{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "42", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 42", "hebrewTitle": "קטע 42", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/42/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/42/", "segments": [{"index": 1, "he": "עליה דב\"נ עד דאשתכח גביה בהאי עול. ובג\"כ הוו אכלי ישראל במצרים חנם. אוף הכא יצא \nלחפשי חנם דהא עבדא הוה וכל מה דעביד חנם הוא בלא עול מלכות שמים. ואע\"ג דחנם הוו \nעובדוהי יצא לחפשי ויהא ליה נייחא. לבתר דאיהו בחירו ואשתכח ביה נייחא יהבין עליה \nעול מההוא אתר דאפיק ליה לחירו. ואי ב\"נ יסרב למיפק לחירו כד\"א ואם אמר יאמר העבד \nאהבתי את אדוני וגו'. הא ודאי פגים ליה להאי אתר דשביק עול מלכותא דלעילא ונטיל עול \nדמאריה. ע\"ד מה כתיב והגישו אדניו אל האלקים והגישו אל הדלת וגו'. והגישו אדניו אל \nהאלקים אל האלקים סתם. לגבי ההוא אתר דפגים ליה דה\"נ אלקים אקרי. ולאן אתר יתקריב \nלגביה אל הדלת או אל המזוזה \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קח/ב\nבגין דהאי אתר פתחא הוא דלעילא ומזוזה אקרי והא אתמר. וכיון דאיהו אכוון לאפגמא \nלהאי אתר ההוא פגימו אשתאר בהדיה ביה בגופיה הה\"ד ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו \nלעולם. יהוי עבדא תחות רגלוי דמאריה עד שתא דיובלא. את אונו אמאי. הא אוקמוה. אבל \nשמיעת תלי בהאי אתר. עשייה לעילא. ובגין דישראל כד קריבו לטורא דסיני והוו ברחימו \nדלבייהו לאתקרבא לקב\"ה אקדימו עשייה לשמיעה דהא שמיעה בקדמיתא ולבתר עשייה. שמיעה \nבהאי שמיטה תליא. וע\"ד הוא פגים להאי שמיעה. יתפגים שמיעה דיליה וישתאר פגימו ביה. \nולא ישתאר הוא עבדא למאריה עד דיתקרב לההוא אתר דפגים ויתפגים הוא קמיה וישתאר ביה \nההוא פגימו ובג\"כ והגישו אדניו אל האלקים סתם כמה דאוקימנא וע\"ד ושבתה הארץ שבת \nליי': \nשש שנים תזרע שדך וגו'. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליי' והא אוקמוה \nדכתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה וגו'. מ\"ט ואכלו אביוני עמך. בנין דמסכני בהאי אתר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תליין. ובגין כך שביק לון למיכל. ועל דא מאן דרחים למסכנא יהיב שלמא בכנסת ישראל \nואוסיף ברכתא בעלמא ויהיב חידו וחילא לאתר דאתקרי צדקה. לארקא ברכתא ולכנסת ישראל \nואוקימנא. וכי תאמרו מה נאכל וגו'. ר' יהודה פתח בטח ביי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה \nאמונה. לעולם ב\"נ יהא זהיר במאריה וידבק לביה במהימנותא עלאה בגין דיהוי שלים \nבמאריה. דכד יהוי שלים ביה לא יכלין לאבאשא ליה כל בני עלמא. ת\"ח בטח ביי' ועשה טוב \nמאי ועשה טוב אלא הכי תנינן בעובדא דלתתא יתער עובדא דלעילא והא אוקמוה. ועשיתם \nאותם כביכול אתון תעבדון להון. בגין דבההוא אתערותא דכלון דאתון עבדין לתתא אתער \nלעילא וע\"ד ועשה טוב כתיב. ואין טוב אלא צדיק דכתיב אמרו צדיק כי טוב כיון דאתון \nעבדין האי ודאי האי טוב יתער כדין שכן ארץ ודעה אמונה וכלא חד. שכן ארץ ארץ עלאה. \nדהא לית לך בעלמא דיכול למשרי בהדה עד דיתער האי טוב לגבה. כיון דיתער ליה כביכול \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הוא עביד ליה וכדין שכן ארץ שרי בגווה איכול איבה אשתעשע בהדה. ורעה אמונה. דא ארץ \nוכלא חד כד\"א ואמונתך בלילות. ורעה אמונה הוי דבר לה בכל רעותך. ואי לא תתער לקבלה \nהאי טוב אתרחק מנה ולא תקרב בהדה לא תקרב לגו אתון נורא יקידתא ואי תקרב בהדה \nבדחילו כמאן דדחיל מן מותא. דהא כדין נורא דליק ואוקיד עלמא בשלהובוי וכיון דאתער \nלקבלה האי טוב כדין שארי בגווה ולא תחדל מנה אנת כדין ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך \nנגה אור. ת\"ח בני מהימנותא מדברי להאי לרעותהון בכל יומא. מאן אינון בני מהימנותא \nאינון דמתערי האי טוב לקבליה ולא חס על דיליה וידעי דהא קב\"ה יהיב ליה יתיר כד\"א יש \nמפזר ונוסף עוד. מ\"ט בגין דהאי אתער ברכאן לקבליה. ולא יימא אי אתן האי השתא מה \nאעביד למחר. אלא קב\"ה יהיב ליה ברכאן עד בלי די כמה דאוקמוה ובג\"כ וכי תאמרו מה \nנאכל בשנה השביעית וגו' מה כתיב וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית. ועשת את התבואה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לשלש השנים. ועשת ועשתה מבעי ליה. מאי ועשת. אלא לאפקא ה' דאית לה שמטה ונייחא ולא \nעביד עבידתא. כתיב ראו כי יי' וגו' נותן לכם ביום הששי לחם ומים וגו'. כגוונא דא \nוצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית וגו': \nרבי חייא ור' יוסי הוו אזלי בארחא פגעו בההוא טורא אשכחו תרי גברי דהוו אזלי אדהכי \nחמו חד ב\"נ דהוה אתי. ואמר לון במטו מנייכו הבו לי מזונא פתא דנהמא דדני תרין יומין \nדתעינא במדבר ולא אכלנא מדי. אשתמיט חד מאינון תרי גברי ואפיק מזוניה דאיהו איתי \nלאורחא ויהיב ליה ואכיל ואעקי לה. א\"ל חברה מה תעבד מן מזונא דהא אנא דידי אכלנא. \nא\"ל ומה עלי דידך אנא אזיל. יהיב גבי ההוא מסכנא עד דאכל כל מה דהוה גביה וההוא \nנהמא דאשתאר יהב ליה לאורחא ואזל ליה. א\"ר חייא לא בעא קב\"ה דמלה דא יתעביד על ידן. \nא\"ר יוסי דילמא דינא אתגזר על ההוא ב\"נ ובעא קב\"ה לזמנא קמיה האי בגין לשזבא ליה. \nעד דהוו אזלי לאה ההוא גברא בארחא. א\"ל חבריה ולא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": " \nזוהר חלק ג דף קיא/א\nאמינא לך דלא תתן נהמא לאחרא. א\"ר חייא לרבי יוסי הא מזונא גבן ניהב ליה למיכל. א\"ר \nיוסי תבעי למיפק מניה זכותא ניזיל ונחמי דהא ודאי בקפטורי דדא טפסא דמותא אתאחיד \nובעא קב\"ה לזמנא זכותיה בגין לשזביה. אדהכי יתיב ההוא ב\"נ ונאים תחות חד אילנא \nוחבריה אתרחיק מניה ויתיב בדרך אחרא א\"ר יוסי לר' חייא השתא ניתיב ונחמי דודאי קב\"ה \nבעי למרחש ליה ניסא קמו ואוריכו אדהכי חמו חד טיפסא בשלהובי קאים גביה. א\"ר חייא \nווי על ההוא ב\"נ דשהתא יימות. א\"ר יוסי זכאה ההוא ב\"נ דקבה ירחיש ליה ניסא. אדהכי \nנחת מאילנא חד חויא ובעא למקטליה. קם ההוא טפסא עליה וקטליה קסטר ברישיה טפסא ואזל \nליה. א\"ר יוסי ולא אמינא לך דקב\"ה בעא למרחש לי' נסא ולא תפוק זכותיה מניה. אדהכי \nאתער ההוא ב\"נ וקם ואזיל ליה אחידו ביה ר' חייא ור' יוסי ויהבו ליה למיכל. בתר דאכל \nאחויאו ליה ניסא דרחיש ליה קב\"ה. פתח ר' יוסי ואמר בטח ביי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אמונה זכאה חולקיה דב\"נ דעביד טוב מדידיה דהא אתער טוב בכ\"י ובמה בצדקה דכד אתער \nצדקה הא טוב כדין אתער לגבי כ\"י וע\"ד כתיב וצדקה תציל ממות מ\"ט בגין דצדקה אילנא \nדחיי הוא. ואתער על ההוא אילנא דמותא ונטיל אינון דאחידן ביה ושזיב לון מן מותא. \nמאן גרים לההוא אילנא דחיי דאתער להאי הוי אימא ההיא צדקה דאיהו עביד כביכול הוא \nעביד ליה לעילא כד\"א עושה צדקה בכל עת. והא אתמר.: \nאם בחקותי תלכו וגו'. ר' חייא פתח עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו \nבלעם בן בעור וגו'. עמי זכר נא זכאה חולקא דעמא דא דמאריהון אוכח לון הכי. עמי זכר \nנא אע\"ג דאתון סטאן מאורחי עמי אתון דלא בעינא למעבד לכו כעובדייכו. ר' יצחק אמר \nזכאה חולקא דעמא דמארייהו אמר לון עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי. מה יעץ בלק \nמלך מואב בכמה מלין ועובדין אמר לשיצאה לכו מעלמא וכמה חרשין אתער לקבלייכו א\"ר \nיוסי אמר לון קב\"ה לישראל זכור נא. ווי דאנן צווחין בכל יומא וגעינן ובכינן זכור \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יי' מה היה לנו זכור יי' לבני אדום ולא בעי לאשגחא עלנא הוא אמר לן בבעו זכור נא \nאין נא אלא לשון בעותא ואנן לא אשגחנא ביה כגוונא דא אנן צוחין זכור יי' מה היה לנו \nזכור יי' לבני אדום זכור עדתך קנית קדם זכרני יי' ברצון עמך ולא בעי לאשגחא עלן. ר' \nיהודה אמר ודאי קב\"האשגח עלן תדיר ודכיר לן אי לאו דאיהו אשגח בהו בישראל ודכיר לון \nלא יקומון חד יומא בגלותא הה\"ד ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'. \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף קיב/ב\nקב\"ה לא עביד לן כעובדנא. ת\"ח בלק חכים הוה ורב חרשין בעובדי ידוי יתיר מן בלעם \nוהכי אוליפנא כל מה דבעי ב\"נ בהאי עלמא בפולחנא דקב\"ה בעי לאתערא בעובדא לתתא \nדבעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא ועובדא דא בעי בקדושה והא אוקמוה. ובאתר דלית עובדא \nאית מלה ובמלה דפומא תלייא עובדא לאתערא לעילא. כמה דבעינן לאתערא קדושה עלאה \nבעובדא ובמלה. הכי נמי אינון דאתיין מסטרא דמסאבותא בעיין לאתערא סטרא דלהון בעובדא \nובמלה דפומא ואע\"ג דבלעם חרשא הוה רב מכל חרשין דעלמא. חרשא עלאה מניה הוה בלק, \nבקסם הוה בלק רב מכל חכימין ובלעם בנחש (והא אוקמוה) קסם ונחש תרין דרגין אינון. \nקסם תלייא בעובדא. נחש לא תלייא בעובדא אלא באסתכלותא ובמלה דפומא וכדין מתערין \nעלייהו רוח מסאבא לאתלבשא בהו ועביד מה דעביד. וישראל קדישין לאו הכי אלא כלהו \nקדישין וכל עובדייהו לאתערא עלייהו רוח קדישא כד\"א עד יערה עלינו רוח ממרום. וע\"ד \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כתיב כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל דהא אינון בסטרא דקדושה עלאה אחידן. ועובדייהו \nבקדושה אתו וקדושה מתערי עלייהו ומתלבשן בה. ות\"ח בקסם הוה בלק רב מכל חכימין ובלעם \nבנחש. וע\"ד בשעתא דבעא בלק לאתחברא עמיה מה כתיב וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים \nבידם (ובלעם עובדוי בנחש). ת\"ח במלה דפומא הוה בלעם רב מכל חרשין דעלמא ובאסתכלותא \nדההוא נחש הוה ידע לכוונא שעתא ועל דא בעא בלק לאשלמא מלה (ס\"א כלא) קסם ונחש. אמר \nליה קב\"ה. רשע הא קדמוך בני. עובדא אית בגווייהו דכל סטרין בישין וזינין בישין \nוחרשין דעלמא לא יכלין לקרבא בהדייהו דכלהו ערקין מקמיה. ומאי איהו אהל מועד ומאני \nקודשא ושמושי מקדשא וקטרת בוסמין דקא מבטל כל רתחא ורוגזא דעלמא דלעילא ותתא ועלוון \nוקרבנין בכל יומא ותרי מזבחות למעבד עובדא מזבחות ושלחן לחם הפנים ואת הכיור ואת \nכנו וכמה שמושין לעובדא למלה דפומא הארון ותרי לוחייא דאורייתא ואהרן לכפרא על עמא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בצלותא בכל יומא. כיון דאשגח ההוא רשע בהאי אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. \nמ\"ט. יי' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. וע\"ד עמי זכר נא בבעו מנייכו הוו דכירין ההוא \nזמנא דאתחברו בלק ובלעם לשיצאה לכו ולא יכילו דאנא אחידנא בכו כאבא דאחיד בבריה ולא \nשביק ליה בידא דאחרא. מן השטים ועד הגלגל מאי דא לקביל דא. אלא אמר קב\"ה לישראל \nבבעו מנייכו הוו דכירין כל זמנא דהויתון אחידן בי ולא יכיל ההוא רשע בחרשוי וקסמוי \nלשלטאה עלייכו. כיון דשבקתון ידייכו לאחדא בי והויתון בשטים מה כתיב ויאכל העם \nוישתחוו לאלקיהם. בגלגל כד\"ט בגלגל שוורים שבחו וכדין שליטו בכו שנאיכון וכל דא \nאמאי למען דעת צדקות יי'. כל אינון צדקות דעבדנא לכו בזמנא דאתון אחידן בי ולא \nשביקנא מלה דעלמא לשלטאה בכו ורוגזא דלעילא ותתא וזיגין בישין לא יכלין לקרבא בכו. \nויאמר אליהם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יי' אלי. ת\"ח בשעתא דעאל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שמשא ותרעין כלהו אסתימו ועאל ליליא ואתחשך כמה חבילי (ס\"א כלבי) שראן משלשליהון \nואזלין ושטאן בעלמא וכמה רברבי ממנן עלייהו דמדברי להו ואית ממנא רברבא על כלא \nמסטרא דשמאלא. וההוא רשע הוה שכיח לגבי ההוא ממנא עלאה מכלא בחרשוי. והוא הוה אמר \nבחרשוי בליליא בזמנא דאיהו שלטא בכל סיעתא דיליה והוא הוה אתי לאשתכחא גביה ואודע \nליה מה דאיהו בעי. כגוונא \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ג דף קיג/א\nדא ויבא אלקים אל לבן הארמי ההוא דשכיח גביה ויבא אלקים אל אבימלך כלהו כגוונא דא \nבכל אתר אקרון ליה באינון חרשין. וע\"ד הוה שכיח בליליא יתיר מביממא והא אוקמוה. וכל \nהני חרשין וחכימין הוו לאבימלך דכתיב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. כתיב הכא \nבעד החלון וכתיב בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. לבן הא אוקמוה. בלעם כדין. ועל דא \nבכלהו כתיב אלקים ויבא אלקים אל בלעם ויבא אלקים אל לבן ויבא אלקים אל אבימלך הו \nאתא לגבייהו ולאו אינון לגביה דהא לית להו אתר זמין. ואי תימא הא כתיב אלקים. אלא \nשמא דא אשתתף בכלא ואפי' ע\"ז נמי אלקים אקרי אלקים אחרים ובכללא דאלקים אחרים אלין \nממנן ובכללא דא הוו ובג\"כ אקרי הכי. וההוא רשע הוה אמר בחרשוי וקרי ליה ואתי לגביה. \nובגין כך כתיב לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יי' אלי. ההוא רשע קא \nמשבח גרמיה דהא לא כתיב ביה אלא ויבא אלקים. ד\"א כאשר ידבר יי' אלי ע\"י דההוא שליחא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דסטרא אחרא ואי תימא הא ביממא אשתכח לגביה (ס\"א כד הוה לגבי בלק אלא) אלא ודאי בנחש \nאסתכלותא הוה ביה ובההוא זמנא הוה מסתכל לכוונא שעתא הה\"ד ולא הלך כפעם בפעם לקראת \nנחשים. וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל. אלא דההוא יומא אסתכל לכוונא שעתא \nולא אשתכח כשאר יומי וכדין חמא דהא רוגזא רבא לא אשתכח בעלמא כדין ידע כי טוב בעיני \nיי' לברך את ישראל. בההוא זמנא שביק גרמיה מכל נחשים דעלמא ולא אסתכל בהו. הה\"ד ולא \nהלך כפעם בפעם לקראת נחשים. ת\"ח בההיא שעתא דרתחא אשתכח כדין שמאלא אתער והוה ידע \nההוא רשע אתר לאחדא בסטרא שמאלא למילט ואסתכל בההוא זמנא ולא אשתכח כדין מה כתיב מה \nאקוב לא קבה קל ומה אזעום לא זעם יי'. ובג\"כ עמי זכר נא מה יעץ בלק וגו'. ומה ענה \nאותו בלעם בן בעור (בגין כך) זכאין אינון ישראל אינון ישראל זכאה חולקהון בעלמא דין \nובעלמא דאתי (דמאריהון אוכח לון הכי): \nאם בחקתי תלכו. אם בחקותי דא אתר דגזירין דאורייתא תליין בההוא אתר כד\"א את חקותי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תשמורו חוק הוא דאקרי הכי וגזירין דאורייתא בה אתכלילן. ואת משפטי תשמורו. משפטי דא \nהוא אתר אחרא עלאה דההיא חקה אחידת ביה ומתחבראן דא בדא דעילאי ותתאי. וכל פקודי \nאורייתא וכל גזרי אורייתא וכל קדושי אורייתא בהני אחידן בגין דהאי תורה שבכתב והאי \nתורה שבע\"פ ועל דא אם בחוקותי כל אינון גזירין ודינין ועונשין ופקודין דאינון בההוא \nאתר דאקרי תורה שבע\"פ חקה. ואת משפטי תשמורו בההוא אתר דאקרי תורה שבכתב כד\"א משפט \nלאלקי יעקב. ודא אחיד בדא ודא בדא וכלא חד ודא הוא כללא דשמא קדישא. ומאן דאעבר על \nפתגמי אורייתא כאלו פגים שמא קדישא בגין דחק ומשפט שמא דקב\"ה הוי ועל דא אם בחקותי \nתלכו דא תורה שבעל פה ואת משפטי תשמרו דא תורה שבכתב. ודא הוא כללא דשמא קדישא. \nועשיתם אותם. מאי ועשיתם אותם. כיון דאמר תלכו ותשמרו אמאי ועשיתם אלא מאן דעביד \nפקודי אורייתא ואזיל באורחוי כביכול כאלו עביד ליה לעילא אמר קב\"ה כאלו עשאני \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואוקמוה וע\"ד ועשיתם אותם. ועשיתם אתם כתיב ודא והואיל ומתערי עלייכו לאתחברא דא \nבדא לאשתכחא שמא קדישא כדקא יאות ועשיתם אתם ודאי. כגוונא דא אר\"ש ויעש דוד שם וכי \nדוד עביד ליה אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא ואנהיג מלכותא \nכדקא יאות כביכול עשה שם לעילא ולא הוה מלכא בעלמא דזכה \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זוהר חלק ג דף קיג/ב\nלהאי כדוד דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקב\"ה עד דסליק שמא קדישא בכורסייה \nבשעתא דסליק נהורא דיממא כביכול הוא עבד שם ממש כד\"א ויקוב בן האשה הישראלית את השם \nויקלל ובג\"כ ויעש דוד שם ועל דא ועשיתם אותם כתיב ואי אתון תשתדלון למעבד לון \nלאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא \nיאות: \nונתתי גשמיכם בעתם וגו'. כל חד וחד יתן חילא דיליה עלייכו מאן אינון ההוא תקונא \nדעבדתון דההוא שמא קדישא כגוונא דא כתיב ושמרו דרך יי' לעשות צדקה ומשפטוכי כיון \nדכתיב ושמרו דרך יי' אמאי לעשות צדקה ומשפט. אלא מאן דנטיר אורחוי דאורייתא כביכול \nהוא עושה צדקה ומשפט ומאי צדקה ומשפט דא קב\"ה. בכה ר\"ש ואמר ווי לון לבני נשא דלא \nידעין ולא משגיחין ביקרא דמאריהון מאן עביד שמא קדישא בכל יומא הוי אימא מאן דיהיב \nצדקה למסכני. ת\"ח הא אוקמוה הכי הוא דמסכנא אחיד ביה בדינא וכל מיכלייהו בדינא הוא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אתר דאקרי צדק כד\"א תפלה לעני כי יעטוף תפלה דא תפלה ש\"י ואוקימנא ומאן דיהיב ליה \nצדקה למסבנא הוא עביד לעילא שמא קדישא שלים כדקא יאות בגין דצדקה דא אילנא דחיי \nוצדקה יהיב לצדק וכד יהיב לצדק כדין אתחבר דא בדא ושמא קדישא אשתכח שלים מאן עביד \nדא אתערותא (ד\"א דעביד אתערותא דא) דלתתא ודאי כאלו עביד שמא קדישא בשלימו. כגוונא \nדאיהו עביד לתתא הכי אתער לעילא ועל דא כתיב אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. \nעושה צדקה דא קבה כביכול הוא עביד ליה. ת\"ח מסכנא הא אתמר מאן הוא אתריה. מ\"ט. בגין \nדמסכנא לא אית ליה מדיליה כלום אלא מה דיהבין ליה וסיהרא לא אית לה נהורא מדילה אלא \nמה דיהיב לה שמשא. ת\"ח אמאי עני חשוב כמת מ\"ט בגין דההוא אתר גרים ליה דהא באתר \nדמותא הוא שכיח ובג\"כ אקרי מת, ההוא דחייס עליה הוא יהיב ליה צדקה אילנא דחיי שריא \nעלוי כד\"א וצדקה תציל ממות. וכגוונא דעביד ב\"נ לתתא הכי נמי עביד לעילא ממש זכאה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "חולקיה דזכי למעבד שמא קדישא לעילא בג\"כ צדקה סליק על כלא, והני מלי צדקה לשמה דהא \nאתער צדקה לצדק לחברא לון כחדא ולמהוי כלא שמא קדישא כדקא יאות דהא צדק לא אתתקן \nולא אשתלים אלא בצדקה דכתיב בצדקה תכונני ולכנסת ישראל אתמר בג\"כ ועשיתם אותם וגו': \n\nונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו. רבי יוסי פתח רגזו ואל תחטאו וגו'. רגזו \nואל תחטאו האי קרא אוקמוה דבעי בר נש לארגזא יצר טוב על יצר הרע ושפיר אבל בשעתא \nדרמש ליליא וב\"נ שכיב על ערסיה כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני \nנשא בעאן לאתרגזא מקמיה קב\"ה ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשיה בגווייהו וישתזיב \nמנייהו. ויבעי ליה לכ\"נ דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה בגין דלא יתער להו לגביה ולא \nישתכחון בהדיה הה\"ד אמרו בלבבכם על מכבכם ודמו סלה. דלא יפיק מנייהו מלה מפומיה. \nת\"ח בשעתא דאתשכחון ישראל זכאין קמיה קב\"ה מה כתיב ונתתי שלום בארץ. האי לעילא. \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דאתי קב\"ה לאתחברא בכנסת ישראל. כדין ושכבתם ואין מחריד. מ\"ט בגין והשבתי חיה רעה \n", "en": ""}]}
