{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "72", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 72", "hebrewTitle": "קטע 72", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/72/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/72/", "segments": [{"index": 1, "he": "איהו עידן לצלותא בגין דאינון אזלי למשטטא בטורי חשוך והר נשפה כדין פתיחין כוי \nנהורין עלאין ונפקי ושריאן על בתי כנסיות ברישיהון דאינון דצלאן צלותין ומתפלגן \nנהורין על רישייהו וקב\"ה שאיל על ההוא דלא אשתכח תמן ואמר חבל על פלניא דהוה רגיל \nהכא והשתא דהלך חשכים ואתעבר מקמי נהורין והלך לשטטא בטוריא בעלמא ונפק מההוא נגה \nנהורא דנהיר ולית (ליה) ביה חולקא אין נגה לו כמה דאתפליג ושריא על אחרנין דתמן כמה \nטבין אתאבידו מניה (אין נגה לו השתא דהלך חשכים). ואלו הוה תמן יבטח בשם יי' בכללא \nדעבד קדמאה. וישען באלהיו ברזא דעבד תניינא. אר\"ש אלעזר ברי ודאי רוח נבואה שריא \nעלך א\"ר אבא אריא בר אריא מאן יקום קמייהו כד שאגי למטרף טרפא. כל אריין דעלמא \nתקיפין ואלין יתיר מכלהו. כל אריין דעלמא קשיין לאפקא טרפא מפומייהו ואלין נוחין \nלאפקא מפומייהו טרפא. אינון טרפי טרפא ויהבי לכלא. אשר הלך חשכים אשר הלכו מבעי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ליה. אמר רבי אלעזר בגין דאינון שריין בחבורא ומיד מתפרשן הלך חבורא חשכים אתפרשן \nשראן בחבורא ואתפרשן מיד. כגוונא דא רוח סערה באה כלל דכר ונוקבא. באה \n \nזוהר חלק ג דף קצו/ב\nוהיא שבקת ליה מיד מתפרשן (לעיל קפז א) ע\"כ מצאתי ול\"ד חסר בהעתק: \nוירא בלק וגו'. רבי אלעזר אמר ודאי מה (קפו) דאמר רבי חייא מלה סתימא הוה. אבל כתיב \nגם צפור מצאה בית ודרור קן לה וגו'. וכי דוד מלכא על צפרא בעלמא הוה אמר מלה דא. \nאלא כמה דתנינן כמה חביבין נשמתין קמי קב\"ה. אי תימא כל נשמתין דעלמא לאו הכי אלא \nאינון נשמתהון דצדיקייא דתמן מדוריהון בהדיה. מדוריהון לעילא ומדוריהון לתתא. והכי \nאתמר גם צפור מצאה בית אלין רוחיהון דצדיקייא. תנינן תלת שורין אינון לג\"ע ובין כל \nחד וחד כמה רוחין ונשמתין מטיילין תמן ואתהנן מריחא דענוגין דצדיקייא דלגו אע\"ג דלא \nזכו למיעאל. אבל ענוגא דרוחיהון דצדיקייא דלגו עין לא ראתה אלקים וגו'. ויומין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "רשימין אית בשתא ואינון יומי ניסן ויומי תשרי דאינון רוחין משטטן ופקדן לאתר \nדאצטריך. ואע\"ג דזמנין סגיאין משטטן אבל יומין אלין רשימין אינון ואתחזון על גבי \nשורין דגנתא כל חד וחד כחיזו דצפרין מצפצפן בכל צפרא וצפרא. וההוא צפצופא שבחא \nדקב\"ה וצלותא על חיי בני נשא דהאי עלמא בגין דאלין יומין ישראל כלהו מתעסקין במצות \nובפקודין דמארי עלמא. וכדין בחדו אתחזן צפרין מצפצפן וע\"ג שורין דג\"ע מצפצפן משבחן \nואודן ומצלן על חיי דהאי עלמא. אר\"ש אלעזר ודאי שפיר קאמרת דודאי אינון רוחין תמן \nאבל מה תימא ודרור קן לה אמר הכי אוליפנא. דא היא נשמתא קדישא דסלקא לעילא וסלקא \nלאתר טמיר וגניז דעין לא ראתה אלקים זולתך וגו'. א\"ר שמעון אלעזר ודאי שפיר קאמרת \nושפיר איהו. אבל כל דא בג\"ע דלתתא היא וכמה דאמרת הוא והכי הוא ודאי גם צפור מצאה \nבית אלין רוחין קדישין דזכו למיעאל ולמיפק לבתר בגין דמשטטן ואתחזון כחיזו דצפורין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואלין רוחין מצאה בית. ודאי כל חדא וחדא אית לון מדורין ידיעאן לגו ועכ\"ד כלהו \nנכוין מחופה דחברייהו אינון דאית לון דרור וחירו מכלא. וקב\"ה אחזי לון היכלא טמירו \nחדא גניז דעין לא ראתה אלקים זולתך וההוא היכלא אקרי קן צפור. ומתמן מתעטרין עטרין \nלמשיח בזמנא דאתי וביומין רשימין תלת זמנין בשתא קב\"ה בעי לאשתעשעא באינון צדיקייא \nואחזי לון ההוא היכלא טמירא גניז דלא ידעין ולא אשתמודען ביה כל צדיקייא דתמן. אשר \nשתה אפרוחיה את מזבחותיך אלין אינון צדיקייא דאשתכללו בבנין קדישין דזכו לתורה \nשבכתב ולתורה שבעל פה בהאי עלמא ואלין אקרון תרין מדבחן מתעטרן לקמי מלכא קדישא דהא \nזכותא דבנייהו בהאי עלמא אגין עלייהו ומעטרין להו תמן. מאן רוחא זכאה לכל האי האי \nדשתה אפרוחיה לאולפא למזבחותיך וגו'. מכאן ולהלאה אימא מילך דהא בלא כסופא אתחזינא \nתמן: \nפתח כמלקדמין רבי אלעזר ואמר גם צפור מצאה בית. דא יתרו. ודרור קן לה. דא בנוי דהוו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בלשכת הגזית אולפי אורייתא וחתכין מלין דאורייתא בפומייהו. מצאה בית מהו. אלא \nבקדמיתא נטלו ושארו במדברא נטלו מענוגא דמדין. וממתיקו דתמן ושרו במדברא. כיון דחמא \nקב\"ה דעל אורייתא הוה כסופא דלהון. משיך לון מתמן ואעיל לון ללשכת הגזית. ודרור קן \nלה כלא חד. צפור דרור כלא איהו חד חבר הקני ויאמר שאול אל הקני וגו'. ת\"ח מה כתיב. \nוירא בלק בן צפור. וכי מאי שנא דאדכיר שמא דאבוי משאר מלכין אלא יתרו אתמשך ואתעבר \nמע\"ז ואתא לאתדבקא בישראל הוא ובנוי וכל עלמא נדוהו \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף קצז/א\nורדפו אבתריה. בלק מבני בנוי הוה ואתעבר מארחא דאבוי כיון דחמו סבי מואב וסבי מדין \nדהוו בהדי הדדי באחוה דלהון בע\"ז בחולקא דלהון. דיתרו ובנוי אתדבקו בשכינתא ודא \nאתמשך מנהון אתו ואמלכוהו עלייהו בהאי שעתא דכתיב ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא. \nבעת ההיא הוה מלך מה דלא הוה מקדמת דנא. ועל דא כתיב בן צפור מה דלא אתחזי למעבד \nהכי. וירא בלק וישמע מבעי ליה. מהו וירא ראייה חמא וידע דזמין הוא למנפל בידא \nדישראל וישראל למנפל בידוי בקדמיתא ולבתר איהו בידא דישראל. וירא בלק בן צפור. רבי \nאבא פתח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן. כנישתא דישראל אמרת לגבי מלכא \nעלאה. כנישתא דישראל מהו כנישתא דא איהו עצרת כנישו כד\"א מאסף לכל המחנות. מאן \nדכניש לכל משריין עלאין לגביה. ומגו דלזמנין נוקבא אקרי כנישתא ואתמר עצרת כד\"א כי \nעצור עצר יי' דנקיט ולא יהיב הכי הוא ודאי. דהא מגו מהימנו סגיא דילה דלא אשכחן בה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מומא (ס\"א מוחא) יהבו לה בלא עכובא כלל. ואיהי כד מטא לגבה כל מאן דכנישת עצר ומעצר \nומעכבת דלא נחית ונהיר אלא כפום טלא טפין טפין זעיר זעיר מ\"ט בגין דלא אשתכח לתתא \nמהימנותא אלא כד\"א זעיר שם זעיר שם זעיר זכותא וזעיר אנהרותא דטלא מדה לקבל מדה \nדאלמלא תשכח מהימנותא כמה דאשתכחו בה אריקת בכל סטרא וסטרא בלא עכובא כלל ואיהי \nחדאת וכדין יהבין לה מתנן ונבזבזן סגיאין דא על דא ולא יהון מעכבין לה כלל אבל \nתתאין אינון מעכבין לון ומעכבין לה וכדין איהי עצרת. עצור עצר יי' ודאי כביכול יהיב \nתמצית ולא יתיר ועכ\"ד כאימא יהבת לבנין בטמירו דלא ידעין בה הכי עבידת לון לבנהא \nישראל ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למנקט ענוגין וכסופין ומומא \nאשתכח בהו בישראל לתתא כדין מטי לגבה טפה דחרדל ומיד אעדיאת ויתיבת עלה יומין \nבמנין. וכדין ידעין לעילא דמומא בהו בישראל ואתער שמאלא מיד ומשיך חוטא לתתא. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ותכהין עיניו מראות מה דהוה מסתכל בעין שפירו בכללא דאברהם בלא דינא כלל כדין \nותכחין עיניו מראות מראות ודאי מלאסתכלא בכללא דרחמנו כדין אתערו דסמא\"ל בקל תקיף \nלאתערא על עלמא כד\"א ויקרא את עשו בנו הגדול וגו' גדול איהו לגבי משריין דסטרא אחרא \nאיהו גדול ונהיג לכל ארבין דימא דערעורן ברוחא בישא לאטבעא לון בעומקא דימא באינון \nמצולות ים דיליה. וכד קב\"ה הוא ברחמנו כדין כל חטאין וכל חובין דישראל יהיב ליה \nואיהו אטיל לון למצולות ים. כל משריין דיליה מצולות ים אקרון ואינון נטלי לון \nומשטטי בהון לכל שאר עמין. וכי חטאין דישראל וחובין דלהון זרקין ומתפלגין לעמא \nדלהון. אלא אינון מחכאן ומצפאן למתנן דלעילא ככלבי לקמי פתורא. וכד קב\"ה נטיל כל \nחובייהו דישראל וזריק עלייהו כלהו חשבי דמתנן ונבזבזן דאיהו בעא למיהב לישראל דאעבר \nמנייהו ויהב לון. ומיד כלהו כחדא זרקין (ס\"א בחידו וזרקין) לון על שאר עמין. ת\"ח \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כנישתא דישראל איהי אמרת בקדמיתא (ס\"א בגלותא) שחורה אני ונאוה אזעירת גרמה לקמי \nמלכא עלאה. וכדין שאילת מניה ואמרת הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרי \nתרין זמנין איכה איכה אמאי אלא איהי רמיזא על תרין חרבנין דתרין מקדשין דקראן כלא \nאיכא איכה. איכה תרעה בחרבן בית ראשון איכא תרביץ בחרבן בית שני וע\"ד תרין זמנין \nאיכא איכה. תרעה תרביץ. לאו דא כדא. גלותא דבבל דאיהי זמן זעיר קארי ביה תרעה ועל \nגלותא דאדום דאיהו זמן סגי קארי ביה תרביץ וע\"ד תרין זמנין איכה איכה. ותו תרעה \nתרביץ. ירעה מבני לי'. ירביץ מבעי לי' אוף הכי דהא על ישראל אמרת. אלא איהי אמרת על \nנפשה איכא תרעה כלתך לבנהא בגלותא ריהון בין שאר עמין. איכה תרביץ בצהרים. היך תטיף \nאיהי עלייהו טלין ומיין גו חמימו דצהרים. שלמה אהיה כעוטיה בשעתא דישראל קראן מגו \nעאקו דחיקו דלהון ושאר עמין \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קצז/ב\nמחרפין ומגדפין לון אימתי תפקון מן גלותא. אלהכון היך לא עביד לכון נסין (ואינון \nמשבחן גרמייהו. ואמרי כה תרעה לן ביומין קדמאין. כה תרביץ במיין קדישין. לצננא \nחמימו דרשפין ושלהובין דלהון. ואינון משבחן כללא (נ\"א ואינון משבחן לקב\"ה ואודן ליה \nעל כל צערא ואריכו דגלותא ואמרי כה תרעה לן ביומין קדמאין כה תרביץ עמנא בגלותא \nותפרוק לנא לזמנא בתראה כל דא שבחא ומהימנותא (נ\"א מתיבין) תאיבין לון ישראל) ואנא \nיתיב כעוטיה ולא יכילת למעבד לון נסין ולמיהב לון נוקמין. איהו אתיב לגבה אם לא \nתדעי לך היפה בנשים. האי קרא הכי מבעי ליה אם לא תדעי היפה בנשים. לך אמאי. אלא אם \nלא תדעי לך לאתקפא גרמך בגלותא ולאתקפא חילא לאגנא על בנך. צאי לך. צאי לך לאתקפא \nבעקבי הצאן. אינון תינוקות דבי רבן דאולפי תורה. ורעי את גדיותיך. אלין עתיקי משדים \nדקא מסתלקי מעלמא ואתמשכן לבי מתיבתא עלאה דאיהי על משכנות הרועים. על דייקא. \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "במשכנות הרועים לא כתיב אלא על משכנות הרועים דא מתיבתא דמטטרו\"ן דתמן כל תקיפין \nוינוקין דעלמא ומנהיגי אורייתא בהאי עלמא באיסור והיתר בכל מה דאצטריכו בני עלמא \nדהא עקבי הצאן אינון תינוקות כדאמרן. אמר ר' אלעזר עקבי הצאן אינון תלמידי דבי רב \nדקא אתיין לבתר בעלמא ואשכחן אורייתא בארח מישר ואורחא פתיחא ועל דא אינון מחדשן \nמלין עתיקין בכל יומא ושכינתא שרייא עלייהו וצייתא למליהון כד\"א ויקשב יי' וישמע. \nאמר ר' אבא הכי הוא ודאי. וכלא חד מלה ד\"א אם לא תדעי לך. לך למה. אלא בכל אתר \nדישראל בגלותא איהי עמהון בגלותא. וע\"ד כתיב לך וכתיב בכל צרתם לו צר. ודא הוא לך. \nהיפה בנשים. היפה איהי אמרת דאיהי אוכמתא כד\"א שחורה אני. ואיהו אמר לגבה יפה את \nשפירתא היפה בנשים שפירתא איהי על כל דרגין וכתיב יפה את רעיתי. ד\"א היפה בנשים \nטבתא בטיבו. דעבידת טיבו לבנהא בטמירו בגניזו וקב\"ה סגי טב עליה כל מה דעבידת לבנהא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בטמירו בגניזו אע\"ג דלא מכשרן עובדין. מכאן דאתחזי לאבא כד אמא רחמא על בנין ותאיב \nעליה כל מה דעבדת לבנהא רחמין בטמירו אע\"ג דלא מכשרן עובדוי: \nאמר ר' אבא תווהנא על ההוא דכתיב כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו'. ותפסו בו אביו \nואמו וגו' ותנינן דבההיא שעתא אמר קב\"ה למשה כתוב. אמר ליה משה מאריה דעלמא שביק דא \nאית אבא דעביד כדין לבריה ומשה מרחיק הוה חמי בחכמתא כל מה דזמין קב\"ה לבני ישראל \nאמר מאריה דעלמא שבוק מלה דא. א\"ל קב\"ה למשה חמינא מה דאת אמר כתוב וקבל אגרא. את \nידעת ואנא ידע יתיר. מה דאת חמי. עלי ההוא עובדא. דרוש קרא ותשכח. בההוא שעתא רמז \nליה ליופיא\"ל רבנא דאורייתא אמר למשה אנא דרישנא להאי קרא כתיב כי יהיה לאיש דא \nקב\"ה דכתיב יי' איש מלחמה. בן דא ישראל. סורר ומורה דכתיב כי כפרה סוררה סרר ישראל. \nאיננו שומע בקול אביו ובקול אמו דא קב\"ה וכנסת ישראל. ויסרו אותו דכתיב ויעד יי' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה וגו'. ולא שמע אליהם דכתיב ולא ישמעו אל יי' \nוגו'. ותפשו בו אביו ואמו בדעתא חדא בהסמכה חדא. והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער \nמקומו. אל זקני עירו אל זקני עירם ואל שער מקומם מבעי ליה. מאי אל זקני עירו ואל \nשער מקומו אלא אל זקני עירו דא קב\"ה ואל שער מקומו דא כנסת ישראל זקני עירו אלין \nיומין קדמאין יומין עתיקין (ס\"א סבין) דכלא. שער מקומו דא מוסף שבת ועכ\"ד אע\"ג דכלא \nידעין דינא לעילא איהו בגין דבי דינא דאמא ואבא קריבין אינון לישראל ואחדין בהו וכל \nקריב לא דאין דינא לקרובים ופסול איהו לדינא. בקדמיתא מה כתיב אל זקני עירו ואל שער \nמקומו כיון דחמא קב\"ה דאינון קריבין מיד סליק דינא משער מקומו מה כתיב בתריה ואמרו \nאל זקני עירו \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף קצח/א\nלחוד. ואל שער מקומו לא כתיב אלא אל זקני עירו. בנינו זה ודאי ולאו דשאר עמין. סורר \nומורה איננו שומע בקולנו מאי שנא דהא בקדמיתא לא כתיב זולל וסובא ולבתר כתיב זולל \nוסובא. אלא מאן גרים להו לישראל למהוי סורר ומורה לגבי אבוהון דבשמיא בגין דאיהו \nזולל וסובא בשאר עמין דכתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. וכתיב ויאכל העם וישתחוו \nדעקרא ויסודא אכילה ושתיה. כד עבדין בשאר עמין. דא גרים לון למהוי בן סורר ומורה \nלגבי אבוהון דבשמיא. וע\"ד ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים אלין כל שאר עמין דהוו \nמקלעין להו באבנים וסתרין שורין ומנתצין מגדלין ולא מהני לון כלום. כיון דשמע משה \nכדין. כתב פרשתא דא. ועם כל דא היפה בנשים טבא ויקירא בנשים דעלמא צאי לך בעקבי \nהצאן הא אוקימנא אלין בתי כנסיות ובתי מדרשות. ורעי את גדיותיך אלין ינוקי דבי רב \nדלא טעמו טעם חובא בעלמא. על משכנות הרועים אלין מלמדי תינוקות ורישי ישיבות. ד\"א \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "על משכנות הרועים חסר ו'. אינון בישין אלין מלכי האמורי דנטלו ישראל ארעא דלהון \nלרעיא מקניהון ולבי מרעה יהב ישראל ארעא דא. כדין שמע בלק דארעא דהות חשיבא כ\"כ \nעבדו ישראל קרבא דא וסתרו לה עד דשוו לה בי מרעה. כדין אשתדל בכל מה דאשתדל ושתף \nבהדיה לבלעם. וירא בלק רי חזקיה פתח כה אמר יי' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה \nישועתי וגו'. כמה חביבין ישראל קמי קב\"ה דאע\"ג דאינון חאבו קמיה וחבין קמיה בכל \nזמנא וזמנא איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות והכי אמר רב המנונא סבא תלת בבי \nדינא תקינו (ס\"א רבנן) בסדרי מתניתא חדא קדמיתא בארבע אבות נזיקין השור וכו' תניינא \nטלית דאשתכח. תליתאה שותפין ורזא דאבידה מ\"ט אלא קב\"ה בכל זמנא עביד לון לישראל \nזדונות כשגגות ואינון דסדרו מתניתין דתלתא בבי הכי סדרו ארח דקרא נקטו דכתיב על כל \nדבר פשע והאי פשע איהו דלאו בזדון ומאן איהו על שור על חמור על שה דא בבא קמא דהכא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הוא באיינון מלין. על שלמה דא בבא מציעא. על כל אבדה דא בבא תליתאה. דארח קרא נקטו. \nדכד מטא לבבא מציעא הוה אמר שירותא דקא נקטו בטלית דא אמאי כיון דאשתכח קרא אמר \nודאי דא הלכה למשה מסיני וביארו כל מלי דרבנן. כה אמר יי'. מ\"ש בכל דוכתא דנביאי \nדכתיב כה אמר יי' ובמשה לא כתיב הכי. אלא משה דהות נביאותיה מגו אספקלריאה דנהרא \nדלעילא לא כתיב ביה כה אבל שאר נביאים דהוו מנבאין מגו אספקלריאה דלא נהרא נביאו \nמגו כה (נ\"א לאחזאה דכלא איהו חד בלא פרודא דאע\"ג דאמרו כו' לא אמרו אלא מגו כ\"ח): \nועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'. ועתה רבי אלעזר אמר. אמר ההוא רשע ודאי שעתא \nקיימא לי למעבד מה דאנא בעי. חמא ולא חמא יאות. חמא כמה אלפין נפלין מישראל על ידוי \nלזמן זעיר אמר ודאי השתא שעתא קיימי לי ובג\"כ ועתה ולא בזמנא אחרא. לכה. לך מבעי \nליה. מאי לכה. אמר נזדרז גרמן לההוא דרחיף בגדפוי עלייהו לההוא דשמיה כ\"ה. ועתה לכה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נגח קרבא בההוא כ\"ה (ועתה לכה. כד\"א ועתה לשלל מואב) אמר עד השתא לא הוה בעלמא מאן \nדייכול להו בגין ההוא פטרונא דקיימא עלייהו השתא דשעתא קיימא לן לכה נעביד קרבא וכל \nעיטא דההוא רשע לכ\"ה הוה דכתיב ואנכי אקרה כה אעקר לההוא כה מאתריה ותרווייהו בעיטא \nבישא להאי כה הוו כד\"א על יי' ועל משיחו לא ידעו דהא לבתר האי כ\"ה אעקר לון מעלמא. \nכי עצום הוא ממני. וכי עד ההוא שעתא אן אגחו ביה קרבא ונצחו ליה. כאן אתר אערעו \nבחרבא דלהון והוו גברין \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קצח/ב\nכגברין לאחזאה גבורתא דלהון. מאי כי עצום הוא ממני. אלא ההוא רשע חכים הוה וחמי \nלמרחיק חמא לדוד מלכא דאתי מרות המואביה גיבר תקיף כאריה ועביד קרבין תקיפין ונצח \nלמואב ושוי לון תחות רגלוי. אמר עצום הוא. ההוא דירתא ההוא גבורתא חד מלכא דלהון \nמינן יפוק לשיצאה למואב. אולי אוכל נכה בו. האי קרא הכי הוה ליה למימר אולי אוכל \nאכה בו. או אולי נוכל נכה בו. אלא ההוא רשע הוה חכים. אמר חמינא ידא חדא דחד אריא \nתקיפא פריש רגלא אי איכול עמך דנתחבר (ס\"א תרוונא) תרווייהו (ונתחבר) ונגדע מההוא \nאריה ידא דא עד לא ייתי ההוא מלכא לעלמא ולא יתרך ית מואב מאתריה. ארה לי. מאי ארה \nלי. א\"ר אבא ההוא רשע בתרי לישני קאמר לבלעם. חד אמר ארה לי וחד אמר קבה לי. מה בין \nהאי להאי. אלא א\"ל ארה לי עשבין וחרשין דרישי דחויין ושוי לון בקדרה דחרשיא כיון \nדחמא דחיליה יתיר בפמא תב ואמר ולכה נא קבה לי. ואפי' הכי ההוא רשע דבלק לא שבק \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "חרשוי אלא לקיט כל זיני עשבין חרשי דרישי דחויין ונטיל קדרה דחרשין ונעיץ לה תחות \nארעא אלף וחמש מאה אמין וגניז לה לסוף יומין. כיון דאתא דוד כרא בתהומא אלף וחמש \nמאה אמין (על אלף וחמש מאה אמין) ואפיק מיא מן תהומא ונסיך על מדבחא. בההוא שעתא \nאמר אנא אסחי ההיא קדרה מואב סיר רחצי. סיר רחצי ודאי. על אדום אשליך נעלי מאי \nאשליך נעלי אלא דא אוף הכי למרחיק הוה דכתיב ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום \n", "en": ""}]}
