{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "65", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 65", "hebrewTitle": "קטע 65", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/65/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/65/", "segments": [{"index": 1, "he": "וידכי לההוא רוגזא ורחמין מתערין: \nרבי אלעזר (נ\"א רבי אבא אמר אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלוים בגין דאינון \nגזעא ושרשא דליואי וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו דבעי כהנא לאתקנא להו דאע\"ג דקריבין \nאינון לקודשא לא ייעלון אלא בתקונא דכהנא דהוא ידע סימנא דימטון לגביה ולא יתיר וכד \nמכסיא למאני קודשא כד כסויא אחרא שרי ואסיר לון לקרבא למחמי דהא מלח בחשאי לא אית \nלגבייהו אלא לכהני (וע\"ד) דמלה דלהון ועובדא דלהון ברזא ובחשאי וליוא לארמא קלא. \nבג\"כ כהני בחשאי וברזא וע\"ד אסיר לון חמדא דחמרא לארמא קלא ולגלאה רזין איהו בג\"כ \nליואי אתמסרו לארמא קלא דהא בדינא אתאחד דינא באתגלייא איהו ולפרסמא מלה קמי כלא \nאבל כהנא כל מלוי ברזא ובחשאי ולאו באתגלייא (סימנא דכלא שמאל תהא דוחה וימין \nמקרבת) בגין דאיהו ימינא (מקרב) כד דינין שריין בעלמא מסטרא דשמאלא ימינא יהא מקרבא \nובמה בקטורת דאיהו בחשאי ברזא דקיק ופנימאה מכלא. ת\"ח כד האי מדבחא אחרא שארי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לאתערא אתערותא כד לא ישתכחו זכאין מדבחא פנימאה אתער לגביה וקאים לקבליה ודינין \nמשתככי וע\"ד קיימא לקבל דא וכדין דינא אסתלק ר' אלעזר אמר (שם) זאת עבודת בני קהת \nבאהל מועד קדש הקדשים בשעתא דבני קהת נטלין קדש קדשים כדין אתי כהנא וחפי כלא עד לא \nיקרבון לנטלא ליה ולא הוו חמאן לעלין מה דאינון נטלין אלא בכסוייא מנייהו כמה דכתיב \n(שם) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך ורוב כסוייא דמאני מקדשא \nתכלת איהו בגין דתכלת הא אוקמוה ואתמר. בתר דאתכסייא כלא מקרבין בני קהת דנטלין ולא \nמקרבין אלא באינון בדים דנפקין לבר הה\"ד (שם) וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש וגו' \nבנסוע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת וגו' בג\"כ קטרת דאיהי פנימאה וכל מה די \nברזא לכהנא אתמסר וע\"ד ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל ויתן את הקטרת \nדאיהו פנימאה רזא דכהנא כדין ויכפר על העם ויעמוד בין החיים בין אילנא דמותא כדין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ימינא קריב דא בדא ותעצר המגפה זכאה חולקא דכהנא. דכהנא אית ליה חילא לעילא ואית \nליה חילא לתתא והוא גרים שלמא לעילא ותתא ובכל זמנא שמאלא פלח לימינא הה\"ד וילוו \nעליך וישרתוך וימינא בשמאלא משתכחי במקדש: \nרבי אלעזר הוה קאים קמיה דרבי שמעון אבוה. א\"ל כתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל \nימי הבלך א\"ל ת\"ח ראה חיים עם אשה אשר אהבת (ס\"א והוה אמר ר\"ש כתיב ראה חיים עם אשה \nאשר אהבת) דא הוא רזא דבעי בר נש לאכללא חיים באתר דא. דא בלא דא לא אזלא. ובעי ב\"נ \nלאכללא מדת יום בלילה ומדת לילה ביום ודא הוא ראה חיים עם אשה אשר אהבת מ\"ט בגין כי \nהוא חלקך בחיים דחיים לא שראן אלא על דא ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש כמה דאמר בכל \nדרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך. ות\"ח כל מלו דשלמה מלכא כלהו סתימין לגו בחכמתא והני \nקראי אתחזון דהותרה רצועה כמה דכתיב (נ\"א א\"ל ר\"א כתיב) בתריה כל אשר תמצא ידך \nלעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון וגו' האי קרא אית לאסתכלא ביה כל אשר תמצא ידך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לעשות בכחך עשה וכי שלמה \n \nזוהר חלק ג דף קעח/א\nדחכמתא עלאה ביה יתיר על כל בני עלמא אמר הכי אלא (נ\"א א\"ל) כל מלוי דשלמה מלכא על \nרזא דחכמתא אתמרו. ת\"ח כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה דא הוא דבעי בר נש לאכללא \nשמאלא בימינא וכל מה דהוא עביד מבעי ליה דלא יהון אלא כלילן בימינא. כל אשר תמצא \nידך. דא שמאלא. לעשות בכחך דא הוא ימינא כד\"א ימינך יי' נאדרי בכח. וכיון דבר נש \nיזדהר דכל עובדוי יהון לסטרא דימינא ויכליל שמאלא בימינא כדין קב\"ה שארי בגוויה \nבהאי עלמא ויכניש ליה לגביה לההוא עלמא דאתי ולא יימא בר נש בשעתא דאתינא לההוא \nעלמא כדין אתבע מן מלכא רחמי ואיתוב קמיה אלא כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בתר \nדיסתלק בר נש מהאי עלמא אלא אי בעי בר נש דמלכא קדישא ינהיר ליה לההוא עלמא ויתן \nליה חולקא לעלמא דאתי ישתדל בהאי עלמא לאכללא עובדוי בימינא. וכל עובדוי יהון לשמא \nדקב\"ה דהא לבתר כד יתכניש מהאי עלמא לאתדנא בדינא תקיפא בדינא דגיהנם לית תמן עיטא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וחכמה וסכלתנו לאשתזבא מן דינא. ד\"א כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול. בגיהנם \nאית ביה מדורין על מדורין. מדורא תתאה שאול. מדורא תתאה מניה אבדון ודא סמיך לדא. \nמאן דנחית לשאול ידונון ליה ומתמן יצפצף ועולה הה\"ד מוריד שאול ויעל ומאן דנחית \nלאבדון תו לא סליק לעלמין. מאן דאית ביה עובדא טבא או דאיהו (ס\"א אי טבא איהו) מארי \nדחושבנא הא אוקמוה דבכל ליליא ולילא עד לא ישכב ועד לא נאים בעי בר נש למעבד חושבנא \nמעובדוי דעבד כל ההוא יומא ויתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי מ\"ט בההיא שעתא בגין \nדההיא שעתא אילנא דמותא שארי בעלמא וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא ובעי בההיא שעתא \nלמעבד חושבנא מעובדוי ויודי עלייהו בגין דאיהי שעתא דמותא ואלין אקרון מארי \nדחושבנא. וכן מאן דאשתדל בדעת ובחכמה למנדע למאריה כד יעברון ליה לאסתכאה ולאסתכלא \nבאינון חייבין דאתטרידו בגיהנם ובדרגא דשאול וכלהו צווחין מאינון דרגין הוא לא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ישתאר תמן ולא ישתכח בינייהו ועל דא אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ולא ישתכח \nאלא לעילא לעילא באתר דכמה נהורין ובוצינין וכמה כסופין שארן ביה וקב\"ה אתי (ביה) \n(ס\"א ותאיב ליה) לאשתעשעא עם שאר צדיקייא די בגן עדן. זכאה חולקהון דצדיקייא בהאי \nעלמא ובעלמא דאתי עלייהו כתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך: \nועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגו'. רבי אבא פתח היושב על חוג הארץ וגו'. ת\"ח כד \nבעא קב\"ה למברי עלמא סליק ברעותא קמיה וברא ליה באורייתא (ס\"א כד סליק ברעותא קמי \nקב\"ה למברי עלמא אסתכל באורייתא וברא ליה) ובה אשתכלל הה\"ד בהכינו שמים שם אני \nוכתיב (שם) ואהיה אצלו אמון. והא אוקמוה אל תקרי אמון אלא אומן. כד אתי למברי אדם \nוהא אתמר אמרה תורה וכי למגנא אתקריאת ארך אפים ורב חסד. בההיא שעתא דנפק אדם לעלמא \nהוה זיו פרצופא דיליה מעילא ומתתא והוו דחלין מניה כל בריין ואוקמוה. ת\"ח לא אתקיים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עלמא ולא אשתלים עד ההיא שעתא דנפק אדם בשלימו דכלא ואתקדש יומא ואתתקן כרסייא \nקדישא למלכא כדין אשתלימו עלאי ותתאי ואשתכחו חדוון בכלהו עלמין בההיא שעתא דבעא \nיומא לאתקדשא הוו נפקי רוחיהון דשדין לאתברי גופא דלהון ואתקדש יומא ולא אתבריאו \nואשתאר עלמא כמה דאתפגים מעבידתא ואסתחר \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "זוהר חלק ג דף קעח/ב\n(ס\"א ואתחסר) כיון דאתקדשו (עלמין) ישראל ואשתלימו בדרגיהון ואשתכחו ליואי בסטר \nשמאלא כד (ס\"א כדין) אשתלים ההוא פגימא דעלמא דמסטר שמאלא וע\"ד בעאן לאתדכאה ליואי \nוכדין כלא אתכליל בימינא ועלמא לא אתפגים ובג\"כ כתיב ועבד הלוי הוא. הוא אשלים לסטר \nשמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא ואפי' ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב\"ה \nעלמא. ליואה בארונא אשלים לכלא מאי בארונא בההוא מטולא דהוו נטלי במשכנא אשתלים כל \nההוא פגימו על ידיה הוא לעילא לשמאלא הוא אתכליל בימינא תו הוא דא עתיקא (ס\"א ת\"ח \nול\"ג מן תו) אלמלי דינא לא אשתכח בעלמא לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עלאה ולא \nישתדלון בני נשא באורייתא ולא יתקיימו פקודי אורייתא פולחנא שלימותא דישתכח בעלמא \nלגבי מלכא קדישא מאן עביד ליה הוי אומר דא ליואה. תו ועבד הלוי הוא כד\"א כי יי' הוא \nהאלקים הוא אשלים שלימותא למיהוי כלא חד הוא פשיטא לקבלא לכנסת ישראל כד\"א שמאלו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תחת לראשי בגין לחברא זווגא כחדא מאן אתער רחימותא הוי אומר הוא. תו הוא כד\"א שמאלו \nתחת לראשי בגין לחברא זווגא כחדא מאן אתער רחימותא הוי אומר הוא. תו הוא כד\"א (ס\"א \nתו הוא דא עתיקא כד\"א כי יי' הוא האלקים) הוא עשנו ולא אנחנו עמו בג\"כ הוא לתתא הוא \nלעילא הוא אתגלייא הוא סתים הוא אלקים. ר' יצחק אמר זמין קב\"ה לאנהרא לסיהרא כהנורא \nדשמשא ונהורא דשמשא יהא על חד שבע זמנין הה\"ד וחיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. וכתיב \nלא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף. וכתיב (שם) לא יהיה לך עוד השמש וגו': \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קעט/ב\nוידבר יי' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יי' לאמר וגו'. ר' יוסי פתח \nוזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. ת\"ח מלין דאורייתא קדישין אינון עלאין אינון \nמתיקין אינון כמה דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו' מאן דאשתדל \nבאורייתא כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני וקביל אורייתא הה\"ד היום הזה נהיית לעם \nוהא אוקמוה חברייא כתיב הכא זאת חקת התורה וכתיב וזאת התורה מה בין האי להאי. אלא \nרזא עלאה הוא והכי אוליפנא. וזאת התורה לאחזאה כלא ביחודא חד ולאכללא כנ\"י בקב\"ה \nלאשתכחא כלא חד. בגיני כך וזאת התורה אמאי תוספת וא\"ו אלא הא אתמר לאחזאה דכלא חד \nבלא פרודא וזאת כלל ופרט כחדא דכר ונוקבא ובג\"כ וזאת התורה ודאי. אבל זאת בלא תוספת \nוא\"ו חקת התורה ודאי ולא התורה. דינא דאורייתא דגזרה דאורייתא. ת\"ח זאת אשר ללוים \nולא וזאת דהא מסטרא דדינא (קשיא) קא אתיין ולא מסטרא דרחמי. א\"ר יהודה והא כתיב \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וזאת עשו להם וחיו ודא בליואי אתמר ואת אמרת זאת ולא וזאת. א\"ל ודאי הכי הוא וקרא \nמוכח מאן דאחיד סמא דמותא אי לא יערב ביה סמא דחיי הא ודאי ימות וע\"ד וזאת עשו להם \nוחיו ולא ימותו בגין דסמא דחיי מערב בהדיה וזאת עשו וחיו ולא ימותו ודאי וזאת \nאצטריך להו ולא זאת. בגיני כך וזאת התורה ממש ביחודא חד ביחודא שלים כללא דדכר \nונוקבא ידו\"ד. זאת ה' בלחודוי וע\"ד זאת חוקת התורה: \nרבי שמעון ור' אבא ור' אלעזר ור' יצחק הוו שכיחי בבי ר' פנחס בן יאיר אמר ר' פנחס \nלר' שמעון במטותא מנך אנת דאוקמי עלך לעילא ומילך באתגלייא מה דלא אתיהיב רשותא \nלב\"נ אחרא. בפרשתא דא אימא מלה חדתא א\"ל ומאי היא א\"ל זאת חקת התורה. א\"ל הא שאר \nחברייא יאמרו \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "זוהר חלק ג דף קפ/א\nאמר לר' אלעזר בריה אלעזר קום בקיומך ואימא מלה חד בפרשתא דא וחברייא יימרון אבתרך. \nקם ר' אלעזר ואמר וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים וגו'. האי קרא אית \nלאסתכלא ביה אי אינון קדמאי עבדי הסכמה דא בדינא דאורייתא ואתו בתראי ובטלוה אמאי \nבטלוה והא מאן דבטיל מלה דאורייתא כאילו חריב עלמא שלים. ואי לאו איהו בדינא \nדאורייתא אלא הסכמה בעלמא אמאי נעל הכא. אלא ודאי בדינא דאורייתא הוה וברזא עלאה \nאתעבידת מלה ובגין דהוו קדמאי חסידי זכאי מלה דא אתגלייא בינייהו ומדאסגיאו חייבי \nבעלמא אתעבידת (ס\"א אעברו) האי מלה בגוונא אחרא בגין לאתכסאה מלין דאינון ברזא עלאה \n(והא אוקמוה. ת\"ח ויאמר אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך וגו'. וכי אמאי נעל הכא \nאלא אתמר דפקיד ליה על אתא לאתפרשא מנה ולאזדווגא (ס\"א באתר) באתתא אחרא דנהירו \nקדישא עלאה ואיהי שכינתא וההוא נעל אוקים ליה באתר אחרא (ס\"א ואיהי שכינתא) אעבר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ליה מהאי עלמא ואוקים ליה בעלמא אחרא וע\"ד כל מה דיהיב מיתא לבר נש בחלמא טב נטיל \nמאניה מן ביתא ביש כגון סנדליה. מ\"ט בגין דאעבר רגליה דאינון קיומא דבר נש מהאי \nעלמא וכניש לון לעלמא אחרא אתר דמותא שארי ביה דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. \n(מאי היא בת נדיב דא בת דאברהם דכתיב נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם ולא אלקי \nיצחק) ורזא דמלה בין חברייא איהו. ודא כד מיתא נטיל לון אבל בזמנא דחייא שליף \nמסאניה ויהיב לבר נש אחרא בגין לקיימא קיים קא עביד בגזירא דלעילא נעל דחליצה \nכגוונא דלעילא נעל אחרא וכלא אתר חד (ס\"א כלא אתייחד) (נ\"א רזא חדא). ת\"ח ההוא מיתא \nדאסתלק מעלמא בלא בנין האי בת נדיב לא כנישת ליה לההוא בר נש לגבה ואזיל לאתטרדא \nבעלמ' דלא אשכח אתר וקב\"ה חייס עליה ופקיד לאחוהי למפרק ליה לאתבא ולאתתקנא בעפרא \nאחרא כמה דכתיב ואדם על עפר ישוב ואוקמוה. ואי ההוא פרוקא לא בעי לקיימא לאחוהי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בהאי עלמא בעי למקטר חד נעל ברגליה וההיא אתתא דתשרי ליה ומקבלא לההוא נעל לגבה \nאמאי נעל אלא בגין דההוא נעל בגין מיתא הוא (ס\"א בגין דההוא נעל קיומא דמיתא הוה \nבהאי עלמא) ואתיהיב ברגליה דחייא אחוהי ואתתא מקבלה לההוא נעל לגבה לאחזאה דהא ההוא \nמיתא בין חייא אהדר בעובדא דא וחיא בהפוכא מההוא נעל דנטיל מיתא מחייא והשתא האי \nנעל נטיל חייא ממיתא ובההוא נעל ההוא מיתא לא אזיל בין בחייא (נ\"א ובעי נעל דההיא \nמיתא דא אזל ביה בחייוי) ואתתא נטלא ליה לגבה לאחזאה דההיא אתתא עטרת בעלה נטלא ליה \nומקבלא ליה לגבה ובעי לבטשא ליה לההוא נעל בארעא לאחזאה דשכיך גופיה דההוא מיתא \nוקב\"ה לזמנא דא או לבתר זמנא חייס עליה ויקבל ליה לעלמא אחרא. תו בטשותא דההוא נעל \nבידא (ס\"א מידא) דאתתא לארעא לאחזאה דהא יתבני ההוא מיתא בעפרא אחרא דהאי עלמא \nוהשתא יתוב לעפריה דהוה מתמן בקדמיתא (אכדין יתוב לעפרה) וכדין ההיא אתתא תשתרי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "למעבד זרעא אחרא ואוקמוה. ת\"ח ע\"ד מאן דבעי לקיימא קיים נטיל נעליה ויהב לחבריה \nלקיימא עליה קיימא הה\"ד וזאת לפנים בישראל על הגאולה מאי וזאת קיימא שלים בכלא. \nלפנים בישראל כד הוו צנועין קדישין. לקיים כל דבר כל דבר ממש דהא דא הוא קיומא \nוכדין וזאת התעודה בישראל ודאי דלא תימא דהסכמה בעלמא היא ומדעתייהו עבדי לה אלא \nקיומא עלאה הוה למהוי עובדיהון (בקיומא) לרזא דלעילא כיון דאסגיאו חייבין בעלמא \nכסיאו מלה בגוונא אחרא בכנפא דמלבושא והאי מלבושא היא תקונא עלאה ורזא דמלה ולא \nיגלה כנף אביו כתיב. \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זוהר חלק ג דף קפ/ב\nזאת חקת התורה זאת דא את קיימא דלא אתפרש דא מן דא (וכד אתפרע דא כלה) דאקרי זה \nומנוקב עייל לדכר וע\"ד שמו\"ר וזכו\"ר כחדא מחבר חקת התורה חק התורה מבעי ליה מה חקת \nאלא חקת ודאי ואוקימנא ה' ד' הות (נ\"א חק) והא אתמר. אבל ת' הוא ד' ונ' מחבר כחדא \nונו\"ן הא אתמר נו\"ן אמאי אקראי הכי בנו\"ן אלא כד\"א ולא תונו איש את עמיתו. דהשתא \nהיא באנפהא נחירין ועבדא אונאה לבני נשא לבתר מחיא כחויא ושצי וקטיל ואמרה לא פעלתי \nאון ועל דא הכי אקרי בנו\"ן דאתמר עלייה ת' כלא כחדא דל\"ת נו\"ן ד' נו\"ן דלית רי\"ש \n(ה\"א ה\"א) רי\"ש ודל\"ת חד מלה הוא ובאתוו\"ן גליפין אנון ת\"ח חקות (ס\"א אינון חו\"ק \nו\"ת וכלא חד מלה: \nיש כאן רעיא מהימנא דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה האי פרה לדכיותא קא אתייא \nלדכאה למסאבי פרה דקבילת מן שמאלא ומאן הוא לשמאלא שור כד\"א ופני שור מהשמאל. אדומה \nסומקא כוורדא דכתיב כשושנה בין החוחים אדומה גזרת דינא. תמימה מאי תמימה כמה דתנינן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שור תם ושור מועד. שור תם דינא רפייא שור מועד דינא קשיא. אוף הכא תמימה דינא רפייא \nגבורה תתאה דא היא תמימה. גבור עלאה דא היא דינא קשיא והיא יד החזקה תקיפא. אשר אין \nבה מום כד\"א כלך יפה רעיתי ומום אין בך. אשר לא עלה עליה עול. על כתיב כד\"א ונאם \nהגבר הוקם על. מ\"ט בגין דהיא שלומי אמוני ישראל ועליה לאו היא אלא עמה. אשר לא עלה \nעליה על היינו דכתיב בתולת ישראל בתולה ואיש לא ידעה: \nונתתם אותה אל אלעזר. מצוותה בסגן ואוקמוה. מ\"ט ליה ולא לאהרן אלא אהרן שושבינא \nדמטרוניתא ועוד דאהרן לא אתי מסטרא דטהור אלא מסטרא דקדוש ובגין דדא אתייא לטהרה לא \nאתייהיב ליה. כל מלה דהאי פרה היא בשבע ז' כבוסים וכו' והא אתמר. מ\"ט בגין דהיא שבע \nשני שמטה ובת שבע אתקרי וע\"ד כל עובדוי בשבע. ת\"ח כל מאי דאתעביד מהאי פרה בגין \nלדכאה ולא לקדשא ואע\"ג דאתייהיב לסגן הוא לא שחיט ולא שריף בגין דלא ישתכח דינא \nבסטרוי וכ\"ש אהרן דאיהו בדרגא שלים יתר דלא בעי לאשתכחא תמן ולאזדמנא תמן. האי פרה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כיון דאתעביד אפר בעי למשדי ביה עץ ארז ואזוב ושני תולעת והא אלין אתמרו. ואסף איש \nטהור ולא קדוש. והניח מחוץ למחנה במקום טהור דהא טהור לא אקרי אלא מן סטרא דמסאב \nבקדמיתא רזא דכלא האי דכתיב למי נדה חטאת היא בגין דכל דינין תתאין וכל אינון דאתו \nמסטרא דמסאבא כד איהו ינקא מסטרא אחרא ויתיבת בדינא כד\"א מלאה דם הודשנה מחלב כדין \nכלהו מתערי ומסתלקי ושראן בעלמא כיון דעבדי האי עובדא דלתתא וכל האי דינא באתר דא \nדהאי פרה ורמאן עלה עץ \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "זוהר חלק ג דף קפא/א\nארז וגו'. כדין אתחלש חילא דלהון ובכל אתר דשראן אתברו ואתחלשו וערקין מניה דהאי \nחילא דלהון אתחזי כגוונא דא לגבייהו כדין לא שראן בבר נש ואתדכי. וע\"ד אתקרי מי נדה \nמייא לדכאה כד עלמא שארי בדינא וסטרא מסאבא אתפשט בעלמא הכא אתכלילן כל זינין מסאבי \nוכל זיני דכיו ובגין כך טומאה וטהרה כללא עלאה דאורייתא. ואוקמוה חברייא אר\"ש אלעזר \nעבדת דלא יימרון חברייא מלה אבתרך: \nפתח ר\"ש ואמר המשלח מעינים בנחלים וגו'. ישקו כל חיתו שדי וגו'. הני קראי דוד מלכא \nברוחא קדישא אמרן ואית לאסתכלא בהו. ת\"ח בשעתא דחכמתא עלאה בטש בגליפוי אע\"ג דהיא \nטמירא בכל סטרין פתח ואתנגיד מניה חד נהרא מליא בתרעין (נ\"א ומליא לתרעין) עלאין \nכמבועא ומקורא דמיא דמלי קוזפא רבא מניה ומתמן אתמשכן מבועין דנחלין ונהרין בכל סטר \nכך האי בחד שביל דקיק דלא אתיידע משיך ונגיד ההוא נהר דנגיד ונפיק וממלי לההוא נחלא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "עמיקא ומתמן אתמשכאן מבועין ונחלין ואתמליין מניה הה\"ד המשלח מעינים בנחלים וגו'. \nאלין נהרי עלאי קדישא דאפרסמונא דכייא וכלהו אתשקיין כחד מההוא נביעא דנחלא עלאה \n", "en": ""}]}
