{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "25", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 25", "hebrewTitle": "קטע 25", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/25/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/25/", "segments": [{"index": 1, "he": "תאנא, בההיא שעתא בעא משה קמי קודשא בריך הוא מלה דא, אמר ליה, אי בני עלמא יתובון \nקמך, על ידי דמאן מתברכאן, אמר ליה קודשא בריך הוא, ולי את אומר, דבר אל אהרן אחיך, \nדהא בידיה מסיראן ברכאן לעילא ותתא: \nויאמר יהו\"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו', אמר רבי אבא, \nזמנין אית קמי קודשא בריך הוא לאשתכחא רעוון, ולאשתכחא ברכאן, ולמתבע בעותי, וזמנין \nדרעוון לא אשתכחו, וברכאן לא מזדמנן, ודינין קשיין מתערין בעלמא, וזמנין דדינא \nתליא. תא חזי, זמנין אית בשתא דרעווא אשתכח, וזמנין אית בשתא דדינא אשתכח, וזמנין \nאית בשתא דדינא אשתכח ותליא, זמנין אית בירחי דרעווא \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף נח/ב\nאשתכח בהו, וזמנין אית בירחי דדינין אשתכחו ותליין על כלא. זמנין אית בשבועי דרעוון \nמשתכחן, וזמנין אית בשבועי דדינין משתכחן בעלמא, וזמנין אית ביומי דרעווא אשתכח \nבעלמא, ועלמא אתבסמא, וזמנין אית ביומי דדינין תליין ומשתכחן, ואפילו בשעתי. ועל דא \nכתיב, (קהלת ג א) ועת לכל חפץ וגו', וכתיב (תהלים סט יד) ואני תפלתי לך וגו', וכתיב \n(ישעיה נה ו) דרשו יהו\"ה בהמצאו, וכתיב (תהלים י א) למה יהו\"ה תעמוד ברחוק תעלים \nלעתות בצרה, וכתיב (ירמיה לא ב) מרחוק יהו\"ה נראה לי, וזמנין דאיהו קרוב דכתיב \n(תהלים קמה יח) קרוב יהו\"ה לכל קוראיו, בגין כך ואל יבא בכל עת אל הקודש וגו'. רבי \nשמעון אמר, הא אוקימנא מלה בעתו, והכי הוא ודאי, והכא אתא קודשא בריך הוא לאזהרא \nלאהרן, דלא יטעי בההוא חובא דטעו בנוי, דהא האי עת ידיעא, בגין כך לא יטעי לחבר עת \nאחרא לגבי מלכא, הדא הוא דכתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש, כלומר אף על גב דיחמי עידן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דאתמסר בידא אחרא, לאתנהגא עלמא, ויתמסר בידוי לייחד ביה, לקרבא ליה לקודשא, דהא \nאנא ושמי חד הוא, ובגיני כך (ס\"א לקרבא ליה לקודשא בריך הוא, דהא האי עת ידיע, בגין \nכך) ואל יבא בכל עת אל הקדש, ואי בעי למנדע במה ייעול, בזאת, בזאת יבא אהרן אל \nהקדש, דהאי זאת היא עת דאחידת בשמי, בהאי י' דרשימא בשמי ייעול אל הקדש, (אבל) ואל \nיבא בכל עת. תאנא, אמר רבי יוסי, כתיב (קהלת ג יא) את הכל עשה יפה בעתו, האי מלה \nאוקמה בוצינא (ס\"א בשמא) קדישא, והכי הוא, דתנינא את הכל עשה יפה בעתו, והכי הוא \nודאי, את הכל ודאי, עשה יפה בעתו, דא בדא, ולא יתערבון אחרנין בינייהו, בעתו ממש, \nולא באחרא, בגיני כך אזהרותא לאהרן, ואל יבא בכל עת אל הקדש, אבל במה ייעול, בזאת, \nכמה דאוקימנא דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש: \nרבי אלעזר הוה יתיב קמי אבוה, אמר ליה, כתיב בכנישתא דקרח (במדבר טז לג) ויאבדו \nמתוך הקהל, מאי ויאבדו, אלא כמה דכתיב (ויקרא כג ל) והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "(ס\"א כתיב בבני אהרן, ותצא אש מלפני יהו\"ה ותאכל אותם וימותו, וכתיב בכנישתא דקרח, \nואש יצאה מאת יהו\"ה ותאכל את החמשים ומאתים איש, סלקא דעתך דשקילין דא כדא), אמר \nרבי שמעון, שאני אינון בני אהרן, דלא כתיב בהו אבידה כאינון דכנישתא דקרח, דכתיב \nבהו (במדבר טז לג) ויאבדו מתוך הקהל, וכתיב (שם יז כו) הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו, \nלאכללא אינון דאקריבו קטרת בוסמין מאתן וחמשין, דאתאבידו ודאי, ואלין לא אתאבידו. \nאמר ליה, כתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש, וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש, כיון דאמר \nואל יבא בכל עת, אמאי לא כתיב בהי זמנא ייעול, אמר ליה, (אלעזר), הא אתמר, ומלה חד \nהוא, וזמנא חד הוא הוו ידעי כהני, אבל על מה דחאבו בנוי בעא לאזהרא הכא, והא אתמר. \nאמר ליה, ואנא הכי סבירנא, ובגין לאתיישבא מלה בעינא. אמר ליה, אלעזר ברי, תא חזי, \nכל קרבנין וכל עלוון, נייחא הוא דקודשא בריך הוא, אבל לא הוה נייחא כמה דהאי קטרת, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דקטרת מעליא מכלא, ובגין כך הוו מעלין ליה לגו בגו בלחישו, והא אתמר, ובגין כך לא \nאתענשו כל בני נשא בשאר קרבנין ועלוון כמו בקטרת דכל פולחנא דקודשא בריך הוא הכי \nאתקטר ואתקשר יתיר מכלא ועד אקרי קטרת, והא אתמר (משלי כז ט) שמן וקטרת ישמח לב. \nפתח רבי שמעון ודרש, (שיר א ג) לריח שמניך טובים וגו', האי קרא אסתכלנא ביה, והכי \nהוא, לריח, מאי ריח, ריח דקטרת, דאיהו דקיקא ומעליא ופנימאה מכלא, וכד סליק ההוא \nריח, לאתקשרא בההיא משח רבות דנחלי מבועא, אתערו דא בדא, ואתקטרו כחדא, וכדין אינון \nמשחן טבאן לאנהרא, כמה דאת אמר, לריח שמניך טובים, וכדין אתרק משחא מדרגא לדרגא, \nבאינון דרגין דאקרון שמא קדישא, הדא הוא דכתיב שמן תורק שמך. על כל עלמות אהבוך, \nמאי עלמות, כמה דאוקימנא, עולמות, עולמות ממש. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, כמה דאת \nאמר, (תהלים מו א) על עלמות שיר, וכלא חד. ובספרא דרב המנונא סבא כתיב, מאי עולמות, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כמה דאת אמר, (משלי לא טו) ותתן טרף לביתה וחק \n \nזוהר חלק ג דף נט/א\nלנערותיה, נערותיה, הני עלמות, אהבוך, לברכא שמך ולזמרא קמך, ומתמן אשתכחן ברכאן \nבכלהו תתאי, ומתברכאן עלאין ותתאין. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, שפיר הוא מאן דאמר \nעל מות אהבוך, דהא במלה דא מאריהון דדינין אתבסמון, ובגין דהאי קטרת אתקטר במשחא \nדלעילא, יתיר אתחשב קמיה דקודשא בריך הוא, מכל קרבנין ועלוון. אמרה כנסת ישראל, אנא \nכקטרת, ואנת כמשחא, משכני אחריך נרוצה וגו', נרוצה, כמה דאת אמר, על כן עלמות \nאהבוך, אנא וכל אכלוסין, דהא כלהו בי אחידן, ועל דא משכני, דהא בי תליין. הביאני \nהמלך חדריו, אם ייעול לי מלכא באדרוי, נגילה ונשמחה בך, אנא וכלהו אכלוסין. תאנא, \nכלהו אכלוסין בשעתא דכנסת ישראל חדאת ומתברכא, כלהו חדאן, ודינא לא שריא כדין \nבעלמא, ועל דא כתיב (תהלים צו יא) ישמחו השמים ותגל הארץ. כי בענן אראה על הכפרת, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אמר רבי יהודה, זכאין אינון צדיקייא דקודשא בריך הוא בעי ביקריהון, ותנינא, מלך בשר \nודם אי בר נש רכיב על סוסיא דיליה, בר קטלא הוא, קודשא בריך הוא ארכיב אליהו על \nדיליה, דכתיב (מ\"ב ב יא) ויעל אליהו בסערה השמים וגו', הכא מאי כתיב, ולא ימות כי \nבענן אראה על הכפרת, וקודשא בריך הוא עייליה למשה ביה, הדא הוא דכתיב (שמות כד יח) \nויבא משה בתוך הענן, בתוך הענן ממש, כי בענן אראה על הכפרת, הדא הוא דכתיב (ישעיה ד \nה) וברא יהו\"ה על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן, וכתיב (שמות מ לח) כי \nענן יהו\"ה על המשכן יומם. ותאנא האי דכתיב (שם לד ה) וירד יהו\"ה בענן, בענן אראה על \nהכפרת, תאנא אתר דהוו שראן אינון כרובי, כמה דאוקימנא כרובי על את הוו יתבין, ותאנא \nתלת זמנין ביומא אתרחיש נסא בגדפייהו, בשעתא דאתגלי עלייהו קדושה דמלכא, אינון \nמגרמייהו סלקין גדפייהו, ופרסין לון, וחפיין על כפורתא, לבתר קמיטין גדפייהו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ונאחזין בגדפייהו, (ס\"א ונאחזין בגופייהו), כמה דאת אמר (שם כה כ) והיו הכרובים \nפורשי כנפים למעלה, ולא פרושי, סוככים, ולא סכוכים, דהא באת (ס\"א בזאת) הוו קיימי, \nוחדאן בשכינתא. אמר רבי אבא, מה בעא הכא כי בענן אראה על הכפרת, וכתיב בזאת יבא \nאהרן, והא כהנא לא חמי לשכינתא בשעתא כד הוה עאל, אלא עננא הוה נחית, וכד הוה נחית \nמטא על האי כפרת, ומתערין גדפייהו דכרובין, ואקשי להו, ואמרו שירתא. ומה שירתא \nאמרי, (תהלים צו ד) כי גדול יהו\"ה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהי\"ם, האי כד סלקי \nגדפייהו, בשעתא דפרסין להו אמרי, (שם ה) כי כל אלהי העמים אלילים ויהו\"ה שמים עשה, \nכד חפיין על כפורתא אמרי, (שם צח ט) לפני יהו\"ה כי בא לשפוט (את) הארץ, ישפוט תבל \nבצדק ועמים במישרים. וקלהון הוה שמע כהנא במקדשא, כדין שוי קטרת באתריה, ואתכוון \nבמה דאתכוון, בגין דיתברך כלא, (וקלהון) וגדפי כרובייא סלקין ונחתין, וזמרי שירתא, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ומחפיין לכפורתא, וסלקי להו, הדא הוא דכתיב, סוככים, סוככים דייקא, ומנא לן דקלהון \nאשתמע, כמה דאת אמר (יחזקאל א כח) ואשמע את קול וגו'. אמר רבי יוסי, ועמים במישרים, \nמהו במישרים, כמה דאת אמר (שיר א ד) מישרים אהבוך, לאכללא תרין כרובין דכר ונוקבא, \nמישרים ודאי, ועל דא ועמים במישרים, וכתיב (במדבר ז פט) וישמע את הקול מדבר אליו, \nמבין שני הכרובים וידבר אליו. רבי יצחק, אמר מכאן אוליפנא, דבכל אתר דלא אשתכח דכר \nונוקבא, לאו כדאי למחמי אפי שכינתא, הדא הוא דכתיב (תהלים קמ יד) ישבו ישרים את \nפניך, ותנינן כתיב (דברים לב ד) צדיק וישר הוא, דכר ונוקבא, אוף הכא כרובים דכר \nונוקבא, ועלייהו כתיב (תהלים צט ד) אתה כוננת מישרים, ועמים במישרים, ובגיני כך \n(שמות כה) ופניהם איש אל אחיו, והא אוקימנא: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף נט/ב\nתניא, אמר רבי יוסי, זמנא חדא הוה צריכא עלמא למטרא, אתו לקמיה (ס\"א אזלו לגביה) \nדרבי שמעון, רבי ייסא ורבי חזקיה ושאר חברייא, אשכוהו דהוה אזיל למחמי לרבי פנחס בן \nיאיר, הוא ורבי אלעזר בריה, כיון דחמא לון, פתח ואמר (תהלים קלג א) שיר המעלות הנה \nמה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, מאי שבת אחים גם יחד, כמה דאת אמר ופניהם איש אל \nאחיו, בשעתא דהוו חד בחד משגיחין אנפין באנפין, כתיב מה טוב ומה נעים, וכד מהדר \nדכורא אנפוי מן נוקבא, ווי לעלמא, כדין כתיב (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט, בלא \nמשפט ודאי, וכתיב (תהלים פט טו) צדק ומשפט מכון כסאך, דלא אזיל דא בלא דא, וכד משפט \nמתרחק מצדק, ווי לעלמא, (כדין כתיב ויש נספה בלא משפט). והשתא חמינא דאתון אתיתון \nעל דדכורא לא שריא בנוקבא, אמר אי לדא אתיתון גבאי, תיבו, דהאי יומא אסתכלנא דיתהדר \nכלא למישרי אנפין באנפין, ואי לאורייתא אתיתון, שרו גבאי, אמרו ליה לכלא קא אתינא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לגבי דמר, ישתמיט חד מינן לבשרא לאחנא שאר חברייא, ואנן נתיב לקמיה דמר. עד דהוו \nאזלי, פתח ואמר (שיר א ה) שחורה אני ונאוה בנות ירושלם וגו', אמרה כנסת ישראל קמי \nקודשא בריך הוא, שחורה אני בגלותא, ונאוה אני בפקודי אורייתא, דאף על גב דישראל \nבגלותא, לא שבקי לון, כאהלי קדר, דאינון בני קטורה (ס\"א טוריא) דאתקדרו אנפייהו \nתדירא, ועם כל דא כיריעות שלמה, כההוא חיזו שמיא למדכי, דכתיב (תהלים קד ב) נוטה \nשמים כיריעה. אל תראוני שאני שחרחורת, מאי טעמא (ס\"א אני שחרחורת, בגין ששזפתני), \nאל תראוני, בגין שאני שחרחורת, ששזפתני השמש, דלא אסתכל בי שמשא, לאנהרא לי כדקא \nיאות, ישראל מה אינון אמרין, בני אמי נחרו בי, מאן אינון בני אמי, אלין רברבין ממנן \nתריסין על שאר עמין. דבר אחר, בני אמי ממש, כמה דאת אמר (איכה ב) השליך משמים ארץ \nוגו', וכד השליך משמים ארץ, שמוני נוטרה את הכרמים, מאי טעמא, בגין דכרמי שלי לא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נטרתי, ותנינן, בני אמי ודאי אסתכמו עלי, כלומר כד אתעדי ארץ משמים, כמה דאוקימנא, \nדכתיב (שמות ב ד) ותתצב אחותו מרחוק. והכא אתמר ודאי, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים \nגם יחד, ובהו אוקימנא, (נ\"א והכא אוקימנא) גם יחד, כמה דאת אמר (ויקרא כו מד) ואף \nגם זאת בהיותם, שבת אחים בכלל, כיון דכתיב גם, לאכללא כל אינון דלעילא, דכל \nשולטנותא בההוא אתר אשתכח. דבר אחר, הנה מה טוב ומה נעים וגו', אלין אינון חברייא, \nבשעתא דאינון יתבין כחדא ולא מתפרשן דא מן דא, בקדמיתא אתחזון גוברי מגיחי קרבא, \nדבעו לקטלא דא לדא, לבתר אתהדרו ברחימותא דאחוה, קודשא בריך הוא מהו אומר, הנה מה \nטוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, גם לאכללא עמהון שכינתא, ולא עוד אלא קודשא בריך הוא \nאצית למלולייהו, וניחא ליה וחדי בהו, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג טז) אז נדברו יראי \nיהו\"ה איש אל רעהו, ויקשב יהו\"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'. ואתון חברייא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דהכא, כמה דהויתון בחביבותא ברחימותא מקדמת דנא, הכי נמי מכאן ולהלאה לא תתפרשון דא \nמן דא, עד דקודשא בריך הוא חדי עמכון, ויקרי עלייכו שלם, וישתכח בגינכון שלמא \nבעלמא, הדא הוא דכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי אדברא נא שלום בך. אזלו עד דהוו \nאזלי, מטו לבי רבי פנחס בן יאיר, נפק רבי פנחס ונשקיה, אמר זכינא לנשקא שכינתא, \nזכאה חולקי, אתקין להו טיקלי דערסי קפטורי דקילטא, אמר רבי שמעון, אורייתא לא בעא \nהכי, אעבר להון ויתיבו. אמר רבי פנחס, עד לא ניכול, נשמע ממאריה דאורייתא מלה, דהא \nרבי שמעון כל מלוי באתגלייא אינון, איהו גברא דלא דחיל מעילא ותתא למימר לון, לא \nדחיל מעילא, דהא קודשא בריך הוא אסתכם \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף ס/א\nביה. לא דחיל מתתא כאריה דלא דחיל מבני ענא. א\"ר שמעון לרבי אלעזר בריה אלעזר קום \nבקיומך ואימא מלה חדתא לגביה דר' פנחס ושאר חברייא. קם ר' אלעזר פתח ואמר וידבר יי' \nאל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו'. האי קרא אית לאסתכלא ביה דאתחזי דיתירא איהו. \nדהא כתיב בתריה ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן אחיך מכאן שירותא דפרשתא האי קרא \nדלעילא מאי הוא דכתיב וידבר יי' אל משה מאי הוא דאמר ליה. ולבתר ויאמר יי' אל משה. \nאלא בשעתא דקב\"ה יהב קטרת בוסמין לאהרן בעא דלא ישתמש ביה בחייוי בר נש אחרא. מ\"ט \nבגין דאהרן אסגי שלמא בעלמא. א\"ל קב\"ה את בעא לאסגאה שלמא בעלמא על ידך יסגי שלמא \nלעילא הא קטורת בוסמין יהא מסור בידך מכאן ולהלאה ובחייך לא ישתמש ביה בר נש אחרא. \nנדב ואביהו אקדימו בחיי דאבוהון לאקרבא מה דלא אתמסר להו ומלה דא גרים להון דטעו \nביה. ותאנא משה הוה מהרהר מאן גרם לן טעותא דא והוה עציב. מה כתיב וידבר יי' אל משה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אחרי מות שני בני אהרן ומה אמר ליה בקרבתם לפני יי' וימותו בהקריבם לא כתיב בקרבתם. \nא\"ל קב\"ה למשה דא גרמא להו דדחקו שעתא בחיי אבוהון וטעו בה והיינו דכתיב אשר לא צוה \nאותם. אותם לא צוה אבל לאהרן צוה. ומה תרין בני אהרן על דדחיקו שעתא בחיי אבוהון \nגרמו לגרמייהו כל כך. אנא לגבי אבא ור' פנחס ושאר חברייא על אחת כמה וכמה. אתא ר' \nפנחס נשקיה וברכיה: \nרבי שמעון פתח ואמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו'. הנה מטתו שלשלמה. \nמאי מטתו דא כורסי (נ\"א ערסא) יקרא דמלכא דכתיב ביה בטח בה לב בעלה שלשלשמה מלכא די \nשלמא כלא דיליה הוא שיים גבורים סביב לה דאתאחדן בסטרהא מדינא קשייא ואקרון שתין \nפולסי דנורא (ס\"א שתין מזיינין זיוני קשיין דההוא נער אתלבש בהו) מימיני' שננא \nדחרבא תקיפא משמאליה גומרי דנורא תקיפא דמתאחדא בגליפוי (ס\"א בקליפוי) בשבעין אלף \nלהטי נורא דאכלא ואינון שתין מזייני זיוני קשיין ומאינון גבורן תקיפן דההיא גבורה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עלאה דקב\"ה הה\"ד מגבורי ישראל, ותאנא בהאי ערסא מה כתיב בה ותקם בעוד לילה כד ינקא \nמסטרא דימינא (ס\"א מסטרא דדינא) ותתן טרף לביתה. מאי טרף כד\"א וטרף ואין מציל \n(הה\"ד) כלם אחזי חרב מלומדי מלחמה זמינין בכל אתר למעבד ינא ואקרון מאי דיבבא \nויללא. איש חרבו על ירכו כד\"א חגור חרבך על ירך גבור. מפחד בלילות הא אוקמוה מפחדה \nדגיהנם וגו'. אבל מפחד בלילות כלומר כל דא מאן אתר נטלין. מפחד. מההוא אתר דאקרי \nפחד. כד\"א ופחד יצחק היה לי. וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. בלילות בזמנין דאינון \nמתפקדין למעבד דינא. ותאנא כתיב זממה ותקחהו. הה\"ד וכל חית השדה ישחקו שם ועל דא \nכתיב זה הים גדול ורחב ידים וגו'. שם אניות יהלכון וגו'. כד\"א היתה כאניות סוחר \nממרחק תביא לחמה, ממרחק ודאי. מרישא דמוחא ומעילא דרישא. תביא לחמה על ידא דצדיק כד \nמזדווגן כחד כדין חדו בכלא הה\"ד לויתן זה יצרת לשחק בו תאנא אלף וחמש מאה מארי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תריסין מארי דשולטנותא אתאחדן מהאי סטרא דאינון גיברין בידוי דההוא דאקרי נער ארבע \nמפתחין רברבן תנינייא אזלין תחות ספינה דהאי \n \nזוהר חלק ג דף ס/ב\nימא רבא לארבא זוויין דא אזיל לסטרא דא ודא אזיל לסטרא דא. וכן כלהו ארבע חיזו \nדאנפין אתחזיין בהו וכד אתכלילן בחד כתיב ודמות פניהם פני אדם פניהם דכלא אפי רברבי \nואפי זוטרי כלילן כחד לעילא תרי סלקין ושאטין ותרין מגרופין בידייהו אלף טורין \nסלקין ועאלין (ס\"א אלין טמירין עאלין וסלקין) בכל יומא משקיו דההוא ימא. לבתר \nאתעקרי מנה וסלקין לימא אחרא לית חושבנא לאינון דאתאחדן בשערהא תרין בנין ינקין כל \nיומא דאקרון מאללי ארעא ודא הוא רזא דספרא דצניעותא דכתיב וישלח יהושע בן נון מן \nהשטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר ואלין ינקין מתחות סטרי אברהא. תרין בנות בתחות \nרגלהא (ס\"א ואלין ינקן מסטרא דאברהא תרין בנת בתחותהא) ועל דא כתיב ויראו בני \nהאלקים את בנות האדם ואלין מתאחדן בטרפי (ס\"א בטופרי) דההיא ערסא ודא הוא דתנינן \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דכתיב אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. אז תבאנה ולא מקדמת דנא. ובזמנא דישראל \nלתתא אהדרון קדל מבתר קב\"ה מאי כתיב עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו ודאי בידא \nשמאלא שבעין ענפין דמגדלין בין נוני ימא כלהו סומקי כוורדא ועילא מנהון ענפא חד \nסומקא יתיר דא סליק ונחית וכלהו אתחפיין בשערהא. מארי דלישנא בישא כד נחית חוייא \nאתעביד מקפץ על טורין מדלגא על טנרי עד דישכח טרפא דאחיד בטופרי וייכול. כדין שכיך \nואתחזר לישניה לטב. זכאין אינון ישראל דמזמנין ליה טרפיה אהדר לאתריה (ס\"א לבתריה) \nעייל בנוקבא דתהומא רבא כד (ס\"א סליק סלקין) סלקין מארי דרמחין וסייפין דלית לון \nחושבנא. סוחרנייהו דאינון שתין עלאין דסוחרניה דהאי ערסא אלף אלפין ורבוא רבוון \nקיימין בכל סטרא דהאי ערסא לעילא. ומניה אתזנן כלהו מקמיה (ס\"א ומניה אתזנו. ליה \n", "en": ""}]}
