ואתתקן לדינא בעלמא. וכד אתער האי שופר וכד בני נשא תייבין מחטאיהון בעיין לנגדא קול שופר מתתא וההוא קלא סליק לעילא כדין אתער שופרא אחרא עלאה ואתער רחמי ואסתלק דינא ובעינן לאחזאה עובדא בשופר לאתערא שופרא אחרא ולאפקא בהאי שופר לתתא אינון קלי לאחזאה דכל אינון קלין דלעילא דכלילן כלהו בההוא שופר עלאה יתערון לנפקא ובהני קלין דלתתא יהבין ישראל חילא (לרחמי מתתא ואתער שופר גדול) לעילא ועל דא בעינן לזמנא שופר ביומא דא ולסדרא קלין לכוונא ביה בגין לאתערא שופר אחרא דביה כלילן קלי לעילא (ולסדרא קלין בשופר). סדרא קדמאה קלא נפיק ומתעטר לעילא סליק רקיעין ואתבקע בין טורי רמאי ומטי לגביה דאברהם ושריא ברישיה ואתעטר ואתער הוא ואתקן לכורסייא. ובספרא דאגדתא תנינן בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק אתער ואתעטר אברהם ואתקן לכרסייא פקדין עליה (ס"א או"א) אבא. אדהכי סלקא תניינא תקיפא לתברא תוקפי רגיזין. ודא סדרא תניינט ההוא קלא תבירא בתוקפוי וכדין סלקא וכל דינין דיתערון (ס"א דאתערען) קמיה אתברו עד דסליק לאתריה דיצחק. כיון דיצחק אתער וחמי לאברהם מתקן לכורסייא לקיימא קמיה כדין אתכפיא ותבר תוקפא קשיא ובהאי בעי מאן דתקע לכוונא לבא ורעותא בגין לתברא חילא ותוקפא דדינא קשיא. הה"ד אשרי העם יודעי תרועה. יודעי ודאי. סדרא תליתאה קלא נפיק וסליק ובקע כל אינון רקיעין ורחמי מתערן ומטי ההוא קלא לרישיה דיעקב זוהר חלק ג דף ק/א ויעקב אתער וחמי לאברהם מתתקן בגיסא אחרא כדין אחידן תרוייהו ביה ביצחק דא מהאי סטרא ודא מהאי סטרא ולא יכלין תוקפוי לנפקא לבר. והני תלתא סדרין כלהו סדרא חד. סדרא אחרא קלא נפיק וסליק ונטיל לאברהם מאתריה ונגיד ליה לתתא לאתר דתוקפיהון דיצחק שריין וקיימן ליה לאברהם בגווייהו. סדרא תניינא נפיק קלא תבירא לא תקיפא כקדמאה. לא דחליש ההוא קלא דתקע אלא דההוא קלא לאו איהו לגבי יצחק בקדמיתא דתמן תוקפא תקיפא שריא אלא לגבי אינון בי דינא דלתתא דאינון רפויין יתיר וכלהו חמאן לאברהם לגבייהו ואתכפיין קמיה. אדהכי סדרא תליתאה קלא נפיק וסליק ואתעטר ברישיה דיעקב ונגיד ליה לתתא לההוא אתר דאינון גבוראן שריין וקאים לקבלייהו אברהם מהאי סטרא ויעקב מהאי סטרא ואינון באמצעיתא כדין אתכפיין כלהו ומשתכחין (ס"א ומשתככי) באתרייהו. והני כלהו סדרא אחרא תניינא. סדרא בתראה דבעיא לסלקא לון לאתרייהו ולישבא (ס"א ולישרא) בינייהו ליצחק כמלקדמין. בגין דהאי בעא לישרא ליה באתריה ולא יפוק בתוקפוי לבר כדין דינין כלהו אתכפיין ורחמין אתערו. על דא בעי לכוונא לבא ורעותא בהני קלי ולמחהדר בתיובתא קמי מאריהון. כדין כד ישראל מתקני ומסדרי קלין ברעותא דלבא כדקא יאות בשופרא דא אהדר ההוא שופר עלאה. וכד אהדר מעטרא ליה ליעקב ואתתקן כלא. וכורסייא אחרא רמיו וכדין חידו אשתכח בכלא וקב"ה מרחם על עלמא. זכאה חולקהון דישראל דידעין לנגדא ולאמשכא זוהר חלק ג דף ק/ב למאריהון מדינא לרחמי ולתקנא כלהו עלמין על ידייהו. ת"ח לקביל דא תלתא ספרין פתיחין ביומא דא וכמה דרחמין מתערין ודינין קשיין אתכפיין ועאלין לדוכתייהו כך הוא לתתא כגוונא דלעילא דינין קשיין אתכפין ואתעברו מעלמא ומאן אינון אלין אינון רשעים גמורים דאינון דינין קשיין דאתכפיין ואתעברו מעלמא ועל דא נכתבים ונחתמים וכו'. אמר ר' אבא ודאי דא הוא ברירא דמלה בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא בהני מלי. אמר ר' יהודה כתיב זכרון תרועה זכרון עבדינן לכוונא לבא ורעותא ישראל עבדין זכרון לתתא במה בעובדא בגין דיתער מלה כההוא גוונא לעילא. אמר ר' אלעזר כתיב בכסה ליום חגנו דאתכסייא ביה סיהרא והיך אתכסייא. אלא כד קיימא עיבא ושמשא לא נהיר כדין סיהרא אתכסייא ולא נהיר ועל דא מקמי עיבא שמשא לא נהיר כ"ש סיהרא דאתכסייא ולא נהירא ועל דא בכסה ליום חגנו בה"א דאתכסייא סיהרא ובמה נהיר כלא בתיובתא ובקל שופרא דכתיב אשרי העם יודעי תרועה כדין יי' באור פניך יהלכון. ת"ח בהאי יומא אתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל תייבין כלהו בתיובתא שלימתא ואימא עלאה תאבת ונהרת לה והאי יומא נהירו דאימא נטלא ואשתכח חידו בכלא ועל דא כתיב יום הכפורים הוא. יום כפור מבעי ליה מאן יום הכפורים אלא בגין דתרי נהורין נהרין בחד. בוצינא עלאה נהיר לבוצינא תתאה ובהאי יומא מנהורא עלאה נהיר ולא מנהורא דשמשא ובגין כך בכסה ליום חגנו כתיב. רבי אבא שלח ליה לר"ש אמר אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא שלח ליה וגם אמנה ואחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה אתרגיש רבי אבא ארים קליה בכה ואמר ר' ר' בוצינא קדישא ווי ווי לעלמא כד תפוק מניה ווי' לדרא דיהון בעלמא כד תסתלק מנהון וישתארון יתמין מנך. א"ל רבי חייא לר' אבא האי דשלח לקבלך מאי קאמר אמר ודאי לאו זווגא דמלכא במטרוניתא אלא בזמנא דנהרא מאבא עלאה וכד אתנהרא מניה קרינן לה קדש דהא מבי אבא נטלא האי וכדין מזדווגי כחדא בגין דמלכא קדש אקרי דכתיב קדש ישראל ליי' דנטיל מאתר דאקרי קדש. כדין אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי דהא מבי אבא שמא דא ולא מבי אמא ועל דא ותהי לי לאשה לאזדווגא כחדא בזמנא דא ולא בזמנא אחרא דזמנא דנטלא מבי אבא ולא בזמנא דנטלא מבי אימא ויום הכפורים אוכח דתשמיש המטה אסור בגין דזווגא לא אשתכח דהא מבי אימא נטלא ולא מבי אבא. א"ר חייא ודאי זכאה דרא דר"ש שארי בגויה זכאין אינון דקיימין קמיה כל יומא. א"ר אבא בראש השנה נברא אדם וקאים בדינא קמי מאריה ותב זוהר חלק ג דף קא/א בתיובתא וקביל ליה קודשא בריך הוא. אמר ליה אדם אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין בהאי יומא קיימין בדינא ואי יתובון אנא אקבל לון ואיקום מכורסייא דדינא ואתקיים על כורסייא דרחמי וארחם עלייהו. ודוד אמר אהבתי כי ישמע יי' את קולי תחנוני ועל דא כתיב כי עמך הסליחה למען תורא. וכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראה אור: אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם רבי חייא פתח לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. לדוד משכיל הא תנינן בעשרה זיני זמרא אתקרי (נ"א אתתקן) ספר תהלים. בנצוח. בנגון. במשכיל. במכתם. במזמור. בשיר. באשרי. בתפלה. בהודאה. בהללויה. ועלאה מכלהו הללויה והא אוקמוה. הכא משכיל אתריה ידיע מהו משכיל מייא דאחכימו לאינון דשתו להו ההוא אתר (ס"א דמשתדלין בההוא אתר) דאקרי משכיל כד"א משכיל על דבר ימצא טוב. ובגין דאקרי הכי תליא ביה סליחה חירו דחירין הה"ד אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. מאי כסוי חטאה הא אוקמוה דהוא כסוי מב"נ ההוא חטאה דחב לקב"ה ואודי קמי קב"ה אבל (ס"א כסוי חטאה) ת"ח כד ב"נ חטי וחב זמנא חדא ותרין ותלתא ולא אהדר ביה הא חובוי באתגלייא אינון ומפרסמי לון לעילא ומפרסמי לון לתתא וכרוזי אזלין קמיה ומכרזי אסתלקו מסחרניה דפלנייא נזיף הוא ממאריה נזיף הוא לעילא נזיף הוא לתתא ווי ליה דפגים דיוקנא דמאריה ווי ליה דלא חייש ליקרא רמאריה קב"ה גלי חוביה לעילא הדא הוא דכתיב יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. וכד בר נש אזיל בארחא דאמריה ואשתדל בפולחניה ואזדמן ליה חטאה חד כלא מכסין עלוי' עלאין ותתאין דא אקרי כסוי חטאה. א"ל ר' אבא עד כען לא מטית לעקרא דמלה ושפיר קאמרת. והאי דקאמרו חברייא שפיר. אבל אי הכי מכוסה חטאה מבעי ליה מהו כסוי חטאה. אלא תרי מלי דחכמתא אית ביה ותרוייהו הכי. חד כמה דתנינן דעובדין טבין דבר נש עביד בהאי עלמא עבדין ליה בההוא עלמא לבושא יקירא עלאה לאתלבשא בהו. וכד בר נש אתקין עובדין טבין וגברין עליה עובדין בישין ואשגח ביה קב"ה ועובדוי בישין סגיאין ואיהו רשע דאשתכח חטאה קמי מאריה ותוהא על אינון טבאן דעבד בקדמיתא הא אתאביד הוא מכלא מהאי עלמא ומעלמא דאתי. מה עביד קב"ה מאינון טבאן דעביד האי חטאה בקדמיתא. אלא קב"ה אף על גב דההוא רשע חטאה אתעביד. אינון טבאן וזכיין לא אתאבידו אית צדיק דאזיל בארחוי דמלכא עלאה ואתקין לבושוי מעובדוי ועד לא אשלים לבושוי אסתלק. קב"ה אשלים ליה מאינון עובדין דעבד (ס"א דאביד) האי רשע חטאה ואשלים לבושוי לאתתקנא בהו בההוא עלמא הה"ד יכין וצדיק ילבש ההוא חטאה אתקין וצדיק אתחפי ממה דאיהו תקין הה"ד כסוי חטאה (כסוי הוא מידא דחטאה אתחפי מחטאה) וע"ד לא כתיב מכוסה אלא כסוי. וחד. דאתחפי ההוא חטאה דהאי זכאה באינון דאקרון מצולות ים דהא מאן דנפיל במצולות ים לא אשתכח לעלמין בגין דמיין חפין עלייהו (מאן מצולות ים) כד"א ותשליך זוהר חלק ג דף קא/ב במצולות ים כל חטאתם. מאן מצולות ים אלא רזא יקירא הוא והא (ס"א אוקמוה ר"ש אמר) אוקמיה ר"ש ואמר כל אינון דאתו מסטרא תקיפא ואתאחדו בזינין בישין בכתרין תתאין כגון עזאזל ביומא דכפורי דא אקרי מצולות ים כזפטא דכספא כד בחנין ליה בנורא הה"ד הגו סיגים מכסף כך האי מאינון מצולות ים הוא ומצולות ים אקרי מצולות מההוא ים קדישא מצולות זוהמא דכספא ועל דא כל אינון חטאין דישראל שדיין לגויה (ס"א לגביה) והוא קביל לון וישתאבון בגויה. מ"ט בגין דאיהו חטאה אקרי מאי חטאה גרעונא וע"ד הוא גרעונא דכלא ונטל גרעונא דגופא ודנפשא. בהאי יומא נחית האי מצולות ים זוהמא (דכספא) דנפשא ונטיל זוהמא דגופא. מאן היא זוהמא דגופא דא אינון חובין דאתעבידו על ידי דיצר הרע דאקרי מזוהם מנוול. אמר ר' יוסי תנן ונתן אהרן על שני השעירים גורלות אי הכי יקרא הוא דעזאזל חמיתון עבדא דשדי עדבין במאיה ארחיה דעלמא לא נטל אלא מה דיהיב ליה מאריה. אבל בגין דסמאל זמין האי יומא בדלטורא ובגין דלא יהא ליה פטרא (ס"א בהאי עדבא הוא סלקא ביה) יהבין ליה חולקא בהאי. והאי עדבא מגרמיה הוא דסליק ביה דאמר ר' יהודה א"ר יצחק מלה עלאה אשכחנא בעדבא. עדבא דיהושע כתיב ביה על פי הגורל. ע"פ הגורל וואי דאיהו אמר דא חולקא דיהודה דא דבנימין וכו' וכן כלהו אוף הכא כיון דכהנא שוי ידוי אינון עדבין מדלגי וסלקין בידא דכהנא (נ"א דסלקין עדבין בידא דכהנא אינון מדלגי מן ידוי) ושארן באתרייהו הה"ד והשעיר אשר עלה עליו הגורל עלה עליו ודאי. ולא דא בלחודוי אלא בכל זמנא דדלטורא זמין ואתיהיב ליה רשותא בעינן לשואה לקבליה במה דיתעסק ושביק לון לישראל בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא הה"ד ויאמר יי' אל השטן מאין תבא והא תנינן משוט בארץ מאי הוא אלא האי הוא דלטורא רבא מקטרגא דישראל והא אתערו חברייא (דודאי) בההיא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא ולאתפרעא ממצראי אמר אנא אעברנא בארעא קדישא וחמינא דלא אתחזון אלין למיעל בגוה א אנת דאין דינא דינייהו הכא ממצראי מה שניין אלין מאלין או ימותון כלהו כחדא או יהדרון כלהו למצרים ולאו אנת הוא דאמרת ועבדום וענו אותם ת' שנה והא לא סליקו מחושבנא אלא רד"ו ולא יתיר. אמר קב"ה מה אעביד אשתדלותא בעייא הכא לאייתאה לקרבא לקבליה יהיבנא ליה במה דיתעסק וישבוק בהו לבני והא אשתכח במאן דיתעסק מיד אמר ליה השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ. מיד פלג ליה דלטורא במלין ויען השטן את יי' ויאמר החנם ירא איוב אלקים. לרעיא דבעי לאעברא עאניה בחד נהרא אעבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה רעיא הוה חכים אמר מאי אעביד דבעוד דאנא אעבר לטלייא יקטרג הוא בעאני זקיף עינוי וחמי בין עאוא חד תיישא מאלין תיישי ברא דהוה רב ותקיף אמר אשדי דא לקבליה ובעוד דמקטרגי דא בדא אעבר לכל עאנא וישתזבון מניה. כך קב"ה אמר ודאי הא תיישא חד רב ותקיף ואלים אשדי לקבליה ובעוד דהוא ישתדל ביה יעברון בני ולא ישתכח קטיגורא לגבייהו. מיד ויאמר יי' אל השטן השמת לבך עד דקב"ה זווג להו כחדא דכתיב הנו בידך. בעוד דהוא אשתדל ביה שביק לון לישראל ולא אשתכח קטיגורא לגבייהו. אוף הכי בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק (כגוונא דיליה) ובעוד דאיהו אשתדל ביה שביק לון לישראל ומתלא אמרא לזלזולא דבי מלכא הב ליה זעיר חמרא וישבחך קמי מלכא ואי לאו יימא למלכא מלה בישא. לזמנין נטלין לה לההיא מלה עלאי דבי מלכא ומלכא עביר דינא בגיניה. ר' זוהר חלק ג דף קב/א יצחק אמר לשטייא דקאים קמי מלכא הב ליה חמרא ולבתר אימא ליה ואחזי ליה כל אינון טעוון דעבדת וכל אינון בישין והוא ייתי וישבחך ויימא דלא ישתכח בעלמא כוותך אוף הכא הא קאים דלטורא תדיר קמי מלכא. ישראל יהבין ליה האי דורון ובהאי דורון פתקא לכל בישין ולכל טעוון ולכל חובין דעבדו ישראל והוא אתי ומשבח להו לישראל ואתעביד סניגורא עלייהו וקב"ה אהדר כלא לרישא דבישי דעמיה בגין דכתיב כי גחלים אתה חותה על ראשו. א"ר יוסי ווי לון לעמא דעשו בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטורא ממנא דעלייהו דבגיניה אתי לשבחא לון לישראל וקב"ה אהדר כל אינון חובין לרישא דעמיה בגין דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. א"ר יהודה אלמלי הוו ידעי עכו"ם מהאי שעיר לא שבקין לון לישראל יומא חד בעלמא. ת"ח כל ההוא יומא משתדל איהו בההוא שעיר ובגין כך קב"ה מכפר להו ישראל ודכי לון מכלא ולא אשתכח קטגוריא קמיה לבתר הוא אתי ומשבח להו לישראל וכדין שאיל ליה כד"א ויאמר יי' אל השטן מאין תבא אתיב בתושבחתייהו דישראל וקטיגורא אתעביד סניגורא ואזיל ליה. כדין קב"ה אמר לשבעין שרין דחסרין כורסייא חמיתון האי דלטורא היאך קאים על בני תדיר (אסתכמו) הא חדא דאשתכח (ס"א אשתדר) גביה בפתקא דכל חובייהו וכל טעותייהו וכל מה דחטו וחבו קמאי והוא קביל לון כדין אסתכמו כלהו דיהדרון אינון חובין על עמיה. רבי אבא אמר כל אינון חובין וחטאין מתדבקין ביה כמה דכתיב ותשליך במצולות ים כל חטאתם ולבתר כלהו מתהדרן ברישיהון דעמיה הה"ד ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה. בהאי יומא מתעטר כהנא בעטרין עלאין והוא קאים בין עלאי ותתאי ומכפר עליה ועל ביתיה ועל כהני ועל מקדשא ועל ישראל כלהו. תאנא בשעתא דעאל בדמא דכפר מכוין ברישא דמהימנותא ואדי באצבעיה כמה דכתיב והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת והיך עביד בסים בקפטא (ס"א בקטפא) דאצבעא ואדי כמצ"יף בטיצפין דאצבעא לסטרי קפתורא (ס"א קטעורא) (ס"א כפורתא) אדי ואתכוון ושארי לממני אחת. אחת ואחת אחת בלחודהא אחת דכליל כלא. אחת שבחא דכלא, אחת דכלא אהדרן לקבלה אחת רישא דכלא לבתר אחת ואחת דאינון שריין כחדא ברעותא באחוותא ולא מתפרשין לעלמין. בתר דמטא להאי ואחת דהיא אימא דכלא מכאן שארי לממני בזווגא ומני ואמר אחת ושתים. אחת ושלש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע. בגין לאמשכא ולנגדא להאי אחת דהיא אימא (ימא) עלאה בדרגין ידיען לכתרא (ס"א לנהרא לאימא) דאימא תתאה ולאמשכא נהרין עמיקין מאתרייהו לכנסת ישראל. וע"ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא אימא עלאה נהרא לאימא תתאה וע"ד כתיב יום הכפורים כמא דאתמר. א"ר יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל דאי ימות התם יפקוהו מלבר ובמה ידעי בההוא זהוריתא אתידע ואשתמודע כד לא יהפך גווני. בההוא שעתא אשתמודע דכהנא אשתכח לגו בחטאה ואי יפוק בשלם בזהוריתא אתידע ואשתמודע דיהפך גווני לחוור כדין חדוותא היא בעלאי ותתאי. ואי לאו כלהו אשתכחו בצערא והיו ידעי כלא דלא אתקבלו צלותהון. א"ר יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי. הוה ידע כהנא דכלא הוה בחדוה ויפוק בשלם ועם כל דא בצלותיה הוה ידע דמלין נפקין בחדוותא ומתקבלן ומתברכן זוהר חלק ג דף קב/ב כדקא יאות וכדין חדוותא היא בעלאי ותתאי. רבי אלעזר שאל לרבי שמעון אבוי א"ל האי יומא אמאי הוא בהאי אתר תלי ולא בדרגא אחרא דיאות הוא למהוי בדרגא דמלכא שארי יתיר מכלא. א"ל ר"ש אלעזר ברי הכי הוא ודאי ויאות שאלת. ת"ח מלכא קדישא שביק היכליה וביתיה בידא דמטרוניתא ושבק לבנוי עמה בגין לדברא לון ולאלקאה לון ולמשרי בגוויה דאי זכאן מטרוניתא עאלת בחדוותא ביקרא לגבי מלכא. ואי לא זכאן היא ואינון אתהדרו בגלותא והא אוקימנא כמה דכתיב משדד אב יבריח אם. וכתיב ובפשעכם שלחה אמכם. וע"ד אית יומא חד בשתא לאשגחא בהו ולעיינא בהו. וכד אזדמן האי יומא אמא עלאה דכל חירו בידהא אזדמן לקבליה לאסתכלא בהו בישראל וישראל אזדרזו בהאי יומא בכמה פולחנין בכמה צלותין בכמה ענויין כלהו בזכותא כדן אזדמן להו חירו מאתר דכל חירו בידהא דמטרוניתא. בני מלכא בנהא דאתפקדן בידהא כלהו זכאין כלהו בלא חטאן בלא חובין כדין אזדווגת (ס"א וכד אזדמן האי יומא וישראל אזדמנו בהאי יומא בכמה פולחנין בכמה צלותין בכמה ענויין כלהו בזכותא כדין אמא עלאה דכל חירו בידהא אזדמנת לקבלה לאסתכלא בהו בישראל וחמאת בני מלכא בנהא (נ"א ברה) דאתפקדון בידהא דמטרוניתא כלהו זכאין כלהו בלא חטאין בלא חובין כדין אזמינת להו חירו מאתר דכל חירו בידהא דמטרוניתא כדין מטרוניתא עאלת) לגבי מלכא בנהירו בחדווה בשלימו ברעותא דהא רביאת בנין למלכא עלאה כדקא יאות. וכד האי יומא לא אשתכחו כדקא יאות ווי לון ווי לשלוחיהון ווי דהא מטרוניתא אתרחקת מן מלכא ואמא עלאה