{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "48", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 48", "hebrewTitle": "קטע 48", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/48/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/48/", "segments": [{"index": 1, "he": "ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא ובשלימות דיקנא \nבתקונוי אתקרי בר נש נאמן. דכל דחמי דיקניה תלי ביה מהימנותא. תאנא בצניעותא דספרא \nתליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא בשביעאה (מנהון) משתכחי בעלמא ומתפחתי \nבתליסר תדעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא. האי \nבאריך אפין. בזעיר אפין בכמה. אמר לרבי יצחק קום בקיומך וסלסל בסלסלא דתקונא דמלכא \n(ס\"א בדיקנא) קדישא היאך יתתקנון. קם רבי יצחק פתח ואמר מי אל כמוך נושא עון וגו'. \nישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'. תאנא תליסר מכילין אתחזון הכא וכלהו נפקין \nמתליסר מבועין דמשח רבות דתיקנוי \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קלא/ב\nדיקנא קדישא עתיקא דעתיקין. טמירא דטמירין: \nתנא תקונא דדיקנא טמיר וסתים טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. \nתקונא קדמאה. הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה ושארו נימין \nדדיקנא לאתקנא. מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא אי כל נימין דשער רישא ונימין \nדדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו. (ס\"א בחד מתקלא אתקלו) אמאי אלין אריכין ואלין \nלא אריכין. אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין. ואלין דרישא לא קשיין אלא \nשעיעין. אלא כל נימין שקילין דרישא ודיקנא. דרישא אריכין על כתפין למיגד לרישא (ד\"א \nמרישא) דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה ובגיני כך לא הוו קשיין. וע\"ד \nאתחזן למהוי רכיכי. תאנא מאי דכתיב חכמות בחוץ תרנה. ולבסוף כתיב ברחובות תתן קולה. \nהאי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. אלא חכמות בחוץ תרנה כד נגיד ממוחא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אפין באינון נימין. כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין \nואתעביד חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי \nלהאי כתיב תתן קולה חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין (כאלו מתחבראן לבר \nתרין מוחין ואתעביד חד מוחא באינון נימין) אינון לא אשתכחו קשישין. מ\"ט משום דאי \nאשתכחו קשישין לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו \nקשישא (ס\"א קשיא) ומארי דרוגזא דכתיב דברי חכמים בנחת נשמעים. ומהכא אוליפנא מאן \nדשערוי דרישיה קשישן לאו חכמתא מתישבא עמיה וע\"ד אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. \nמאי לכלא. למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובג\"ד לא תלי שערא דרישא על שערא \nדדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי ולא תלי על דיקנא משום דלא אצטריך \nלאתערבא אלין באלין. דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא כלהו שערי בין דרישא בין דדיקנא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כלהו חוורי כתלגא. ותאנא אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מ\"ט. משום דאינון תקיפא דתקיפין \nלאחסין (נ\"א לאחתא) אינון י\"ג מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין \nוהני מכילן סתימן אינון. דלא יתערבון באחרנין. (ס\"א דאתחסינו לתתא והכי תנינא מקמי \nאודנוי שריין שערי משום דבלחודייהו אינון ולא אתערבו באחרנין) ואי תימא דלית אחרנין \nכוותייהו. לא. דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא מי אל כמוך חד. נושא עון תרי. \nועובר על פשע תלת. לשארית נחלתו ארבע. לא החזיק לעד אפו חמש. כי חפץ חסד הוא שית. \nישוב ירחמנו שבעה. יכבוש עונותינו תמניא. ותשליך במצולות ים כל חטאתם תשעה. תתן אמת \nליעקב עשרה. חסד לאברהם חד סר. אשר נשבעת לאבותינו תריסר. מימי קדם תליסר. לקביל דא \nאל רחום וחנון וגו' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין. אלא משה לא \nאצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. \nאבל בהאי אתר סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה. ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה \nקדישא טמירא דטמירין תקיפין. לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין. מאן חמי דיקנא עלאה \nקדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף (ס\"א אתכסי) מניה ובג\"כ כל שערוי קשישין ותקיפין \nבתקונוי. \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף קלב/א\nואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי אמאי לא הוו דא כדא. דתניא כתיב \nקווצותיו תלתלים שחורות כעורב. וכתיב ושער רישיה כעמר נקא. לא קשיא הא בדיקנא עלאה \nהא בדיקנא תתאה. וע\"ד כד אתייהיבת אורייתא לישראל אתייהיבת באש שחורה על גבי אש \nלבנה. ועקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון \nלעילא מן דיקנא דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו. דיקנא בלחודוי. \nושערי בלחודייהו: \nתקונא קדמאה תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. ותאנא כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא \n(מחומא דלב) ממוחא דרישא (ס\"א מתקוני דרישא) והכא לא פריש הכי דהא לא הוי. אלא \nתקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא הכי אשתכח. (חסר כאן) ומהאי דיקנא אשתמודע כל \nמה דהוי ברישא דאלף עלמין דחתימין (ס\"א אלף עלמין חתימין) בעזקא דדכיא. עזקא דכליל \nכל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי לא הוי אריכא. ולא אתדבק דא בדא ולא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "(ס\"א דכלא) נחתין. אלין שערין. מכד נגדין אתמשכן (ס\"א אלא מכד נחתין אלין שערין \nנגדין ואתמשכן) ותליין. ושירותא דתקונא קדמאה תלתין וחד קוצי שקילן אתמשכן עד רישא \nדפומא. ותלת מאה ותשעין נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו \nבתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן א\"ל. מהו תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא \nמתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. (ס\"א לאתפשטא) (ס\"א לאכפיא \nואתפשטו) ל\"א בהאי סטר ול\"א בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה. מתפרש לאלף עלמין \nדכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי א\"ל ועם כל \nדא האי א\"ל אתכפייא לרחמי. דרחמי דעתיק יומין (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה אמאי עד \nפומא. משום דכתיב (שם) דינא יתיב וספרין וגו' מאי דינא יתיב. יתיב לאתריה דלא שלטא. \nהה\"ד פלא יועץ אל גבור. אל דהוא גבור. ואתבסם בדיוקנא (ס\"א בדיקנא) קדישא דעתיק \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יומין. ורזא דכתיב מי אל כמוך בעתיק יומין אתמר בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה: \nעלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה שליט ונחית. וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי \nתריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא: \nעלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא. שלט ונפיק. ונחית וסליק לשבעה וחמשין אלף דרגין מארי \nדיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא (ס\"א בחיזרא): \nעלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא. שליט ונחית וסליק לצ\"ו אלפין מארי דיללא ומתאחדן \nמני' בבוסיטא לקוסיטרא (ס\"א כבוסינא לקוסרא) ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן \nבמרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא \nאכסיף מניה. מאן חמי טמירותא (ס\"א יקירותא) דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב \nבעיטרא דעטרין עטרין דכל עטרין. עטרין דלא אתכללו בעטרין. עטרין דלא כשאר עטרין. \nעטרין דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון ובג\"כ הני תקונין אינון תקונין דלתתא מנהון \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן בקבלהון. \nברכאן משתכחין (לקבליהון) ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין. כלא זקפן \nלקבליה תקונין דמלכא תקיפא עתיקא סתימא דכלא. וכלהו אתבסמן מתקונין אלין (דמלכא \nעתיקא) תאנא אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין. לא אשתכחו עלאין \nותתאין. וכלא הוי כלא הוי ותניא עד כמה זהירין אלין (ס\"א אתתקן באלין) תקוני \nדדיקנא. עד תליסר (דלתתא) וכל זמנא \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קלב/ב\nדתליסר אלין משתכחין זהירין אלין דלתתא. וכלא. בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא \nדמלכא עתיקא יקירא מכלא. כלא בחד איהו טמירא ויקירא. ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא \nלא אדכר ביה באתר דאורייתא. (ס\"א לא אדכר באורייתא) ולא אתגלייא. ומה דיקנא \nאתגלייא. דיקנא דכהנא רבא עלאה. ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא (מאי \nדיקנא דכהנא רבא) דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין \nלכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה הה\"ד כשמן הטוב עלה ראש יורד על הזקן וגו'. ומנ\"ל. \nדכתיב (שם) שבת אחים גם יחד. גם לרבותכהן גדול דלתתא דכל זמנאדכהנא רבא דלתתא משמש \nבכהונא רבא כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא \nסתימא דכלא. א\"ל רבי שמעון יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא וסבר אפי \nדעתיק יומין עתיקא דעתיקין. זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תקונא תניינא מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. קום ר' חזקיה \nוקאים בקיומך ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא קם ר' חזקיה שארי ואמר אני לדודי \nועלי תשוקתו מי גרם שאני לדודי משום דעלי תשוקתו. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא \nיקירא דבוצינא עלאה נהיר וסליק לתלת מאה וחמשה ועשרין עיבר. וחד חשוך הוה אתמחי \nבההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר \nממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא. דכל פתחין טבין ויקירין בההוא \nפתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם (ס\"א מהו) פשרא דחמית. פתחו ואמרו נושא עון חמיתא. אמר \nדא הוא תקונא תניינא. יתיב. א\"ר שמעון האידנא אתקשר (ס\"א אתבסם) עלמא בריך אנת ר' \nחזקיה לעתיקא דעתיקין. אמר ר\"ש כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא. אסהדנא \nעלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה. דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא \nתקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. \nועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל. הה\"ד ומשה לא ידע כי קרן עור \nפניו ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש \nכלחד מנייהו מפומיכון אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא וכל \nאחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. \nוכד אסתיים לאתפרשא סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא \nקדישא וכן לכל חד וחד. אזדרזו חברין קדישין דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא \nמשיחא. קום ר' חזקיה תניינות. ואוקיר תיקונא תליתאה דדיקנא קדישא. תנא. עד לא קם ר' \nחזקיה קלא נפק ואמר אין מלאך אחד עושה שתי שליחות. אתרגיש ר\"ש ואמר ודאי כל חד וחד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "באתריה. ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא אשתלים שלימתא עלאה. קום ר' חייא. קם ר' חייא \nפתח ואמר ואומר אהה יי' אלקים הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי. וכי ירמיה לא הוה ידע \nלמללא והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא. והוא אמר מלה כדיבא דכתיב הנה לא \nידעתי דבר. אלא (תאנא). ח\"ו דאיהו אמר על דא. אלא הכי אנא מה בין דבור לאמירה. \nאמירה הוא דלא בעי לארמא קלא \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף קלג/א\nדבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין. דכתיב וידבר את כל הדברים האלה לאמר. ותאנא כל \nעלמא שמעו ההוא דבור וכלע למא אזדעזעו. ובגין כך כתיב וידבר ולא כתיב ויאמר אוף הכא \nכתיב הנ הלא ידעתי דבר לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא אי הכי הא כתיב וידבר \nיי' אל משה לאמר. אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה ב\"נ כוותיה. דהוא שמע דבור \nבהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא \nתקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא (ס\"א לאקפא) (נ\"א לאייתאה) לתליתאה דכתיב הן כל \nאלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. (תרי נוסחי) ות\"ח דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה \nהוו דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. \nושערא אפסיק (ס\"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק משום (דכתיב ועובר על פשע) דהאי \nאורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בהאי אורחא משום (נ\"א כובש עונות וכתיב) דכתיב ועובר על פשע למיהב אעברא עד (ס\"א \nעל) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד \nמנייהו. דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולאידיע. תאנא בצניעותא דספרא מהו דכתיב פשע. זכו \nעובר לא זכו פשע. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי\"ן לפ\"א לא זכו עומד ולא \nעובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי בזעיר אפין. כד נחית ההוא אורחא מתחות \nנוקבי חוטמי כתיב ויחר אף יי' בם וילך מאי וילך דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי \nומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח הה\"ד כי רוח יי' נשבה בו ואיננו (ס\"א כי רוח עברה \nבו ואיננו). באריך אפין כתיב ועובד על פשע. וכתיב ורוח עברה ותטהרם. ותאנא הכא כתיב \nעובר על פשע בההוא ארחא. התם ועבר יי' לנגוף את מצרים. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. \nודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר\"ש ודאי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "קב\"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב שוש אשיש ביי' בעתיק יומין \nאתמר. דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין. כלהו \nמארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא סתימין ושתיקין ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי \nאורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי. מאן דאחיד (נ\"א דאחית) ואזהר (ס\"א משום דהאי אורחא \nסימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה. להאי אורחא רשים. דהוא סימנא \nדעתיקא קדישא. תקונא רביעאה מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא. \nהה\"ד לשארית נחלתו. כד\"א ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה הנמצאה ממש. שארית דכתיב \nשארית ישראל לא יעשו עולה. תקונא חמישאה נפיק אורחא אחרא מתחות פומא הה\"ד לא החזיק \nלעד אפו. קום ר' יוסי. קם ר' יוסי פתח ואמר אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלקיו. \nאשרי העם שככה לו. מהו שככה לו. כד\"א וחמת המלך שככה שכיך מרוגזיה. ד\"א שכיך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ברוגזיה הה\"ד ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג דא הוא דינא דדייני. אשרי העם שיי' \nאלקיו. רחמי דרחמי. ד\"א שככה שמא דכליל כל שמהן וקב\"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר \nאנפין ומעביד על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) \nדאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא. שקילן אינון \nבכלא. דא \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קלג/ב\nלעילא ודא לתתא. לעילא עובר על פשע לתתא לא החזיק לעד אפו. ותנינן לא החזיק דלא אית \nאתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארא לאתעברא כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר \nדבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא טב לכלהו דלתתא דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. \nמאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי. כמה דעדן עלאה \nלית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי ועל האי כתיב מה גדלו מעשיך יי' מאד עמקו \nמחשבותיך. אר\"ש יתתקנון עובדך לעלמא דאתי. מעם עתיקא דעתיקין. תקונא שתיתאה מתתקן \nשערא וסליק מלרע לעילא וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא \n(דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא. קם ר' ייסא \nפתח ואמר וחסדי מאתך לא ימוש וכתיב (שם) ובחסד עולם רחמתיך, הני קראי קשיין אהדדי. \nולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד. אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו הא דאמרן \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דעתיקא דעתיקין והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי פאת הזקן. ולא בעי ב\"נ לחבלא האי \nסטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין ובג\"כ בכהן דלתתא כתיב ביה לא יקרחה קרחה בראשם \nופאת זקנם לא יגלחו. מ\"ט בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא דכהן מסטרא דא קא אתי. \nותאנא בצניעותא דספרא בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני ולא לקטעא ליה ולא אשתצי \nמעלמא. והאי דכתיב וחסדי מאתך לא ימוש. חסד דעתיק יומין. ובחסד עולם. חסד דאקרי חסד \nעולם והאי הוא אחרא דז\"א דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד \nדקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובג\"כ כתיב כי חפץ חסד הוא. \nדא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזן ב' \nתפוחין בתקרובתא דבוסמא. שפירן ויאן למיחזי. פתח ר\"ש ואמר כתפוח בעצי היער וגו'. מה \nתפוח זה כליל בתלת גווני. כך קב\"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני ותרין תפוחין אלין \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דאינון תקונא ז' אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא. ובגיניהון אתקיים באור פני מלך \nחיים. ותאנא מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. כתיב יאר יי' \nפניו אליך. וכתיב באור פני מלך חיים. באור פני מלך אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא \nדבוסמא דאמינא. יאר יי' פניו אליך פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן \nדהני בוציני דלבר נהירין. כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר \nכך. תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא עאכ\"ו. תניא. כד אתגליין תרין תפוחין \nאלין אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא \n", "en": ""}]}
