השמטות — קטע 2

תיבין בקריאת שמע ואתייהיבו מרחימו ודחילו דאות ה' ובג"ד תקינו הבוחר בעמו ישראל באהבה ואינון כלילן באברהם דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי תפילין אינון עוז דאתייהיבו מיראה דאיהו לשמאלא ודא פחד יצחק דתמן כל מקטרגין סלקין למתבע כל דינין ובג"ד ובזרוע עוזו דא תפילין ידו"ד ביראה ו"ה באהבה הה"ד אהבו את יי' כל חסידיו תא חזי והנה ידו"ד נצב עליו דאיהו עמודא דאמצעיתא לבתר דאתקם. (כתוב בדפוס עד בדיוקנא דמאריה ודאי) והנה ידו"ד נצב עליו דאיהו עמודא דאמצעיתא לבתר דאתקם. (כתוב בדפוס עד בדיוקנא דמאריה ודאי) דכד צלותא דיליה סלקא לעילא כרוזא נפיק מרקיעין ויימא הבו יקרא לדיוקנא דמלכא ולית תרעא דקאים קמי האי צלותא אלקים שפתי תפתח לאפקא מזונא לבנין קדישין דבהאי היכלא תמן מזונא. בני חיי ומזוני מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו בני בכורי ישראל ואיהו עץ החיים דנפיק מחיים

דף רנג/ב דלעילא ואיהו אילנא דמזון דכלא ביה. ובגין דשכינה אינון ישראל לתתא חיים דילה אורייתא מזונא דילה צלותא דחשיבה לקרבנא ובגלותא אתמר לגבי ישראל הבה לי בנים ושכינתא איהי קרבנא לקב"ה דמקבל לה בימינא ושמאלא וגופא ויחודא דיליה עמה בצדיק דאיהו אות תפילין ושבת ויו"ט ואית למשאל למה מצלאן לקב"ה בכמה דרגין זמנין מצלין ליה בספירה ידיעא ובמדה ידיעא לזמנין צלותא לימינא הדא הוא דאתמר הרוצה להחכים ידרים לזמנין לשמאלא הדא הוא דאתמר הרוצה להעשיר יצפין לזמנין דאבא ואמא לימינא ולשמאלא אינון לזמנין לעמודא דאמצעיתא לזמנין לצדיק כל צלותא סלקא לדרגא ידיעא אלא ודאי ידו"ד איהו בכל ספירה וספירה וצלותא איהו שכינתא בזמנא דבעי לרחמא על עלמא סליקת בימינה ובזמנא דבעי למעבד דינא בעלמא סליקת בשמאלא וכלא לגבי ידו"ד דאיהו בכל אתר ובג"ד זאת תורת העולה עולה לה' ודא צלותא דאיהי שכינתא קרבן לה' ודא צלותא

דאיהי קרבנא דיליה וכד סלקא לגביה צריך לאכללא עמה כל ספירן דלית קדושה פחות מעשרה: סימן ז שם ב מדרש רות הצדיק אבד כל זמן שלא יבא השפע אבד ועליו נאמר ונהר יחרב ויבש ובעת הברכה נאמר כי אתה תברך צדיק ברכות לראש צדיק: סימן ח ספר הבהיר תנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים וכשיש צדיקים מתגבר ואם לאו מתחלש והוא סובל כל העולם דכתיב (שם) וצדיק יסוד עולם ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם ע"כ: סימן ט דף נח ב סתרי תורה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת אוליפנא מהכא דאחרנין לא הוו בדיוקניא דיליה ודא בדמותו כצלמו אתעביד בתקונא דגופא בתקונא דנפשא בארח מישר כדקא יאות. נחש אטיל זוהמה בחוה וההוא זוהמא הוה מכשכשא במעהא ולא יכיל לאצטיירא בגין דעד לא חטא אדם הוו אתוון באלפא ביתא מתתקן ביה ואתציירן ביה בהאי עלמא עד דמטת לאת כ"ף אתתקנו דכר ונוקבא בחביבו בגנתא ומלאכי עלאי קמייהו מיד אבאיש

לסמאל ברקיעא ונחת ורכב על נחש תקיף ואחזי קמיה מיד אתערבו אתוון כדין אתחבר סמאל בההוא נחש ואתעבידו חד ונטלו אתוון ועבידו מתמן ולהלאה אומנותא בישא באתוון צ"ד צי"ד והיינו צ"ץ וצדו להו בפתויא בישא ועבדו אומנותא יתיר באתוון ק"ר אומנותא דשקרא בגין דאתהדרו לאפכא אתוון באומנותא בישא. קוף דלא יכיל לקיימא דלית לה רגלין קופא קמיה בני נשא לית ליה קיומא. רי"ש רע. אלין אתהפכו באומנותא בישא על דנפלו אדם ואתתיה ובאלין אתוון ק"ר אולידו בנין ולא הוו בקיומא בדיל זוהמא דנחש דאשתאיב בחוה מההוא זוהמא ממש אתיליד קין ובגין דא אשתכח קטולא בגין דנחש אומנותא דיליה קטולא הוא ואתעכבו אתוון עד הכא. בשעתא דתב אדם בתיובתא ואהדר כמלקדמין לשמשא בנוקבא מה כתיב ויולד בדמותו כצלמו דא הוה מתקונא דרוחא וגוא כדקא יאות וכדין כתיב יש הבל אשר נעשה על הארץ ואהדרו אתוון בשירותא דשי"ן ותי"ו דכתיב כי שת לי אלקים זרע אחר תחת

הבל שת הוא בצלם ובצלם דקדמאי לאו הכי ומהכא אתבני עלמא בגוונא אחרא דאלפא ביתא קינן ומהללאל ירד אתוסף לאתקנא סידורא דעלמא בשבע קטרין סגלגלן. שבע ארצות אינון דא לעילא מן דא כמה דאינון שבעה רקיעין דא לעילא מן דא ואינון ארץ אדמה ארקא גי נשיה ציה תבל. תבל לעילא מכלהו דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק. כד נפיק אדם מגנתא דעדן מתמן אתרמי לההוא דאקרי ארץ ואיהו אתר חשיך דלית תמן נהירו כלל ולא משמש כלום כיון דאדם עאל תמן דחיל דחילו סגי ולהט החרב המתהפכת הוה מלהטא בכל סטרין גו ארץ. כיון דנפק שבת והרהר תשובה אפיק קב"ה ליה לההוא אתר דאקרי אדמה דכתיב לעבוד את האדמה בהאי אית נהירו דנהיר ודיוקנין דככביא ומזלי ותמן יומא וציורין דבני נשא עלאין גברין דנפקו מאדם במאה ותלתין שנין דקא הוה משמש ברוחי נוקבי ואינון עציבין תדיר דלית בהו חדוה ואלין משטטי ונפקי לעלמא דא ומתהפכאן לסטר בישא ומתהדרן תמן וצלאן צלותא ומתיישבן

בדוכתייהו תמן וזרעין זרעין בריחין ואכלי. וחטין לית תמן ולא חד משבע מיני תבואה בהאי אתר אתיליד קין והבל כיון דחטא קין אחית ליה קב"ה לההוא אתר דאקרי דף רנד/א אדמה דכתיב הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה מההוא אתר דאקרי אדמה והייתי נע ונד בארץ בגין דתמן אדחי ואתתרך. והיה כל מוצאי יהרגני ההוא להט החרב המתהפכת והוה דחיל והרהר תשובה וסליק ליה קב"ה לארקא והוה תמן ואוליד בנין בארקא ובארקא אית נהירו דנהיר מגו שמשא וזרעין זרעין ונטעין אילנין ולית תמן חטין ולא מאינון שבע זיני תבואה כל אינון דתמן אינון מתולדין דקין ואינון בתרין רישין מנהון גברין עלאין ומנהון גברין זעירין ולית בהו דעתא שלים כשאר בני נשא דהכא לזמנין אינון זכאין ואתהדרן לסטרא טבא ולזמנין אתהדרן לסטרא בישא ומולידין ומתין כשאר בני נשא אדם הוה באדמה (וארקא) עד דאוליד שת ומתמן סליק לעילא ד' דרגין וסליק להאי אתר דאקרי תבל

ודא תבל איהו עלאה דכלהו דרגין כיון דסליק סליק לאתר בית מקדשא דאקרי באינון שמהן דהוה דיוריה בהו. ארץ אדמה הכי אקרי. דליג אדם תלת דוכתי גיא נשיה ציה. גיא איהו אתר ודוכתא סגי בהאי פותיא וארכא דגיהנם. בגיא ונשיה וציה אתבדרו אינון דבנו מגדלא ואולידו תמן על דארגיזו למלכא עלאה. בגין דא קריב לנורא דדליק ואית בני נשא יקירי בכל עותרא ועפרות זהב ואבנין יקירין. מאן דעאל תמן והוה מתבל בחמידו דההוא עותרא יהבין ליה וסליק לזמנין לדוכתא דאקרי נשיה בגין דאתנשי תמן ונחית להאי גיא ולא ידע אתר דהוה מתמן. גיא דא הוא באמצעותא דעילא ותתא ודא אקרי גיא בן הנם ורצועא חדא נפקא מתמן לעילא להאי תבל ואקרי אוף הכי גיא בן הנם ותמן רתחא דגיהנם אינון בני נשא דתמן כולהו ידעי חרשין וחכמאן יקירין ותמן זרעי ונטעי אילנין ולית תמן חטין ולא חד משבעת המינים. בנשיה אית בני נשא כולהו קטיעין זעירין ולית להון חוטמין בר תרין

נוקבין דנפיק בהו רוחא וכל מה דעבדין מיד משתכחי ועל דא אקרי נשיה וזרעי ונטעי אילנין ולית תמן חטין ולא משבעת המינים. צי"ה איהו אתר כשמיה ביה יבשותא דכלא ותמן בני נשא שפירן בחיזו ומגו דאיהו ציה כד ידעי אתר דמקורא דמיין נבעין עאלין תמן ולזמנין דסלקין מגו אתר דמיא סלקין להאי תבל ואינון בני מהימנותא יתיר מבני נשא אחרנין ובינייהו דיורין טבין ועותרא סגי וזרעי זעיר מגו יבשותא דהתם ונטעי אילנין ולא מצליחין ותיאובתא דלהון לבני נשא דהכא ומכלהו לית דאכלי נהמא כד (ס"א בר) אלין דהכא דבתבל הכא לעילא מכל אלין תבל וכתיב והוא ישפוט תבל בצדק כגוונא דכל אלין ארעאן אית בהאי תבל וכל אלין שמהן אית להו אוף הכי בגין דאיהו שביעאה אית הכא כגוונא דאינון דוכתי תחומין ודוכתי הכא ואקרי כל חד וחד כגונוא דההוא דוכתא דלתתא וכל אלין בדיורין דבני נשא משניין אלין מאלין דכתיב מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה

עשית מלאה הארץ קניניך ע"כ: סימן י דף סב ע"ב ר' חזקיה אמר זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא קדישא ואזהר לון ויהב לון עיטא לאסתמרא מעילא ותתא בגין דלא ישלוט בהו בר קב"ה ואינון ידעי לדחיא מנייהו כל מקטריגין וכל קסטירין בגין דיהון חולקא דעדביה ואחסנתיה כד"א כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו. תא חזי ביומא דר"ה קב"ה יתיב בדינא על עלמא וכל בני עלמא יתבי בחשבנא ולא אית מאן דלא עאל בחשבנא וספרי' דחיין ומתין פתיחן בההוא יומא וקב"ה בגין דאתרעי בהו יהב לון עיטא לאשתזבא מכל קטרוגין דלעילא דאינון אתמנן וכן בכל זמנא דדינא שריא על עלמא בהאי יומא אזדמנא ישראל לאתערא רחמי עלייהו ובמה בשופר דהא קלא דנפיק סליק לעילא ואתער שופר דלעילא כדין אתערו רחמי מאתרייהו וקב"ה קם מכורסייא דדינא ויתיב בכרסייא דרחמי ורחים עלייהו דישראל ולא אתיייב רשו למקטרגא וישראל יתבי קמי קב"ה בתיובתא ותקעי שופר ואתערו רחמי דהא ההוא

קלא דנפיק אתערותא דרחמי איהו וכדין דלטורא לא יכיל לקיימא קמי כרסייא דרחמי דהא לא אתי מההוא סטרא ולא אשתכח קטיגורייא. ביומא דכיפורי דאיהו חתימא דדינא וקיימי ישראל בקדושתא דמרייהו בההוא יומא בגין דלא יקרב דלטורא למקדשא יהבין ליה שעיר דאתי מסטרא דרוחא מסאבא והוא מסאבא ורוח מסאבא אתהני ביה הוא אתעסק ביה ולא אתקרב למקדשא לסאבא וכדין אנפין נהירין וישראל אשתזבין מניה. בזמנא אחרא כד סגי חובי בני נשא האי דלטורא בשעתא דדינא אתער על חובי עלמא

דף רנד/ב כדין איהו אתי ואשתכח דלטורא קמי קב"ה ואסתאב מקדשא וכל אנפין עציבין ודינא אשתכח וע"ד קץ כל בשר בא לפני. בא לפני ודאי למתבע חובי עלמא בגין דאינון גרמו: סימן יא דף סה ב צוה ה'. אמר רבי יוסי זכאין אינון ישראל דאתייהיב להון אורייתא קדישא ואינון משתדלי בה יממא ולילי. תא חזי דהא משמע דאלולי דאשתכח נח עם תיבותא באתחברותא כחדא לא אשתזיב אסתים מן עינא בגו תיבותא קמו ואזלו אמר ההוא יודאי בודאי כתיב עשה לך תיבת עצי גופר לך לגרמך בגין לאתחברא בהדה ולאשתזבא בה מה כתיב ויעש נח ככל אשר צוהו וגו': סימן יב דף סז ע"ב ולא הוו עשרה. סתרי תורה (בזוהר ישן נמצא זה) מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך וכו' השיבו הקב"ה ואמר רעיא שטיא השתא אמרת דא. למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו' ואח"כ הנני מביא את המבול מים

ואח"כ עשה לך תיבת עצי גופר כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי רחמין על עלמא. ומכדין שמעתא דתשתזיב בתיבותא לא עאל בלבך למבעי רחמין על ישובא דעלמא ועבדת תיבותא ואשתזיבת וכען דאתאביד עלמא פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחנונים. כיון דחזא נח כך אקריב קרבנין ועלוון דכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור וגו' אמר רבי יוחנן בא וראה מה בין צדיקים שהיו להם לישראל אחר נח ובין נח. נח לא הגין על דורו ולא התפלל עליהם כאברהם דכיון דאמר קב"ה לאברהם זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר וגו' והרבה תחנונים לפני הקב"ה עד ששאל שאם ימצא עשרה צדיקים שיכפר לכל המקום בעבורם וחשב אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו עשרה צדיקים ולפיכך לא התפלל אח"כ בא משה והתפלל והגין על דורו כיון שאמר הקב"ה סרו מהר מן הדרך מיד עמד משה בתפלה ויחל משה וגו' עד שאחזתו חלחלה רבנן אמרי לא הניח משה להקב"ה עד שנתן

נפשו עליהם מן העולם הזה ומן העולם הבא דכתיב (שם) ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת אמר רבי יוסי מהכא ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו. אמר רבי יהושע מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר בלבו אולי לא אמלט דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא ביקש רחמים עליהם אמר רבי אלעזר אפילו הכיר הוה ליה למבעי רחמי על עלמא בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דיימר טבא על בנוי מנא לן מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר ליה קב"ה לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה טיבותא דאמרת על בני רבי אלעזר שאיל וכו': סימן יג דף ע ע"ב לאנהרא אפי ארעא. עוד פתח ההוא ינוקא ואמר לריח שמניך טובים לריח מאן אלא אית ריח ואית ריח. ריח הקרבן וריח הקטורת. ריח הקרבן מקריב ומייחד כל אינון שבטיא דהיכלא דבית דוד וריח הקטורת מקריב ומייחד ואנהיר אינון בוצינין עלאין נהיר

אפרסמונא דכיא ועל דא תרין מדבחין הוו מזבח הקטורת ומזבח העולה. מזבח הקטורת איהו פנימאה מזבח העולה איהו לבר. ריח מזבח העולה מתקין לאנהרא בוצינין תתאין ריח מזבח הקטורת מתקין לאנהרא בוצינין עלאין ועל דא לריח שמניך טובים לריח דההוא קטרת שמניך טובים. בא וראה שני מזבחות הן מזבח פנימי לעילא מזבח חיצון לתתא מזבח הפנימי הוא שלם וזהו דכתיב המזבחה בתוספת ה"א וכף בכל מקום ומזבח החיצון הוא חסר ה"א כמו נערה נער חסר ה' אשתכח דמאתערותא דמזבח הפנימי (ס"א החיצון) של מטה אתער מזבח הפנימי של מעלה ובמה אתער בריח הקטורת הקטורת של מעלה ויתער ריח הקרבן של מטה ועל דא לריח שמניך טובים אינון בוצינין נהירין ונציצין. כתיב הכא ט בים וכתיב התם וירא אלקים את האור כי טוב: סימן יד דף פב ע"ב ויהי כבוא אברם מצרימה כבואם מבעי ליה ושרה היכן היתה אלא אברהם אעלה בתיבותא וסגר עלה כיון דמטא למצרים אמרו ליה הב מכסא

דף רנה/א אמר אנא יהיב מכסא. אמרו ליה מאנין את טעין אמר אנא יהיב דמאנין. אמרו ליה מטכסא את טעין אמר אנא יהיב דמטכסא. אמרו ליה מרגלאן את טעין אמר להו אנא יהיב מכסא דמרגלאן אמרו ליה אי אפשר אלא למפתח תיבותא ונחזי מה בגווה כיון דפתחי תיבותא אתנהרא ארעא דמצרים מנהורא דילה הה"ד ויראו המצרים את האשה וגו' אמר ר' יהודה ויהי כבואם מצרים הוה ליה למימר אלא בתיבה וכו': סימן טו דף קד ע"ב במדרש הנעלם על תיבת חמשים וז"ל חמשים הם כנגד חמשי שערי בינה והם ראוים להציל כל העולם בצדקתם וה' הודה לדבריה וכשראתה שלא מצאה אמרה אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה כלומר אולי יש בהם בני אדם שעסקו בידיעת שמך שהוא השם במלואו שהוא מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א כמספר אדם שנאמר ועתה ישראל מה יי' אלקיך שואל וכשלא מצאה חוזרת לומר אולי ימצאון שם ארבעים (ככתוב בדפוס): סימן טז שם אחר תיבת הארבעים. עוד פותחת ואומרת רבש"ע אולי ימצאון שם שלשים כלומר

אולי יש ביניהם צדיקים שעסקו והשיגו אותם הל' מעלות הרמוזות בנבואת יחזקאל בפ' ויהי בשלשים (שנה) והם כלולים בל"ב נתיבות חכמה שהם כ"ב אותיות וי' ספירות וכן אולי יש ביניהם אנשים צדיקים יחידי סגולה המייחדים ב' פעמים ביום בפסוק שמע ישראל שבה כלולים י' ספירות במלת אחד האל"ף עם החי"ת הם תשעה והמלה א' הרי עשרה והד' אמר דהע"ה עלה זה השער לה' צדיקים יבואו בו ודלת מלשון שער ושתי פעמים ביום הרי עשרים. וכשאינה מוצא החוזרת ופותחת ואומרת רבש"ע אולי ימצאון שם עשרה כלומר אולי ימצא ביניהם מי שעוסק בעשרה מאמרות ובעשרת הדברות בכל יום וכן אולי ימצאון ביניהם עשרה שמקדימים לבית הכנסת דהא תנן כל הנמנה עם עשרה ראשונים לבית הכנסת נוטל שכר כנגד כלם שבאים אחריו מה כתיב לא אשחית בעבור העשרה כל זה יש לנשמת הצדיק ללמד סניגורייא וזכות על הרשעים להשקיט האף והחמה וכיון שלא מצאה שום זכות ללמד מה כתיב וילך יי'

כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו מהו למקומו למקום מעלתו הידועה ואז נסתלק הדיין ונסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג וזהו ויבאו שני המלאכים סדומה בערב וכו' ולוט הוא שטן הוא יצה"ר יושב בשער סדום כי שם ביתו דכתיב לפתח חטאת רובץ ומתחבר עם בני אדם ומטעה אותם עד שמורידם לבאר שחת והוא גם כן עמהם נידון על שהטעה אותם ויורד עד צערא דגיהנם וזהו הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה. הרוצח הוא עשו שופך דמים והיא מצער ואע"פ שיורד ונידון שם עם כל זה תאותו וחשקו לחזור ולהטעות לאחרים וזהו (שם) ויעל לוט מצוער: סימן יז דף קה ע"ב לאברהם. זמנא חדא נפיק ר' שמעון וחמא עלמא דחשיך ואפיל ואסתתם נהוריה א"ל לר' אלעזר בריה תא ונחזי מה בעי קב"ה למעבד בעלמא. אזלו ואשכחו חד מלאכא דדמי לטורא רברבא ואפיק תלתין שלהובין דנורא מפומיה א"ל ר"ש מה את בעי למעבד א"ל בעינא למחרביה לעלמא בגין דלא שכיחי תלתין זכאין בדרא דהכי גזר קב"ה על אברהם דכתיב

היו יהיה בגי' תלתין א"ל ר"ש במטו מנך זיל קמי קב"ה ואימא ליה בר יוחאי שכיח בארעא אזל ההוא מלאכא קמיה דקב"ה ואמר ליה מאריה דעלמא גלי קמך מה דאמר לי בר יוחאי א"ל קב"ה זיל אחרביה לעלמא ולא תשגח בבר יוחאי כד אתא חזייה ר"ש למלאכא א"ל אי לא תיזיל גזירנא עלך דלא תיעול לשמיא ותהוי באתר עזא ועזאל וכד תיעול קמי קב"ה אימא ליה אי לית תיזיל גזירנא עלך דלא תיעול לשמיא ותהוי באתר עזא ועזאל וכד תיעול קמי קב"ה אימא ליה אית לית תלתין זכאין בעלמא להוון עשרין דהכי כתיב לא אעשה בעבור העשרים ואי לית כ' להוו עשרה דהכי כתיב לא אשחית בעבור העשרה ואי לית עשרה להוו תרין דאינון אנא וברי דהכי כתיב על פי שנים עדים יקום דבר ואין דבר אלא עולם דכתיב בדבר