השמטות — קטע 5

מ"ט בגין דה"ל למקרביה לההוא חלב על מדבחא. וההוא דם דף רנט/א ביסוד לאכללא מדת יום בלילה ומדת לילה ביום ובעולת התמיד דאיהי כללא דכלא לכפרא על כל ישראל על עשה ועל לא תעשה הנתק לעשה מ"ט בגין דהא ארבא (ס"א אתרא) דרגא דעולה עשה איהו. ועבדין ליה מתנות לאכללא לההוא אתרא דאקרי כ"ל ולישראל. ולאן אתרא יהבין אינון מתנות. חדא בקרן מזרחית צפונית. לאתערא מזרח דאיהו רחמי. ולאתערא צפון בחדוה לגביה דההוא מזבח ולבתר בקרן מערבית דרומית. לאכללא ההוא מזבח דאקרי מערב בדרום דאיהו צפון. תחת לראשי. בקדמיתא והדר וימינו תחבקני דאיהו חס"ד. ד"א מ" דלא יהבין מתנה בקרן דרומית מזרחית צפונית מערבית דהא ההוא קרן דרומית מזרחית איהו בקדמיתא כד סלקין כהניא בההוא כבש דבדרום סטרא וחולקא דידהו דאיהו חס"ד. ואמרי' כל פנות שאתה פונה לאו איהו אלא דרך ימין למזבח בגין לחברא סטרא דמזרח בההוא מזבח וה"ל לכהנא

למיהב מתנה בקדמיתא בההוא קרן דרומית מזרחית דהאי איהו קדמאה לאינון דרגין ולא עוד אלא דאתער לגבה חס"ד בקדמיתא. הא אתערו חבריא ואמרין בגין דכתיב אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבח של עולם (ס"א עולה) כלומר קרב יסוד דאיהו צדיק לגבה וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד ת"ח כתיב ביה ביהודה לכו ונמכרנו לישמעאלים ובגין דאיהו חב לגבי ההוא יסוד ואפרשיה מההוא ארץ עלאה ויהב עצה למזבן יתיה. בג"כ בההוא חולקא דידיה לא הוה ליה יסוד. והכי תנינן מה הוה חולקיה דיהודה הר הבית ולשכיו ועזרות. ומה הוה חולקיה דבנימין דאיהו צדיק לתתא אולם והיכל ובית קדש הקדשים. ורצועא נפקא מחולקיה דיהודה דאיהי כלפי מזרח דהא דגלו נמי במזרח הוה. ונכנסה בחולקיה דבנימין. ועלה אתבני מדבחא דהא מדבחא חולקיה דיהודה הוה כדאוקימנא ותעמד מלדת דקימא כרסייא על סמכוהי והיא סמכא רביעאה לקבל כנסת ישראל דאיהי רביעאה וכתיב בה אבן מאסו הבונים

היתה לראש פנה ודוד בריה אחיד ביה בההוא מזבח כדאוקימנא ברזא דמהימנותא. ובנימין הצדיק מצטער עליה לקרבא יתה לגביה הה"ד חופף עליו כל היום. בג"כ זכה בנימין הצדיק לתתא ונעשה אושפיזא לגבור"ה הה"ד (שם) ובין כתפיו שכן דאיהו חולקיה במערב. והשתא שכינתא בין תרין צדיקים. צדיק לעילא יוסף הצדיק. לתתא בנימין. האי בעלה דמטרנותא. והאי אושפיזא. בג"כ כתיב מושיבי עקרת הבית דא עלמא דאתכליא (ס"א דאתגליא) דא שכינתא תתאה דאיהי עקרת הבית. עקרא דהאי עלמא רחל בין תרין צדיקים לעילא ותתא בג"כ אתקרי בי מקדשא בית עולמים. מזבח של בית עולמים האי באחסנתיה דבנימין. אבל כד שריא שכינתא באחסנתיה דיוסף בשילו לא קארי לה בית עולמים דהא עולם הו"ד הוא לעילא ותתא. אם הבנים שמחה דא שכינתא בג"כ הללויה. ת"ח כד אזדבן ההוא צדיק למצרים בנימין אחוהי הוה כדאוקמוה חבריא בלע על שם שנבלע בין האומות. בגין כך תנינן היסוד היה מהלך על פני

כל המערב ועל פני כל הצפון אוכל במזרח חצי אמה ובדרום חצי אמה בגין דחולקיה דבנימין הוה מערב בג"כ אית ליה יסו"ד דהא הוא שליט הוה לגבי ההוא צדיק יסוד עולם. אבל בחולקיה דיהודה דאיהו מזרח לא הוה ליה יסוד דהא איהו ארחקיה מניה דיהב עצה למזבניה למצרים. ת"ח סדרא דדגלים הכי הוא סחרניה ההוא מדבחא דעולה דאקרי משכנא יהודה ודסמיכין ליה במזרח. ומאן סמיכין יששכר דאגין עליה בחילא דאורייתא. ולבתר זבולון דסמיך ליששכר דיהב לון מלאי וחילא לאתעסקא באורייתא אפרים ומנשה ובנימין למערב. ראובן ודסמיכין ליה בדרום. דן ודסמיכין ליה בצפון. ות"ח כתיב ביה בההוא צדיק והוא נער את בני בלהה וכתיב בבני לאה (שם) וישנאו אוו בג"כ תנינן האי יסו"ד הוה מהלך על פני כל המערב דהא חולקיה דאחוי דנטר ההוא אתרא ודבנוי. הוה. ועל פני כל הצפון בגין דהנהו דהוו שראן בצפון לא הוו שנאין ליה. אוכל במזרח חצי אמה. בגין דעבד יהודה פלגו

הצלה. אמר (שם) מה בצע ולא שבק למקטליה. ובדרום חצי אמה בגין דראובן אמר (שם) להציל אותו דף רנט/ב מידם וגד נמי דהוה שריא תמן לא הוה סני ליה. ת"ח כמה עקימין אינון בני נשא דלא בעאן לאשתדלא בארחא דחיי דאורית ליה קב"ה לבנוי ואזהר לון עלה ואמר והגית בו יומם ולילה דלית לך רשו לאפרשא יום מלילה. ובגין כך יהודה אע"ג דחולקיה ועדביה הוה מערב דאיהו לילה כד הוה שארי סחרניה ההוא משכנא אדבק במזרח דאיהו יום וקב"ה רמז ליה וא"ל ובחרת בחיים דלא לאתפרשא יום מלילה ומאן דפריש לון גרים מותא. ובההוא חובא מיתו בנוי בגין דחבילו אורחיהון ולא דביקו יום בלילה בגין דלא אשתדלו כדקא חזי לחברא חוורא בסומקא בגין לכפרא ההוא חובא דיליה דאפריש לון בקדמיתא כד זבין לההוא צדיק דאקרי יום דאפרשי' מכנסת ישראל דאקרי לילה רמז ליה קב"ה לקרבא מזרח במערב וא"ל והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לקרבא מזרח למערב למיהב ליה שפע ברכאן מלעילא. ובני יוסף

ובנימין אע"ג דבנימין הוה מתדבק במזרח רמז ליה קב"ה למשרי במערב לקרבא כנסת ישראל לגבי צדיק כלא בארח מישר הה"ד כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם. וראובן דאתדבק בסטרא דחס"ד ישרי בדרומא. ודן בגין לכפרא ההוא חובא דעגלא דיקבלון בנוי ואינון מסטרא דצפונא ישרי לצפונא לכפרא ההוא חובא בגין כך כתיב בים שעשה שלמה עשרה על עשרה וקו שלשים באמה יסוב. כלא ברזא דחכמתא. כתיב ביה עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה ההוא ימא דחכמתא אתתקן בהו ת"ח כד הוו עבדין כהניא ההוא חטאת לכפרא חובין דלא תעשה הוה. דאית בהו כרת. ועולה לכפרה עלמאן דלא עביד מצות עשה אתי ומההוא סטרא אתי עולה דאיהו זכר וכתיב זכור את יום השבת מצות עשה ובגין כך אנו מקרבין בשבת תרין אמרין דמוסף עולה בגין דבההוא דימינא אתוסף לההוא צדיק נהירו דעתיקא קדישא כד אתדבק בכנסת ישראל

דאיהי שמור לא תעשה בגין כך אית ביה בשבת עשה ולא תעשה דאית ביה כרת דהא מאן דעבד פגימו בההוא אתרא דאקרי לא תעשה ואפריש זווגא דלהון אשתצי מתמן נפשא דיליה ומאן איהו מאן דעביד עובדין דחול בשבתא בקדש דאתדבק בשבת בשבתון וכלהו עלמין בחדוה בנהירו אבל מאן דלא עביד אלא בשגגה מקריב חטאת לקבל ההוא דרגא מזבח. ובר"ח חדתותא דסיהרא אנן מקריבין פרים בני בקר שנים דהא מסטרא דפרה אדומה תמימה אתו ואינון לעילא לאשלמא פגימו דילה ולמיהב לה שפע על חד תרין מההוא אתר דאקרי עולה ואתוסף בההוא זמנא נהירו לסיהרא איל אחד לקרבא לה אילו דיצחק שמאלו תחת לראשי. כבשים בני שנה שבעה לחבקא לה ימינא ושבעה דכרין אתקרבין בה תמימים שלמין בכלא ואנן מקרבין שעיר עזים אחד לחטאת. דהאי חטאת מהאי סטרא דפר חטאת אתי דכתיב שמור ושמור לא תעשה איהו ואנן מקרבין שעיר חטאת דאתי על לא תעשה במוסף דידיה בר"ח ואתי לכפרא על טומאת מקדש

וקדשיו דכתיב ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי דלא יתקרב בכ"י ערל וטמא. אבל מוסף דשבת ליכא לקרבא בגיןד הא אתגלי עתיקא קדישא ונהיר בההוא רצון לכלהו עלמין וכלא אשתכח בנהירו דהא שבת בלא דינא כלל איהו ולא שליט חויא עקימא וכהני מסטרא דחס"ד נכסין יתיה בצפונא דמזבח ואפילו ישראל יכלין למעבד. בר דלית לון רשו למקרב לההוא מזבח לקרבא אבל למיכס שרי ובצונא איהו אתריה דההוא שעיר דהא שעיר מצפונא יניק ואנן מקרבין דמא למדבחא ועבדין ד' מתנות על ד' קרנות בגין לאקפא לה מכל סטרין דלא יתקרב מאן דלא חזי לקרבא לקדש הקדשים והאי חטאת דעבדינן מניה קדש הקדשים איהו דלא יתער סטרא דמסאבא מניה בעלמא. ות"ח בעולה ב' מתנות שהן ארבע רזא דיחודא דמתיחד עולה במזבח. אבל חטאת ד' מתנות דלאו אינון אלא לנטרא ולאקפא אינון גבורין דאינון מסטרא דגבורה לההוא מטה כרסיא קדישא. ולאשלמא ההוא פגימו דעבדו בה ומאן דגרים לון לבני

נשא למעבד ההוא חובא מסטרא דשעיר אתי בג"כ חטאת יחיד שעירה וחטאת נשיא שעיר. וחטאת כהן משיח פר. כלהו מסטרא דשמאלא דף רס/א ולזמנין קריב יחיד כשבה לקביל כנסת ישראל וכלהו שאר מצות. אלא בע"ז דצבור מקרבין פר לעולה ושעיר לחטאת וההוא חטאת חסר איהו בלא אל"ף. בגיןד איהו גריעות סגיאה דהא חטאת לישנא דגריעא הוא דכתיב והייתי אני ובני שלמה חטאים. וכל חד עז בת שנתו מסטרא דשמאלא. וההוא פר דורון לעילא איהו לצדיק דאפרידו ההוא ארון מההוא ברית. ושעיר לחטאת לקבל כנסת ישראל דמנעו מנה ברכאן ועכ"ד יחיד כד חב בכלהו מצות ל"ת דאית בהו כרת. שעירת עזים בעי לקרבא לכתחלה אלא כד לית ליה דיקריב כשבה ות"ח כ"י רביעית היא ליומי ובג"כ ד' מתנות בעיא וסליק ההוא ריח ניחח מאינון אימרין. וכדין נייחא לכנסת ישראל ולא עבדת נוקמין דהא בשוגג הוה. ובחדש הראשון דאיהו ארבעה על עשר עבדינן פסח בגין דיהוי דכיר לן לעלם ההוא פסח דעבד קב"ה לישראל קטיל ההוא טלה ואפיק שכינתא

וישראל מאתרא מסאבא ואתחבר ארבעה בעשור כנסת ישראל אתחבר בעשור דאיהו צדי"ק ורמיז אתריה בעשר. וכדין פסח ליי'. ובג"כ מאן דאיהו טהור ויסתלק מניה ההוא ערלה ויתחזי רשימא קדישא דצדי"ק דאיהו י' ביה. ולא קריב פסח ליי' כנסת ישראל לצדיק דהוא חזי לקרבא למקדשא ולא ערל וטמא. דאי לא קריב אית ביה כרת. ומ"ט דהא כל אורייתא לא אית בה כרת אלא על מצות ל"ת. מ"ט בפסח ומילה דאינון מצות עשה כרת אלא בגין דדרגא קא גרים דאיהי כ"י דאיהי פסח ואקרי מצות לא תעשה בעיא לאתחברא בעשה ולאתכללא ביה מדת לילה ביום ומאן איהו דא צדי"ק דאיהו מילה ומ"ע ואתכליל במצות ל"ת מדת יום בלילה ואי לא אתגזר בר נש לא אתחזי לקרבא לון. בג"כ קיימא מצות ל"ת עליה ודיינת ליה בכרת דלא ייעול נפשיה למקדשא וכן בפסח בעיא כ"י לאתחברא בבעלה ואי לא עביד בר נש ולא קריב פסח ליי' קיימא עליה ודיינת ליה. ולא אפיקת יתיה מתחות ידא דפרעה ואשתציאת נפשי'

מאתרא קדישא ואשתארת באתרא מסאבא במצרים דהא ישראל אי לא עבידו הני תרין פקודין לא נפקו מתמן ובג"כ כתיב שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך. שמור. כללא דנוקבא לא תעשה. את כללא דכלא חדש האביב דהא בההוא שעתא שעורה אביב ומקרבין מניה עומר עשירית האיפה ממחרת השבת איהו וספרין שבע שבועין שלמין לאסתלקא לעילא ולקבלא מאינון חמשין יומין עלאין דאימא עלאה אורייתא דאקרי לחם דכתיב לכו לחמו בלחמי ואנן מקרבין ביומא דחמשין דאתייהיב ביה אורייתא שתי הלחם תורה שבכתב ותורה שבע"פ ונחית טיבו דעתיקא קדישא דאימא עלאה באינון שבע שבועין שלימן בכלא. וכל חד מאינון שבע דרגין כליל בשבעה כדאוקימנא ברזא דמהימנותא. בג"כ שמור את חדש האביב ועשית פסח ליי' קריב לון ביחודא דהא ביה אפקך ממצרים לילה ותשלים להאי דרגא דאקרי ליל שמורים ותקריב דכורא לגבה ותתקרי לילה שלימא. ות"ח נערה בתולה עד לא אתקריב דכורא לגבה אקרי נער. לבתר

אקרי נערה הה"ד ונתנו לאבי הנערה שלימא דייקא ודא איהו כד אשתכחת שלימא ולא אתקריב מאן (ס"א למאן) דלא אתחזי. אוף הכא בקדמיתא ליל שמורים לבתר הלילה הזה ליי'. כד אתקריב זה לזאת בג"כ לא אתחזי לאתקרבא בההוא פסח ערל וטמא ודמה טעון מתנה אחת דייקא כד"א אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה. היא נטרת בנהא דלא יסתאבון בנמוסייהו ישראל בג"כ שבטי יה נפקו מתמן ואתחברת יו"ד בה"א ולא באתר אחרא כמה דעבדי אינון. אבל כד נפקו מבבל אסתאבו לתמן וסאיבו מקדשא בג"כ חויא שליט בהו ולא אשתכח שלטנותא לישראל בההוא זמנא בגין דסאיבו מקדשא בנשים נכריות מכאן מאן דמסאב גרמיה לתתא. מסאב לעילא. ומאן דקדיש גרמיה לתתא מקדש לעילא וע"ד ראויין הוו דיתעביד להו ניסא בההוא שעתא דנפקו מבבל כשעתא דנפקו ממצרים. אלא דגרים חובה ובחמשה עשר לירחא קדמאה חולקא דאברהם דאיהו קדמאה ואחיד בדרגא דחס"ד. אנן מקרבין לקב"ה תרין פרים לאוספא תרין

חולקין לדרגא דחסד מעתיקא קדישא. איל אחד לקבל דרגא דיצחק ובעינן איל לישנא דתקיפו בגין דחולקא דידיה תקיפו מיא. ובעינן דיסתכם ההוא דרגא דגבור"ה בחסד עלאה למעבד טיבו עם על דף רס/ב ישראל. ולאתפרעא מאינון דעאקין לון ולאסחרא ליה סטרא דמיין האי דכתיב מחשוף הלבן. שבעה כבשים תמימים. לקבל כלהו דרגין דישתלמון ביה. וכן בכל יומא ויומא שבעה אמרין ביומא קדמאה דכולהו שבעה יומין עלאין כל חד אשתלים ברזא דשבע ויהון שבע שבתות תמימות לקבלא נהירו עלאה דאורייתא שעיר חטאת לכפרא על סאיבו דמקדשא ולא יהא לי' רשו לההוא שעיר לערבבא ולא לאסטנא על ישראל וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה. לקבל דרגא דיעקב דהא כדין אשתלים עלמא ואתחדש ואנן מנינן שבע שבועין בגין לחברא כלא ביובלא עלאה דיהבא להאי ברא בוכרא עטרה דאורייתא דאתכלילת במ"ט אנפין ונפקא מחכמה עלאה באינון חמשין שערי בינה ואתייהיבת להאי ברא בוכרא ע"י דמשה דאחיד נמי בהאי

דרגא הה"ד צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה במלכא דשלמא כלא דיליה דהא אוקימנא דהאי דרגא שלים מכל סטרין ושלים אקרי ברזא דמהימנותא דכתיב ויעקב איש תם. ביום חתונתו דא כד אתייהיבת. וביום שמחת לבו. כד אתבני בי מקדשא תא חזי כתיב בחדש השלישי דאתחבר האי דרגא דאקרי שלישי בחדש והיא חתונתו ע"ד כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר. האי דרגא ברא בוכרא. נגד ההר לקבל ההוא הר דאתיידע דאיהו זעיר מכל טוריא דלעילא דאיהו רם ונשא כד אתחבר לעילא ואקרי הר סיני דהא ז' טורין וז' יומין וז' ארצות ברא קב"ה לעלמא דאינון לקבל ז' יומין עלאין ולא בחר מכלהו למיהב אורייתא אלא בהר סיני דאיהו רזא דכנסת ישראל בים כנרת נמי דאתי מתמן תכלת דדמי לכסא הכבוד כנסת ישראל. כנרת דא צדי"ק והאי ים דכנרת הוא כדאוקמוה חבריא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד. ובשעה שרוח צפונית מנשבת בו מנגן מאליו. ודוד קם למלעי באורייתא חצות לילה לאתחברא בכנסת

ישראל. ובארץ ישראל שביעאה דכלא נקודה אמצעיתא דארעא תתאה בחר קב"ה דאיהו לקבל נקודה עלאה. מ"ט ביה בהר סיני דלעילא למיהב ביה אורייתא שבכתב וסימניך בהאי ארון למיהב ביה ברית בגין דבהאי ארון מונחין כל גניזין טבין. ותורה שבכתב דאקרי ברית ביה מונחא. וכל מאני קרבא דמלכא בידיה אתמסרו וכלהו עלמין דלתתא מנה ינקין. זכו ישראל למיטר אורייתא כדין יהבת לון כל טיבו דעלמא ואי לא כדין יסרת לון הה"ד ויסרתי אתכם אף אני דא כ"י וכד תחבר באנ"י דל"ת דילה אקרי אלקים ודיינא לעלמא. בג"כ כתיב זאת התורה אשר שם משה. בזאת אתייהיבת אורייתא: תא חזי אורייתא שבכתב צדיק אקרי ומונח בזאת דהאי ברית מנחא ביה דכתיב ארון הברית בגין דמונה ביה ברית דאיהו צדי"ק ובג"כ וזאת התורה אתחבר וא"ו בזאת וכדין אשר שם משה סם חיין לעלמא דהא אילנא דחיי אתדבק בה. וכד לא מכשרין בני נשא עובדייהו אסתלק וא"ו מזאת וכדין כתיב זאת תהיה תורת המצורע וזהו חשוב כמת וכתיב זאת התורה אדם כי

ימות באהל אסתלק ו' מזאת ועביד האי אהל נוקמין היינו דכתיב (שם) זאת חקת התורה אשר צוה יי' בגין דלא אתחברו ו' בה'. גרמו דסאיבו מקדשא. וגרימו לון מותא. דהא מאן דאפריש לון גרים מותא לנפשיה עד דאתא פרה וכפרה על בנה. ועבדין מינה הזאה על טמאי מתים. זאת התורה דלא אתחבר בה וא"ו עד דעבדו הזאה לאינון כלי מדין ולבתר וזאת התורה אשר שם וגו'. חים אתדבק בה. וזאת הברכה. ברכה אתדבק בה בהאי זאת אבל כל אתר דתשכח באורייתא זאת התורה בלא וא"ו בגין חובה. זאת תורהת נגע הצרעת. זאת התורה לכל נגע הצרעת. זאת תורת הקנאות. בגין דסאיבו גרמיהון וסאיבו מקדשא. זאת תורת העולה לא כתיב ביה וא"ו עד דיעבדו לה שלימו בני אהרן לחברא לזאת בבעלה. (שם) וזאת תורת המנחה לא אתיא על חטא דהא נדבה היא או דאתיא עם עולה והא עבדא עולה שלימו. (שם) זאת תורת החטאת אתיא על חטא דסאיבו להאי זאת. וזאת תורת האשם בגין דלא עבדו כ"כ פגימו ובג"כ

אתיא דכורא ולא נוקבא. וזאת תורת זבח השלמים בגין דאתיין לשלמא אתחבר בה וא"ו. (שם) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת בגין חטאת דאית בקרא וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. דא אוקימנא דף רסא/א בכל אתרא וא"ו מוסיף על ענין ראשון. וזאת התורה אשר שם וגו' מ"ט וא"ו הא לא אמר זאת בקדמיתא אמאי כתיב וזאת בגין סם חיים דאתדבק בה וזאת הברכה בגין ברכה אע"ג דלא כתיב זאת בקדמיתא או מלה על מה דייתי אבל בכלהו מ"ט לא כתיב וזאת בגין דלא אתדבק וא"ו והאי דכתיב וזאת תורת האשם בגין דכתיב לעיל זאת תורת החטאת וא"ו מוסיף על ענין ראשון בג"כ אתייהיבת אורייתא בהאי זאת ובג"כ כתיב אף אני אעשה זאת אסלק מינה וא"ו ותעביד בהו נוקמין וכלהו קרבנין אתיין לקרבא להאי זאת לעילא בהאי שלישי ואנן מקרבין בהאי יומא תרין פרים במוסף לאוספ' ליה תרין חולקין. איל אחד לאתחברא ליה אילא דגבור"ה שבעה אמרין לקבל כלהו דרגין דיחדון בהאי לולא שעיר עזים לכפרא על דסאיבו

מקדשא חייבין דלתתא ובחדש השביעי לקבל דרגא דיצחק דיתחבר ביה כנסת ישראל בתרין פרים האי דכתיב ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר דאתוספ' כ"י דאיהי שביעית על עשר סמיכא