# ספר ליקוטי השס — קטע 12

[קריאה בקורא](/reader/kabala-cc328f811a9f/1/12/)

<div lang="he" dir="rtl">

עקב הד&#x27; אל תמונת ראש ו&#x27; התחתונ&#x27; והעוקץ שהוא ראש שעל פני הד&#x27; תמונת ראש של ו&#x27; 
עליונה ויהי מעתה ב&#x27; ווין הפוכים שמניינם י&quot;ב לרמוז על הפוכיים וכן על י&quot;ב אלכסונים 
כפי המקובלים ועוד רומז אשר הש&quot;י מנהיג את העולם באמצעיות השנים עשר מזלות. ועוד 
רומז אשר השם מנהיג את הי&quot;ב שבטים ר&quot;ל הוא בעצמו בלי אמצעות המזלות כ&quot;א לפי מעשיהם 
ולכן נסמך הדלי&quot;ת מיד אחר הגימל לומר כי עיקר הגמול הוא אל הי&quot;ב שבטים וזרעם: ה( 
כתוב בספר התמונה כי תמונתה היא ד&#x27; ובתוכה י&#x27; הפוכה ויעלה מניינה י&quot;ד כי בה&#x27; נברא 
העוה&quot;ז וכל עיקר העוה&quot;ז הוא בשביל ישראל וע&quot;כ נסמך ה&#x27; אחר הד&#x27; כי ראש אבתינו הוא 
אאע&quot;ה וראש משפחתינו הוא משפח&#x27; בית דוד עולה י&quot;ד וכן בהתחלת גאולת ישראל סדרו בשירת 
הים י&quot;ד שמות וגוף של ה&#x27; עול&#x27; חמש&#x27; לומר אימתי ישראל עיקר עוה&quot;ז כשמקיימין את התורה 
בחמשה חומשי התורה והי&#x27; שהוא תוך הה&#x27; הוא הפוכה מפני שהעוה&quot;ב נברא ביו&quot;ד והיא הפוכה 


של ה&#x27; על זה הדרך: ו( כתב החסיד שאין לה תמונה מאותיות שלימות כ&quot;א מחוליות מצורפים 
כי חוליות ראשה הוא י&#x27; ובתוס&#x27; צירוף רגלה תהפוך אל ו&#x27; והוא לשון חיבור ומניינה הוא 
ו&#x27; כי כל המחובר יש לו ו&quot;ק וזה הוא כל העולם וע&quot;כ נסמך הו&#x27; מיד אחר הה&#x27; וכן רומז אל 
ששת ימי בראשית וגם בצירוף הי&#x27; יהי&#x27; י&quot;ו כי כן יש י&quot;ו פנים לחיה אחת. וגם העולם 
התחתון נחלק אל י&quot;ו כמו שנתבאר בס&#x27; האשכול ומא&#x27; רז&quot;ל פה א&#x27; שהכל מחובר ונקשר קצתו 
אל קצתו: ז( כתוב בספר כתר שם טוב שיהי&#x27; ראשה מרובעת ופני&#x27; רואים לכאן ולכאן והנה 
הז&#x27; אין לה תמונה מורכבת כלל רק מניינה הוא הז&#x27; כי המקום הוא השביעי לששה קצוות 
ואין שייך בו לא תמונה ולא שום הרכבה בשום ענין בעולם ולכן נסמך הז&#x27; אחר הו&#x27; וכן 
הוא יום הז&#x27; אחר ששת ימי המעשה שהוא קודש לה&#x27; וע&quot;כ ראש של הז&#x27; פנים לכאן ולכאן אחד 
לששה הקצוות ואחד לששת ימי המעשה וראשה מרובע ר&quot;ל בשלשה דחוקים באורך ברוחב בגובה 


ועומד באויר של רגל אחד כמו שארז&quot;ל העולם עומד על רגל אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק 
יסוד עולם: ח( הלכה מרווחת בישראל כמו ר&quot;ת ז&quot;ל שתמונתה ב&#x27; זיינין ויתכן שאפילו 
לרש&quot;י ז&quot;ל שתמונתה ב&#x27; זיינין דבוקים כזה ח ועל כן לא השגחנו על שום תמונה אחרת זולת 
זה וב&#x27; זיינין ביאורם ז&#x27; פעמים ז&#x27; הרומז לז&#x27; שבתות השנים שבע פעמים ומפני שהזי&quot;ן 
רומזות לשבת בראשית והח&#x27; אל השמיטה והיובל ע&quot;כ נסמך זו לזו והנה זפ&quot;ז עולה מ&quot;ט כי 
שביעית לעולם קודש הוא והנה גוף אות הח&#x27; עולה שמונה לומר לך כי באחרונה השמיני קודש 
היא שנת היובל כמש&quot;ה וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו&#x27; ר&quot;ל שהוא יובל הגדול ועוד רומז 
בשני הזייני&quot;ן לשבעה ימי חג הסוכות אשר הושיבם בשבעה ענני כבוד כמש&quot;ה כי בסוכות 
הושבתי את בני ישראל וגו&#x27; וגוף אות הח&#x27; הוא רומז אל שמיני עצרת: ט( כתוב בספר 
התמונה שהיא מורכבת מן כ&#x27; וז&#x27; ה&#x27; אי&quot;ש מלחמה ר&quot;ת אלהים י&quot;ה שד&quot;י אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד 


מ&quot;ם יו&quot;ד ה&quot;א שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד שעולים כ&quot;ז אותיות ומפני כי השי&quot;ת רומז אל טו&quot;ב ר&quot;ל 
שהוא הטוב גמור האמיתי תמיד הן בדין והן ברחמים הן במלחמה והן בכל דבר המקרים 
הנכללים בתשע מאמרים במנין הט&#x27; ואלו הן כמ&quot;ה אי&quot;ך אנ&quot;ה מצטרף מת&quot;י מצ&quot;ב ל&quot;ו מתפע&quot;ל 
נפע&quot;ל. ובס&#x27; רוח חן הם מפורשים ומפני שהשמינית הוא קודש לה&#x27; ומבורכת בטובה של השם 
יתעלה ב&quot;ה וכמש&quot;ה וצויתי את ברכתי בשנה השישי&#x27; ועשה את התבוא&#x27; לג&#x27; השני&#x27; וע&quot;כ נסמך 
הט&#x27; אחר הח&#x27;: י( העשירי יהיה קודש לה&#x27; כמו שפי&#x27; רש&quot;י ז&quot;ל וזה סוד המעשר כי בעשר&#x27; 
מאמרות נברא העולם והם אקריין ט&#x27; כדפי&#x27; והעשירי הוא מאמר העצם ואינו שייך כלפי מעלה 
רק מאמר העצם בלבד וע&quot;כ הוא קדוש. ועוד שבבראשית הם רק ט&#x27; מאמרות מפורשים והעשי&#x27; 
לדקותו נרמז רק במלת בראשית ומפני שהתשעה מקריים נושאים בעצמן בעצם לכן נסמך היו&quot;ד 
אחר הטי&quot;ת ומפני שמעצם הקודש ברא שלש&#x27; עולמו&#x27; לכן אל היו&quot;ד ג&#x27; עוקצין הירך של מטה 


הוא עב הוא כנגד עולם התחתון והעוקץ שבפנים הוא כנגד עולם האמצעי וגם הוא נוטה למטה 
מפני גשם והעוקץ אשר למעלה הוא כנגד עולם העליון: כ( לאחר שהזכרנו מאמר העצם אל 
היו&quot;ד ראוי להמליכו. ולכן נסמך אותיות כ&#x27; ל&#x27; מ&#x27; שהם אותיות מל&quot;ך והמה נהפכים מן 
סדרם באלפ&quot;א בית&quot;א מפני שמלכותו יתעל&#x27; ב&quot;ה וב&quot;ש הוא היפך מדת ב&quot;ו כי המלכו&#x27; ב&quot;ו 
תלוי בעבודתו ורכושו וחיילותיו וכשהם פורשים ממנו הם נשארים שלימים והוא ומלכותו 
בטילה אבל הקב&quot;ה אינו כן כי כל העולם צריכים אליו והוא אינו צריך להם בשום דבר. 
והרוק&quot;ח כתב שהתמונה של כ&#x27; הוא כמו שני ווי&quot;ן עקומים שהם מחוברים כדמות מערה ונקרת 
הצור ולכן אמר ושכותי כפי עליך עד עברי וגו&#x27; כי הכ&#x27; הוא כדמות כף האיש שהיא עקומה 
וכפופה כדי לקבל מה שבא לתוכה. וגם מלת כ&#x27; שמי&#x27; מוכיח עליו שהוא לשון כף איש והיא 
רומזות לכף של מרע&quot;ה שקיבל את הלוחות וזשארז&quot;ל כ&quot;ף כפופה כ&quot;ף פשוטה כי מרע&quot;ה קבלם 


מהפשוט יותר מכל פשוט והנה מנין של כ&#x27; הוא עשרים כי אאע&quot;ה הי&#x27; דור עשרים מאדה&quot;ר 
והוא הי&#x27; הראשון שקיבל עליו התורה כמו שדרשו רז&quot;ל על פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי 
וגו&#x27; והנה גם תמונתה היא ב&#x27; רישין הדבוקים זה לזה אשר יעלה מספרם ד&#x27; מאות כנגד מה 
שאמר הקב&quot;ה לאאע&quot;ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה עד שהקב&quot;ה שלח מרע&quot;ה לגאלם: ל( 
כתב בספר התמונה איך שתמונתה היא כ&quot;ו ויעלה מספרה כמספר שם יהו&quot;ה יתעלה ב&quot;ה שהוא 
גבוה מכל הגבוהים וראשה מעט כפוף לפניה והוא כמשארז&quot;ל בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של 
הקב&quot;ה שם אתה מוצא ענותנותו. ועוד היא רומזות אל מה שנאמר כי רם ה&#x27; ושפל יראה ומספר 
עצם האות הוא שלשים רמוז שהמלכות נקנית בל&#x27; מעלות ומתי יודע מלכותו הוא כמש&quot;ה ביום 
ההוא יהיה ה&#x27; אחד ושמו אחד והמקבלים מלכותו יתעלה הוא בל&#x27; כי ג&#x27; יודין הם בפסוק 
&quot;יברכך &quot;יאר &quot;ישא הם עולין ל&#x27; ולכן כיוונו רבותינו ז&quot;ל לתקוע הל&#x27; קולות במה שאנו 


מזכירים את מלכותו. ונ&quot;ל עוד שמרומז ג&quot;כ זה בבחי&#x27; כ&quot;י שמספרו ל&#x27; ופירושו כי רם ה&#x27; 
ושפל יראה במלת כ&quot;י שהוא גימ&#x27; ל&#x27; אהה ]אולי צ&quot;ל אתה[ מבחין זה כ&quot;י רם ה&#x27; ושפל יראה: 
מ( כתב בספר התמונה כי תמונתה היא כ&quot;ו ויעלה מספר&#x27; כמנין שם המיוחד יהו&quot;ה ומספר 
עצמ&#x27; הוא ארבעי&#x27; כמו מנין של ארבעי&#x27; יום שהיה מרע&quot;ה בהר שקיבל את התורה וחתם בה שם 
המיוחד להודיע שהתורה היא מהש&quot;י ב&quot;ה ולא ממרע&quot;ה כמש&quot;ה תורת ה&#x27; תמימה וגו&#x27; וזה 
שארז&quot;ל מ&#x27; פתוחה ם&#x27; סתומה מאמר פתוח מאמר סתום כי מאמרי התור&#x27; ר&quot;ל מליצתה גלוי&#x27; אל 
מצות הנאמנים בה. ועוד יש עלי&#x27; פרושים נסתרים דרך משל וחידה לסודות סתומות ורמזים 
גדולים כאשר פרשתי הכל בס&#x27; האשכו&quot;ל ועוד היא רומזת אות המ&#x27; אל ארבעים סאים שהוא 
שיעור של מקו&quot;ה מ&#x27; סאים וכן מקוה גימ&#x27; מ&#x27; סאים וכן טהרת האשה אל בעל הצריכה למ&#x27; סאה 
כדי שיהא יצירת הולד שהוא למ&#x27; יום בטהרה כי ול&quot;ד גימ&#x27; מ&#x27;: נ( כתב בס&#x27; התמונה שהאות 


נ&#x27; מורכבת מן ז&#x27; ומן ו&#x27; ועולה מספרם כמנין אח&quot;ד שהוא י&quot;ג פי&#x27; חותמו של הקב&quot;ה הוא 
אמ&quot;ת ומודיע שהוא אחד כי מן הא&#x27; עד המ&#x27; הוא י&quot;ג אותיו&#x27; כמנין אח&quot;ד ומן המ&#x27; עד הת&#x27; 
הוא י&quot;ג אותיות ג&quot;כ כמנין אח&quot;ד ולכן נסמך הנ&#x27; מיד אחר המ&#x27; כי חותם המלך הוא ראוי 
להיות באמצע ומנין החותם מאלף עד ת&quot;ו הוא ב&quot;פ י&quot;ג כמנין ב&quot;פ אח&quot;ד הראשון מפני שהשם 
יתעל&#x27; ב&quot;ה אחד שמדותיו הם י&quot;ג. והשניות נגד ישראל גוי אחד בארץ ותורתו שבה הוא 
נבדלים ישראל מן העמים להיות נדרשת בי&quot;ג מדות והנ&#x27; מדת נאמן אמת וישראל נאמן כפוף 
נאמן פשוט נ&#x27; כפופה נ&#x27; פשוטה ר&quot;ל ן שהוא פשוט מכל פשוט ונאמן כפוף כנגד מרע&quot;ה שקיבל 
התורה בי&quot;ג מדותיו וכמש&quot;ה והאיש משה ענו מאוד בכל ביתי נאמן הוא. גם גוף האות עולה 
חמישים נגד נ&#x27; שערי בינה שבמדת ה&#x27; ובתורתו: ס( כתב הרוקח כי תמונתה הוא כ&quot;ו ויעל&#x27; 
מספר&#x27; כמנין שם המיוחד יהו&quot;ה ומדובקים למעל&#x27; ולמט&#x27; להיות&#x27; סתום מכל צד כי סוד ה&#x27; 


ליריאיו נסתם כדפי&#x27; לעיל וע&quot;כ נסמך הסמ&quot;ך אחר הנו&quot;ן מפני השם וחותמו כי סודות עצמות 
בידיעתו הם וגם מה שצורת&#x27; ס&#x27; הוא עגול כי כל דבר שהוא שוה עיגול בלתי כדורי אין לו 
לא סוף ולא ראש והוא רומז לסוד יהו&quot;ה שהוא ראשון ואחרון בלי סוף ותכלית וז&quot;ס של 
הבאת ביכורים להביא לו ראשית ביכורים כל פרי האדמה ולכן נתנו החכמים בו שיעור אחד 
מן ס&#x27; כמש&quot;ה ושמת בטנ&quot;א כי טנ&quot;א גימ&#x27; ס&#x27; וגוף של ס&#x27; עול&#x27; ששים כנגד ששים רבוא ישראל 
המביאים את הביכורים להקב&quot;ה: ע( היא רומזות אל התורה שהיא מאירה עינינו וכן נדרשת 
היא בע&#x27; פנים ונמסרה לדרוש לפי דעת ע&#x27; סנהדרין כמש&quot;ה לא תסור מכל הדברים אשר יורוך 
והמה יראי ה&#x27; הנחמדים למעלה ולכן נסמך הע&#x27; אחר הס&#x27; ובזכותם העולם ניזון כמ&quot;ש רז&quot;ל 
אם אין תורה אין קמח וכ&quot;ה אומר הנה עין ה&#x27; אל יראיו וגו&#x27; עד להחיותו ברעב וכן תמונת 
הע&#x27; אשר ישר בעינינו הוא מצורף מן חוליות וז&quot;ן כי ראשה השמאלית תמונת ו&#x27; הוא 


ובצירוף גופה הנמשך לצד השמאל תהפך לן&#x27; וראשה הימנית בהמשך גופה עד מקום השמאל היא 
תמונת ז&#x27; ויהי&#x27; צירופי זו&quot;ן כי עינינו אל ה&#x27; צופים שיזון אותנו ומספר צירופו ביחד 
ר&quot;ל גימ&#x27; שלהם הוא גנ&quot;י ר&quot;ל ג&quot;ן שלי כי הע&#x27; רומזות העדן ר&quot;ל גן עדן שהוא ליראי ה&#x27; 
ולחושבי שמו וע&quot;כ זכו אל התורה שבהם שגם היא נקרא ג&quot;ן כי ג&quot;ן פרשיות הם בתורה וע&#x27; 
רומזות לתורה: פ( כתב בס&#x27; התמונה שהתמונה היא כ&quot;ו ויעלה מספר&#x27; כמנין יהו&quot;ה שהוא שם 
המיוחד וזה שארז&quot;ל פ&#x27; פשוטה פ&#x27; כפופה לרמוז על קבלת התורה שבאה מן הפה פשוט מכל 
פשוט לפה של מרע&quot;ה וכמש&quot;ה פה אל פה אדבר בו ולכן נסמך הפ&quot;ה אחר עי&quot;ן לומר שנית&#x27; 
למרע&quot;ה מאת הקב&quot;ה יתעלה ומתברך שמו. ולכן חתם הקב&quot;ה שמו עלי&#x27; וכן תואר הפה ממש אל 
פה פתוח והוי&quot;ו שבתוכה היא הפוכה כלפי מעל&#x27; לרמוז שיהי&#x27; דברי פינו רק מעניני מעלה 
כמו דברי אלהים חיים או בדברי תורה וכמש&quot;ה ודברת בם ולא בדברים זרים וגוף מנין של 


הפ&#x27; הוא שמונים כי בן שמונים שנה הי&#x27; מרע&quot;ה כשעמד לפני פרעה הרשע בשליחות של המקום 
ב&quot;ה ויתעלה ואז אמר לו ואנכי אהי&#x27; עם פיך וגו&#x27;: צ( כתב באלפא ביתא דר&quot;ע ז&quot;ל שתמונת&#x27; 
י&quot;נ ויעלה מספר&#x27; ס&#x27; כי סוד מה שארז&quot;ל צדיק כפוף צדיק פשוט ר&quot;ל כי ניתנה התורה מן 
הצדיק פשוט מכל פשוט לצדיק כפוף ואל ס&#x27; רבוא ישראל ולכן נסמך הצדיק אחר הפ&#x27;. וגם 
מנין הרכבת ס&#x27; הוא כנגד ס&#x27; גבורים סביב לה מגבורי ישראל כי גבור ר&quot;ל צדיק כמשארז&quot;ל 
איזהו גבור הכובש את יצרו ומנין הצ&#x27; עם צירוף י&quot;נ הוא עולה ק&quot;ן רמוז אל מה שכתב 
הפסוק על ק&quot;ן צפור והארכת ימים שארז&quot;ל שהוא לעולם שכולו ארוך ר&quot;ל כי העוה&quot;ב רק אל 
הצדיקים וכמש&quot;ה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ר&quot;ל ארץ החיים: ק( כתב בס&#x27; תמונ&#x27; 
כי תמונת&#x27; הוא כ&quot;ן ויעל&#x27; מספר&#x27; ע&#x27; כי הק&#x27; רומזות אל קדושת קרבן היום כלומר אל ע&#x27; 
פרי החג אשר נקרבים אל הקב&quot;ה לקיום העוה&quot;ז ובזמן שהקרבנות בטלים הקיום של העולם הוא 


בק&#x27; ברכות וזש&quot;ה ונשלמה פרים שפתינו וכן אמר הכתוב על כן אברכך בחיי וגו&#x27; ע&quot;ל גימ&#x27; 
ק&#x27; וכה&quot;א כי כן יבורך גבר כי כן בגימ&#x27; ק&#x27; וגם היא רומזות לאאע&quot;ה כמש&quot;ה לך לך שעולה 
ק&#x27; וגם נאמר עליו הלבן ק&#x27; שנה יולד והוא אב המון גוים ולכן נסמך הק&#x27; אחר הצ&#x27; מפני 
שהקדים ופי&#x27; קיום העוה&quot;ב ולכן פי&#x27; אח&quot;כ קיום העוה&quot;ז ג&quot;כ: ר( אמרו רז&quot;ל ק&#x27; קדוש ר&#x27; 
רשע ולכן נסמך הר&#x27; אחר הק&#x27; להודיעך שהקב&quot;ה קורא לרשע שישוב בתשובה והנ&#x27; תמונת הר&#x27; 
אשר ישר בעינינו הוא שהיא מצורפת מן חוליות כי רגל&#x27; במקצת גגה היא תמונת ו&#x27; וכשהיא 
מתארכת תתהפך אל ד&#x27; ויעל&#x27; מניי&#x27; ד&quot;ו ובין הכל רד&quot;ו שבגימ&#x27; הוא בב&quot;ל מד&quot;י יו&quot;ן אדו&quot;ם 
שהוא רד&quot;ו ע&quot;ה שהם הרשעי עולם אשר החריבו שני בתי עולמי&#x27; בתי מקדשינו והכבידו את 
עולם עלינו כי עני ורש יותר מן הרשע בעוה&quot;ב כי הרי אין לו שום זכיות וכן מספר של ר&#x27; 
הוא מאתים כמשרז&quot;ל מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה ואסור בלקט שכחה ופאה אבל 


מי שיש לו זוז א&#x27; פחות שהוא כמנין של צדקה אז הוא עני גמור ומותר אז לקבל מן הצדקה: 
ש( כתב בספר תמונה שתמונת&#x27; הוא וי&quot;ז ויהיה צירופם זי&quot;ו כי ש&#x27; פירושה שכני&#x27; ועל כן 
נסמך הש&#x27; אחר הר&#x27; כי הרשע גורם סילוק זי&quot;ו השכינ&#x27; מהעול&#x27; ומנין זיו הוא כ&quot;ג וכן יש 
גם כן כ&quot;ג תיבות מן יברכך עד ואני אברכם לומר לך שע&quot;י ברכת כהנים יהיה גילוי זיו 
שכינה עלינו: ת( כתב בספר תמונה כי תמונתה ד&quot;ו ויעלה מנין הת&#x27; אל הד&#x27; מאות שהוא 
כנגד ארץ ישראל שהיא ת&#x27; פרסה על ת&#x27; פרסה והיא מקודשת בעשר קדושת. אך הרוק&quot;ח כת&#x27; 
שתמונתה הוא ב&#x27; דלתי&quot;ן ואמנם גם לכוונה זו הוא רומז שארץ ישראל הוא ת&#x27; פרסה על ת&#x27; 
פרסה שהוא ד&#x27; על ד&#x27; ומפני שהש&#x27; רומזות אל זיו השכינה ולכן נסמך אחריה הת&#x27; כי עיקר 
גילוי השכינ&#x27; הוא בארץ ישראל וכבר אמרנו שתפסנו העיקר כי תמונתה היא שני דלתי&quot;ן 
והדלי&quot;ת התחתונה היא הפוכה ותמונתה נ&#x27; ויהי&#x27; צירופה עם ד&#x27; עליונ&#x27; שהוא ד&quot;ן את העולם 


כמו שאמר הכתוב והתו&quot;ת תי&quot;ו על מצחות האנשים ואמרו רז&quot;ל כתוב תי&quot;ו של די&quot;ו על מצחן 
של צדיקים ותי&quot;ו של ד&quot;ם על מצחן של רשעים ופריך בגמ&#x27; ומאי שנא ומשני ת&#x27; תחי&#x27; ת&#x27; 
תמות והרי הת&#x27; הוא ב&#x27; דלתין א&#x27; של די&quot;ו והב&#x27; של ד&quot;ם וכל אחד ואחד לפני דינו וכמו 
שאמר הכתוב כי ממנו תוצאות חיים וחילופו הוא לרשעים כמש&quot;ה תחלואי תוצאות מות. וגם 
רמוז עוד הב&#x27; דלתי&quot;ן אשר העליונה היא כדרכה והתחתונה הוא מהופכת כי דל&quot;ת פירושה ד&quot;ל 
כמו שפי&#x27; והדל&quot;ת התחתונה היא הפוכה והרי יש ד&quot;ל ונשאר ד&quot;ל ונתהפך כי גלגל הוא חוזר 
בעולם וכמ&quot;ש תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות הפסוק הוא מתחיל בת&#x27; בתחלה דברו ישראל 
תחנונים כמ&quot;ש ועבדיך מוכים ופרעה הרשע יענה עזות תב&quot;ן אין ניתן להם וגו&#x27; אבל לבסוף 
נתהפך הדבר שישראל אמרו גם אתה תתן בידנו וגו&#x27; ופרעה אמר קומו צאו כדברכם וגו&#x27;: 

</div>
