{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "84", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 84", "hebrewTitle": "קטע 84", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/84/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/84/", "segments": [{"index": 1, "he": "לאברהם לא אכלו ולא שתו באתרייהו בגין אברהם אכלו ושתו. א\"ל ר' חייך מלה דא בעי \nקב\"ה למימר ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה קמי כנסת ישראל סליק מלה לגרמך זכאה אנת \nבעלמא דמארך משתבח בך לעילא ועלך כתיב צדיק מושל יראת אלקים: \nאת קרבני לחמי לאשי וגו'. ר' יודאי אמר בקרבנא אית עשן ואית דיה ואית ניחח עשן \nאינון מאיר דרוגזא דכתיב כי אז יעשן אף יי' אינון אתהנון מעשן ועשן רוגזא בחוטמא \nאיהו ריח אינון דאקרון תפוחין אמר ר' אבא כתפוחים הה\"ד וריח אפיך כתפוחים: \nאת הכבש אחד תעשה בבקר. מאי בבקר דא בקר דאברהם דכתיב וישכם אברהם בבקר. מנלן דהאי \nבקר דאברהם הוא א\"ר אלעזר מהכא שם מד הבקר אור בקר אור לא כתיב אלא הבקר אור ודא \nאור קדמאה דברא קב\"ה בעובדא דבראשית וע\"ד תעשה בבקר בבקר דאשתמודעא ולקבל בקר \nדאברהם אתקריב קרבנא דא. קרבן דבין הערבים. דא יצחק ולקבל ערב דיצחק אתקריב מנלן \nדכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וערב דיצחק הוא והא אוקימנא: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יש כאן רעיא מהימנא \n \nזוהר חלק ג דף רמד/א\nועשירית האיפה אמאי אלא עשירית האיפה לקבל כ\"י. דאיהי עשיראה דדרגין ואצטריכא \nלאתייהבא בין תרין דרועין ואיהי סלת נהמא ואיהי נהמא ובגין דאיהי נהמא לא אתפקד על \nנהמא דחמשת מינין דאיהי חטה ושעורה ושיפון וכו' ממנא דעלמא. ולא שוי ממנא עלייהו \nאלא קב\"ה בלחודוי ובג\"ד מאן דמזלל בנהמא וזריק ליה בארעא עניותא רדיף אבתריה וחד \nממנא אתפקד על דא ואיהו רדיף אבתריה למיהב ליה עניותא ולא יפוק מן עלמא עד דיצטריך \nלבריין ועליה כתיב נודד הוא ללחם איה נודד הוא ויהך מטלטל וגלי מאתר לאתר ללחם איה \nהוא ולית \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף רמד/ב\nמאן דישגח עליה הה\"ד איה. מאן דירחם עליה בגין דלא ישכח: \nאמר ר\"מ מאן דמזלזל וכו': \nיש כאן רעיא מהימנא \n \nזוהר חלק ג דף רמו/א\nובחבורא קדמאה תלת אינון דגרמין ביש לגרמייהו תרין בהאי עלמא וחד בעלמא אחרא ואלין \nאינון מאן דלייט גרמיה דתנינן חד ממנא אתפקד קמיה דב\"נ ובשעתא דלייט גרמיה ההוא \nב\"נ. האי ממנא ושבעין אחרנין דממנן תחותיה נטלין ההיא מלה ואמרי אמן וסלקי לה לעילא \nודיינין לה ואיהו רדיף אבתריה עד דעביד ליה ואשלים ליה ההוא מלה. מאן לן רב ממשה \nדאמר ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת ואמר לצורך ואע\"ג דקב\"ה עביד רעותיה עם כל דא \nלא אשתזיב מעונשא והא אתמר דלא אדכר בפרשת ואתה תצוה ואתמחי מתמן. והא אוקמוה מאן \nלן רב מדוד מלכא דאמר אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע \nלנגדי. מאי בעוד רשע לנגדי ההו אממנא דאתפקד על דא ונטיל ההיא מלה לאבאשא ליה לב\"נ. \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וחד מאן דזריק נהמא או פירורין דנהמא בארעא וקא עביד ביה זלזולא כמה דאתמר הני תרי \nבהאי עלמא. וחד בההוא עלמא מאן דאוקיד שרגא במוצאי שבת עד לא מטו ישראל לקדושה \nדסדרא בגין דקא מחלל שבתא וגרים לנורא דגיהנם לאתוקרא עד לא מטא \n \nזוהר חלק ג דף רמו/ב\nזמניה. חד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתא. כיון דאיהו אוקיד שרגא עד לא \nמטא זמניה חד ממנא אית בגיהנם במ\"ש ואוקיד בקדמיתא לההוא דוכתא ואמר האי דוכתא \nדפלניא. וכל חייבין דגיהנם מסייעי לאוקדא ההוא דוכתא. ההוא ממנא קארי ואמר הנה יי' \nמטלטלך טלטלה גבר ועוטך עטה. חייבין דגיהנם אמרי (שם) כדור אל ארץ רחבת ידים שמה \nתמות וגו'. בגין דאיהו גרים לון לאתוקדא עד לא מטא זמנייהו. הא לן תלתא דגרמי ביש \nלגרמייהו כמה דאתמר: \n(כאן שייך ר\"מ שבסוף הספר סימן י\"ב): \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "זוהר חלק ג דף רמז/א\nסלת למנחה לאעלאה להאי סלת קמי מלכא עלאה למנחה בין תרין דרועין: \nיש כאן רעיא מהימנא בלולה בשמן כתית. בשמן בההוא שמן דנגיד ונפיק מלעילא. אר\"ש יאות \nאמרת. אבל מאי כתית. אלא רזא עלאה איהו דכיון דאיהו שמן מאי כתית אלא רמז הוא דקא \nרמיז לשמשא בנוקבא לאנגדא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה לא הוי אלא כתית (ס\"א אלא רזא \nעלא ההוא דקא רמיז לאנגרא לגבה שמן כתית כדקא יאות לה) לאפקא מזיתים דאינון שייפין \nדגופא ולאמשכא ההוא נגידו מלעילא בכל שייפא ושייפא (לא הוי אלא כתית) וצדיק איהו \nדכתיש \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף רמז/ב\nכתישין ואפיק מכל אינון שייפין עלאין דאינון זיתין קדישין משח רבו בתיאובתא שלים \nלגבי נוקביה ואי לא כתיש לא יפוק ההוא משחא אלא בלא תיאובתא דשייפין וההוא נגידו לא \nאתהני מניה נוקבא ולא הוי כדקא יאות עד דתהא בלולה מניה מכל שייפין וע\"ד בלולה בשמן \nכתית לאתהנאה ולאתזנא מניה (אמר ר\"מ כנ\"ל): \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זוהר חלק ג דף רמח/א\nובראשי חדשיכם וגו'. וכי כמה ראשין אינון לסיהרא והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא \nדאיהו רישא לגבה. אלא ראשי תרין בכל ירחא וירחא ואינון יעקב ויוסף דמתחדתי על \nסיהרא. וע\"ד בעו לחדתא לה. פרים בני בקר שנים אלא אינון דאמרה סיהרא דהיך ישתמשון \nבה כחדא ואזעירת גרמה תחותייהו. ואיל אחד דא איל דיצחק. וכי אברהם לאן אזיל. אלא \nבגין דאתער תמן עשו אתכניש אברהם דלא יחמי ליה. ומאן איהו שעיר דר\"ח. (תרי נוסחי) \nובגין דזמין לאתערא תמן עשו דאיהו שעיר אתכניש אברהם ולא אשתכח תמן. יצחק אשתכח תמן \nדרחימו דיליה לגביה כחמרא על דורדייה. יעקב אשתכח תמן לתברא אנפוי. יוסף דאיהו שור \n(ס\"א שטן) דיליה לגבי רחל: \nיש כאן רעיא מהימנא ושלשה עשרונים תלת דרגין קדמאין דילה דכל חד וחד עשר כגוונא \nדלעילא עשרונים חד מעשרה. ושעיר חטאת אחד אמאי אקרי חטאת בגין דאיהו חטאת ומסטרא \nדחטאת הוא א\"ר אלעזר והא כתיב ליי' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": " \nזוהר חלק ג דף רמח/ב\nאלא ליי' אתקריב ודאי דכתיב לכפר לתברא אנפין וכלא יתקריב למקדשא אלא יהבי חולקא \nחדא לסמאל ואכיל ליה ולא אחיד בשאר קרבנין ודא איהו לחודיה דלא אשתתף אחרא עמיה \nלמיכל ביה איהו אתהני בגו סעודתא דמלכא בחולקא דא ועל דא חדי ואתפרש מישראל ולא \nמקטרגא עלייהו ואי לאו דהוה מיעוטא דסיהרא לא הוו יהבי ליה בסעודתא דמלכא כלום וכי \nבמיעוטא דסיהרא מאי קא עביד אלא בגין דקריב ויניק ונטיל חילא לעמיה מגו סטר שמאלא \nדסיהרא ואתתקף ביה ובשעיר דא אתפרש מכלא ואתהני בהאי ובגין דקב\"ה אזעיר לה לסיהרא \nמקרבין ליה להאי שעיר בגין דיתפרש מנה ולא יתקריב למקדשא. וע\"ד תנינן הביאו עלי \nכפרה עלי בגיני דאזעירת לה בגין סבת דילי אתון צריכין דא: \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף רמט/א\nובחדש הראשון וגו'. רבי אבא פתח כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים. \nהאי קרא אוקמוה. כתיב הכא איל. וכתיב התם אילת בגין דאית דכר ואית נוקבא. (ואע\"ג \nדאית דכר ונוקבא כולא חד. האי איל. איהו אקרי דכר. ואיהו אקרי נוקבא. הה\"ד כאיל \nתערוג ולא כתיב יערוג. וכלא חד. אילת השחר). מאי אילת השחר. אלא דא איהי חיה חדא \nרחמנית. דלית בכל חיון דעלמא רחמנית כוותה. בגין דבשעתא דדחיקת לה שעתא. ואצטריכת \nלמזונא לה ולכל חיון. איהי אזלת למרחיק לארח רחיקא. ואתיאת ואובילת מזונא. ולא בעאת \nלמיכל עד דתיתי ותתהדר לאתרהא. אמאי בגין דיתכנשון לגבה שאר חיון ותחלק לון מההוא \nמזונא. וכד אתת מתכנשין לגבה כל שאר חיון. והיא קיימא באמצעיתא ופלגת לכל חד וחד. \nוסימן ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. וממה דפליגת לון איהי שבעה. כאלו אכלה \nיתיר מיכלא מכלא (אימתי פליגת לון). וכד ייתי צפרא דאקרי שחר. ייתי לה חבלים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דגלותא. ובג\"ד אתקריאת אילת השחר. על שם קדרותא דצפרא. דחבלים לה כיולדה הה\"ד כמו \nהרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו' (אמר ר\"מ בההוא זמנא וכו' שייך אח\"ז) אימתי \nפלגת להון כד צפרא בעי למיתי. בעוד דאיהי ליליא וקדרותא סליקת לאנהרא. כד\"א ותקם \nבעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. כיון דאנהיר צפרא. כלהו שבעין במזונא דילה. כדין \nקלא חדא אתער באמצעיתא דרקיע. קארי בחיל ואמר קריבין עולו לדוכתייכו. רחיקין פוקו \nכל חד וחד ליכנש לאתריה דאיתחזי ליה. כיון דאנהיר שמשא כל חד וחד אתכניש לאתריה. \nהה\"ד תזרח השמש יאספון וגו'. ואיהי אזלת ביממא ואתגליא בליליא. ופלגא כצפרא. ובג\"כ \nאקרי אילת השחר. לבתר אתתקפת כגיבר ואזלת ואקרי איל. לאן אתר אזלת. אזלת שתין פרסי \nמההוא \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זוהר חלק ג דף רמט/ב\nאתר דנפקא ועאלת לגו טורא דחשוכא (ומתמן ארחת מזונא) אזלת בגו ההוא טורא דחשוכא ארח \nלרגלה חויא חדא עקימא ואזיל לרגלה. ואיהי סלקא מתמן לגבי טורא דנהורא. כיון דמטת \nתמן זמין לה קב\"ה חויא אחרא ונפיק ומקטרגא דא בדא ואיהי אשתזיבת ומתמן נטלת מזונא \nותבת לאתרה בפלגות ליליא ומפלגו לילא שריא לפלגא עד דסליקת קדרותא דצפרא כיון \nדאנהיר יממא אזלת ולא אתחזיאת כמה דאתמר. ובשעתא דעלמא אצטריך למטרא מתכנשין לגבה \nכל שאר חיון והיא סליקת לריש טורא רמאה ואתעטפת רישהא בין ברכהא וגעת גועה בתר גועה \nוקב\"ה שמע קלה ואתמלי רחמין וחס על עלמא והיא נחתת מריש טורא ורהטת וטמירת גרמהא \nוכל שאר חיותא אבתרהא רהטין ולא משכחין לה הה\"ד כאיל תערוג על אפיקי מים מאי על \nאפיקי מים על אפיקי מים מהנהו דאתיבשו ועלמא צחי על מייא כדין תערוג. בשעתא דאתעברת \nאסתימת כיון דמטא זמנא למילד געאת ורמאת קלין קלא בתר קלא עד שבעין קלין כחושבן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיבין דיענך יי' ביום צרה דאיהי שירתא דעוברתא דא וקב\"ה שמע לה וזמין לגבה כדין \nאפיק חד חויא רברבא מגו טורי חשוך ואתי בין טורין פומיה מלחכא בעפרא מטי עד האי איל \nואתי ונשיך לה בההוא אתר תרי זמני. זמנא קדמאה נפיק דמא ואיהי לחיך. זמנא תניינא \nנפיק מייא ושתו כל אינון בעירן די בטורייא ואתפתחת ואולידת וסימנך ויך את הסלע \nבמטהו פעמים. וכתיב ותשת העדה ובעירם. בההוא זמנא דקב\"ה חס עלה על (ס\"א עובדא) \nעוברתא דנחש (ס\"א דחיה) דא מה כתיב קול יי' יחולל אילות ויחשוף יערות וגו' קול יי' \nיחולל אילות אינון חבלין וצירין לאתערא אינון שבעין קלין מיד ויחשוף יערות לאעברא \n(נ\"א לאתערא) ההוא נחש ולאתגלייא ההיא חיה בינייהו למיהך. ובהיכלו מאי ובהיכלו \nבהיכלו דקב\"ה כל אינון אכלוסין פתחין ואמרין כבוד מאי כבוד ברוך כבוד יי' ממקומו: \nובחדש הראשון מאן חדש הראשון דא איהו חדש דהאי חיה אתגלייא ביה ואתתקפת ביה ונפקא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לעלמא בארבעה עשר יום. בארבעה עשר אלין שאר חיוותא דאינון י' י' לכל סטר בד' סטרין \nדעלמא. ובספרי קדמאי איהו י' וחד לכל סטר לארבע סטרין ואינון ארבע עשר כיון דאינון \nארבע מתחבראן ומתתקנן עם אינון עשר דבסטרא דימינא כידן י\"ד בחדוה לאתתקנא חיה דא \n(ס\"א לאתקנא סיהרא חיה דא) בתקונהא. ר' אלעזר אמר ודאי הכי הוא ות\"ח כתיב משכו וקחו \nלכם צאן וגו' משכו (בחבורא קדמאה) מאי משכו כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא משכו \nיומין עלאין לגבי יומין תתאין. יומין עלאין אינון שס\"ו \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף רנ/א\nכחושבן משכו.יומין תתאין זמנין דאינון שנ\"ה ובזמנא דאתנהרא סיהרא באשלמותא סליקו \nלמהוי אינון יומין שס\"ה כחושבן משכו חסר חד משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין \nלמהוי כלהו כחדא בחבורא חדא. ומאן משיך לון אינון עשר דלסטר ימינא דכתיב בעשור \nבעשור בעשרה מבעי ליה מאי בעשור אלא ט' אינון לכל סטר ונקודה חדא דאזלא באמצעיתא \nכגוונא דא וההיא נקודה אשלימת לעשר וע\"ד בעשור כמה דאתמר זכור ושמור לשמושא בעשרה \nאינון יומין תשע בההוא נקודה. לחדש הזה יומין דלסטר ימינא בגין לאתחברא זאת בזה \nלמהוי כלא חד. ובזמנא דאינון ד' אתקשרו לד' סטרין (מתחברן) בהדייהו. כדין אולידת \nההוא חיה וחויא אזיל ליה ובההוא זמנא מקדשין לעילא להאי חיה וקראן לה כבוד. וכדין \nאתקדש מועדא מה דלא הוה עד השתא וכען קראן לה כבוד הדא הוא דכתיב ובהיכלו כלו אומר \nכבוד. (אמר ר\"מ מלין אלין שייך כאן) מאן היכלו דא היכל עלאה פנימאה דתמן מתקדשא כלא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תמן מקדשין למאן דחזי לאתקדשא היך מקדשין ליה בההוא היכלא בקדמיתא אתפתחו תרעין וחד \nמפתחא סתימא אתקין ופתח תרעא חד לסטר דרום כדין עאל כהנא רבא בההוא פתחא ואזדרז \nבהימיינוי ותקונוי ואתעטר בעטרא דקדושה ולביש חושנא ואפדא ומעילא דשבעין זגין \nורמונין דאינון פעמון זהב ורמון וציץ נזרא דקודשא על מצחיה דאתקרי ציץ נזר הקדש \nואתקשט בד' בגדי זהב ובד' בגדי לבן ועל ההוא ציץ מ\"ב אתוון מלהטן ביה ומנצצן עליה \nונהיר כל ההוא היכלא בנהורין עלאין. (ר\"מ אסתחר ההוא היכלא וכו') אסתחר ההוא מפתחא \nופתח סטרא אחרא דבסטר צפון כדין עאל לוי מעשרא דיעקב דאפריש לקב\"ה וכנור דעשר נימין \nעמיה ואתעטר בעטרוי וכדין אסתחר מפתחא ופתח בההוא היכלא חד תרעא ההוא תרעא דקיימא \nבאמצעיתא עמודא דלסטר מזרח \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זוהר חלק ג דף רנ/ב\nעאל ואתעטר בשבעין עטרין ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר ואתעטר בגלופין דמאתן וע' \nאלף עלמין ואתעטר בעטרין דסייפי עלמא עד סייפי עלמא בכמה לבושי יקר בכמה עטרין \nקדישין אסתחר ההוא מפתחא ופתח ליה כל תרעין גניזין וכל תרעין דקדושין טמירין ואתקדש \nבהו וקיימא תמן כמלכא. מתברך בכמה ברכאן מתעטר בכמה עטרין כדין נפקי כלהו בחבורא \nחדא מתעטרן בעטרייהו כדקא יאות. כיון דנפקי אתער ליה בקשוטוי והאי חיה אתערא \nואזעירת גרמה מגו רחימו דשירתא היך אזערת גרמי' מגו רחימו דשירתא אזערת גרמה זעיר \nזעיר עד דאתעבידת נקודה חדא. כיון דאיהי אזעירת גרמה (בשירתא) כדין כתיב וילך איש \nמבית לוי ויקח את בת לוי. בת לוי ודאי מסטרא דשמאלא היאך אחיד לה אושיט שמאלא תחות \nרישה מגו חביבו. ואי תימא כיון דאיהי נקודה חדא איך יכיל לאחדא בנקודה זעירא אלא \nלגבי עילא כל מה דהוא מלה זעירא דא תושבחתא ודא עלוייא ורב ברבו עלאה. מיד כהנא רבא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אתער לה ואחיד לה וחביק לה דאלו הוות רברבא לא יכלין לאחדא כלל אבל כיון דאזעירת \nגרמה ואיהי נקוד' חדא כדין אחדין בה וסלקין לה לעילא כיון דסלקין לה ויתבא בין תרין \nסטרין אלין כדין ההוא עמודא דקיימא באמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין ברחימו \nדחבורא חדא כדין וישק יעקב לרחל ברחימו דנשיקין מתדבקן דא בדא בלא פרודא עד דנקטא \nנפשא דענוגין כדקא יאות. בשעתא דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות ובעיא לפקדא לחילהא \nמתכנשין כלהו וקריין לה מגו היכלא קדישא כבוד כבוד כבוד בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי \nואמרי מקודש מקודש כדין ירחא אתקדש כדקא יאות וכדין כתיב ובחדש הראשון ראשון ודאי \nוע\"ד משכו וגו'. וע\"ד בעשור לחדש הזה דאתחבר סיהרא בשמשא ומה דהות (נקטא) נקודה חדא \nכד נחתא אתפשט זעיר זעיר ואתמלייא ואתעבידת ה' מלייא מכל סטרין מתקדשא כדקא יאות: \nר' חייא פתח בארבעה עשר יום לחדש פסח וגו' אימרא דאיהו פסחא אמאי אלא דחלא דמצראי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ואלהא דלהון הוה אמרא בגין דמצראי פלחין למזל טלה ובג\"כ פלחין לאימרא. ת\"ח כתיב הן \nנזבח את תועבת מצרים מאי תועבת מצרים וכי על דשנאין ליה כתיב תועבת מצרים. אלא דחלא \nדמצראי ואלהא דילהון אקרי תועבת מצרים כמה דכתיב כתועבת הגוים דחלא דשאר עמין. ת\"ח \nחכמתא דיוסף דכתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ואוליף לון למימר אנשי מקנה היו \nעבדיך. וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא ואבא למלכא עביד כדא ועביד לאהוי דישנאון \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "זוהר חלק ג דף רנא/א\nלהון ולא יחשבון להון (למעבד להון רועי צאן) אלא ודאי תועבת מצרים דחלא ואלהא \nדילהון אקרי הכי וע\"ד כתיב הן נזבח את תועבת מצרים. אמר יוסף כל מיטב מצרים היא ארץ \nרעמסס וההיא ארעא אפרישו לדחלא דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא וכל מצראי \nחשיבו לאינון דרעאן לדחליהון כדחליהון אעביד לאחי דירתון ההיא ארעא ויסגדון לון \nמצראי ויחשבון לון כדקא יאות והיינו דכתיב (שם) כי תועבת מצרים כל רועה צאן מחשבין \nלון כדחליהון. א\"ר יוסי והא תנינן כמה דאתפרע קב\"ה מאינון דפלחי לע\"ז הכי אתפרע \nמע\"ז ממש וכי יוסף עביד לאחוי ע\"ז. א\"ל לא עביד יוסף לאחוי ע\"ז אלא עביד לון לשלטאה \nעל ע\"ז דילהון ולאכפיא ע\"ז דילהון תחות ידייהו ולרדאה לון במקל. (אמר ר\"מ כגון בסוף \nדף שקודם זה) אמר יוסף אי ישלטון אחי על ע\"ז דילהון כ\"ש דישלטון על גרמייהו ובג\"כ \nאותיב לון במיטב ארעא ואשליט לון על כל ארעא וע\"ד אמרא דאיהו פסח אמאי אלא דחלא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דמצראי ואלהא דילהון הוה אימרא. אמר קב\"ה מבעשור לחדש סיבו דחלא דילהון דמצראי \nותפשו ליה ויהא אסור ותפיש בתפישה דילכון יומא חד ותרין וג' וביומא ד' אפיקו ליה \nלדינא ואתכנשו עליה ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דילהון דתפיש בתפישה דישראל \nולא יכלין לשזבא ליה הוו בכאן והוה קשיא עלייהו כאילו גרמייהו אתעקידו לקטלא. אמר \nקב\"ה יהיה תפיש ברשותייכו יומא בתר יומא ארבעה יומין בגין דיחמון יתיה תפיש וביומא \nד' אפיקו ליה לקטלא וייחמון ליה מצראי היך אתון עבדין ביה דינא ודא קשיא להו מן כל \nמכתשי דעבד לון קב\"ה אינון דינין דיעבדון בדחליהון. לבתר דיינין ליה \n \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "זוהר חלק ג דף רנר/ב\nבנורא דכתיב פסילי אלהיהם תשרפון באש אמר קב\"ה אל תאכלו ממנו נא דלא יימרון ברעותא \nובתיאובתא דדחלנא אכלין ליה הכי אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל דאלו מבושל יהא טמיר \nולא יחמון ליה אלא תקונא דיליה דיחמון ליה הכי מוקדא בנורא בגין דריחיה נודף. ותו \nרישיה עליה כפוף על קרסולוי דלא יימרון דחיה או מלה אחרא הוא אלא דישתמודעון ליה \n", "en": ""}]}
