{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "57", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 57", "hebrewTitle": "קטע 57", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/57/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/57/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואצלתי מן הרוח וגו'. ת\"ח דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד \nמלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה דהא \nכמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה בזמנא אוחרנא דבעא מיתה לא קבילו מניה בגין דכלא \nלתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובג\"כ קבילו מניה. וע\"ד \nאשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא ובג\"כ \nאתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה וע\"ד אמר אדני משה \nכלאם מאי כלאם מנע מנהון אינון מלין כד\"א ויכלא העם מהביא. ויכלא הגשם מן השמים. \nמניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו'. \nזכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ\"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר \nנביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א\"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי \nדההוא עלמא כלום א\"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר יש \nדעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. יש רעה דא איהי תוקפא בישא מדי אמאי איהי \nרעה קרא דבתריה אוכח דכתיב איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וגו'. האי קרא קשיא \nכיון דכתיב ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אמאי ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו דהא \nאינו חסר לנפשו כלום. אלא רזא איהו וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין \nכמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. ת\"ח אע\"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא השתא האי \nקרא הכי קאמר דב\"נ אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף קנו/א\nקב\"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן מאי קרן ההוא דאיהו קיים \nדאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בג\"כ בעי לאשארא אבתריה (נ\"א עותריה) להאי קרן והאי \nקרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא ולא \nקיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה וע\"ד איבא דיליה אכיל ב\"נ דזכי בהאי עלמא \nוהקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך \nבתר גרמיה וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה \nבדחילו ולקבלא ליה לעילא. כדין ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו ולמזכי בההוא עותרא \nודאי איש אחר יאכלנו כד\"א יכיל וצדיק ילבש. בג\"כ בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה \nקב\"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא \nלמהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב אם ככה את עושה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לי הרגני נא וגו' וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מנוה ישראל למיכל מסר \nגרמיה למיתה. אמאי. א\"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו משה לא אבאיש קמיה ולא \nשאל למיתה על דשאילו ישראל. ת\"ח משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא \nאחיד צדקה הוה). ובשעתא דא\"ל קב\"ה למשה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חדי משה ואמר \nודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח. דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאחדרו \nלנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי ונפשנו קצה בלחם הקלוקל אמר אי הכי הוא הא דרגא \nדילי פגים. דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן \nעמינדב פגים אמר ואם ככה את עושה ליה רגני נא הרוג דחשיבנא נוקבא במכילא דילה (ואנא \nנחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא \nוע\"ד אמר ואל אראה (אחותי) ברעתי (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה כדין ויאמר יי' אל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "משה אספה לי שבעים איש את שאיל אתר דמותא לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך \nוע\"ד כתיב ואצלתי מן הרוח אשר עליך דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא \nלאנהרא לה וע\"ד ושמתי עליהם בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס\"א ובגיני האי \nמיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים זכא החולקא דמשה דקב\"ה בעי ביקריה \nעליה כתיב ישמח אביך ואמך וגו'. ישמח אביך דא קב\"ה ואמך דא כנסת ישראל. ותגל יולדתך \nדא אימא דמשה דלתתא קב\"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס\"א דהא משה \nאסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה(דכתיב פה אל פה אדבר בו והא אוקימנא בכמה \nאתר): \nויצעק משה אל יי' (לאמר) אל נא רפא נא לה. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא מחד סרי \nאתוון ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף קנו/ב\nלאטרחא יתיר בג\"כ קב\"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב\"ה בעא על יקריהון דצדיקייא \nיתיר על דיליה ולזמנא דאתי עתיד קב\"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו\"ם ולמחדי לון \nבחדוותא דציון דכתיב ובאו ורננו במרום ציון וגו'. וכדין ובא לציון גואל וגו' ברוך \nיי' לעולם אמן ואמן ימלוך יי' לעולם אמן ואמן: \nוידבר יי' אל משה לאמר. שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'. רבי חייא פתח המימיך \nצוית בקר ידעת השחר מקומו שחר כתיב ה\"א אתרחקא משחר מ\"ט. אלא א\"ר חייא בשעתא דנטי \nערב ושמשא נטי למיעל כדין אתחלש תוקפיה כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט \n(לעילא) וכדין בעי ב\"נ לצלאה ולכונא רעותא (ס\"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה דאמר \nרבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט \nויצחק כרי בירא תחותיה כיון דעאל ליליא פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח וכמה חבילין טריקן \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "(אזדריקו) אתפשטו בעלמא וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס\"א \nדבני נשא) ומודעין לון מלין מנהון כדיבן ומנהון קשוט ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב \nלון רשו לחבלא וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. ת\"ח \nכד אתער רוח צפון כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא \nבאתרהא וקב\"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן וכדין כל מאן דיתער למלעי \nבאורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא \nעלאה וכל אינון דאשתכחו (נ\"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני \nהיכלא ואקרון בשמהון ואלין דשימין ביממא. ת\"ח שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא \nשלטא מפלגו ליליא ואילך ואינון אתוון דמנצפך כליל לון אוקמוה לסרבה המשרה נ' הוה \nאסתים להאי ולהאי כדין כתרין כלילן הוא ו' (נ\"א י') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מבועהא בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל \nסטרין. (ס\"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה תלת מהאי סטרא וארבע \nמהאי סטרא. כל\"ך. וסימן כלך יפה רעיתי ומום אין בך ן' דכר ונוקבא כליל כחדא דא כליל \nתלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית ואוקימנא באלין תרין אתוון ס' ן' אתכללו תריסר אתוון \nסליק מנייהו תרי חד לאתר חד וחד לאתר חד כל\"ך סעפ\"ה יאע\"וצה. הכי אתגליפו אתוון \nורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב. בתר דאסתלק ליליא \nוצפרא נהיר כדין ה' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין ידעת השחר מקומו דידע לאעלאה \nלארעא א\"ל קב\"ה משה כד אתי נהורא דשמשא אתכליל סיהרא \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף קנז/א\nבגוויה השתא דאנת שמשא היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא לא נהיר סיהרא אלא בשעתא \nדאתכניש שמשא אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה שלח לך אנשים לגרמך בגין \nלמנדע. ת\"ח משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא. לאו הכי אלא ידע \nוהוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק ושלח לאלין מאללי כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות לא \nשלח זמנא אחרא עד דקב\"ה אחזי ליה דכתיב עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ. וכתיב \nויראהו יי' את כל הארץ. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא \nכלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון היש בה \nעץ וכי מה הוא דקאמר ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם \nיש בה עץ. הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי עץ דא אילנא דחיי ותמן לא הוה אלא בג\"ע \nדארעא אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן ואי לא לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כתיב וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת. מאן עצים הכא ומאן הוא דא אלא דא צלפחד והוה \nדייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת \nהה\"ד כי בחטאו מת בחטא ו' מת (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים \nולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא וע\"ד לא \nאתמר באתגלייא וקב\"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש \nוקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה וע\"ד אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר \nלמהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב\"ה דכתיב כן בנות \nצלפחד דוברות אתידע דהא אתכפר חוביה. ת\"ח ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא \nחיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. \nוע\"ד אמר שלמה דבש מצאת אכול דייך וגו'. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וע\"ד ארן חסר בלא וא\"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר \nבחד דכתיב כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן נקוד לעילא. א\"ר יצחק משה אילנא דחיי \nנקט וע\"ד בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובג\"כ אמר היש בה עץ אם אין והתחזקתם \nולקחתם מפרי הארץ דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים \nותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת\"ח: \nשלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו \nונפש אדוניו ישיב. כצנת שלג ביום קציר דאהני לגופא ולנפשא ציר נאמן לשולחיו. אלו \nכלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע ונפש אדוניו ישיב. דאהדרו שכינתא לדיירא \nבהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו \nלאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון \nדשדר יהושע ונפש אדוניו ישיב. רבי חזקיה ור' ייסא הוו אזלי בארחא אמר רבי ייסא לר' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון \nדאמר שלמה כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'. ותנינן דכל מלוי דשלמה \nמלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון \nדלאו בני \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ג דף קנז/ב\nמהימנותא אשתכח ביה. א\"ל ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד ב\"נ \nדהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון \nיודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק \nלהאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר \nדשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. \nיתבו. אמר לון ההוא ב\"נ השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא \nעיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. \nאבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא ב\"נ אימא מלך דלזמנין \nבאפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. א\"ל האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ\"א \nכמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי \nכך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא \nאמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב\"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה \nאחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין \nגרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב אמרתי אני בלבי \nעל דברת בני האדם לכרם האלקים ולראות שהם בהמה המה להם. אמרתי אני בלבי וחשיבנא \nבהאי לאסתכלא על מה. על דברת בני האדם על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי לבדם האלקים \nבלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא ולראות שהם בהמה המה \nלהם. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם \nבלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא וע\"ד המה להם ולא לאחרנין ומה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דעתא דלהון כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'. תיפח רוחיהון דאינון \nבעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא \nייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא קרא אבתריה ואמר. ומי יודע רוח בני האדם \nהעולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי \nביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא רוח בני האדם העולה היא למעלה לאתר עלאה לאתר \nיקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי \nואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא העולה היא למעלה. ורוח הבהמה היורדת היא \nלמטה לארץ ולאו לההוא אתר דהוה כל ב\"נ דכתיב ביה בצלם אלקים עשה את האדם וכתיב נר \nיי' נשמת אדם. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון \nעלייהו כתיב יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יי' דוחה. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי \nנפשי את יי' הללויה. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך \nולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. \n \nזוהר חלק ג דף קנח/א\nתו אסר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר זה רע \nבכל אשר נעשה תחת השמש. זה רע ודאי. מאי זה רע דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא \nוחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב\"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הה\"ד כי לא \nאל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. על דא אמר זה רע דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד \nלכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו \nואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב\"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין \nולא בעלמא דאתי הה\"ד ואחריו אל המתים. ת\"ח קב\"ה אזהר לבני עלמא ואמר ובחרת בחיים \nלמען תחיה (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מהימנותא מאי קא אמרי כי מי אשר יבחר וגו'. אע\"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס\"א בההוא \nעלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא \nדא בידייהו (שם) כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. היך יהא לן חיין בההוא עלמא וע\"ד \nזה רע ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע\"ג דכל הני קראי תשכח \nסמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי \nמהימנותא דלית לון חולקא בקב\"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. א\"ל תבעי דנתחבר בהדך ותזיל \nבהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. \nאמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר מקצה רגלים \nחמס שותה שולח דברים ביד כסיל. ת\"ח מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי \nמהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. אזלו רבי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חזקיה ור' ייסא עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. \nאמרו מה שמיה דההוא ב\"נ אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדדו ליה חברייא \nדבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א\"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל \nיומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין \nדאמר קרא (שם) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה \nהוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. ת\"ח אליעזר עבד \nאברהם מבני כנען הוה. כד\"א כנען בידו מאזני מרמה. וכנען כתיב עליה ארור כנען עבד \nעבדים יהיה לאחיו. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה בא ברוך יי' ברוך יי' ממש \nועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא \nדאתברך בשמיה דקב\"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וישלח אותם משה וגו'. כלם אנשים. כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו \nלגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן \nמלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא \nלא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: \n \nזוהר חלק ג דף קנח/ב\n", "en": ""}]}
