{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "22", "title": "זהר חדש — קטע 22", "hebrewTitle": "קטע 22", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/22/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/22/", "segments": [{"index": 1, "he": "אחריך נרוצה, טול את רעוא בקדמיתא, ולבתר דתטול אנת, אנא, וכל אינון עולימתאי, נהא \nברעוא. וע\"ד משכני: \nמכאן, דרעון וברכאן לא אשתכחו אלא באתר דדכר ונוקבא אתחברו כחדא. ובג\"כ, משכני לגבך \nבקדמיתא, בגין דאקבל רעוא, מאתר דכל רעוין אשתכחו. ולבתר, אחריך נרוצה, נהא ברעוא. \nואי לא תמשכני לגבך, רעותא, ורעוא עילאה לא ישרון עלך, דהא דכר בלא נוקבא, לא שריין \nביה ברכאן: \nוכל דא, בדיוקנא דקא אתערנא ברזא דאלף. דהא תמן אשתכחו רזין אלין, אשה ריח ניחוח \nלה'. ואיהו רזא דלעילא ותתא, וכל רזא דמהימנותא ביה תליא. וע\"ד סלקא באחד. וכלא \nאיהי א: \nבשעתא דאת דא פרח באוירא, אסתליקו אלף ומאה עלמין, ואתכלילו בגויה. ואתרשימו אתוון \nאחרנין, ואתגליפו אבתריה. ואיהו אתעטר בעטורא גליפא, דכליל כל עלימן: \nואיהי חד א, אשה ריח ניחוח לה'. אשה, דא קוצא דתליא לתתא, רזא דכל חיילין ומשיריין \nאלין ואלין. ריח, רזא דעל ההוא קוצא דאתאחדא באמצעיתא. ניחוח, רתיכא דפשיטו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דאמצעיתא, דשריא עליה רוח עילאה. לה', נקודה עילאה דעל גבי אמצעיתא, דאיהו מקיים \nכולא. וכולא קישורא חדא: \nודא דאחורי אמצעיתא, אמר, משכני אחריך, לאתחברא עמך, ליטול ברכאן, מעם נקודה עילאה \nדעלך. וכד נהא דכר ונוקבא כחדא, כיון דתטול ברכאן ורעוא, אנא וקוצא דתליא לתתא \nמיני, אחריך נרוצה, נתעי אבתרך, למוי חד שלימו עילא ותתא. ולמהוי א כל אחד בשלימו \nדיליה. \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שיר השירים מאמר הביאני המלך חדריו\nהביאני המלך חדריו וגו'. בכה רבי שמעון כמלקדמין ואמר, הלואי יהא בידן לגלאה רזין \nעילאין, חדוא איהו, הואיל ורעותיה לגלאה רזין עילאין בדרא דא: \nאית למנדע, דהא קישורא דמלין לא אשתכחו בקרא, דכיון דאמר משכני, מהו הביאני המלך \nחדריו, תביאני לחדריך מבעי ליה. ועל דא נגילה ונשמחה בך: \nאלא ברזא דאתוון, תליין עילאוין ותתאין, ועלמין כולהו. וקישורא דמלין הכי הוא, \nקישורא דתושבחתא לגבי נהורא, דעלה אמרה לגבי בעלה, אמצעיתא דאל\"ף, משכני עמך, כמה \nדאתמר, ואע\"ג דאמרת דא, בעאת לאשתבחא לגביה, דאע\"ג דאיהי תחותוי בשחותא לגבי \nאמצעיתא דאל\"ף, ושכיבת תחתויה, אמרת לאו אנא בכך, ואע\"ג דאנא לגבך הכי, הביאני המלך \nחדריו, אנא בעילויא וחביבו לגבי מלכא עילאה, בלא שחותא: \nדהא הביאני חדריו. באן אתר. באת ה', דהא אתפשטותא דלעילא, רזא דמלכא עילאה, את ה\"א \nאיהו. וההוא דעאל לגביה, אנא איהי, ובגין כך, אנא בתושבחתא סגי, ובעילויא יקירא, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אע\"ג דאנא בשחותא לגבך: \nואנא לא חיישנא, אלא למהוי גבך בשחותא. ואת דתשלוט עלי. ועל דא אע\"ג דאהא יתיר \nבשחותא לגבך, אנא וחיילי נגילה ונשמחה בך, חדווא ורעוא אית לן למהוי לגבך, ולא \nלאתפרשא מינך, דהא כל חדוא ורעוא לאו איהי אלא בך, דהא לית חדוא ורעו לאתתא אלא \nבבעלה, ולא באימא ואבוה. הביאני המלך חדריו, ולא קבילנא חדוא ורעו אלא בך. \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שיר השירים מאמר ד' חדרים שהג\"ע ניזון מהם\nהביאני המלך חדריו, אלין אינון חדרי ג\"ע. וא\"ת חדרי ג\"ע, איהי גן עדן ואיהי אמרת \nהכי. אלא, אינון חדרים דגן עדן אתזנת מנייהו, ואתקרי בהו. \n \nשיר השירים מאמר חדרא קדמאה\nחדרא קדמאה, י\"ה, דא חדרא, ואידרא עילאה דלית ביה חיזו, ולא גוון כלל, אלא כמא \nדאצטבע לפום שעתא במדידו דבוצינא דקרדינותא, והדר סלקא לאין סוף, בסתירו דגניז: \nהאי חדרא קדמאה כד סלקא משחתא, אתעברא צביעו דגוונא ואתטמר ולא אתחזי ביה גוון כלל. \nכדין בארבע סטרין, אתחזיין בטמירו, ואתכסיין באתגליא, ארבע אתוון, אינון: \nאהיה אשר אהיה. \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שיר השירים מאמר אהיה אשר אהיה\nעל מה אתקרי הכי דזמין לאתגלייא מגו ריחא דעלה. ובגין דעד לא אתמליאת לאנהרא לתתא, \nאתקרי אהי\"ה: \nוסימנא דא שירותא דנבואה דמשה, דעד כאן לא נפקת סיהרא מכסויה, לאתנהרא מגו שמשא. \nוכיון דסיהרא הוה בחשוכא, עד כען שמשא לא נהיר לגבה, ואידרא עילאה דא לא אתגלייא \nלאנהרא, דהא ההוא ריחא עילאה, סלקא לגו סתימא דכל סתימין, דלא אתידע כלל, וכדין \nאהי\"ה: \nוכד תב לאתריה, כדין קיימא ודאי לאנהרא לכולא, וכדין אשר אהיה, דהא כדין אתתקנן \nלאתמליא, מגו שביל חד דקיק, דעייל ביה בסתימו. ועל כל דא, בשמהן אלין, עד כען לא \nאתגלייא לאנהרא בוסינין: \nלבתר אהיה תליתאה, דהא מינת לאתגליא, ולאפשטא נהורין נהורין לכל סטר, ודא איהו \nאהי\"ה, הא אנן זמין לאתגלייא: \nודא תליתאה תיקונא דשופר לאפקא קלא. וכיון דנפק ההוא קלא בתקיפו דשירותא דקלא, נפיק \nבתוקפא דההוא דתקע ליה, ההוא שירותא דקלא איקרי יהוה. בגין דההוא תוקפא דשירותא תב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לאתריה, ולא אתגלייא כשאר שמהן. לבתר כד אתפשט קלא בפשיטו דנייחא, כדין איקרי יהוה, \nשמא דאתגליא: \nהכא רזא דרזין, לידעי חכמתא עילאה, וזעירין אינון דידעין שמא דא. ואע\"ג דהא אוקימנא \nברזא דאתוון, והכי איהו. אבל נקודי וטעמי, קבלה למשה מסיני, באורח סתים, לחכימי \nלבא: \nורזא דא, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. דהא מרזא דנקודי ותנועי דטעמי, הוו ידעין \nלאנהרא ציורין דלעילא. דהא נקודי דאתוון מתנהגן בהו הוו ידעין, וברזא דילהון הוו \nידעין ואשתמודען לקיימא ההוא ציורא ברזא עילאה: \nבגין דכוונה ורעותא איצטריך לכל אינון עובדין וציורין עילאין דלעילא. ואינון הוו \nידעי מגו רזא דציורא דנקודי, לשוואה רעותא ולבא בכל עובדע ועובדא: \nכל אינון ציורין דמשכנא, לא הוין אלא רזא דאתוון דקיקין. בגין דאית אתוון עילאין \nרברבין, ואית אתוון זעירין דקיקין. אתוון זעירין דקיקין, אינון עובדא דמשכנא. אתוון \nעילאין רברבין, עובדא דבי מקדשא דבית ראשון. והני לא אתעבידו לאתקדשא לעילא, אלא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בציורא דא: \nדרזא דנקודי דאתוון דקיקין, אינון מסטרא דשמאלה. ונקודי דאתוון עילאין רברבין, \nאינון מסטרא דימינא. כגוונא דאלין אתנשו מעלמא, בר דאתו חכימי, דקבילו נהירו דחכמתא \nמקדמאי, ואקימו לון על אתוון לנטלא אתוון מטלנון בגינייהו. וע\"ד עבידתא דמשכנא, \nועבידתא דבי מקדשא, בציורא נקודי הוו שלמין ברעותא וכונה: \nתנועי דטעמי קיימו כולא על ידא דמשה. וע\"ד ויביאו את המשכן אל משה, דאיהו קיים כולא \nברזא דלהון: \nבתנועי דטעמי, אית בהו תנועי ברזא דלתתא, לאנהגא ולקיימא עובדא דמשכנא. ואית בהו \nתנועי ברזא דלעילא, לאנהגא ולקיימא עובדא דבי מקדשא: \nשלמה מלכא, לא אצטריך לנקודי ולטעמי, אלא אינון הוו אתיין בסתימו ולחישו, ומתציירין \nבגליפו צירוי מקדשא. הה\"ד, והבית בהבנותו, ודאי אבן שלימה מסע נבנה. אבן שלמה, ולא \nחסרה באתוון דקיקין, כעובדא דמשכנא. ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית \nבהבנותו. לא נשמע ודאי, דהא אתריה גרם דאיהו בלחישו: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ועל דא, ספר תורה דאיהו דיוקנא דבי מקדשא, לית ביה דיוקנא דטעמי ונקודי, דכולא סתים \nבגויה, כגוונא דדיוקנא דרזא דבי מקדשא קדמאה, דטעמי ונקודי הוו סתימין בגויה: \nודחיקו דתוקפא דשירותא דקלא, אהדר לאתריה, ונקודי דיליה באתוון יהוה אינון, ברזא \nדשמא אלהים. ובגינייהו איקרי בשמא דא לאתגליא אלהים חיים. וע\"ד נקודי מעילא לתתא \nכניש ונטיל, ואהדר לאתריה: \nלבתר אתפשיט בפשיטו, דנייחא, ואתהדרו נקודי, כגוונא דרזא עילאה, למהוי כולא רזא חדא \nכדקא יאות. אתוון ונקודי בגוונא חדא: \nנקודי בתלת אתוון קדמאין. ה בתראה, לית לה נהורא מגרמה כלום. י איהו אתנהיר ביה \nנהירו דנקודה בההוא גוונא ממש, וההוא דיוקנא ממש. ה נהירו דנקודה בההוא גוונא, ורזא \nחדא. ו דאיהו אמצעיתא, ברזא דיליה למהוי כולא גופא ורוחא, בדיוקנא ונהירו שלים, \nכדקא יאות. \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שיר השירים מאמר טעמים נקודות אותיות\nועל דא, שמא דא שמא דרחמי, דאתוון ונקודי בדיוקנא ורזא חדא, באורח מישר. כד אתוון \nונקודי בעקימו דא מן דא, כדין לאו איהו באורח דרחמי, דהא בהפוכא קיימא: \nורזא דא, ויבא בין מחנה מצרים כו', ברזא דאתוון גליפין דקודשא בריך הוא, אתחזי \nבאינון תלת סטרין. וההוא דהפוכא, לאו איהו באורח דרחמי, בגין דמתהפכן אתוון. וכ\"ש \nאתוון דאינון כגוונא אחרא: \nה' בתראה, לית לה מגרמה כלום. ובגין כך לית לה נקודה מגרמה, בר כד עבדא שליחותא, \nדאוזפין לה חד נקודה, לאעלא ולמעבד חילין ותוקפא. כמה דאוזפין לה נקודה לאעלא, אוף \nהכי אוזפין לה אתוון, דאינון רזא עילאה לאשלמא בההוא שליחותא. \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שיר השירים מאמר החדר הב' שהג\"ע ניזון ממנו\nחדרא תניינא, אל. דא חדרא ואדרא דימינא, דאית ביה חיזו, דאתטמר ואתגניז. כיון דנפיק \nונהיר לפום שעתא, מיד אתגניז: \nאל, אמאי איקרי הכי. א, איהו רזא דנהורא קדמאה, דכליל בתרין נהורין, ועל דא א' איהו \nחד. מתמן שירותא לאתנהרא ולאתפשטא נהורין לכל סטר. ועל דא איהו קדמאה לכל אתוון, \nשירותא דכלהו: \nכללא דתלת, דאינון חד. תלת נהורין אינון כלילין באות א'. בדרועא חדא בחד סטרא. \nודרועא חדא בחד סטרא. ו באמצעיתא, דכליל תרין דרועין, דתרין סטרין: \nואצטריך שיעורא דאמצעיתא, בתרין דרועין דתרין סטרין. בגין דאיהו נטיל לון, ואיהו \nבלחודוי בתרוייהו. א, אש מסטרא דא. מים מסטרא דא. רוח פסיק באמצעיתא, ונטיל בתרין \nסטרין, וכולא אינון חד: \nתו, א דא, אתפשט ואתכליל בכללא דכלהו, וכיון דאיהו כליל בשלימו דתרין סטרין, דאתערו \nדתלתא, אתער לגבי נוקביה, ואתהפך א ברזא אחרא. ונטיל נוקביה לתתא מיניה, ומתחבראן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כחדא, וכדין נקודה עילאה שריא עליה, לאחזאה דנהורא עילאה, נקודה קמייתא, ברזא \nדשכינתא עילאה, לא שריא אלא באתר דאיהו דכר ונוקבא מתחברן כחדא: \nבראשית ברא אלקים את, הא הכא ארבע אלפין, מתחברן כחדא דכר ונוקבא, בארבע תיביןו, \nבכל תיבה ותיבה א' דאיהו דכר. ובכל תיבה ותיבה, את חד דאיהו נוקבא: \nובספרא דרב המנונא סבא, בראשית, אדם ואתתיה. ברא, אברהם ונקביה. אלקים, יצחק \nונוקביה. את, יעקב ונוקביה: \nואי תימא את נוקבא בכל אתר. ת\"ח, א דכר, ת נוקבא כלילן תרוייהו כחדא, ונוקבא אתחזי \nבשלימו, כלילא ברזא דכל אתוון. ובג\"כ את, אע\"ג דנוקבא איהו, אבל איהי ברזא דכללא \nדדכורא: \nוע\"ד ארבעא זווגין איונן הכא. ובכל אתר א דכר, דמחברא בנוקבא באת אחרא, קרית ארבע, \nעל דאתחברו ארבע רברבן ממנן דעלמא תמן: \nל, דא מגדל דפרח באוירא, דאיהו מלך גדול. ובגין כך איקרי אל עילא ואמצעיתא כחדא. \nעילא ורישא דאשגחותא, רישא דכל אתוון, כחדא. אל: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "נטיל אל\"ף סיועא דההוא מגדלא דפרח באוירא לגביה, ועליה סליק בשמא. \n \nשיר השירים מאמר ל\"ב נתיבות החכמה, י' מאמרות וכ\"ב אותיות\nתלתין ותרין שבילין אינון דנפקי מאורייתא, ואינוון רזא דעשר אמרין, ועשרין ותרין \nאתוון דאורייתא. וכלהו נפקי מרזא דנקודה עילאה. עשר אמירן, כלהו כלילן ברזא \nדאורייתא, דאיהו מלך עילאה, רזא דתורה שבכתב, לעלמא דאתי: \nועשרין ותרין אתוון, מתפשטין, ושריין לאתנהרא מרשיא דנהורא קדמאה, ברזא דיחודא, \nדתמן אתוון לאתגליא, ומתמן נהרין אתוון וסלקין, א' רזא דכל אתוון ברזא דאחד. \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שיר השירים מאמר החדר הג' שהג\"ע ניזון ממנו\nחדרא תליתאה, אלקים. דא איהו זהרא סומקא, נציץ כדהבא. זהרא, דלזמנין נהיר וטס, \nולזמנין אתחשך בחשוכא, ולית ליה נציצו כמה דהבא: \nאלקים, רזא דאתערותא לגבי נוקבא, בההוא סטרא. דשמא דא איהו ברזא דרזין לידעי חכמתא, \nדשמא דא איהו דכר, ואתערו לגבי נוקבא בשמא דא, כלא אתער: \nואלמלא אתערו דשמא דא, צדי\"ק לא איתער. ואע\"ג דכולא איהו דינא, וצדיק מסטרא דימינא \nאיהו, אבל אתערו דיליה, לאו איהו אלא מסטרא דשמאלא: \nאדם שבק סטרא דא, ואתער בההוא טופסרא דדהבא, דנפיק מלכלוכא דהתוכא דיליה: \nאלקים, א', דכר. להי\"ם, נתערותא דצדי\"ק, ואיהו מיל\"ה בפריעו, בלא סטר ערלה כלל. ודא \nאיהו כד אדכר שמא דא לטב, כגון ויזכור אלקים את בריתו, דאתער ברית. ברזא דא, ואלקים \nפקוד יפקוד: \nבסטרא אחרא, אורייתא אסהידת על דינוי, דהא מתמן ערלה נפקת. לזמנין שמא דא נוקבא \nירתא ליה, בגין לאתדנא עלמא בההוא רזא דערלה. כד אתתקף האי אלקים לעילא, ואתקשי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ההוא ערלה, ופריעה לא אשתכח: \nועל דא, לטב בפריעו איהו, דהא אתפרע ערלה ואתעבר, ואתגליא רזא דברית קדישא. וכולא \nברזא דאלקים איהו. דהא גוון דא אתהפך לכמה גוונין, לזמנין הכי, ולזמנין הכי, ודא \nאיהו ברזא דאלקים. \n \nשיר השירים מאמר ג' שמות אלקים\nאלקים, תלת שמהן אינון. חדא, אלקים חיים, דאיהו אלקים חיים ומלך עולם. אלקים, דפחד \nיצחק. אלקים בתראה. ותמן מתפשטין אלקים דפחד יצחק: \nאשגחותא דיליה, חציו אל הים הקדמוני דייקא. וחציו אל הים האחרון. אל הים האחרון \nדייקא. דאתקרי בשמא דא: \nובגין דנפיק מלעילא, אית ליה רשו לאכללא ימינא בגויה. וכד אתכלילא ימינא בגויה, \nכדין איהי בחדוא, ואחיד בגו ימא תתאה תחות רישא. דכתיב שמאלו תחת לראשי, כדין אתקרי \nאלקי\"ם, דהא אזיל אל הים האחרון. ודא איהו חדרא תליתאה, מההוא מלך עילאה. \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שיר השירים מאמר החדר הד' שהג\"ע ניזון ממנו\nחדרא רביעאה, דיוקנא דיעקב סבא, ברזא יהו, דנטיל ירותא דאבא ואמא, ואיהו אתרבי \nבגוייהו, ואזל לקמייהו: \nאורח דצניעו דכל עלמא, הכי אתחזי, כגוונא דסידורא דאתוון דמארי כולא, כמא דאינון \nמסתדרון ידוד. אוחיה דדכורא, לשואה תדיר נוקביה לקמיה, לאשגחא בה, ולאתסלקא מינה \nחשדא וקנאה, ולא יהיב עינוי באנתו אחרא. י' דכר, ה' נוקבא. י\"ה, הא נוקבא לקמי \nדכורא, בגין לאסתכלא בה תדיר. ברא אזיל לקמיה אמיה, לחפיא לה מעינא. בגין יקרא \nדיליה ויקרא דאבוי. וסימנך בן פורת יוסף. דכתיב, ואחר נגש יוסף ורחל, יוסף לקמי \nאמיה: \nיעקב נטיל נוקביה, ושוי לה לקמיה, לאשגחא בה תדיר ולא באחרא. הה\"ד, תמיד עיני ה' \nאלקיך בה, דלא תסתלק מעינא רגעא חדא. ודא איהו סדרא דאתוון קדישין, למהוי סידורא דא \nעילא ותתא: \nאתוון אלין אתרשימו ברשימו דלהון, כד נפקו לבר מחילא ותוקפא דשופר. כדין בשעתא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דנפקי מחילא ותוקפא דשופר, מגו דחיקו, דאתעביד קלא כלילא מאש ורוח ומים, אתוון \nאתגלימו, ואתרשימו בפרצופין דלהון, כל חד וחד כדקא חזי לון, ואתיישרו בדוכתייהו: \nגנוזין הוו אתוון גו שופר, בלא רשימו דאתחזי כלל, כיון דנפקי, אתגלימו כולהו, \nואתרשימו בדיוקנייהו, כל חד וחד כדקא חזי ליה, כמא דאתחזי גו רזא דנקודין: \nחדריו, חדרין טמירין. הביאני, גו אינון אתוון, למהוי בינייהו גופטרא בחבורא חדא. \nוכל דא למה. נגילה ונשמחה בך, בגין דיהא לן חדווא בך. \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שיר השירים מאמר כ\"ב אותיות ומנצפ\"ד\nעל פומא דאליהו אתגזזא. משכני אחריך נרוצה. כתיב ויברא אלקים את האדם בצלמו וכו'. \nכד ברא קב\"ה לאדם, כמא דאמרו חברייא זכאין אינון, דו פרצופין אתבריאו באתוון עילאין \nרברבין. ובאתוון זעירין תתאין: \nאתוון עילאין רברבין, הוו באורח מישור לגבי דכר. אתוון זעירין תתאין, הוו בהיפוכא \nלגבי נוקבא. אתוון עילאין רברבין, הוו באורח מישר לגבי דכר, אב גד, וכן כולהו, כמה \nדאתחזי למיהך אתוון באורח מישר לגבי דכורא. אתוון זעירין תתאין, הוו בהפוכא למפרע \nגו נוקבא, תשרק, וכן כולהו, כמא דאתחזי גבי נוקבא, דהוות מאחורא, קשר דתפילין \nדאיקרי אחור: \nכד\"א אחור וקדים צרתני, אחור, לגבי נוקבא. וקדם, לגבי דכורא. ודא איהו דכתיב, וראית \nאת אחורי, דא נוקבא דהות מאחורא: \nוכד אתקשטת נוקבא, דקשיט לה מלכא עילאה, לאתיישבא אתוון בדוכתייהו כדקא חזי, אעיל \nלון לאדרוי לאתתקנא, ואתתקנו אתוון: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וכל את דנוקבא, קרי לכל את דדכורא, ואתתקנו כל את ואת דכר ונוקבא. וכל את קרי ואמר, \nמשכני אחריך נרוצה: \nכד אתתקנו לאתחברא, ברזא דא\"ת ב\"ש אתתקנו. ואתיישבו אנפין באנפין. ונוקבא כד בעא \nלאתחזאה לגביה, היא אומרת, דהא אתקשטא ברעו דאימא, וכל אתוון אתתקנו. וע\"ד הביאני \nהמלך חדריו, לאתתקנא ולאתקשטא כדקא יאות: \nוכל דא בגין דנגילה ונשמחה ב\"ך. עשרין ותרין אתוון רשימין עילאין. וכד איהו ב\"ך. \nורזא דא אשר נשבעת להם בך: \nנשכירה דודיך מיין, כיון דנתחבר כחדא, בההוא חדוא דילן, ניהב חלקא לכל חד וחד מההוא \nחדוא דילן, ונרווי לון. כד\"א, יזכור כל מנחותיך. מיין: \nמחדוא דילן, מסטרא דההוא יין דחדי כולא: \nמישרים אהבוך, מישרים: \nאינון שאר אתוון דאשתארו. ומאן אינון מנצפ\"ך. דלית בכל אתוון דאיקרון מישרים, בר \nאלין. ואינון דאתכפלו מישרים אלין באלין, מ' בם', נ' בן', צ' בץ', פ בף', כ' בך'. \nאלין מישרים אלין באלים, ודא בדא: \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דהא עשרין ותרין אתוון כלילן ב\"ך, אינון דאשתארו דאינון מישרים, אהבוך לאתכללא עמך, \nבאינון עשרין ותרין אתוון: \nאילין מישרים, אינון אתוון כלילן ב\"ך, אינון דאשתארו דאינון מישרים, אהבוך לאתכללא \nעמך, באינון עשרין ותרין אתוון: \nאילין מישרים, אינון אתוון טמירין גניזין גו עלמא עילאה. וכד אתגניז אור קדמאה, \nאתגניזו אתוון אלין. והוה ידע לון אדם. בתר דחטא אדם, אתגניזו כמלקדמין. עד דאתא \nאברהם וידע לון ברוח קודשא דשראת עליה: \nלבתר אורית לון ליצחק דכתיב, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. יצחק אורית לון ליעקב. \nיעקב אורית לון ליוסף. כיון דמית יוסף, ובני ישראל הוו בגלותא, אתגניזו אתוון, \nואסתלקו כמלקדמין: \nעד דקיימו ישראל על טורא דסיני, ואתמסרת אורייתא לישראל, אתגלו אתוון, והוו ישראל \n", "en": ""}]}
