# ספר אוצר עדן הגנוז — קטע 9

[קריאה בקורא](/reader/kabala-cbd3da1792e9/1/9/)

<div lang="he" dir="rtl">

תפ שע רס קנ צמ פל עכ סי נט מח לז: 
כז יו טה חד זג וב הא דת גש בר אק: 
תצ שפ רע קס צנ פמ על סכ ני מט לח: 
כח יז טו חה זד וג הב דא גת בש אר: 
תק שצ רפ קע צס פנ עמ סל נכ מי לט: 
כט יח טז חו זה וד הג דב גא בת אש: 
תר שק רצ קפ צע פס ענ סמ נל מכ לי: 
כי יט טח חז זו וה הד דג גב בא את: 
תש שר רק קצ צפ פע עס סנ נמ מל לכ: 
הנה כבר נשלמו רל&quot;א שערים על סדר פנים ואחור, ויש שם אלפא ביתא אחת ישרה והיא זו 
הכפולה אא בב גג דד הה וו זז חח טט יי ככ לל ממ ננ סס עע פפ צצ קק רר שש תת. אבל 
בעל הספר לא כתבה ואין ראוי לכתבה מפני שאינה מקבלת הפוך ולא צירוף, ועל כן לא אמרה 
הוא אלא אל&quot;ף עם כולן. והן כ&quot;א אלפין עם כ&quot;א אותיות. ואם תשים עוד אא יושלם בם 
הסוד. ומפני זה נעלמו ואין צורך לכתבם כי ראשים שוים הם. ועל כן בתתך אחת מהם ראש 
בלי חבור, ותחבר א&#x27; מן כ&quot;א יעלו שניהם ב&#x27;. עוד חבר ב&#x27; אל א&#x27; שהיה לך, ויעלה מן 


החבור א&quot;ב, והוא ראשון לכל הצירוף הראשון הישר. ועוד עשה כ&quot;ב לכ&quot;ב הנשארים ויהיה 
המחובר מ&#x27;. חברהו אל א&#x27; הנכפל שמשם לקחת א&#x27; של א&quot;ב ויעלה א&quot;מ והוא ראשון לכל הצירוף 
השני ההפוך. כי א&quot;ל ב&quot;מ ג&quot;נ ד&quot;ס ישר והפוך הוא אמצעי, חציו ישר וחציו הפוך. ועל כן 
צריך לציירו נבדל מחבריו. וציירתיו הישר תחת כל הצירוף הישר, וציירתי ההפוך ראש לכל 
הצירוף ההפוך. והנה הוא מפורש בסוד אהי&quot;ה אשר אהי&quot;ה שסודו ב&#x27; הי&quot;ה אשר הי&quot;ה. קח לו 
עוד א&quot;ב ונשאר הי&quot;ה ש&quot;ר הי&quot;ה, וסודם י&quot;ה אה&quot;ב השיר&quot;ה, הי&quot;ו אש&quot;ר הי&quot;ו. וסוד אשר היו 
על דרך היות ך&#x27; שוה אל ש&quot;ר ושני השמות חקוקים בל&quot;ב וברא&quot;ש וסודם &quot;ש&quot;ם שם לו חק 
ומשפט וש&quot;ם נסהו&quot;. ובעבור השלישי בא שם שלישי ואמר &quot;אהי&quot;ה שלחני אליכם&quot; וסודו כולל 
ב&#x27; שמות. ואחר שציירתי רל&quot;א שערים על צורה מופלאה והיא שלא ציירם אחד מן המפרשים 
הנזכרים לפי זה הציור. ואע&quot;פ שידעו כולם הגלגל איך מתגלגל ברל&quot;א שערים לא סדרום 


בצורה הזאת, אבל סדרום על דרכים אחרים, וכולם טובים ומעולים. רק מזה הציור המחודש 
בחלוקיו יובנו דברים מופלאים. ואחד מהם שהכל עונים אל הסדנים שהם א&quot;ל. ושני שמה 
שיבוקש מן ההבנה בצירוף ימצא בסוד א&quot;ל עם סופו שהוא כ&quot;ת גם מהפכו. והנה רמזם &quot;מכל 
עץ הגן אכל תאכ&quot;ל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו&quot;. ועוד &quot;המן העץ אשר ציותיך לבלתי 
אכול ממנו אכל&quot;ת&quot;. והנה היא אש אכל&quot;ת וסודו המו&quot;ת מהו&quot;ת תהו&quot;ם אמת&quot;י. וכשהותר העץ 
נאמר עליו &quot;כירק עשב נתתי לכם א&quot;ת כ&quot;ל&quot; ודעם. ושלישי שזה יגלה סוד הגלגול. כיצד, 
הנה נודע שנחלקו האלפא ביתות מן כ&quot;ב תיבות לשני חלקים והם יא&#x27; יא&#x27;, ותהיה כל תיבה 
בעלת ב&#x27; אותיות. אם כן הכל מתגלגל מן א&quot;ב אל א&quot;ב, כלומר התיבה היא א&#x27; והאותיות הם 
ב&#x27; הרי א&quot;ב. והרמז על הגוף שהתיבה היא הגוף האחד והרכבתו משני סימנים, כלומר משני 
דברים והם החמר והצורה, שהם שני עצמים, שמהרכבת שניהם נהיה הגוף אחד. ובסוף הספרות 


של כ&quot;ב אותיות המצורפות גלה זה המחבר באמרו, וסימן לדבר עשרים ושנים חפצים בגוף 
אחד. וזה בארו בחלוק כ&quot;ב אותיות. וכאלה הנרמזים יש דרכים אין להם חקר יובנו יותר 
מהרה מן החלוק הזה ממה שיובנו משאר החלוקים. ואמנם הצירוף בלתי הנקוד אי אפשר 
להיותו פחות ולא יתר מן הנזכר לפי דרך כ&quot;ב אותיות הנזכרות שהם א&quot;ב עם ב&quot;א וכיוצא בם 
כולם והתימה במה שסופקו קצת המפרשים במה שמצאו בקצת ספרים רכ&quot;א שערים ובקצתם רל&quot;א 
שערים ושניהם [אחד]. אלא שזה בגלגול פשוט כנכתב פה והוא רל&quot;א וזה בגלגול מורכב והוא 
רכ&quot;א. כי זו היא דרך שכל אלפא ביתא שלמה מצורפת מונה אותה שער אחד לכך רכ&quot;א. ואמנם 
הדרך שרמזה הרב ר&#x27; יצחק זצ&quot;ל היא דרך מעולה מאד והוא שלם ואחריו דלוג אחד אחד 
ואחריו ב&quot;ב ואחריו ג&quot;ג וכן עד היות שם דלוג ט&#x27; טורים מלמעלה ישרים וט&#x27; טורים מלמטה 
הפוכים כנגדם ואחד ראשון ישר שלם ואחד אחרון הפוך שלם. אלא שאות הממלכה נשמרת בארך 


הטור כגון א&#x27; עד כא&#x27; פעמים והוא רמז אהי&quot;ה, ויתחייב להיות מזה ה&#x27; טורים מלמעלה וה&#x27; 
טורים מלמטה בחצי י&#x27; אלפא ביתות וי&#x27; טורים שלמים ה&#x27; מהם ישרים וה&#x27; מהם הפוכים כנגדם 
וטור אמצעי בין ב&#x27; אותיות לבד והן א&quot;ל ולצירוף השני ב&quot;מ וכן כולם, ומפני שתבין דרכם 
אצייר לך מהם דרך האלף ודרך הב&#x27; שעליהם הכל בנוי ומהם תבין השאר מדעתך וזה ציורם: 
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק 
ר ש ת א: 
א ג ה ז ט כ מ ס פ ק ש ב ד ו ח י ל נ ע צ ר ת: 
א ד ז י מ ע ק ת ג ו ט ל ס צ ש ב ה ח כ נ פ ר ב ה ח כ נ פ ר א ד ז י מ ע ק ת ג ו ט 
ל ס צ ש: 
א ה ט מ פ ש ג ז כ ס ק ב ו י נ צ ת ד ח ל ע ר: 
א ו כ ע ש ד ט נ ק ב ז ל פ ת ה י ס ר ג ח מ צ ב ז ל פ ת ה י ס ר ג ח מ צ א ו כ ע ש 
ד ט נ ק: 
א ז מ ק ג ט ס ש ה כ פ ב ח נ ר ד י ע ת ו ל צ: 
א ח ס ת ז נ ש ו מ ר ה ל ק ד כ צ ג י פ ב ט ע ב ט ע א ח ס ת ז נ ש ו מ ר ה ל ק ד כ 


צ ג י פ: 
א ט פ ג כ ק ה מ ש ז ס ב י צ ד ל ר ו נ ת ח ע: 
א י ק ו ס ב כ ר ז ע ג ל ש ח פ ד מ ת ט צ ה נ ב כ ר ז ע ג ל ש ח פ ר מ ת ט צ ה נ א 
י ק ו ס: 
א כ ש ט ק ז פ ה ס ג מ ב ל ת י ר ח צ ו ע ד נ: 
א ל ב מ: 
א מ ג ס ה פ ז ק ט ש כ ב נ ד ע ו צ ח ר י ת ל: 
א נ ה מ ט ת מ ד פ ח ש ל ג ע ז ר כ ב ס ו ק י ב ס ו ק י א נ ה צ ט ת מ ד פ ח ש ל ג 
ע ז ר כ: 
א ס ז ש מ ה ק כ ג פ ט ב ע ח ת נ ו ר ל ד צ י: 
א ע ט ב פ י ג צ כ ד ק ל ה ר מ ו ש נ ז ת ס ח ב פ י ג צ כ ד ק ל ה ר מ ו ש נ ז ת ס 
ח א ע ט: 
א פ כ ה ש ס ט ג ק מ ז ב צ ל ו ת ע י ד ר נ ח: 
א צ מ ח ג ר ס י ה ת פ ל ז ב ק נ ט ד ש ע כ ו ב ק נ ט ד ש ע כ ו א צ מ ח ג ר ס י ה 
ת פ ל ז: 
א ק ס כ ז ג ש פ מ ט ה ב ר ע ל ח ד ת צ נ י ו: 
א ר פ נ כ ח ה ב ש צ ס ל ט ו ג ת ק ע מ י ז ד ב ש צ ס ל ט ו ג ת ק ע י ז ד א מ ר פ 
נ כ ח ה: 
א ש ק פ ס מ כ ט ז ה ג ב ת ר צ ע נ ל י ח ו ד: 


א ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב ב א ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז 
ו ה ד ג: 
וזה ציור צירוף האותיות המורה הדרכים לידיעת שבעים לשונות ומקוריהם והוא צירוף 
משולש וזה ראשיתו עד כאן חצי הדרך הראשון ועוד נכתוב החצי הנשאר ומכולו תבין כל 
דרכיו שהם עד צירוף ת&#x27;: 
כלמ יכל טיכ חטי זחט וזח הוז דהו גדה בגד אבג: 
תאב שתא רשת קרש צקר פצק עפצ סעפ נסע מנס למנ: 
כמנ ילמ טכל חיכ זטי וחט הזח דוז גהו בדה אגד: 
תבג שאב רתא קשת צרש פקר עצק ספצ נעפ מסע לנס: 
כנס ימנ טלמ חכל זיכ וטי החט דזח גוז בהו אדה: 
תגד שבג ראב קתא צשת פרש עקר סצק נפצ מעפ לסע: 
כסע ינס טמנ חלמ זכל ויכ הטי דחט גזח בוז אהו: 
תדה שגד רבג קאב צתא פשת ערש סקר נצק מפצ לעפ: 
כעפ יסע טנס חמנ זלמ וכל היכ דטי גחט בזח אוז: 
תהו שדה רגד קבג צאב פתא עשת סרש נקר מצק לפצ: 
כפצ יעפ טסע חנס זמנ ולמ הכל דיכ גטי בחט אזח: 
תוז שהו רדה קגד צבג פאב עתא סשת נרש מקר לצק: 


כצק יפצ טעפ חסע זנס ומנ הלמ דכל גיכ בטי אחט: 
תזח שוז רהו קדה צגד פבג עאב סתא נשת מרש לקר: 
כקר יצק טפצ חעפ זסע ונס המנ דלמ גכל ביכ אטי: 
תחט שזח רוז קהו צדה פגד עבג סאב נתא משת לרש: 
כרש יקר טצק חפצ זעפ וסע הנס דמנ גלמ בכל איכ: 
תטי שחט רזח קוז צהו פדה עגד סבג נאב מתא לשת: 
כשת ירש טקר חצק זפצ ועפ הסע דנס גמנ בלמ אכל: 
תיכ שטי רחט קזח צוז פהו עדה סגד נבג מאב לתא: 
כתא ישת טרש חקר זצק ופצ העפ דסע גנס במנ אלמ: 
תכל שיכ רטי קחט צזח פוז עהו סדה נגד מבג לאב: 
כאב יתא טשת חרש זקר וצק הפצ דעפ גסע בנס אמנ: 
תלמ שכל ריכ קטי צחט פזח עוז סהו נדה מגד לבג: 
כבג יאב טתא חשת זרש וקר הצק דפצ געפ בסע אנס: 
תמנ שלמ רכל קיכ צטי פחט עזח סוז נהו מדה לגד: 
כגד יבג טאב חתא זשת ורש הקר דצק גפצ בעפ אסע: 
תנס שמנ רלמ קכל ציכ פטי עחט סזח נוז מהו לדה: 
כדה יגד טבג חאב זתא ושת הרש דקר גצק בפצ אעפ: 


תסע שנס רמנ קלמ צכל פיכ עטי סחט נזח מוז להו: 
כהו ידה טגד חבג זאב ותא השת דרש גקר בצק אפצ: 
תעפ שסע רנס קמנ צלמ פכל עיכ סטי נחט מזח לוז: 
כוז יהו טדה חגד זבג ואב התא דשת גרש בקר אצק: 
תפצ שעפ רסע קנס צמנ פלמ עכל סיכ נטי מחט לזח: 
כזח יוז טהו חדה זגד ובג האב דתא גשת ברש אקר: 
תצק שפצ רעפ קסע צנס פמנ עלמ סכל ניכ מטי לחט: 
כחט יזח טוז חהו זדה וגד הבג דאב גתא בשת ארש: 
תקר שצק רפצ קעפ צסע פנס עמנ סלמ נכל מיכ לטי: 
כטי יחט טזח חוז זהו ודה הגד דבג גאב בתא אשת: 
תרש שקר רצק קפצ צעפ פסע ענס סמנ נלמ מכל ליכ: 
כיכ יטי טחט חזח זוז והו הדה דגד גבג באב אתא: 
תשת שרש רקר קצק צפצ פעפ עסע סנס נמנ מלמ לכל: 
ככל ייכ טטי חחט זזח ווז ההו דדה גגד בבג אאב: 
תתא ששת ררש קקר צצק פפצ עעפ ססע ננס ממנ ללמ: 
כל זה הוא צירוף מציורי האותיות והמורה הדרכים לידיעת שבעים לשונות ומקוריהם והוא 
צירוף משולש: 


וזו היא דרך כללית לכל ההתחלות של הצירופים של עשרים ושתים אותיות ועיין בם מאד 
ודעם: 
ב א: 
ג ב א: 
ד ג ב א: 
ה ד ג ב א: 
ו ה ד ג ב א: 
ז ו ה ד ג ב א: 
ח ז ו ה ד ג ב א: 
ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: 
הנה כבר העירותיך על דרכי הצרופים כולם. ואמנם צריך עוד שאגלה לך קצת טעמי עניניהם 
של האלפא ביתות המצורפין. ואומר כי מה שזכר בראשונים שהם מצורפים בדרך שלם וחצי היה 


זה להורות על מציאות האדם, איך נברא עם האותיות שבם נברא הכל, ונברא עם כל מה שקדם 
לו בטבע, ונקשר בכל חבלי המציאות. כלומר חבלי העליונים והאמצעים והתחתונים, וניתן 
בו כח גלגליי להשתכל בכל מה שבו נברא. והוא החמר והצורה, והמורכב משניהם, והמורכב 
הרכבת עירוב מזגית, והמורכב הרכבת שכנות. כי הרכבת העולם אינה ממיני ההרכבות האלו, 
ואעפ&quot;כ שם הרכבה נופל על הכל בשתוף השם. וידוע שהאותיות החמר שלהם שהוא הדיו כמו 
שהודעתיך למעלה, כשהוא בקסת דומה לחץ הזרע שהוא בקשת. והנה הוא חמר מוכן לקבל כל 
צורה שהיא טבעית לו, כלומר אפשר לצייר בו כל ציור שהוא קרוב לצורת חלק מפני מיעוט 
עביו, ומפני שיראה כדמות דבר בולט לפי ראות העין. מפני שמראה עצמו בקלות יאמר עליו 
שצורתו אחות לצורה הבולטת, שהיא קרובה להדמות לה. ומפני שיש שם גוף והוא הקלף או 
הנייר או הלוח כשכל אחד מהם חלק, אי אפשר לומר עליו שצורתו שוקעת בשום פנים: 


ומפני שתתגלה בקלות זו המחשבה השכלית, זימן השם שני לחות העדות שהם לחות אבן כתובים 
באצבע אלהים. והם לחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלחות מעשה אלהים 
המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחות. והנה הראשונים מעשה אלהים ושברם משה. 
&quot;ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו 
על הלחת הראשנים אשר שברת&quot;. ואלה הלוחות נקראו לח&quot;ת הברי&quot;ת והם התחל&quot;ת האו&quot;ר הנקרא 
זה&quot;ר והוא דבו&quot;ר בלא ספק, ושמו בר&quot;י ורמזו &quot;אף בר&quot;י יטריח עב&quot; (איוב לז&#x27; יא&#x27;). וזה 
סודו א&quot;ף סימן לשעה שהיא ראש לכל טב&quot;ע, והוא טב&quot;ע בר&quot;י טב&quot;ע ירח&quot;י, וסוד טב&quot;ע ירח&quot;י 
טו&quot;ב ור&quot;ע. כי סוד א&quot;ף בר&quot;י הוא טו&quot;ב ור&quot;ע, וסוד יטרי&quot;ח ע&quot;ב והטו&quot;ב והר&quot;ע שהוא 
פרטי&quot;י שוים. והנה טב&quot;ע היר&quot;ח טב&quot;ע הדבו&quot;ר ורבים כאלה יתגלו בו. אלא שאני באתי 
לגלות לך בזה עדות הלבבות עם הלחות הכתובים משני עבריהם בעבר&quot;י בכח י&quot;ט שנה של 


מחזור היר&quot;ח: 
וארבעת הלחות, שהשנים מהם מעשה אלהים והשנים מהם פסלם משה יורוך ענין מהותם. אלא 
שהראשונים נשברים והשניים נשארים, ואמנם הראשונים שהם מעשה אלהים, אין בו ספקה. וכן 
בהיות השניים פסולים על ידי משה אשר שבר הראשונים אין בזה קושיא. אבל הספקה והקושיא 
הוא על המכתב השני לבד לא על הראשון. שבראשון נאמר מבואר &quot;והמכתב מכתב אלהים הוא 
חרות על הלחות&quot;. ואמנם במכתב השני והוא שבלחות השניים נאמר בו מבואר למי הוא מיוחס, 
אם לאלהים אם למשה, שהרי נאמר בכי תשא &quot;ויאמר יי אל משה פסל לך שני לחות אבנים 
כראשונים&quot; וכו&#x27;. ונאמר שם &quot;ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר 
סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים&quot;. ונאמר בסוף הפרשה ההיא &quot;ויאמר 
יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל: 
ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את 


דברי הברית עשרת הדברים&quot;, שהם כת&quot;ר תור&quot;ה והם עשרי&quot;ם ושש&quot;ה ומהם הברכ&quot;ה וגם כל 
הרכב&quot;ה. וסוד והנה דבר יי לעד שנאמר &quot;בדבר יי שמים נעשו&quot; (תהלים לג ו&#x27;). וסודם יה&quot;י 
או&quot;ר ויה&quot;י או&quot;ר, הרכב&quot;ה והרכב&quot;ה, רל&quot;ב ורל&quot;ב, נעש&quot;ה אד&quot;ם, האו&quot;ר הנבר&quot;א, ע&quot;ת, 
משק&quot;ל, המל&quot;ך שלמ&quot;ה. והסוד ש&quot;ר העתי&quot;ם דב&quot;ר, ש&quot;ר הדברי&quot;ם ע&quot;ת, צורו&quot;ת בעל&quot;י הבי&quot;ת, 
צורו&quot;ת החת&quot;ן והכל&quot;ה, א&#x27; רא&quot;ל, עשרי&quot;ם ושש&quot;ה, אד&quot;ם וחו&quot;ה שר&quot;י המשו&quot;ש, ד&quot;ם ודי&quot;ו 
שר&quot;י השמו&quot;ש, והשמ&quot;ש והיר&quot;ח ד&quot;ם וא&quot;ש, או ש&quot;ם וא&quot;ד וסודם והשמ&quot;ש והיר&quot;ח. והנה דבר 
יהו&quot;ה ב&quot;ו מעש&quot;ה בראשי&quot;ת ומעש&quot;ה מרכב&quot;ה. וסימנך &quot;לרב תרבה נחלתו&quot; (במדבר כו&#x27; נד&#x27;). 
והנה בא עוד במשנה תורה על הלחות הראשונים, &quot;ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים 
כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל: 
ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית&quot; 


(דברים ט&#x27; י&#x27;). ונאמר &quot;ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם&quot; (שם 
יז&#x27;). ואחרי כן אמר עוד &quot;בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה 
אלי ההרה ועשית לך ארון עץ: 
ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון: 
ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי: 
ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום 
הקהל ויתנם יהוה אלי: 
ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה&quot; (שם י&#x27; 
א&#x27;): 
ויש לך לדעת שאין כונתי בדברים האלה לתקן דרכי הקושיא שבפשט כי היא קלת התירוץ, אבל 
כונתי על הנעלם. ואם לא אגלה לך הסוד הראשון לא תוכל להבין לא הקושיא ולא התירוץ 
כלל. ואמנם הנני מגלה לך זה וממנו תבין השאר, וראוי לך להסתיר זה הסוד מאד לולי 
דעתי שרצון השם הקדמון ית&#x27; הוא שיתגלה מפני שהגיע קץ חלוף הזמנים וסוף סדור הכוכבים 


לפי המדות וישתנו המדות והשמות ויבולבלו הלשונות וישתבשו דעות האמות ואמונותיהם 
ותשוב העטרה הישראלית לישנה והמעלה היהודית תהיה מיוחסת לשם העצם ולא לשם התאר, 
וישוב הנגלה נעלם והנעלם נגלה. ותשפל ותכנע מעלת הגוים והגויות, ותנשא ותתעלה מעלת 
היהודים והיהודיות. וינשאו הממונות הזהביות והאבנים שהם האותיות והלחות הסנפיריות 
והמרגליות המחשביות והחכמות האלהיות. לח&quot;ת בא&quot;ת ב&quot;ש כס&quot;א, וזהו שאמרו הלחות מכסא 
הכבוד נלקחו והם לוחות אבן, על דרך סוד דמות כסא שנאמר עליו &quot;כמראה אבן ספיר דמות 
כסא&quot;. והנה כסו&quot;ת אד&quot;ם כגלגל&quot;ת אד&quot;ם והוא כגלג&quot;ל התל&quot;י והוא גל&quot;ם לחת&quot;ך. והנה הנגלה 
והנעלם מן אב&quot;ן, אב&quot;ן ותפלי&quot;ן. והנעלם מן שמי דמיון והוא דמות&quot;י בכלל בשתוף שכ&quot;ל עם 
דמיו&quot;ן ששניהם קד&quot;ש ליהו&quot;ה, ושניהם בדמות או&quot;ת מצורף עם אב&quot;ן בשתוף ב&quot;ן וב&quot;ת ששניהם 
או&quot;ר נבר&quot;א, בשתוף כדו&quot;ר עם כדו&quot;ר וכן דרכ&quot;ו היא דרכ&quot;ו. והנה ל&#x27; ח&quot;ת א&#x27; ב&quot;ן וסודם 


תו&quot;ך היכ&quot;ל. והנה א&quot;ב לחת&quot;ן ת&quot;ו לכל&quot;ה. והנעלם מן זכר&quot;י נפ&quot;ש די&quot;ו והוא דמו&quot;ת ש&quot;ם 
דמיו&quot;ן וזהו שפ&quot;ע. ושני הנעלמים זה דמיון, וזה שם דמיון, זה חיו&quot;ב מד&quot;ם כלומר הוי&quot;ה 
מד&quot;ם וזה חשבו&quot;ן מד&quot;ם כלומר שנו&quot;י מד&quot;ם והנו ש&quot;ם חיו&quot;ב מד&quot;ם. ואם כן זכרי בנעלמו 
יתר על שמי בנעלמו ש&quot;ם ואמנם שמ&quot;י בנגלהו יתר על זכרי בנגלהו נביאי&quot;ם. וסוד שניהם 
חצ&quot;י הש&quot;ם. ועוד יותר מופלא מז&quot;ה למ&quot;ד ח&quot;ת ת&quot;ו סודו ד&quot;ח תתע&quot;ו אל&quot;ף בי&quot;ת נו&quot;ן הכ&quot;א 
תקפ&quot;ט ד&quot;י ז&quot;ז זין זין כלה בחשבונך. והם הם לחות הברית גם לחות העדות בסוד העבור. 
ואם כן ראוי לומר כי הלחות מעשה אלהים המה בין על דרך הפשט, מפני שאמרו אין מקרא 
יוצא מידי פשוטו. בין על דרך הנסתרת שכבר נרמז על זה מאמר הכתוב שאמר, &quot;הנסתרות ליי 
אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת&quot;. וכבר אמרו מי 
שתורתו אומנתו פטור מכל המצות האמורות בתורה, והתבאר אם כן שהלחות הכתובים באצבע 


אלהים והמכתב שהוא מכתב אלהים, הם ענינים נמצאים בשלשה עולמות. וידענו זה עם דעתנו 
שצורת המשכן וכל כליו היא צורת השמים וכל צבאם. ואם כן הארון של עץ והלחות שבתוכו, 
והמכתב החרות על הלחות, והבנת המכתב, הם ענינים דומים לצורת האדם הזוגי ולצורת 


</div>
