{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "4", "title": "זהר חדש — קטע 4", "hebrewTitle": "קטע 4", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואיהו דרגא דיליה הוד, דנטיל בגבורה: \nאבל עיינא חוורין, נטלין בנצח וחסד, ואינון אריכין. ושרטוטין דמצחא כלהון אריכין, \nמסטרא דתקיעה. אבל שרטוטין דמצחא מסטרא דב\"נ קמיט, אינון קמיטין ברזא דשברים. ואית \nליה רושם סומק תחות דרועא שמאלא, או בדרועא שמאלא, או בשוקא שמאלא: \nומאן דאתייליד בשעתא קדמאה דיומא תניינא, דאיהו דרגא דגבורה. יהא תקיף ביצריה, אם \nמסטרא דגבורה, ואיהי סיהרא קדישא, אורייתא דבכתב אתקריאת מסטרא דחסד: \nחמה בישא איהי גיהנם, דאתברי ביומא תניינא. ובסטרא דדרגא דעשר, נפקת סומקא. אע\"ג \nדנטלת לבתר מכל גוונין, חוור וירוק ואוכם מאן דאלים גבר, ועל שמיה אתקריאת: \nוהאי איהי תיקונא דחכמתא עילאה. אבל איסטגנינון לא נטלין כוכבא בסידרא דא, אלא כפום \nממשלת דילהון באורח חושבנא: \nעיינין סומקין, אינון מרכבה דחיה דשור, דאיתמר בה ופני שור מהשמאל לארבעתן, דאינון \nד' גווני עינא. ושולטנו דארבע גוונין אלין, איהו סומק. אבל עיינין חוורין, מרכבה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דילהון אריה: \nואריה איהו מיכאל. שור גבריאל. ומאן דאתיליד ברישא דשעתא דשור, יהא עתיר בדהבא, \nובכל מיני סומק. בעיינין חוורין נהיר ידו\"ד רחמי ודאי, ואתמר ביה הרוצה להחכים \nידרים. בעיינין סומקין נהיר אדנ', וביה הרוצה להעשיר יצפין: \nמאן דאתיליד בפלוגתא דשעתא קדמאה דיומא תניינא, יהא בינוני בעותרא. מאן דאתיליד \nבסופא דשעתא, האי איהו בזנבא דשור, יהא עני: \nויומין דכל חד מתפלגין לתלת סטרין, כגוונא דנשמתא ורוחא ונפשא. נשמתא איהו מכרסייא \nיקירא, ואיהי מרכבה בריש כל כוכב ומזל. רוחא איהי מן מלאכייא, ואיהי מרכבה במציעות \nכל כוכב ומזל. ונפשא שותפי דבעיראן ועופין, וכל אילין דתאוה דעלמא שפלה, ואיהי \nמרכבה בסופא דכל שעתא, ובסופא דכל כוכב ומזל: \nומסטרא דנפשא דבעירא, יומוי דב\"נ קצירין, ואינון מעט ורעים. דכל יומי דב\"נ דאינון \nבעניותא בצערא ובדוחקא, לאו אינון חיים, וכל שכן אי אינון יומין בלא תורה ומצוה, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דלאו אינון חיים: \nאם חזר בתיובתא, אע\"ג דאיהו בזנב טלה או שור, בכל מזל ומזל, קב\"ה אוסיף ביה רוחא \nיתירא דמלאכין, וסליק מזנבא, למהוי בינוני. זכה יתיר למיהדר בתיובתא במחשבתיה, קב\"ה \nיהיב ליה נשמתא מכורסייא, וסליק למהוי רישא בריש כל כוכב ומזל: \nובג\"ד אין מזל לישראל. ואע\"ג דאתיליד בריש שעתא, וקלקל עובדוי, קב\"ה נחית ליה מרישא \nלגופא, למהוי בנוני. ואי מקלקל יתיר בעובדוי, נחית ליה לסופא דכל מזל ומזל. והאי \nאיהו תלוי במזל, ומזל רכיב עליה ושליט עליה. אבל בזמנא דנשמתיה שליט ורכיב על מזלא, \nמזלא איהו טפילא לרוכב עליו. ואם מזלא דאיהו טפלה לרוכב שליט עליה, איתמר ביה הגר \nאשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה \nלראש ואתה תהיה לזנב. ואיתמר על נשמתיה ורוחיה, והיו חייך תלוים לך מנגד: \nואם חזר בתיובתא, יחזרון ליה רוחיה ונשמתיה, ואתקיים ביה קרא דכתיב, ונתנך ה' לראש \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות ה' אלקיך. במצות זכי לרוחא. \nבאורייתא זכי לנשמתא. \n \nפרשת יתרו מאמר עיינין ירוקין\nעיינין ירוקין דסטרא אחרא, מדידו דאתמשך מניה רזא דתוהו, שאיהי קו ירוק, קליפא \nדאגוזא: \nותלת קליפין אינון, דאתחזיין בעיינין דסטרא אחרא. תהו גוון ירוק, קליפא קדמאה \nדאגוזא. בהו גוון חוור, קליפא תניינא דאגוזא, ואיהו חוורא דעיינין. חשך קליפא \nתליתאה דאגוזא, ואיהו סומקא, כעשן דאצטבע בסומקא דאשא, ואיהו סומק חשוך. מרה אוכמא, \nתהום, ואיהו חלל דאגוזא, ודא איהי לבושא דיצה\"ר: \nנטיל מרה ירוקה בסטרא דתוהו, ועביד ציורין ושרטוטין כפום חובין דבני נשא. כלהו \nציורין ושרטוטין עקימין, ולאו באורח מישר. וכן חוטמא ואנפין ועיינין, בכל אתר \nדיצה\"ר חויא בישא שרייא, איהו עקימא, וכל ציורין דיליה עקימין: \nנטיל מרה סומקא מסטרא דחשך, ועביד ציורין ושרטוטין. נטיל מרה אוכמא, מסטרא דתהום, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דאיהו חלל דאגוזא, ועביד ציורין ושרטוטין: \nות\"ח, תלת קטרין בב\"נ מסטרא דדכיו, ואינון נפשא רוחא ונשמתא. נפש, נטיל עפרא ומיא \nואשא ורוחא. האי נפש סטא לימינא, ונטיל מיא כליל בפומא דאריה, ועביד ציורין. וההיא \nמיא דנטיל, איהו ממוחא, ואתפלג לארבע מוחין. ורזא דמלה ומשם יפרד והיה לארבעה \nראשים. אינון גיחון פישון פרת חדקל. \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פרשת יתרו מאמר אריה שור נשר אדם\nובזמנא דייתי משיחא, כל חד וחד מאבהן אחזי פעולתיה. הה\"ד תוצא הארץ נפש חיה למינה, \nדאיהו חיתו ארץ, אפיק זרעא דיליה, כל חד ביחוסיה. ודא זרעא דיצחק, דאיהו נפש חיה, \nדאינון מינה, וזרעא דילה באומה דא, זרעא דאינון עמי הארץ, דחיה דאיהי שור, דרגא \nדיצחק: \nויאמר אלקים ישרצו המים, אלין מאריהון דחכמה, דאיהי נפש חיה, דאינון כנונין דמתרבין \nבימא דאורייתא. ואינון מסטרא דאריה דימא, דאיהו כשר בים. דאריה דס\"א איהו פסול \nביבשתא, ואריה דימא איהו לימינא, דאברהם, וביה הרוצה להחכים ידרים: \nועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים, ודא פני נשר אלין זרעא דיעקב, דאינון מארי \nפקודי דאורייתא: \nויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, היבשה, דא אדם דאתנטיל \nמד' סטרין דעפרא. כד אאתקיים בה, יבשה הארץ, ממי טופנא, יפקון מן גלותא. ורזא דמלה \nויהי כ\"ן, דאיהו שבעין שנין. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": " \nפרשת יתרו מאמר ז' ימי בראשית\nביומא קדמאה, עביד עבידתיה לאנהרא לון, הה\"ד ולכל בני ישראל היה אור. ועוד וה' הולך \nלפניהם יומם וגו', כגוונא דמצרים. ביומא תנינא, ויהי מבדיל, אפריש לישראל מנייהו, \nהה\"ד ולא קרב זה אל זה כל הלילה: \nביומא תליתאה, אעבר לון בימא. הה\"ד, ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד \nותראה היבשה. כתיב הכא ותראה היבשה, וכתיב התם, וישם את הים לחרבה: \nאור דיומא קדמאה, מיניה נהרין שמשא וסיהרא, ביומא רביעאה. ועלייהו אתמר, וה' הולך \nלפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם: \nיומא תניינא, ביה אתברי ימא. הה\"ד, יהי רקיע בתוך המים. ויום חמישאה, מיניה אפיק \nנוני ימא. דכמה דמאורות דיומא רביעאה תליין ביומא קדמאה, הכי נונין דיומא חמישאה \nתליין ביומא תניינא: \nיומא תליתאה, איהו כליל מכלא, איהו דרגא דיעקב, דאיהו נשרא, כלילא ממיא ואשא. ויומא \nשתיתאה, ביה תלייא, וביה אתברי אדם, מההוא עפרא דיומא תליתאה: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יומא קדמאה אברהם, דדרגיה חסד, לקבליה יומא חמישאה, דאיהו הוד, דרגא דדוד: \nיומא תליתאה יעקב, לקבליה יומא שתיתאה, שלמה, דדרגיה יסוד, דאיהו שלום ה', ועליה \nאיתמר הנני נותן לו את בריתי שלום: \nיום שבת, מלכות, דרגא דבן י\"ה, דאיהו ו'. דמהלך חמש מאה שנין, דאינון חמש ספירות, \nמטי ליסוד, לאתחברא בה'. ויום שבת איהו משה רבינו, דדרגיה בינה: \nויום שבת כליל כלא, כגוונא דא, ויכל אלקים ביום השביעי, דא יומא קדמאה מלאכתו, דא \nיומא רביעאה. וישבות ביום השביעי, דא יומא תניינא מכל מלאכתו אשר עשה, דא יומא \nחמישאה, דביה אתחרב בי מקדשא ולא הוה בניינא ביה באלף חמישאה. ויקדש אותו, דא יומא \nתליתאה. כי בו שבת מכל מלאכתו, דא יומא שתיתאה: \nאשר ברא אלקים לעשות, דא גופין לנשמתין דרשיעייא. דלא בעא למעבד לון גופין, דאזלין \nכלהו נע ונד. ודא רזא יד ליד לא ינקה רע: \nושבת דכלהו, נייחא דכלהו, יהא משה. דאיהו דוגמת בן קה, דבת זוגיה מלכות, שבת. שבת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ודאי, דעלה אתמר ומלכותו בכל משלה, דאיהו מלאכות דאדכיר ביומא דשבתא: \nולא כמא דחשבין טפשין, דקב\"ה עביד עבידתא, או טרח למעבד עבידתיה, ונח ביומא שביעאה, \nכבר נש דטרח בעבידתיה, ולבתר דסיים נח. ח\"ו. אלא בכל זמנא דשכינתא איהי בגלותא, \nאתמר בה ולא מצאה היונה מנוח, דלא אשתכח צדיקא, דיהא לה נייחא ביה: \nונייחא דילה, אינון צדיקייא, דנחתת בהון, כגון אברהם ואהרן וזרעיה. יצחק ודוד \nוזרעיה. יעקב ושלמה וזרעיה, ועלייהו אתמר, ויכל אלקים ביום השביעי, וישבות ביום \nהשביעי, ויברך אלקים את יום השביעי, ויקדש אותו. יומא דכלהו, נייחא דכלהו: \nיום השביעי, משה, כליל כלהו, ביה נח שכינתא מכלהו, ודא איהו וישבות ביום השביעי, \nשביתה דאלקים ודאי, דאיהי שכינתא, ולא אמר וישבות ה', דאימא איהו דטרחא בבנין, הה\"ד \nובפשעיכם שולחה אמכם: \nובג\"ד ד' יסודין, כל חד עביד עבידתיה, חד אריה, והא איתמר. תנינא שור, סומקא \nכוורדא, סטא לשמאלא, נטל גוון אשא, ועביד ציורין ושרטוטין ואתריה בלבא: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נשר, אתריה בגופא, נטל רוחא כלילא בפומא, סטא לאחורא, ונטיל גוון חד מסיהרא, סטא \nלקמיה, ונטל גוון חד משמשא, סטא לימינא ושמאלא ונטיל תרין גוונין מנייהו, אשתכח \nכליל מכל גוונין. והאי איהו נשרא רברבא, מארי דנוצה, רב גדפין, כל גוונין ביה \nאתחזיין: \nאדם סטא לעילא. ושרייא בדיוקנא דאנפין, ורשים תמן דיוקנא דכלהו חיון, ואתלבש בכלהו, \nואתחזי דיוקניה בהו. הה\"ד, ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני \nשור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן. ורשים בהון ציורין וגוונין דאנפין, ושרטוטין \nדמצחא: \nבהון רשים תלתין ותרין שבילין, דאינון נתיבות פליאות חכמה. וכולהו אתכסיין בתלתין \nותרין, בין אנפין וגדפין דחיון, דשש עשר אנפין אינון לארבעתן לד' חיון, ושש עשר \nגדפין סלקין ל\"ב. הכי אינון שרטוטין דמצחא, ושרטוטין דעיינין: \nתלת עשר גוונין אינון בציורין דאנפין דקו המדה. וכלוהו גוונין אזלין בקו המדה, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "באורח קשוט, וכולהו רשימין בוא\"ו. תרין ותלתין שבילין מצויירין ביו\"ד ה\"א ה\"א: \nתרין עשר גוונין, דתלת חיון, דאינון ו\"ו, ודמות פניהם פני אדם, א' דמתלבש בהון \nואיתכסי בהון. ו' לתתא, ו' לעילא. ו' לעילא, שית גוונין עילאין. ו' לתתא, שית \nגוונין תתאין. בשית גוונין עילאין פרח לגבי עילא. ובשית גוונין תתאין פרח לגבי תתא: \n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ורזא דמלה, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף, אלין אינון דיוקנין, \nדאתלבש בהון א' עילאה, דאיהו תפארת. אדם, יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. אלין אינון נתיבין \nדחכמה, נתיב לא ידעו עיט, א', דאיהו אדם, עליה אתמר במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה \nממך אל תחקור. דאיהו דאתעטר בגוונין דאינון ו\"ו, ואיהו אל אתגלייא, עליה איתמר כי \nלא ראיתם כל תמונה: \nואית לתתא דמות אדם, ולא אדם. עלה אתמר ותמונת ה' יביט ודא נפש השכלית, מסטרא \nדמלכות, דרשים כל גוונין אלין, ואיהי אתקריאת יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, ודא איהו מ\"ה \nלמטה: \nרוח רשים רשימין במלאכייא, דאינון ד', מיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל רפא\"ל. וסליק לעשר, \nדאינון: \nאראלי\"ם. שרפין. חשמלים. שנאנים. תרשישים. אופנים. אלקים. אישים. חיות. בני אלקים: \nוכלהו מתלבשין ונהרין בגוונין דאנפין. דגוונין אינון לבושין לאינון מלאכין, כגופא \nדמתלבש בלבושין. ואינון אחזיין דיוקנין בלבושין, לנביאה. ורוחא דאיהו תפארת, רכיב \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "במלאכייא, ברוחא דאיהו רכיב בגופא, ורזא דמלה, כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה: \nנשמתא איהי מסטרא דבינה, ועלה שרייא מחשבה דלית לה סוף. ובה, לית דמיון, ולית צורה, \nולית דיוקנא. בגין דאיהי עלמא דאתי. ולית בה לא גופא, ולא דיוקנא, כמה דאוקמוה מ\"מ, \nהעוה\"ב אין בו לא גוף ולא גויה. ונשמתא אתלבש בכורסיא, דאיהו אדם דבריאה, ובארבע \nסטרין דילהון. תמן איתמר, כי לא ראיתם כל תמונה, דעלה איתמר עין לא ראתה אלקים \nזולתך: \nובהאי מחשבה, הוו מציירין כל נביאיא, כל דמיונין וכל ציורין לתתא מינה. ולעילא מינה \nלא תפסין ציור כלל. בה לא הוו יכלין למתפס ציור ולאו גוון כלל. כ\"ש לעילא מינה: \nוצריך לאחזרא, למלה קדמאה. עיינין ירוקין דסטרא דדכייא, רחמים אינון מסטרא דת\"ת, \nוירוקא דילהון מסטריה. איהו נהיר בנהורא דאבן מרגלית: \nדבג\"ד אתקריאו ספירן ספירות, דנהרין גוונין דילהון כספירים יקירין, ולא כספירים \nדאינון פסולות דעלמא שפלה, אלא כאבנין יקירין ומרגלאן דגנתא דעדן, דנהורא דלהון \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מסוף העולם ועד סופו. ואלין אינון ספירן דנהרין לבר נש באורייתא כולא, עד דלית \nשיעורא: \nדאית מרגלאן ואבנין יקירין, דאינון מנשמתא ורוחא ונפשא, דכרסייא יקרא, ומלאכיא, וד' \nסטרי עלמא. נהורא דאלין מרגלאן אית ליה שיעורא, ואית ליה רישא וסופא. אבל לנהורא \nדנשמתא ורוחא ונפשא דאינון באורח אצילות, מבינה ותפארת ומלכות, לית ליה שיעורא: \nואלין אינון באורח אצילות, אבל אחרנין, איתמר בהון ספיר גיזרתם, כמה דאוקמוה קדמאי, \nכל הנשמות גזורות מכסא הכבוד: \nוכל אלין גוונין נהירין בעיינין דגופא דג\"ע. ובהון שבחת אורייתא לשכינתא. ומשה בגין \nדאתלבש בההוא גופא דגנתא דעדן דלתתא, איתמר ביה וייראו מגשת אליו: \nובג\"ע דלעילא איתמר ביה, ופני לא יראו, דאע\"ג דבכל אתר איהו קב\"ה. אית אתר דאתגלייא \nביה, ואתר דלא אתגלייא ביה כ\"כ. ודא איהו רזא דאספקליא המאירה, ואספקלריא שאינה \nמאירה: \nכגוונא דא אית באורייתא כמה לבושין, כמה אנפין, דאתקריאו פנים הנראים, ופנים דאינם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נראים. וקב\"ה לא אתגלי באורייתא, אלא לכל חדא כפום עובדוי, וכפום נשמתיה ורוחיה \nונפשיה מאתר דאתגזרו: \nעיינין אינון כגוונא דגלגל, דמגלגל עיגולין מסטרא דמים. ודא איהו רזא דגלגלים. \nואזלין בקו המדה, באריכו דילהון, בעמיקו דילהון: \nורזא דמלה, מי מדד בשעלו מים. ואינון ה' מדודים מדד בה, כגון זה: \n.: \nואינון א א א א כיצד, מי מדד בשעלו מים א'. ושמים בזרת תכן א'. וכל בשליש עפר הארץ \nא'. ושקל בפלס הרים א'. וגבעות במאזנים א'. ואינון ו', קו דנפיק מן המדה דאיהי י', \nומדיד ה' מדודין בהם, בחמש ספיראן דכלילן בה' תתאה. ודאי י' דילה, איהי מדה דילה: \nואינון ד' גוונין דעינא, מדד בהון לד' סטרין. וקו איהו ו', גלגל דאיהו י' עם ו' \nאתעביד גלגול דיליה, מזמנא קדמאה מסטרא דחסד. ואם יתעסק באורייתא, חכים יהא, מסטרא \nדימינא, בגין דתמן אתמר בה, הרוצה להחכים ידרים: \nואי לא יתעסק באורייתא, יהא חכים במלין, לצייר בידיה כמה ציורין, דכמה מלאכות, אע\"ג \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דלא אוליפו ליה בהאי עלמא. דמאן דלא עביד מלוי מלבוי וממחשבתיה עד דאוליפו ליה, האי \nלאו איהו בגלגולא דא כלל: \nוכד גלגל דעינא אתהפך לשמאלא באדימו, דשליט על גוונין אחרנין, איהו מזמנא תניינא \nגלגולא דיליה. והאי יהא עתיר בלא טורח ובלא מזל ועליה איתמר הרוצה להעשיר יצפין. \nויתקרב ב\"נ לגביה, דוותרן יהא בממוניה, בגין דלא טרח ביה, דההוא דטרח בממוניה לא \nתתקריב לגביה, דקמצן יהא: \nוכד גלגל דעינא אתהפל לירוקא, דשליט על כל גוונין. דא איהו בגלגולא תליתאה. ויהא \nחכים באורייתא, ועתיר בממונא דלא טרח ביה. דא איהו שלים מכלא, מסטרא דיעקב, דאיתמר \nביה ויעקב איש תם. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר: \nוכען צריך לרשא, מאן איהו עין דאתגלגל בגלגולא דתלת גוונין, אלין אדם קדמאה דסטרא \nדכייא, דאית אדם אוחרא מסטרא דמסאבו ולא עוד, אלא תלת אדם אינון: \nאדם דבריאה אדם דיצירה אדם דעשיה, מסטרא דדכיו. ואית אחרא מסטרא דמסאבו, דאיהו אדם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בליעל, איש און, יצר הרע. אדם טוב, יצר הטוב. דהכי אוקמוה קדמאין, גם את זה לעומת \nזה עשה האלקים: \nוכען צריך לפרש אדם דסטרא דכיא. ת\"ח, כד אתלבש אדם דדכיו, באברהם, אתלבן ביה. \nוביצחק אצטריף. הה\"ד, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב. ביעקב, אחזי \nדיוקניה, ועביד תולדין: \nוהאי אמאי. אלא ליצה\"ט וליצה\"ר, דאינון אדם טוב אדם רע, מני קב\"ה תלת פקודין. ע\"ז. \nג\"ע. וש\"ד. הה\"ד, ויצו ה' אלקים על האדם לאמר. ואמרו מארי מתניתין, לית צו אלא ע\"ז. \nעל האדם, זה שפיכות דמים. לאמר, זה גלוי עריות: \nובצווי דא הוו כחדא יצה\"ט ויצה\"ר. לבתר דעבר יצה\"ר על ציוי דקב\"ה, גזר עליה מיתה. \nאמר, מה אעבד, אם אנא אימות איהו נטיל עבד אחרא. דיצה\"ר איהו עבד, ובת זוגיה שפחה, \nואתריה ירית ליה ההוא עבד: \nמה עבד, אזל איהו ואתתיה, לפתאה לאדם ולאתתיה דסטרא טבא, בת זוגיה דיצה\"ר לילית, \nפתי לאדם דאיהו יצה\"ט, ובגינה איתמר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ. ויצה\"ר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פתי לחוה, וגרמו לון מות: \nבג\"ד, קב\"ה אפשיט לאדם דאיהו יצר הטוב, מגופיה בגן עדן וממלבושוי, ליה ולאתתיה, \nהה\"ד וידעו כי ערומים הם. וגירש לון מג\"ע, הה\"ד ויגרש את האדם. את בת זוגיה עמיה: \nונחית לון לשבע ארעין, דאינון: \nגיא. נשיה. ציה. ארקא. ארץ. אדמה. תבל. עבד תיובתא, הוה מצפצף ועולה. ועכ\"ד הוה \nערום בלא לבוש הוא ואתתיה: \nמה עבד קב\"ה. אייתי ליה בגלגלא באברהם, ולאנתתיה בשרה. וקב\"ה הוה מלבן ליה בכורא \nדכספא, דאיהו מעורב באברם, דאיהו עופרת, מיד דארמי ליה בנורא, אתלבנא כספא, ואפיקת \nזוהמא, דאיהו עופרת לבר, וכגוונא דא אתלבן אדם באברהם. ואפיק מניה זוהמא לבר, ודא \nישמעאל, דאיהו זוהמא דהטיל חיויא בחוה: \nלבתר אתגלגל ביצחק, בת זוגיה דאדם, ואסתמק בנורא, ואפיק זוהמא לבר, ודא עשו. וסומקא \nדיליה כדמא דשחיטה. ובנין דאתגלגל נוקבא ביצחק, אתקרי שמאל נוקבא: \nלבתר עאלו תרווייהו ביעקב ובת זוגיה, ואפיקו מניה זרעא. וגוונא דיליה הוא ירוקא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דיליה דסחרא. ודא איהו הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר: \nעיינין אוכמין חשוכין, תמן לילית, דאיהי חשוכא אפילה, פתיא אוכמא. ועיינין אוכמין \n", "en": ""}]}
