{"bookId": "kabala-cb82e7ebf1d4", "part": "1", "torah": "3", "title": "ספר הבהיר — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cb82e7ebf1d4/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cb82e7ebf1d4/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "מקומו, ואמרינן שם אתגא ואתיא לראש קונה, דכתיב (בראשית י\"ד יט) קונה שמים וארץ, \nוכד אזלא הוי כזרקא וסגולה אבתריה והוי בראש כל אותיות: \nצא. ומאי טעמא היא בסוף התיבה ואינה בראשה, ללמדך שאותה תגא עולה עד למעלה למעלה, \nומאי משמע דהאי תגא אבן יקרה היא מכוללת ומעוטרת דכתיב (תהלים קי\"ח כב) אבן מאסו \nהבונים היתה לראש פנה, ועולה עד המקום אשר נחצבה ממנו דכתיב (בראשית מ\"ט כד) משם \nרועה אבן ישראל. מא: \nצב. ועוד אמר מאי טעמא אנו מטילין תכלת בציצית, ומאי טעמא שלשים ושתים, משל למה ה\"ד \nלמלך שהיה לו גן נאה ולו ל\"ב נתיבות ושם שומר עליהם והודיע לו לבדו אותן הנתיבות, \nא\"ל שומרם ולך בהם בכל יום ובכל זמן שתדרכם שלום לך, ומה עשה אותו השומר, שם שומרים \nעליהם, אמר אם אני אהיה לבדי באלה הנתיבות אי אפשר לשומר אחד לקיים כל אלה הנתיבות, \nועוד כי יאמרו העולם כילי הוא מלך זה לכך שם שומר זה שומרים אחרים לכל הנתיבות, אלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הם ל\"ב נתיבות: \nצג. ומ\"ט דתכלת, אמר השומר שמא יאמרו השומרים האלה הגן שלנו הוא, נתן להם סימן, \nואמר להם ראו זה סימן של מלך שהוא שלו הגן הזה ואלה הנתיבות הוא תקנם ואינם שלי, \nוהנה חותמו, משל למה\"ד למלך ובתו שהיו להם עבדים ובקשו לילך למרחוק פחדו מאימת המלך \nנתן להם המלך סימנו, פחדו מן הבת, נתנה להם סימן, אמרו מעתה בשני סמנים אלה (תהלים \nקכא ז) ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. מב: \nצד. ישב ר' אמוראי ודרש מאי דכתיב (מ\"א ח' כז) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, \nמלמד שע\"ב שמות יש לו להקב\"ה וכולם קבעם בשבטים דכתיב (שמות כ\"ח י) ששה משמותם על \nהאבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם, וכתיב (יהושע ד' ט) ושתים \nעשרה אבנים הקים וגו', מה אלה אבני זכרון אף אלה אבני זכרון, ושתים עשרה אבנים הם \nע\"ב כנגד ע\"ב שמות של הקב\"ה, ומאי טעמא התחיל בשתים עשרה, ללמדך שי\"ב מנהיגים יש לו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "להקב\"ה ובכל אחד ואחד ששה כוחות' ומאי נינהו, ע\"ב לשונות: \nצה. ואילן אחד יש לו להקב\"ה ובו שנים עשר גבולי אלכסונין גבול מזרחית צפונית, גבול \nמזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול מערבית דרומית, גבול \nמערבית צפונית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית, גבול דרומית רומית, גבול \nדרומית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית ומרחיבין והולכין עד עדי עד, \nוהם זרועות עולם, ובפנים בהם הוא האילן, ובכל אלו האלכסונין יש כנגדם פקידים והם \nשנים עשר י', וגם בפנים בגלגל י\"ב פקידים, אלה שלשים וששה פקידים עם האלכסונים, \nולכל אחד יש אחד כדכתיב (קהלת ה' ז) כי גבוה מעל גבוה שומר, נמצא לרוח מזרחית תשעה, \nלרוח מערבית תשעה, לרוח צפונית תשעה, לרוח דרומית תשעה, והיינו י\"ב וי\"ב וי\"ב שהם \nפקידים בתלי, וגלגל ולב, והם ל\"ו, וכלם ל\"ו מל\"ו שכח האחד בחבירו ואע\"פ ששנים עשר \nבכל אחד ואחד מן השלשה כלם אדוקין זה בזה, וכל השלשים וששה כחות נמצאים בראשון שהוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תלי, אם תדרשם בגלגל תמצאם אותם עצמם, ואם תדרשם בלב תמצא אותם עצמם, הלכך לכל אחד \nל\"ו וכלם אינם יותר מל\"ו צורות, וכלם נשלמו בל\"ב מסור לל\"ב ל\"ב ונשארו ארבעה והם \nס\"ד צורות, ומנלן דנמסר ל\"ב לל\"ב דכתיב (שם) כי גבוה מעל גבוה שומר, א\"כ היינו ס\"ד, \nחסר שמונה לע\"ב שמותיו של הקב\"ה והיינו דכתיב (שם) וגבוהים עליהם, והם ז' ימי השבוע \nוחסר א' והיינו דכתיב (שם ח) ויתרון ארץ בכל היא מלך, ומאי יתרון, מקום שמשם נחצב \nהארץ, והוא יתרון ממה שהיה, ומאי ניהו יתרון כל דבר שבעולם כשאנשי העולם ראוים לקחת \nמזיוו אז הוא יתרון: \nצו. ומאי ניהו ארץ שנחצבה ממנו שמים והוא כסאו של הקב\"ה, והוא אבן יקרה, והוא ים \nהחכמה וכנגדה תכלת בציצית, דאמר ר' מאיר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני \nשהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כ\"ד י) ויראו את \nאלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, ואומר (יחזקאל א' כו) \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כמראה אבן הספיר דמות כסא: \nמג. צז. ישב ר' ברכיה ודרש מאי דכתיב (שמות כ\"ה ב) ויקחו לי תרומה, הרימו אותי \nבתפלותיכם ' ומי, אותו שנדבו לבו להמשך מן העוה\"ז, כבדוהו כי בו אני שמח שיודע שמי, \nוממנו ראוי לקחת את תרומתי שנאמר (שם ב) מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, \nמאותו המתנדב, ואמר ר' רחומאי הצדיקים והחסידים שבישראל שמרימין אותי על כל העולם \nבזכותיהן ומהן מתפרנס הלב והלב מפרנסן: \nצח. וכל הצורות הקדושות ממונות על כל האומות וישראל קדושים נטלו גוף האילן ולבו, מה \nלב שהוא הדר פרי הגוף, אף ישראל נטלו פרי עץ הדר, מה אילן תמר ענפיו סביביו ולולבו \nבאמצע אף ישראל נטלו גוף האילן זה שהוא ל ב ו, וכנגד הגוף חוט השדרה באדם שהוא עיקר \nהגוף, ומה לולב זה כתיב לו לב אף לב מסור לו, ומה לב, זה שלשים ושתים נתיבות פליאות \nחכמה בו אף בכל נתיב מהן צורה שומרת דכתיב (בראשית ג' כד) לשמור את דרך עץ החיים: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "צט. ומאי ניהו צורות, דכתיב (שם) וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב \nהמתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, ומאי וישכן מקדם לגן עדן, וישכן באותם הנתיבות \nשקדמו לאותו מקום הנקרא גן עדן ושקדם לכרובים דכתיב (שם) את הכרובים, ושקדם ללהט \nדכתיב (שם) ואת להט החרב המתהפכת, שקדם, והכתיב שמים דמים ואש קדמו דכתיב (שם מו) \nיהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, וכתיב (שם ח) ויקרא אלהים לרקיע שמים, \nומנלן דשמים הוי אש דכתיב (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא: \nק. ומנלן דשמים הקדוש ברוך הוא, דכתיב (מ\"א ה' לב) ואתה תשמע השמים, אטו שלמה התפלל \nאל השמים שישמעו תפלתם, אלא אותו שנקרא שמו על השמים דכתיב (שם כ\"ז) השמים ושמי \nהשמים לא יכלכלוך, הרי שמו של הקב\"ה והוי אש ואמרת קדם, אלא אימא כחם קדם של אותם \nצורות של המקום ההוא ואח\"כ הצורות הקדושות ההם, ומאי ניהו כחם, כד\"א (ש\"א ב' ב) אין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: \nקא. ישב ר' ברכיה ודרש מה לולב דאמרינן אלא ל\"ו מסור לל\"ב, והאיך, א\"ל שלשה שרים הם \nתלי וגלגל ולב, וכל אחד ואחד י\"ב, חזרו בשלשה מנין ל\"ו שבהם נתקיים העולם דכתיב \n(משלי ג' כה) וצדיק יסוד עולם: \nקב. תנא עמוד אחד מן הארץ לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים, וכשיש צדיקים בעולם מתגבר \nואם לאו מתחלש, והוא סובל כל העולם דכתיב (שם) צדיק יסוד עולם, ואם חלש לא יוכל \nלהתקיים העולם, הלכך אפי' אין בעולם אלא צדיק אחד מעמיד העולם שנאמר וצדיק יסוד \nעולם לפיכך קחו תרומתי ממנו תחילה ואח\"כ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, מאת הנשאר, \nומהו, זהב וכסף ונחשת: \nקג. ד\"א ויקחו לי תרומה, ויקחו לקדש תרומה שהיא יו\"ד והוא עשירי ומנלן דעשירי קדש \nדכתיב (ויקרא כ\"ז לב) העשירי יהיה קדש לה', ומאי ניהו קדש, דכתיב (יחזקאל מ\"ד ל) \nוראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל וגו', וכתיב (תהלים קי\"א י) ראשית חכמה יראת ה' אל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תקרי יראת ה' אלא ויראת ה': \nקד. שאלו תלמידיו את ר' אליעזר רבינו מאי דכתיב (שמות י\"ג ב) קדש לי כל בכור, וכי \nהוי הקב\"ה בכור, א\"ל אין קדש לי כל בכור אלא שני בקודש, ונקרא על שם ישראל דכתיב \n(שם ז' כב) בני בכורי ישראל, כביכול עמהם היה בשעת שעבוד, והיינו דכתיב (שמות ד' \nכז) שלח את בני ויעבדני, ולא בכורי, אמר ר' רחומאי מאי דכתיב (דברים כ\"ב ז) שלח \nתשלח את האם ואת הבנים תקח לך, ולא אמר שלח תשלח את האב, אלא שלח תשלח את האם בכבוד \nאותה שנקראת אם העולם שנאמר (משלי ב' ג) כי אם לבינה תקרא: \nקה. ומאי ואת הבנים תקח לך (דברים שם), ר' רחומאי אומר אותם בנים שגדלה, ומאי ניהו \nשבעת ימי בראשית ושבעת ימי הסוכות, והיינו שבעת ימי השבוע שהם שבעה, איכא בנייהו \nשהם יותר קודש דכתיב בהם (ויקרא כ\"ג לז) מקראי קודש, והיינו א\"כ עצרת דהוא מקרא \nקודש (שם ל\"ו), א\"ל אין, אבל זה אחד וזה שנים דכתיב (שם לה) ביום הראשון מקרא קודש \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וביום השביעי מקרא קודש, אמר ליה מאי טעמא הוי עצרת אחד, מפני שבו ניתנה תורה \nלישראל וכשנבראת התורה ראשית היה הקב\"ה שליט בעולמו עמה יחידי דכתיב (תהלים קי\"א י) \nראשית חכמה יראת ה', אמר הואיל וכן קדושתך תהיה לך לבדך, ומאי ניהו סוכות, א\"ל \nבי\"ת, דכתיב (משלי כ\"ד ג) בחכמה יבנה בית, ומנלן דסוכות הוי בית דכתיב (בראשית ל\"ג \nיז) ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות: \nקו. ישב ר' ברכיה ודרש מאי תלי, זה דמות שיש לפני הקב\"ה דכתיב (שה\"ש ה' י\"א) \nקווצותיו תלתלים, מאי גלגל, זה בטן, ומאי לב, דכתיב (דברים ד' י\"א) עד לב השמים, \nובו כלולים ל\"ב נתיבות פליאות חכמה: \nקז. מאי דכתיב (במדבר ו' כח) יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו \nאליך וישם לך שלום, זה שמו של הקב\"ה המפורש, והוא שם בן שתים עשרה אותיות דכתיב \nהוי\"ה הוי\"ה הוי\"ה מלמד ששמותיו של הקב\"ה שלשה חיילים, וכל חיל וחיל דומה לחבירו, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ושמו כשמו, וכולם חתומים ביו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א, והאיך תצרף יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א כ\"ד פעמים \nוהיינו חיל אחד יברכך ה', וגם השני יאר ה' והם כ\"ד שמותיו של הקב\"ה, וגם השלישי ישא \nה' והם כ\"ד שמותיו של הקב\"ה, מלמד שכל חיל ראשיהם ושריהם הם כ\"ד, תצרף כ\"ד שלשה \nפעמים ויהיו ע\"ב שמותיו של הקב\"ה, והיינו ע\"ב היוצאים מן (שמות יד יט-כא) ויסע ויבא \nויט: \nקח. ומי הם אלה השרים, מלמד ששלשה הם, שהגבורה שר על כל הצורות הקדושות מצד שמאל של \nהקב\"ה והוא גבריאל, ומימיני שר על כל הצורות הקדושות והוא מיכאל, ובאמצע הוא האמת \nוהוא אוריאל שר על כל הצורות הקדושות, וכל שר כ\"ד צורות ואין חקר לגדודיו דכתיב \n(איוב כ\"ה ג) היש מספר לגדודיו, אם כן הרי ע\"ב וע\"ב, א\"ל לא, דבשעה שישראל מקריביו \nקרבן לפני אביהם שבשמים מתיחדים יחד והיינו יחידו של אלהינו: \nקט. ואמאי אקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הצורות הכחות הקדושות כדכתיב (יחזקאל ל\"ז י\"ז) \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך, ואמר לריח ניחוח, ואין ריח אלא \nבאף, ואין נשימה שהיא הריח אלא באף, ואין ניחוח אלא ירידה דכתיב (ויקרא ט' כ\"ב) \nוירד ומתגרמינן ונחית, והרוח יורד ומתייחד בצורות הקדושות ההם ומתקרב ע\"י הקרבן, \nוהיינו דאקרי קרבן: \nקי. השם היוצא מן השלשה פסוקים ויסע ויבא ויט (שמות יד יט כא) אותיות הפסוק הראשון \nשל ויסע כסדר הפסוק נסדרות בשם, ואותיות הפסוק השני בהיפך הפסוק נסדרות בשם, \nואותיות הפסוק השלישי שהוא ויט כסדר הפסוק נסדרות בשם כמו הראשון שהוא ויסע, ובכל \nאחד ואחד מהפסוקים ע\"ב אותיות, נמצא שבכל שם ושם מע\"ב שמות היוצאים מאלו השלשה \nפסוקים שהם ויסע ויבא ויט שלשה אותיות, אלה הם ע\"ב שמות היוצאים ומתחלקים לג' חלקים \nכ\"ד לכל חלק, ועל כל חלק מג' חלקים שר גבוה עליהם, ועל כל חלק יש לו ד' רוחות לשמור \nמזרח ומערב צפון ודרום ומתחלקים ששה לכל רוח, נמצא לד' רוחות כ\"ד צורות, וכן לשני \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וכן לשלישי, וכולם חתומים בהוי\"ה אלהי ישראל אלהים חיים שדי רם ונשא שוכן עד מרום \nוקדוש שמו הוי\"ה בשכמל\"ו: \nמז. קיא. ישב ר' אהילאי ודרש מאי דכתיב ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, אלא זהו \nהשם המפורש שניתן בו רשות לצרף ולהזכיר דכתיב (במדבר ו' כ\"ז) ושמו את שמי על בני \nישראל ואני אברכם, והוא שם בן י\"ב אותיות בשם של ברכת כהנים יברכך ה' וגו' שהם שלשה \nוהם שתים עשרה, ונקודו כן יפעל יפועל יפעול, וכל השומרו ומזכירו בקדושה ובטהרה \nמתקבלים כל תפלותיו, ולא עוד אלא שהוא אהוב למטה ואהוב למעלה, נחמד למטה ונחמד \nלמעלה ונענה ונעזר מיד, זה השם המפורש הנכתב על מצח אהרן, ובשם המפורש מע\"ב אותיות, \nובשם המפורש שהוא י\"ב שמות שמסר הקב\"ה למסמריה העומד לפני הפרגוד, והוא מסרם לאליהו \nבהר הכרמל ובהם נתעלה ולא טעים טעם מיתה: \nקיב. ואלו הן השמות המפורשות היקרות והמפוארות שהם שתים עשרה לשנים עשר שבטי ישראל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אהציצה\"רון אכליתה\"רון שמקת\"רון דמושה\"רון וצפצפסית\"רון הורמי\"רון ברחיה\"רון ער\"ש \nגדר\"און בסאו\"ה מנא\"הון חז\"הויה הוהי\"רי הא\"ה אהי\"ה והראית\"הון. וכולם נכללים בל\"ב \nהשמים ומתחלקין לכ\"ד שמות, ובהם כלול זכר ונקבה ופקודים בתלי וגלגל ולב, והם \nמעיינות החכמה: \nקיג. ישב ר' רחומאי ודרש מאי י\"ב שבטי ישראל, אלא מלמד שי\"ב שבטים יש לו להקב\"ה, \nומאי ניהו, מלה\"ד למלך שהיה לו מעין נאה ולכל אחיו אין להם מים אחרים אלא מאותו \nהמעיין, ואינן יכולין לסבול צמא, מה עשה, עשה למעיין י\"ב צנורות וקראם על שמות בני \nאחיו, ואמר אם יהיו הבנים טובים כאבותם יזכו ואמלא הצנורות, ירוו אבותם וישתו בניהם \nאחריהם ואם לא יזכו הבנים ולא יעשו דברים הגונים לפני הרי צנורות עומדות על ענין זה \nאתן להם מים על מנת שלא יתנו לבניהם דבר אחרי שאינם עושים רצוני: \nקיד. ומאי לישנא דשבט, דבר פשוט הוא שאינו מרובע, מ\"ט, דלית אפשר מרובע בגו מרובע \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אחר, אלא עיגולה בגו ריבועא רהטי, ואי מרובע בגו ריבועא לא רהטי: \nקטו. ומאי ניהו עיגולא, הדין נקודה דאורייתא דמשה דאינהו כולהו עיגולא ודמיין \nבאתוותא כנשמתא דחיי בגופיה דאינש דלית אפשר ליה למיתי כל היכא דלית קיימא בגויה, \nולא למנקט מימרא זוטרא ורבתא בלא נשמתא כוותיה דהדין נקודה דלית אפשר למלתא זוטרא \nאו רבתא לאתאמרה בלא נקודה: \nקטז. וכל נקודה עיגולא, וכל אתיא רבועא, ומתקיימא אתיא בנקודה ואינון חייהון, והדין \nנקודה אתיא דרך הצינורות להדין אתיא על ידי ריח הקרבן ומיד יורד דכתיב (ויקרא א' ט) \nריח ניחוח לה', שיורד לה', היינו דכתיב (דברים ו' ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: \nמח. קיז. אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות ט\"ו ג) ה' איש מלחמה ה' שמו, אלא איש הוי \nסימן כדמתרגמינן ה' איש מלחמה ה' מארי נצחן קרבייא, ומאי ניהו מארי, אל\"ף ראשונה \nהיכלא קדישא, היכלא קדישא סלקא דעתך, אלא אימא היכל הקדש: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "קיח. יו\"ד, בעשרה מאמרות שנברא בהן העולם, ומאי ניהו היינו תורת אמת שכוללת כל \nהעולמים, ושי\"ן מאי הוי, א\"ל שרש האילן, דשי\"ן הוי כעין שרש האילן: \nקיט. ומאי הוי אילן דאמרת, א\"ל כוחותיו של הקב\"ה זה על גב זה, והן דומין לאילן, מה \nאילן זה על ידי המים מוציא פירות אף הקב\"ה על ידי המים מרבה כחות חאילן, ומאי ניהו \nמים של הקב\"ה, היינו חכמה, והיינו נשמות הצדיקים שפורחין מן המעיין אל הצנור הגדול \nועולה ודבק באילן, ועל ידי מה פורח, על ידי ישראל, כשהם צדיקים וטובים שכינה שרויה \nביניהם ושרויה במעשיהם בחיקו של הקב\"ה ומפרה אותם ומרבה אותם: \nקכ. ומנלן דשכינה אקרית צדק דכתיב (דברים ל\"ג כ\"ו) רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, \nוכתיב (ישעי' מ\"ה ח) ושחקים יזלו צדק, וצדק זהו שכינה דכתיב (שם א' כא) צדק ילין \nבה, וצדק נתן לדוד דכתיב (תהלים קמ\"ו י) ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור, \nוכתיב (דהי\"א י\"א א') ציון היא עיר דוד: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "קכא. מאי דור דור אמר ר' פפייס דור הולך ודור בא (קהלת א' ד') ואמר רבי עקיבא דור \nבא שכבר בא: \nקכב. משל למה\"ד למלך שהיו לו עבדים והלבישן כפי יכלתו בגדי משי ורקמה, קלקלו השורה, \nהשליכן ודחפן מעליו והפשיטן בגדיו והלכו להם, לקח הבגדים ורחצן היטב עד שלא נותר \nבהן שום סיג והניחן אצלו מזומנין, וקנה עבדים אחרים והלבישן הבגדים ההם והוא לא ידע \nאם טובים הם אותם העבדים אם לאו, והרי זכו בבגדים שכבר באו לעולם ולבשום אחרים \nלפניהם, אבל הארץ לעולם עומדת והיינו דכתיב (קהלת י\"ב ו') וישב העפר על הארץ כשהיה \nוהרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה: \nקכג. אמר ר' אמוראי מאי דכתיב (ויקרא ט' כ\"ב) וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם, \nוירד, והרי כבר ירד, אלא וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ואח\"כ וישא אהרן את ידיו \nאל העם, נשיאות זו למה, לפי שהקריב קרבן ונתקרב לפני אביהם שבשמים כדאמרינן צריך \nאותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו, ומאי העם דכתיב אל העם, בעבור העם: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "קכד. ומאי טעמא בנשיאות כפים וליברוך להון בברכה, אלא משום דאית בידים עשר אצבעות, \nרמז לעשר ספירות שבהם נחתמו שמים וארץ, ואותם העשרה כנגד עשרת הדברות, ובכלל אותן \nי' נכללו תרי\"ג מצות, ומנה אותם אותיות של י' דברות ותשכח דאינו\"ן תרי\"ג אותיות, \nובהם כל כ\"ב אותיות בר מן ט' דליתא בהון, מאי טעמא, ללמדך דט' הוא בטן ואינה בכלל \nהספירות: \nקכה. ואמאי קרי ליה ספירות, משום דכתיב (תהלים י\"ט ב) השמים מספרים כבוד אל: \nקכו. ומאי ניהו, תלתא אינון, ובכללן שלשה חיילות ושלשה ממשלות, הממשלה הראשונה אור, \nואור החיים של מים, הממשלה השניה חיות הקודש והאופנים וגלגלי המרכבה וכל גדודיו של \nהקב\"ה מברכין ומעריצין ומהדרין ומפארין ומקדישין למלך נאדר בקדושה ונערך בסוד \nקדושים רבה, מלך איום ונורא ומכתירין בשלש קדושות: \nקכז. ומאי ניהו שלש קדושות ולא ארבע, מפני שקדושת מעלה שלש שלש, דכתיב ה' מלך ה' \nמלך ה' ימלוך לעולם ועד, וכתיב (במדבר ז' כד ו) יברכך ה' יאר ה' ישא ה', וכתיב \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "(שמות ל\"ד ו) ה' ה' והשאר של מדות ה' שלישי מה הוי ה' אל רחום וחנון וגו' שלש עשרה \nמדות: \n", "en": ""}]}
