מניה ואעיל אמהו באתרהא כד"א תחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך וגו' ושפחה כי תירש גבירתה. מאן שפחה היא כתרא נוכראה דקטל קב"ה בוכרא דלהון במצרים. דכתיב עד בכור השפחה אשר אחר הריחים. אחר הריחים הות יתבת בקדמיתא והשתא האי שפחה תירש גבירתה. בכה ר"ש ואמר מלכא בלא מטרוניתא לא אקרי מלכא. מלכא דאתדבק בשפחה באמהו (דילה) דמטרוניתא אן הוא יקרא דיליה. וזמינא קלא לבשרא למטרוניתא ולימא גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא. כלומר צדיק הוא נושע בגין דהוה רכיב עד השתא באתר דלאו דיליה באתר נוכראה ויניק ליה ועל דא כתיב עני ורוכב על חמור. עני הוא בקדמיתא. ורוכב על חמור כמה דאוקימנא אינון כתרין תתאין דעמין עכו"ם דקטיל קב"ה בוכרא דלהון במצרים הה"ד וכל בכור בהמה והא אוקימנא מלי. כביכול צדיק ונושע הוא ודאי יתיר מכלא. בגין דעד השתא שארי צדיק בלא צדק והשתא דיזדווגון כחדא
צדיק ונושע הוא דהא לא יתיב בסטרא אחרא. תאנא הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו'. האי קרא קשיא הצדיק א בד נא בד מבעי ליה מהו אבד אלא אבד ממש. ומאי אבד למטרוניתא ואתדבק באתר אחרא דאקרי שפחה. אמר רבי יצחק לר"ש אי ניחא קמיה דמר הא דתנינן דכתיב וצדיק יסוד עולם מאן דאמר דעל שבעה קיימי קיימא עלמא ומאן דאמר על חד קיימא עלמא היך מתישרן מלי. א"ל כלא מלה חד הוא דהא ז' אינון ובהו אית חד קיימא דאקרי צדיק וקיימי עליה ועלמא בהאי אתקיימא. וכד אתקיימא עלמא עליה כאילו אתקיים על כולהו שבעה. ועל דא כתיב וצדיק יסוד עולם והא אוקימנא מלי בכמה אתר. ותאנא האי שפחה זמינא לשלטאה בארעא קדישא דלתתא כמה דהות מטרוניתא שלטא בקדמיתא דכתיב צדיק ילין בה והשתא שפחה כי תירש גבירתה בכלא וזמין קב"ה לאתבא למטרוניתא לאתרהא כקדמיתא. וכדין ממאן הוא חדוותא הוי אימא חדוותא דמלכא וחדוותא דמטרוניתא. חדוותא דמלכא בגין דיתוב לה
ויתפרש משפחה כדקא אמינא. וחדוותא דמטרונית בגין דתיתוב לאזדווגא במלכא הה"ד גילי מאד בת ציון וגו'. ת"ח כתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם. והיתה לכם מבעי ליה מאי זאת הא דאמרן לחקת עולם. בכל אתר ואתר חקת עולם אתקרי גזרה דמלכא דעייל כל נימוסוי באתר דא ואסתים לון כמאן דסתים כלא באסקופא חדא. חקת עולם ודאי בהאי זאת
זוהר חלק ג דף סט/ב רשים וחקק כל גניזין דיליה וכל טמירין דיליה. בחדש השביעי בעשור לחדש בעשור דייקא כמה דאוקימנא. תענו את נפשותיכם. ודאי הכי הוא והא אתמר. נפשותיכם ודאי. דהר בנפשא תלייא מלתא. ובגין כך אכילה ושתייה מתשיעאה יתיר מיומא אחרא ואע"ג דהאי מלה אתמר בגוונא אחרא וכלא שפיר והאי והאי מלה חדא וכל חד באתריה והכי הוא. ותאנא בהאי יומא כל חידו וכל נהירו וכל וותרנותא דעלמין כלהו תליין באימא עלאה דכל מבועין נגדין ונפקין מנה. וכדין נהירין כל אינון בוצינין ונהרין בנהירו בחדוותא עד דמתבסס כלא וכדין כל אינון דינין אשתכחו בנהירו ודינא לא אתעביד ועל דא תענו את נפשותיכם. אמר רבי אבא הא אוקים לה מר מן גופא דמתניתא. לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקב"ה דכתיב אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי והא אתמר קרא אחרינא אשכחנא בהאי דכתיב ראה ביתך דוד. א"ל הכי הוא ודאי בית דוד אקרי כמה דכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. בית
יעקב כד"א ובית תפארתי אפאר. לכו ולנכה באור יי' דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונטע האי גן לאשתעשעא ביה עם צדיקייא דביה שריין. תאנא כתיב אך בעשור לחד השביעי הזה יום הכפורים הוא וגו'. ועניתם את נפשותיכם וכתיב והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי וגו'. אך דכתיב מאי קא בעי הכא. אמר ליה למיעוטא קא אתייא דכיון דאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש. אמר (לבתר) אך בעשור. אך עשור מבעי ליה דבעשור תלייא מלתא אמר ליה אי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ותנינן אך חלק חציו אסור באכילת חמץ וחציו מותר אוף הכא אך בעשור לחדש אימא דחציו אסור במלאכה (נ"א באכילה) וחציו מותר. א"ל אוף הכא בועניתם את נפשותיכם תליא דהא ענוי לא אשתכח אלא מפלגות יומא ולהלאה ושפיר הוא אך חלק בועניתם את נפשותיכם. א"ר אלעזר כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. אכפר עליכם מבעי ליה. אלא יכפר עליכם לאכללא יובלא דנגיד
מבועי לאשקאה בהאי יומא לכל עיבר לארואה כלא ולאשקאה כלא ודא עליכם. כלומר בגיניכון לדכאה לכון בהאי יומא דכתיב לפני יי' תטהרו ולא ישלוט עלייכו דינא. ר' יהודה אמר זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו דלא ישתכח בהו חובא בגין דיהון בני היכליה וידורון בהיכליה. ולזמנא דאתי כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וגו': רבי יהודה פתח שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי'. תנינן בשעתא דברא קב"ה עלמא למברי ב"נ אמליך באורייתא אמרה קמיה תבעי למברי האי ב"נ זמין הוא למחטי קמך. זמין הוא לארגזא קמך אי תעביד ליה כעובדוי הא עלמא לא יכיל למיקם קמך כ"ש ההוא ב"נ א"ל וכי למגנא אתקרינא קל רחום וחנון ארך אפים. ועד לא ברא קב"ה עלמא ברא תשובה אמר לה לתשובה אנא בעינא למברי ב"נ בעלמא על מנת דכד יתובון לך מחוביהון דתהוי זמינא למשבק חוביהון ולכפרא עלייהו. ובכל שעתא ושעתא תשובה זמינא לגבי בני נשא וכד בני נשא
תייבין מחובייהו האי תשובה תבת לגבי קב"ה וכפר על כלא ודינין אתכפיין ומתבסמאן כלהו וב"נ אתדכי מחוביה. אימתי אתדכי ב"נ מחוביה בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי. ר' יצחק אמר דתב קמי מלכא עלאה וצלי זוהר חלק ג דף ע/א צלותא מעומקא דלבא הה"ד ממעמקים קראתיך יי'. ר' אבא אמר ממעמקים קראתיך יי' אתר גניז הוא לעילא והוא עמיקא דבירא ומהאי נפקין נחלין ומבועין לכל עיבר וההיא עמיקא דעמיקתא אקרי תשובה. ומאן דבעי לאתבא ולאתדכאה מחובוי. בהאי עומקא אצטריך למקרי לקב"ה הה"ד ממעמקים קראתיך יי'. תאנא בשעתא דהוה ב"נ חב קמי מאריה וקריב קרבניה על מדבחא וכהנא מכפר עליה ובעי בעותיה עליה. מתערין רחמי ודינין מתבסמן ותשבוה אריק ברכאן במבועין דנגדין נפקין ומתברכין כלהו בוצינין כחדא וב"נ אתדכי מחוביה. ת"ח קב"ה אפיק עשר כתרין עטרין קדישין לעילא דאתעטר בהו ומתלבש בהו והוא אינון ואינון הוא כשלהובא דאחידא בגומרא ולית תמן פרודא לקביל דנא אית עשר כתרין דלא קדישין לתתא
ואינון אחידן בזוהמא דטופרא דחד עטרא קדישא דאקרי חכמה ועל דא אקרון חכמות. ותאנא עשרה זייני חכמות אלין נחתו לעלמא וכלהו אסתאבו (ס"א אשתאבו) במצרים בר מחד דאתפשט בעלמא וכלהו זייני חרשי אינון ומנייהו ידעי מצרים חרשין על כל בני עלמא וכד מצראי בעאן למעבד כנופייא בחרשייהו לעובדיהון הוו נפקי לחקלא לטורי רמאי ודבחין דבחין ועבדין גומין בארעא וסחרין ההוא דמא סוחרניה דהני גומין ושאר דמא מתכנפי בהנהו גומין ובשרא שוין עלייהו. וקרבין קרבניהון לאינון זיינין בישין ואינון זיינין בישין מתכנשין ומתקרבין כחדא ומתפייסין בהדייהו בההוא טורא. ישראל דהוו בשעבודיהון הוו מתקרבין להון ואולפו מנייהו והוו טעאן בתרייהו והיינו דכתיב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו'. וכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. תאנא בשעתא דהוו מקרבין להון על גבי חקלא והוו מזמני ההוא דמא ומקרבי
קרבנייהו הוו מתכנפי כל אינון זיינין בישין וחמאן להון כגוונא דשעירים כלהו מליין שערא ומודעי להו מה דאינון בעיין. ת"ח יצחק מה כתיב ביה ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו אמר דא לא אתעדי (ס"א הכא לא אתער) אלא מטלא דשמיא דנגיד על ארעא. אמר רבי יוסי ומשמני הארץ בכלא ברכיה מ"ט בגין דחמא ליה בשערא אמר למעבד דא ומשמני הארץ אצטריך ולא זוהמא דארעא דהאי זוהמא הוא דארעא וכד טלא דשמיא ומגדא דארעא מתחבראן אתעבר האי זוהמא. אמר ר' חייא בתרייתא דאינון כתרין תתאין דלא קדישין האי הוא. הה"ד ודורש אל המתים ודא הוא עשיראה דכלא. דתניא א"ר יצחק אמר ר' יהודה נפשתא דרשיעייא אלין אינון מזיקין דעלמא. א"ר יוסי אי הכי טב להו לחייביא דאתעבדין מזיקין בעלמא. אן היא עונשא דגיהנם. אן הוא בישא דזמינא להו בההוא עלמא. אמר ר' חייא הכי תנינן והא אוקימנא מלי נפשתא דרשיעייא בשעתא דנפקין מעלמא כמה גרדיני נימוסין מזדמנין
לקבלא להו ולאעלאה להו לגיהנם ועאלין להו בתלת דינין בכל יומא בגיהנם לבתר מזדווגי בהו ואזלין ושאטין בעלמא ומטען להו לרשיעייא לאינון דקא אסתים תשובה מקמייהו. לבתר תייבין להו לגיהנם ואסתאבין (נ"א ואתדנון) תמן וכך בכל יומא. לבתר דאזלין בהו ושאטין בהו בעלמא מהדרין לקברייהו וחמן תולעתא דגופא מנקרי בשרא ומתאבלן עלייהו ואינון חרשין הוו אזלי לבי קברי וחרשי בחרשייהו ועבדין חד צלמא דבר נש ודבחין קמיה חד צפירא. לבתר עאלין לההוא
זוהר חלק ג דף ע/ב צפירא בההוא קברא וההוא צלמא מתברין (ס"א מדברין) ליה לארבע סטרין ומעלין ליה לארבע זיוויין דקברא. כדין מחרשי בחרשייהו ומתכנפי אינון כנופי ואינון זינין בישין ומייתין היא נפשתא ועאל בקברא ומשתעי בהדייהו. אמר ר' יצחק זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי דהא כלהו קדישין. גופא דילהון קדישא. נפשא דילהון קדישא. רוחא דילהון קדישא. נשמתא דילהון קדש קדשים. תלת דרגין אינון כגוונא דלעילא. דתניא א"ר יהודה כתיב תוצא הארץ נפש חיה דא היא נשמתא (עלאה) דאדם קדמאה (עלאה) ת"ח ג' דרגין אינון ואתדבקו כחד. נפש רוח נשמה ועלאה מנייהו נשמה דא"ר יוסי בכלהו ב"נ אית נפש. ואית נפש עלאה מנפש. זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח הה"ד עד יערה עלינו רוח ממרום. כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עלאה לאסתכלא בנימוסי מלכא קדישא. זכה בר נש ביה בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עלאה דכליל כלא דאקרי
נשמה. דאתקרי נשמת אלוה. ותאנא ברזא דרזין בגו רזא דספרא דשלמה מלכא האי קרא דכתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו. כיון דכתיב ושבח אני את המתים אמאי שכבר מתו אלא שכבר מתו בהאי עלמא בפולחנא דמאריהון ותמן כתיב ג' מדורין עבד קב"ה לצדיקייא חד (ס"א דזכו אינון צדיקייא דלא אשתציאו מהאי עלמא וכד אצטריך) לנפשאן דאינון צדיקייא דלא אסתלקו מהאי עלמא ושכיחין בהאי עלמא וכד אצטריך עלמא רחמין ואינון חיין יתבין בצערא אינון מצלו צלותא עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברון ומתערין ועאלין לבן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו וגזרין גזרה וקב"ה עביד רעותא דלהון וחס על עלמא ואינון נפשן דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא והאי אקרי נפש ודא לא אסתלקא (ס"א אשתצי) מהאי עלמא ושכיחא בהאי עלמא לאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא והאי הוא דאמרו חברייא דמתי ידעי בצערא דעלמא ועונשא
דחייבין די בארעא בהאי הוא דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ומדורא תניינא הוא ג"ע די בארעא ביה עבד קב"ה מדורין עלאין יקירין כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עלאה והיכלין בתרין גוונין דלית להון חושבנא ואילנין ועשבין וריחין דסלקין בכל יומא. ובהאי אתר שארי ההוא דאקרי רוח דאינון צדיקייא ומדורא דההוא רוחא ביה שארי. וכל רוח ורוח מתלבש' בלבוש יקירא כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דההוא עלמא עלאה. מדורא תליתאה ההוא מדורא עלאה קדישא דאתקרי צרורא דחיי דתמן מתעדנא ההוא דרגא עלאה קדישא דאקרי נשמה. והאי אתדבק לאתענגא בעדונא עלאה עליה כתיב אז תתענג על יי' והרכתביך וגו'. ותאנא בשעתא דאצטריך עלמא רחמי ואינון צדיקייא זכאין. ההוא נפש דאשתכחנא בעלמא לאגנא על עלמא. נפש סליק ואזיל ושאט בעלמא ומודע לרוח. ורוח סליק ואתעטר ומודע לנשמה ונשמה לקב"ה. וכדין חס קב"ה על עלמא. כדין נחתא מעילא לתתא. נשמה אודע לרוח
ורוח אודע לנפשא. ובכל שבתא ושבתא וריש ירחא כלהו מתחברן ומתעטרן כחד. עד דאזדווגו למיתי לסגדא למלכא עלאה. ולבתר תייבין לאתרייהו. הה"ד והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וגו'. ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחייא אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו. מאי טעמא דשויין רעותא דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא
זוהר חלק ג דף עא/א כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להו צערא דעלמא וכלהו עאלין בההוא פתחא דג"ע ומודיעי לרוח. ואינון רוחין דמתעטרן בגיע מלאכי עלאין אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה. ונשמה אודעת לקב"ה וכולהו בעאן רחמי על חיין וחס קב"ה על עלמא בגיניהון ועל דא אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו'. אמר ר' חייא תווהנא אי אית מאן דידע לאודעא להו למתיא בר אנן. א"ר אבא צערא מודעא להו אורייתא מודעא להו דהא בשעתא דלית מאן דידע בהאי. אפקי אורייתא סמוך לקברי ואינון מתערי על אורייתא על מה אתגלייא לההוא אתר. כדין דומה אודע להון, א"ר יוסי ואינון ידעי דהא עלמא בצערא וחייא לא אתחזון ולא ידעי לאודעא להו. ביה שעתא כלהו צוחין על אורייתא דאתקלנא ואתגלייא לההוא אתר. אי בני נשא תייבין ובכאן בלבא שלים ותייבין קמי קב"ה. כלהו מתכנשי ובעאן רחמי ומודיעין לאינון דמיכי חברון ועאלין
ומודעין לרוח דבג"ע כמה דאמרן ואי אינון לא תייבין בלבא שלים למבעי ולמבכי על צערא דעלמא. ווי להון דכלהו מתכנפי לריקא אמרי מאן גרם לאורייתא קדישא דאתגלייא על ידייהו בלא תשובה. וכלהו אתאן לאתאחדתא (ס"א לאדכרא) חובייהו בגיני כך לא יהכון תמן בלא תשובה ובלא תעניתא למבעי בעותא קמייהו. רבי אבא אמר (ס"א כלא אתלת) בלא תלת תעניתא ר' יוסי אמר אפילו חד ובההוא יומא ובלבד דעלמא יתיב בצערא טפי כדין כלהו מזדוגי למבעי רחמין על עלמא. תאנא א"ר יהודה יומא חד הוו אזלי ר' חזקיה ור' ייסא באורחא ערעו בגוש חלב והוה חריב. יתבו סמוך לבי קברי ור' ייסא הוה בידיה חד חוטרא (ס"א קיטרא) דס"ת דאתקרע. עד דיתבו אתרגיש חד קברא קמייהו וצוח ווי ווי דהא עלמא בצערא שכיח הא אורייתא הכא דאתגלייא. או חייא אתו לחייכא עלן ולכספא בכסופא עלן באורייתייהו. אזדעזעו רבי חזקיה ורבי ייסא אמר ר' חזקיה מאן את. א"ל מיתא אנא והא
אתערנא לגבי ס"ת. דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא ואתו חייא הכא לאתערא לן בספר תורה ואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון וכד אתחברו בג"ע ברוחיהון דצדיקייא אשתכח קמייהו דההוא ס"ת דאייתו לקמן אינון חייא הוה פסול ומשקר בשמא דמלכא על דאשתכח וא"ו יתיר בההוא קרא דושסעת שסע שתי פרסות ואמרו דהואיל ושקרו בשמא דמלכא דלא יתובון לגביהון ודחו לי ולחבראי בההיא שעתא מבי מתיבתא. עד דחד סבא דהוה בינייהו אזל ואייתי ספרא דרב המנונא סבא וכדין אתער רבי אלעזר בר"ש דהוה קביר עמנא ואזל ובעא בג"ע עלייהו ואתסי עלמא כדין שארו לן. ומן ההוא יומא דסליקו ליה לר"א מבי קברא דא ואתייהיב לגבי אבוה לית מאן דאתער למיקם קמייהו דדמיכי חברון דמסתפינא מן ההוא יומא דדחו לי ולחברי. והשתא אתיתון לגבן וס"ת גביכון אמינא דהא עלמא בצערא אשתכח. וע"ד אזדעזענא דאמינא מאן יקדים לאודעא לאינון זכאי קשוט דמיכי חברון. אשתמיט רבי ייסא
בההוא קיטרא דספר תורה. א"ר חזקיה חס ושלום לית עלמא בצערא ואנן לא אתינן להאי. קמו רבי חזקיה ורבי ייסא ואזלו. אמרי ודאי בשעתא דזכאין לא אשתכחו בעלמא, עלמא לא מתקיימא אלא בגיניהון דמתייא. אמר רבי ייסא בשעתא דאצטריך עלמא למטרא אמאי אזלינן לגביהון דמיתייא והא כתיב
זוהר חלק ג דף עא/ב ודורש אל המתים ואסיר. אמר ליה עד כען לא חמיתא גדפא דצפרא דעדן. ודורש אל המתים אל המתים דייקא. דאינון חייבי עלמא דאינון מעמין עכו"ם דאשתכחו תדיר מתים. אבל ישראל דאינון זכאי קשוט שלמה קרא עלייהו ושבח אני את המתים שכבר מתו בזמנא אחרא ולא השתא. שכבר מתו. והשתא אינון חיין. ועוד דשאר עמין כד אתאן למתיהון אתיין בחרשין לאתערא עלייהו זינין בישין. וכד ישראל אתאן למתיהון אתיין בכמה תשובה לקמי קב"ה. בתבירו דלבא. בתעניתא לקבליה וכלא בגין דנשמתין קדישין יבעון רחמי לקמי קב"ה עלייהו וקב"ה חייס על עלמא בגיניהון. וע"ד תנינן צדיקא אע"ג דאתפטר מהאי עלמא לא אסתלק ולא אתאביד מכלהו עלמין דהא בכלהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי. דבחייוי אשתכח בהאי עלמא בלחודוי ולבתר אשתכח בתלת עלמין וזמין לגבייהו דכתיב עלמות אהבוך אל תקרי עלמות אלא עולמות זכאה חולקהון. תאנא כתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. והיתה נפש
אדוני נשמת אדוני מבעי ליה. אלא כמה דאמרן דזכאה חולקהון דצדיקייא דכלא אתקשר דא בדא. נפש ברוח. ורוח בנשמה. ונשמה בקב"ה. אשתכח דנפש צרורה בצרר החיים. אמר רבי אלעזר האי דאמרו חברייא גלותא דס"ת אפילו מבי כנשתא לבי כנשתא אחרא אסיר. וכ"ש לבי רחוב. אמאי לבי רחוב. אמר רבי יהודה כמה דאמרן בגין דיתערון עליה ויתבעון רחמי על עלמא. אמר ר' אבא שכינתא כד אתגלייא הכי נמי מאתר לאתר עד דאמרה מי יתנני במדבר מלון אורחים וגו'. אוף הכא בקדמיתא מבי כנשתא לגבי כנשתא לבתר לבי רחוב לבתר במדבר