{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "24", "title": "זהר חדש — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "ומה דאמר אחריך נרוצה, ולא כתיב ארוצה. בגין דשמא דא דאיקרי אלקי\"ם, כמה רתיכין, \nוכמה בי דינין, כולהו כלילן ומתחברן ביה. וע\"ד כתיב אחריך נרוצה: \nסגיאין אינון דכלילן בהאי שמא, ואיהו כולא שמא חדא. דכיון דשמא קדמאה משיך לשמא \nאחרא, כדין כלא הוא חבורא חדא, ועילאין ותתאין כולהו דרגין מתקשרין הא בהא, למהוי \nכולהו קשורא חד, וחיבורא חד, וייחודא חד: \nהביאני המלך חדריו, דא מלכא קדישא עילאה. חדריו, אלין חדרין עילאין, ואידרין קדישין \nדרתיכין עילאין: \nחדרא קדמאה, איהו נהירו דנהיר מסטרא דימינא, נהירו דנהיר מסייפי עלמא ועד סייפי \nעלמא. נהירו דכל נהורין כלילן ביה. נהירו דארבע גוונין, גליפין בארבע סטרין דעלמא, \nואיקרי אל גדול. נהירו דנטיל ברישא, אדרא וחדרא קדמאה. ודא איהו נהורא דאתאחדא \nברישא ברזא דאיקרי ידוד: \nחדרא תניינא, נהירו דחשוכא, דקא נפקא מסטרא דנהירו דקמאה. ודא איהו נהירו סומקא, \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דחשיך. ודא איהו דאתקרי אלקים, דבסטר שמאלא, לאתקשרא בנהירו קדמאה: \nתרין אדרין דמתקשרן ומתחברן דא בדא. דהא באלין אדרין, ההיא דלתתא אתאחדא, ואעיל לה \nמלכא עילאה לאלין חדרין קדישין. ואנא וכולהו, בשעתא דאתקשרנא כחדא בקישורא חדא, \nנגילה ונשמחה בך. נגילה ונשמחה באינון כ\"ב אתוון אלפא ביתא, דאקרי ב\"ך. כד\"א אשר \nנשבעת להם בך. בך יברך ישראל: \nאב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת אלין אינון עשרים ותרין אתוון דאלפא ביתא, \nומתחלפי לעשרין ותרין אלפא ביתות, ברזא דשמהן קדישין גליפין בשמהן דלהון, ואינון \nאיקרון ב\"ך. \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שיר השירים מאמר הכסא עומד על ד' עמודים\nנגילה ונשמחה בך, בך ודאי, דהא כל אתוון נטיל האי קיימא קדישא, רזא בך: \nאב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת: \nאשב גתד הקו זרח טפי כצל מסן עזר אכתריאל יה צבאות יושב על כסא רם ונשא. וכל גדודי \nשרי צבאות מעלה, מימינו חיים משמאלו מות. והכסא עומד על ארבעה עמודים. ודא עמוד \nהימיני, בד' שלהובי מלהטן דאתוון: \nבשא דתג וקה חרז יפט לצכ נסמ עזר יהו, דא איהו רזא וסתרא דעמודא דאמצעיתא, מאינון \nארבע עמודין, דההוא כסא סמכא עלייהו, ברזא דאתוון דאלפא ביתא. ואינו תריסר בכל \nעמודא ועמודא, לאתקיימא כל חד מנייהו על תריסר עמודין סמכין, לאתקיימא כורסייא \nעלייהו: \nעמוד קיב עמוד השמאלי, איהו ברזא אחרא, תא\"ש רב\"ק צג\"פ עד\"ס נה\"ם לו\"ך כז\"י טח\"י \nהו\"י דא איהו רזא וסתרא דעמודא דשמאלא. וכורסייא מתתקנא עלייהו, ברזא וסתרא דתריסר \nסמכין: \nוהא תשעה הוו. אלא, תלת אתוון מצטרפין גו צירופא חדא בהאי סטרא, ובהאי סטרא, לתלת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיבין. בלקין ונחתין, ואינון טמירין ברזא יה\"ו, גליפו דשמא קדישא מחקקא יה\"ו יה\"ו \nיה\"ו אלין גניזין בעמודא קדמאה, דאיהו עמודא דימינא. יה\"ו יה\"ו יה\"ו, אלין גניזין \nבעמודא דשמאלא. למהוי כורסייא שלימא ברזא דעשרין ותרין אתוון דאלפא ביתא. ההוא קים \nקדישא כניש ונטיל בגוויה ברזא בך, וע\"ד נגילה ונשמחה בך. \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שיר השירים מאמר ע' ממנן דסחרין כורסייא\nנזכירה דודיך מיין, מיינה של תורה. דודיך, אלין ע' ממנן דסחרין כורסייא קדישא. \nואינון רברבין שלטין, ונטלין דינא מההוא יין. ועל דא כתיב, אשקך מיין הרקח. ואינון \nדודים שבעין: \nואלין אינון: \nמיכאל. גבריאל. רפאל. נוריאל. קדומיאל. מלכיאל. צדקיאל. פדאל. תומיאל. חסדיאל. \nצוריאל. רמאל. יופיאל. סטוריה. גזריאל. להמיאל. חזקיאל. רהטיאל. קדשיאל. שבניאל. \nגדהסיאל. ומיאל. קדמיאל. חכמיאל. רמאל. קדשיאל. עניאל. עזריאל. פוריאל. חכמיאל. \nמבניאל. קניאל. גדיאל. צורטק. עופפיאל. רחמיאל. סנסניה. ודרגזריה. ודרגויה. רססיאל. \nרומיאל. סניה. טהריאל. עזריאל. גדיה. שמיאל. עינאל. תסוריה. דנאל. צוריה. כסיסיה. \nעיריאל. סמכיאל. מרוניה. כמניה. ירויאל. טטרוסיה. חוניאל. זכריאל. ועריאל. דטיאל. \nגדיאל. בראל. אהינאל. אין בין כולם רק ס\"ה: \nבספרים אחרים כתוב כסדר הזה: \nמיכאל. גבריאל. רפאל. נוריאל. קדומיאל. מלכיאל. צדקיאל. פדאל. תומיאל. חסדיאל. \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "צוריאל. רמאל. יופיאל. סטוריאל. גזריאל. ודריאל. להריאל. חזקיאל. רהמיאל. קדשיאל. \nשבניאל. ברקיאל. אהיאל. חניאל. לעריאל. מלכיאל. שבניאל. רהסיאל. רומיאל. קדומיאל. \nקדמאל. חכמיאל. רמאל. קדשיאל. עניאל. עזריאל. חכמיאל. מחניאל. קניאל. גדיאל. צורטב. \nעופפיאל. רחמיאל. סנסניה. ודרגזיה. רססיאל. דומיאל. סניה. טהריאל. יעזריאל. נריה. \nסמכיאל. עינאל. תסיריה. רנאל. צוריה. פסיסיה. עיריאל. סמכיאל. מרוניה. קנוניה. \nירואל. טטרוסיה. חוניאל. זכריאל. ועריאל. דניאל. גדיאל. בריאל אהניאל: \nהם ע' אילין, אינון דסחרין כורסייא קדישא, דאקרון דודים. ונהרין ונצצין, מאינון \nדודים עילאין, דנהרין ונצצין בטמירו וגניזו עלאה. ועלייהו כתיב, כי טובים דודיך \nמיין. דודך, אלין כולהון בכללא חדא, תתאין מגו עילאין, וכולהו נהירין ונציצין מגו \nההוא יין דמנטרא: \nעילאין טמירין, אינון איקרון חיות טמירין, דאינון רצוא ושוב. ואינון נהרין מגו עלמא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עילאה, עלמא דאתי. ואלין תתאין, נהרין ונציצין מגו ההוא נהירו טמיר וגניז, דאלין \nנציצין: \nוכלהו מיין, מאינון שבעין שמהן, דאינון נהירין טמירין. דהא אינון שבעין דסחרין \nכורסיא קדישא לתתא, מאינון שבעין פנימאין נהירין כלהו ונצצי. ודא הוא מיין, מאינון \nנהרין עילאין, יינא דאורייתא. ואינון בוצינין עילאין דנהרין אנפין, ובוצינין. \nואינון שבעין שמהן דאתקרי בהו קב\"ה. \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שיר השירים מאמר התחלקות הא\"ב ליוד וי\"ב\nברזא וסתרא דאלפא ביתא, דאינון כ\"ב אתוון, אית מנייהו עשר עילאין, א\"ב ג\"ד ה\"ו ז\"ח \nט\"י. ותריסר אחרנין, דמתהפכין לכמה גוונין, ומתגלגלין באתוון, ולעולם לא משניין. \nדהא יינא דאורייתא מהכא מתפרש לא דנפקא מאלין אתוון, אלא מטמירו דלהון: \nבגין דאתוון כולהו נפקו מגו נקודה עילאה, טמירא וסתימא, רזא וכללא דאורייתא, ולא \nהוו רשימין אתוון ביה, עד דעלו לגו היכלא טמירא, ונפקו אתוון, ולחים הוו, ואתקרישו. \n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": " \nשיר השירים מאמר שם מ\"ב ושם ע\"ב\nוכדין אתגליף שמא קדישא ברזא דאתוון. בגו אתוון דאתבריאו בהו שמיא וארעא. שמא גליפא \nעילאה ברזא דמ\"ב אתוון: \nכיון דקיימו אתוון על תיקונייהו, ואתקיים עלמא. כדין אתתקנו אתוון בע\"ב שמהן, \nדאיקרון יין, שבעין שמהן דאתקרי קב\"ה בהו. ואלין אינון יי\"ן: \nוה\"ו. יל\"י. סי\"ט. על\"ם מה\"ש. לל\"ה. אכ\"א. כה\"ת. הז\"י. אל\"ד. לא\"ו. הה\"ע. יז\"ל. \nמב\"ה. הר\"י. הק\"ם. לא\"ו. כל\"י. לו\"ו. פה\"ל. נל\"ך. יי\"י. מל\"ה. חה\"ו. נת\"ה. הא\"א. \nיר\"ת. שא\"ה. רי\"י. או\"ם. לכ\"ב. וש\"ר. יח\"ו. לה\"ח. כו\"ק. מנ\"ד. אנ\"י. חע\"ם. רה\"ע. \nיי\"ז. הה\"ה. מי\"ך. וו\"ל. יל\"ה. סא\"ל. ער\"י. עש\"ל. מי\"ה. וה\"ו. דנ\"י. הח\"ש. עמ\"ם. \nננ\"א. ני\"ת. מב\"ה. פו\"י. נמ\"ם. יי\"ל. הר\"ח. מצ\"ר. ומ\"ב. יה\"ה. ענ\"ו. מח\"י. דמ\"ב. \nמנ\"ק. אי\"ע. חב\"ו. רא\"ה. יב\"ם. הי\"י. מו\"ם. \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שיר השירים מאמר ב' נהורין אוכמא וחיוורא מתחברין כחדא\nשחורה אני ונאוה, בוצינא דמערב, כד שלטא וקיימא לגבי בוצינא דמזרח, דא אוכמא, ודא \nחיוורא. כמה הוא יאה, בההוא נהירו חוורא: \nנהירו דבוצינא, תרין נהורין מתחברן כחדא. תתאה אוכמא, עילאה חיוורא. דא שלטא על דא, \nנהורא חיוורא על אוכמא. ועם כל דא, כמה איהי יאה: \nבתיקונא דתחותה, כמה תיקונין קיימין תחותה, פתילה ושרגא ומשחא. ואיהי קיימא ברבו \nעילאה, יאה בההוא נהורא חיוורא. כד בנות ירושלים, אלין תקונין דלתתא, דקיימין תחותה \nבנוי דילה. כאהלי קדר כיריעות שלמה. דא אוכמא, ודא חיוורא. \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שיר השירים מאמר האדם הראשון בג\"ע\nשחורה אני ונאוה, כתיב חנוך לנער ע\"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. כד ברא קב\"ה \nלאדם, ברא ליה בדיוקנא עילאה, אברוי ושייפו כלהו ברזא עילאה. נחית ליה לארעא גו \nגינתא דעדן, דברא קב\"ה בארעא באתר טמיר וגניז, דאיהו בדיוקנא וציורא דלעילא. דכתיב, \nויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ויניחהו בג\"ע סתם, דכולא ברזא \nחדא: \nואי תימא, בג\"ע עילאה, כמה תחומין, וכמה שורין מתתחמן סחור סחור ליה, מכמה משריין \nעילאין ורוחין קדישין, והכא בהאי גנתא דעדן דארעא, לא מתתחמא הכי. דאי תימא, הואיל \nואיהו בדיוקנא עילאה, אתקין ליה בכמה רוחין ונשמתין דצדיקייא. אי הכי, עד לא הוו \nצדיקייא בעלמא, לא הוה בדיוקנא עילאה האי גנתא דעדן דלתתא: \nאלא, ודאי בדוגמא ודיוקנא עילאה איהו מיומא דאתברי עלמא. ועד לא אתברי אדם, הוו כמה \nשורין תחומין דמלאכין עילאן סחרין ליה, דלא הוה בלא נטירו, בגין דבכל אינון היכלין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דתמן, אית שולטנין נטרין ליה. עד דאינון רוחין אתכלילן למיתי בהאי עלמא, כל רוחין \nונשמתין דהוו זמינין לאעלא בהאי עלמא, כלהו הוו תמן עד לא אתברי אדם: \nועד יומא עד לא ייתון לאעלא בהאי עלמא, אינון רוחין דזמינין לאתייהבא בהאי עלמא, \nכלהו הוו תמן. ואלין רוחין ונשמתין סלקין ונחתין, נפקו מג\"ע דלעילא, ונחתי בג\"ע \nדלתתא, ומתלבשן תמן בלבושין, כגוונא דגופי דהאי עלמא: \nואתעסקן באורייתא, למנדע ואסתכלא בההוא לבושא ביקרא דמאריהון, כל חד וחד, כמה \nדאזדמן למהוי בהאי עלמא: \nוההוא דתיקניה שפיר ויאות בההוא לבושא, ואי אשתדלותיה כדקא יאות, סלקין ליה לעילא \nלקמי מלכא קדישא, בהאי לבודא כגוונא דהאי עלמא, וקאים קמיה, וחדי ביד קב\"ה. חי ה' \nאשר עמדתי לפניו. עד לא נפקית לעלמא: \nאית לבושין דמתלבשין בהון רוחין, כגוונא דגופא דהאי עלמא. ואי האי גופא אזגמן למשבק \nרוחא קדישא, ולאסטאה בתר רוחא בישא. ההוא רוחא קדישא פרח מגו ההוא לבושא, וההוא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לבושא אתמשך לבר מג\"ע: \nבגין דבכל יומא תניינא ובכל יומא רביעאה, רוחא בישא דאשת זנונים, אזלא סחרניה \nדגנתא. ואית לבושין דאתמשכן אבתריה דההוא רוחא בישא, ותיאובתיה דההוא רוחא בישא \nבהו. וכיון דאוחא קודשא נחית ואתלבשא ביה, לא אתישבא בגויה, ופרח מניה, וסליק \nלעילא: \nוההוא לבושא, אתמשך בתר ההוא רוחא בישא, ומפקי ליה לבר, ויתבא תמן עד דאתי ההוא בר \nנש, ואתלבש ביה, ונחית ליה לגיהנם, ואתדן ביה בכל יומא: \nוההוא רוחא דקודשא, דקא פרח מההוא לבושא, סליק לעילא, ואעל בחד אוצר, עד דנפיק \nמההוא חייבא ברא, או זרעא, דייחות ההוא רוחא קדישא, ואשתלים ביה כדקא יאות. וההוא \nחייבא אית ליה נייחא לבתר, ומצפצפא וסליק,ואתלבש בלבושא אחרא: \nוקאי אפתחא דג\"ע, וחמי לההוא רוחא קדישא דאיהו שבק, בכמה יקר, ובכמה נהירו, ואכסיף \nביה. וכן אשגח בההוא יקר דשאר צדיקייא, ואכסיף ובכי על עובדוי. \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שיר השירים מאמר אדם וחנוך\nוכד ברא קב\"ה לאדם הראשון, אעיל ליה בגנתא דעדן בחד לבוש יקר דנהורא דג\"ע, ואשתלים \nביה ברוח ונשמה קדישא, למהוי שלים בכולא: \nהוא ואתתיה היו מטיילין בג\"ע, ומלאכי עילאי סחרנייהו, מענגי לון בכמה עדונין \nועינוגין. פתח ליה חד אוצר, ואחמי ליה כל אינון דרין בתראין, כל דרא ודרא. והוה חמי \nדיוקנין עילאין, ודיוקנין תתאין, בנהירו דאספקלריא דנהרא עלייהו: \nנחתא אשת זנונים, וההוא דרכיב ושליט עלה. ההוא חסר לב, דאסטי כלא. וחמו ההוא יקר \nעילאה דהוה ביה אדם ואתתיה. אתתקפת אשת זנונים, בחילא ותוקפא דההוא דשליט עלה, \nוקריבת אצל חוה, ושריאת למפתי לה בכמה פתוים, ובכמה מתיקו דלישנא, עד דאתפתיאת. \nכדין, ואתפתי לבתר אדם, ופרחו אינון לבושין מיניה, וסליקא נשמתא זהרא דאספקלריא \nדלעילא מיניה, ואשתאר ערום מכלא, הוא ואתתיה: \nכיון דחשיב תשובה, לבתר דאתתרך מגו עדן, ואתקיים לבר. חס עליה קב\"ה, ועבד ליה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לבושין אחרנין, כגוונא דאצטיך לאשתמשא בהאי עלמא. ולבתר אשתמש לבר, ואליד בנין: \nוההוא זהרא דנשמתא עילאה דפרחה מניה, סליקא לעילא, והות גניזא בחד אוצר, דאיהו גוף. \nעד דאוליד בנין, ונפק חניך לעלמא. כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא עילאה נשמתא קדישא \nנחתת ביה, והוה חנוך בההוא רבו עילאה דשבק מניה אדם. הה\"ד, ויתהלך חנוך את האלקים \nוגו': \nלבתר, אצטריך ליה קב\"ה לנטלא ליה מהאי עלמא, ולאתכללא רוחא קדישא, מתתא ומלעילא, \nואתכליל כולא בההוא רוחא קדישא. וההוא רוחא קדישא אתכליל מתתא ומלעילא, לאתמשכא כל \nעלמא זינא בתר זיניה: \nכיון דאתכליל, אתעביד ממנא בהאי עלמא ובעלמא דלעילא. בהאי עלמא, מסטרא דההוא כלילו \nדאתכליל מהאי עלמא. ובעלמא דלעילא, מסטר דההוא כלילו דאתכלל מלעילא: \nובכל זמנא וזמנא דצדיקי וחסידי אית בעלמא, אתחדש ההוא כלילו דאתכליל מתתא מסטרא \nדחנוך, כדין איהו נער, ברזא דחדתותא דסיהא. ורזא דא, חנו\"ך לנע\"ר על פי דרכו גם כי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "יזקין לא יסור ממנה. מאי ע\"פ דרכו. ע\"פ דרכו דחנוך. למיזל בההוא דרך קשוט, באורח \nמישר ושלים: \nגם כי יזקין ההוא דיוקנא דחנוך, מההוא זמנא דאתכליל בההוא קודשא, לא תימא דהא סיב \nמכמה יומין ואתעדי מההוא אתר, לאו הכי, אלא בכל זמנא וזמנא דצדיקי וחסידי אית \nבעלמא, ההוא כלילו דההוא סטרא אתחדש, ואתחזי ההוא דיוקנא ממש נער, ולא אתעדי מתמן. \nובגין ההוא כלילו, ירתי תתאי מטלא דשקיו עילאה, ונחתא ירותא דרבו קדישא לעלמא. \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שיר השירים מאמר שחורה אני ונאוה\nוע\"ד שחורה אני ונאוה, שחורה אני מסטרא דלתתא, ונאוה אני מסטרא דכלילו דלעילא: \nשחורה אני, כד חזינא כמה חייבין דמרגיזין למארי כולא, ואנא זן לון בסטרא דההוא \nכלילו דלתתא דבי. ונאוה, מסטרא דלעילא: \nבנות ירושלים, אע\"ג דירושלם ובי מקדשא כולא חדא, בי מקדשא איהו יתיו, בכמה קדושין, \nבכמה עילויין. בי מקדשא חד, וירושלים חד, ובית קדש הקדשין לגו מינייהו, דהוא פנימאה \nמכולהו: \nוהאי בשעתא דמטרוניתא אתקשטת, ובעיא לאתקרבא בבעלה, והיא אתקשטא, איהי אמרת \nלאוכלסיה, שחורה אני, מסטרא דלתתא. ונאוה, בכלילו דסטרא דלעילא יתיר, בגין דכתיב, \nואתם הדבקין בה' אלקיכם. ישראל דבקים בה', בההיא תיקונא יתיר מכולא: \nשחורה אני ונאוה, אמר ליה אליהו, ר', כל אין מלין אינוןן רשימין לעילא עד לא תיתי \nלעלמא מן שמך. והשתא בחדותותא קיימי כולהו כמלקדמין. ובחותמא דגושפנקא דמלכא כולהו \nסתימין. \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": " \nשיר השירים מאמר נפילה וקימה של המלכות\nפתח ואמר, ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים, האי קרא אתמר. וחבריא אתערו ביה, והכי \nאיהו. אלא אמאי כתיב דא ביומא רביעאה, דהא מיום שני אתחזי למהוי סיהרא חסרא, דביום \nשני אתברי ביה גיהנם, והואיל ואתברי ביה, סיהרא איהי חסרה בגיניה, אמאי איהו כתיב \nברביעי: \nתו אית לשאלא, אי גרעונא דסיהרא איהו ברביעי, האי תנינן, דנישואי בתולה לאו איהו \nאלא ברביעי, יומא דגרעומא דבתולת ישראל, לא אתחזי למהוי בתולה אחרא בשלימו, דהא לית \nשלימו לאתתא אלא בבעלה: \nאבל ביום שני דאתברי ביה גיהנם, על לא קיימא בקיומא. דהא נפק מיום שני דהוא חשך, \nוכדין אתברי מניה. דכתיב, קץ שם לחשך וגו', וארחיה דההוא קץ, לכל תכלית הוא חוקר, \nאימתי. לבתר דקיימא בקיומה: \nולא קיימת בקימוה, עד דאזעירת סיהרא ברביעי, דהא סיהרא רגלא רביעאה איהו בכורסייא \nעילאה. ובגין דאיהי יומא ד' גבי ג' קיימין אחרנין, אתמר ברביעאה עובדא דילה, דהא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אזעירת גרמה, ואחשיך נהוראה. ועל דא בתולה אית לה קיומא ברביעאה, לאחזאה קיומא \nבסיהרא: \nוההוא יומא דבתולה נשאת ברביעי, ואית לה קיומא לתתא. כרוזא קיימא לעילא וקרי, אל \nתשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. וע\"ד, ביומא דנפילה קימה משמע, דכתיב כי נפלתי \nקמתי. \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "שיר השירים מאמר שחורה אני לאינון דלבר ולפנימאי ישקני\nויאמר אלקים יהי מארת, חסר, בגין דאתיהיב דוכתא לסטרא אחרא לשלטאה. וחפיא נהורא \nדסיהרא, כהאי אגוזא, דקליפה חפיא על מוחא בכל סטרין, ואתתקפת קליפא לבר, וכערלה על \nברית. ובגין כל אתחשכת נהורא דלעילא: \nוהיא אמרת שחורה אני ונאוה בנות ירושלים, לגבי אינון אוכלוסין דלא הוו בקשוטהא \nבאינון פנימאי. ופנימאי דקשיטו לה, לא אמרת האי. אלא כד נפקת לבר, לגבי שאר \nאוכלוסין אמרת האי: \nלפנימאי דידיעי קישוטהא, וקשיטו לה בכמה קישוטין עילאין, היא אמרת לון ישקני. כמה \nאנא מתתקנת יאות, לקבל נשיקין ממלכא. לאינון דלבר דלא ידעי בקישוטהא, אמרת דאיהי \nשחורה, מסטרא דתתאי, מסטרא דכלילו דלתתא, בגין דלא ישגחון בעינא בישא לקטרגא לתתאי: \n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "דהא לית לון קנאה אלא בתתאי, כד תתאי אינון בעילויא, אינון מקנאן לון יתיר מכולא. \nואי תימא, דלית בהו קנאה. בינייהו לית קנאה, אבל על אחרנין אית קנאה: \nובגין דאיהי כאימא על בנהא על ישראל, ההוא תיקונא שפירא ויאה מכולא, דאיהו מסטרא \nדכלילו דלתתא, דבגיניה סלקא לעילא, מחכדא ליה לגבי אוכלוסהא דלבר, בגין דלא יקנאון \nולא יקטרגו עלייהו דישראל. ובגין כך, אל תראוני שאני שחרחורת, לא תסתכלון בהאי \nתיקונא, בגין שאני שחרחורת: \nובכל תיקונין דילה, לית תיקונא שפירא ויאה בעילוייא, לסלקא לקודשא, בר ההוא תקונא \nמסטרא דכלילו דלתתא. וכל דא אמרת לגביה אוכלוסהא, ולא לגבי רחימה. ועל דא אמרת לון, \nשחורה אני ונאוה. \n \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "שיר השירים שחורה אני מתתאי, ונאוה מצד המלאכים\nתו. שחורה אני מסטרא דלתתא, ונאוה מסטרא דילכון, אתון בנות ירושלים, הא תיקונא דילי \nבכון איהי, דאתון אוכלוסין קדישין. ובגין כך לא תסתכלון בההוא תיקונא דסטר תתאי: \n", "en": ""}]}
