{"bookId": "kabala-cbd3da1792e9", "part": "1", "torah": "5", "title": "ספר אוצר עדן הגנוז — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cbd3da1792e9/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cbd3da1792e9/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "הספירי\"ם. ואם תחבר מספר תתקנ\"ח עם מספר תתקצ\"ח ותסיר מהם שכב\"ת זר\"ע שהוא יוצא \nלחוץ בהכרח תמצא מספרם שוה בשוה תתפ\"ז והוא אתתפ\"ו. ויצא מחבור יצ\"ר טו\"ב עם יצ\"ר \nר\"ע שכב\"ת זר\"ע לבנ\"ת הספירי\"ם. ולפיכך תבין כי ספירת העומר כוללת ג' ספירות ס'פירה \nס'פירה ס'פירה הרי שלש ספירות, והיא ערמ\"ת הספו\"ר והיא ספיר\"ת היצו\"ר. או אמור \nס'פירת י'צירת ה'יצורים והוא סוד גדול. וספירת העומר היא ז' פעמים ז' שבועות, הנה \nזה הד\"ם והראשון א\"ב, הנה המאב\"ד באדמ\"ה והוא אליה\"ו שהוא בכ\"ל והוא ב\"ן מז\"ה גם \nמז\"ה ב\"ן מז\"ה וסודו מבט\"א. והנה כשתקח הנעלם מן יו\"ד שהוא ו\"ד ותמנהו יחד עם \nמספריו כלומר ארבע\"ה עם שש\"ה ותמנה מספרם יצ\"ר טו\"ב ויצ\"ר ר\"ע זה במספר המלוי. אבל \nמספר י' שהוא הנגלה והוא עשר\"ה סודו יצ\"ר הר\"ע, ובעבור הנעלם יהיה נוסף עליו יצ\"ר \nהטו\"ב. וסוד ארבע\"ה סוד הרג\"ע והוא סוד עזר\"א הסופר שכתב שכב\"ת זר\"ע העבו\"ר, וסוד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שש\"ה הת\"ר. והוא הפעם או העת או הרגע או השעה או העונה, שכל אלה הם שמות נרדפים \nואפשר שהם נבהלים בזמנים. ואמנם הם כולם שמות חלקי הזמן. והנה פרי\"י יצ\"ר, ממיר\"י \nהזמ\"ן א\"ו המקו\"ם, ועל כן טו\"ב ור\"ע בזמ\"ן ובמקו\"ם והנם באר\"ץ. ולפי דעתי שעם אלו \nההערות המופלאות לא יקשה עליך דבר מכל מה שתשמע מענינם, ואם תרצה להבין הספירות \nכראוי ספרם, כי על כן נקראו ספירו\"ת והן מחשבו\"ת. ואם לא תחשוב לא תוכל לספור ואם \nלא תספור לא תוכל לחשוב, והספירה חשבון היא, לא דבר אחר והיא מחשבה על מציאות \nהדברים או על העדרם: \nוהנה שפע הגלג\"ל העשיר\"י שפע הטפ\"ה הראשונ\"ה וסודה יתרו\"ן. וסוד מעשה בראשי\"ת \nגרעו\"ן והוא בעצמו החסרו\"ן והוא טב\"ע המרי\"ח הוא פר\"י החט\"ה שממנו רוח הדמיו\"ן והוא \nק\"ו היר\"ח. גם הוא ח\"י פרט\"י כי הפרט\"י אח\"ד הו\"א. וזהו סוד מעשה בראשי\"ת והוא חמ\"ר \nהאלמ\"ה המלא\"ה חמ\"ר והוא תלוי בעב ומטר, בסוד חבור י\"ה עם שד\"י שהו\"א מל\"א האברי\"ם. \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "והגרעו\"ן והיתרו\"ן כוללים מעש\"ה בראשי\"ת ומעש\"ה מרכב\"ה. וכשתמצא בחסרון היתרון תמצא \nביתרון החסרון, כי בחסרון היה יתרון כאשר ביתרון היה חסרון. והוא סוד הימים והלילות \nבקצורם ובארכם. ודע כי חסרון הטוב יתרון, כאשר יתרון הטוב חסרון. ועל כן יתרון \nהחט\"ה חסרון כאשר חסרון הטובה יתרון. וכל זה הוא סוד הטפה כמו שנגלה במקומו בע\"ה. \nוהנה יתרו\"ן הוא מעש\"ה מרכב\"ה ואמנם חסרון ה' ( דהיינו א' ) הוא מעש\"ה בראשי\"ת ( ) \nויתגלה מז\"ה יתרון א\"ד וא\"ד שהם זו\"ג, וחברו שם בשם בין אמש עם אשם ויתגלה מזה \nחסרון א\"ד. וזכור מאמר האומרים ז\"ל כי אדם וחוה הם שנים והם אחד, והם מתאחדים ג\"ב \nלג\"ב וכן הא הא וכן בג בג, אל תשכחם אבל הפך בה והפוך בה דכולך בה וכולה בך ובה \nתחזי ומינה לא תזוע ולפום צערא אגרא: \nואם כן אמרו ארבע אש ממים הוא מוכן שאם תוציא רוח מרוח יצאו בשווי זה תחת זה, ואם \nתוציא מים מרוח תוציא צ' מן רי\"ד ישאר המע\"ט מרוב\"ו, ואם תוציא אש ממים מצד אחד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תוציא א\"ש ח\"ם מקרקרי\"ם, ומצד אחר ישאר חצי שם שם ממים. ואם כן הנה ישארו חצ\"י שהם \nשלשי\"ם מששים כשתקשור שני הצדדי\"ם, שהם שני החצי\"ם. שהנה חצי השם נ\"י שהוא ששי\"ם \nוסודו מים, וחציו א\"ד הרי מאדי\"ם והוא המי\"ם והוא א\"ש. ולפיכך רמז כסא הכבוד שהוא \nטב\"ע הלב. ורמז אופני\"ם שהם מלאכ\"י אלהי\"ם. ורמז שרפים שהם רשפים והם שדי\"ם שסודם \nשעירי\"ם. ורמז עוד 'חיות הקדש' שהם 'הזהרורי\"ת' והם י' אותיות כוללות 'הרהור \nהתאו\"ה' שהיא 'חשקת הדי\"ו' בסוד יו\"ד, ואמנם מלאכי השר\"ת הם כ\"ת ישרא\"ל. ואשר אמר \nומשלשתן יסד מעונו מודי\"ע נס\"ו ומשלשתן נע\"ם יסוד\"ו מעי\"ן סוד\"ו ובם מני\"ע סבוב\"ו. \nואמרו ומשלשתן הנה פירש לנו בו של\"ש אמו\"ת הד\"ם וכל זה למדה החכמה עם סוד של\"ש \nמאו\"ת מד\"ה, ועל כן מלא שפ\"ע א\"ש מ\"ים רו\"ח מסוד היות פע\"ל אמ\"ש רו\"ח מי\"ם א\"ש \nומעששי\"ת ומא\"ף יסד מעונו, ותעיין בו ותכירהו מטבע\"ו ותשיג מטבע\"ו ע\"ם טו\"ב עיו\"ן \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מוס\"ד. וסוד יס\"ד ע\"ד והוא למ\"ד. וסוד מעונו עק\"ב, והיודע זה הוא ע\"ד מקב\"ל והנו \nרו\"ם וסודו גבריא\"ל מדב\"ר. והפסוק אשר הביא ואמר עליו שנאמר \"עשה מלאכיו רוחות \n[משרתיו אש להט\" (תהלים כד' ד')] מא\"ש, אם הספר חובר על ידי אברהם אבינו הוא נוסף \nוהוא כדמות פירוש שהוסיפו המקבלים. ואם חובר על ידי זולתו ממי שהיה אחר דוד ושלמה, \nהנה הפסוקים שבאו בו ישרים ונכוחים ובאו לאות ולמופת מקובלים. ואם כן פירוש מלאכי\"ו \nזה גלע\"ד שכך נאמר שם \"ויפגעו בו מלאכי אלהים\" (בראשית לב' ב') בהפרדו מגלעד: \nואמרו רוחו\"ת הם שני מיני יש, שהם י\"ש י\"ש והם עשרי\"ם. וכל עשרי\"ם הם עשרה והם יו\"ד \nבכלל, כי עשר מדרגות הם בספירות. ולהודיע שאינם אלוהות בא שם אהי\"ה שהאחד עשה אותם. \nונאמר בם עשיה להודיע שהם עשויים גם כן כשאר המציאות כולה, וגם יהיו הנה שמות \nמשותפים לעשיה ולדברים אחרים. וכן ברוחות וכן מלאכיו ומשרתיו שכל העולם מלאכיו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ועבדיו ומשרתיו וכן באש ובכל. ואמרו א\"ש לה\"ט ידוע כי טל\"ה אש והוא ד\"ם משותף אם \nצור\"ה וסודו מל\"א וחס\"ר והוא השם הנקרא א\"ל שד\"י. שהוא יפורש במקומו הראוי לו שהם \nחמשה דברים ד\"ם אדו\"ם לב\"ן שחו\"ר ירו\"ק, כי הם מקר\"ה והוא להם פטרו\"ן שול\"ט עליהם. \nוסוד א\"ל מלא הפני\"ם ותוספת שד\"י ש\"ר והנה כולו מטטרו\"ן ש\"ר הפני\"ם והנה שב הט\"ל \nא\"ש. אלו עשר ספירות בלימה רוח אלהים ורוח (מרוח) ומים (מרוח) ואש (ממים) רום ותחת \nמזרח ומערב צפון ודרום. עד כאן השלים בעל הספר ענין עשר ספירות. ואמנם רמזם על דרך \nא'ג'ו' וסודו בלשון יון אנכ\"י שהוא דבור ראשון של עשרת הדברים והוא (כולל) כולם \nוסודו דבו\"ר כלומר זה\"ר אור\"ה. והנה השעה בלעז אור\"ה ומספרה כמנין אנכ\"י שהוא א\"ף \nוסודו עוד 'טב\"ע' 'ד\"ם הל\"ב' 'המבד\"ל' 'ד\"ם היחי\"ד' 'הד\"ם הז\"ך'. וזה שאמרתי הוא כי \nאנכ\"י בזה הצד נמנה כזה, א\"ן י\"ך וסודו אינ\"ך. כלומר המבקש המדבר בקרבו פעם יראה לו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שאינ\"ו נמצא, ופעם ימצאנו מתוך דבורו, ועניינו אנה יכה אכ\"ה מכ\"ה. והנה סודו מפורש \nעם היות ן' נספרת ת\"ש, גם ך' נספרת רק\"ר והנוסף א\"י והנה ארג\"ז ש\"ל כתרי\"ם. והוא \nשתמנה ממנו אלף ושמנים שסימנם אנכ\"י ישארו ממנו קל\"א, וסודם אל\"ף יו\"ד. חלק פ' \nלשנים ותמצאהו מל\"א מדי\"ו, ממל\"א יד\"ו. חלק עוד מ' לשנים והם ל\"י, וסימ' \"ומצא חן \nושכל טוב בעיני אלהי\"ם ואד\"ם\" (משלי ג' ד'), \"היעשה לו אד\"ם אלהי\"ם\" (ירמיה טז' כ') \nוכו'. ובחברך א\"ד ותעשה ה' יהיה זה יו\"ם וזה ליל\"ה, והנה 'אור\"ה' ממנו 'א\"ד ז\"ר' \n'אנכ\"י סמא\"ל' 'אנכ\"י אעי\"ן': \nודע כי אני לא דברתי לך פה בשום דבר מן החות\"ם אשר זכר (בעל ספר היצירה) שחתם \nהקצוות בששה חותמות, מפני שחתמם בשם הקדש כולו מצורף. שכבר נאמרו בו בלבולים \nושבושים רבים, ומקומם הראוי לפרשם הוא בסוף הספר בענין חותם. כי הם עיקר הכל בידיעת \nהשם כראוי. וסוד אג\"ו, הוא סימן אחד שהבדיל ספירה ראשונה שהיא רוח אלהים. וחבר ג' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יחד, רוח מים ואש, וחבר ו' קצוות. וזה הסוד מגלה החבור, והוא כי א' הוא אחד לבדו. \nובחברך אליו החבור הקרוב לו שהוא ב' יהיו שניהם ג', ובחברך שלשתם א'ב'ג' יעלו ו', \nוהנה יצא מהם א'ג'ו'. ועוד בחברך אג\"ו יצא י' והנה י' ספירות, ובחברך אגו\"י יהיו \nכ'. הנה בלשון \"בשקונם\" קורים למספר עשרים אוג\"י, והם עשרים כמספרם. גם כן כמו \nשקורין בלעז \"נוטי\" לשם הדבר הנקרא לילה, והם שוים במספרם. וכן קורין בלשון יון שם \nשטן \"דיאבולוש\" ושניהם שוים, וכן אנדרוגינוס קורין זכר ונקבה והם שוים בגימטריא, \nוכהם רבים בלשונות אין להם חקר. כשידוקדקו ימצאו לחוקריהם ולבעלי הלשונות הרבות \nיותר ויותר, וזכרתי לך זה מפני סוד הספירות. ובכאן אחתום ענין הספירות אחר שאגלה לך \nבם כל דעתי, ואחל אחרי כן באותיות. ואומר כי ענין הספירות הוא גלגל חוזר חלילה, \nואתה משליך מהם תמיד האלפים והרבבות, מפני שאין לך כי אם כ\"ב אותיות לסמן בם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הספירות, ומפני שהם עולים עד תי\"ו לבד, הוצרכו הנביאים שהם הצופים בצפית המרכבה \nוהוסיפו מנצפ\"ך, כי צופים אמרום ועל זה קראום בשם צופים. ולפנים אודיעך מה טעם \nנכפלו אלה ולא זולתם. וכל מספר נמצא בכתובים היה עד חמש ולא יותר, והם אחדים עשרות \nמאות אלפים רבבות. כולן הולכים לפנים עד אין קץ ומתרכבים תמיד וגם כשחוזרים לאחור \nהם מתפשטים תמיד מן ההרכבה. וכן צריך לחכם לעשות בנפשו על קשרי המציאות כמו שנודע \nממערכות המספר וממערכות העולם והשנה והנפש בכל, פני\"ם ואחו\"ר. וזהו כלל שנכלל מן \nמספר א' עד ת'. וידוע שהמונה בה' דרכים הנזכרים יכול למנות הכל על האחדים לבדם \nבצורה זו. שהוא על דרך מספר הודו בצורות כמו אלה: \nצורות חשבון הודו: \nא ב ג ד ה ו ז ח ט י: \nדע כי זה המספר של הודו נהגו למנותו על אצבעות הידים, והם סימנים לכל מספר, ונהגו \nלכתבו במכתב. ואמנם לוקחים אותו בשתי צורות מן הפנים אל האחור ומן האחור אל הפנים. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והמצויר פה ראשון הוא אשר נקרא אצלם ספרו, ונראה לי שנלקח מלשוננו והוא ספר. כלומר \nשהוא אצלם סימן האין להורות בו על החזרת חלילה. ומשימים אותו על כל מספר שהוא מורה \nעל סוף האין. והנה כשימנו א' שהוא אצלנו אחד מציירים אותו בציור שעל א' ושנים על \n(ג') [ב'] וכן כולם עד ט'. ואמנם על י' משימים עליו מספר כמו מ\"ם עגולה או ס' עגולה \nונקרא אצלנו גלגל. וכשימנו אחד יסמנו צורה זו ו, וכן עד ט' כמו שציירנו. אבל כשימנו \nעשרה ישימו תחלה גלגל לפי כתיבתם לאחור וישימו אחרי כן צורה א' להורות שאין שם \nאחדים כדמות זה ו וכן יעשו למאות ולאלפים ולרבבות עד אין קץ, יורו על כל מספר לפי \nהגלגלים כי אלה ו מאה, ואלה אלף ו , ואלה רבבה ו שהם עשרת אלפים אצלנו, וככה עד אין \nקץ. וכך יסמנו בשאר צורות כי אלה ימנו עשרים ואלה ואלה ואלה מאתים ואל ואלה תשע \nמאות ואלה אלפים ואלה שלשת אלפים ואלה תשעת אלפים וכן עד אין קץ. כי כן דרך שאר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "המספרים כולם, שהגלגלים הקודמים יורו על המספר הראשון שעבר ויסירו המעלה ולא תמנה. \nכי הגלגל כשהוא אחד יעיד שאין שם אחדים והשנים יעידו שאין שם עשרות והג' יעידו שאין \nשם מאות והד' יורו שאין שם אלפים והה' יורו שאין שם רבבות, וכך הכל: \nוהנה זה הולך על דרך אי\"ק בכ\"ר. כי אי\"ק הם ראשים לאחדים ולעשרות ולמאות, שהם שלש \nמעלות שעליהם נבנו כל המספרים והם תשעה. כי אי\"ק אי\"ק אי\"ק הם מאה ואחד עשרה אלפי \nאלפים כמספר אי\"ק השלישי שהוא הראשון לאחור, והוא קי\"א לדרך חשבון הודו. ומאה ואחד \nעשרה אלף כמספר אי\"ק האמצעי ומאה ואחד עשרה וכמספר אי\"ק הראשון שהוא הראשון לאחור. \nוסוד מא\"ה ואח\"ד עשר\"ה במספרם שלש\"ה, כי הם שלשה ראשים גם כן באמת, והכל מתגלגל \nעליהם חלילה. וסודם כ\"ח האד\"ם הראשו\"ן, כי הוא קי\"א, והוא א\"ש רו\"ח מי\"ם בכ\"ח. \nוכשהוא שלש\"ה הוא שק\"ר וכז\"ב של היצ\"ר, אבל הוא ש\"ם הפר\"י שהוא מפר\"ש י\"ה והוא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המפרי\"ש מעש\"ר היו\"ד וכאשר קוש\"ר זיו\"ו. ועל דרך האמת הוא רוח הקדש ובעד\"ו שלש\"ה \nאחר\"י הקדוש\"ה ש\"ל כפר\"ה. כי הוא ש\"ר הכפ\"ל להפ\"ך שופ\"ך דמי\"ם והוא מהפ\"ך הד\"ם \nמכוש\"ף על צורת קי\"א, ועושה היש\"ן ע\"ר או הע\"ר יש\"ן והוא מעי\"ר הקר\"י. וגלגלתי לך \nבו כל אלו הגלגולים להודיעך מעלת המספר אי\"ק, ושדרכנו אחת עם דרך הודו. וכמו שהם \nמסמנים בצורות כך אנו מסמנים באותיות, כי כל האותיות הנכתבות הם צורות לסימנים בלי \nספק. וכאשר צורו\"ת המציאו\"ת יעיר\"ו המחשבו\"ת כן צור\"ת האותיו\"ת יעיר\"ו הדעו\"ת \nויחדדו השכלים עם העיונים: \nהנני מצייר לך עתה צורת המכבר הידוע, כדי שתוכל להוציא ממנו כל מספר שאתה צריך אליו \nבקלות מפני המרובעים ומפני הערכים. וידוע לכל משכיל שדרך המספר היא דרך מערכות \nמושכלות. ועל כן תבחן כל דרכיו במכבר הזה ובצורת הערכים הששה המצוירת אחר זה המכבר \nהמרובע ושים לבך להבינם שניהם: \nצורת המכבר המרובע: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nכ יח יו יד יב י ח ו ד ב: \nל כז כד כא יח יה יב ט ו ג: \nמ לו לב כח כד כ יו יב ח ד: \nנ מה מ לה ל כה כ יה י ה: \nס נד מח מב לו ל כד יח יב ו: \nע סג נו מט מב לה כח כא יד ז: \nפ עב סד נו מח מ לב כד יו ח: \nצ פא עב סג נד מה לו כז יח ט: \nק צ פ ע ס נ מ ל כ י: \nצורת הערכים הששה: \nא א א ערך ישר א: \nב ב א ערך כפל ב: \nט ו ד ערך חלק ג: \nכה י ד כפל וחלק ד: \nכה יה ט ערך וחלקים ה: \nסד כד ט כפל וחלקים ו: \nהנה כבר ציירתי לך שתי הצורות האלו של המספר. כי ראיתי אשר תועלתם חזקה מאד לענין \nההשגה המכוונת להביאך אל חדרי מעונה הנקראים מקדשי אל, להבין המציאות העליון כפי \nהיכולת. ולא כוונתי בזה להודיעך דרכי המספרים על הדרך שחברו הראשונים ספריהם, כדי \nלהבין בהם החכמות החיצונות. אבל זה כתבתי כדי להשכילך בו בסתרי היצירה ובסתרי \nהעיבור ובסתרי השמות לפי דרכי סתרי התורה ודרכי האותיות וצירופיהן ועניניהם הראויים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לדעתם. ועל כן אבאר לך בקצור מה ענין הערכים הנזכרים ומה תועלתם אצלנו, ואחר כך \nאבאר לך גם כן בקצור מה ענין המכבר ומה תועלתו לפי דרכנו במקובלת. ואומר תחלה, כי \nכבר אמרו חכמי המדות שהערכים הם חמשה ועם הערך הישר הם ששה, וכולם יצאו ממנו ואליו \nחוזרים בהכרח. כמו שאמר רבי אברהם בן עזרא ז\"ל בספרו \"ספר המספר\" בסוף השער החמישי. \nושם אמר כי הערכים החמשה הם נלקחים מן האחדים והם אלה. האחד ערך הכפל כמו שנים או \nשלשה עם אחד. והשני כמוהו וחלק ממנו כמו שנים עם שלשה, וזה הערך לא ימצא קודם זה. \nוהשלישי כפלו וחלק ממנו כמו חמשה עם שנים. והרביעי כמוהו וחלקים ממנו כמו חמשה עם \nשלשה. והחמישי כפלו וחלקים ממנו כמו שמונה עם שלשה ולא ימצא בפחות מזה. ואין ערכין \nאלא אלו שיצאו מן הערך הישר שהוא הראשון. וחכמת הערכים על שלשה דרכים. הא' כמו \nד'ו'ח' שהתוספת היא שוה בדרך החשבון. והב' כמו ד'ו'ט' שערך ו' אל ד' כמוהו וחציו, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וכן ערך ט' אל ו'. וכן תוכל לאמר כי ערך ד' אל ו' שתי שלישיותיו, וכן ו' עם ט'. \nולפיכך אם תערוך הקטן על הגדול יהיה כמרובע התיכון. כי ד' פעמים ט' או ט' פעמים ד' \nהכל שוה שהם ל\"ו, עולים כמספר ו' פעמים ו' שהוא המספר האמצעי. וכן אם תקח ד' מספרים \nכמו ג'ד'ו'ח' שערך הרביעי אל השלישי כערך השני אל הראשון, ותערוך הראשון על הרביעי \nיהיה המחובר שוה למה שיעלה מחבור הערך השני על השלישי. כי ג' פעמים ח' או ח' פעמים \nג' עולים כ\"ד, וכך ד' פעמים ו' או ו' פעמים ד'. כי זה ההפוך מתהפך בשווי בכל הכאת \nהמרובעים, כי שוה הוא, כשתכה זה על זה כמו מה שתכה זה על זה. וזה אחד מסודות השם \nהנכבד בהכותך חציו על חציו. וגם צריך לכפול ההכאות בכל אות מאותיות השם עם חברתה \nלבדה ועם כולם, כמו שנבאר לפנים בענין השם בע\"ה. והג' כמו ג\"ד שהתוספת שבין ג' וד' \nהוא אחד, ובין ד' וו' הם שנים, שערך התוספת היא כפל כערך הקטן אל הגדול. וכבר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "העריכו בספרי המספר בענינם ואין לנו צורך להעתיק דבריהם פה. כי לא נזכיר ממנו כי אם \nהמועיל לעניני להשלים בו כוונתינו הנרמזת: \nואמנם צריך להודיעך עוד שאם תרצה להוציא חשבון הכפל מן האחדים, שתכתוב החשבון מא' \nועד כמה שתרצה על סדר החשבון, ותחתיהם תכפול מספרם תמיד בשווי, ותמצא בשני הטורים \nמה שתבקש. כי בטור הראשון יהיו האחדים על הסדר כטור הראשון העליון שבמכבר הנזכר \nשציירתיו לך בצורה הראשונה, ובטור השני לו יהיה הכפל. ואם תרצה להוציא כמוהו וחלק \nממנו שהוא חצי היוצא משנים עם שלשה, תמצא זה בשני הטורים שהם הב' והג'. שהנה ערך ג' \nאל ב' הוא כמוהו וחלק ממנו שהוא חציו. וכן תוציא כפלו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא מן \nה' אל ב'. והנו כפי הטור החמישי והשני שבמכבר, שהוא כפלו וחלק ממנו. וכן תוציא \nכמוהו וחלקים ממנו שהם שתי שלישיות, כמו היוצא מן ה' אל ג'. וכל מספר שיש לו חלק \nהחלק מונה אותו כמנינו או כמנין חלק אחד מחלקיו. והמספר אשר חלקו מונה אותו כמספרו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אשר ממנו התחייב, נקרא המספר המרובע. מפני שארכו ורחבו שוים והם צורות הקו והשטח \nלבד כדמות עשרת טורי המכבר. והנה צלעו האחת שוה לצלעו השנית, וכשאתה מונה את צלעו \nבמנינה תקבץ המספר הרבוע כמספר ד' וט' ויו' וכמדומה להם, ואשר חלקו מונה אותו באחד \nמחלקיו נקרא מספר שטוח, ויש לו ב' צלעות, כמספר ט\"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה'. \nוכשאתה מונה צלעו במנין הצלע השנית תקבץ מספרו השטוח שהוא ט\"ו. וכל מספר שאתה מונה \nאותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך, מפני שאין לו כי אם צלע אחת. והאחד איננו מספר אך \nהוא ראשית כל המספרים. ונמצא האחד בכל מספר בפעל, וכל מספר באחד בכח. והשנים הם \nראשית הזוגות. והשלשה הם ראשית הנפרד. ועל כן השלשה כוללים שלשת הראשים ראשית כל \nמספר שהוא א', וראשית כל זוג שהוא ב', וראשית כל נפרד שהוא ג'. על כן א'ב'ג' הוא \nחצי השם, בו ישוער כולו. כי א'ב'ג' הם ו', ומרבעם א'ד'ט' הרי ואד\"ט. ובו ישוער \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אזג\"י כי א'א'א' הם ג' שהם א'ב' ועל דרך החבור אא\"ב הרי ז', הכה ג' על ז' יצא כ\"א \nוהם אזג\"י: \nודע כי כל המספרים הרבועים נמצאים על סדרם מקבוץ האחד שהוא המרובע הראשון עם \nהמספרים הנפרדים על סדרם שהם על דרך א'ג'ה'ז'ט', וכל הבא אחריהם עד איו קץ. כגון \n", "en": ""}]}
