ומן המצות אשתמודע דבתר דאוקמוה מארי מתני' אין עני אלא מן התורה ומן המצות דעתרא דבר נש אורייתא ומצות. ובגין דא כבד את יי' מהונך ולא תשתדל באורייתא כדי להתגדל בה כמה דאוקמוה חברייא ואל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא תאמר אקרא בעבור שיקראוני רבי אלא גדלו ליי' אתי. כבד את יי' מהונך. כבן דאיהו חייב ביקרא דאבוי גדלו ליי' אתי. כבד את יי' מהונך. כבן דאיהו חייב ביקרא חוורו דעיינין וגרמין ואברין ומטפה דאמיה שחור די בעיינין ושערא ומשכא ובשרא ורביאו ליה באורייתא ועובדין טבין. דבר נש חייב ללמד בנו תורה דכתיב ושננתם לבניך ואי לא אוליף ליה אורייתא ופקודין כאילו עביד ליה פסל ובגין דא לא תעשה לך פסל. ועתיד להיות בן סורר ומורה ומבזה אבוי ואמיה וגוזלמניה כמה ברכאן דהואיל ואיהו עם הארץ חשיד איהו על כלא ואפילו על שפיכות דמים וגלוי עריות וע"ז. דמאן דאיהו עם הארץ ואזיל לאתר דלא אשתמודעון ליה ולא ידע לברכא חשדינן
ליה דאיהו עע"ז. ע"כ: (קדושים פא ב איש אמו ואביו תיראו: ספר שמות פרשת משפטים דף קיז/ב מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג וגו'. פקודא להשוות הבעלי דינין ולהתרחק מדבר שקר דלא יימרון משוא פנים (יש בדבר). דקב"ה אתמר ביה אשר לא ישא פנים. ול"א יק"ח שח"ד. בסופי תיבות אחד. האי דיין צריך למהוי כגוונא דאחד דאיהו ידו"ד אחד דלא יקח שחד דיהא איהו בדיוקניה ובדינא להשוות תרווייהו כאחד ולא יטה דינא לדא יתיר מן דא אלא בתקלא חד עד דיקבלון דינא. ולבתר כל חד אתדן כפום עובדוי. ואוקמוה מארי מתניתין צדיק יצר הטוב שופטו. רשע יצר הרע שופטו. בינוני זה וזה שופטו. מאן דאיהומאילנא דחיי לית ליה דינא כלל לית ליה יצר הרע ודא צדיק גמור ודא צדיק וטוב לו ולית טוב אלא תורה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. וצדיק ורע לו מסטרא דעץ הדעת טוב ורע. ואמאי אתקרי צדיק בתר דרע לו דאיהו יצר הרע. אלא בגין דטוב שליט עליה
אתקרי צדיק ורע לו. דההוא רע איהו תחות רשותיה (ס"א כעבדא תחות רביה. רשעוטו בלו אמאי אתקרי רשע בגין דאיהו אסתלק למהוי רישא יצה"ר דיליה וטוב איהו תחות רשותיה כעבדא תחות רביה. ואע"ג דרשע איהו מכתיר את הצדיק ויכיל צדיק גמור לאענשא ליה גם ענוש לצדיק לא טוב. בגין ההוא טוב דאיהו תחות רגלוי דרשע לית לאענשא ליה דאולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצריה ויהא עפר תחות רגלוי. דמסטרא דרשע וטוב לו (נ"א שכינתא) שכיבת ותגל מרגלותיו ותשכב האי איהו ושפחה כי תירש גבירתה (ד"א ומסטרא דצדיק גמור) שפחה יצר הרע נוקבא. יצר הרע דכר. בגיניה אתמר וכבודי לאחר לא אתן והזר הקרב יומת. ומסטרא דצדיק ורע לו שכינתא איהי עטרה על רישא דבר נש ושפחה יצר הרע אתכפייא תחות גבירתה. ומסטרא דצדיק גמור לית זר ולית יצר הרע. ומסטרא דרשע גמור לית ליה חולקא בשכינתא דלית חולקא לב"נ בשכינתא אלא מסטרא דטוב. ולית כל שכינתא שקילין
דהא שכינתא דאילנא דטוב ורע איהו כרסייא אבל שכינתא דאילנא דחיי עלה אתמר לא יגורך רע אבל (ד"א אלא) בגין דאתמר בה ומלכותו בכל משלה מאן דפגים אתר דילה אתחשיב כאילו עביד במטרוניתא קלנא. דקלנא דמטרוניתא איהו מאן דמזלזל באתרהט וקלנא דמטרוניתא דמלכא איהו. כל שכן מאן דאעבר לה מאתרהא ושוי שפחה באתרהא. דבכל אתר דאיהו פגים מטרוניתא לא שריא תמן אלא שפחה דאיהי פגימא שריא באתר פגים. ופגימו דבר נש דחובוי פגים בכל אברין דיליה עד דלא אשכחת מטרוניתא אתר לשריא תמן. ולית ליה תקונא
ספר שמות פרשת משפטים דף קיח/א עד דיחזיר לה על כל אברין דיליה. אמר בוצינא קדישא רעיא מהימנא בגין דא אנת מתקן בחבורא דא דרמ"ח פקודין לאמלכא לקב"ה על כל אברים דשכינתא בכל פקודא ופקודא ולית אנת חייש ליקרך. זכאה חולקך דכגוונא דאנת ממליך לקב"ה בכל אברים דשכינתא דאינון בעלי מדות דכל ישראל מארי מדות אינון אברים דשכינתא הכי עביד קב"ה לשריא שמיה עלך וימלכינך על כל משריין עלאין ותתאין (שופטים ערה א לא יקים עד אחד). קום רעיאמהימנא לסדרא דינין בהלכות נזיקין בסדורא דשמא דא ידו"ד דאיהו רכב אלקים רבותים אלפי שנאן דאינון שור נשר אריה אדם דהא מסטרא דימינא דתמן ידו"ד ד' חיון הכי איהו סדורא דלהון אדם אריה נשר שור וכפום שנויין דהויין הכי איהו תנועה וסדורא דחיון. וחיון דסטרא אחרא דאינון נזיקין דשמאלא הכי סדורייהו שנאן ובגין דא התחלה דלהון השור קשור בד' אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער וסיומא דלהון אדם מועד. קום אתער בדינין. פתח
רעיא מהימנא ואמר אלקים שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. אלקים בהפוך אתוון דינ"א ובג"ד אמרו מארי מתניתין דינ"א דמלכותא דינא כל דינין בהאי שמא אתדנו. (ס"א בה' בד' וכו') בד' בג'. בד' שכינתא (ס"א ביתדין בג' בית דין שכינתא. בג') לקבל תלת אבהן עמודא דאמצעיתא דיין אמת והוא דיין לדון מסטרא דאדנ"י דתמן איהו דיין אמת ומסטרא דשם אלקים שופט. הדא הוא דכתיב כי אלקים שופט. ומה דינין אינון. חד לדון בנזקי שור. תניינא לדון בנזקי בור. תליתאה לדון בנזקי אש. רביעאה לדון בנזקי אדם. ואבתרייהו לדון בדיני ארבע שומרים. שומר חנם ושומר שכר. והשואל. ונושא שכר (ס"א והשוכר). לקבלייהו דינין ארבעה. דין חלוקת השותפים. דין חלוקת קרקעות. דיני עבדים ושפחות. דיני תובע ונתבע. בכמה מיני תביעות דחיוב ממון וגזל ואבדה או שמזיק לחברו והורגו באחד מארבע מיתות בית דין. אדון איהו קב"ה באלקי"ם לדון בכלמיני דינין לשפחה בישא
כי תירש גבירתה. דמינה כל נזיקין אשתכחו דאינון (כל) מלאכי חבלה דמנייהו נשמתהון של רשעים כמה דאוקמוה מארי מתני' נשמות הרשעים הן הן המזיקים בעולם. אל אחר מזיק גזלן רשע. ובת זוגיה סם המות. נזק שבת ובשת ורפוי לשכינתא ובנהא. שבת דבטול' דאוריתא דבטילת לבנהא. ורפוי דגרמת לון דמתרפין מדברי תורה. נזק בכמה נזקין דמלאכי חבלה מארי משחית אף וחמה. ובשת דהוו מבזין לשכינתא בכו"ם שקרא דלהון והוו אמרין איה אלקיך. וכמה גזלות מן שפחה בישא דאתמר בה גזלת העני בבתיכם. כמה ברכאן גזלת לשכינתא שפחא בישא בכובד המס ובכובד כמה דינין משונים על בנהא וכמה קרבנין דבי מקדשא דבטילת למטרוניתא. ובשת דמטרוניתא דאשתארת ערומה מד' בגדי זהב דנהרין מד' טורי אבן בי"ב אבנין מרגלן. מעיל בכמה זגין ורמונים. וארבע בגדי לבן דבהון הות מטרוניתא מתקשטא קדם מלכא הה"ד וראיתיה לזכר ברית עולם. וגזלת לה לגברתה כמה מאכלין דקרבנין. שור
מועד בעלה עאל לבי מלכא רבוניה בארבע אבות נזיקין דיליה (דאינון ופני שור מהשמאל לארבעתן) דאינון עון ומשחית אף וחמה דכלהו מועדין לקלקל. בגופא דיליה הרביץ על הכלים מזבח מנורה שלחן ושאר מאנין רבץ עלייהו ושברתן. ובשן דיליה אכיל כל קרבנין דמאכלים דפתורא ושארא ברגלוי רפסא (ומדקא כלא. ושארא דאינון אמורין ופדרין ושירי מנחות ברגלוי רפסא). ובקרן דיליה קטל כהני וליואי. הרס כלא חלל
ספר שמות פרשת משפטים דף קיח/ב ממלכה ושריה. הבור נוקבא בישא לילית בבית דילה דאיהי בית הסהר תפיסת למטרוניתא ובנהא שפחה בישא בגלותא דילה ושווייאן לון בכמה שלשלאין ואסורין לבנהא ידייהו מהדקן לאחורא היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח ולא עוד אלא (שם) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור. ולא עוד אלא זונה דאיהי הבער דהיינו אש ויצת אש בציון. לבתר קם אדם בליע"ל רשע רביעי לאבות נזיקין דאתמר ביה אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ושלח את בעירו ואכיל ושצי וגדע כרמים ופרדסים דירושלם ושצי כלא. רבון עלמא אנת קשוט ואורייתך קשוט יהבת לן מצות תפילין. לצדיקים גמורים איהו אגרא כפום עובדייהו פאר על רישייהו ומשמשין לאבוהון ואמהון כגוונא דגופא דכל אברים דיליה משמשין לרישא. הכי אתתא משמשא לבעלה. ואית מלאכין דאינון משמשין לגופא ומלאכין דמשמשין לנשמתא וכגוונא דאית אפרשותא בין גופא לנשמתא הכי אית אפרשותא בין מלאכין
דגופא למלאכין דנשמתא. ואית נשמתא לנשמתא ומלאכין למלאכין כי גבוה מעל גבוה שמר וגבוהים עליהם. ואלין דאינון נשמתא לנשמתא כלהו חד. ואע"ג דארח מתלא אינון כגופא אצל נשמתא אלין לאלין. בגין דמקבלין אלין מאלין. הכי שכינתא (נשמתא) אע"ג דאיהי לקבל שאר נהורין דבריאה כנשמתא אצל גופא לקבל קב"ה חשיבא כגופא אבל כלא חד הכא גופא ונשמתא כלא חד. מה דלאו הכי בבר נש דגופיה ונשמתיה בפרודא. דא חומר ודא שכל. דא חיי ודא מותא. אבל קב"ה חיים ושכינתיה חיים הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה. וכל אינון דרשימין בסימנין דקב"ה ושכינתיה אינון רשימין ביומין דחול באות דתפלין ובאות דמילה ורשימין בזכור ושמור בשבת. ורשימין בתורה שבכתב דאתיהיבתמימינא ובתורה שבע"פ דאתיהיבת משמאלא וקב"ה זכור מימינא ותפלין דיד והכי שכינתא תורת יי' תמימה ומצוה דיליה. והאי מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו כליל דינא ורחמי זכור ושמור אתקריאת איהי
זכירה שמירה ובכל פקודין איהי שקיל' לגביה במדרגה. אבל מסטרא דחסד קב"ה זכור ושכינתא שמור כמה דאוקמוה מארי מתניתין זכור לזכר ושמור לכלה בגין דבימינא ובשמאלא ענפין מתפרדין כגוונא דכנפי ריאה דאינון פרודות מלמעלה לקבלייהו חיון ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. ולקבל פתוחות דס"ת. לתתא תרווייהו ביחודא חדא כגון סתומות דס"ת דלית תמן פרודא. ובגין דא באתר דיחודא דאיהו גופא דומה לשדרה דלולב אם נפרצו או נפרדו עליו פסול בכמה רשימין רשים קב"ה לישראל לאשתמודעא לגבי מלאכין אלין דימינא דתליין מקב"ה או אלין דשמאלא דתליין משכינתא או אלין דתליין מקב"ה ושכינתיה ביחודא חדא. ודאי אלין דאית בהון תורה רשימין בחסד ואלין דאית בהון מצוה רשימין בגבורה ואלין מארי דתפלין ואות שבת ואותב רית רשימין בצדיק. ובעירן עמי הארץ אינון רשימין באעברו דערלה ואות שבת ואות ברית רשימין בצדיק. ובעירן עמי הארץ אינון
רשימין באעברו דערלה ופריעה. עופין בזפק ובקרקבן נקלף באעברו דזפק וקלופה דקרקבן אינון רשימין עופין למיכל. ובעירן בתרי סימנין מעלת גרה ומפרסת פרסה. כלהו רשימין בתרי סימנין כגוונא דערלה ופריעה דמתעברן מעמא קדישא. אבל תלמידי חכמים כלהון רשימין מנהון בכרסייא ומנהון במלאכי. בארבע חיון דכרסייא.מנהון בככביא
ספר שמות פרשת משפטים דף קיט/א ובמזלי ומנהון רשימין במדות דקב"ה אשתמודעין. ואינון דמתעסקין באורייתא ובמצות לשמא דקב"ה ושכינתיה שלא על מנת לקבל פרס אלא כברא דאיהו מחוייב ביקרא דאבוהי ואמיה דא אתקשר ודאי ואתרשים בעמודא דאמצעיתא ושכינתיה כאילו ביה הוו חד. ומאן דאית ביה תורה בלא מצוה או מצוה בלא תורה כביכול כאילו הוו דתרווייהו באמצעיתא. רשיעיא אינון רשימין בלא סימנין דטהרה אינון דלית להון תפלין על רישא ודרועא. ואינון דלא רשימין בתורה ובמצות ואלין דלא נטרין זכור ושמור ולא רשימין בתכלת ולבן דציצית ואלין דלא רשימין באלין סימנין שקץ הם לכם לאו אינון ישראל אלא עמי הארץ מה אלין שקץ ושרץ. אוף אינון נ"א כן שקץ ושרץ כמה דאוקמוה מארי מתניתין עמי הארץ הם שרץ ונשותיהם שקץ ועל בנותיהם אתמר ארור שוכב עם כל בהמה. ומיתתהון מיתה באתגליא ולית מיתה אלא עניותא ומיתה דעניותא דלהון לא יהא באתכסיא כעופין דדמייןלמארי פקודין אלא באתגלייא
לעיני עמא דעני חשוב כמת ואית עניותא באתכסיא מעיני בני נשא. ואית עניותא לעיני כלא כזריקו דדם דבהמה וזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא קמיכלא הכי עניין שכין דמוי באנפייהו לעיני בני נשא ואתהדרין ירוקין כמתין. ואי הדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים כלפי מעלה ומיתה דלהון בסתימו דפומא כבעירא דאיהי מיתא ולית לה קול ודבור. דבוידוי הכי יימא איהו אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש ויתודה ומייחד לקב"ה בכל יומא למהוי מיתתיה באחד כגוונא דשחיטת בהמה בתריסר בדיקות דסכין ובסכין דאינון אח"ד ומברך ומקדש לקודשא ב"ה בכל יומא בברכו ובקדושא ובכל אכילה ושתיה דיליה כגוונא דמברך כהנא. ברוך אתה. הא ברכה. אשר קדשנו. הא קדושא. כד רוחא מברך לקב"ה בכל יומא בברוך ומקדש ליה בקדושא דיליה ומיחד ליה ביחודא דאיהו שכינתיה. קב"ה נחית על הוא רוחא בכמה משריין. אליהו ודאי בר נש דמברך ומקדש ומיחד למטרוניתא כמה משריין
דמטרוניתא סלקין עמיה ומשריין דמלכא נחתין לגביה וכלהו לנטרא ליה ולאודעא ליה לההוא רוחא כמה חידושין ועתידות בחלמין דנבואה וכמה סתרים. כגוונא דיעקב דאתמר ביה והנה מלאכי אלקים עולים ויורידם בו. ועל משריין דמלכא ומטרוניתא אתמר ויקרא שם המקום ההוא מחנים. אבל מלכא ומטרוניתא לא נחתין תמן: אמר אליהו רעיא מהימנא הכי הוא ודאי אבל בגין דבכל פקודא ופקודא הוה אשתדלותא דילך ליחדא קב"ה ושכינתיה בכל משריין דעילא ותתא הכי קב"ה ושכינתיה וכל משרייתיה עילא ותתא מתיחדין ברוחא דילך בכל פקודא ופקודא כברא דמלכא דאבא ואימא רחמין ליה ונשקין ליה ובחביבו דיליה לא המנין ליה במשריין דלהון אלא אינון גופייהו נטרין ליה בגין דההוא רוחא דילך מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו דאיהו ו' כליל אבא ואימא דאינון ידו"ד. נפש דילך בת יחידא מסטרא דאת ה' שכינתא תתאה לא זזת מינך. וכגוונא דאבא ואימא נטרין ברא הכי נטרין ברתא במשריין עלאין דאינון מחנים. ובמחשבה עלאה סלקין לרוחא דילך כמה
דאוקמוה ישראל עלה במחשבה יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ואימתי רוחא דילך סליקת במחשבה כד איהי שלימא ואתמר בה כל הנשמה תהלל יה. ספר שמות פרשת משפטים דף קיט/ב ובנפשא דאיהי יי' רוח ואתמר ביה כה אמר יי' מארבע רוחות באי הרוח. ואינון רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה וגו' שלום בארבע אתוון סליק במחשבה ועלת העלות מעטר ליה בכתר בכל האי יקר. רוחא דילך סליק ונחית בכל ליליא וכל מלין דאתגליין (נ"א לך בחסד ועלייהו אתמר ואתם וכו') על כתר ואתם הדבקים ביי'. אתם ולא אומין עכו"ם. ובג"ד זבח לאלקים יחרם. אלקים אחרים. בלתי ליי' לבדו. זכאה עמא קדישא דאתקריאו עאנא דקב"ה למקרב גרמייהו קרבנין קמיה כמה דאתמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. וקרבין גרמייהו כעאנין בתעניתא. דמעוט חלבא ודמא דתעניתא איהו חשיב יתיר מקרבנא דבעירן דהוה מתמעט דמא וחלבא וכל אינון אמורין ופדרין דמתאכלין כל ליליא זכאין
אינון (ס"א ישראל) דמקרבין רוחין דלהון קרבנין קדם יי' ובכל ליליא וליליא. דרוחא דלהון היא העולה לגביה אי סליק לה בתורה ומצוה. דאיהי עשר אמירן דאתייהיבו מאת י' דבעשר דברן מאתוון ה"ה (ס"א בו' בשית) בשית חומשי תורה בספר בראשית. חמשה אינון דאתקריאו חמשה חומשי תורה שתיתאה ספר בראשית אקרי ובמחשבה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתמר ביה ישראל עלה במחשבה. ולאן אתר סליק לגבי כתר דתמן עלת העלות מופלא ומכוסה. זכאה מאן דסליק ליה במצוה דאיהי מצות תפילין דבהון ארבע פרשיות דבהון שם ידו"ד י' קדש לי. ה' והיה כי יביאך. ו' שמע ישראל. ה' והיה אם שמוע. במחשבה. לקשרא לה ביד. דשכינתא איהו ידו"ד כלילא ממעשה דאיהי ה'. ודבור דאיהי בינה כלילא ו' ספיראן. ובמחשבה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א ידו"ד. י"ד אתוון כחושבן יד ואתרמיזו בארבע פרשיין וביתא דתפלין א' ותרין רצועי דרישא (נ"א ודידא) שבע דתרין שינין תשע וקשר דרצועה
עשר וד' פרשיין דיד (ס"א הרי י"ד) יד דשכינתא יד ידו"ד בגינה אתמר בידך אפקיד רוחי וגו' רוח אתפקד לידו"ד וקב"ה נחית לגביה לקבלא ליה לגבי שכינתא ונטרי ליה קב"ה ושכינתיה ומאן גרים דא מאן דבכל מצוה ומצוה סליק שכינתא לגבי קב"ה. וע' תיבין דיענך יי' ביום צרה ובמאי צווחת. אלא ודאי ישראל אית בהון מארי תורה מלאכים מסטרא דאילת השחר דאיהי שכינתא. ותרין דרגין אינון בקר ושחר ועלייהו אתמר נעימות בימינך נצח. בקר דאברהם דאיהו חס"ד דא סליק יתיר ביומא דפורקנא אבל שחר אקדים ליומא דפורקנא. ומאי איהו. נצח דשכינתא מסטריה אתקריאת אילת השחר ובגין דא ל"מ נצ"ח תמן נצ"ח תמן ל"מ דאינון ע' קלין דצווחת אילת השחר על בנהא דאתתקף עלייהו קדרותא בגלותא שחרות השחר בע' שנין בתראין (בשבעין) בההוא זמנא יתקיים בישראל כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יי' ועל כן נקוה לך יי' אלקינו ובהון אילת אעילת רישהא
בין ברכהא. רישא איהו צדיק יסוד עולם בין ברכהא דאינון נצח והוד ואומי לה ביה למפרק לבנהא בבקר דאיהו אריה בקר ימינא דאברהםמשיח בן דוד דנפיק מיהודה דאתמר ביה גור אריה יהודה ובג"ד חי יי' שכבי עד הבקר ובה מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים וגו' בגין דתפארת דרגא דמשה גופא וחסד דרועא דיליה ומשה אתקשר בע"ב דאיהו חסד דרגא דאברהם דהכי סליק בחשובן ח"י וו"ו מן ויסע ויבא ויט תלת ענפי אבהן ש דאתקשר בש' של משה דאתמר בהון ופני אריה אל הימין לארבעתן ופני שור מהשמאל וגו' ופני נשר לארבעתן. מ"ה מן משה ודמות פניהם פני אדם (ס"א דאיהו) דרועא שמאלא אתמר ביה שמאל דוחה וימין מקרבת דאף על גב ספר שמות פרשת משפטים דף קכ/א