ח\"ו. חלילה להאמין כזאת שאם הוא פגום \nבאיזו אבר שיהיה אין השכינה שורה עליו, כי אין השכינה שורה על נשמה פגומה ח\"ו. וכן \nפי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (בהקדמה ד\"ג ע\"ב) וז\"ל דאיהו לא שרייא באתר פגום הה\"ד כל \nאשר בו מום לא יקרב. אוף הכי בנשמתא פגימא לא שריא. זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה \nלשרייא ביה שם יהו\"ה ועביד ליה כורסיא לגביה עכ\"ל. וכן כתיב לא יגורך רע, (ודרז\"ל \nשבת קמ\"ט) לא יגור במגורך העושה רע, והוא בעל העבירה. אלא הענין הוא שיטהר כל גופו \nמכל מום ואח\"כ ידקדק באיזו מצוה ויאחז בה ביותר. כמו מי שתורתו אומנתו שנעשה מרכבה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לת\"ת. וכן נאמר ביעקב (בראשית כה כז) איש תם יושב אוהלים, ופשוטו איש שלם שלא היה \nפגום באבר מאבריו ח\"ו אלא שלם בלא מום. יושב אהלים, ר\"ל אהלי התורה ועוסק בה. וכן \nאמרו רז\"ל בב\"ר וישכב במקום ההוא (שם כח יא). שם שכב אבל י\"ד שנה שהיה בבית מדרשו \nשל שם ועבר לא שכב כי היה כל עסקו בתורה. ולפיכך נעשה מרכבה לת\"ת בסוד יושב אהלים. \nאמנם נתעלה עליו מרע\"ה להיות כי הוא עסק בתורה ביותר ועוד שלמדה לששים רבוא, ועם \nהיות שמרע\"ה הוא ג\"כ מרכבה לת\"ת הוא נעלם יותר שהוא בסוד הדעת כמו שפי' בשער א' פ\"ב \nבע\"ה. וכן אברהם נעשה מרכבה לחסד להיות שאחז בעה\"ז במדת החסד לאין תכלית כאשר \nהאריכו רז\"ל והיה גומל חסדים לנשמות ולגופים כמבואר ברז\"ל ע\"פ (שם יב) ואת הנפש אשר \nעשו בחרן כי היה מאכילם ומשקם ומקרבם לעבודת ה' ולכן נעשה מרכבה לחסד וזהו מדת החסד \nשארז\"ל וימין מקרבת. וכן יצחק נעשה מרכבה לגבורה, להיות שאחז מדת הדין לחלקו ופשט \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "צוארו על גבי המזבח והיה מודיע לכל באי עולם כי יש לעולם שופט ואלוה ויש דין ויש \nדיין, וכן דרשו בזהר. וכן היה מציל עשוק מיד עשקו ולהשיב הגזילה מיד הגזלן ומשיניו \nישליך טרף. וכל עניינים כאלה הם התלוים במדת הגבורה. וזהו תנאי הראשון. עוד צריך \nתנאי השני שתהיה נשמתו אצולה מן המדה ההיא, שעי\"כ תהיה המדה ההיא משפעת בו שפע \nופועלת פעולתה ע\"י עד שהנשמה תהיה מקור להשפע הנשפע ממנה. ולכן הוכרח היות נשמת \nאברהם מחסד ונשמת יצחק מהגבורה וכן עד\"ז לשאר הצדיקים והנה נשמת יוסף היתה מהיסוד \nוכאשר זכה והשלים נשמתו במעשה הרב ההוא שלא טימא אות ברית קדש ונתגבר על יצרו נעשה \nמרכבה לצדיק ומשם היה זן את העולם בימי הרעב. וכן משם כלכל כל בית אביו כל ימי \nהיותו. כי היא המדה הנותנת מזון לפרנסת ישראל. וכן דהמע\"ה זכה למלכות לו ולזרעו \nאחריו בזכות שתקן המדה הזו וקישטה בהיותו מתגרה עם לוחמיה סביב. וזהו שהיה קם בחצי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הלילה וכן מעולם לא ישן אלא כשינת הסוס וכיוצא בעניינים האלה מקישוטי הכלה כנודע. \nוכאשר נחקור על מציאיות המרכבה נמצאם ג' בחינות. הבחינה האחת היא בחינת דוד והיא \nשקישט הכלה בבחי' מלכות. הבחינה הב' בחי' יוסף דהיינו בחי' יסוד, והיינו מעבר השפע \nמכל הספי' אל המלכות. הבחינה הג' היא בחינת האבות ומרע\"ה, עם שנתעלה הא' על חביריו \nכאשר נבאר בס\"ד. והנה לא נכחיש כי כל ענין המרכבות הם תקוני השכינה ר\"ל המלכות. ואל \nהענין הזה ה' בחינות. הא' היא בחינת המלכות בערך קישוטיה ר\"ל להשפיע מהמדות \nהעליונות שפע ולא שפע המזון ולא שפע צורך העולם אלא לתקן הכלה שתהיה מקושטת בקשוטיה \nכמבואר בשער מהות והנהגה. והנה הקישוטים האלה הם תיקונים אל הזווג לא הזווג ממש. \nוהנה מזה הענין והשפע הנשפע אל התיקון הזה אין ממנו עדיין תועלת כל כך עד היות \nהזווג שאז תקבל השפע לזון ולפרנס עליונים ותחתונים. וזהו הטעם שהיה דוד בעניות כמו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שפי' בזהר פ' נח (דף ס\"ג) בפסוק הקשיבה לישה מפני שהיו כל ענייניו תיקונים כדי \nשתהיה מקושטת. ובימי שלמה היה הזיווג והיתה הלבנה במילואה. וכן ביארו בזהר שיר \nהשירים ומקומות אחרים. וזו היא בחינת דוד. וזה טעם שמאסו הבונים שהם האבות בענין זה \nמפני שראו היות זווגה שלם ריחוקי המציאות עד היות ישראל על אדמתם שקטים ושלוים וה' \nיניח להם מסביב בהשבתת הקליפות והאויבים. ולריחוק הענין תקנו בחינה אחרת כאשר נבאר. \nהבחינה השנית היא בחינת יוסף והוא תיקון היסוד והיא ודאי מעלה נכבדת מתעלת על \nהקודמת והיא ע\"י הענין הזה. אבל אין זה הזווג ממש אלא הוא תיקון אל הזווג. כי בהיות \nהצדיק מתוקן משפיע שפע במלכות מבחינתו ואף הוא מזומן אל יותר מההשפעה שהוא תקונו אל \nהזווג שהיא בחינה יותר נבחרת מהשפעת השפע, ובו נמצאו שתיהן שפע שהוא משפיע ועוד \nשהוא מתוקן אל הזווג שהוא האבר הקדוש כנודע. וכמו שצורך האבר אל יחוד איש ואשתו כן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "צורך היסוד אל ייחוד ת\"ת ומלכות כמבואר בשערים הקודמים. הבחינה הג' היא בחינת אברהם \nויצחק והיא בחינה נכבדת, (עם היות שלא תתעלה בבחינת יוסף). והטעם כי היא בחינה אל \nהשפעת השפע ממש אל המלכות. שכן נודע שיניקתה מן הימין ומן השמאל שהוא חוט של חסד \nהמשוך עליה ביום וכן מהגבורה נשפע עליה כמה שפע ומזון, ויש עוד צורך אליהם שהם הכנה \nאל הזווג לענין החיבוק כמבואר בשער ח' פכ\"א בס\"ד. ועכ\"ז לא ישתוו למעלת היסוד מפני \nשמעלת היסוד משובחת שהוא העיקר אל הזווג כדפי'. הבחינה הד' היא בחינת יעקב שהוא \nבעלה דמטרוניתא, דהיינו כי מלבד שהוא משפיע בשכינה השפע עוד הוא משפיע בה שפע הזווג \nוהיינו שע\"י יתעורר הת\"ת להזדווג ממש. והיא בחינה משובחת מבחינת היסוד, שהיסוד הוא \nהכלי אל הזווג כהאבר אל הזכר, ואין ספק שהעיקר הוא הגוף שהוא הת\"ת שהוא העיקר אל \nהזווג והיסוד הוא מעבר וצנור אל הענין הנשפע. וזה היה מדרגת יעקב אבינו שהיה מרכבה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לת\"ת בשתי פנים אלה. אם בהשפעת השפע כדרך שאר המדות, אם בהתעוררת הזווג ממש שהיא \nבחינה משובחת עאכ\"ו כאשר מבואר בשער הנזכר בס\"ד. הבחינה הה' היא בחינת מרע\"ה, והוא \nבמעלת יעקב בשפע ובזווג ונוסף עליו שהוא מצד בחינה הנעלמת שבת\"ת שהוא סוד הדעת והוא \nמציאות דק כמבואר בשער א' פ\"ב בס\"ד. ושם הארכנו במעלתו עד שלא תהיה בחי' מלכות בת \nזוגו אלא בבחינת הצלע שהוא הי' כמבואר בשער המציאות וזאת היא הנקראת כלת משה בת מלך \nודאי כמבואר בתיקונים פעמים רבות. עוד הוסיף מרע\"ה מעלה על כל המעלות שע\"י בחינתו \nבחי' הדעת יהיה יחוד החכמה והבינה כמבואר בשער הנזכר. וע\"י ידיעת בחינות אלה יתבארו \nכמה וכמה מאמרים נעלמים שנסתמו בהם עיני המעיינים בזהר. ואחר שביארנו ענין הבחינות \nהאלה עוד נבאר במה יהיה הענין הזה בספירות העליונות ומהו הנרצה בענין מרכבה. והענין \nהוא כי כבר נתבאר בשער ח' פי\"ט כי ענין ההתעוררות היותו ע\"י מעשה הצדיקים. והשכינה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מקבלת הרוחניות ההוא והענין המתהווה ע\"י התורה או המצוה והיא מקבלת ע\"י אור נשפע \nמלמעלה כפי ענין המצוה, אם המצוה היא מחסד מקבלת מחסד וכן מגבורה וכן לשאר המדרגות. \nוכן ביארנו בשער אבי\"ע בפרק ג\"ד כי השכינה רודפת אחר הצדיק להתייחד עמו כדי שע\"י \nתקבל הכח ההוא והאור ההוא. והנה בהיות הענין כן נמצא נשמת הצדיק שהיא הפועלת המצות \nנעשה מרכבה וכסא אל השכינה והשכינה מתלבשת ומתעלמת בתוך הנשמה ההוא. והיא כסא ומקור \nלכל הברכות וממנה נזונים כל העולם והיא המקור להם. והיינו שנאמר לאברהם (בראשית יב) \nוהיה ברכה פי' תהיה בריכה לשפע הנשפע מלמעלה. וכאשר עוסק הצדיק בעה\"ז בענייני השפע \nמצד החסד הנה יהיה מדרגתו במדרגת המרכבה לחסד כאברהם אבינו שהיתה השכינה בלי היכל \nומתלבשת בקן צפור עד שתקן לה היכל בנשמתו הקדושה. ויצחק תקן לה היכל מצד הגבורה ע\"י \nמעשיו להשפיע לה משם. ולא דין ממש ח\"ו, שהרי כמה מיני שפע נשפע מהגבורה לתועלת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "העולם לזונו כו' כמו שנתבאר בשער ח' פט\"ז וכמו שיתבאר בשער ערכי הכנויים בע\"ה. \nויעקב בתורתו זכה להשפיע בה ועוד זכה לזווגה ממש, והוא נקרא בעלה דשכינתא ברוב דברי \nהרשב\"י ז\"ל. וזהו הטעם שאמרה המשנה (פאה פ\"א) אלו דברים וכו' ות\"ת כנגד כלם. לפי \nשהוא גורם הזווג והייחוד. ולכן מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה. ויוסף הצדיק זכה \nשבמעשיו נעשתה נשמתו היכל אליה כדי שישפיע בה היסוד הכח לזון ולפרנס לכל העולם. וגם \nהוסיף על זה שהוא מסייע אל הזיווג כי יעקב צריך אליו. וזהו (שם לז ב) אלה תולדות \nיעקב יוסף כדפי' בזהר. וכן (שמות יג יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו כמבואר שם. \nומרע\"ה זכה שנעשה נשמתו היכל אליה כדי שע\"י ישפיע בה שפע רב כענין (שם טז) הנני \nממטיר ושאר ענייני הנסים. ועוד הוסיף שיחדה עם הדעת העליון והיינו בסוד בחינתה \nהנעלמת. ודוד נעשתה נשמתו היכל אליה לקשטה ולתקנה, ועל ידי תשבחות והודאות ומעשיו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הטובים היו נשפעים קשוטיה מלמעלה (ע' זהר תרומה קמ\"ה.) והנה נמצא כי האור הנשפע אל \nהשכינה משפעת אל הצדיק. והאור ההוא המאיר בשכינה מכח הספירה ההיא מתעלם בנשמת הצדיק \nההוא שהוא היכל להשכינה נמצא שהוא היכל אל האור העליון המתגלה בשכינה. והיינו אמרם \nז\"ל אברהם מרכבה לחסד, ירצה לאור החסד המתגלה בשכינה, כי הצדיק אינו מרכבה לעולם \nאלא להשכינה ועכ\"ז יתייחס אליו שהוא מרכבה למדה העליונה מן הטעם שאמרנו. וכן יצחק \nהיה מרכבה לאור הגבורה המתגלה במלכות, וכן יעקב לאור המתגלה מן הת\"ת אל המלכות, וכן \nיוסף אל אור היסוד המתגלה במלכות, וכן מרע\"ה לאור המתגלה מן הדעת במלכות, וכן דוד \nאל אור הקישוטין המתגלה במלכות. ובזה יובן כמה מאמרים מהזהר המורים כי לעולם \nהצדיקים אינם מרכבה אלא להשכינה כמו (בראשית יז כב) ויעל אלדים מעל אברהם כי שם \nהכריחו חז\"ל שהיתה השכינה מתגלה בו. ובהקדמת הפרק הזה ידענא שיפתחו כמה שערי אורה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אל המעיין בספרי הזהר בעניינים אלה וצריכים להיות קבועים בלב המעיינים וקצרנום \nבתכלית הקצור כדי שיוכל המעיין לכוללם וישמע חכם ויוסיף לקח: \n \nשער כב פרק ד\n", "en": ""}]}
