וכחול ארבה ימים. והא אוקימנא: מדיד אלף,ושארי מרישא דעזקא דלעילא, דיוקנא רזא דאדם. מדיד ברישא, לאתפשטא לתתא באורכא: ההוא רישא שארי מלעילא, ומדיד בעיגולא, לתרין סטרין. סטרא חדא תלת מאה זרתין, ופלגא, וחד שליש. סטרא דא קיימא בחמש מזלגין, דעיילי לסטרא תניינא, ומתדבקן אלין באלין. ומשחתא דאלין מזלגין דעיילי דא בדא, תלת מאה טפחים, וחד זרתא ופלגא. מתדבקן אלין באלין, לקשרא סטרא דא בסטרא תניינא: סטרא תניינא, מדיד בוצינא באתפשטות, ואתעביד משחתא תלת מאה זרתין, ופלגא, וחד שליש, כההוא סטרא קדמאה. אשתכח עיגולא דרישא דא, שית מאה וחד זרתין, ותרין שלישים. משחתא דאינון מזלגין, שית מאה טפחים ותלת זרתין: דהא הוא עיגולא דרישא, דאיתפשט בוצינא ומדיד לתתא, לאורכא אשתכח בההוא בוצינא במדידו, שית מאה אלףין עלמין, ושתין רבוא אחרנין. דא איהו אתפשטותא דבוצינא, למיעבד משחתין לעיגולא ואורכא. והכא איהו קשרא חדא לתתא, וקשרא לעילא:
קו המדה מדיד אלף. ושארי מעומקא דגופא לגו, ואתפשט בוצינא, ומדיד לאורכא בעומקא. וקשר חמש מאה אלפין עלמין במעוי לגו. כד"א, מעיו עשת שן מעולפת ספירים: מעולפת, דא היא בוצינא, עד דלא אתפשטת, דאיהי מעולפת לאתפשטא, ולמיעבד מדידו, ודא איהו מדידו דבוצינא בהאי סטרא, רומא ופותייא. ברזא דנפיק מבוצינא אתפשטותא חדא, דאיהו רומא ופותייא, תלת מאה אלפין זרתין, לאתפשטא בתלת מאה עלמין. ובין עלמא ועלמא, תלת מאה אלף טפחים. וכלהו קיימי ברומא ופותייא, ברזא דבוצינא דקדינותא. וקיימא האי בשית סטרין, אלין שית סטרין דעלמא, דכלהו קיימין בהאי בוצינא, באתפשטותא דא: והכא אתקשר קשרא חדא לתתא, וקשרא חדא באמצעיתא, וקשרא חדא לעילא. אתקשרו אלין לתלא קשרין, באתר דא בבוצינא. אשתכח בוצינא דא, ברזא דלעילא ואמצעיתא ותתא, למיעבד משחתא: תלת קשירין אלין אתקשרין בבוצינא, וקיימא אלין תלתא בסטרא דאורכא, ואלין עבדין תלתא
אחרנין, בסטרא דאורכא: אלין תלת קדמאי, קיימי גו משחתא, כל קשרא וקשרא, קאים במשחתא, שית מאה אלף עלמין, ושית זרתין, ושית טפחים. וכלהו קיימין בקיומא: אשתכחו תלת קשרין קדמאי, דאינון תמני סרי מאה אלפי עלמין, ותמני סרי זרתין, ותמני סרי טפחים. ודא איהו רזא דבוצינא בסטרא דא. וכן כגוונא דא קיימין תלת קשרין אחרנין:
וכלא קיימא ברעותא דמשחתא דבוצינא, דסלקא עד א"ס. משחתא דבוצינא אתפשטת מקשרין אלין, וסליק וקשיר כלא בקישורא חדא גו משחתא בשלימו חדא. אתהדרת אתפשטותא, וקיים גו רומא ועיגולא ורבועא, וסליק וקשיר לעילא חד קשרא. לבתר נחית וקשיר לתתא קשרא חדא, וקיים כלא: אשתכח רזא דבוצינא, בכל הני קשרין, ובכל הני מדידין, משחתא חדא, וקשרא חדא. וההוא קשרא כד סלקא וקשיר חד קשרא, עביד משחתא, וקאים בקיומא, ונעיץ נעיצו דמהימנותא. כד נחית וקשיר חד קשרא עביד משחתא וקאים בקיומא ונעיץ נעיצו דמהימנותא: רבועא קיימא על עיגולא, ועיגולא על אורכא, ואורכא על עומקא, ועומקא על רומא, ורומא על פותיא. וכלא ברזא דבוצינא, למיעבד מדידו: קיימא בוצינא, ואהדר לאתפשטא כמלקדמין, כד קשיר קיומא זמנא חדא איהו מעולפת, בזמן דאיהי מעולפת, כדין רשים כל גוונין באינון אתרין דאתחזיין, חיור וסומק וירוק ואוכם. ואלין אינון ארבע גוונין, דאתקינת בוצינא, ואנהירת בנהירא דנעיץ ונפקא, ודא הוא
מעולפת ספירים, ספירים דנהירין: אהדרת בוצינא ואתפשטת כמלקדמין, ונטה קו ועביד מדה. ומדיד אלף לסטר דא, ואלף לסטר דא, וכן לארבע סטרין. לקבל קיומא דאתוון ידו"ד, דאינון ד' אתוון. אתפשטת בוצינא, ומדיד גו גוונין לקיומא, בנציצו, לאורכא ולרומא ולעומקא ולפותייא. נציצו דימינא בגוון חיור, ברזא דבוצינא במשחתא: שבע מאה אלף עלמין, ושית מאה ותליסר זרתין. וכן בכל אינון סטרין, בכל אינון גוונין:
כד מדידו דההוא גוון אוכם, דקיימא בגריעותא, לאתחברא בגוון חיור, וכד מתחברן אלין תרין גוונין כחדא, כדין אינון משחתא חדא. אשתכחו אלין גוונין במדידו דמשחתא, לארבעה סטרין דגוונין, תמניא כההוא פשיטו דגוונין, קיימאן במדידו לאורכא, לעילא, ותתא, ועשרין אלף עלמין, ואלף ומאתן ואלף ומאתן, מהאי סטרא ומהאי סטרא, ותריסר זרתין: עד הכא פשיטו דרזא דבוצינא לעילא, במדידו בכל סטרין, לאורכא ופותייא, לעומקא ורומא. בהני ארבע, קיימין כל משחתין, ברזא דבוצינא, ואתקנא לקיימא תדיר בקיומא, גו רעותא, ואתפשטותא דלבא, ומוחא, ורוחא. מאן דבעי למיעבד מדידו בשיעורא דא, ולנטלא בוצינא דקרדינותא בידיה, ולאתפשטא ביה בכל הני סטרין, ועביד משחתא דא. זכאה חולקיה, דכל רז לא אניס ליה, וכל מלה דחכמתא עילאה לא יסתלק מניה. עד הכא קיימא בוצינא ברזא דחכמתא עילאה: אלין דקיימין בבוצינא דקרדינותא, אינון שבע עשרה קשרין. באלין י"ז קשרין, קיימא רזא
דמשחתא, ולנטלא מטלנין, ואתפשטותא דבוצינא, בין קשרא וקשרא, לסטרא דא ולסטרא דא. וכלהו שבסרי קשרי, כלהו קיימין בכל משחתין, דאורכא ופותייא ועומקא ורומא. מקשרא דא לקשרא דא, קיימין כלהו רזין בכל משחתין: ואינון קשרין תליסר, וכל אינון אחרנין, כלהו קיימין בכללא חדא, וכלהו ברזא חדא, לקביל ארבע אלין דקאמרין, ולקביל ארבע גוונין, ולקביל רזא דארבע אתוון: מכאן ולהלאה אתפשט בוצינא, וקיימין קשרין אחרנין בבוצינא, למיעבד משחתין אחרנין, ברזא דתלת שמהן. ומנייהו קיימין ב' שמהן לבוצינא גו משחתא. ואינון תלת שמהן דקאמרן, אינון ידוד אלקינו ידוד. אשתארו תרין שמהן לבוצינא, ואינון ידוד אלקינו: השתא בבוצינא דא, איהו אשחתא דלא עמיק גו עומקא, וקיימא רז דא באמצעיתא. השתא בוצינא דההיא מעולפת, אתפשטת בתלת סטרי דרזא למעבד משחתא. הכא קיימא בוצינא ואתתקנת. בגין דהכא איהו משחתא אחרא, בר מאינון משחתין:
תיקונא דבוצינא דאתתקנת, עד לא אתפשטת, אתקנת מגו טמירו דא"ס, סלקא ונחתא, ואתגניז ביה מה דאתגניז, ופשיט לה, תלת ארגוונין ביה אתחזיין, ואינון הוו תיקונא לאתפשטא, ולמיעבד משחתא: אתתקנת בגניזו דבניז, בגוון אחרא. למיעבד שפירו ותיקונ דאדם. לאתקנא גו משחתא, בשפירו, בתיקונא, לאתחפייא מה דטמיר לגו: שארי בוצינא לאתפשטא, ואתעביד חד קשרא לעילא, ההוא קשרא אסתלק גו ההיא אתפשטותא, מגו דההוא מעולפת. כד שארי ואתפשטת, קשיר קשרא חדא, וההוא קשרא אלף אמין ביה. מההוא קשרא אתפשטת בוצינא חד זרתא ופלגא, ומדיד מדידו לאורכא, אלף ושית מאה עלמין: ההוא אורכא קשרא מכאן, וקשרא מכאן. ונטיל ההוא אורכא, גו ההוא טמירו דאין סוף, עד דמטו לחד מגדלא דפרחא באוירא. כיון דמטא התם, אתפשטת בוצינא, וקיימא לאנחא ההוא משחתא, בקשירו דא, ואתעבידת בוצינא דלא אתידע, עד דאתמשח האי משחתא, דהאי אתגניז בגו ההוא גניזו. לבתר בטש ליה לבר, כד נפקא, אשתכח ביה אלף אלפין, וארבע מאות רבוא
עלמין, וכמה רזין אחרנין, כלהו קיימין בהאי משחתא: לבתר אתפשטת מהאי אתר, ומדיד בריבועא חמש קשרין. וכל קשרא וקשרא, אית ביה חמש מאה אלף עלמין. כל קשרא וקשרא קיימא, ברזא דההוא גניזו. קשרא קדמאה שארי, ואתפשט בוצינא עד קשרא תניינא, בגו ריבועא אלף אמין. מהאי קשרא אתפשטת בוצינא עד קשרא תליתאה, אלף אמין אחרנין. מהאי קשרא עד קשרא רביעאה לעומקא, אלף אמין מהאי קשרא לעומקא גלתתא, אלף אמין. אשתכחו אלין קשרין באלין משחתין תמניא אלף עלמין: והכא במשחתא דא, אתעביד דא כורסייא למשחתא עילאה קדמיתא דקאמרן. והכא קיימא ואתיישבא משחתא דקמאה, דאתעביד בבוצינא לקיומא לאשראה בה. דא משחתא דאמצעיתא, דלאו איהו גניזא כקדמאה: בהאי משחתא דרזא דאדם דקאמרן, בוצינא קיימא ועביד משחתא בגו אתפשטותא דא, ועביד מדידו דקשרא דקיימא, דלא נטיל לעלמין. וקשרא דא קיימא לתתא, ועביד בהאי קשרא משחתא, לההוא מדידו דקיימא בשפירו, ואתקין ומדיד משחתין, מגו רעו דגניז. ומשיך ההוא מדידו
לתתא: וע"ד אחסין משה ירותא דאתכליל בגו רזא דאתמשכותא דא, דאתמשך לתתא. וע"ד אכליל גרמיה במשחתא דא, דהיא קיימא במשיכו דאמצעיתא. משחתא דא קיימא בקיומא, עד קיימא קדישא דקאמרן, ותמן אשתכחו משחתין ברזא דבוצינא, כמשחתא דלעילא: מכאן ולהלאה אתפשטו ברזא דמהימנותא, לאשתכחא ולמהוי קיומא דכלא, לכל אינון רתיכין עילאין ותתאין: עד כאן רזא דבוצינא, קו המדה, גו רזא דעלמא עילאה, לאשתכחא קיומא בכל אינון קיומין ורזין עילאין. זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי, דאינון יכלי לאתדבקא ברזא דמאריהון כדקא חזי: מכאן ולהלאה, שארי בוצינא לאתפשטא גו רזא דמהימנותא. וההוא פשיטו קדמאה דמשחתא, אגניז ואסתלק. אתנהיר ואתנציץ: כלא מגו רזא דבוצינא, מההוא משחתא. אוירא חדא נפקא מגו בוצינא. וההוא אוירא סלקא ונחתא, ועביד חד פשיטו אחרא, משנייא מקדמאה, וההוא פשיטו איהו דנפקא מגו ההוא אוירא: ברזא דבוצינא דקיימא ולא קיימא, נפקא חד פשיטו דההוא בוצינא, דנפקא, ומשיך לאתעטרא
לתתא ההוא משחתא. בגין דהכא לתתא, קיימא משחתא לאתעטרא ולאתקיימא: בוצינא נפקא ואתפשטת, ברזא דההוא אוירא דנפקא, ומדיד מגו תלת מאה ושתין וחמש גוונין, בסוספיתא דדהבא כספא נחשא ופרזלא. ונפקא מגו קשרא חדא, דקיימא לחברא בין עילא ותתא. וההוא קשרא אפיק כל גוונין, ברזא דמשחתא דשרביטא: מהאי קשרא ולתתא, אתפרשן משחתין לכמה סטרין. וההוא פשיטו דנפק מגו ההוא קשרא, מחבר לון כחדא: קשרא דא אתקשר לעילא, בההוא פשיטו דמשחתא עילאה דטמיר וגניז, ואתקיים בקיומה דבוצינא דנהיר וקיים. כולא אתקשר לתתא, בההוא נהורא דלא נהיר, דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא, לואתחברא דא בדא. האי קשרא קאי בין עילא ותתא: שבע אלפי עלמין, קיימין בנהירו דמשחתא, בההוא קשרא. האי קשרא נהיר באינון גוונין, לתתא, כגוונא דלעילא. אינון גוונין נהרין מגו ההוא קשרא, וקיימין כלהו במדידו דמשחתא, בההוא פשיטו דאתפשט, ואתקיימן כלהו בקיומא בשלימו לאתעטרא. האי פשיטו כד
אתפשט ומדיד, כולא אתתקן לאתחברא דא בדא: אתפשט פשיטו דנפקא מגו בוצינא, ועביד משחתא, לימינא ושמאלא, לעומקא ורמא, לאורכא ופותייא. משחתא קדמאה לימינא בההוא פשיטו. ההוא דנפקא מגו קשרא ההוא דקאמרן. וההוא פשיטו איקרי בוצינא זעירא, וקיימא למדחתא דכמה שייפין, לחברא לון כחדא, ולקשרא לון בקישורא חדא בההיא משחתא דלעילא, למהוי כלא ברזא דמשחתא חדא: אתפשט ההוא פשיטו לימינא, ועביד משחתא. שארי גו עיגולא, מדיד אלף בההוא פשיטו. ההוא פשיטו מדיד בעיגולא, ועביד קשרא מההוא קשרא דלעילא, עד האי פשיטו, תרי אלפי אמין לסטר ימינא, ותרי אלפי אמין לסטר שמאלא, ותרי אלפי אמין לכל סטר: עיגולא דשארי מדיד, ועביד קשרא כדקאמרן, בתחום תרי אלפי אמין, גו משחתא, מתפשט מגו נקודה דקיימא בין שאר חיילין, ומדיד תרי אלפי מילין לכל סטר. שארי בההוא עיגולא, אלף ותשע מאה זרתין ופלגא: בההוא פשיטו, שארי ומדיד בעיגולא, ועביד תרין קשרין, משירותא דא, עד סופא דהאי
מדידו. בגין דאתר דא לא קיימא ברבוער, ידו"ד, דא משחתא דפשיטו דנפקא מגו קשרא עילאה, ברזא דבוצינא. דארי בעיגולא, ומשיך ונטי לתתא, עד סטרא דקשרא לתתא: אהדר ומדיד מסטרא דא לסטרא דא, בגו עומקא דההוא עיגולא, ולא קשיר קשרא. ומדיד במשיחו לתתא, משחתא דהאי משירותא דעיגולא, אלף אמין ותריבר אלפין זרתין: שארי ומדיד, מגו רומא ועמקא ואורכא ופותייא, ברזא דדיוקנא דאדם, בשפירו חיזו דנוקבא, ומדיד בעיגולא דרישא, בסטרא חדא בההוא פשיטו. ההוא פשיטו אתפשט ומדיד בעיגולא דרישא, בלא פלגו כלל: ומדיד בסטרא דרומא בעיגולא. ואתפשט ומשיך לתתא, וקשיר קשרא. מדיד מרישא בעיגולא, בשיעורא דתלת אלף, אמין כלילן כחדא. ואתמשך ואתפשט לתתא, בלא קשירו. וההוא שיעורא, שית אלף סטרין דעלמין, ושית אלף טפחים, בעיגולא: גו פשיטו דבוצינא דנפקא, אתפשטת האי דנפק מגו האי קשרא עילאה, דרשא דבוצינא, ומדיד בעיגולא לסטרא רביעאה, ועביד משחתא, ומדיד אלף לסטרא ימינא. משחתא דהאי סטרא
דימינא, לתרע דרומא, מדיד אלף ואלף ואלף ואלף, בההוא סטרא, דד' סטרין דעלמא, אשתכחו ארבע אלף. וכן אתפשט האי פשיטו לכל סטרין: בתרע מזרח, קיימא פשיטו אחרא, דנפקא מהאי פשיטו דמדיד אשחתא, וקיימא ההוא פשיטו אחרא באמצעיתא, ומדיד אלף, בההוא סטרא באמצעיתא: ועמיק בעומקא, ומדיד מדידו ברזא דמהימנותא, ברזא דשית סדרי משנה. ואלין שית סדרין, קיימין בההוא עומקא דרזא דבוצינא, דההוא פשיטו. אלין שית סדרין, קיימין גו מדידו דשנה. שנ"ה, איהו סימן, ברזא דאינון שית סדרין דמשנה, דקאמרן: האי פשיטו קדמאה, דנחתא ונפיק מגו ההוא קשרא דקאמרן, אורכא דיליה מיעבד משחתא. ביה, איהו אלפי אלפין רבוון עלמין, עד ההוא נציצו בתראה, דלית ביה נהורא כלל. ורזא לבני מהימנותא למיעבד משחתא. איהו רזא דכתיב אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון. בהאע איהו רזא למשחתא, כדקאמרן: פשיטו תניינא דקאמרן, דנחתא ונפיק מגו האי פשיטו קדמאה, ואיהו קיימא באמצעיתא,
אורכא דיליה, למיעבד ביה משחתא בההוא סטרא, אלף רבוא עלמין, ושבע מאה אלף וחמשה ושבעין. וסימנך, ואת האלף, ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים: זכאין אינון דידעין לאפקא רזין עילאין גו מהימנותא, וידעי למיעל לימינא ולשמאלא כדקא יאות בלא כסופא. וע"ד כתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע: בוצינא דקרדינותא, כד עביד משחתא, אתכנש לגויה, וקיימא בכל דרגא ודרגא, בההוא כנישו וקיים לון. לבתר, קיימא וסלקא מעולפת, עד דסלקין ואתגניז, ואתטמר ולא אתיידע. וכלא אשתאר בקיומא, כדין נהיר מה דנהיר, ואפיק נחלין ומיין, לרוואה כולא. עד הכא רזא דבוצינא דקרדינותא, לאחדא בה בכל סטרי מהימנותא: בוצינא דקרדינותא, קיימא גו טמירין, וסלקא ונחתא. מאן דידע רזא דחכמתא, יכיל לאדבקא ולמיעבד משחתין בכלהו סטרין, עד דידע ברזין עילאין, ברזין דמאריה, ברזין דחכמתא, בגין למנדע ולאדבקא. מאן דידע ואסתכל, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בגין דהא
כללא דא, יתקן רגלוי דבר נש, לעאלא בפרגודא, ולמיהך באורח מישר, זכאה איהו בעלמא דין, וזכאה איהו בעלמא דאתי. ע"כ קו המדה. פרשת כי תצא מאמר כי תצא למלחמה על אויביך כי תצא למלחמה על אויביך. ר"ש פתח, זנח ישראל טוב אויב ירדפו. מאי זנח ישראל טוב. דא יצר הטוב, דשלמה מלכא קרייה טוב. דכתיב, טוב ילד מסכן וחכם. אויב ירדפו, דא יצר הרע, דאיהו שנאיה דב"נ, דשלמה מלכא קרייה שונא. דסגיאין שמהן אית ליה, דכתיב, אם רעב שונאך האכילהו לחם. ודא היא אורייתא קדישא. כד"א, לכו לחמו בלחמי: וע"ד בעי ב"נ לשוואה מלין דאורייתא עליה, בגין דיהא תבירא ביה, דלית ליה קטרוגא ליצר הרע, בר מלין דאורייתא. וע"ד כיתב, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. על תרי יצריך: א"ל רבי יהודה, יצר הטוב מאי בעי מלין דאורייתא. א"ל, ימר הטוב אתעטר בהו, ויצר הרע אתכנע בהו: וע"ד כי תצא למלחמה על אויביך דא איהו יצה"ר. דאנן צריכין למיפק לקבליה במלין
דאורייתא, ולקטרגא ליה, וכדין יתמסר בידא דב"נ. כמה דאתמר, ונתנו ה' אלקיך בידך ושתיב שביו: א"ר שמעון, ווי על דא ווי על דא, תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם. דהא יצר הטוב אשתבאי בידיה, ואיהו מלך עליה: אשת יפת תאר, דא היא נשמתא. כד"א, אשה יראת ה' היא תתהלל. דהא בכל יומא ויומא, אינון סיען ומנהיגין דנשמתין, ואינון סיען ומהיגין דיצר הרע, אינון בקטרוגא תדירא, מקטרגין אלין באלין, וכל שייפין דגופא בצערא בינייהו, בין נשמתא ובין יצה"ר: והבאתה אל תוך ביתך, דאתתרכת מתמן. ושפחה כי תירש גבירתה. וכבר אוקימנא מלין. וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה, ותדכי מההוא זוהמא דאטיל בה נחש: והסירה את שמלת שביה, מאינון כסו דמסאבא וזינין בישין מחובא דעגלא. דהא בקדמיתא הויא להו לבושי קודשא, דקבילו בטורא דסיני. וכד עבדו ית עגלא, אעדו מנייהו אינון לבושי יקר, דכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב:
ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, דא היא ירחא דאלול, דביה סליק משה לטורא, למבעי רחמין קמי קב"ה, בגין דישתביק לישראל על חובא דעגלא. ובגין דא ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, בגין דגלי ערייתא דקב"ה וערייתא דאורייתא. כד"א, ערות אביך וערות אמך לא תגלה. וע"ד אמר, פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך: והוו ישראל רחיקין ממלכא כל ההוא זמנא, עד יומא דכפורי, דנחית משה מן טורא, והוו ישראל בתעניתא כל ההוא יומא. וכדין אתדבק מלכא במטרוניתא. כד"א, ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה: וגזרו קיימא עם קב"ה, דלא יפלחון עוד פולחן נוכראה. כד" הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך וגו'. וכתיב תמן, אלהי מסכה לא תעשה לך. ועל דא ומכר לא תמכרנה בכסף, לא תשקר בנשמתך, בגין דחלן דכסף. כד"א, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם: זכאין אינון ישראל, דקב"ה גזר עליהון תעניתא ביומא דין דכתיב, כי כל הנפש אשר לא