{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "85", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 85", "hebrewTitle": "קטע 85", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/85/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/85/", "segments": [{"index": 1, "he": "דאיהו דחלא דלהון ותו דלא ייכלון ליה בתיאובתא אלא על שבעא ארח קלנא ובזיון. ותו \nעצם לא תשברו בו אלא דיחמון גרמוי דמאן בשוקא ולא ייכלון לשזבא ליה וע\"ד כתיב \nובאלהיהם עשה ה' שפטים. דינין סגיאין. תו ומקלכם בידכם ולא חרבא ורומחא ושאר מאני \nקרבא אמר ר' יהודה הא אוקמוה דמצראי פלחי למזל טלה ובג\"כ פלחין לאימרא א\"ר יוסי אי \nהכי טלה יפלחון ולא אימרא. א\"ל כלא פלחין אלא מזל טלה נחית וסליק בטלה ואימרא ובג\"כ \nפלחין לכלא. א\"ל הכי שמענא דכל בעירא רבא (ס\"א דצאן) דחלא דלהון הוה וע\"ד קטיל קב\"ה \nכל בכור בהמה. והא אתמר דאלין אינון דרגין דלעילא דאקרון הכי. א\"ר אלעזר כתיב כל \nמחמצת לא תאכלו וכתיב לא יאכל חמץ אלא דא דכר ודא נוקבא. אר\"ש אלעזר ברי בדא (זה \nשייך בר\"מ אחר קרבנה) כתיב לא תאכלו ובדא כתיב לא יאכל אמאי לא כתיב לא תאכלו אלא \nנוקבא דאיהי אסטיאה ארחהא באזהרה ודאי דכד דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר בבקשה ועל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דא כתיב לא יאכל לא תאכלו. א\"ל אבא והא כתיב לא תאכל עליו חמץ. א\"ל אסגי תבין \nיתירין ליקרא לקרבנא אבל בקדמיתא בבקשה לא יאכל. אבל לבתר באזהרה לא תאכלו דהוא \nקשיא מתרווייהו. מחמצת מ\"ט בגין דריחא דמותא אית תמן. חמץ דכר. מחמצת נוקבא רגליה \nיורדות מות ברישא וסיפא דתיבה תשכח לה ובגין דא מאן דאיכל חמץ בפסח איהו אקדימת ליה \nמותא ולינדע דמית הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי דכתיב ונכרתה הנפש ההיא. מצה אמאי (ס\"א \nאתקריאת מצה) אלא הכי תנינן. שדי בגין דאמר לעולמו די דיאמר לצרותינו די. אוף הכי \nמצה בגין דקא משדד דמברחת לכל סטרין בישין ועביד קטטה בהו כגוונא דשדי דמזוזה \nדמבריח לשדים ומזיקים דתרעא אוף הכי איהי מברחת לון מכל משכני קדושה ועביד מריבה \nוקטטה בהו כד\"א מסה ומריבה ע\"ד כתיב מצה. והא מסה בסמך איהו אלא תרגומו דמסה איהו \nמצותא: \nרבי שמעון פתח ואמר גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים גער חית דא חיה דאתאחד בה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עשו. קנה תנינן דביומא דנסב שלמה מלכא בת פרעה בא גבריא' נעץ קנה בימא רבא ועלי' \nאתבני קרתא דרומי מאי קנה דא דכורא דהאי חיה \n \nזוהר חלק ג דף רנב/א\nבישא דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה ודאי איהו קנה דנעיץ בימא רבא ובג\"כ איהי \nשלטא על עלמא ועל שולטנו דא כתיב קנה וסוף קמלו. קנה שולטנותא וראש לכל מלכוון. תו \nקנה דזמין קב\"ה לתברא ליה כקנה דא. ת\"ח במצרים איהי שלטא ומנה נפקו כמה שלטנין \nלזנייהו וכלא ברזא דחמץ כיון דתבר לה קב\"ה אפיק חמץ ואעיל מצה. במה בחוטא זעירא \nמכלא תבר ח' חמץ ואתעביד מצה אינון אתוון אלא דתבר ח' דהאי חיה דאקרי חמץ וע\"ד אקרי \nחית קנה דנוח לאתברא כקנה דא במה אתבר בחוטא זעירא כנימא תבר ח' ואתעבר מאיתנה והוה \nמצה. וע\"ד כתיב גער חית קנה גער בה קב\"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה' (ס\"א ואתעבר ח' \nחמץ ואתאביד) וזמין קב\"ה לתברא ליה לההוא קנה כגוונא דא יתבר רגליה דק' מקנה וישתאר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הנה. הנה יי' אלקים בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. מאי \nופעולתו דא פעל דההיא ק' (ס\"א פעולה דההוא חמץ) דיתבר לה ואיהי פעולה לפניו איהו \nיעבר רגליה ויהא הנה ראשון לציון הנה הנם וגו': \nיש כאן רעיא מהימנא רבי שמעון פתח קרא ואמר שאו שערים ראשיכם וגו'. האי קרא אוקמוה \nואתמר אבל שאו שערים ראשיכם אלין אינון תרעין עלאין תרעין דסכלתנו עלאה. ואינון \nחמשין תרעין. ראשיכם אינון ראשים מאן אינון אלא כל חד וחד אית ליה רישא לאתפשטא \nולמיעל דא בדא ולאכלא דא בדא. אשכחנא בספרא דחנוך. שאו שערים אלין אינון תרעין \nדלתתא מאבהן ואינון תלתא בתראין ראשיכם אלין אינון ראשי אלפי ישראל ואינון אבהן \nעלאי ואינון ראשין דאינון תרעין. ובגין אלין אינון אופנים דסחרן ונטלין לון על \nכתפייהו אמרי שאו שערים ראשיכם שאו למאן לראשיכם דאינון ראשין עלייכו ושלטנין \nעלייכו. והנשאו פתחי עולם. אלין אמהן וארבע אינון דלתתא. ויבא מלך הכבוד דא מלכא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "עלאה דכלא דאיהו מלך מההוא כבוד דנהיר לסיהרא ומאן איהו יי' צבאות. ויבא לאן אתר \nלמיעל אורייתא בארונא בחבודא חדא כדקא יאות. וכיון דהאי עאל לאתריה כדין אורייתא \nעאל בארונא ואתחבר חבורא חדא אורייתא עלאה באורייתא \n \nזוהר חלק ג דף רנד/א\nדבעל פה מתחברו לפרשא מילין סתימין אימתי בשבועותיכם למניינא דאתון מונין דבכל שעתא \nדישראל עבדין חושבנין לירחין וזמנין קב\"ה אתקין תיבה גו אינון רקיעין ואעבר כרוזא \nהא בני לתתא קדשו ירחא קדשו זמנא אתקדשו כלכו לעילא ועביד לכל חילי דבשמיא דמתקדשין \nכחדא בעמא קדישא וכלהו נטרי כחדא נטירא חדא ועל דא בשבועותיכם למניינא דאתון מונין \nאינון שבע שבתות וכדין משיך קב\"ה משיכו דשבע דרגין לתתא בההוא דרגא דאתאחד בהו \nבאינון שבע שבתות. (ס\"א באינון שבע שבתות וכדין משיך קב\"ה משיכו דשבע דרגין דלעילא \nבההוא דרגא לתתא דאתאחד באינון שבע שבתות) ואי תימא והא שיתא אינון ולא יתיר אלא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כדין אימא יתבא על אפרוחין ואשתכחת רביעא עלייהו ואנן מפרחין לה ונטלין אינון שית \nבנין בהאי דרגא דלתתא לקיימא דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים וגו'. רב המנונא סבא \nאמר בהאי יומא לא נטלין ישראל אלא חמש בנין ואינון חמשה חומשי תורה. ואי תימא שית \nאינון אלא שבע אינון בחד צפרא דאשתכחת בין גדפהא דאימא. וישראל ידעי למיצד צידא טבא \nרבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאמהא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשו לגבה \nלחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש (ס\"א דרחים) לאינון לחישין ולאינון קלין דקא \nמלחשי לגבה. ואע\"ג דאיהו תחות גדפי אמהא זקיף רישא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא. \nופרחת לגבייהו ונפקת מתחות גדפהא דאימא כיון דישראל נטלי לה אתקיפו בה ולחשין לה \nוקשרין לה בקשורא דלא תפרח ותזיל. מיד נטלי לה ישראל בההוא קשורא ואיהי בעאת למפרח \nולמיזל ולא יכילת למיזל לה ובעוד דהיא קשירא בידייהו אינון מלחשי בקליהון ואיהי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מצפצפא בהדייהו \n \nזוהר חלק ג דף רנד/ב\nופרחת לעילא ונחתת. וכל אינון בנין דתחות גדפי אמהון כיון דשמעי ההוא צפצפא דאחתהון \nולחישו דההוא קלא מיד נפקי מתחות גדפהא דאמהון ופרחי לגבי ההוא צפורא וישראל נטלי \nלון ואחדי בהו ואלמלא ההוא צפורא דקא אחדי בקדמיתא אינון לא פרחי לגבייהו לעלמין \nולא יכלין (לא) לאחדא בהו. היך צדין צידה דהאי צפרא קדישא מתקנין לקמא מיכלא יקירא \nבחדווה וכל ענוגין ועאלין לבי כנישתא ולבי מדרשא ומצפצפן לגבה בקל לחישו כדקא יאות \nואיהי דמטמרא תחות גדפהא דאימא זקפת רישא וחמאת פתורין מתקנן וצפצופין לגבה כדקא \nיאות נפקת ופרחת לגבייהו כמה דאתמר ובה אחדין כל אינון בנין ומשלחין לההוא דרביעא \nעלייהו ואזלת בגין דהא מן רקיעא שביעאה לעילא במכוסה ממך אל תדרוש שלח ליה דלא \nתיכול לאדבקה וע\"ד כתיב שלח תשלח וגו'. מקרא קדש דא קריאה וצפצופא דעבדין לההוא \nצפרא קדישא בקדמיתא וכיון דאחדין בה שאר יומין אקרון מקראי קדש האי צפרא אקרי קדש \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דכתיב כי קדש היא לכם ובגין דאיהי קדש איהי קראה לכולהו ואתיין לגבה. ובגין כך \nאקרון מקראי קדש. איהי קראה וישראל מצפצפן בהדה וקראן אוף הכי ועל דא אינון אתיין \nלגבייהו ואחדי בהו בגין כך אלה מועדי יי' מקראי קדש אשר תקראו אותם מקראי קדש \nבצפצופא דלהון ובההוא צפרא קדישא קדש דקרא לון (ר\"מ רנג ב אמר וכו'): \nיש כאן רעיא מהימנא \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף רנח/ב\nוהקרבתם עולה לריח ניחח ליי' ת\"ח בפסח כתיב והקרבתם אשה עולה ליי' והכא לא כתיב אשה \n(דהא ביומא דא אשה לא כתיב ביה) אלא והקרבתם עולה. מ\"ט יומא דא יומא דעיילת כלה \nלחופה איהו וישראל מנו יומין דדכיו יומין ושבועין ואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו והיא \nנפקת מכל סטרא בישא ונטרת יומי דכיו כדקא חזי. ורזא דא מלכא טעם בתולה טעים בג\"כ לא \nכתיב ביה אשה דהא אחרא לא קריב למשכנא והא אתרחק מתמן. וע\"ד אשים לאו הכא ולאו \nאצטריכו להכא וישראל מרחקן אינון מן סטרא בישא (ומנו יומין דדכיו יומין ושבועין \nואתכלילו ועאלו ביומין דדכיו) א\"ר אבא עדיין צריכין אנן לפתחא דא למפתח אר\"ש ארימית \nידי בצלו למאן דברא עלמא ורזא דא אשכחן בספרי קדמאי. אשים אינון באמצעיתא ואתיין \nבסטרא דא ובסטרא דא אדבקו באילנא דדעת טוב ורע אדבקן ברע ואדבקן בטוב ובג\"כ בשאר \nיומין כתיב בהו אשה עולה. אבל בהני יומא דאילנא דחיי קיימא ולא אחרא לית אנן צריכין \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לאשה ולא אצטריך למהוי תמן ויומא דא יומא דאילנא דחיי איהו ולא דדעת טוב ורע ובג\"ד \nוהקרבתם עולה לריח ניחח ליי' ולא אשה ליי' עולה ועולה לשון (נ\"א לשם) עולה כמה \nדאתמר והא אתערנא מלי דפרים בני בקר וכל ההוא קרבן: \nובחדש השביעי כמה דאתמר יומא דר\"ה דינא דכל עלמא דינא תקיפא ודינא רפיא. ועשיתם \nעולה והקרבתם מבעי ליה כשאר כל יומין מאי ועשיתם אלא ביומא דא ועשה לי מטעמים כתיב \nכתיב כמה מטעמים ותבשילים עבדו ישראל בהני יומי בעוד דמקטרגא אזיל לפשפשא בחובין \nדעלמא וע\"ד לא כתיב והקרבתם אלא ועשיתם עולה ולא אשה עולה וכן בכל שאר יומין (ס\"א \nבקרבנין) לא כתיב אשה דלית לון חולקא בכל הני יומי כ\"ש בהאי יומא דאנן עבדין מטעמים \nותבשילים בלא דעתא דסטרא אחרא דהא יצחק משדר ליה לצוד צידה דחובין דבני עלמא \nולאייתאה לגביה ובעוד דאיהו אזיל ישראל נטלי עיטא ברבקה ועבדין כל אינון פולחנין כל \nאינון צלותין מזמני שופר ותקעין ליה בגין לאתערא רחמי והא אוקימנא (שם) ויבא לו יין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וישת דאתי (ס\"א דאכל) מרחוק מגו אתר דחמרא עתיקא ושתי ואטעים ליה וחדי ואחר כך מברך \nליה בכמה ברכאן ואעבד על חובוי מה כתיב (שם) ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא \nמצדו טעין מכמה טועני כמה דאתמר והא אוקימנא מלה. ובג\"כ איהו יומא דיבבא וקרבנא \nאיהו עולה. איל אחד כמה דאתמר בגין אילו דיצחק. ושעיר עזים אחד לחטאת שוחד לסמאל \nלכפרה (נ\"א לתברא) אנפוי בההוא בכיה דאיהו בכי בהאי יומא כיון דחמי דלא אתעביד \nרעותיה והא למגנא צד צידה כמה דאתמר כגוונא דא יומא דכפורי והא כתיב בפ' אמור: \nובחמשה עשר יום וגו'. ר' אבא פתח ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'. ת\"ח כל הני יומין \nאזלת אימא על בנייא בגין דלא ישלוט סטרא אחרא עלייהו ובגין לשזבא לון כיון דאשתזיבו \nבנהא והא יתבין בסכות מתנטרין בנטורא יומא קדמאה. ויומא תנינא פקדת לון לישראל \nלמעבד סעודתא לממנן דשאר עמין ואיהי לא שריא תמן. ביומא תליתאה דאיהו י\"ז לחדש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שריאת למשרי עלייהו הה\"ד ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט \nטורין דכל לווטין ומרדין שראן בגווייהו אמר רבי אלעזר יומא קדמאה דחג לא שריא \nעלייהו ולא יומא תניינא אלא יומא תליתאה דאוסיף וגרע שריא עלייהו אוסיף אתוון וגרע \nקרבנין דכתיב עשתי עשר וגו'. והכי אתחזי לרע עין בגין דיומא קדמאה ויומא תניינא \nחדוה דבנהא ואינון מפלגי עדאן לון. מיומא תליתאה ולהלאה דאיהי שריא עלייהו מה כתיב \n(שם) והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ג דף רנט/א\nוהמים היו הלוך וחסור אלין קרבנין דאזלין ומתמעטין וכמה דאינון מתמעטין הכי נמי \nאתמעט טובא דלהון. אר\"ש אלעזר ת\"ח מיומא תניינא שריאו מייא לאתחזאה כיון דשריאו מים \nמיומא תליתאה איהי שרת עלייהו ואינון מים לא הוו ידעי בבלאי (ס\"א בכלא). אמאי \nרשימין הכא דהא טובא דישראל לא הוי באתר דמעוטא אלא באתר דרבוייא ובגין דאלין מיין \nדרשימין הכא אתמעטן אתיקרא לאשמעינן דכתיב והמים אינון דידיען ביומי דחג אינון \nדרשימין גו קרבנין דאינון טורי לווטין היו הלוך וחסור טובא דלהון ונגידו דאנגיד \nעלייהו היו הלוך וחסור ובגין דאינון מים דלהון הוא לא אתחברן אתוון דלא יתחבר טובא \nדלהון אלא זעיר זעיר. אבל לישראל דאינון מקב\"ה מה כתיב ודורשי יי' לא יחסרו כל טוב. \nרישיה דקרא כפירים רשו ורעבו אלין ממנן דשאר עמין ודורשי יי' אלין ישראל לא יחסרו \nכלטוב אלין אזלין ואסתלקו לעילא לעילא ובג\"כ טובא דלהון דאינון מים היו הלוך וחסור. \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עד החדש העשירי. דא טבת דהא כדין ימי הרעה הוו ואתערת ההיא רעה ואתתקפת וכלה קדישא \nלא אנהירת מגו שמשא כדין נראו ראשי ההרים אלין אינון הרי חשוכא טורין דלווטין \nאתחזון ואתתקפו ועבדין בישין בעלמא ביומין אלין. אשה בהאי עולה דהא כדין הני אשים \nאכלי חולקהון. שבעים פרים אלין אינון לקבל שבעים ממנן דשלטו על שבעין עמין וסלקין \nביומא קדמאה ונחתי בכל יומא ויומא ואקרון פרים מנגחים ביומין דלהון. אילם (חסר) \nארביסר תרין בכל יומא אינון י\"ד ידו\"ד. ידא דשליטא עלייהו תדיר בכל יומא ויומא \nאמרין בני שנה מניינא דלהון ח\"ץ. ואי תימא אי הכי רע עין הוינן לגבייהו. אין דהא \nכתיב כי גחלים אתה חותה על ראשו. אבל אנן לא יהבינן אלא בחדוותא דלית ביומי שתא \nחדוותא כאלין יומין. ובגין דאנן יהבין בטוב לבא ובחדוותא דרעותא אתהפך עלייהו גחלים \nעל רישיהון גומרין מלהטן דחדוותא דילן עבדי לון ביש י\"ד (ס\"א ה') ע' וחץ כך סלקין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בחושבנא דילהון. וכל דא איתימא מאן יהיב לך לאקרבא עלייהו דלמא אינון לא בעאן כל דא \nאלא לית חדווה לכל אינון ממנן בכל אינון תורים אילים ואמרין כהני בשעתא דישראל יהבי \nלון סעודתין אלין ועם כל דא לא מתקרבו כלא אלא לקב\"ה בלחודוי ואינון מתקרבי תמן \nואיהו פליג לון ועל דא כתיב (שם) אם רעב שונאך האכילהו לחם אלין אינון קרבנין דחג. \nואם צמא השקהו מים אלין מים דרשימין הכא ביומי דחג וביומא תניינא וביומא שתיתאה \nושביעאה וסימן בו\"ז יבוזו לו. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה אלין אינון מים די \nמנסכי ישראל בחדוה וברחימו דקב\"ה דכתיב ושאבתם מים בששון. ונהרות לא ישטפוה אלין \nאינון נהרי דאפרסמונא דכיא דכלהו דבקי ומתקשרי ברחימו דא אם יתן איש את כל הון ביתו \nבאהבה בוז יבוזו דא סמאל באהבה דישראל למהוי ליה חולקא בהדייהו באינון מים דרשימין \nהכא בפרשתא דכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו סימנא דאינון מים בו\"ז \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "יבוזו לו ודאי דהא כלהו אתחשיבו לגבן חרש נשבר דלית ליה תקנה לעלמין. מים דלהון \nאתפליגו ביומין בו\"ז אשתארו שאר יומין דאינון ג' ד' ה' וסימן (נוטריקין חמישי רביעי \nשלישי) חר\"ש את חרשי האדמה ולית לון תקונא בהדן ולא לעלמין. ואי תימא בוז יבוזו לו \nכתיב התם כי לא בזה ולא שקץ ענות יומא קדמאה מאי עביד ליה אלא לא אקרי ראשון ולא \nאקרי אחד אלא חמשה עשר סתם בלא רשומא כלל אבל שירותא דרשימו דמיין מיום שני הוי. \nוהכי אתחזי בגין דלית טוב בשני ובג\"כ לא רשים ראשון ולא אחד כלל והוי בסתם ושרי \nרשימו דיומין ביום שני ואתפלגו מים בבו\"ז ואשתארו ביומין חר\"ש כמה דאתמר וכלא כדקא \nיאות. זכאה חולקהון דישראל דידעי \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זוהר חלק ג דף רנט/ב\nלאעלאה לגו מוחא דאגוזא ובגין למיעאל לגו מוחא מתברין קליפין אלין ועאלין מה כתיב \nלבתר כל האי ביום השמיני עצרת תהיה לכם לבתר דתברו כל הני קליפין ותברו כמה גזיזין \nוכמה נחשים קטלו וכמה עקרבים דהוו לון באינון טורי דחשוכא עד דאשכחו אתר דישובא \nוקרתא קדישא מקפא שורין סחור סחור כדין עאלו לגבה למעבד נייחא תמן ולמחדי בה והא \nאוקימנא מלה ודא איהו עצרת כנישו אתר דמתכנש כלא לגבה תהיה לכם ולא לאחרא למחדי \nאתון במאריכון ואיהו בהדייכו ועל דא כתיב שמחו ביי' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי \nלב: \nאמר רבי שמעון כל מאן דחדי וכו'. עד שלא עשו חסד עם ה עניים נדפס בהקדמת בראשית דף \nי ע\"ב: \nוכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר תמן תנינן א\"ר יהודה אין העולם מתנהג אלא בתרי \nנוונין דאתו מסטר אתתא דאשתכחת חכימת לבא הה\"ד וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויבאו \nמטוה את התכלת ואת הארגמן ומאי מתיין את התכלת ואת הארגמן גוונין דכלילן בגו גווני \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חדא הוא דכתיב דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה וכתיב בידיה טוו מאי טוו אמר רבי \nיהודה טוו בדינא ברחמי א\"ר יצחק אמאי אתקרי' אשה אמר ליה דכלילא בדינא וכלילא \nברחמי. ת\"ח דא\"ר אלעזר כל אתתא בדינא אתקריא עד דאטעמא טעמא דרחמי דתניא מסטרא דב\"נ \nאתי חוורא ומסטרא דאתתא אתי סומקא טעמא (ס\"א אתתא) דאתתא מחוורא וחוורא עדיף. ות\"ח \nאמאי אסירן נשי שאר עמין דידעי משכבי דכורא. משום דתנינן אית ימינא ואית שמאלא. \nישראל ושאר עמין וג\"ע וגיהנם עלמא דא ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי ושאר עמין \nלקבלי דדינא ותנן אתתא דאטעמא טעמא דרחמי רחמי נצחא אתתא דטעמא טעמא דדינא דינא \nבדינא אתדבקת ועלייהו אתקרי והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה ועל דא תנינן הנבעלת \nלעכו\"ם קשורה בו ככלב מה כלבא תקיפא ברוחיה חציפא אוף הכא דינא בדינא חציפא בכלא. \nהנבעלת לישראל תנינן כתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום מ\"ט משום דנשמתא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דישראל אתייא מרוחא דאלקים חיים דכתיב כי רוח מלפני יעטוף משמע דכתיב מלפני ובג\"כ \nאתתא דהיא בתולתא ולא אתדבקת בדינא קשיא דשאר עמין ואתדבקת בישראל רחמי נצחא \nואתכשרת. ות\"ח כתיב אמרתי עולם חסד יבנה מאי חסד הוא חד מכתרי עלאי דמלכא דנשמתא \nדישראל קרא לה קב\"ה חסד על תנאי דיתבני ולא ישתיצי חסד מעלמא משמע דכתיב יבנה בג\"כ \n", "en": ""}]}
