{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "73", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 73", "hebrewTitle": "קטע 73", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/73/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/73/", "segments": [{"index": 1, "he": "האדום הזה כי עיף אנכי. הלעיטני הלעטה ממש. פתיחו דפומא וגרונא למבלע. אמר דוד \nלההוא בלען מלעט הלעטין אנא ארמי עליה נעלי למסתם גרוניה. עלי פלשת אתרועע אוף הכי \nדא למרחיק אסתכי דוד אמר כנען סטרא בישא דסטרא אחרא איהו ופלשתים מתמן אינון לסטרא \nאחרא מה אצטריך תרועה דכתיב וכי תבאו מלחמה בארצכם והרעותם וגו' לתברא חיליה \nותוקפיה ובג\"כ עלי פלשת אתרועע והכי אתחזי לון. ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי \nעצום הוא ממני. ר' חזקיה פתח והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו. האי קרא כלא \nאיהו חד מאי חדושא אתא לאשמועינן דהא צדק היינו אמונה ואמונה היינו צדק. אזור מתניו \nהיינו אזור חלציו לא אשכחן קרא כהאי גוונא. אלא לאו צדק כאמונה ואע\"ג דכלא חד וחד \nדרגא איהו אבל בזמנא דקיימא בדינא קשיא ומקבלא סטר שמאלא כדין אקרי צדק דינא ממש. \nוהיינו כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל. דהאי דרגא דמשפט רחמי איהו. וכד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אתקריב משפט בצדק כדין אתבסס (כלא) ויכלין בני עלמא למסבל דינא דצדק (ועל דא צדק \nלאו איהו כאמונה) אמנוה בשעתא דאתחבר בה (כדין איהו) אמת לחדוה וכל אנפין נהירין \nכדין אקרי אמונה. ואית וותרנותא לכלא וכל נשמתין סלקין מתחייבי בכמה חיובין דחייבין \nבישין וכיון דבפקדון סלקן (אקדים) אהדר לון ברחמי וחס עלייהו. וכדין אקרי אמונה \nולית אמונה בלא אמת. השתא אזור מתניו ואזור חלציו. מהו תרין אזורין הכא ומתנים \nוחלצין אע\"ג דחד אינון תרין דרגין אינון חד לעילא וחד לתתא לעילא בשירותא אקרי \nמתנים לתתא בסופא אקרי חלצין כד\"א וחגורה על חלצים בסופא על ריש ירכים כד אתתא \nבצערא מנתקן אינון חלצים מריש ירכין ושויאת ידהא בכאיבא עלייהו ובג\"כ לגבורה \nולקרבא. צדק אזור מתניו. והכי אצטריך לרחמנו ולטב. אמונה אזור חלציו בחד דרגא ידין \nעלמא ושלטא לתרין סטרין חד רחמי \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף קצט/א\nלישראל וחד דינא לשאר עמין. ואי תימא צדק דינא תקיף איהו והא כתיב בצדק תשפוט \nעמיתך. צדק צדק תרדוף. וכמה אינון. ודאי הכי הוא. דהא צדק לית ביה וותרנותא כלל אוף \nהכי מאן דדאין לחבריה לא אצטריך למעבד ליה וותרנותא מן דינא כלל אלא בצדק דלא ישגח \nלרחימו. מאזני צדק בלא וותרנו להאי סטרא ולהאי סטרא למאן דיהיב ולמאן דמקבל ובג\"כ \nחד דרגא איהו ואתפלג לתרין סטרין והני תרין סטרין ב' אזורין קיימן חד לשאר עמין וחד \nלישראל. ובשעתא דנפקו ישראל ממצרים אתאזרו באזורין אלין חד דקרבא וחד הוה דשלמא \n(חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כד אתיעט בלק אמר ואגרשנו מן הארץ. אמר ההוא דרגא דקא \n(ס\"א אתאחדת ביה הארץ ודא כו') אתאחדן ביה מן הארץ ודאי. ודא הוא כי עצום הוא ממני \nודאי מאן ייכול לאגחא ולקיימא בהו בישראל דרגא דלהון תקיף הוא מדילי. ובג\"כ ואגרשנו \nמן הארץ ואי מהאי ארץ אגרשנו ואתרך יתיה מיניה איכול למעבד כל רעותי. חילא דלהון \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "במאי איהו בפומא ובעובדא הא פומא דילך ועובדא דילי. כי ידעתי את אשר תברך מבורך \nוגו'. וכי מאן הוה ידע הא אוקמוה. דהא בקדמיתא כתיב והוא נלחם במלך מואב הראשון \nויקח את כל ארצו מידו דאגר ליה לבלעם וכו' אבל כי ידעתי ידיעה ודאי ידע בחכמתא \nדיליה. את אשר תברך מבורך מאי אצטריך הכא ברכה. דהא בגין קללה הוה אזיל ואי ההוא \nמלה דהוה ידע מן בלעם בקדמיתא קללה הוה. מאי את אשר תברך מבורך. אלא מלה הכא ולא \nידענא בה ולא זכינא בה עד דאתא רבי אלעזר ודרש אברכה את יי' בכל עת תמיד תהלתו בפי. \nוכתיב אברך את יי' אשר יעצני מאן (ס\"א אצטריך) דאצטריך ברכתא מן תתאי. את. דהא \nאתאחד בהו כשלהובא בפתילה. ודוד דהוה ידע דא אמר אברכה אמר ההוא רשע ההוא דרגא \nדלהון אחיד בהו בגין ברכאן דלהון דקא מברכין ליה בכל יומא חילא אית לך לברכא לההוא \nדרגא ותעקר לה מנייהו ודא הוא כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' ובדא ניכול בהו. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תברך לההוא דרגא ותילוט לפתילה. ועל הא אמר ואנכי אקרה כה אעקר לה מנייהו דלא יתאחד \nבהו ותו אקרה כה אנגיד ואמשיך לההוא דרגא בחובין ומסאבי ובקרי ובטומאה דעבדו בנוי \nוהיא תעביד עמהון גמירא. מיד וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם דלא יימא ההוא \nרשע דלאו המניה אינון זינין חרשין דאצטריך בידו לאתעכב עלייהו. (מה שחסר כאן תמצא \nבסוף הספר סימן י\"א): \nפתח ואמר ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי אתך אני וגו'. האי קרא אתמר \nואתערו ביה אבל עד כען אית לאתערא יתיר אתה מאי איהו רזא ארון הברית דדא איהו דרגא \nדאזלא בגלותא בהדי בנהא עמא קדישא. משה בשעתא דבעא רחמין עלייהו דישראל מה כתיב ואם \nככה את עושה לי הרגני נא הרוג ואוקמוה אבל הכי אמר משה דרגא חד דיהבית לי אקרי אתה \nבגין דלית ליה פרישו ממך ה' דילה אתאחד בהו בישראל אי את (ס\"א תשיצי לון מעלמא) \nישתצי לון בעלמא הא ה' דשמא דא דאתאחד בהו אתעבר מניה אי הכי את עושה לי דה' עקרא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דשמא דא אתעקר וע\"ד אמר יהושע לבתר ומה תעשה לשמך הגדול דהא ודאי שמא דא עקרא \nויסודא דכלא. אתה הוא יי' ומשה אע\"ג דקב\"ה לא א\"ל הכי ידע דהא בהא תלייא וחובה \nגרים. ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כלא חד כי אתך אני הא אוקימנא כי אתי אתה לא \nכתיב אלא כי אתך אני. כי אעשה כלה בכל הגוים וגו'. בכל הגוים אעשה כלה. רב המנונא \nקדמאה אמר דחיקו ועאקו דישראל כמה טב וכמה תועלתא גרים לון. רפיון דשאר עמין כמה \nבישין גרים לון. דחיקו ועאקו דישראל גרים לון דטב ליהוי ותועלתא ומאי ניהו \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זוהר חלק ג דף קצט/ב\nכלה כלא דחיק. רפיון דשאר עמין גרים לון רפיון וביש והאי איהו כלה והכי אתחזי לון \nדהא כל רפיון בלא דחיקו דהוה לון בהאי עלמא גרים לון רפיון לבתר בלא דחיקו. כלה כי \nכלה ונחרצה שמעתי. כי אעשה כלה. כלה ברפיון לישראל דהוה לון דחיקו ועאקו. כלה וככלה \nתעדה כליה. מאן כליה. אלין ישראל דאינון כלים דהאי כלה ישראל דהוה לון דחיקו ועאקו \nאקים את סכת דוד הנופלת סכת שלום. לשאר עמין דהוה לון רפיון (צוקה) צרה וצוקה כלה \nברפיון כמה דהוה לון בקדמיתא. וע\"ד כי אעשה כלה בכל רפיון (צוקה) צרה וצוקה כלה \nברפיון כמה דהוה לון בקדמיתא. וע\"ד כי אעשה כלה בכל הגוים וגו'. ואותך לא אעשה כלה. \nדהא לא אתחזי לך. דהא דחיק הוית בקדמיתא זמנין סגיאין בדחיקו דגלותא תדיר ודחיק \nתהיה כלה. (ס\"א תרית כליה). ויסרתיך למשפט. האי קרא הכי מבעי ליה ויסרתיך במשפט דהא \nאימתי ייסודי בשעתא דדינא (והכא לאו הכי אלא) מאי ויסרתיך למשפט אלא כתיב יי' במשפט \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יבא עם זקני עמו. וההוא יומא אקדים קב\"ה אסוותא לישראל עד לא ייעלון לדינא בגין \nדייכלון לקיימ' ביה ומאי אסוותא היא דבכל שעתא ושעתא קב\"ה יהיב יסורין לישראל זעיר \nזעיר בכל זמנא וזמנא ובכל דרא ודרא בגין דכד ייעלון ליומא דדינא רבא דייהון מתייא \nלא ישלוט עלייהו דינא. ונקה לא אנקך מהו. אלא כד ישראל בלחודייהו ולא עאלין בדינא \nעם שאר עמין קב\"ה עביד לון לגו משורת הדין והוא מכפר עלייהו ובזמנא דעאלין בדינא \nבשאר עמין מה עביד ידע קב\"ה דהא סמא\"ל אפטרופוסא דעשו ייתי לאדכרא חוביהון דישראל \nוכניש כלהו לגביה ליומא דדינא והא קב\"ה אקדים להו אסוותא ועל כל חובא וחובא לקי \nונקה להו ביסורין זעיר זעיר ודא הוא ונקה ביסורין ובגין כך בדינא דקשוט לא אנקך \nמעלמא בדינא בתר דסבלת יסורין זעיר זעיר ותו לא אנקך אע\"ג דאתון בני לא אשבוק \nחוביכון אלא אתפרע מנכון זעיר זעיר בגין דתהוון זכאין ליומא דדינא רבא. כד אתאן \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לדינא אתא סמא\"ל בכמה פתקין עלייהו. וקב\"ה אפיק פתקין דיסורין דסבלו ישראל על כל \nחובא וחובא ונמוחו כל חובין ולא עביד לון וותרנותא כלל כדין תשש כחיה וחיליה דסמאל \nולא יכיל לון. ויתעבר מעלמא הוא וכל סטרוי וכל עמין הה\"ד ואתה אל תירא עבדי יעקב \nוגו' בג\"כ ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך ודוד מלכא אמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת \nכוננו וגו'. ואף על גב דהאי קרא הא אוקמוה על שבנא ויואח ממנן דחזקיה אתמר אבל האי \nקרא על סמא\"ל וסיעתיה אוף הכי אתמר דכל עובדוי ועיטוי על ישראל נינהו. בלק ובלעם \nההוא ארח ממש נקטו והא אתמר דחבורא בישא עבדו. אמרו עמל\"ק ע\"ם ל\"ק עמא דלקא לון \nכחויא דמחי בזנבא דיליה הא אנן יתיר. בל\"ק ב\"א ל\"ק. אתא מאן דלקי לון כרעותיה. \nבלע\"ם ב\"ל ע\"ם. לית עמא ולית רעיא. שמא דילן גרים לשיצאה לון ולאעקרא להו מעלמא \nוקב\"ה חשיב בגוונא אחרא שמיהון בבלק ב\"ל בבלעם ב\"ל הא בלב\"ל מה אתוון אשתארו עמ\"ק \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בלבל עמקא דמחשבה דלהון דלא ישלטון בעלמא. ולא ישתארון בעלמא. אר\"ש אלעזר יאות אמרת \nאבל בלק תפח רוחיה בגיהנם. ובלעם ישתחקון תמן גרמוי ורוחיה. והכי הוא עיטא בישא \nנטלו על פטרונא. על האי כה דחשיבו לאעקרא להאי כה וחשיבו לסטרא בישא לסלקא ליה \nבפומא ובעובדא. אמר ההוא רשע. קדמאי אשתדלו ולא יכילו. דור הפלגה אשתדלו ולא יכילו. \nעבדו עובדא ופומא חסר מנייהו דלישנהון אתבלבל ולא יכיל אבל אנת הא פומך שנן ולישנך \nמתתקן בתרין סטרין אלין את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר ההוא סטרא דאת בעי לסלקא \nלעילא בפומך ולישנך אסתליק וההוא סטרא דאת בעי למילט כחילא דפומך תילוט (וסטרא קמך) \nוכלא בך תלייא \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זוהר חלק ג דף ר/א\nדהא עובדא אתתקן. אבל במלה תלייא כלא וע\"ד (ס\"א בעובדא) כעובדא דנחש אנא אתקין ואנת \nתשלים כלא בפומך ההוא סטרא דתברך מבורך וההוא סטרא דתאור יואר. והוא לא ידע דקב\"ה \nמסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח וכלא ברשותיה קיימא. מסיר שפה לנאמנים אלו דור \nהפלגה דבלבל לישנהון דלא ישלטון במלה כלל דכתיב אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. וטעם \nזקנים יקח אלו בלעם ובלק דתרווייהו הוו בעיטא חדא דכתיב ויעל בלק ובלעם פר ואיל \nבמזבח. ת\"ח ההוא רשע דבלעם כל עובדוי לביש ברום לבא. תרווייהו הוו סלקין קרבנא \nדכתיב ויעל בלק ובלעם. וכל מדבחין בלק הוה מסדר. ואיהו רשע הוה משבח גרמיה ואמר את \nשבע המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח. ואלו לבלק לא שתף בהדיה אמר קב\"ה רשע כלא \nידענא אלא שוב אל בלק ואת לא צריך למללא אלא וכה תדבר הה\"ד וטעם זקנים יקח ד\"א וטעם \nזקנים יקח דכתיב וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. טעמא דאינון זקנים נטל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מנייהו ולא יכילו למשלט בחרשייהו כלל. וידברו אליו דברי בלק. מלין באתגליא ולא \nבלחישו פגים אודנא הוה ופגים עינא ופגים רגלא. מתלת דוכתין הוה פגים. מתוקן הוה \nלסטרא אחרא והכי אצטריך לההוא סטרא אחרא אתר דשריא פגים זינא לזיניה: \nויאמר אליהם ליגו פה הלילה והשיבותי אינון כתיב וידברו אליו. ואיהו כתיב ויאמר \nאליהם. לינו פה הלילה. בגין דליליא איהו שעתא דסטרא אחרא הוי לחרשיא בשעתא דמשתכחי \nושלטי סטרי בישין ומתפשטן בעלמא. כאשר ידבר יי' אלי. שבוחי קא משבח גרמיה בשמא \nדיי'. וישבו שרי מואב. ושרימדין אתפרשו מנייהו ולא בעו למיתב תמן וסבי מואב אשתארו \nדכתיב וישבו שרי מואב בלחודייהו יאות עבדי מדין דאתפרשו מכל וכל מנייהו ואלמלא לא \nהוו מחאן בסופא דהוו בעיטא דבלעם לשלחא נשיהון לישראל בשטים למטעי לון וקרא אוכח \nחובא דלהון דכתיב כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי \nבת נשיא מדין אחותם וגו' בתרין אלין חאבו והוה חובא דלהון סגי. מהו בזנבא לבתר. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ובג\"כ אלין אשתארו בהדיה ואלין אזלו בלחודייהו. ד\"א וישבו שרי מואב עם בלעם כמה \nיאות הוה לון לבני מדין דאזלי אי רעותא דלהון הכי אבל ישיבה דיתיבו אינון דמואב \nגרמא לון טב בגין דאשתארו תמן ומאן דאזלו אינון דמדין גרמי לון ביש מ\"ט אלין חששו \nליקרא דמלה דקב\"ה ויתיבו ואלין לא חששו לה כלום ואזלו לארחייהו. בשעתא דאמר ההוא \nרשע והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יי' מיד אזדעזעו אינון דמואב למלה דא ויתיבו תמן. \nואינון דמדין לא חששו לדא כלום ואזלו לון ואתענשו לבתר ועל דא וישבו שרי מואב עם \nבלעם. בההוא ליליא ההוא רשע לחיש לחישין ועביד בלטין ואמשיך עליה רוחא מלעילא מיד \nויבא אלקים אל בלעם אלקים סתם דרגא דיליה מסטרא אחרא דשמאלא: \nויאמר מי האנשים האלה עמך. דרגא דיליה מסטרא אחרא דשמאלא הוה דקא אצטריך למשאל \nואע\"ג דחברייא אתערו בדא בגוונא אחרא ואינון אמרי דקב\"ה (עבד ביה) נסיונא עבד ליה \nבמלוי. תלתא הוו חד חזקיה. וחד יחזקאל. וחד בלעם. תרין לא קיימו כדקא יאות וחד קאים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ומגו יחזקאל דכתיב התחיינה העצמות האלה ואיהו תב ואמר ויאמר יי' אלקים אתה ידעת. \nחזקיהו אמר מארץ רחוקה באו אלי מבבל. בלעם אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי חשיב \nאנא בעיני מלכין ושליטין וקב\"ה שאיל ליה למטעי ליה דכתיב משגיא לגוים ויאבדם \nואוקמוה. חד כותי שאיל לר' אלעזר א\"ל חילא תקיפא חמינא ביה בבלעם יתיר ממשה דאילו \nבמשה כתיב ויקרא אל משה ובבלעם \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "זוהר חלק ג דף ר/ב\nכתיב ויקר אלקים אל בלעם וכתיב ויבא אלקים אל בלעם. אמר ליה למלכא דיתיב בהיכליה על \nכרסייא חד מגיד קרא לתרעא. אמר מאן הוא דבטש לתרעא. אמרו סגיר פלן. אמר לא ייעול \nהכא ולא יטנף היכלא ידענא דאי בשליחא אימא ליה לא חייש. וייזיל ברי ויסתאב ויקרב \nבהדיה. אבל אנא איזיל ואגזים ביה דירחק ארחיה ממותבא דברי ולא יסאב ליה. אקדים מלכא \nואתא לגביה ואגזים. ואמר ליה סגיר סגיר מנע רגלך מארחא דברי שארי תמן ואי לאו \nאומינא דחתיכין יעבדון גופך בני שפחותי. רחימא דמלכא קרי לדשא. אמר מלכא מאן הוא. \nאמרו רחימך פלניא. אמר רחימא חביבא דנפשאי לא יקרי ליה קלא אחרא אלא אנא. צווח מלכא \nואמר פלניא פלניא עול חביבא דנפשאי רחימא דילי אתקינו היכלין למללא עמיה. כך בלעם \nאיהו סגיר רחיקא מבני נשא קרא לתרעא דמלכא שמע מלכא אמר סגיר מסאבא לא ייעול ולא \nיטנף היכלא דילי. אנא אצטריך למיזל לאגזמא ליה דלא יקרב לגבי תרעא דברי ולא יסאב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ליה וע\"ד ויבא אלקים אל בלעם וגו'. אמר ליה סגיר סגיר לא תלך עמהם לא תאור את העם \nכי ברוך הוא. לא תקרב לגבי דברי הן לטב הן לביש מסאב אנת בכלא. אבל במשה כתיב ויקרא \nאל משה קלא דמלכא ולא ע\"י שליחא אחרא. מאהל מועד מהיכלא קדישא מהיכלא מתקנא מהיכלא \nיקירא דעאלין ותתאין תאיבין לגביה ולא יכלין למקרב לגביה: \nויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפור. והוא אמר מלך מואב מלכא חשיבא שלח אלי. מלך \nמואב. חמו גאותא דההוא רשע (דאפי' ליה לבלק לא חשיב כלום) דכתיב מלך מואב ולא אמר \nלמואב מכלל גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. למואב קדמאה מה כתיב ביה והוא \nנלחם במלך מואב הראשון מלכא בר מלכא. חשיבא בר חשיבא. אבל דא מלך למואב כתיב. קרא \nאסהיד מלך למואב. והא אתערנא דאתכוון הוא לגאותא לבא רב. כל מלכין דעלמא שלחין \nלגבאי שלוחיהון (ס\"א ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי חמו גאוותא \nדההוא רשע דאמר מלך מואב ולא אמר מלך למואב במלכא דמואב קדמאה מה כתיב ביה והוא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נלחם במלך מואב הראשון מלכא בר מלכא חשיבא בר חשיבא אבל דא מלך למואב כתיב וקרא \nאסהיד עליה למואב בעת ההיא גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא \nדמתכוון לגאותא דלבא רב דכל מלכין דעלמא שלח לגבאי שלוחיה וחשיבנא גביה) (וחשיבנא \nלגבייהו): \nרבי פנחס הוה אזיל למחמי ברתיה אנתו דר' שמעון דהות במרעא והוו אזלי עמיה חברייא \nוהוא הוה רכיב בחמריה. עד דהוה אזיל בארחא פגע בתרין ערבאי אמר לון בחקל דא אתער \nקלא מיומין דעלמא אמרו ליה מיומין דעלמא לית אנן ידעין. מיומין דילן אנן ידעין דהא \nיומא חד הוו אינון לסטין מקפחי ארחין דגוברין בההוא חקלא ופגעו באינון יודאי ואתו \nלקפחא לון. ואשתמע מרחיק בהאי חקל קל דחמרא דא דנהק תרי זמני. ואתא שלהובא דאשא \nבההוא קלא (נ\"א בההוא חקלא) ואוקיד לון ואשתזיבו אינון יודאי. א\"ל ערבאי במלה דא \nדקא אמרתון לי תשתזבון יומא דא מלסטין אחרנין דקאמחכן לכו בארחא. בכה ר' פנחס אמר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מאריה דעלמא דחשש דגיסא דא עבדת בגיני ואשתזבון אינון יודאי ולא ידענא. פתח ואמר \nלעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. כמה טיבו עביד קב\"ה עם בני נשא וכמה נסין \nארחיש לון בכל יומא ולא ידע אלא איהו בלחודוי ב\"נ קם בצפרא וחויא אתי לקטלא ליה \nוב\"נ שוי רגליה על רישיה וקטיל ליה ולא ידע ביה בר קודשא בריך הוא בלחודוי הוי \nלעושה נפלאות גדולות לבדו. ב\"נ אזיל בארחא ולסטין. מחכאן ליה למקטליה אתא אחרא \nואתייהב כופרא תחותיה והוא אשתזיב לא ידע טיבו דעבד ליה קב\"ה ונסא דארחיש ליה בר \nאיהו בלחודוי הוי לעושה נפלאות גדולות לבדו. לבדו עביד וידע. ואחרא לא ידע. אמר \nלחברייא חברייא \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "זוהר חלק ג דף רא/א\nמה דשאילנא להני ערבאי דמשתכחי תדיר בחקלי אי קלא דחברייא דאינון משתדלי באורייתא \nשמעו דהא ר' שמעון ור' אלעזר בריה ושאר חברייא אלין לקמן ולא ידעין מנן ושאילנא \nלהני ערבאי עלייהו דידענא דקליה דר\"ש ירגיז חקלין וטורין ואינון גלו לי מה דלא \nידענא. עד דהוו אזלין אינון ערבאי אהדרו לגביה אמרו ליה סבא סבא אנת שאילתא לן מן \nיומין דעלמא ולא שאילתא על יומא דא דחמינא תווהא על תווהא חמינא חמשא בני נשא יתבין \nוחד סבא בהדייהו וחמינא עופי מתכנפי וקא פרשין גדפין על רישייהו אלין אזלין ואלין \nתבין וטולא לא אתעבר מעל רישייהו וההוא סבא ארים קליה עלייהו ואינון שמעין. אמר על \n", "en": ""}]}
