יי' שמים נעשו ואי לית תרין הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק דף רנה/ב יסוד עולם. בה שעתא קט מן שמייא נפק ואמר זכאה חולקך ר"ש דקב"ה גזר לעילא ואת מבטל לתתא בודאי עלך אתמר רצון יראיו יעשה: סימן יח דף קו ע"א מחמשים עד עשרה. דאיהו שרותא עד עשרה דאיהו עשרה סופא דדרגין. וכיון דמטא עד עשרה. אמר מכאן ולתתא לאו אתר לקיימא בתשובה. ותב ואמר ארבעים בגין דישתזבון ד' קריין ותב ואמר שלשים בגין דישתזבון ג' קריין ותב ואמר עשרים בגין דישתזבון תרין קריין ותב ואמר עשרה בגין דישתזיב קרתא חדא מאינון חמשה בגיני כך לא נחית לתתא מן עשרה: סימן יט דף קיח ע"ב באר שבע. וישכם אברהם בבקר וכו' ר' ברוקא אמר מה הוא שם על שכמה אלא שהזהירה על עול האמונה ולעמוד במה שהיתה בתחילה כתיב הכא שם על שכמה וכתיב התם שם שם לו חק ומשפט מה להלן על השכינה אוף הכא על השכינה. מה עשתה כיון שראתה עצמה יוצאת מרשותו של אברהם חזרה לקלקולה דכתיב ותלך ותתע מהו ותתע שתעתעה אחר עבודת
כו"ם וגלולי בית אביה כתיב הלא ותתע וכתיב התם הבל המה מעשה תעתועים: סימן כ דף רו ע"א בהו וגו' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. שאל רבי חייא לר' אבא אמריתון דנשמתא לא עיילא בבר נש עד דאסתכל בפולחנא דקב"ה וכדין להוי ליה ההיא נשמתא ואמריתון דנשמתא היא קדישא מעליא על כלא אם כן מה הוא דאמר קרא כל אשר נשמת רוח חיים וגו' הואיל והוה להו נשמתא הוה להו לאשתזבא. לא הוה בידיה אתו שיילוה לר' אלעזר ברבי שמעון אמר להו כך הוא והא קרא מסייע ליה דהכי אמר אבוי דכי אתא טופנא לא חזא בר נש דיעביד קב"ה בגיניה אלא נח. וזכותיה לא הוה אלא לאגנא עליהון ועל בתיהון דלא הוה זכותיה כל כך לאגנא על כל דרא ואינון דהוו זכאין בקדמיתא כגון חנוך ירד דהוו להו נשמתא קדישא וחזייאן למעבד קב"ה בגיניהון בחרבה מתו והיינו דאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו אינון דנשמתא קדישא הוה בהון ולא תימא דעל אינון
דהוו בטופנא אמר אלא אתא קרא ואמר מכל אשר בחרבה מתו: סימן כא דף רלז ע"ב אוסרי לגפן עיר"ה ולשורק"ה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה. תמניא דרגין כלילן בהאי קרא ארבע מנהון דמיין אהדדי תרין מנהון דמיין אהדדי ותרין אחרנין דמיין אהדדי. ארבע דדמיין אהדדי אינון גפן שורקה היינו גפן היינו שורקה דמנהון נפקין ענבים ומנהון מתעביד חמרא דאקרי יין וכלהו רזא חדא ומשרשא חד נפקין ונגדין. ותרין דדמיין אהדדי עירה אתונו היינו עירה היינו אתונו ורזא חדא נינהו ובדרגא חדא כלילן ומרזא חדא נגדין. לבוש"ו סות"ה היינו מלה חדא ורזא חדא כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו זימנא קרייה כסות זימנא אחרא קרייה לבוש וזימנא אחרא קרייה שמלה וכלהו משרשא חדא נגדין ומלה חדא עבדין וחלופא דשמהן רזין עלאין כלילן בהו ומאן דדייק טעים מידי ומאן דלא דייק לא טעים ולא מידי והני תמניא דרגין רזין עלאין רמיזין בהו אבל קרא כפשטיה קאי. ת"ח יעקב שלימא דאבהן הוה כד"א ויעקב
איש תם וגו' מאי איש תם דאשתכלל מחכמתא דלעילא ומחכמתא דלתתא והיינו דכתיב יושב אהלים תרין אהלים נינהו אהל דאקרי לפנים מן הפרגוד ואהל דאקרי אחורי הפרגוד וכליל הוה מתרין סטרין מבתי גוואי ומבתי בראי ומאן אוליף ליה ליעקב כולי האי. ת"ח דהא אינון שני דהוה טמיר וגניז בהדייהו דשם עובר. אוליף ליה חרשתא (נ"א חכמתא) וסימניך בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם מאי בעבר הנהר אלא רזא הוא דכל יומיהון דאינון קדמאי לא הוו אוליפן אלא חכמתא תתאה דאתיא מבתי בראי דאקרי אחורי הפרגוד ובאינון דאחורי הפרגוד הוו מתדבקין והוו מודיעין לון מלין דעתידין למיתי לעלמא ביש או טב וכדין הוו כל אינון דרין עד דאתא ההוא סטרא דקדושה עלאה ואמשיך ליה לאברהם ואודע ליה מלין דשרשא דאתמשכאן לעלמא דלהון מבתי גוואי ומתמן אבין כל אינון דאקרון בתי בראי ומתמן מתחזון קצת מלין לא כלא וסימניך מתמצית גופא של ארץ ישראל העולם שותה מהאי שעתא
דקאים א"א דף רנו/א ע"ה על ההוא סטרא קדישא דמיניה כלא נפיק ונגיד וביה כלא תליין נפק ליה לשעתיה מהאי סטרא דאינון בני עבר הנהר ואתא ליה לאשתעשעא בארעא קדישא ה"ה דכתיב (שם) ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען ארץ כנען ממש ארעא דשאר חיילין עלאין תבירין תחותה תמן ולית להון קיומא בהדה: מאמרים חדשים אשר לא היו בדפוס מנטובא ויש איזה מהם שכבר נדפסו בתקונים וזוהר חדש רשמנו ג"כ מקום תחנותם ובאו האובדים תמצא בחלק ג' דף רס"ו ע"ב עד זכאן לעילא ותתא ואחר כך שייך זה המאמר: סימן כ"ב ושחטו הפסח אמר הקב"ה מבעשור לחדש סבו דחלא דמצרים ותפסין ליה ויהא אסיר ותפיס תלתא יומין וביומא רביעאה אפיקו ליה לדינא ואתכנשו עליה לקטליה ויחמון ליה מצראי היך אתון עבדין ביה דינא ודא קשיא להו מכל מכתשין דעבד לון קב"ה אינון דינין דעבדו בדחליהון לבתר דיינין ליה בנורא בגין דכתיב פסילי אלקיהם תשרפון באש אמר קב"ה
אל תאכלו ממנו נא דלא יימרון בתיאובתא דדחלא אכלין ליה אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל דאילו מבושל יהא טמיר ולא יחמון ליה אלא תקינו ליה מוקדא בנורא דריחיה נודף. ותו רישיה עליה דלא יימרון דחיה או דמלה אחרא היא. ותו עצם לא תשברו בו. אלא דיחמון גרמוי רמאן בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה וע"ד כתיב ובאלהיהם עשה יי' שפטים. ההוא קדמאה דאשתכח בבי כנישתא ואריך בבי כנישתא זכאה חולקיה דאיהו קיימא בדרגא דצדיקיא בהדי שכינתא ודא איהו רזא ומשחרי ימצאונני דא סליק בסליקו עלאה ואי תימא הא תנינן בשעתא דאתי קב"ה לבי כנישתא ולא אשכח תמן עשרה מיד כועס. למלכא דשלח לכל מלכי (ס"א אנשי) מדינתא דישתכחון עמיה ביום פלן בדוך פלן. עד דהוו מזמני גרמייהו אינון בני מתא אקדים חד ואתא לההוא אתר בין כך ובין כך אתא מלכא אשכח לההוא בר נש דאקדים תמן. א"ל בני מתא פלוני לאן אינון. א"ל מארי אנא אקדימנא מנייהו והא אינון אתיין אבתראי
לפקודא דמלכא. כדין טב בעיני מלכא ויתיב תמן בהדיה וישתעי עמיה ויתעביד רחימא דמלכא. בין כך אתו כל עמא ואתפייס עמייהו. אבל אי בני מתא לא אתיין וחד לא אקדים ואשתעי קמי מלכא לאחזאה בגיניהון. מיד כעס מלכא מה כתיב מדוע באתי ואין איש. ומאן דאשתעי בבי כנישתא ווי ליה דאחזי פרודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דלית ליה אלהא. ולא אשתכח תמן ואנהיג קלנא בתקיפא עלאה. כל גוונין טבין בחלמא בר מתכלא בגין דאיהו כרסיא למידן דינין דנשמתין והא דרגא חדא איהו. אלא בשעתא דקיימי בדיני נפשא כדין איהו גוון תכלא והא אוקימנא. בשעתא דחמי ב"נ למעבד פקודא דמאריה כגוונא דנחש דהוו חמאן ליה הוו דחלי מקמיה דקב"ה ומנטרין גרמייהו בההוא דחילו דקב"ה סלקא עלייהו מייא אתכסיין מאן גרם לון ההוא נחש ההוא רצועה דמסתכלאן ביה אוף הכי תכלת וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות יי' מההוא דחילו
דיליה: רבי שמעון פתח מי ימלל בזוהר חדש הנ"ל בסתרי אותיות מראש הספר עד דף ט' סוף ע"ג ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וכו' רזא דשמאלא ואח"כ שייכין אלו המאמרים: סימן כ"ג תא חזי האי הר לישנא דתקיפו הוא. אינון הרים לעילא ואלין צדיקים דאחידן בכנ"י ואקרון הר ציון אינון הרים דסחרני ירושלם בגין דאינון מצויינין ואמרין האי בהאי בסתרא דיחודא לשפוט את הר עשו דקטריגו מקטרגא מסטרא דשמאלא בההוא זמנא והיתה ליי' המלוכה. בקדמיתא אקרי ממלכה בגין דינקא לתרין סטרין לימינא ולשמאלא. והשתא מלוכה אקרי בגין דינקא לימינא הה"ד וארשתיך לי לעולם ובגין דגלותא לאו לעולם הוא דהא יתבא בגלותא. ת"ח דסמיך ליה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד בגין דעד השתא כד ישראל בגלותא שכינתא עמהון ומלכא בלא מטרוניתא לאו מלכא איהו. אבל ההוא זמנא והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד כד
אתדבקת שכינתא בצדיק כדין הוא יחודא דף רנו/ב דהכי אוליפנא ברזא דק"ש דבעי ב"נ ליחדא למאריה ולקשרא קשרין דמהימנותא ברעותא דלבא. וכד מטי לאחד אבעי ליה לכוונא בא' סתימא עתיקא (ס"א עמיקא) דכלא. וח' תמניא דרגין עלאין מחכמה עלאה עד צדיק. ור' רבתא אתדבקותא דכנ"י דאיהו חולקיה דדוד דאקרי עני ואביון כד אתדבקא לאינון דרגין דלעילא דרמיזין בא"ח. כדין איהי רבתא ועלמא כוליה יניק מינה ואינון שדים דאינון כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ת"ח האי קרא על כנ"י אתמר כד איהי בגלותא עם בנהא בין אומין דעלמא אקרי זעירא הה"ד (שם) אחות לנו קטנה. וכד ישראל אתדבקו באורייתא ואזלין בארח קשוט כדין אתמלייא ושלום אתחבר בהו. אתיבת איהי ואמרת אני חומה ושדי כמגדלות. בההוא זמנא דאתחבר עמי א"ז ושלו"ם. א' רזא דעתיקא קדישא דכלא ז' שבע דרגין ושלו"ם דאקרון צדי"ק כיון דהני דרגין מתחברין כדין א"ז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. ומאן עיינין. אינון ז' דרגין דאקרון עיני י"י פני
י"י וכדין שלמא לעלמא ושריא טיבו דעתיקא באתר דדכר ונוקבא. ובג"כ פקד משה באורייתא ואמר שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד לקשרא כלהו קשירין דמהימנותא. ת"ח כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. מ"ט בגין דאיהו אתר דכל יומין ושנין דעלמא ביה תליין ברזא דאינון דרגין דרמיזין באחד ואינון עשרה וכלהו חד ואתערו ביה חבריי' ואמרו ובדל"ת ושפיר בגין דהאי אתרא דדל"ת היא ולית לה נהורא מדילה ובעי ב"נ לארכא בה ולאמשכא לה ברכאן מאינון שית סטרין שית בגין עלאין ע"י דצדיק ואינון שית סטרין רמיזין בח' ברזא דתמניא שית אלין ותרין לעילא חכמה ובינה אבא ואמא לאוספא ולאכללא להו לעילא ולמיהב להו ברכאן מאבא ואמא עלאה דהא לא שריא טיבו דעתיקא אלא באתר דשלים באתר דאשתכח דכר ונוקבא הה"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו' ביום חתונתו וגו'. ביום חתונתו דייקא. וע"ד אמרו ובלבד שלא יחטוף בחי"ת אלא בעי לאמשכא ברכאן
מאתר עלאה דכלא. ולארקא באינון שית בנין. לבתר להאי בת דלית לה אחסנא בבית אבוה ואמא אלא האי ברא. ומכאן אוליפנא דברא ירית לאבא לאימא. וברתא לא. אלא דאית לה מזוני מן ברא אלא בעי לארכא בהאי דל"ת ותמן אמרי כמה בעי בר נש לארכא בה. כשיעורא דימליך יתה לעילא ולתתא ולארבע זוויין דעלמא רזא דשית סטרין עלאין דכלהו אתחברון עמה ולא יתפרשו לעלמין. וכד בר נש מאריך בהאי כל אינון יומין ושנין עלאין מוסרין ברכאן על רישיה וקב"ה קרי ליה ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. ת"ח כללא דאורייתא בהאי קרא רמיזין וכללא דכל אינון אמירן דאתברי בהון עלמא באחד רמיזין הה"ד והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש. ובהון אתברי עלמא וע"ד תנינן בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' ואוקימנא דכלהו י' וכלהו כלילן בקרא קדמאה דאורייתא כמ"ש בראשית ברא וכו'): סימן כד בראשית רזא דחכמ "ה ברא. עלאה סתימא דלא אתידע (כתר) אלקי"ם בי"נה. א"ת
כללא דחס"ד וגבורה. השמים תפארת. וא"ת. כללא דנצח והו"ד וא"ו דואת לאכללא צדי"ק. הארץ כללא דכנ"י ארץ החיים ובתר פרטא דאורייתא ברזא דאינון יומין עלאין. בראשית